תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - פוקאנזאזנגי - זאזן הדרך המומלצת לכולם / דוגן זנז'י (מאת אייהי דוגן זנג'י - תורגם מאנגלית ע"י סבסטיאן קבוט) גרסה להדפסה (PDF) הדרך האמתית שלמה ושוכנת בכל. תרגול והגשמה ריקים מקיום עצמי וקבוע, מה יש להשיג? רכב הדהרמה מתגלגל בחופשיות, מה ... בחטף, שמימשתם את הדרך ותודעתכם בהירה, שאתם שואפים לשמיים; הרי שכעת ראשכם תקוע בפתח בעוד גופכם אינו יודע כיצד לצאת. על - אף ששאקיאמוני היה חכם מלידה, האין ניכרות בו שש שנים של ישיבה זקופה? בודהידהרמה מסר את חותם - התודעה מהודו. האין ביכולתכם לשמוע את הד תשע השנים בהן ישב והוא פונה לקיר? אם החכמים מקדם נהגו כך, כיצד יכולים אנו כיום לנהוג אחרת? על - כן הניחו לתרגילים של השכל, הפסיקו לחקור מילים ולרדוף אחר אותיות, לימדו כיצד לבצע צעד לאחור שיפנה את האור אל העצמי. גופכם ותודעתכם ישילו עצמם מעצמם ופניכם המקוריות יתגלו. אם ברצונכם להשיג את הממשות החלו לתרגל את הממשות, עכשיו. לתרגול זן מתאים חדר שקט. איכלו ושתו במתינות. הניחו לכל מחייבות והשעו כל עיסוק. מבלי לחשוב על טוב, מבלי לחשוב על רע. מבלי לשפוט בין אמת לשקר; עצרו את התנועה המתמדת של השכל; ותרו על מדידה באמצעות מחשבות, רעיונות והשקפות; אל תתכננו להיות לבודהה. כיצד ניתן לצמצם זאת לישיבה או שכיבה? במקום הישיבה פרשו מחצלת ועליה הניחו כרית. שבו בתנוחת הלוטוס או בתנוחת חצי הלוטוס. בתנוחת הלוטוס הניחו את רגל ימין על ירך שמאל ואת רגל שמאל על ירך ימין. בתנוחת חצי הלוטוס פשוט הניחו ... שאפו פעם אחת ונשפו את כל האוויר במלואו. הניעו את גופכם בעדינות ימינה ושמאלה עד שתקבעו אותו ללא תזוזה. חישבו באין מחשבה. באין מחשבה: איזו מן מחשבה היא זו? לשחרר את המחשבות. זוהי האומנות שביסוד הזאזן. הזאזן הזה אינו שיטת מדיטציה. זהו רק שער הדהרמה הקל והמשמח, זהו התרגול וההגשמה של ההתעוררות כולה. בזאזן מתגלה המסתורין הפתוח ואין עוד מלכודות ובורות להיכשל בהם. אם השגת נקודה זו הרי שאתה דומה לדרקון שהגיע למים, לנמרה הנחה בין ההרים. שכן עליכם לדעת שהדהרמה מתגלה מעצמה, כך שלמן ההתחלה תשתחררו מקהות - חושים והסחת דעת. בקומכם מן הישיבה נועו לאט, בשקט וללא חפזה. כשאנו בוחנים את העבר אנו רואים שאלו שהתעלו מעבר לחול וקודש, ויכלו למות בין אם בזאזן או בעמידה הקדישו עצמם לחלוטין לתרגול הזה. אין ביכולתן של מילים או מחשבה לתפוס כיצד יכלו מורי העבר להצית התעוררות באמצעות אצבע, דגל, מחט או פטיש עץ ולהביא להגשמה באמצעות שוט, אגרוף, מטה או צעקה. על אחת כמה וכמה אין להשיג ... פחות מאחרים. אל תבחינו בין הטיפש לחכם. אם תדבקו בתרגול, הרי זהו תרגול והגשמה של הדרך. תרגול והגשמה אינו מוכתם בדבר, הכיוון הוא להיות פשוט. בעולמנו כמו גם באחרים, בסין ובהודו, לכולם אותו חותם הבודהה. רוח האמת נושבת ללא הפרעה. לכן היכנעו לחלוטין לישיבה ועצרו עצמכם ביציבות החלטית. ועל - אף שאומרים שיש רבבה הבדלים ואלף שינויים לדרך, פשוט תרגלו זאזן בלב - שלם. איזו סיבה יש לעזוב את מקום הישיבה בבית ולנדוד לשוא בדרכים המאובקות של ארצות אחרות? אם תצעדו צעד שגוי אחד והנה מעדתם והחמצתם את שנמצא ממש לפניכם. זכיתם בציר ההזדמנויות, להיוולד בצורת אדם. אל תשחיתו את ימיכם ולילותיכם לריק. פגשתם בדרך הבודהה בחייכם - כיצד תשאבו הנאה מניצוצות אבן - צור? צורה וחומר הם כאגל הטל על בדל עשב, תהפוכות החיים כהבזק ברק, בוהקים לרגע ונעלמים בחטף. תלמידי זן נכבדים, די לכם מלמשש את הפיל. אל תפקפקו בדרקון האמתי. הקדישו עצמכם לדרך המכוונת למוחלט. רכשו כבוד לזה אשר הלך מעבר ללמידה ומשוחרר ממאמץ. חלוק את תבונת הבודהות עם הבודהות. מסור את הסמדהי של האבות לאבות. חייה בזו הדרך ותהיה לכזה אדם. חדר האוצר ייפתח מעצמו, ואתה תוכל להשתמש בו כראות עינייך. www.bendowa.net/zenblog1/תרגומים/דוגן-זנזי/פוקאנזאזנגי-ו%84%80ח%a6%85ו%ba%a7ט%a6%b3ז%99%ae-זאזן-הדרך-המומ/⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 6 ראה גם: זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 5. 28. לך שחושב שבודהיזם הוא הרעיון הגדול ביותר בתולדות האנושות רעיונות מתבססים על האופן שבו יהיו פני הדברים כשהכל ינוח על מקומו. תורת - הבודהה נוגעת למה שטרם נח על מקומו. דברים הם עדיין בתהליך. דת אינה רעיון - היא תרגול. תרגול דתי יכול להיקרא "יישום". פירוש הדבר שמדובר בעניין יישומי. אין מדובר בתרופה שמבטיחה מזור. עבורנו תרגול אמתי הוא מה שניסוי הוא למדען. כשם שמדע הוא חסר משמעות ללא ניסויים כך בודהיזם הוא חסר משמעות ללא תרגול. אל נא תלך לאיבוד במחשבות על תורת - הבודהה. היה זהיר לבל תנהג בתורת - הבודהה כאילו הייתה מוצר משומר שאין לו קשר למציאות. ההסברים והמעשיות שלך טיפשיים כמו כל דבר אחר שאתה אומר. ההבעה על פנייך כבר סיפרה מהם פני הדברים באמת. אתה יכול לבטא את המציאות באופן חופשי לחלוטין באמצעות מילים. אבל המילים האלו אינן המציאות. לו המציאות הייתה במילים היינו נכווים בלשוננו בכל פעם שהיינו אומרים "אש". ... איזשהו סוג של שכרון - חושים. ישנו סוג של שכרון - חושים שדומה ליראת - כבוד, שאינו אלא אשליה. המשמעות של אמונה, לעומת זאת, היא הפוכה בדיוק - פיכחון מוחלט מכל סוג של שכרון - חושים. רוב האנשים המדברים על תודעת - המאמין, אינם חושבים על דבר מעבר ללקק לבודהה. "עשה כרצונך באחרים אבל לפחות תן לי כרטיס במחלקה ראשונה לגן - עדן! " לתפילות מסוג זה אין דבר וחצי דבר עם תודעת - המאמין. אמונה פירושה צלילות וטוהר. תודעה פירושה, התודעה האחת שחובקת את שלושת העולמות. לכן להיות בעל אמונה פירושו לטהר ולצלל את התודעה של שלושת העולמות. תודעת - המאמין פירושה באמת ובתמים להיות בעל ... האנשים הרגילים לא היה את מספר החברים הגדול ביותר? לא, בעצם יש הרבה יותר חיידקים. האם לא נזרקת עלינו בני - האדם ערימה של רעיונות מטורפים - רעיונות בשם "אמונה" או "סטורי" וכו, ? 30. לך שאומר שהשובוגנזו קשה להבנה כיון שאתה מנסה לבין את תורת - הבודהה מנקודת מבט אנושית אתה מתקדם 180 מעלות בכיוון ההפוך. רבי דוגן לא דורש מאיתנו דבר שאינו ביכולת אנוש. מדובר פשוט בלהיות טבעי, ללא מחשבות ריקות ומוזרויות. ככלל הבודהיזם אינו דורש מאיתנו שום דבר מיוחד, רק להיות טבעיים. ייתכן שמשפטים מסוימים מסוטרות יראו לנו מיוחדים, לדוגמה, "השיער הלבן שבין גבותיו מאיר את שלושת - אלפים העולמות. " אבל זהו רק סמל ספרותי לסמדהי שהוא מלך - מלכי הסמדהי. כל החיים של רבי דוגן היו חקירה חודרת ובלתי מתפשרת של עצמו. אין בודהה מחוץ לתרגול ואין תורה מלבד "באין - מחשבה" [ניתן אולי גם לתרגם "מעבר למחשבה". המת'] - אלו הם העקרונות היסודיים של רבי דוגן. אחד הדברים המרתקים בדוגן זנז, י הוא האופן בו הוא ראה את תורת - הבודהה כעצמי, במקום פשוט לספר מעשיות לאנשים רגילים. הוא מדבר, לדוגמה, על הרכב של הבודהה האחד: אמיטהבה, שקיאמוני ואנחנו כבודהה אחד. ועבורו, תרגול זאזן הוא הפצת תורת - הבודהה - לא בניה של מקדשים או פגודות. הזאזן של דוגן זנז, י הוא זאזן שקוף לחלוטין. אין בו תועלת לאנשים רגילים. "אל תתרגל את תורת - הבודהה למענך. אל תתרגל כדי לקנות לך שם. אל תתרגל לשם עשיית רווח. אל תתרגל כדי לחוות חוויות - רוחניות. תרגל את תורת - הבודהה אך ורק לשם תורת - הבודהה. " [דוגן זנז, י: גאוקודויוג, ינשו - נקודות לשים לב אליהן בתרגול הדרך] זוהי תורת - ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - להפוך נביחה אמתית להבהב - חלק 1 כך יהודה עמיחי תאר כתיבת שירה. זו הכותרת שבחרתי למאמר שהבטחתי בנושא תפיסת המציאות הבודהיסטית. לצערי אני מפר את ההבטחה הזו ומבקש את סליחתכם. התחלתי לכתוב את המאמר אבל המשימה נכבדה יותר משציפיתי והשלמתו תיקח זמן. בחודשים האחרונים פונים אלי מפעם לפעם בשאלות לגבי תרגול. ביקשתי מאיתמר וגיא להביא לפניכם את השאלות שלהם ואת התשובות שלי כך שיעזרו לאחרים. אני רוצה לשוב ולהודות להם על הסכמתם. התכתובת שלי עם איתמר: איתמר: שמי איתמר. קראתי חלק מהבלוג שלך ובעקבות הדברים שכתבת הרשיתי לעצמי לכתוב לך את המייל הזה, שבעצם מכיל בעיקר ספקות. אני מתעניין בבודהיזם כבר תקופה לא קצרה, בערך שנתיים, החל מטיול קצר שעשיתי ביפן, הרעיונות הבסיסיים מהדהדים בי ואני מרגיש שקיימת בתורה אמת גדולה שיכולה אולי להיות בעלת השפעה על חיי אבל אני מלא בספק וחשש. כל מה שקראתי על בודהיזם מצביע על כך שכדי ללכת בדרך הזו דרושה נחישות יוצאת מהכלל, כוח רצון, יכולת התמדה וגם מוח חריף (התמודדות עם קואנים? אלוהים ישמור). הסיבה שאני בכלל פונה אליך היא שבסיפור שלך הזכרת תקופות של דיכאון, שזה משהו שקצת עורר בי תקווה כי אני יכול להזדהות אתו ולא שמעתי בסיפורים אחרים. כשאני חושב על ניסיון לחיות את חיי לפי דוקטרינה בודהיסטית אני מוותר עוד לפני שהתחלתי, זה באמת נשמע בלתי אפשרי, לשמור בכל זמן על כוונה נכונה, מאמץ נכון, איך אפשר? להקפיד על תרגול יומיומי? צריך משמעת ברזל. אני מניח שהשאלה היא האם גם לאדם שכוח רצון אינו אחת מסגולותיו הבולטות יש סיכוי לעבור איזושהי טרנספורמציה בעזרת הבודהיזם, כפי שאתה מבין אני לא מרוצה מעצמי במצבי הנוכחי אך מרגיש שנכון יותר לנסות לגשת לבעיה מנקודת מבט בודהיסטית מאשר דרך טיפולים פסיכולוגיים שמחמיצים לדעתי את הנקודה. אני מקווה שמייל זה לא מביך או מטריד אותך, רצוני הוא רק לשמוע על תחושותיך מתוך החוויה האישית שלך שאולי תוכל לשמש לי השראה. כשקראתי את הבלוג שלך הרגשתי שזו הפעם ... מודה לך איתמר סבסטיאן: שלום איתמר. תודה על מכתבך. הוא