תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - אודות החשיבות שבמציאת מורה בכל ההיסטוריה של הבודהיזם יש רק אדם אחד שהגשים את הדרך ללא מורה והוא שאקיאמוני. לכל האחרים היה מורה. העובדה שכולם נזקקו למורה לא מפחיתה מערך ההגשמה שלהם. האינדיבידואליזם הקיצוני שלנו גורם לנו לעתים קרובות לחשוב שאיננו זקוקים לאיש בכדי להשיג דבר מה. אבל אני מעריך שמעטים האנשים שהיו חושבים ללמוד אפילו מתמטיקה או שפה זרה ללא מורה או מורים. על - אחת - כמה - וכמה צריך הדבר להיות נכון עבור לימוד תורת - הבודהה. ובכל זאת לא דומה מורה לתורת - הבודהה למורה למתמטיקה. מורה לתורת - הבודהה הוא מורה לחיים. הוא לא מלמד דבר ובכל זאת אנחנו לומדים. הוא לא מוסר דבר ובכל זאת תורת - הבודהה נמסרת ללא מילים. כיצד זה ייתכן? זהו הפלא של מורה אמת, זהו הפלא של תורת - הבודהה. מורה אמת חי את חייו מבלי ללמד. כיון שהוא מתרגל ומגשים את הדרך בכל מעשיו אנחנו יכולים ללמוד. לא ניתן ללמוד את תורת - הבודהה ממי שמעוניין בפרשנויות ופלפולים על כוונותיהם של פסוקים בכתבים הבודהיסטים. לא ניתן ללמוד את תורת - הבודהה ממי שחושב שאין צורך ללמוד את ארבע האמיתות. לא ניתן ללמוד את תורת - הבודהה ממי שחושב שהוא מלמד מישהו משהו. מורה לתורת - הבודהה לא מטריד עצמו בהבחנות בין בודהה ללא בודהה, בין רגיל למיוחד, בין מצבי תודעה גבוהים לנמוכים, בין התעוררות לאשליה, בין חיים למוות. כיצד נוכל למצוא לנו מורה? ראשית אל - לנו לחפש מישהו שהוא יותר מאדם. מורה אינו מיוחד כלל וכלל. הוא הכי פשוט שאפשר. ובכל זאת אם נצפה למצוא בודהה נמצא רק גיהינום. אין מורה שיכול להשתוות לבודהה שבדמיוננו. לסוגים שונים של תלמידים יש סוגים שונים של מורים ובכל זאת יש להם תבחינים. בסוטרת אודאי (Anguttara Nikaya AN 5. 159) הבודהה אומר לאנאנדה מה הן חמש המעלות שעל מי שרוצה להורות את תורת - הבודהה להשיג: 1. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני אדבר צעד אחר צעד. 2. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני אדבר בשביל להסביר את התהליך [של סיבה ותוצאה]. 3. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני אדבר מתוך חמלה. 4. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני לא אדבר לשם השגת רווח חומרי. 5. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני אדבר מבלי לפגוע בעצמי או בזולת., (הפרשנות למשפט הזה גורסת כי לפגוע בעצמי פירושו להתנשא או להעמיד עצמי מעל הזולת, ולפגוע בזולת פירושו להשפילו או להקטין אותו). אנחנו יכולים לראות שהבודהה מכוון לכך שבשביל להורות את תורתו יש לחשוב בראש ובראשונה על הזולת. ואנחנו יכולים להסיק מדבריו מספר שאלות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו לפני שאנחנו בוחרים במורה: 1. האם המורה מבקש כסף תמורת הוראת תורת - הבודהה או שלא? האם הוא מבקש תמורה חומרית אחרת או שלא? (יכול להיות כל דבר, החל ביחסי מין וכלה בשליחויות ושיפוצים בבית) 2. האם המורה מאדיר עצמו ואת השגתו על חשבון התלמיד והשגת התלמיד או שלא? 3. האם המורה מסביר את תורת - הבודהה מבלי לייחס אותה לעצמו ומבלי להסתיר דבר באגרופו הקמוץ או שלא? האם הוא מנסה לסובב את תלמידיו במילים יפות ובביטויים מעוררי השראה או שהוא פשוט מורה את הדהרמה? 4. האם המורה מעודד את הערצתו או שלא? האם המורה מנסה לנהל את חיי תלמידיו או שלא? האם הוא אומר שרק דרכו ניתן להתעורר או שיש לו תכונות מיוחדות שאין לאחרים או שלא? 5. האם המורה באמת רוצה בטובתך או שלא? ... את חשדכם מיד. יש מורים וקבוצות שמבקשים כסף לא באופן ישיר עבור עצמם אלא עבור השכרת מבנה או מגוון הוצאות אחרות שיש לקבוצה. מורה כזה וקבוצה כזו חסרים אמונה אמיתית בתורת - הבודהה והשגתם חלקית. ללכת בדרך הבודהה זה כמו להשליך את עצמך מצוק בכל נשימה מחדש מבלי לחפש במה להיאחז. מי שחושב שתורת - הבודהה או הוראתה חשובים מספיק בשביל לקחת מכם כסף מכפיש את תורת - הבודהה. היזהרו ממי שמציג את תורת - הבודהה כאילו הייתה מוצר לסחור בו. יש בחוגי הניו - אייג, מעין מחשבה או רעיון שמי שאינו "מואר" לא יכול לשפוט או להבין את כוונותיו ומעשיו של "מורה מואר". האצטלה הזו של "מורה מואר" מאפשרת לאנשים לעשות כרצונם באנשים אחרים. זו שטות גמורה מכמה סיבות. הראשונה היא שבמציאות אנחנו לא באמת יכולים להבין ולשפוט את כוונותיו ומעשיו של איש. או כמו שאומר סאווקי קודו, "אתה לא ... שלצדך". כך שהטיעון הזה מאפשר בעצם לכל אחד מואר או לא לנהוג בזולת כבחפץ. הסיבה השנייה היא שעל - אף מה שהיו רוצים שנאמין אנשים מסוימים, אין אף - אחד שהוא "מואר" תמיד, גם לא בודהה. הסיבה השלישית היא שבבודהיזם על - כל - פנים, אדם צריך לקחת אחריות מוחלטת על חייו. אין איש שיגיד לנו מה - נכון ומה לא - נכון - כל מה שאנחנו יכולים לדעת הוא האם אנחנו פועלים לאור הדרך המתומנת או לא. לגבי האחרים אנחנו לא יכולים לדעת הרבה מלכתחילה, אבל יש לנו שכל ואנחנו בהחלט יכולים לשפוט האם שהייה במחיצתם עוזרת לנו לכוון את מעשינו כלפי בודהה או לא. אף אחד לא מבקש מאיתנו להיות בוחן לב וכליות אבל מורה שלא חי על - פי הציוויים ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - פרחים פרחים Pupphavagga 44 מי ידע את זו האדמה את עולמו של יאמה והישויות שבו? מי יבין את דברי החוכמה המוצגים כהלכה כאדם מיומן המלקט פרחים? 45 החניך יבין את זו האדמה, את עולמו של יאמה ואת העולם הזה עם הישויות שבו. החניך יבין את דברי החוכמה המוצגים כהלכה כאדם מיומן המלקט פרחים. 46 משהבנת שהגוף הזה הוא כמו קצף משחדרת לטבעו האשלייתי משעקרת את חיצי ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - עצמי עצמי Attavagga 157 אם אדם יקר לעצמו עליו לשמור על עצמו היטב. החכם שומר על ערנות במשך שלוש אשמורות הלילה. 158 ראשית על אדם לבסס את עצמו במה שראוי ורק לאחר מכן להדריך אחרים. כך החכם לא יואשם. 159 כפי שאדם מלמד אחרים, כך עליו לפעול. כדי שאדם ייאמן אחרים עליו להיות ראשית מרוסן בעצמו. אכן, קשה היא שליטה עצמית. 160 אדם הוא אכן ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - השיחה עם לוהיצ'ה - מורים טובים ורעים השיחה עם לוהיצ'ה מורים טובים ורעים Lohicca Sutta הברהמין לוהיצה (Lohiccabrhmaavatthu) כך שמעתי. פעם אחת הבודהה נדד בקוסלה עם קבוצה גדולה של כחמש - מאות נזירים וכאשר הגיע לסאלבטיקא, הוא נשאר שם. באותה עת, הברהמין לוהיצ'ה התגורר בסאלבטיקא, מקום מאוכלס בצפיפות, עשיר בדשאים, עצים, מים ותירס, אשר הוענק לו על ידי פסנדי, מלך קוסלה, כמתנה מלכותית מתוקף המלכות. והלך המחשבה המרושע ... אדם שחתך את כבליו הישנים, כבל את עצמו בחדשים. אני מכריז שזה מעשה רע ששורשיו בהיאחזות, שכן מה יכול לעשות אדם עבור זולתו? ' לאחר מכן לוהיצה שמע שהפרוש גוטמה הגיע לסאלבטיקא ובנוגע לאדון המכובד הזה נפוצו דיווחים טובים: 'האדון המכובד הזה הינו ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך - מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור מעבר לכל ספק. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדוות, המארות, והברהמות שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדהמה הטובה בהתחלה, טובה באמצע, וטובה בסוף, בעלת משמעות ומנוסחת היטב. הוא מציג ... והטהורים לחלוטין. ואכן, טוב לראות כאלה ארהנטים. ולוהיצה אמר לבהסיקה הספר: "בהסיקה ידידי, גש אל הפרוש גוטמה, דרוש לבריאותו בשמי ואמור לו כך: 'אנא מהמכובד גוטמה שיסעד מחר יחד עם נזיריו בשולחנו של הברהמין לוהיצה'" "בסדר גמור, אדוני", אמר בהסיקה, ומילא את השליחות. והבודהה הסכים בשתיקה. לאחר שבהסיקה הבין את הסכמת המכובד בשתיקה, קם ממושבו וחלף על פני הבודהה תוך שהוא שומר את ימינו כלפיו. ולאחר מכן חזר אל לוהיצה וסיפר לו על הסכמת המכובד. ומשהתקרב הלילה לקיצו, לוהיצה דאג שיוכנו בביתו מזונות קשים ורכים. ואז שלח את בהסיקה להודיע למכובד שהארוחה מוכנה. והבודהה, לאחר שהשקים מוקדם בבוקר, לקח את גלימתו וקערתו, והלך יחד עם נזיריו לסאלבטיקא. ובהסיקה הספר הלך בקרבת הבודהה ואמר: "אדוני, הלך המחשבה המרושע הבא ארע ללוהיצה... אכן אדוני, אלו המחשבות של הברהמין לוהיצה. " "יתכן שכך הדבר, בהסיקה, יתכן שכך הדבר. " הפגישה עם הברהמין לוהיצ'ה (Lohiccabrhmanuyoga) לאחר שהבודהה הגיע למעונו של לוהיצה והתיישב על הכסא שהוכן לכבודו, לוהיצה שירת את הבודהה ומסדר הנזירים במו ידיו, והציע להם מבחר של מזונות קשים ורכים עד ששבעו. משהסיר המכובד את ידו מן הקערה, לקח לוהיצה מושב נמוך והתיישב בצד אחד. והבודהה פנה אליו ואמר: "לוהיצה, האם נכון שהלך המחשבה המרושע הבא ארע לך... (כמו בפסוק 2)? " "אכן כן, המכובד גוטמה. " "אמור לי, לוהיצה, האין אתה מתגורר בסאלבטיקא? " "אכן כן, המכובד גוטמה. " "ובכן, אם אדם מסויים יאמר: 'הברהמין לוהיצה שוכן בסאלבטיקא והוא בלבד צריך ליהנות מכל ... השלישי הראוי לגנאי... אלו הם שלושת סוגי המורים עליהם אמרתי שהם ראויים לגנאי. " מורים שאינם ראויים לגנאי (Nacodanrahasatthu) לאחר מכן אמר לוהיצה: "גוטמה המכובד, האם יש בעולם מורים שאינם ראויים לגנאי? " - 55 'הנה לוהיצה, טטהאגטה מופיע בעולם, ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך - מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור מעבר לכל ספק. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדוות, המארות, והברהמות שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדהמה הטובה בהתחלה, טובה באמצע, וטובה בסוף, בעלת משמעות ומנוסחת היטב. הוא מציג ... ניצלתי בידי המכובד גוטמה! מצויין, אדוני, מצויין! זה בדיוק כמו ליישר את מה שהפוך, או לחשוף את מה שמוסתר, או להראות את הדרך הנכונה למי שאבד, או להביא מנורה אל מקום חשוך כך שבעלי ראיה יוכלו לראות עצמים, באותו אופן, המכובד הציג את הדהמה בדרכים רבות. אני שם את מבטחי בבודהה, בדהמה, ובסנגהה. יקבל נא אותי גוטמה המכובד כחסיד מעתה ועד סוף חיי! " [1] Kusala dhamma: אין הכוונה לתורת הבודהה אלא לכל תורה שהיא או הבנה בקשר לטבע הדברים. [2] Niraya v tiraccna-yoni v. [3] dhamma: אך לא בהכרח תורת הלימוד של הבודהה. [4] הבודהה חוזר על האמירה של לוהיצ'ה. [5] Naraka: מילה נרדפת ל - niraya, ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - כעס כעס Kodhavagga 221 עזוב את הכעס, וותר על הגאווה התגבר על כל הזיהומים. מי שאינו נאחז בגוף ובתודעה ואינו רכושני, סבל לא פוגע בו. 222 אדם הבולם כעס שמתעורר כמו רכב שעוצר מרכבה מתדרדרת אותו אני מכנה רכב אמיתי האחרים רק אוחזים במושכות. 223 התגבר על הכעס באמצעות אי - כעס התגבר על הרוע באמצעות טוב לב התגבר על הקמצנות באמצעות נדיבות התגבר על השקר ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - השיחה עם סובהה - מוסר, ריכוז, חוכמה השיחה עם סובהה מוסר, ריכוז, חוכמה Subha Sutta הצעיר סובהה (Subhamavavatthu) 1.1. כך שמעתי [1]. פעם אחת המכובד אננדה התגורר בסאווטהי, בחורשת ג'טה, בפארק אנאטהפינדיקה, זמן קצר לאחר מותו הסופי של הבודהה [2]. באותה עת הצעיר סובהה, בנו של טודייה [3], שהה בסאווטהי לשם עסקים שונים. 1.2. וסובהה אמר לבחור צעיר מסויים: "לך, חביבי, אל המקום בו המכובד אננדה נמצא, ושאל אותו בשמי לשלומו, אם בריאותו טובה, אם אינו תשוש, אם הוא חזק, ... רב עוזרו האישי של המכובד גוטמה, שהה במחיצתו והיה בקרבתו. אתה אננדה המכובד, תדע אילו דברים המכובד גוטמה שיבח ועם מה הוא דירבן, המליץ, וביסס אנשים. מה היו הדברים האלו? " 1.6. "סובהה, היו שלוש קבוצות של דברים אותם הבודהה שיבח, ואיתם הוא דירבן, המליץ וביסס אנשים. מהן השלוש? קבוצת המוסר האצילי [5], קבוצת הריכוז האצילי וקבוצת החוכמה האצילית. אלו היו שלוש הקבוצות אותן הבודהה שיבח... " קבוצת המוסר (Slakkhandha) "אם כך, אננדה המכובד, מהי קבוצת המוסר האצילי אשר המכובד גוטמה שיבח...? " 1.7. -29 "בחור צעיר, טטהאגטה מופיע בעולם, ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך - מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור מעבר לכל ספק. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדוות, המארות, והברהמות שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדהמה הטובה בהתחלה, טובה באמצע, וטובה ... משמעות ומנוסחת היטב. הוא מציג את החיים הרוחניים המושלמים והטהורים לחלוטין. חניך יוצא קדימה אל חיי חסר - בית ומתרגל מוסריות... (סוטה 2, פסקאות 41-63) כך הוא מפתח את המוסר במלואו. 1.30. זוהי קבוצה המוסר האצילי אותה הבודהה שיבח... אך עדיין נותר עוד לעשות. " "זה נפלא, המכובד אננדה, זה מדהים! קבוצה זו של המוסר האצילי ממומשת בשלמות, לא מתירה דבר חלקי. ואינני רואה את הקבוצה הזו של מוסר אצילי ממומשת כך בשום מקום בין הפרושים והברהמינים של כיתות ... " 2.2. -18 "הוא שומר על דלתות החושים... (סוטה 2, פסקאות 64-74). הוא משיג את ארבעת הג'האנות... (סוטה 2, פסקאות 75-82) כך הוא מפתח את התודעה במלואה. הוא משיג זאת דרך ריכוז. 