לא מביך אותי או מטריד אותי. אני שמח שבחרת לשתף אותי בלבטים שלך ואני אנסה לענות על שאלותיך. קח בחשבון שמדובר בדעתי האישית. אני לא רואה את עצמי כאדם אמיץ במיוחד או בעל רצון חזק במיוחד. תורת הבודהה נועדה לאנשים ואנשים יש מכל מני סוגים. אני חושב שהחששות שלך נובעים משני דברים. האחד הוא שיש לך מושג חלקי ולא לגמרי נכון לגבי בודהיזם. המושג הזה נובע מכך שטרם פגשת במורה או במישהו שחי על פי הדרך הזו יום - יום. קריאה בלבד יכולה להיות מאד מבלבלת. הסיבה השנייה היא קצת יותר מעודנת - אתה רוצה לשנות את מצבך אבל משהו בתוכך מתנגד לכך. ה"אני" שלנו הוא מאד מתוחכם. והוא מאד חושש מכישלון. באופן טבעי אנחנו נמשכים למה שנדמה לנו שעושה לנו טוב ומתרחקים ממה שנדמה לנו שעושה לנו רע. הבודהיזם מייצג עבורך שינוי אבל הוא בחזקת לא נודע. ה"אני", גם אם הוא מרגיש לא טוב נוטה הרבה פעמים להעדיף את המוכר על פני הלא מוכר. אז ה"אני" מספר סיפורים - אני לא מספיק אמיץ, אני לא מספיק חזק, אני לא מספיק - או להבדיל אני יותר מדי כך או כך. במקרה שלי לדוגמה אני כל הזמן חיפשתי אחרי הדבר הבא אבל נשארתי תקוע. אני מתרגל זן במסורת הסוטו זן - כמו שכתבתי בבלוג מדובר בדת אוניברסלית. אני לא נכנסתי בבלוג להבדלים בין הרינזאי זן לסוטו זן. ההבדל המהותי טמון בדיוק בנקודה שהעלית באשר לחשש שלך מהקואנים. הרינזאי נועד ל"יחידי סגולה". הוא לא מציע פתרון לאדם באשר הוא אדם. במסורת הסוטו התרגול של המתחיל והוותיק הוא אותו תרגול, של החכם והטיפש הוא אותו תרגול וההתעוררות היא ההתעוררות הגדולה של הבודהה עבור כולם. דוגן זנז'י כותב בפוקאנזאזנגי באופן מפורש: "תרגול והגשמה הוא מצב שמעבר לראיית צורות ושמיעת קולות והוא קודם למחשבה ולהבחנה כיון שכך אל לכם להיטרד באם אתם חכמים יותר או פחות מאחרים. אל תבחינו בין הטיפש לחכם. אם תדבקו בתרגול, הרי זהו תרגול והגשמה של הדרך. תרגול והגשמה אינו מוכתם בדבר, הכיוון הוא להיות פשוט. " אני מבין שהמאמץ לחיות לפי הדרך כפולת השמונה יכול להראות מאיים. פשוט שב יום - יום מול הקיר והשאר יבוא מעצמו. במסורת הזן שלנו אנחנו לא מייחסים חשיבות רבה מדי למה שבמסורות אחרות קוראים לו "מודעות". יש בבורמה נזירים ששייכים לזרם התרוואדה שמאמינים שאם הם יהיו מודעים לכל פעולה ופעולה שלהם במשך שלושה ימים, כשאלו הסתיימו יזכו להארה או יתעוררו. ... הזמן מדברים עליה היא מאד בעייתית כי עולה השאלה "מי מודע? " - ובסופו של דבר גם מה"מודע" הזה צריך להשתחרר. כתבתי באתר איך צריך לדעתי לנהוג על פי הדרך כפולת השמונה. חשוב להבין שהדרך כפולת השמונה מתגלמת בישיבה עצמה. אם אתה מבין את "הלך הרוח" של הזאזן אתה יכול להבין איך להפוך כל אספקט של החיים שלך לזאזן. ואז אתה חי את חייך על - פי הדרך כפולת השמונה. השבוע האחרון היה מאד קשה עבורי. במירכאות אומר שהיה לי שבוע מאד לא בודהיסטי. כעסתי הרבה, אכלתי יותר ממה שהייתי צריך, ישבתי מעט ובסופו של דבר גם ריחמתי וכעסתי על עצמי על זה שאני לא בודהיסט טוב. הכל חולף, שום דבר אינו קבוע. כל התחושות שלנו חולפות. פעם טוב לנו ופעם רע לנו. להיות בודהיסט הוא להכיר את הכיוון לבודהה ולחיות כשבודהה משמש לנו כמצפן. המצפן שבודהה נותן לנו הוא לחשוב על הזולת בכל מעשינו ומחשבותינו קטנים כגדולים. זה לא תמיד קל. זה לא תמיד עובד אבל זו לא סיבה לוותר לעצמנו. המורה שלי משתמש במשל בכדי לתאר את הבודהיסטוה. הוא מדמה אותו לחותר בסירה כשהוא עוזר לאנשים להגיע לגדה השנייה אבל בדרך הוא מנסה לשכנע אותם לאסוף עוד ועוד אנשים בדרך ולחתור ביחד. יום אחד מבלי שבכלל שמו לב הם מתעוררים ומגלים שהם כבר ניצלו - שאין גדה שנייה להגיע אליה ואז הם בשמחה ממשיכים לחתור ולהוסיף עוד ועוד אנשים לסירה. הבודהיזם אינו שונה מהחיים עצמם. אני ניצלתי לא בגלל שאני בודהה, מואר או מוער. אני ניצלתי כי יש לי מצפן. כי אני לא הולך לאיבוד. יש לי מקלט בדמות הבודהה, הדהרמה והסנגהה. גם כשקשה או כשאני "בודהיסט לא טוב" אני יודע שאני יכול לחזור לדרך. אני מנסה לחיות על פי עקרונות שאני חושב שנגזרים מהתורה ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - הדרך שלי לאנטאיז'י / מוהו נולקה הגעתי לאנטאיז'י לראשונה בגיל 22. תרגלתי זאזן במשך שש שנים במספר דוג'ואים שונים, וכשלא תרגלתי בדוג'ו, ישבתי יום - יום לבד. בכל - זאת הישיבה היומיומית במשך שעה או שעתיים לא הספיקה לי והתרגול בדוג'ו נראה לי יותר תחביב מדרך - חיים. הזאזן נקרה בדרכי לראשונה בגיל 16, ובגיל 17 כבר הייתי כמעט בטוח לחלוטין שזהו הדבר אותו אני רוצה לעשות בחיי. היה נדמה לי שזהו הדבר אותו חיפשתי תמיד, מבלי לדעת היכן יימצא. התכנית המקורית שלי הייתה לנסוע ליפן ולהפוך לנזיר מיד בתום התיכון. מדוע לטרוח וללכת לאוניברסיטה כדי ללמוד מה שנדמה היה כמשעמם? מתמטיקה ופיזיקה הקסימו אותי עד אותה עת, אך לא יכולתי לראות כיצד נושאים אלה היו קשורים לחיי. הדבר היחידי שהיה לו היגיון היה זן. כולם ניסו לשכנע אותי לוותר על הרעיון, אבל אף - אחד לא הצליח בכך, עד שאותו מורה עצמו שהכיר לי את תרגול הזאזן המליץ שאמתין מעט, שאלמד יפנית ושאכשיר את עצמי לאיזו עבודה שאוכל להתפרנס ממנה כשאחזור לגרמניה. עד אותו רגע לא חשבתי כלל על פרנסה, אבל הזהירו אותי שיש מקרים רבים של אנשים שחיו במנזרי - זן כל חייהם רק מכיון שלא הייתה להם ברירה. הם לא יכלו לחזור לחברה, כיון שלא היו להם הכלים לחיות בתוכה. לא יכולתי לדמיין שדבר כזה אפשרי: האין אותם נזירי זן אנשי - על, שמבינים הכל? דבר לא צריך לעמוד בפני מי שהגשים את הזן - מדוע אם - כן לדאוג בקשר לעבודה? כך - או - כך, החלטתי ללמוד יפנית בטרם אסע ליפן ואהיה לנזיר. באותה עת היה אפנתי לחשוב שחלקיקים אלמנטריים, כמו גם גלקסיות והיקום כולו מתנהגים על - פי החוקים שלימדו שאקיאמוני ולאו - טסה, אז החלטתי ללמוד גם פילוסופיה ופיזיקה באוניברסיטה. חשבתי לעצמי שבסופו של דבר לא רק שאהיה נזיר זן כי - אם אזכה גם בפרס נובל. אבל אחרי שנתיים - וחצי הבנתי שהתעמקות בפיזיקה של חלקיקים אלמנטריים היא עצמה שליחות של חיים שלמים ולכן הפסקתי. בגרמניה אין תואר - ראשון ולכן לא ניתן לסיים אוניברסיטה לפני השלמת התואר השני. בגיל 22 הרגשתי שאני לא יכול להמתין עוד כדי להתקרב אל מה שחשבתי שהוא "זן אמתי", והחלטתי לקחת שנת - שבתון וללמוד באוניברסיטת קיוטו. במשך שלושת החודשים הראשונים השתתפתי במפגשי הזאזן השבועיים במרכז לזן סוטו בקיוטו ובסששינים החודשיים בסונובה, מחוץ לקיוטו. חיי האוניברסיטה ביפן התגלו כמשעממים ממש כמו חיי האוניברסיטה בגרמניה, וזן לא היה למציאות החיים בקיוטו. זן התקיים רק עבור תיירים, לא היו אפילו דוג'ואים שבהם התקיים תרגול יומי. כהני זן היו אנשי עסקים ללא כל עניין בתרגול, ומנזרים פעלו רק כבתי - קברות ולא כמקומות תרגול. אחרי מספר חדשים באוניברסיטה גיליתי שאפילו המורה שלי היה כהן זן - הוא בהחלט לא דמה לכזה, ובאוניברסיטה הוא לימד קאנט. המרכז לזן סוטו היה המפלט היחידי שלי, ובקיץ החלטתי לבלות חודשיים בשורינז'י, מקדש הסששינים בסונובה. באותם שני חודשים, יולי ואוגוסט, זכיתי להתנסות לראשונה "בתרגול למבוגרים". חשבתי שהאנשים במקדש יובילו אותי צעד אחר צעד וילמדו אותי הכל. ... ילמד אותי תחילה? תשובתו הייתה: "זהו מה שדוגן זנז'י קורא לו 'סמאדהי של הגשמת העצמי'. עליך לקרוא את השובוגנזו! "1 חודש אוגוסט הביא אתו שיעורים נוספים "בסמאדהי של הגשמת העצמי". באוגוסט המקדשים הבודהיסטים ביפן עסוקים מאד בטקסים לכבוד המתים של חברי הקהילה של המקדש. הכהן של המקדש בו שהיתן היה עסוק מאד בעזרה למקדש גדול בקיוטו, ובמשך שבועיים היה יוצא מוקדם בבוקר לקיוטו וחוזר לשורינז'י מאוחר בלילה רק בשביל לישון. כל האחרים עזבו לחופשת הקיץ שלהם, וכך מצאתי עצמי עוקב אחר הלו"ז היומי לגמרי לבד. בחמש בבוקר רץ ברחבי המקדש עם פעמון, הגם שלא היה את מי להעיר. יושב זאזן במשך שעתיים, מכין את ארוחת הבוקר, מנקה, יוצא לסאמו [עבודה בודהיסטית (סב)], מחמם את האמבט ואחרי ארוחת - הערב עוד שעתיים של זאזן לגמרי לבד. אכן שיעור מאלף למי שהלך למקדש זן כדי שיורו לו "זן". "סמאדהי של הגשמת העצמי", או כפי שאני קורא לו כיום: תרגול למבוגרים. על אנטאיז'י שמעתי לראשונה בתחילת השהות שלי בשורינז'י ממתרגל בשם ג'ורג'. ג'ורג' שהה באנטאיז'י שבועיים בזמן האביב, ולמרות שלא עלה בידו לתקשר עם הנזירים שכולם היו יפנים, הוא סיפר שחיי היום - יום שם היו 24 שעות של "סמאדהי עמוק". הכהן שהתגורר בשורינז'י היה גם הוא במקור מאנטאיז'י. ואני התלהבתי מהאפשרות להכיר את אנטאיז'י בעצמי. כל ששמעתי אודות אנטאיז'י נשמע לי כאותו "זן אותנטי" אודותיו המשכתי לחלום: העובדה שגידלו את מזונם בעצמם, הבישול ללא גז, העדר החימום בחורף למעט תנור עצים, שני סששינים בחודש. ומעל הכל, רק נזירים יפנים! די היה לי מכל המתרגלים המערביים המזויפים, הגיעה העת לתרגל עם יפנים אמתיים. סוף - סוף אזכה להוראת "זן" אמתית! כשאני חושב על - כך כעת, אין ביכולתי להבין כיצד ייתכן שלא התעוררתי לכל הזיוף בתודעתי שלי? כך או כך, זכיתי להכיר את אנטאיז'י והחלטתי להפסיק את לימודי באוניברסיטת קיוטו כדי לתרגל באנטאיז'י במשך חצי שנה. הגעתי ב30 בספטמבר 1990 - שבועיים בלבד אחרי שטייפון סחף את את הכביש בן ארבעת הקילומטרים שהוביל למקדש. כמה מהנזירים נראו עדיין בהלם, אבל לא הבנתי מדוע: האין זה רגיל לחלוטין "שמקדש זן אמתי" ישכון בדד בין ההרים, היכן שאנשים מן השורה לא יכולים להגיע אליו, ואפילו ללא דואר? אפילו הופתעתי מעט מכך שהיו להם חשמל וטלפון - האין זה