2.19. זוהי קבוצת הריכוז האצילי אותה הבודהה שיבח... אך עדיין נותר עוד לעשות. " "זה נפלא, המכובד אננדה, זה מדהים! קבוצה זו של הריכוז האצילי ממומשת בשלמות, לא מתירה דבר חלקי. ואינני רואה את הקבוצה הזו של ריכוז אצילי ממומשת כך בשום מקום בין הפרושים והברהמינים של כיתות ... ארבעת אמיתות האציליים, הדרך וחידלון התחלואים (ראה סוטה 2, פסקאות 85-97), והוא יודע שהלידה מוצתה, החיים הרוחניים הושלמו, מה שהיה לעשות נעשה, לא נותר דבר נוסף לעשות מעבר לכך. ' 2.37. זוהי קבוצת החוכמה האצילית אשר הבודהה שיבח, איתה הוא דירבן, המליץ, וביסס אנשים. ומעבר לכך לא נותר דבר נוסף לעשות. "זה נפלא, המכובד אננדה, זה מדהים! קבוצה זו של החוכמה האצילית ממומשת בשלמות, לא מתירה דבר חלקי. ואינני רואה את הקבוצה הזו של חוכמה אצילית ממומשת כך ... סוף חיי! " [1] וולש ורייס דיוויס תמהים על העובדה שהשיחה הזו מופיעה בקובץ השיחות הארוכות, בעוד היא מוסיפה מעט מאוד על סוטה 2. [2] אין התייחסות רבה לסדר הכרונולוגי של האירועים בקובץ השיחות הארוכות. מותו הסופי של הבודהה (פאריניבאנה) מתואר בסוטה 16. [3] ברהמין שפירוש שמו על פי מקום היוולדו - 'איש של טודי' (Tudi). [4] בדומה לטודייה, שמו על פי מקום היוולדו בארץ צ'טייה. [5] Slakkhandha: זהו גם שמו של החלק הראשון של קובץ השיחות הארוכות (בעצם, ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - הברהמין הברהמין Brhmanavagga 383 התאמץ וחתוך את הזרם ברהמין, עזוב את תשוקות החושים. לאחר שתדע את חדלון כל הדברים המותנים ברהמין, תדע את הבלתי נוצר. 384 כאשר בשתי דרכים הברהמין מגיע אל הגדה שמעבר אז כל זיהומיו של 'היודע' נושרים. 385 מי שאין עבורו 'הגדה הזו' ולא 'הגדה שמעבר' וגם לא שתיהן - 'זו ושמעבר' חסר דאגות וחסר זיהומים - אותו אני מכנה ... שעבודתו הושלמה והוא חופשי מזיהומים שהגיע למטרה הנעלה ביותר - אותו אני מכנה ברהמין. 387 השמש זוהרת ביום הירח זוהר בלילה הלוחם זוהר בשריונו הברהמין זוהר במדיטציה. אך כל היום וכל הלילה הבודהה זוהר בגדולתו. 388 משום שנפטר מהרוע הוא נקרא ברהמין. משום שהוא שליו בהתנהגותו, הוא נקרא פרוש ומשום שזנח את זיהומיו הוא נקרא 'אדם שיצא קדימה'. 389 אל לאדם להכות ברהמין ואל לברהמין לתת מקום לכעס. בושה היא לאדם המכה ברהמין ובושה גודלה יותר היא לזה הנותן מקום לכעס. 390 אין דבר מועיל יותר לברהמין מריסון תודעתו הרחק מהיקר לו. כאשר הכוונות לפגוע נפסקות הסבל שוקט. 391 מי שאינו עושה כל רע במעשיו, בדיבורו או במחשבותיו אשר מרוסן בשלוש דרכים אלו - אותו אני מכנה ברהמין. 392 האדם ממנו לומדים את הדהמה שלימד הבודהה המואר בשלמות אותו יש לכבד במסירות כפי שברהמין מכבד את מנחת האש. 393 לא בזכות שיער סבוך ולא בזכות שושלת גם לא בזכות לידה אדם הופך לברהמין. האדם בו קיימים אמת ויושר - הוא טהור, הוא ברהמין. 394 שוטה, לשם מה הוא שיערך הסבוך לשם מה בגדך העשוי עור אייל? בתוכך שוכנת התסבוכת ואתה מקשט את עצמך מבחוץ. 395 האדם הלובש את הגלימה העשויה סחבות הכחוש, עם ורידים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - הארהנט הארהנט Arahantvaggaa 90 במי שסיים את המסע, חסר הצער אשר השתחרר מהכל לחלוטין והכחיד את כל הקשרים קדחת התשוקות אינה קיימת עוד. 91 המודעים מאמצים את עצמם הם אינם קשורים לאף בית כמו ברבורים שנטשו את האגם הם מותירים מאחור בית אחר בית. 92 אלו שאינם צוברים ונבונים ביחס למזון שמושאם הוא הריק החופש חסר ההתניות - דרכם היא כזו של הציפורים באוויר בלתי ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - השיחה עם קוודהה - מה שברהמא לא ידע השיחה עם קוודהה מה שברהמא לא ידע Kevaddha Sutta בעל - הבית קוודהה (Kevaddhagahapatiputtavatthu) כך שמעתי. פעם אחת הבודהה התגורר בנאלנדא, בחורשת המנגו של פוואריקה. ובעל - הבית קוודהה [1] הגיע אל הבודהה, קד בפניו, התיישב במקום ראוי ואז אמר: "אדוני, נאלנדא הזו עשירה, משגשגת, מאוכלסת בצפיפות ומלאה באנשים בעלי אמון בבודהה. יהיה טוב אם המכובד היה גורם לנזיר כלשהו לבצע ניסים ומעשים על - טבעיים. בדרך זו בנאלנדא יהיה עוד יותר אמון בבודהה. " והבודהה השיב: "קוודהה, אין זו הדרך בה אני מלמד דהמה לנזירים, באמירה: 'לכו, נזירים, ובצעו ניסים ומעשים על - טבעיים לאנשים לובשי - הלבן! '" פעם שניה קוודהה אמר: "לא אתעקש, אך עדיין אומר: 'נאלנדא הזו עשירה, משגשגת... ויהיה עוד יותר אמון בבודהה. " והמכובד השיב כמקודם. פעם שלישית קוודהה אמר: "לא אתעקש, אך עדיין אומר: 'נאלנדא הזו עשירה, משגשגת... ויהיה עוד יותר אמון בבודהה. " כאשר קוודהה חזר על בקשתו בפעם השלישית, הבודהה אמר: "קוודהה, ישנם שלושה סוגים של ניסים עליהם הצהרתי, לאחר שהתנסיתי בהם באמצעות תובנתי. מהם השלושה? נס הכוחות העל - טבעיים [2], נס הטלפתיה [3], ונס ההוראה [4]. נס הכוחות העל - טבעיים (Iddhipihriya) מהו נס הכוחות העל - טבעיים? הנה, קוודהה, נזיר מציג כוחות על - ... זו, אל תראה זאת בדרך ההיא, הפנה את תודעתך בדרך זו, לא בדרך ההיא, וותר על זה, השג את זה והתמד בכך. ' זהו, קוודהה, נקרא נס ההוראה. - 66 שוב, קוודהה, טטהאגטה מופיע בעולם, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך - מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור מעבר לכל ספק. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדוות, המארות, והברהמות שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדהמה הטובה בהתחלה, טובה באמצע, וטובה בסוף, בעלת משמעות ומנוסחת היטב. הוא ... שברהמא לא יודע, אין דבר שהוא אינו מודע לו. לכן לא דיברתי בפניהם. אך, נזיר, אינני יודע היכן ארבעת היסודות העיקריים חדלים ללא שארית. ולכן, נזיר, נהגת לא כשורה, נהגת במשגה כשהלכת מעבר לבודהה לחפש תשובה לשאלה זו במקום אחר. כעת, נזיר, לך אל המכובד ושאל אותו שאלה זו, וקבל את התשובה שיתן לך. ' ואז הנזיר הזה, באותה קלות שאדם חזק יכופף או ימתח את זרועו, נעלם מעולם הברהמא והופיע בנוכחותי. הוא קד בפני ולאחר מכן התיישב במקום ראוי ואמר: 'אדוני, היכן ארבעת ... וזוהרת [9] שם אדמה, מים, אש ואוויר חסרי אחיזה שם גם ארוך וקצר, קטן וגדול, מושך ודוחה - שם התופעות החומריות והמנטליות חדלות לחלוטין. עם חידלון ההכרה כל זה חדל לחלוטין. '" כך אמר הבודהה, ובעל - הבית קוודהה, שמח ונהנה מדבריו. [1] על פי גרסא אחרת כולל של גרסת הטיפיטקה העולמית (World Tipitaka Edition) שמו הוא קווטה (Kevaa, דייג). [2] Iddhi-pihriya: 'נס של אידהי' - כוחות על טבעיים. לפרטים ראה פירוט בסוטה 2. [3] desan-ptihriya: כאן מדובר בטלפטיה ממש, ולא ב'חיפוש מחשבות' (manesika) או ניחוש מחשבות של אחר המוזכרות בסוטה הראשונה (DN 1.1.14). [4] Anussani-pihriya: ניתן לכנות את תורת הלימוד של הבודהה כנס כיוון שהיא מובילה לתוצאות מופלאות. [5] הפרשנות מזהה אותו עם cintma vijj, 'אבן החן של המחשבה', קסם המאפשר לאדם לדעת את מחשבותיו של אחרים. [6] כאן יש השמטה של פסקאות 85-96 מסוטה 2 אשר עוסקות בכוחות המוזכרים בזלזול בפסקה 4. [7] Devaputta: דוופוטה מיוחס כאן ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - רשימת שמות אינדרה (Indra): ישות, מנהיג הדוות. אראבנה (Ervana): ישות, מנהיג הנאגות האדיר. אבהיבהו (Abhibh): אחד מצמד התלמידים האציליים הנבחרים של הבודהה סיקהי. אג'יטה קסקמבלי (Ajita Kesakambal): מנהיג רוחני מפורסם שהיה חי בתקופת הבודהה. אגידטה (Aggidatta): ברהמין, אביו של הבודהה קקוסנדהה. אג'אטסטו ודהיפוטה (Ajtasatth Vedehiputta): מלך מגדהה. אמבטהה (Ambaha): ברהמין צעיר, תלמידו של הברהמין פוקהרסאטי. אמבפאלי (Ambapl): יצאנית עשירה אשר בחורשתה התגורר הבודהה. אנגקה (Angaka): ברהמין צעיר ויפה תואר, אחיינו של הברהמין סונדנדה. אנג'קא (Anejak): ישות, ואסונסה. אנאטהפינדיקה (Anthapidika): מלך ונדבן גדול. אנורודהה (Anuruddha): נזיר שנכח בעת מותו של הבודהה. אסוקה (Asoka): נזיר, המלווה האישי של הבודהה ויפסי. אצ'וטא (Accut): ישות, ואסונסה. ארונה (Arua): מלך, אביו של הבודהה סיקהי. אלארה קאלאמה (ra Klma): מורו הרוחני הראשון של הבודהה טרום התעוררותו בהיותו סגפן ביער. אננדה (nanda): המלווה האישי של הבודהה גוטמה. אוטהדהה (Ohaddha): בן שבט הליצ'ווים ממשפחת מהאלי. אופמנייה (Opamaa): ישות, גנדהבה. אוקאמוקהה (Okkmukha): נסיך, בנו של המלך אוקאקה. אוקאקה (Okkka): מלך, אביהם הקדמון של בני השקיה. אודאייבהדה (Udyabhadda): נסיך, בנו של המלך אג'אטסטו. הרג את אביו ולאחר מכן נרצח על ידי בנו שלו. אוטרא (Uttar): אימו של של הבודהה קונאגמנה. אוטרה (Uttara): ברהמין צעיר שמונה כאחראי על החלוקה במוסד צדקה מטעם הנסיך פאיאסי. אופבאנה (Upavna): נזיר שהיה בקירבתו של הבודהה בסמוך למותו. אופסנקה (Upasannaka): המלווה האישי של הבודהה וסבהו. אופוסטהה (Uposatha): שמו של פיל זכר מלכותי ולבן לגמרי, בעל יכולות מופלאות. בהיוסה (Bhiyyosa): אחד מצמד התלמידים האציליים הנבחרים של הבודהה המכובד קונאגמנה. בהסיקה (Bhesika): ספר במקצועו, התגורר בסאלבטיקא, ידידו של הברהמין לוהיצ'ה. בהדה (Bhadda): חסיד הבודהה, 'לא - חוזר' נפטר בנאדיקא. בהדא (Bhadd): ביתו של טימברו. שמה המלא הוא בהדא סורייבצ'סא ומשמעותו 'זריחה בהירה'. בהרטה (Bharata): אחד מששת האצילים שהפך למלך ממלכי הבהארט. בהארדבאג'ה (Bhradvja): (1) אחד מצמד התלמידים האציליים הנבחרים של הבודהה המכובד קספה (2) ברהמין צעיר מארץ קוסלה, חברו של ואסטהה. בהונג'טי (Bhujat): אישתו של המלך וסבנה. ברהמדטה (Brahmadatta): (1) ברהמין, אביו של הבודהה קספה (2) אחד מששת האצילים שהפך למלך ממלכי הבהארט (3) תלמידו הצעיר של הנווד סופיה. ברהמא (Brahm): ישות, תואר לישות מסדר גבוה מעולמות הברהמא, לעיתים זהו קיצור שמו של מהא - ברהמא - ברהמא הגדול, הישות הגבוהה ביותר במערך הישויות. בלי (Bali): ישות, קאלקנג'ה, היו לו אלף בנים שכולם נקראו ורוצ'ה. בנדהומטי (Bandhumat): מלכה, אימו של הבודהה ויפסי. בנדהומא (Bandhum): מלך, אביו של הבודהה ויפסי. ג'וטיפאלה (Jotipla): ברהמין, כונה 'הכלכל הגדול'. עבד בשרותו של המלך דיסמפטי. ג'יבקה קומארבהצ'ה (Jvaka Komrabhcca): חסיד עשיר של הבודהה בעל חורשת מנגו מפורסמת. ג'נסבהה (Janesabha): ישות שמיימית, גנדהבה. ג'נבסבהה (Janavasabha): יקהה שהיה באחד מחייו הקודמים המלך בימביסארה. גבמפטי (Gavampati): נזיר, אחד הנזירים הראשונים במסדרו של הבודהה. גגרא (Gaggar): בעל בריכת לוטוסים בעיר קמפא. ג'אלייה (Jliya): נווד, תלמידו של הפרוש בעל - קערת - העץ, אשר שוחח עם הבודהה בקוסמבי, בפארק גהוסיטה. ג'אנוסוני (Jussoni): ברהמין מפורסם. גוטמה (Gotama): הבודהה היסטורי, נקרא על שם שיבטו. גופיקא (Gopik): בחורה מבני השקייאן שגרה בקפילבטהו ונולדה בין ישויות השלושים - ושלוש בשם גופקה בן - הדוות. גופקה (Gopaka): כונה 'בן - הדוות' (devaputta). בחייו הקודמים היה בחורה בשם גופיקא. דהטרטהה (Dhataraha): ישות, אחד המלכים מגני העדן הנמוכים המכונה 'שליט המזרח'. דהנבטי (Dhanavat): אימו של הבודהה קספה. דיסמפטי (Disampat): מלך שהופיע באחד מסיפורי החיים של הבודהה. דיסא (Dis): נערה משרתת של המלך אוקאקה אשר ילדה לו תינוק שחור עור. דיפנקרה (Dpankara): הבודהה אשר ניבא לצעיר סומדהו את יעודו כבודהה גוטמה. דאנבגהסס (Dnaveghasas): ישות, קאלקנג'ה. דונה (Doa): הברהמין שדאג לחלוקה הוגנת של שרידי הבודהה. הטהיניה (Hatthinya): נסיך, בנו של המלך אוקאקה. האריטה (Hrita): ישות, מושל במאה אלף עולמות ברהמא. וידהורה (Vidhra): אחד מצמד התלמידים האציליים של הבודהה קקוסנדהה. ויטו (Viu): ישות, מצמיתיהם הערמומיים של ארבעת המלכים הגדולים. ויטוצ'ה (Viucca): ישות, מצמיתיהם הערמומיים של ארבעת המלכים הגדולים. ויסאקהא (Viskh): אימו של הבודהה קקוסנדהה. ויסקמה (Vissakamma): מילולית: 'עושה - כל'. ישות שמיימית המכונה 'הארכיטקט הגדול של היקום. ויפסי (Vipass): ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - פאלי - שפת הכתבים פאלי (Pli) או פאלית היא השפה של הבודהיזם המוקדם המכונה תהרואדה והיא קרובה באופיה לניבים ההודים מסביבות המאה הרביעית לפני הספירה, זמנו של הבודהה שקיאמוני. הבודהה ככל הנראה לימד בשפה מדוברת, שפת העם, ודרשותיו לא נכתבו אלא שוננו והועברו בעל - פה מדור לדור. הדרשות הועלו על הכתב בסרי לנקה במאה הראשונה לפני הספירה והן מהוות חלק גדול מהקנון הבודהיסטי המכונה "טיפיטקה" - שלושת הסלים. מבחינה בלשנית פאלי קרובה לסנסקריט, השפה הקלאסית של הודו, והיא חולקת איתה הברות, כללים דקדוקיים ואוצר מילים חלקי. התעתיק של מונחים בפאלי נעשה בדרך כלל באותיות לטיניות. כיוון שבכתיב העברי לא קיימים כל העיצורים והתנועות שבשפה הפאלית, נעשה שימוש בניקוד האותיות העבריות לסימון התנועות ברמת דיוק מקורבת. השוני ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - ארבע אמיתות הנאצלים - מושגי יסוד בדהמה השיחה הראשונה של הבודהה היתה אודות ארבע האמיתות האלו המכונות אריסצ'ה (Ariya-sacca). התרגום הנפוץ הוא 'ארבעת האמיתות הנאצלות' (באנגלית: Noble Truths) אך כיוון שהאמיתות האלו מצביעות על ארבע עובדות של מציאות הקיום, לא מתאים לומר כי יש בהן משהו נאצל או אצילי. לכן התרגום המועדף הוא 'ארבעת אמיתות הנאצלים' - עובדות המציאות כפי שרואים אותן הנאצלים - המוארים. אפשרות נוספת היא לתרגם את המונח 'ארבעת אמיתות הנאצל' כלומר האמיתות אותן גילה הבודהה. האמת הראשונה היא בדבר הסבל (dukkha), וכך מתאר אותה הבודהה: להיוולד זה סבל, להזדקן זה סבל, לחלות זה סבל, למות זה סבל, עצב ומרירות, כאב, מועקה ויאוש גם הם סבל, להיות במגע עם השנוא זה סבל, להיות מופרד מהאהוב זה סבל, לא לקבל מה שרוצים זה גם סבל. בקצרה, חמשת מצרפי האחיזה [i] הם סבל [ii]. הבודהה לא טען שהחיים הם סבל אלא שהסבל הוא כורח המציאות בחיים. מאחר ונולדנו אנו מועדים למות, מאחר ויש לנו גוף כזה, אנו נתונים למחלות, לזקנה, ולכאבים שונים. מאחר וטבעה של התודעה הוא כזה, אנו נתונים לצער ועצב, יגון ומועקה. מאחר ויש בנו תשוקה להנאות כאלו ואחרות ולא כל משאלותינו מתממשות, אנו נחווה אכזבות שגם הן סוג של סבל. כך גם לגבי הפרדה שלנו ממה ומי שאהוב עלינו, וכמו כן כאשר אנו במצב או בחברה שאנחנו לא אוהבים, גם זה סבל. מעבר לכל זה, הבודהה אומר