טבעם של נזירי זן אמתיים שיוכלו להסתדר בלעדיהם? אתם יכולים לתאר לעצמכם מה עוד רבתה הפתעתי בסששין שהתחיל למחרת: שמעתי שבאנטאיז'י מתרגלים "זן טהור" במסורת של דוגן זנז'י, שיקאנטזה ללא תוספות, סששין ללא משחקים. מה מצאתי? הזנדו נרעד מקולות הנזירים הנוחרים, מהם היו שנפלו אחורה מן הכרית, אחרים ראשם נתקע בקיר! (המשך יבוא) 1. מתייחס לג'ישו זאנמאיי (Jisho Zanmai) - כשם של פרק בשובוגנזו (מספר 75) בתרגום של גודו נישיג'ימה. גודו נישיג'ימה מתרגם את המושג הזה כסמאדהי של חווית העצמי. קארל ביטפילד (ראה Soto Zen Text Project) מתרגם אותו סמאדהי של אישוש העצמי. חשוב לא לבלבל את העצמי שדוגן מדבר עליו עם העצמי שאנחנו רגילים לחשוב עליו שהוא לא יותר ולא פחות מחמשת המצרפים. (סב) ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - מה זאת אומרת לתרגל זן? חלק 1 למן היום בו התחלתי לתרגל זן אנשים שואלים אותי מה זה אומר? העובדה שאנשים שמעולם לא שמעו על זן שואלים זאת אינה מפתיעה. אבל במהלך החודשים האחרונים הופתעתי לגלות שיש אנשים שמתרגלים זן וביניהם אפילו נזירים, שאין להם מושג מהו התרגול הזה. בעולם המערבי זן מתקשר בתודעתם של אנשים רבים לעולם הניו - איג', לנגני מוזיקה ניידים ולספרים בסגנון "זן ועסקים", "זן וסקס" או "זן ואסתטיקה" - בסופו של דבר בעולם המערבי שלנו בו אנחנו מחפשים תמיד אחר התועלת שבדברים מדובר תמיד בזן ועוד משהו. מיותר אולי לציין שמקריאת ספרים כאלה או מהאזנה ללהיט האחרון של בריטני ספירס בנגן המוזיקה הזני החדש שלנו לא ניתן לדעת מהו זן. יש אנשים ששמעו על זן והם יודעים שיש סוגים שונים של זן שנקראים בשמות שונים. יש זן סיני, זן יפני, זן קוריאני, זן ויאטנמי, זן סוטו וזן רינזאי ובטח יש עוד זנים של זן שאני אפילו לא מכיר והם מכירים. אפילו אושו טען שהוא מלמד זן. אני בטוח שיש עניין אקדמי מסוים בהבדלים בין ה"זנים" השונים. אני לא אכנס אליהם. אותי מעניין לדבר על התרגול שלי. מהו הזן שאני מתרגל מבלי לתת לו שם? אז מה זאת אומרת לתרגל זן? ראשית יש להבין שזן הוא בודהיזם. לא סוג של בודהיזם אלא בודהיזם. אין זה אומר שאין מסורות אחרות שגם הן בודהיזם. אז מה זה אומר ש"זן הוא בודהיזם? " המשמעות המידית היא שזן הוא דת שמאפשרת לכל מי שמתרגל אותה להשתחרר מכבלי הסבל. במשפט האחרון יש שלוש מילות מפתח: "דת", "לכל" ו"להשתחרר". הזן הוא דת אוניברסלית שמאפשרת לכל המתרגלים אותה גאולה בחיים האלה. יכול להיות שהמילה "דת" מרתיעה אתכם. אם כן הניחו לה לעת עתה. אני אתמקד ראשית בצירוף המילים "להשתחרר מהסבל". מהו אותו סבל שמובטח לנו שחרור ממנו? החיים שלנו הם כולם אי - נחת. אנחנו מוצאים את עצמנו לעתים קרובות לא מסופקים מחיינו. תרים תדיר אחר ... דואגים לגבי העתיד שטרם הגיע ומצטערים על העבר שכבר חלף. גם זהו סבל. על - אף שאנחנו מנסים להתעלם מכך אנחנו יכולים לראות בבירור, שאין בעולמנו דבר שהוא קבוע, הכל משתנה. עלומינו עתידים לחלוף. ההיווכחות הזו גורמת לנו סבל. הזן מציע לנו לראות בסבל הזה את זרע השחרור ממנו. כעת שאלו את עצמכם, "האם סבלתי מספיק? " כיצד אם כן אנחנו יכולים להשתחרר? לשם כך לימד אותנו הבודהה שקיאמוני את הדרך הנאצלת כפולת השמונה. הדרך הנאצלת כפולת השמונה היא הדרך לשחרור ובו בזמן היא השחרור עצמו. הדרך הנאצלת כפולת השמונה היא התעוררות השלמה של ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - אודות החשיבות שבמציאת מורה בכל ההיסטוריה של הבודהיזם יש רק אדם אחד שהגשים את הדרך ללא מורה והוא שאקיאמוני. לכל האחרים היה מורה. העובדה שכולם נזקקו למורה לא מפחיתה מערך ההגשמה שלהם. האינדיבידואליזם הקיצוני שלנו גורם לנו לעתים קרובות לחשוב שאיננו זקוקים לאיש בכדי להשיג דבר מה. אבל אני מעריך שמעטים האנשים שהיו חושבים ללמוד אפילו מתמטיקה או שפה זרה ללא מורה או מורים. על - אחת - כמה - וכמה צריך הדבר להיות נכון עבור לימוד תורת - הבודהה. ובכל זאת לא דומה מורה לתורת - הבודהה למורה למתמטיקה. מורה לתורת - הבודהה הוא מורה לחיים. הוא לא מלמד דבר ובכל זאת אנחנו לומדים. הוא לא מוסר דבר ובכל זאת תורת - הבודהה נמסרת ללא מילים. כיצד זה ייתכן? זהו הפלא של מורה אמת, זהו הפלא של תורת - הבודהה. מורה אמת חי את חייו מבלי ללמד. כיון שהוא מתרגל ומגשים את הדרך בכל מעשיו אנחנו יכולים ללמוד. לא ניתן ללמוד את תורת - הבודהה ממי שמעוניין בפרשנויות ופלפולים על כוונותיהם של פסוקים בכתבים הבודהיסטים. לא ניתן ללמוד את תורת - הבודהה ממי שחושב שאין צורך ללמוד את ארבע האמיתות. לא ניתן ללמוד את תורת - הבודהה ממי שחושב שהוא מלמד מישהו משהו. מורה לתורת - הבודהה לא מטריד עצמו בהבחנות בין בודהה ללא בודהה, בין רגיל למיוחד, בין מצבי תודעה גבוהים לנמוכים, בין התעוררות לאשליה, בין חיים למוות. כיצד נוכל למצוא לנו מורה? ראשית אל - לנו לחפש מישהו שהוא יותר מאדם. מורה אינו מיוחד כלל וכלל. הוא הכי פשוט שאפשר. ובכל זאת אם נצפה למצוא בודהה נמצא רק גיהינום. אין מורה שיכול להשתוות לבודהה שבדמיוננו. לסוגים שונים של תלמידים יש סוגים שונים של מורים ובכל זאת יש להם תבחינים. בסוטרת אודאי (Anguttara Nikaya AN 5. 159) הבודהה אומר לאנאנדה מה הן חמש המעלות שעל מי שרוצה להורות את תורת - הבודהה להשיג: 1. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני אדבר צעד אחר צעד. 2. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני אדבר בשביל להסביר את התהליך [של סיבה ותוצאה]. 3. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני אדבר מתוך חמלה. 4. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני לא אדבר לשם השגת רווח חומרי. 5. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני אדבר מבלי לפגוע בעצמי או בזולת., (הפרשנות למשפט הזה גורסת כי לפגוע בעצמי פירושו להתנשא או להעמיד עצמי מעל הזולת, ולפגוע בזולת פירושו להשפילו או להקטין אותו). אנחנו יכולים לראות שהבודהה מכוון לכך שבשביל להורות את תורתו יש לחשוב בראש ובראשונה על הזולת. ואנחנו יכולים להסיק מדבריו מספר שאלות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו לפני שאנחנו בוחרים במורה: 1. האם המורה מבקש כסף תמורת הוראת תורת - הבודהה או שלא? האם הוא מבקש תמורה חומרית אחרת או שלא? (יכול להיות כל דבר, החל ביחסי מין וכלה בשליחויות ושיפוצים בבית) 2. האם המורה מאדיר עצמו ואת השגתו על חשבון התלמיד והשגת התלמיד או שלא? 3. האם המורה מסביר את תורת - הבודהה מבלי לייחס אותה לעצמו ומבלי להסתיר דבר באגרופו הקמוץ או שלא? האם הוא מנסה לסובב את תלמידיו במילים יפות ובביטויים מעוררי השראה או שהוא פשוט מורה את הדהרמה? 4. האם המורה מעודד את הערצתו או שלא? האם המורה מנסה לנהל את חיי תלמידיו או שלא? האם הוא אומר שרק דרכו ניתן להתעורר או שיש לו תכונות מיוחדות שאין לאחרים או שלא? 5. האם המורה באמת רוצה ... לעורר את חשדכם מיד. יש מורים וקבוצות שמבקשים כסף לא באופן ישיר עבור עצמם אלא עבור השכרת מבנה או מגוון הוצאות אחרות שיש לקבוצה. מורה כזה וקבוצה כזו חסרים אמונה אמיתית בתורת - הבודהה והשגתם חלקית. ללכת בדרך הבודהה זה כמו להשליך את עצמך מצוק בכל נשימה מחדש מבלי לחפש במה להיאחז. מי שחושב שתורת - הבודהה או הוראתה חשובים מספיק בשביל לקחת מכם כסף מכפיש את תורת - הבודהה. היזהרו ממי שמציג את תורת - הבודהה כאילו הייתה מוצר לסחור בו. יש בחוגי הניו - אייג, מעין מחשבה או רעיון שמי שאינו "מואר" לא יכול לשפוט או להבין את כוונותיו ומעשיו של "מורה מואר". האצטלה הזו של "מורה מואר" מאפשרת לאנשים לעשות כרצונם באנשים אחרים. זו שטות גמורה מכמה סיבות. הראשונה היא שבמציאות אנחנו לא באמת יכולים להבין ולשפוט את כוונותיו ומעשיו של איש. או כמו שאומר סאווקי ... שלצדך". כך שהטיעון הזה מאפשר בעצם לכל אחד מואר או לא לנהוג בזולת כבחפץ. הסיבה השנייה היא שעל - אף מה שהיו רוצים שנאמין אנשים מסוימים, אין אף - אחד שהוא "מואר" תמיד, גם לא בודהה. הסיבה השלישית היא שב⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - יותר מדי זה לא מספיק?! / מוהו נולקה "אין סיבה שגם אתה תתנהג כמו תינוק! " מוגומי, הבת שלי, נולדה ביוני ומאז שמעתי מאשתי את ההערה הזו כמה וכמה פעמים. כשתינוק נולד, קורה לעתים שאחיו הבוגרים מתחילים להתנהג בצורה תינוקית כדי למשוך את תשומת ליבה של אמם, שמופנית כעת לרך הנולד. כאשר האב, שאמור אף הוא לטפל בתינוק, מתחיל לנהוג בצורה תינוקית ומדמה ... סביבו מפריעים לו כלכך כיון שהוא עדיין רק תינוק? על - כל - פנים נדמה ש"תרגול למבוגרים" צריך להתחיל בבחינה עצמית. בחודש שעבר כתבתי על "אימון" ו - "תרגול". וסיכמתי בכך ש"תרגול למבוגרים" פירושו לחיות כבודהה ובודהיסטווה - "תרגול" פירושו לחיות ו - "מבוגר" פירושו "בודהה ובודהיסטווה". ביפנית המילה "מבוגר" נכתבת באמצעות שתי סימניות סיניות שפירושן המילולי הוא "אדם דגול". בדרך - כלל הן מבוטאות ביפנית "אוטונה". אבל כמושג בודהיסטי הן מבוטאות "דאינין". "דאינין" הוא בעצם התרגום למילה הסנסקריטית "מהאסאטווה" שפירושה לא אחר מאשר "בודהה ובודהיסטווה". ברוב הארצות אדם נחשב למבוגר כשהוא מגיע לגיל 18, 20 או 21, אבל כמה מאיתנו יכולים באמת לטעון שהם מבוגרים, קרי מהאסאטווה, רק כיון שהגענו לגיל הקבוע בחוק? גם אם אנחנו טוענים שאנחנו מתרגלים את "דרך הבודהה", לרוב אנחנו מבוגרים רק על - פי גילנו בעוד התרגול שלנו ילדותי כתמיד. אז מה זאת אומרת באמת להיות מבוגר? בפרק מהשובוגנזו, "שמונה ההכרות של מבוגר אמתי", דוגן