שהגוף והתודעה הם לכשעצמם סבל ומייצרים סבל בלי הרף - מתוך ההשתנות, חוסר היציבות והארעיות של כל התופעות החומריות והמנטליות. אין זו אמירה בנוגע לחיים כדבר מופשט. הסבל לא נמצא בטבע - לא בנהרות, בעצים, בשמים או באדמה, אלא בטבעו של אדם וכל יצור חי אחר מוטבע הפוטנציאל של הסבל בטבע קיומו. קונדה, אחד מחמשת הנזירים הראשונים, שמע את השיחה הראשונה בבאנרס מפי הבודהה ומייד עלתה בתודעתו 'עין הדהמה' - ההבנה שכל דבר שנוצר סופו להעלם. כל מי ומה שנולד סופו למות. הצבעה זו על הקץ ההכרחי לחיים לא שוללת או מתכחשת לאושר, לשמחה ולהנאות החיים, אלא מציינת את העובדה שכל האושר והשמחה מסתיימים תמיד מוקדם מהרצוי ושרוב רובם של החיים רצופים תלאות, כאבים ואכזבות למורת רוחנו. עובדת המציאות הזו של הסבל על פי הבודהה אינה דבר שיש להתעלם ממנה או לקבל אותה כפי שהיא. זו אמת שיש לחקור. התרגול או הפרקטיקה אותה לימד הבודהה היא החקירה העקבית, העמוקה והמדוייקת להבנה מלאה של הסבל באמצעות התבוננות חודרת אל תוך מציאות זו: 'יש לחקור במלואה את אמת הנאצלים של הסבל': כך היתה ההתפקחות, הידיעה, התובנה, התגלית, האור שעלו בי בנוגע לדברים אשר לא נשמעו קודם. האמת השניה היא בדבר מקור הסבל שתואר באמת הראשונה, וכך היא ... הגורסת כי קיים חומר בלבד והאדם הוא יישות פיזיולוגית שסופה מגיע עם התפרקות הגוף. צורה אחרת של אמונה זו היא ההשקפה שלאדם אמנם יש מרכיב תודעתי הקיים כאישיותו לאורך כל חייו אך במותו נפסק הקיום שלו לאלתר. הבודהה אומר שהשתוקקות זו על שלושת פניה היא הגורם לסבל ועל מי שחפץ בשחרור לזנוח אותה: 'יש לזנוח את אמת הנאצלים של מקור הסבל': כך היתה ההתפקחות... בנוגע לדברים אשר לא נשמעו קודם. הזניחה של מקור הסבל נעשית רק בעקבות חקירה והבנה מלאה של הסבל. אדם לא יכול לזנוח את ההשתוקקות הזו על פי רצונו ... כאשר אין עוד גורם לסבל, והיא מתוארת כך: זוהי ההעלמות המוחלטת וחידלון של השתוקקות זו, עזיבה וזניחה שלה, שחרור ממנה, ניתוק ממנה. אמת זו היא מציאות הניבאנה והיא תוצאה של זניחת מקור הסבל. מציאות זו נחוותה על ידי הבודהה ועל ידי תלמידיו שהשיגו הארה: 'יש לחוות את אמת הנאצלים של קץ הסבל': כך היתה ההתפקחות... בנוגע לדברים אשר לא נשמעו קודם. קץ הסבל, ניבאנה, הוא המטרה המוחלטת לאלו ההולכים בדרכו של הבודהה. ההגשמה שלה מביאה לשלווה, לשקט ולאושר, לחופש ולשחרור מכל הסבל. שלוש האמיתות הראשונות הן הסבל, המקור לסבל והקץ לסבל. לבסוף מוצג האופן לביצוע החקירה של הסבל והזניחה של מקור הסבל על מנת לממש ולהגשים את קץ הסבל: הדרך המובילה לקץ הסבל: זוהי הדרך הנאצלת בעלת שמונה האיברים, כלומר: הבנה נכונה, כוונה נכונה, דיבור נכון, פעולה נכונה, אורח חיים נכון, מאמץ נכון, מודעות נכונה, ריכוז נכון. דרך זו, אותה לימד הבודהה, היא הדרך המובילה לחקירה נכונה של הסבל, ולזניחת ההשתוקקות הגורמת לסבל. זוהי דרך הנאצלים אשר הלכו בה תלמידיו של הבודהה שקיאמוני וכל הבודהות שלפניו בעבר, זו הדרך בה הולכים תלמידיו של הבודהה היום וזו הדרך שילכו בה תלמידיו של הבודהה שקיאמוני והבודהות לעתיד. 'יש לממש את אמת הנאצלים של הדרך הזו המובילה לקץ הסבל': כך היתה ההתפקחות... בנוגע לדברים אשר לא נשמעו קודם. הבודהה אמר שיש לממש את הדרך הזו - לתרגל אותה על כל פניה השונות. כל אדם חייב ללכת בה בעצמו, הבודהה הוא המורה המצביע על הדרך ומלמד אותה אך אין הוא יכול לעזור מעבר לכך, כל אחד חייב לשחרר את עצמו בכוחות עצמו מן הבורות והסבל. באמצעות מימוש הדרך מציאות הסבל מתבהרת ומובנת. באמצעות הבנת הסבל ההשתוקקות דועכת וכאשר היא מסתיימת ונמוגה ניבאנה נחוות. באופן זה ארבע האמיתות קשורות זו בזו ומציגות את עיקר תורת הבודהה. אמיתות אלו נלמדות ומתורגלות מאז שלימד אותן הבודהה בשיחתו הראשונה דהמהצ'קהפוואטנה (dhammacakkapavattana) עם חמשת תלמידיו ועד היום ומהוות את תמצית ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - התודעה התודעה Cittavagga 33 התודעה הפכפכה ובלתי יציבה קשה לריסון וקשה לשליטה. החכם מיישר אותה כמו שעושה חיצים מיישר את החץ. 34 כדג שהוטל מפרפר על קרקע יבשה לאחר שהוצא מבריכת מגוריו גם התודעה הזו מיטלטלת על מנת להימלט מתחומו של מארה. 35 כיבוש התודעה הוא דבר נפלא כה קשה לאחיזה, תמיד זריזה ונודדת לכל מקום בו היא חפצה. תודעה מאומנת מביאה שמחה. 36 איש חכם, הגן על התודעה! כה חמקמקה וקשה להבחנה נודדת לכל מקום בו היא חפצה. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 5 ראה גם: זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 4. 24. לך שאומר שנזירים מנהלים עסק נוח זה יכול היה להיות מצחיק לו רוחות - רפאים היו רודפות בכל פעם שנזיר מקלקל טקס - קבורה [ביפן (בתקופתו של סאווקי כמו גם היום) הנזירות היא בעיקר עסק של עריכת טקסי - קבורה. המת],. אבל אפילו כשנזירים מקלקלים טקסי - קבורה, רוחות - רפאים לא עושות דבר. לכן ... ומצלם אותו במצלמת סטילס. אפילו רדיו וטלוויזיה אינם יכולים להציג תמונה או להשמיע קול אם אינם מחוברים כראוי. עד כמה לא הוגן, מצד שני, שחייהם של נזירים כה קלים. אני לא מבחין בדבר פרט לנזירים שגלימותיהם סתורות ואינם יודעים לשבת זאזן או לקבץ נדבות. נזירים מנסים נואשות להסתדר באמצעות מס - שפתיים לתורת הבודהה. וחילוניים מנסים להשיג משהו מנזירים שמשלמים מס - שפתיים עבורם. איזה קשר יש לשינון של מס - שפתיים לתורת - הבודהה? נזירים אוהבים לדבר על האישה הזקנה ששיננו עבורה סוטרות: "הסבתא הזו מוצאת בי מקלט. " אל תאמר זאת בכזו קלות ראש - אידיוטים מוטב שישתקו! נזירים בימינו אומרים שאין דרישה לזאזן. הם אומרים שסאווקי מנותק מהתקופה. ישנו מעשה רע שנקרא "לעשות טוב". עבור אחדים "לעשות טוב" הוא רק קישוט. כאשר משהו קשור להוראת התורה, ובו - בזמן קשור להרחבת העסק, מישהו זה או אחר בלבל מאד את היוצרות. כשקהל של נזירים במקדשים המרכזיים מקריא מחצית מן ה - שודוקה [שיר החופש] במהירות ובקול רם, העולים - לרגל מתמלאים ביראה. אין לי ... והמקדשים המרכזיים הופכים את צבירת הנזירים לעסק. וזה נכון גם לגבי המקדשים בסין. כך הם עושים עסקים - מבלי לזהות עסק כעסק. בימינו הוראת התורה פוחתת שכן התרגול פוחת. אנשים פשוט לא מסוגלים לעכל שהתרגול עצמו הוא ההתעוררות. מדוע הבודהיזם ביפן כה חסר - ערך? כיון שביפן ניתן למצוא את המספר הגדול ביותר של אוצרות בודהיסטים, רק לא תרגול. ותורת - הבודהה לא שוכנת היכן שאין תרגול. גם אם זרע תורת - הבודהה נמצא, הוא לא יכול לפעול אם אינו מונבט באמצעות התרגול. אומרים שהבודהיזם בתאילנד, בורמה, ציילון וסין נצמד לחוקים ולציוויים. ובכל זאת הוראת התורה שם חלולה בדיוק כמו בבודהיזם היפני. רק המנהגים שונים. מנהגים של ההיניאנה. 