זנז'י מפרט שמונה מאפיינים למבוגר אמתי. השניים הראשונים הם "תשוקה מועטה" ו - "הידיעה שדי במה שיש". יום אחד בעת שתרגלתי כנזיר במקדש השייך לזרם הרינזאי בקיוטו, יצאה קבוצה מאיתנו לקבץ - נדבות כבכל יום, ונדמה היה שאין ביכולתנו לאסוף מספיק כסף. לכן המשכנו לקבץ ולקבץ עד שהבחנו שלא נצליח להגיע חזרה למקדש בזמן לארוחת צהריים. במקדש השייך לזרם הרינזאי איחור אינו בא - בחשבון. על - כן לא נותרה לנו ברירה אלא להשתמש בכסף שאספנו כדי לנסוע במונית חזרה. השאלה הראשונה ... מה?! ", שאל ראש הקבוצה שלנו. "אני מתכוון לאמת בכך שתמיד יהיה לך מספיק אם לא תדרוש מהחיים יותר משהם מציעים לך ברגע זה. ככל שתנסה להשיג יותר, כך תסבול יותר. " - לרוב נהגי מונית בקיוטו יודעים יותר אודות בודהיזם מהנזירים שמתאמנים שם כדי לקבל רישיון להיות "כהני זן". "אתה מדבר יותר מדי", היה כל מה שיכל ראש הקבוצה שלנו לומר, כנראה שלא השתווה לאותו נהג מונית. קל מאד לומר "שתמיד יהיה לך מספיק אם לא תדרוש מהחיים יותר משהם מציעים לך ברגע זה". אבל לא כל - כך קל באמת להבין זאת ולהגשים זאת בחיינו. נדמה כאילו אנחנו אף - פעם לא מסופקים. אנחנו לעולם לא מצליחים להשיג את מה שאנחנו רוצים, ואנחנו גם לא מצליחים ... האם "סיפוק" הוא לא לכל - הפחות מה שאנחנו צריכים בחיינו? כך בדיוק אנחנו מוצאים עצמנו בשורה אחת עם הילד המגודל שעדיין רוצה "ממתקים, צעצועים וסטורי", אנחנו נוהים אחר אושר וסיפוק כמו תינוק אחר חלב - אמו. זאזן באנטאיז'י אינו טוב לדבר. אתה לא מרוויח מבחינה רוחנית ואתה גם לא מקבל דמי - כיס. בסופו של דבר אתה מפסיד - אתה מפסיד רעיונות ואידאולוגיות, ובסופו של יום אתה מוצא שאתה מוציא את כספך כדי לקנות דברים עבור המקדש. כאוסואי (נזיר המתרגל בהנחיתו של מורה), לא הייתי מאד מוטרד מכך. הייתי בטוח שתרגול זאזן עוסק בהפסד ולא ברווח, ומי בעצם מצפה שישלמו לו עבור זאזן? כשקיבצתי נדבות בזמן חופשת - החורף יכולתי לאסוף מספיק כסף כדי לשלם את הביטוח הרפואי (כ 150 דולר בשנה) שכיסה 70% מהטיפולים הרפואיים, אך לא מספיק כדי לכסות את התשלומים לביטוח הלאומי (כ 120 דולר בחודש), שהבטיחו חיסכון לגיל זקנה. אבל האין עוני דרך חיים לנזיר זן, וכיצד נדאג לעת זקנה אם עלינו לתרגל כאילו נמות היום? כיום כאב המנזר של אנטאיז'י, אני עדיין נטול הכנסה משל עצמי, ונקודת המבט שלי השתנתה: כעת עלי לדאוג לאשתי ולבתי, כיצד אוכל לפרנס אותן? כאוסואי יכולתי למצוא זמן לקיבוץ נדבות בזמן החורף, אבל כעת מישהו צריך לטפל במקדש - מה שמותיר מעט מאד זמן לקיבוץ - נדבות לצרכים אישיים. כאוסואי מברשת - שיניים ותחתונים היוו רכוש מספיק עבורי, אבל ... לי ברגע זה. גם לו היה מישהו נותן לי מיליון דולר עדיין הייתי דואג לעתיד, דואג מאינפלציה, דואג מגנבים לעולם לא יהיה לי מספיק. כמה ילדותי! עלי לזכור מדוע אני פה: תרגול למבוגרים. אני החלטתי להיות נזיר ולתרגל באנטאיז'י, אני הסכמתי להפוך להיות אב - המקדש ואני התחתנתי והבאתי ילד מרצוני. על מה יש לי להתלונן? גם ללא כסף, לי ולכל אחד - אחר באנטאיז'י יש אויר לנשום, מים לשתות ומגוון ירקות שצומחים בגינה למאכל. למרות שהיבול היה גרוע השנה, טרם שמעתי שמישהו באנטאיז'י גווע ברעב. דוגן זנז'י אומר שעלייך להיות עני כדי לתרגל את הדרך, כיצד אוכל אם - כן לבקש לי חיים טובים מאלה? עוני כמובן אינו מכוון רק למיעוט ברכוש. בראש ובראשונה מדובר בטוהר התודעה. הרושי סאוואקי אומר: "אם כוס המים שבתודעתך מלאה היא תעלה על גדותיה אם תקבל עוד. עלייך לרוקן את כוס המים הזו - זאת אומרת להשליך את רעיונותייך האישיים ואת היקשרויות האגו שלך. רק כך יש ביכולתך לפתח את הגישה שתאפשר לך ... לך. " תרגול למבוגרים מתחיל בזניחת האגו שלנו. ללא גישה זו לעולם לא נשיג מה שאנחנו רוצים, כיון שאין ביכולתנו להקשיב, אין ביכולתנו לקבל את התורה, ואין ביכולתנו לראות את ההנחיות, אנחנו לא מבססים אמונה בזאזן, ולאחר מספר שנים של "תרגול" אנחנו נוכחים לדעת שאנחנו מבזבזים את זמננו - ואנחנו מאשימים אחרים או את הזאזן, מבלי שאנחנו רואים שזו רק "כוס המים שבתודעתנו" שעולה על גדותיה ברעיונות שמרכזם האגו. "יותר - מדי" זו הסיבה שבשלה אנחנו לא מקבלים מספיק. כדי למצוא סיפוק אמתי למבוגרים, אנחנו לא זקוקים ליותר - עלינו להפסיד יותר, עלינו לוותר על עצמנו. אולי זה מספיק לכם, ובכל זאת אני רוצה להמשיך ולחקור מעט את עולם המבוגרים גם בחודש הבא. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - תרגול למבוגרים / מוהו נולקה חלפה שנה מאז הפכתי לאב - המנזר של אנטאיז, י. עד אז לא הייתי צריך לדאוג לדברים רבים מלבד התרגול הפרטי שלי, אבל כעת השתנו תחומי האחריות שלי: לא עוד נזיר המתרגל בהנחייתו של מורה כי אם מדריך למתרגלים והאורחים הלוקחים חלק בחיינו, זאת בנוסף לתרגול שלי. בשנה שחלפה פגשתי כמאה - וחמישים אנשים שבאו לתרגל באנטאיז, י, הייתי צריך להתעמת עם הספקות שלהם ולענות על שאלותיהם. נדמה לי שלמדתי מהם יותר משהם למדו ממני. השנה זו גם השנה העשרים לתרגול הזאזן שלי. אני עצמי נתקלתי בלא מעט שאלות בשני העשורים שחלפו, ולעתים ספקות וקשיים נערמו לפניי כקירות. איני יכול לספור את הפעמים שבהם נתקעתי בתרגול. אבל החל מהחודש אנסה להרהר אודות הניסיונות והקשיים שלי, בניסיון להבהיר לעצמי ולאחרים מה זאת אומרת לתרגל את דרך - הבודהה. ניתן להבין מדבריי כאילו אני מדבר במשהו קשה מנשוא. כמובן שזהו לא המקרה. בפועל אין דבר קל יותר מזאזן או מתרגול דרך - הבודהה. "מהו זאזן, מהו תרגול? " "פשוט לשבת, פשוט לעשות. " "לשם מה? " "ללא מטרה. פשוט עשו זאת. תרגלו את את הדהרמה לשם הדהרמה. אין מטרה, אין למה לשאוף ואין מה להשיג. פשוט לכו בעקבות החיים ברגע יחידי זה, כאן ועכשיו - החיים שאתם חיים בהווה. הייה אחד עם הממשות, זה הכל. " התאוריה ממש פשוטה. הבעיה היחידה היא שתאוריה לא תעזור לנו להיות מרוצים מהתרגול שלנו. למרות שתרגול דרך - הבודהה אמור להיות הדבר הפשוט ביותר עלי אדמות, אני חושב שהעובדה היא שאנחנו אף - פעם לא לגמרי מרוצים מהתרגול שלנו, מדוע? זאת ועוד, למרות שאנחנו יודעים שאנחנו לא צריכים לשאוף לדבר, לא לנסות להגיע למטרה או להשיג דבר - מה - האם לא כולנו מתחילים בתרגול שלנו בדיוק כיון שאנחנו כן רוצים להשיג איזו מטרה, להשיג דבר - מה וכולי? לו לא היינו שואפים לדבר, לא היינו מתחילים לתרגל מלכתחילה. מי יחצה ימים ויטפס על הר להגיע לאנטאיז, י בשביל "פשוט לשבת"? אנשים באים כיון שיש להם מטרה והם מקווים שהתרגול שלהם יעזור להשיג את המטרה הזו. לכן הם מתאמצים להשיג את מה שהם חושבים שהיא דרך - הבודהה. זה טבעי לחלוטין, אבל זה שגוי מיסודו. לכן אך טבעי שאנשים נתקעים בתרגול ולא משיגים את מטרותיהם גם לאחר שנים של תרגול בלב - שלם. אין שום בעיה להיתקע - כך או כך אנחנו צפויים להיתקע באיזשהו אופן במוקדם או במאוחר. הבעיה היא מה לעשות כשנתקעים. לזה אני קורה ... של הרושי יאמאדה מומון. אני מצטט מן הזיכרון: "יש סוגים רבים של דתות. יש כמה כתות חדשות שהן כמו גן - הילדים של הדתות, בעוד שדתות שמלמדות אותנו שלמעשה טוב יש שכר ולמעשה רע עונש הן כמו בית - ספר יסודי. זרם המהיאנה בבודהיזם הוא כמו האוניברסיטה של הדתות, וזן הוא כמו תואר - שני ודוקטורט. " המורה שלי, הרושי מיאורה שיניו ז"ל, הוסיף עוד ואמר: "אנטאיזי הוא לא בית - ספר, זוהי סנגהה למבוגרים! " גן ובית - ספר יסודי הם הכרחיים לילדים. אין להם מה ללמוד באוניברסיטה. עליך להיות ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 1 (חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו) תורגם מיפנית לאנגלית על ידי ג'ס הסש ומוהו - ניתן למצוא את התרגום הזה כאן. גרסה להדפסה (של כל שלושת החלקים בפורמט PDF) כמה מילות הקדמה: סאוואקי קודו רוצה לפנות ישירות אליך הקורא. התרגום מיפנית ... יכול להחליף אפילו פלוץ אחד עם האדם שלצדך. על כל אחד ואחד מאיתנו לחיות את חייו. אל תבזבז את זמנך במחשבה על מי יותר מוכשר. היי! על מה אתה מסתכל? אתה לא רואה שמדובר בך? חור התחת לא צריך להתבייש בהיותו חור - תחת. הרגליים לא צריכות לפתוח בשביתה כיון שהן רק רגליים. הראש הוא לא החשוב מכולם, והטבור לא צריך לדמיין שהוא אבי כל הדברים. זה מוזר אם כן שאנשים מסתכלים על ראש הממשלה כאילו היה חשוב באופן מיוחד. האף אינו יכול להחליף את העיניים והפה אינו יכול להחליף את האוזניים. לכל דבר יש את הזהות שלו ... מכאבים במלכודת. הם נהנים לצפות בו כשהוא מגרד את אפו עד זוב דם נושך את זנבו בסוף הם ישליכו אותו אל החתול למאכל. לו הייתי אני במקומו של העכבר הייתי אומר לעצמי, "בני - אדם ארורים, לא אתך לכם לשחק בי! " ופשוט יושב זאזן. 2. לך שחושב שיש משהו בלהיות "אין" אתה תמיד נתלה באחרים. אם מישהו אוכל צ'יפס אתה רוצה צ'יפס גם כן. אם מישהו מוצץ סוכריה אתה רוצה סוכריה גם כן. אם מישהו שורק במשרוקית אתה צועק, "אימא, תקני לי גם משרוקית! ". לא מדובר רק בילדים. האדם מציג פנים חכמות ומדבר על להיות שליט בעולם. ... אפילו איך להתחיל בגופו שלו. הוא צופה בספורט בטלוויזיה ומתרץ לעצמו שכך עושים כולם. אנחנו חיים בטיפשות קבוצתית ומבלבלים את השיגעון הזה עם חוייה אמתית. אתה מוכרח להפוך שקוף לעצמך ולהתעורר מהשיגעון הזה. המשמעות של זאזן היא להיפרד מהקבוצה ולהתחיל ללכת על שתי רגליך. אחד אחד, בני אדם הם עדיין נסבלים, אך כשהם מתחילים ליצור קבוצות, הם הופכים לטיפשים. הם נופלים לטיפשות קבוצתית. הם כל - כך נחושים להפוך לטיפשים שהם מקימים מועדונים ומשלמים דמי חבר. זאזן פירושו להיפרד מטיפשות קבוצתית. 