25. לך שרוצה ללמוד קצת בודהיזם בשביל לשפר את עצמך "תיאוריות ריקות" הוא השם שלנו למשחקים של צופים מהצד במושגים. למשחקים שכאלה אין שום ערך. צלול פנימה גוף ונשמה. עלייך למות לחלוטין בשביל לתהות על תורת - הבודהה. אין טעם לענות את עצמך ולמות רק למחצה. תורת - הבודהה אינה לצופים. מדובר בך. דת אין פירושה לשנות את העולם סביבי. פירושה לשנות את העיניים שלי, האוזניים שלי, אופן הראייה שלי והראש שלי. תורת - הבודהה אינה נושא לעיון. השאלה האמתית היא, "מה אני עושה עם הגוף שלי? " הגוף האנושי בנוי בצורה מאד מעשית. אך באיזה אופן אנחנו משתמשים בגוף המעשי הזה? בדרך - כלל, אנחנו משתמשים בו כעבד לאשליות שלנו. תורת - הבודהה פירושה להשתמש בגוף באופן שאינו הופך אותו לעבד לאשליות שלנו. ופירוש הדבר הוא לסדר את הגוף והתודעה שלנו. תורת - הבודהה אינה רעיון. תורת - הבודהה היא אודות הבעיה, "איך אני מתמודד עם עצמי? " 26. לך שרוצה לשמוע משהו מעורר השראה בקשר לבודהיזם הם אומרים: "כשאני שומע את סאווקי מדבר אמונתי מצטננת. " עכשיו אני עומד להקפיא את אמונתם: אמונה שכזו אינה אלא אמונה - תפלה. הם אומרים: "ההרצאות של סאווקי אינן מעוררות בי שום אמונה. " הן אינן מעוררות אמונה - תפלה, זה הכל. אין דבר מצחיק יותר מאישה זקנה שמחפשת "השראה". הכל עבורם הוא "מעורר השראה" גם אם זה לא שווה יותר מחרא של יונה. בכל מקרה רעיון ההשראה הזה הוא מוטעה. האין זו אך ורק השראה אישית שהם מדברים עליה? הם מוצאים מקלט בבודהה רק כיון שהם מקווים שיצא להם מזה משהו. לא משנה איזו סוטרה תקרא, הנושא הוא תמיד הקדשה של הגוף והחיים שלך לדרך. מדוע כל העולם מאמין שפירוש הדת הוא להתפלל לבודהה לבריאות טובה או שגשוג עסקי? לא משנה כמה טוב הם עושים, כל מה שבני - אדם עושים הוא רע. אם אתה נותן, כל היום אתה חושב "נתתי! " אם אתה מתרגל את הדת שלך אתה חושב "תרגלתי, תרגלתי! " אם אתה עושה מעשה טוב אתה אף - פעם לא שוכח, "עשיתי טוב, עשיתי טוב! " האם זה אומר שעלינו לעשות רע במקום? לא, גם כשאנחנו עושים טוב זה רע. כשאנחנו עושים ... וזאת כיון שלא השילו גוף ותודעה. רק משהושלו גוף ותודעה שוב אין לעסק הזה ערך. להשיל גוף ותודעה פירושו, ללא - אמדן, ללא - גבול. "עשה טוב, הנח לרע. " ללא ספק מדובר בזה, אבל האם כל - כך ברור מה טוב ומה רע? טוב ורע הולכים יד - ביד. זאזן הוא מעבר לטוב ורע. אין מדובר בתורת - מוסר. זאזן מתרחש כשקפיטליזם וקומוניזם נגמרים. 27. לך שמתחיל לתהות בתום על העצמי האמתי שלך אינך יכול לאחוז בעצמך. ברגע בו אתה מוותר על העצמי שלך, אתה מגשים את העצמי שהוא אחד עם היקום. העצמי שלא המצאתי הוא בדיוק מי שאני באמת. שני המשפטים, "כל הדברים הם צורת האמת" (סוטרת הלוטוס) ו "כל הקיום הוא טבע הבודהה" (סוטרת הנירוונה) מתייחסים למה שמחוץ לאישי. כל היקום מקרין את אור העצמי. לכן אני ממלא את כל היקום. אני לא הטמבל הזה שמשחק בעודף שלו. הגוף הזה הוא כל היקום - אם אין לך אמונה כזו בעצמך, יש לך נקודת חולשה שאין ביכולתך להסתיר. ברגע שיתעוררו בך קנאה או דכדוך היא תתגלה. פשוט שכח את כל שלמדת מאז שנולדת. כאשר טיפת מים נוגעת בים או ... אבק נוחת על האדמה, בו ברגע הטיפה היא הים וגרגר האבק הוא האדמה. כל הדברים שוכנים בי. לכן בפעולותיי, עלי לשים לב למה שאחרים מצפים. כיון שאנו אסירי - תודה לחברה, בבואנו להשתמש במשהו אנו חושבים על אלו שיזדקקו לו אחרינו. ראה גם: זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 6. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - העולם העולם Loka Vagga Itivuttaka, 112 כך נאמר על ידי הבודהה, על ידי הארהנט, כך שמעתי: נזירים, העולם הובן במלואו על ידי הטטהאגטה; הטטהאגטה משוחרר מהעולם. מקור העולם הובן במלואו על ידי הטטהאגטה; מקור העולם ננטש על ידי הטטהאגטה. קץ העולם הובן במלואו על ידי הטטהאגטה; קץ העולם הושג על ... חסר ספקות הגיע לקץ הפעולות משוחרר מתוך הרס מוחלט של האחזות. המואר, הנעלה אריה הוא, שאין נעלה ממנו; כי בעולם יחד עם הישויות הנעלות הוא הניע את גלגל הברהמה. כך הישויות ובני האנוש שמצאו מחסה בבודהה בפוגשם אותו חולקים לו כבוד הגדול מכולם חופשי מחוסר ביטחון. מאומן, מבין המאומנים הוא הטוב ביותר; שליו, מבין השלווים הוא הנעלה; משוחרר, מבין המשוחררים הוא הראשון במעלה; צלח, מבין הצולחים הוא המנהיג. כך הם מוקירים לו כבוד הגדול מכולם חופשי מחוסר בטחון: "בעולם יחד עם האלים שבו אין אחד השווה לך. " גם זו המשמעות של מה שנאמר על ידי הבודהה, כך ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - בודהה ובודהיסטה - מושגי יסוד בדהמה בודהה הוא תואר או כינוי שמשמעותו 'זה שהתעורר'. ההתעוררות היא מהאשליה או הבורות בה אדם או כל יצור חי שקוע מבלי להבין את טבעה האמיתי של המציאות. הבודהה ההיסטורי היה נסיך בשם סידהרתא גוטמה אשר נולד בהודו למשפחת שליטים (קשטרייה) לפני כ - 2500 שנה וידוע בשם בודהה שקיאמוני, על שם שהגיע משבט השקיאן, שבט של שליטים שהיה קיים בצפון הודו (על גבול נפאל, היום). בגיל עשרים ותשע פרש מחיי - בית אל חיי חסר - בית ובמשך כשש שנים חיפש אחר הדרך לקץ הסבל. לאחר שמצא את קץ הסבל בכוחות עצמו מתוך התנסות ותובנה עמוקה הוא נקרא 'בודהה'. בודהה הנו יצור מיוחד במינו המופיע בעולם לעיתים נדירות ומטרתו היא ללמד את כלל היצורים החיים את הדרך המובילה לשחרור מסבל. הוא אינו אלוהים או אל מכל סוג שהוא. הבודהה היה אדם שהפך לבודהה וכאשר נשאל אם הוא בן - אדם שלל זאת ואמר שאין הוא אדם אלא 'בודהה'. הכינוי בו הבודהה משתמש כאשר הוא מתייחס אל עצמו הוא טטהאגטה (tathgata). פירוש הכנוי על פי המסורת הוא 'זה שכך בא', או 'זה שכך הלך' אבל ככל הנראה המשמעות המקורית היתה 'זה שטבעו ככה (tath) ', כלומר זה שאי אפשר להגדירו. הבודהה הוא מורה האדם והאלים, היצורים השמיימיים, הדוות, הברהמות וכל שאר היצורים החיים. בתקופת חייו הגיעו כל אלו אשר היה ביכולתם כדי לשמוע את דבריו ורבים מהם הפכו משוחררים לאחר שהלכו בדרך שלימד. תיאור השבחים לבודהה חוזר בכתבים בנוסח הבא: כך הוא הבהגווה, הארהנט, המואר בשלמות. הוא שהשיג את האמת, הראוי להערכה, המואר בשלמות בזכות עצמו, בעל הידע והמוסר. הוא שהלך בדרך הטובה, יודע את העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והיצורים השמימיים, השדים והברהמות, הדור הזה על כל הפרושים, הברהמינים, השליטים ושאר בני האדם. הוא שמלמד את הדהמה הטובה בהתחלה, טובה באמצעה וטובה בסופה. המציג את החיים הרוחניים על מאפיינם ומהותם, שלם לחלוטין, טהור מעבר לכל ספק. הבודהה מצהיר על עצמו כבעל עשר ידיעות מובחנות וייחודיות לו, יכולות על - טבעיות שרכש עם התעוררותו המלאה. חלקן ברות השגה לתלמידיו ואף לפרושים מזרמים אחרים וחלקם בלעדיות לו. הבודהה בעל יכולת לדעת מה אפשרי ומה לא אפשרי, לדעת את התוצאות והשלכות של מעשים שנעשו בעבר, הבודהה מכיר את הדרכים לכל היעדים, את הנטיות והיכולות המנטליות של היצורים החיים, יודע את כל העולמות, יודע את החיים הקודמים שלו כמו גם של אחרים, ויודע את הניבאנה. הבודהה אינו כל - יודע, ומה שהוא יודע נתון לו על דרך החקירה, כלומר, הידיעה מושגת באמצעות התבוננות וחקירה פעילה של המציאות. הבודהה הקים את קהילת הנזירים המכונה סנגהה, אשר הלכו בעקבותיו, למדו ותרגלו את דרכו ורבים מהם הפכו לארהנטים. נזירים אלו הפיצו את התורה ולימדו אותה ברחבי הודו ולאחר מכן ברחבי העולם. לאחר מות הבודהה, קהילת הנזירים קיימה את תורתו והדרך לשחרור בדרך לימוד, שינון ותרגול והביאה להפצתה בכל העולם. קיום התורה הוא הודות לקהילת נזירים אלו שביניהם נמצאים יצורים מוארים המלמדים את הדרך לשחרור כפי שעשה זאת הבודהה בזמנו. קיימים שני סוגים של בודהה, האחד הוא 'בודהה עצמאי' - פצ'קה בודהה (pacceka buddha) והשני הוא 'בודהה מושלם' - סמסמבודהה (sammsambuddha). הבודהה העצמאי מגיע להארה בזכות עצמו אך אין לו את היכולת ללמד את הדרך ולכן אינו מסוגל להניע את 'גלגל הדהמה'. בודהה מושלם, לעומת זאת, מגיע להארה שלמה בזכות עצמו ובעל היכולת והתבונה המתאימה ללמד ולהפיץ את הדרך בכל העולמות ולהניע את גלגל הדהמה לטובת כל היצורים החיים. על פי מסורת התהרוואדה שני סוגים אלו של בודהות נדירים במערכת הקיום - יתכן קיום של מספר בודהות עצמאיים במקביל אך יכול להיות רק בודהה מושלם אחד ביקום בזמן מסויים, הוא נדיר יותר ותרומתו לעולם גדולה לאין שעור. בודהיסטה (bodhisattaסנסקריט: בודהיסטווה) הוא יצור הלוקח על עצמו יעוד או נדר להפוך לבודהה בעתיד. מטרתו של ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - אל גנקה מוגלאנה השיחה עם גנקה מוגלאנה Gaakamoggallna Sutta Majjhima Nikya 107 כך שמעתי. בפעם אחת הנעלה התגורר בסוואטהי בפארק המזרחי, בארמונה של אמו של מיגארה. אז הברהמין גנקה מוגלאנה הלך אל הנעלה והחליף עמו ברכות. לאחר שהסתיימה שיחת הנימוסין הידידותית, הוא התיישב לצידו אחד ופנה אל הנעלה בדברים אלו: ... וערנות מלאה לנזירים האלו שהם ארהנטים עם שחיתויות מושמדות, שחיו את החיים הרוחניים לתומם, עשו את שהיה לעשות, הורידו את הנטל, הגיעו ליעד האמיתי, שברו את כבלי הקיום, והשתחררו לחלוטין דרך ידיעה סופית. כאשר דבר זה נאמר, הברהמין גנקה מוגלאנה שאל את הבודהה: "כאשר תלמידיו של אדון גוטמה מתודרכים כך על ידיו, האם כולם משיגים ניבאנה, היעד המוחלט, או שיש חלק שלא משיגים אותו? " ברהמין, כאשר הם מודרכים על ידי כך, חלק מתלמידיי משיגים ניבאנה, היעד המוחלט, וחלק לא משיגים אותו. "אדון גוטמה, מאחר וניבאנה קיימת והדרך המובילה לניבאנה קיימת ואדון גוטמה נמצא כמדריך, מה הסיבה ... כיום. " "מצוין, אדון גוטמה! מצוין, אדון גוטמה! האדון גוטמה הפך את הדהמה לבהירה בדרכים רבות, כאילו ישר את מה שהיה הפוך, חשף את מה שהיה מוסתר, או הצביע על הנתיב הנכון למי שאבד, או החזיק מנורה בחשיכה למען אלו שרואים יוכלו לראות צורות. אני לוקח מחסה בבודהה, בדהמה, ובקהילת הנזירים של הסנגהה. אנא זכור אותי אדון גוטמה כחסיד בעל בית שלקח בו מחסה לכל החיים. " [i] פרשנות: לא ניתן לבנות ארמון של שבע קומות ביום אחד. מהרגע שמכינים את אתר הבנייה, מבניית היסודות ועד סיום עבודת הצבע יש התקדמות ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - דרך ההיסק והמשל הבודהיסטי . במקרה זה קיים דימוי לכל מרכיב במשל, האנאלוגיה ברורה ומובחנת על ידי המספר עצמו וכך אין כביכול מקום לפרשנויות [44]. זהו תיאור מצב שאין בו את המתח בין המשל לנמשל, הדימויים הוסברו והוגדרו - החידה נפתרה ואין צורך במאמץ מצד השומע ולכן אין תוצר של מוטציה פסיכולוגית אקטיבית אלא הצבת מצב עניינים מציאותי במערכת דימויים מופשטת. זוהי יצירה של ... לגבי מצב העניינים המתואר במשל. במקרה האיילים - הסכנות הכרוכות, היחסים בין הדמויות, שיפוט מוסרי וערכי וכדומה. הגדרה על פי דימוי בסוטרת 'משל טביעת הרגל של הפיל' [45] הבודהה אומר שכפי שחלל התחום בקורות ומטפסים, עשב, וטיט מכונה 'בית', כך גם כאשר חלל תחום בעצמות ושרירים, בשר ועור, מכונה 'גוף חומרי'. העמדה הריאליסטית הבלתי מתפשרת באה לידי ביטוי כאן באנאלוגיה פשוטה על פניה - הגדרה של בית: חלל התחום בקורות ומטפסים, עשב, וטיט. הגדרה של גוף חומרי: חלל התחום בעצמות ושרירים, בשר ועור. תחילה הבודהה מציג דוגמה שהשומע מבין היטב ומקבל - אכן, בית הוא מבנה העשוי מקורות וקירות היוצרים חלל סגור אותו מכנים בית. אם כך 'בית' הוא קונסטרוקט מילולי מלאכותי שבני האדם המציאו, אך התפיסה של המושג 'בית' היא בעלת אימפליקציות רבות כגון קשרי רכושנות חומריים, קשרים רגשיים, אסוציאציות של משפחה וכו' וכמו כן של שייכות - 'הבית שלי' - בית מיוחס תמיד לבעליו. כדי לפרק את המבנה הקונספטואלי - פסיכולוגי הבודהה מבצע דה - קונסטרוקציה למושג בית ומראה שמבחינה חומרית הבית הוא אוסף של קירות ותו לא. כאשר השומע מבין זאת ומקבל זאת, הוא רואה את הקונסטרוקט של 'בית' באופן שונה מהרגיל - בראייה ריאליסטית מפוקחת. לאחר מכן הבודהה מציג את הקונסטרוקט 'גוף חומרי', שגם הוא מושג בעל אימפליקציות רבות ומפרק אותו ברמה חומרית ריאליסטית - הגוף עשוי מעצמות, שרירים, בשר, עור, דם וכו'. לאחר שהשומע קיבל את הגדרת ופירוק מושג 'בית' קודם, מתחייב שיקבל גם את הפירוק של מושג 'גוף' מתוך שזהו מהלך לוגי זהה, ומכך נוצרת הבנה שמטרתה להביא את השומע לידי פירוק הקונסטרוקט הן מבחינה קונספטואלית ... אינה מפורשת לוגית אלא כעובדה - 'המצב הוא כך' אין תקפות הגיונית ואין העלאת ספק לגבי העניין אלא ההכוונה החוזרת ונשנית לראות את המצב ככזה. זוהי גישה דומיננטית בתורה הבודהיסטית, לראות את מצב העניינים כפי שהוא ולא להסיק לגביו מסקנות מעבר לעובדות הנצפות. קונפליקטים מושגיים בעייתית במסגרת השפה והלוגיקה אך אין זה אומר בהכרח שהם משקפים קונפליקטים עובדתיים במציאות. שימוש במשל בסוטרת 'משל המסור' [47] הבודהה מלמד כיצד להיות בעל תודעה חובקת עולם, שופעת ונעלת, ללא גבול, ללא עוינות וללא כוונות רעות. הוא ממחיש זאת בדרך הרדיקאלית האופיינית לו: 'אפילו אם שודדים היו חותכים אתכם לאורך גופכם עם מסור בעל שתי ידיות, האדם שהייתה מופיעה בלבו שנאה כלפיהם לא היה נושא את תורתי כהלכה. ' הדגש במקרה זה הוא על המצב המנטלי השרוי בו האדם שאבריו נקטעים על ידי מסור. ... של המסור מכוון לצורת דיבור עוינת, אך כמובן שההשוואה למסור היא הגזמה ומטרתה ליצור מערך פסיכולוגי ריאליסטי לשם הקצנה והצגת הדברים בפרספקטיבה מסויימת. במקרה אחר הבודהה טוען - אנשים שונים מדברים באופנים שונים - יש דיבור שהוא מתוזמן ויש כזה שאינו מתוזמן, יש כזה נכון ויש כזה שאינו נכון, כזה עדין וכזה גס, קשור לטוב או לרע, נאמר מתוך חיבה או מתוך שנאה - מה שהדובר אומר זה מעניינו בלבד - האמירה היא דבר אחד ותגובת השומע היא דבר אחר. ההשפעה הפסיכולוגית הנכרת באדם כאשר הוא נתקף בעוינות מילולית יכולה