3. לך שמותש לחלוטין ממריבות עם בת - הזוג שלך השאלה אינה מי צודק ומי טועה. אתם פשוט רואים את הדברים מנקודות מבט שונות. חדל לנסות להיות משהו מיוחד - פשוט היה מה שאתה. חדל אש. פשוט שב. הכל מתחיל כשאנחנו אומרים "אני". כל מה שבא אחר - כך הוא אשליה. ... על העצבים בו זמנית. כאשר ילד מתריס ההורים מקללים, "אתה אינך מבין דבר! ", אבל מה על ההורים? האין זה נכון לומר שגם הן אינם מבינים דבר? כולם אבודים בבורות. כולם מדברים על חינוך, אבל מה מחנכים אותנו להיות? אזרחים רגילים, זה הכל. לצפות בבני - האדם האלה מהלכים חופשי זה אפילו מצחיק יותר מלצפות בקופים בגן החיות. 4. לך שזה עתה התחלת לתהות לגבי חייך כמה חבל להיוולד אדם ולבזבז את כל חייך בדאגות. עלייך להגיע לנקודה בה אתה יכול להיות שמח על היוולדך אדם. ממשות: לאחוז בזה צריכה להיות מטרתנו. אל תאחז ... כי ש להם כסף. יש שחושבים שהם חשובים כי יש להם "סטורי". אבל לא משנה כמה תנפח את שק הבשר שלך, לא תהפוך את עצמך לדבר פרט לשד. זה שאינו שייך לך ממלא את כל היקום. המקום שבו מחשבות אישיות מסתיימות הוא המקום בו תורת הבודהה ["בודהה - דהרמה"] מתחילה. בעולם מדובר תמיד ברווח או הפסד, עודף או חסר. לעומת זאת בזאזן אין מדובר בכלום. הוא אינו טוב לדבר. לכן זהו הדבר הגדול והמכיל - כל ביותר שיש. דוגן אומר: הפרחים שמעטרים את שמי לבבי הם מנחה לבודהות של שלושת העולמות [עבר, הווה ועתיד] 6. לך שחושב שראש הממשלה הוא ממש אדם מיוחד זה אשר מחפש אחר תכליתו האמתית לא ירצה לעשות קריירה. אדם שרוצה ... למולדת. השאלה הפשוטה היא לאן תוביל אותנו הנאמנות הזו. גם אני הייתי משוכנע לחלוטין כשיצאתי להלחם ברוסים, אך לאחר התבוסה שלנו, הבנתי שלא היינו צריכים לעשות את אשר עשינו. בכל מקרה מוטב לא לצאת למלחמה כלל. ראה גם: זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 2. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - "תרגול" כמימוש או "תרגול" כאימון ["Training" and "practice"] / מוהו נולקה אז למה בדיוק אתה מתכוון ב"תרגול למבוגרים"? בטרם ארחיב על משמעות המילה "מבוגר" אני רוצה לומר משהו על "תרגול"1. ביפנית ניתן לכתוב את ... נכתבת עם התו שפירושו "קרמה" או "טכניקה"). למותר לציין שהשתיים שונות בתכלית. גם באנגלית המילה "practice" [תרגול] יכולה להתפרש כ"אימון" כמו ב"אימון כדורגל". אבל כשאני משתמש במושגים כמו "תרגול למבוגרים", או כשאני מדבר על "תרגול זן", "תרגול דרך הבודהה" וכו' המילה "תרגול" [practice] משמשת אותי במובן של "מימוש" [putting something into practice], "להגשים דבר מה בעצם עשייתו". זה מצער שאנשים רבים מבינים את המושג "תרגול זן" כ"אימון זן" - אימון לשם השגת דבר - מה, אימון לשם שיפור מיומנות זו או אחרת. זה ודאי נכון ל"מנזרים לאימון זן" ביפן. במנזרים האלו אנשים לומדים כיצד ללבוש את גלימותיהם הבודהיסטיות כהלכה, כיצד לקוד ולהשתחוות כהלכה, לדקלם סוטרות וכו'. הם מתאמנים להיות כוהנים בודהיסטיים. הם ודאי לא מתרגלים בודהיזם. עבורם בודהיזם הוא מקצוע ולא ייעוד, אבל ברור מאליו שללימוד הדרך להרוויח כסף מעריכת לוויות אין דבר וחצי דבר עם מה שלימד הבודהה לפני 2500 שנה - כיצד לחיות את חיינו. באנטאיז'י אנחנו לא מתאמנים להיות כוהנים בודהיסטים. אנחנו מתרגלים בודהיזם ומשמעות הדבר היא לחיות את חיינו כבודהות ובודהיסטוות. אין להבין מכך שאנחנו מתאמנים כדי להיות לבודהות או בודהיסטוות. אנחנו מנסים להגשים בודהות ובודהיסטוות - את טבענו המקורי - בכל הפעולות של חיי היום - יום שלנו, כאן ועכשיו. לפעמים התרגול הבודהיסטי מובן אחרת: אנחנו כעת ישויות השוגות בחשבות שווא, אבל לאחר תרגול במשך עידנים אין - ספור כבודהיסטוות נזדכך ונהפוך לבסוף לבודהות. כך ישות השוגה במחשבות שווא מתאמנת כדי להפוך למשהו "טוב - יותר" - לבודהיסטווה. הבודהיסטווה מתאמן כדי להפוך למשהו אפילו "טוב - יותר" - לבודהה. בזן אנחנו לא קוראים לאימון מסוג זה "תרגול". אימון כדי להפוך למשהו טוב - יותר הוא בעצמו מחשבת - שווא. עידנים אין - ספור של אימון מסוג זה לא יהפכו אותנו לטובים יותר, אנחנו רק נשגה יותר ויותר במחשבות - שווא. מה שאנחנו קוראים לו תרגול בזן פירושו להפסיק ולנסות להפוך למשהו, אלא לאפשר לעצמנו להיות מה שאנחנו במקור - בודהות ובודהיסטוות. לשם כך עלינו להיכנע לכוח שמתעלה על האגו האנושי הקטן שלנו, האגו שכל הזמן אומר: "אני רוצה להיות טוב יותר, אני רוצה להיות בודהה". מדוע אפשר להיכנע ולתרגל? כיון שאנחנו כבר בודהה, לא אחרי שנכנענו כי אם עכשיו. אם כך, מדוע כה קשה להיכנע ולתרגל? כיון שאין בזה סיפוק לאגו האנושי שלנו. תרגול אינו מספק אותנו. אין הוא מבדר כלל! אבל למה אנחנו מצפים? כיצד ייתכן שתרגול תורת - הבודהה יבדר את התודעה האנושית הקטנה שלנו? דבר אינו יכול להיות מספק פחות או מבדר פחות מהתרגול שאינו מגדיל את האגו שלנו. אפילו כשאנחנו אומרים שאנחנו רוצים להיות ל⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - מתוך הספר "לפתוח את האגרוף הקמוץ של המחשבה" / קושו אוצ'יאמה מהו אותו דבר שאנו קוראים לו "אני"? נראה כאילו "האני" מתבלט רק אל מול או במפגש עם איזשהו "אחר". לדוגמה, גבר יכול לראות את עצמו כמשהו בשם "בעל" שקיים ביחס "לאשתו" "והורה" ביחס "לילדו". בעבודה ייתכן שירגיש שזהותו היא של "אדם הכפוף לממונים עליו". ייתכן שיחשיב עצמו "איש ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - סוטרת רוהיטאסה הסוטרה הזו מופיעה בטיפיטאקה בסל השני בשני תתי - פרקים שונים. SN 2. 19 ו AN 4. 45 ניתן למצוא את התרגום האנגלי בו השתמשתי כאן גרסה להדפסה (PDF) לרוהיטאסה פעם אחת שהה המבורך ליד סאוואטהי, בחורשת ג'טה, במנזר אנאתאפינדיקה [Anathapindika]. לפתע מאוחר מאד בלילה, ניגש אל המבורך ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - איך ולמה התחלתי לתרגל זן? לפני שהתגייסתי חייתי בעולם אידאלי בו הטוב והרע היו ברורים, הנכון והלא נכון מוחלטים. לא ידעתי מה אעשה בחיי אבל היה לי ברור שמה שלא אעשה מדובר יהיה בדבר הנכון. וכיון שאעשה את הדבר הנכון לא יהיה מה שיעמוד בדרכי. התגייסתי לצבא ודברים החלו להשתנות בהשקפת ... שאחראים לשינוי הזה אך תוך כדי השירות הצבאי הלכה והתערערה האמונה שלי במוסר רציונלי אוניברסלי. את האל זנחתי עוד כילד כך שלא יכולתי להיתלות בו כאמת מידה מוסרית. במובנים רבים החיפוש האינטלקטואלי שבסופו מצאתי את הזן התחיל בזמן הצבא כשהרציו נכשל. אבל האינטלקט הוא רק צד אחד בסיפור ותהיה זו טעות לא לספר על הצד השני - הוא הצד הרגשי. כשהייתי בן חמש קרו שני דברים. הראשון הוא שנולד אחי והשני הוא שעברנו לחיות בקיבוץ. כילד יחיד עד גיל חמש הייתי באופן טבעי מאד קשור להורי. עם המעבר ... לי להיזהר אפילו יותר ביחסי. בעצם לא היה דבר שהייתי מוכן להתמסר לו, שכן התמסרות נתפסה אצלי כאבדן העצמאות שהייתה כל - כך יקרה לי. כך קרה שבתקופת הצבא הבשילו הדברים לכדי דיכאון עמוק שנמשך מספר שנים עד שהתחלתי לתרגל זן. באותה תקופה לא ידעתי מה לעשות עם חיי. כל פעולה נראתה לי חסרת ערך, שכן היה לי ברור שרק אני יכול להעניק לה ערך ואני לא הייתי חשוב מספיק בעיני. הייתי בוחר ועושה דברים רק בשביל לספק צורך בשינוי המצב הנוכחי. כל אותם שנים המשכתי לנסות ולמצוא דרך שבה אוכל ... היה בו די. לאחר מספר שנים כאלה נואשתי לחלוטין מיכולתו של האינטלקט למצוא תשובה אך האינטלקט הוא כל שהיה לי אז לא זנחתי אותו. באותה תקופה קראתי את הספר "עיוור בעזה" מאת אלדוס האקסלי. בספר הזה נתקלתי לראשונה בבודהיזם. הבודהיזם של האקסלי לא היה מגובש דיו אבל לראשונה נפתחתי לאפשרות שתהיה אמת שמקורה חוויתי שיהיה לה תוקף גדול יותר מהאמת האינטלקטואלית. לא ידעתי עדיין דבר וחצי דבר על בודהיזם. אבל הנה כמו נדלק אור קטן בחשכה גדולה. במשך מספר חודשים התגלית הזו (שנדמית אולי טריויאלית), הגם שלא ידעתי מה לעשות אתה, גרמה לי אושר גדול. במסגרת הלימודים נחשפתי למאמר "אני אתה" מאת מרטין בובר. היה נדמה לי שהוא מדבר במאמר על משהו שמאד דומה למה שחשבתי, על ציווי ... הייתי יכול לקבל את הרעיון שצריך אלוהים בתמונה. האם המפגש בין שני אנשים אין בו די בכדי להוליד ציווי מוסרי? כיוון שלא חוויתי מן מפגש מיסטי שכזה לא יכולתי לענות על השאלה הזו. בערך באותו זמן נתקלתי בשני ספרים על בודהיזם. האחד היה "הנזיר והפילוסוף" מאת מאתייה ריקאר והשני היה "מה שלימד הבודהה" מאת ראהולה ואלפולה. כשקראתי את הספרים האלה חשתי שהנה התשובה נמצאת בהישג יד. הנה סוף סוף שיטת מחשבה שמאפשרת קיום של מוסר ללא אלוהים וללא האדם כאמת מידה מוסרית (כך לפחות היה נדמה לי). אבל היו לי הרבה שאלות והשגות. למה היוולדות מחדש? למה האלטרואיזם לו נדרש הבודהיסט? מה זאת אומרת הכל ריק? מהי החוויה הזו שעלי לעבור בכדי להוליד את הציווי המוסרי? איך מתעוררים? מה אני צריך לעשות כדי להגיע לנירוונה? במצב הרגשי בו הייתי שרוי הויתור על על כל הרגשות, הרצונות והתשוקות (כך היה נדמה לי שעלי לעשות בכדי להגיע לנירוונה) נראה לי כמו פתרון גדול. אולי רציתי למות בלי למות. כל השאלות האלה אינן שאלות רעות. הן נובעות באופן ישיר מהתפיסה ההינאיאנית של הבודהיזם ומהבנה שהיא אינטלקטואלית בלבד. באותו זמן לזן הייתה קונוטציה שלילית עבורי שכן הייתי שבוי של הדעות הקדומות שלי. אבל בחיפוש אחר חומר קריאה על בודהיזם בעברית נתקלתי גם בזן. קשה לי לומר מה היה הדבר שגרם לי להחליט שמכל המסורות הבודהיסטיות אני אתרגל דווקא זן, אבל בו בחרתי. החלטתי לתרגל בשביל להתעורר ולהיות מואר. לחוות קנשו (הצצה אל טבע המציאות כפי שהוא) וסאטורי (התעוררות פתאומית, הארה). החלטתי לתרגל זן בשביל להפוך לבודהה. כך נפלתי ללא ידיעתי למלכודת אליה נפלו רבים לפני ועתידים ליפול רבים אחרי. זו הסכנה בלימוד מספרים וללא מורה. כיון שלא ידעתי דבר על המסורות השונות בזן ועל ההבדלים ביניהן החלטתי פשוט למצוא מקום לתרגל בו מבלי לדעת מה הוא התרגול הזה כלל. לא הצלחתי למצוא מקום בארץ ולכן החלטתי לטוס ליפן ולתרגל שם. התחלתי לחפש מנזרים באינטרנט וראיתי שרובם גובים כסף עבור השהייה בהם. בשל ההבנה שלי באותה תקופה את תורת הבודהה לא הצלחתי לקבל את הרעיון שניתן לגבות כסף עבור ההוראה שלה. בחיפושי אחר מנזר שלא גובה כסף מצאתי את אנטאיז'י. כיון שלא ידעתי הרבה על זן או על בודהיזם היה נראה לי שאורח החיים באנטאיז'י מתיישב עם זה שדימיתי להיות אורח החיים במנזר. תירגול, עבודה חקלאית והסתפקות במועט. באותה תקופה הייתי במערכת יחסים עם האישה שהיום היא אשתי. אבל הפחד שלי להקשר לא אפשר לי להתמסר ולהיות באמת במערכת היחסים הזו. כשטסתי ליפן עוד דימיתי לעצמי שייתכן שאחליט להפוך לנזיר. לפני הטיסה התחלתי לתרגל זאזן (מדיטציית ישיבה) או לפחות חשבתי שמדובר בזאזן. המטרה שלי הייתה לחוות קנשו. כשהגעתי לאנטאיז'י המשכתי בתחילה לתרגל במטרה זו. למציאות יש דרכים משלה ללמד אותנו אם אנחנו פתוחים ללמוד. כשהגעתי למנזר הכל היה הפוך ממה שציפיתי. הגעתי שלושה ימים לפני טקס חשוב לאחד הנזירים בתהליך ההסמכה שלו לכהן במסורת הסוטו זן. אמנם הועסקנו בניקיון המנזר לקראת הטקס והאורחים שבאו לכבודו אבל היה מעט מאד זמן לתרגול (הלו"ז היה מאד לא שגרתי) וכל המקום נדמה לי יותר כמחנה קיץ או אכסניית נוער מכמנזר. היינו עשרים אנשים צעירים מלאומים שונים. בשני ערבים מתוך השלושה הייתה מסיבה, בערב שהגעתי אב ... בשר ולא רק בשר שנתקבל מתרומות אלא בשר שנקנה לכבוד האירוע. השקפת העולם שלי התערערה, הדעות הקדומות שלי החלו לנשור. לא מייד. בהתחלה פשוט חשבתי שהגעתי למקום הלא נכון - מה בין מה שהתרחש שם לבין מנזר או נזירות או זן? נוסף על כך הגעתי חולה והמחלה רק החמירה. בערב הטקס הייתי כל כך אומלל שבקושי הבאתי עצמי להישאר עד סוף ארוחת הערב של אחרי הטקס. כל מה שרציתי היה לזחול למיטה. במעט הזמן שכן תרגלנו גיליתי שאני לא יודע לשבת. התנוחה שלי לא הייתה נכונה וישיבה לאורך זמן הפכה להיות בלתי נסבלת מבלי לזוז ולהחליף תנוחה. ובאנטאיז'י לא מקובל לזוז בזמן הישיבה. וחמישה ימים לאחר שהגעתי התחילה תקופה של ישיבה אינטנסיבית שנקראת סששין. בכל תחילת חודש באנטאיז'י יש סששין של ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 4 ראה גם: זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 3. 17. לך שאומר שאינך מסתדר עם אחרים כולם מדברים על נקודת המבט שלהם, אבל למי אכפת? עדיף שתסתום את הפה. יש שאומרים, "מי בעצם אתה חושב שאני? " אדם רגיל, אלא מה. יש שגאים בעושר שלהם, יש שגאים בשמם או במעמדם, יש שגאים בסטורי שלהם. באופן הזה הם רק מראים כמה הם רגילים - אנשים בימינו כה טיפשים! אתה קורא, "שלום, שלום! " אבל אם רק תהיה בשקט, יהיה הרבה יותר שליו. אתה אומר, "לדעתי", אבל ברגע שדעות ורעיונות נכנסים לתמונה, מתחילה ההתקוטטות. "אתה ואני שנינו אנשים רגילים. " [הנסיך שוטוקו, סעיף 17 לחוקה] כיון שכך או כך, אנשים רגילים הם שיוצאים למלחמה אלו באלו, הרי שכולם טועים, ידיד ואויב כאחד. המפסיד כמו גם המנצח הם לא יותר מאנשים רגילים. כל - כך עצוב לצפות בסכסוכי העולם. כזה מחסור בהיגיון פשוט. חמום - מוח אחד מניף חרב, האחר יורה ברובה. 18. לך שמתלונן כל הזמן שאין לך זמן אנשים מעסיקים את עצמם רק בכדי להתחמק משעמום. כולם מתלוננים שהם כל - כך עסוקים עד שאין להם זמן כלל וכלל. אבל למה הם כל - כך עסוקים? אלו רק האשליות שלהם שמעסיקות אותם. לאדם שמתרגל זאזן יש זמן. כשאתה מתרגל זאזן יש לך יותר זמן מלכל אחד אחר בעולם. אם לא תזהר עוד תעשה מהומה גדולה רק בשביל להאכיל את עצמך. אתה כל הזמן ממהר, אבל למה? רק בשביל להאכיל את עצמך. תרנגולות גם ממהרות כשהן מנקרות אחר האוכל שלהן, אבל למה? רק בשביל להיאכל על - ידי בני - אדם. התפתחות ... מדברים על מהפכות ומלחמות אנחנו חושבים שמשהו ממש מיוחד קורה, אבל מה זה אם לא מאבק בתוך חלום? כשאתה מת אתה מזהה את חלומך. מי שאינו מפסיק את החלום קודם לכן הוא אדם רגיל. 21. לך שהיה רוצה עוד כסף, אהבה, מעמד ותהילה השמים והארץ נותנים, האוויר נותן, המים נותנים, צמחים נותנים, בעלי - חיים נותנים, בני אדם נותנים. כל הדברים נותנים עצמם אלו לאלו. אך ורק במסגרת הנתינה ההדדית הזו אנחנו יכולים לשרוד - בין אם אנחנו מוקירים תודה ובין אם ... - זה המצב הטבעי. אשליה פירושה לאבד את המצב הטבעי. בדרך - כלל אנחנו לא מזהים את המצב הטבעי הזה. בדרך - כלל אנחנו מכסים אותו במשהו אחר, כך ששוב אינו טבעי. תורת - הבודהה פירושה הוא המצב הטבעי. אך בעולם הכל לא - טבעי. שתלטנות; כניעה ודיון בכל עד מוות אינם טבעיים. כל מקום ממלא את כל השמיים והארץ, כל רגע הוא נצחי. לתרגל את דרך הבודהה פירושו לחיות לחלוטין את הרגע הנוכחי - שהוא כל חיינו - כאן ועכשיו. אל תדחק את דרך - הבודהה לשום מסגרת. 23. לך שאומר שלרופאים ונזירים יש חיים קלים קינקאקו - ג, י כמו גם ההיכל המוזהב ב הוריו - ג, י לא נועדו לתרגולם של נזירים. במקומות כאלה נזירים יכולים להרוויח את לחמם רק מלהיות בסביבה. בשנה הראשונה של תקופת המייג, י הפגודה בת חמש הקומות בהוריו - ג, י ... שהפגודה שרדה עד ימינו. ערך השוק של דברים כגון אלו משתנה. אין שום דבר כביר בדברים שערך השוק שלהם משתנה. אנחנו יכולים להסתדר בלעדיהם. ישנם דברים חשובים יותר. זאזן זה מה שחשוב. לאחרונה יש מקדשים בקיוטו שמנהלים בתי - מלון ואכסניות. זה מוזר איך אנשים מסוימים לא יכולים לחשוב על דבר פרט לכסף ואוכל. להיות נזיר שעוזב את ביתו משמעותו להיות מישהו שמשחרר את הכל. פירושו להשתחרר מטיפשות קבוצתית. הנזירים היום רק רוצים להיצמד ... לכן אין בהם תועלת לדבר. כשאתה מאכיל חתול הוא מפסיק לצוד עכברים. כלב מפונק לא שומר. אפילו בני - אדם אינם מועילים לעבודה אם יש להם כסף והם חיים חיים קלים. ראה גם: זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 5. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - מתוך סוטרת הבמה קטע קצר (מאד) מתוך סוטרת הבמה בה הואי - ננג (האב השישי) מעביר את הדהרמה על ערש דווי. "כאשר בודהה שוגה במחשבות שווא הוא ישות חשה. כאשר ישות חשה מתעוררת היא בודהה. בבורותו, בודהה הוא ישות חשה. מלאה חכמה, ישות חשה היא בודהה. אם התודעה מסולפת, בודהה הוא ישות חשה. אם התודעה נטולת פניות, ישות חשה היא בודהה. כאשר תודעה מסולפת מתהווה הבודהה נחבא בישות החשה. אם ברגע אחד של מחשבה אנו הופכים נטולי פניות אזי ישויות חשות הן בעצמן בודהה. בתודעתנו שלנו מתקיים הבודהה הבודהה הפרטי שלנו הוא הבודהה האמיתי. אם בנו לא שוכנת תודעת הבודהה היכן נחפש אחר בודהה? " מי שמבין מהקטע הקצר הזה שתרגמתי שאין צורך בתרגול, לעולם לא יהיה לבודהה. מי שמבין מהמשפט שלי, שתרגול יהפוך אותו לבודהה, לעולם לא יהיה לבודהה. בכלל עדיף לדעתי לא להתאמץ כלכך להשיג בודהיות. פשוט לשבת. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - סוטרת הלב (סוטרת לב החכמה השלמה) גרסה להדפסה (PDF) הבודהיסטווה אוואלוקיטשווארה שקוע בתרגול שלמות החכמה מבחין בברור בטבע הריק של חמשת המצרפים ובכך מתעלה על כל סבל שאריפוטרה! צורה אינה שונה מריקות, ריקות אינה שונה מצורה; צורה היא ריקות, ריקות היא צורה; הדבר נכון גם לרגשות, תפיסות, דחפים והכרה; שאריפוטרה! כל התופעות ריקות בטבען; הן אינן נוצרות ואינן ... ראייה וכן הלאה, עד אין מחשבה; אין בורות ואין הכחדת הבורות וכיוצא באלה עד אין זקנה ומוות וגם אין הפסקת הזקנה והמוות. אין סבל, מקור הסבל, הכחדה [של הסבל], דרך; אין חכמה, אין הישג, שכן אין מה להשיג; הבודהיסטווה מתקיים על החכמה השלמה כך אין מכשולים בתודעתו; ללא מכשולים אין פחד; משוחרר ממחשבות שווא וטעויות שוכן בנירוונה. כל הבודהות של שלושת העולמות [עבר, הווה ועתיד] מתקיימים על החכמה השלמה וכך משיגים מודעות שאין לאמדה [אננוטרה סמיאק סמבודהי]. על כן דע את החכמה השלמה כמנטרה הנשגבת, המנטרה הזוהרת המנטרה שאין שנייה לה, המנטרה הנעלה שמעלימה כל סבל זוהי ללא כל ספק האמת. על כן הכרז על החכמה השלמה הכרז על המנטרה הזו: הלך, הלך, הלך מעבר, הלך לגמרי מעבר, הללו ההתעוררות [גאטה, גאטה, פארהגאטה פאראסמגאטה, בודהי סבה]! ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - אודות המושג "תרגול" אני משתמש הרבה במילה תרגול בשביל לתאר את העבודה הבודהיסטית. אחרים משתמשים במילה אימון. הסימנייה הסינית שהמילה הזו מתרגמת היא שנקראת Syu או Shu. הסימנייה שבכתביו של דוגן בדרך כלל צמודה לסימנייה הזו היא שנקראת Syo או Sho. הפירוש של הוא טיפוח וגם תרגול שחוזר על עצמו והפירוש של הוא ... נוספת של המשמעות של הסימניות האלה החלטתי לשנות את התרגום הזה לתרגול והגשמה - במובן העמוק קל יותר להבין באמצעות המילים האלה את הכוונה של דוגן זנג, י כשהוא אומר ש - תרגול והגשמה הם אחד. הפירוש של זה הוא שהגשמה של דרך הבודהה היא בעצמה תרגול של דרך הבודהה ותרגול של דרך הבודהה הוא כבר הגשמה של דרך הבודהה. ההפרדה בין הגשמה והתעוררות מאפשרת לנו ביתר קלות להבין משפטים כמו המשפט הבא שמופיע בפוקאנזאזנגי: הזאזן הזה אינו שיטת מדיטציה. זהו רק שער הדהרמה הקל והמשמח, זהו התרגול וההגשמה של ההתעוררות כולה. בתרגום הקודם המשפט הזה תורגם כך: הזאזן הזה אינו שיטת מדיטציה. זהו רק השער הקל והמשמח לדהרמה, זהו התרגול / התעוררות של דרך הדהרמה חסרת הגבולות אני חושב שניתן לראות שהתרגום החדש מאפשר להבין ביתר קלות את היחס שדוגן זנג, י רואה בין תרגול להתעוררות - וניתן לנסח אותו כך: ההגשמה של הדרך בתרגול היא כבר ההתעוררות כולה. התרגול וההגשמה (שאינם נפרדים) של דרך הבודהה הוא זאזן. אנשים שואלים את עצמם פעמים רבות באיזה אופן על התרגול הבודהיסטי לבוא לידי ביטוי בחייהם? האם די בזאזן? האם צריך לתרגל דבר - מה נוסף? התשובה שלי היא שראשית ואחרית התרגול הבודהיסטי הוא זאזן. אבל בכל פעם שאנחנו פועלים מבלי להפריד בין הפועל לפעולה, בין מטרת הפעולה לפעולה עצמה, בין הפעולה לתוצאות הפעולה ובין הפעולה למושא הפעולה - אזי באותו רגע אנחנו מתרגלים את הממשות ומגשימים את הממשות. כשאנחנו מתרגלים בלב - שלם מבלי להיאחז בדבר הרי שזהו התרגול וההגשמה של ההתעוררות כולה. וזה אינו שונה מזאזן. ובסופו של דבר אם נכוון את כל פעולותינו הרחק מעצמנו ואל בודהה (ולא במובן של מה בודהה היה אומר על זה?), קרי אל הזולת במובנו הרחב קרי כל היקום - הרי שנמצאנו מתרגלים ומגשימים את ההתעוררות הגדולה של הבודהה. בסופו של יום לא כל האנשים יכולים לשבת בזאזן מסיבות פיזיות - זו טעות לחשוב שהבודהה מרחיק אותם מדרכו בשל כך. הסוד הגלוי הוא להביא את איכויות הזאזן לכל פעולה. התבחין של הזאזן הוא שיקן - פשוט, רק, אין צורך לחשוב על, בכל האמצעים - זהו הזאזן שלנו שיקנטזה - פשוט לשבת, רק לשבת, אין צורך לחשוב על ישיבה (או על כל דבר אחר), לשבת בכל האמצעים. הישיבה החד מימדית הזו, התודעה שאינה מתפזרת, הגוף היושב זקוף הוא תרגול והגשמה. באותו אופן כשאנחנו עושים כל דבר אחר אם פשוט נעשה אותו הרי שהוא עומד בתבחין הזאזן. הדרך הכי פשוטה לממש את תבחין הזאזן הוא לשכוח את האגואיזם שלנו משנייה לשנייה, מנשימה לנשימה. אנחנו לא מ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - הבעיה שלך / מוהו נולקה על מה בעצם כל העניין ב - "תרגול למבוגרים"? ראשית תרגול למבוגרים פירושו לנגב את התחת שלך בעצמך. מי הוא זה שרוצה לתרגל? האם אנחנו לא אלו שבוחרים לבוא למקום כמו אנטאיז, י? אם כך, אנחנו אלו שצריכים לטפס על כל רכסי - ההרים של הספק והקשיים, שניתקל בהם במוקדם או במאוחר. מובן שאנו זקוקים למדריך במסענו, במיוחד כדי שיזהיר אותנו מפני הבורות שטומן לנו האגו שלנו, אבל האין זה מוזר לצפות מהמורה שלנו לדאוג לכל היבט של התרגול שלנו? מערכת ... להבין את חיבורו של דוגן זנז, י, פוקאנזאזנגי, כהנחיות מעשיות לחיי היום - יום לבין להבינו כאיזו תיאוריה נשגבת ללא קשר לתרגול שלנו. אם אין בידיך האמצעים להבין את הנקודה הזו לעולם לא תוכל לקנות אחיזה בתודעתך. אתה תהיה כמו ילד בגן שמנסה ללמוד באוניברסיטה. " " למעשה כל חבריי, אלו שתרגלו אתי באנטאיז, י באותו זמן, עזבו למקומות כמו מקדש ח, או מקדש ב,, כמה אף הרחיקו עד אמריקה, ובסופו של דבר איש לא נשאר. אין לזה דבר וחצי דבר עם האנשים, זה בגלל שלא הצליחו לבסס אמונה איתנה בתרגול שם. המורה שלי עדיין חי באנטאיז, י אז אני מבקר אותו מפעם לפעם, אבל בכל פעם שאני מדבר אם אחיי הדהרמה שלי, אנחנו שואלים את עצמנו מדוע לא הצלחנו לבסס אמונה בזאזן. וזה כולל גם אותי. אז התחלתי לדאוג ולשאול את עצמי כמה שנים יעברו באופן הזה - כמה זמן מתבזבז?! וזה נכון לגבי כל מסורת הסוטו. אם לתרגול שלך אין נקודת מיקוד ברורה אין אפשרות "פשוט לשבת". אם אתה נאחז בצורה מבלי להיות נוכח ברגע, אין לזה שום משמעות כלל. ובכן, רק עתה משהבנתי את עצמי אני יכול לאמר זאת. הסיבה שבשלה לא יכולתי לבסס אמונה בזאזן ולתרגל לאורך זמן היא שזה לא הובהר לי כהלכה - לא הייתה שום הדרכה! " "הבעיה היא שאנחנו לא יודעים מה זה פשוט לשבת (שיקנטאזה). אני חושב שמי שבעיקר צריך לעזור לנו לדעת הוא המורה. " "הלכתי לדוג, ו ס, לשמונה ימים וקיבלתי הנחייה מהרושי. לסיכום: בשבוע אחד הצלחתי לחוות בבהירות את מה שדוגן זנז, י מכנה ... לכך! זה היה כל - כך שונה מכל - דבר עד אז, כל - כך רענן ומרגש! אז חקרתי את עצמי לעומק ושאלתי: מדוע זה כל - כך שונה, מה עושה את זה שונה מהתרגול שלי עד כה? התשובה היא פשוטה: עד אז לא הייתי אחד עם עצמי בכל רגע ורגע. הבעיה הייתה שלא הבנתי עד - כמה חשוב הרגע הנוכחי. פשוט לעשות זאזן, פשוט לאכול, מה המשמעות של ה - "פשוט" הזה בכלל? בכדי שיהיה ברור מהו ה - "פשוט" צריך להיות ברור לגבי כל רגע ורגע. ואני חושב שהבעיה הבסיסית שלי הייתה שאיש לא לימד אותי את האמצעים הממשיים לעשות זאת. מעולם לא שמעתי על "הנשימה הזו האחת". אני מאד שמח שכעת אני יודע! במילים אחרות "פשוט" פירושו הרגע הזה, המצב לפני שהתודעה מתחילה. אני חושב שזה ממש טוב לתרגול שלי ולחיים שלי, שכעת אני מבין זאת בבהירות. כעת הבעיה שלי היא פשוט להמשיך עם זה. זה מה שאני צריך לעשות כעת וזה יהיה התוכן של הזאזן היומי שלי מעתה. אני אזהר שמה יהיו אי - אילו זיהומים במעשי. אני אמרק את תודעתי ו - "פשוט" אעשה דברים. זה הכל, לבד מזה אין מה לתרגל. אני מאמין שהגעתי לסוף, ופשוט אמשיך ואתרגל. " וכך מבלי לחשוב על האחריות שלו לתרגול שלו, ממשיך אח הדהרמה שלי לבקר את המקום שטיפח אותו במשך כל - כך הרבה שנים ואת המורה שטרח כה רבות לנסות ולפתוח את עיניו העצומות בחוזקה. בכל זאת אני שמח לשמוע שהוא מצא לבסוף את גן - הילדים הרוחני שלו ושתודעתו שלווה. כפי שאמרתי, הוא אינו היחידי שיש לו הספקות האלו - לכולנו יש אותם: "מדוע תודעתי אינה שלווה בזמן זאזן? " "מדוע עלי לסבול את הכאב הזה? וכשהכאב שוכח, אני או ישן או חולם! " "אחרי כל הזמן הזה איך זה שאני עדיין לא מבין מה זה שיקנטאזה? למה מישהו לא מבסס את אמונתי? " "האין התרגול הזה כולו צורה וטקס ללא משמעות או תוכן? " "מדוע נדמה שאני לא יכול לקבל קצת הדרכה ברורה?! " "והכביכול מורה הזה כאן, האם הוא לא ישן בעצמו בזמן זאזן? " "כמה שנים אני צריך להמשיך כך? האם זה לא פשוט בזבוז של זמן? " כל זמן שאנחנו חושבים כך, אנחנו באמת מבזבזים את זמננו. המהירים שבינינו חשים את הלבטים האלה ביום הראשון לסששין ומוצאים עצמם על האוטובוס הקרוב חזרה. אחרים מגלים את העובדה הפשוטה שהתרגול לא מוביל אותם למחוז חפצם רק אחרי שבע או שמונה שנים. אז הם ... האלה את חזי לחתיכות. אין בכוונתי לומר שכעת אני חי בשלום ובאושר ללא כל בעיות. אם לא אזהר אני עוד עלול לומר לעצמי "אולי יתכן שפשוט כך הוא התרגול" למותר לומר שהתרגול לעולם אינו "פשוט כך או כך". אנחנו לעולם לא יכולים לאחוז בו, שכן הוא עצם חיינו ברגע זה ממש. וכך במקום לפקפק בזאזן כתרגול אני מוצא שהזאזן מפקפק בי בכל רגע ורגע. כשאתה מבין לבסוף שזהו התרגול שלך שמעמיד אותך בסימן שאלה ולא ליהפך אין לך ברירה אלא לסיים את גן הילדים הרוחני שלך. הפכת למתרגל מבוגר. מילים כמו "זאזן הוא צורתך האמתית" או "זאזן הוא המורה האמתי", נאמרו לאוזניהם של מבוגרים. אני רוצה להמשיך ולבחון את נושא התרגול למבוגרים במשך מספר חודשים נוספים. הנושאים שאעסוק בהם כוללים: מהי המשמעות האמתית של המילה "מבוגר" בה אני משתמש תדיר? כיצד אנחנו יכולים להתמודד עם ישנוניות או מחשבות אקראיות כבעיה שלנו, כחלק מהתרגול שלנו? ומה עם כאב, סחרחורות, שעמום, תשוקות והיאחזויות, כעס, חרטה - עוד כהנה תחושות, אשליות ובורות? כיצד לתרגל לא רק זאזן כי אם את כל היבטי החיים? המלכודות שבתרגול, ההסתכלות על זאזן מבחוץ. הטלת האשם בזולת על תרגולינו הגרוע. מדוע באתי לכאן וכיצד חוויתי את קשיי התרגול. הוראתו של המורה שלי, הרושי מיאורה שיניו ז"ל. המשך בחודש הבא. 1. "אבות" הוא תרגום של patriarchs - זהו המושג שמוהו משתמש בו כאן בכדי לתאר את ראשי שושלת המורים שייסדו ומסרו את זרמי הזן השונים. למיטב ידיעתי ברשימה הקנונית יש רק שתיים או שלוש נשים ולצערי המושג "אבות" הוא התרגום הנכון. אני מקווה ומצפה שבעתיד יהיו יותר נשים ברשימה הזו. למי שבכל זאת יש עניין לראות רשימה מלאה של נשים שנחשבות "אבות זן" במובנים מסוימים או נשים בודהות ניתן למצוא אחת כאן: www.upaya.org/teachings/women-ancestors.php ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - עדיין דבר מה חסר? / מוהו נולקה בחודש שעבר הסברתי מהו "תרגול למבוגרים" בעזרת שתי ההכרות הראשונות של מבוגר אמתי, שהן "תשוקה מועטה" ו - "הידיעה שדי במה שיש". מה שכתבתי הוא שלהיות מבוגר פירושו להיווכח שדי לך במה שהחיים מציעים לך ברגע זה, ושאין לך צורך לחפש דבר - מה טוב יותר במקום אחר. ככל שתשוקתך תגבר כך יחסר לך דבר - מה, ... מהחיים יותר משהם מציעים לך ברגע זה" נשמעים לנו כרעיונות חלולים? האין זאת כיון שלמרות שייתכן שאנחנו מבינים בשכלנו שהמציאות של חיינו די לה במה שהיא, עמוק בתוכנו אנחנו מרגישים "שעדיין דבר - מה חסר"? אני חושב שאפילו אחרי שנים של תרגול הדרך הבודהיסטית אנחנו עדיין מרגישים ש"דבר - מה חסר". אנחנו עדיין רוצים דבר - מה טוב - יותר, קצת יותר ממתקים, אושר והארה. וכך אם נהיה כנים עם עצמנו, ייתכן שנגלה שבמקום להסתפק במה שיש לחיים להציע לנו ברגע זה, אנחנו לא מסופקים במה שיש לנו ואנחנו משתוקקים ליותר, גם אם לא ברור לנו בדיוק מהו הדבר שחסר לנו. מדוע זאת? הרושי סאוואקי קודו אומר: "חסר דבר - מה בזאזן? מה חסר? דבר אינו חסר מצידו של הזאזן, זהו רק האדם השוגה במחשבות - שווא, שיושב בזאזן וחושב 'דבר - מה חסר'! " "דבר - מה חסר - פשוט שב זאזן. דבר - מה חסר - תרגל זאזן בגופך. דבר - מה חסר - הגשם הזאזן בגופך. " ועדיין, מדוע חסר דבר - מה? אם פירושו של "תרגול למבוגרים" הוא אכן להפסיק להשתוקק ליותר ממה שיש לחיים להציע לנו ברגע זה, כיצד אנחנו יכולים בכלל לחשוב שדבר - מה חסר? לכל הפחות בזמן שאנחנו בזאזן עלינו לחוש שאיננו חסרים דבר, שיש לנו כל שאנו צריכים?! הרושי סאוואקי עונה על כך באומרו "שזהו רק האדם השוגה במחשבות - שווא, שיושב בזאזן וחושב 'דבר - מה חסר'! " אין שום דבר שגוי בזאזן שאנחנו מתרגלים, אלו רק מחשבות - השווא המלוות את התרגול שמנסות לשכנע אותנו "שעדיין דבר - מה חסר". ובעצם עבור כולנו, בני - אדם השוגים במחשבות - שווא, תמיד חסר דבר - מה. זה אך טבעי. מאידך אל - לנו לשכוח שאנחנו בו - בזמן בודהה. להיות בודהה פירושו להיות מחובר למציאות המוחלטת בה דבר לעולם אינו יכול להיות חסר. ובעוד אנחנו חושבים שעדיין דבר - מה חסר, משהו בנו מבין בשלמות שאין ביכולתנו כלל וכלל להשתוקק ליותר ממה שיש לנו. אנחנו בו - בזמן בני - אדם השוגים במחשבות - שווא ובודהות, ילדותיים ומבוגרים בו - בזמן. אני חושב שלכולנו יש את המבנה המפוצל הזה בתודעתנו, ואני לא ... צד אחד לטובת האחר. הבעיה של מבוגר אמתי היא כיצד שני הצדדים האלו מתייחסים זה לזה. האם ברצונך לחיות את חייך תחת הנהגתו של הצד הילדותי שלך, שטוען תמיד שעדיין דבר - מה חסר? מבוגר אמתי יעדיף לשבת מעוגן במציאות בה "עדיין דבר - מה חסר", מגשים הזאזן בגופו בו - בזמן שמחשבותיו משתוקקות "לדבר - מה נוסף". הרושי סאוואקי אמר גם: "זאזן פירושו לשבת איתן בו - בזמן שדבר - מה חסר. " ישנו קואן מפורסם, שביפנית נקרא בדרך כלל, "הקואן של הסימנייה מו". הוא מספר על נזיר ששאל את רבו: "ומה עם הכלב הזה. היש לו טבע - הבודהה או אם לאו (מו)? " הרב עונה: "מו (לאו)! "2 המילה "קואן" פירושה "מקרה - פומבי", בדרך כלל חילופי דברים בין מורה לתלמיד, או אמרה או מעשה אחר של רב - זן ששימשה מאוחר יותר כדוגמה לביטוי של האמת. בעת החדשה הפכה המילה "קואן" לשמש לתיאור שאלה אחת מתוך תכנית - לימודים שעל תלמידי - זן הלומדים תחת מורה קואנים "לענות בהצלחה". התלמיד ייכנס אל "חדר הדוקוסאן" כדי להיפגש בארבע - עיניים עם המורה. ראשית הוא יכריז על הקואן שלו, ואז המורה יבקש את תשובתו. התלמיד הכין מבעוד מועד הצהרה או מעשה שיבטאו את הבנתו. אם המורה מאשר את הבנתו התלמיד "יתקדם" אל "הקואן הבא", אם המורה אינו מאשר את הבנתו, על התלמיד "לנסות שוב" בפעם ... אחרת אלא "מוווווווווווווווווווו! " קואנים אחרים ידרשו מהתלמיד לסטור למורה או לעשות כאילו הוא משתין עליו. התשובות לקואן יכולות להיות תמימות ומשעשעות כמו משחק ילדי - גן. לא בדיוק מה שייחשב "כתרגול למבוגרים", אבל קואנים משמשים במסורות זן מסוימות כאמצעי למטרה ולא כמטרה בפני עצמה. כאמצעי למטרה אני חושב שקואנים משמשים אותנו היטב כדי להשתחרר מכלא המחשבות המרובות בתודעתנו. והשחרור הזה מתבצע תוך התיילדות מלאכותית של עצמנו, חזרה למעין מצב תינוקי - בזן זה נקרא "להפוך לאידיוט מושלם". במסורות מסוימות, "להפוך לאידיוט מושלם" נחשב כשלב הכרחי לתרגול זן. אבל אין ברצוני להמשיך ולדון ביתרונות והחסרונות של "זן הקואנים". אני רוצה להתרכז באפיונים עמוקים יותר של "הקואן של הסימנייה מו". כאשר הנזיר שואל: "ומה עם הכלב הזה. היש לו טבע - הבודהה או אם לאו? ", הוא אינו שואל אודות סתם איזה כלב. כאשר הוא אומר "כלב", הוא מתייחס לאותו צד בעצמו שניתן להתייחס אליו בדיוק רב כאל "כלב". הבודהיזם מלמד אותנו שכולנו בודהות, אבל האם באמת ניתן לקרוא בודהה לעצמי, הכלב הזה? הרב לא ענה " מוווווווווווווווווווו! " אלא פשוט "לא! " ישנו הבדל מובהק בין אדם השוגה במחשבות - שווא לבין בודהה. כבני - אדם השוגים במחשבות - שווא אנחנו רחוקים מאד מלהיות "בודהות כפי שאנו". הקואן ממשיך בשאלה של הנזיר: "אם כפי שהבודהיזם מלמד אותנו, לכל דבר יש טבע - הבודהה, כיצד ייתכן שרק לכלב הזה, לי, אין? " והרב עונה: "בשל טבע הקרמה. " נכון שכבודהות יש לנו טבע - הבודהה, אבל כבני - אדם השוגים במחשבות - שווא טבענו הוא "קרמה", ושונה הדבר לחיות את חיינו מסובבים על - ידי הקרמה מלחיות את חיינו כבודהה. דבר מעניין הוא שבזמן אחר ענה הרב תשובה הפוכה - הנזיר שואל, "ומה עם הכלב הזה. היש לו טבע - ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - להפוך נביחה אמתית להבהב - חלק 2 זן בודהיזם / זאזן - להפוך נביחה אמתית להבהב - חלק 1. איתמר: סבסטיאן תודה על תשובתך אני בהחלט מרגיש את הדברים שהזכרת, איך אתה לכאורה מחפש שינוי אבל רעיון השינוי האמתי מפחיד ובלתי נתפס, ואיך עולות המחשבות שממסמרות אותך למקום. שאלה אחת ... שלי כמו הרצון למצוא חן או החשש מעימות. אני יודע שגם אם אתאמץ מאוד לחשוב על הזולת בכל מעשיי הרי המניע שמאחורי זה יהיה טובתי שלי, מה שמבטל את כל הטעם לא? התשובות שלך מצליחות בכל זאת להרגיע אותי ולנטוע בי מעט תקווה, למרות שידעתי שמה שבעצם תגיד לי זה "פשוט תתרגל". היה יכול להיות נחמד אם היה אפשר לקרוא איזה משפט מיסטי ולעבור מטמורפוזה על המקום אבל כנראה שזה לא עובד ככה אנסה להתחיל לתרגל יותר ברצינות, הזנדו שהזכרתי קרוב מאוד לביתי, זה אכן זן קוריאני. האמת שהם נראו בסדר, לא כמתיימרים להיות משהו מעבר למה שהם. כשדיברתי שם עם אנשים לא הצלחתי להוציא מאף אחד תשובה יותר ספציפית מ"פשוט יושבים" שבזמנו זה היה קצת מאכזב, הייתי מעדיף משהו יותר מובנה כמו "אתה יושב כל ... אני מבין עכשיו שהתשובות שלהם צריכות לעודד אותי. יכול להיות נחמד להיפגש אם תגיע לתל - אביב (למרות שאינני יודע על מה נדבר וכנראה שאחוש בושה לפגוש אותך אם לא אתמיד בתרגול) כך או כך, אני מרגיש שעזרת לי בתודה איתמר סבסטיאן: שלום איתמר. אני אתחיל מהסוף - אין בבודהיזם הצלחה וכישלון. אף - אחד לא יכול לחיות את החיים שלך במקומך ואתה לא חייב לאף - אחד דין וחשבון על מספר שעות הישיבה שלך. לכן הייתי מבקש ממך לוותר על רגש הבושה. אני בטח לא שופט אותך ואתה ודאי לא צריך לשפוט את עצמך על פי מה שנדמה לך שאחרים חושבים. אני מאד שמח על מה שאתה מספר על הזנדו בתל - אביב. אולי באמת תצליח לתרגל אתם. לתרגול בקבוצה יש חשיבות גם בכך שאתה פוגש עוד אנשים שיש להם אתך משהו במשותף. אני שמח על שאתה מוצא עידוד בתשובות שנתתי לך. לרוב השאלות שיש לך אתה תמצא תשובות בעצמך אם תתרגל. בכלל זה נמצאת גם השאלה ששאלת על העזרה לזולת. התשובה לשאלה הזו קשורה קשר הדוק לאופן שבו פועלת הקרמה. האופן שבו פועלת הקרמה הוא מאד פשוט אבל הפשטות שלו מבלבלת. ללא תרגול הפרשנות שאנחנו יכולים לתת לאופן שבו פועלת הקרמה ... אשמח אם תבחר לחלוק עמי את חוויות התרגול שלך או כל חוויה אחרת אם רצונך בכך. אני עומד לשרותך בכל עת. בברכה סבסטיאן התכתובת שלי עם גיא: גיא: קראתי באתרך שכתובת האימייל שלך פתוחה בכל נושא. אני בן 14 ומתעניין בפילוסופיה סינית. קראתי חיבורים שונים ואני מנסה לתרגל מדיטציה. עקרונית, הייתי רוצה סקירה מקיפה וטובה לדעתך על הנושא ובנוסף על איזה שיטה אתה ממליץ. (לפי מה שהבנתי אתה תתקשה לתת לי מנטרה כי היא צריכה להיות מותאמת לבן אדם).. בתודה גיא. סבסטיאן: שלום גיא. אני לא יודע עד כמה באמת אני יכול לעזור לך. אני מתרגל זן. זן הוא בודהיזם. נכון שבמובנים רבים המקורות של המסורת אותה אני מתרגל הם סיניים אבל זה נכון חלקית. הבודהיזם הגיע לסין מהודו וגם הזן במובן הזה מקורו בהודו. בסופו של דבר אני לא איש אקדמיה. לא מעניינות אותי תיאוריות על מקורות הזן והבודהיזם. אני יודע מה אני מתרגל. בשביל מה שאתה מבקש (מבחינת סקירה מקיפה) תצטרך לפנות למקורות שונים. אני לא מכיר מקור אחד ויחיד שמכסה בצורה יסודית את הפילוסופיה הסינית. מצד שני אם העניין שלך בבודהיזם הוא עניין מעשי ייתכן שאני יכול לעזור יותר. ראשית ניתן למצוא באינטרנט (אולי כבר נתקלת בהן) מספר הרצאות של יעקב רז על בודהיזם וזן שהן מבוא טוב ומעניין. הנה הקישור: www.thesearch.co.il/buddhism_video/Raz.html לפני שאני ממשיך ועונה לך ביתר פירוט לגבי מדיטציה אני צריך לקבל ממך תשובות לשתי שאלות: 1. מה בפילוסופיה הסינית מושך אותך ומה בעצם ... להיות מאושר. כסף יביא לי סיפוק, שזהו כאמור לא מספיק וגם לזמן קצר. חיפשתי וחיפשתי אחר מדריך, משהו ששונה מהערכים שאני מקבל פה. איכשהו התגלגלתי אל הכתבים הסיניים (ודומיהם). רכשתי את "ספר הטאו" וקראתי אותו. לאחר מכן, קראתי את כתביו של שלמה קאלו, קראתי קצת על הבודהיזם ממקורות שונים וראיתי שבכולם יש מטרה של הארה. מצאתי את ההארה במקומות שונים ואף בחסידות ולכן אני בטוח שדבר זה אמתי. בכתבים הסיניים יש דרכים שונות להארה שאותם אני אולי אוכל לממש. (שזה מוביל אותי ישר אל שאלתך השנייה) ... אני מחפש במדיטציה בעצם דרך להארה וזוהי מטרתי המרכזית. בכל המקומות שבהם מצאתי הארה, מצאתי גם את המדיטציה, לכן אני מאמין שמדיטציה היא דרך טובה להארה. תודה על התייחסותך הרצינית למרות גילי "המופלג", גיא. סבסטיאן: שוב שלום. כמו שציינתי אני יכול לדבר רק על בודהיזם. באשר לבודהיזם: זו טעות מאד גדולה לחשוב שמטרת התרגול הבודהיסטי היא להגיע להארה או להתעורר. זה נכון שיש מסורות (גם בודהיסטיות) שסטו מהעיקר הזה. ההיגיון שעומד מאחורי הטענה שלי הוא מאד פשוט. היכן שיש מה להשיג יש גם כישלון ובהכרח יש גם סבל. לכן בבודהיזם אין מטרות מכל סוג שהו. זה קשה להבנה עבור השכל המערבי. הבודהיזם מציע לנו לחיות את החיים. אם חיים את החיים על פי הדרך הבודהיסטית ההתעוררות והשחרור מהסבל מופיעים בד בבד והם בהישג יד. כחלק מדרך החיים הבודהיסטית אנחנו מ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...