להוביל לתגובה קיצונית כמו שנאה אדירה או ולפעולות נקם. לכן העיצה היא לזכור את משל המסור ולהימנע מתגובה שלילית או חיובית, אלא מתוך שיקול חכם. בסוטרה אחרת 'משל עקבות הפיל' הבודהה מזכיר שוב את משל המסור בהקשר לפגיעה פיזית. הטענה היא: 'הגוף הזה הוא בעל טבע של מגע עם אגרופים, רגבי אדמה, מקלות וסכינים התוקפים אותו. ' גם כאן הבודהה משתמש במשל המסור, ומסביר שבאמצעות שמירת המודעות והריכוז, ובאמצעות נחישות ומאמץ, הנזיר יישאר רגוע וחופשי מדאגות למרות הפגיעה הפיזית. מבנה הרטוריקה הבודהיסטית - משל התורה כרפסודה [48] הבודהה משווה את תורתו לרפסודה המשמשת ככלי למטרת מעבר לגדה השנייה ולא למטרת אחיזה. במשל זה ניתן לזהות תבנית בה תחילה מוצגת תיזה, לאחר מכן תיאור המשל, כאשר במהלך העניינים מוצג שיקול אחד הגיוני ושיקול אחד אבסורדי, אחר כך הצגת הפעולה נכונה, ולבסוף חזרה על התיזה והוספת מסקנה. I. התיזה - כפי הדהמה כך גם הרפסודה קיימת למטרת מעבר לגדה השנייה ולא למטרת אחיזה. II. המשל - הבודהה מתאר אדם במסע שמגיע לנהר אשר גדתו הקרובה מסוכנת ואילו הגדה שמעבר בטוחה וחופשייה מסכנות. הוא רוצה לעבור לגדה השנייה אך אין גשר או סירת מעבר. III. השיקול ההגיוני - האדם מהרהר ושוקל את המצב על סמך העובדות (1) הצדקת הצורך: קיים מרחב המים הזה - הנהר. הגדה הקרובה מסוכנת והגדה השנייה בטוחה מסכנה. (יש שאיפה לביטחון => מכאן שיש צורך לעבור) (2) ... שוב מהרהר: 'הרפסודה הייתה לי לעזר רב, נניח ואשא אותה על ראשי או על כתפי ואלך אתה לכל מקום. ' ההשוואה היא לאדם שלומד את התורה כדי להשתמש בה לוויכוחים והתנצחויות. הבודהה מפנה לתלמידיו את השיקול באם האדם משתמש ברפסודה נכונה או לא, והם משיבים בשלילה. V. הפעולה הנכונה - לאחר שהנהר נחצה בעזרת הרפסודה, על האדם לגרור אותה לקרקע יבשה או להשיט אותה וללכת לדרכו. VI. התיזה שהוצגה בתחילה - 'כך הראיתי לכם כיצד הדהמה דומה לרפסודה למטרת חצייה ולא למטרת אחיזה. ' VII. מסקנה כללית - 'כאשר אתם יודעים כיצד הדהמה דומה לרפסודה, עליכם לדעת לנטוש אפילו מצבים טובים [49] שלא לדבר על המצבים הרעים. ' בחלק זה מתבהרת מטרת המשל והשתמעותו לגבי אופן ההתנהגות הרצוי. תורת לא - עצמי במשל במשל זה הבודהה מציג את תורת 'לא אני' או 'לא עצמי'. גם כאן נראה מבנה רטורי דומה למשל הקודם - בהתחלה התיזה, אחר כך תיאור מהלך עניינים והפניית שאלה אבסורדית לתלמידים הנענית בשלילה, תיקון והסבר ולבסוף חזרה על התיזה. התיזה - כל מה שאינו שלך, נטוש אותו. תיאור מצב - אנשים נושאים ענפים וזרדים ושורפים אותם בחורשה. שאלה אבסורדית - 'האם תחשבו: אנשים נושאים אותנו או ... בנושא זה יש שימוש בדימויים ומשלים רבים אולי מהסיבה שהוא בלתי נתפס בשכל הישר אלא דרך ידיעה תבונית (insight knowledge) של יחסי סיבה ותוצרה או התהוות מותנית. כיוון שהבודהה מנסה 'לשכנע' אנשים פשוטים שאין להם עדיין את הידע התבוני של 'סיבה ותוצאה' או של הידע 'העל - טבעי' של ראיית המיתות והלידות של היצורים החיים על פי הפעולות הקארמתיות שלהם, עליו להשתמש בהמחשות רבות מהעולם היומיומי המוכר. ההשוואה של לכלוך לתודעה מזוהמת קיימת במשלים רבים כדוגמת משל קערת הברונזה בו ניתן לראות את ההכרח לזהות את הפגמים המנטליים בכדי ... אדם שלא יכול לזהות פגמים בעצמו, מן הסתם יש לצפות שלא תעלו בו התלהבות ורצון לעשות מאמץ כדי לנטוש את הפגם וסופו למות עם תאווה, שנאה ובלבול, עם הפגם ותודעה מלוכלכת. הבודהה מציג את האופן בו על התלמיד לבחון את עצמו בדרך אינטרוספקציה ומדמה זאת לצפייה במראה. הטענות בדרך ההיגיון מובאות בצורה הזו: (1) 'לא נעים לי לשהות בחברת אדם בעל כוונות רעות, הנשלט על ידי כוונות רעות. ' (2) אם היו לי כוונות רעות והייתי נשלט על ידי כוונות רעות, לא היה נעים לאחרים לשהות בחברתי. (3) תלמיד שיודע זאת עליו לשים בדעתו: 'לא יהיו לי ... ושמחה. היגיון ומשלים - השיחה עם סצ'קה אולי אחת הדוגמאות הטובות ביותר לדרך הרטוריקה המשלבת נימוקים רציונליים בשילוב משלים היא בסוטרת 'השיחה הקצרה עם סצ'קה' - אל הבודהה מגיע אדם בשם סצ'קה מתלמידיו הבולטים של מורה רוח בולט בשם ניגנטהה במטרה להכשיל את הבודהה בויכוח. הוא טוען שאין אדם שיכול לנצחו בויכוח אפילו בין אלו הטוענים להארה מלאה. סצ'קה מציב את השאלה הבאה לבודהה: (1) 'מהן ההוראות שאתה נותן לתלמידיך? ' הבודהה משיב: (2) 'חומר הוא זמני, הרגשה היא זמנית, תפיסה היא זמנית, תופעות הן זמניות, תודעה היא זמנית. חומר הוא לא עצמי, הרגשה היא לא עצמי, תפיסה היא לא עצמי, תופעות הן לא עצמי, תודעה היא לא עצמי. כל התופעות זמניות; כל הדברים הם לא עצמי. ' סצ'קה נותן משל בתגובה במטרה להפריך את טענות הבודהה - (3) 'בדיוק כפי זרעים או צמחים גדלים, צומחים ומתבגרים, כולם עושים זאת בהסתמך על האדמה, בתלות באדמה; ובדיוק כפי שעבודות מאמצות נעשות בהסתמך ובתלות באדמה - כך גם לאדם יש גוף חומרי כעצמי, ועל סמך גוף חומרי הוא יוצר מעשים טובים ורעים ונקודות זכות וחסר. לאדם יש הרגשה... תפיסה... תופעות.. תודעה כעצמי, ועל סמך אלו הוא יוצר מעשים טובים ורעים ונקודות זכות וחסר. ' הבודהה מתמצת את המשל לידי היסק פורמאלי: (4) 'האם אתה מסיק כך: גוף חומרי הוא העצמי שלי, הרגשה היא העצמי, תפיסה היא העצמי שלי, תופעות הן העצמי שלי, תודעה היא העצמי שלי'? סצ'קה מאשר את ההיסק כפי שהבודהה תמצת אותו ומבסס את טענתו באמונה הרווחת על ידי הרוב. אולם הבודהה לא מוכן לקבל טענה המבוססת על דעת הרוב ומתעקש שסצ'קה ינסח טענה המבוססת על היסקו הפרטי ולא על אמונה רווחת. (5) 'מה לדעת הרוב ולך? אנא תחום את עצמך למסקנות שלך בלבד' סצ'קה מציג את הטענה הרווחת כהיסק פרטי והבודהה מבקש לשאול אותו שאלה בעזרת דוגמא - (6) 'האם מלך רב מעלה משתמש בסמכותו להוציא להורג את אלו שראויים לכך, לקנוס את אלו שראויים לכך, ולהגלות את אלו שראויים לכך? ' גם כאן סצ'קה מסכים שכך הוא המצב. והבודהה שואל שאלה נוספת - (7) כאשר אתה אומר 'גוף חומרי הוא העצמי שלי' האם אתה משתמש בסמכות או כוח כלשהו על הגוף החומרי כגון 'שגופי יהיה כך, או, שגופי לא יהיה כך'? סצ'קה לא משיב, אך הבודהה מתעקש שהוא מחויב להשיב לשאלה רציונלית קבילה. במקרה וסצ'קה לא ישיב גם בפעם השלישית הוא מסתכן בכך שרוח תחתוך את ראשו לשבעה חלקים. לבסוף, מתוך פחד, סצ'קה משיב לשלילה לשאלה הבודהה בעניין היכולת להשתמש בסמכות או בכוח כלשהו על הגוף החומרי. אז ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - המשל אודות אכילת בשרו של הילד המשל אודות אכילת בשרו של הילד Puttamasupama Sutta Sayutta Nikya, Dukkha Vagga 63, (S II 98) כך שמעתי: בפעם אחת הבודהה שהה בסאווטהי, בג'טוואנה, בגנו של אנאטהפינדיקה. שם פנה הבהגווה אל הנזירים ואמר: "נזירים, ישנם ארבעה סוגים של מזונות להזנת יצורים חיים שכבר נולדו ולהזנת יצורים חיים העומדים להיוולד. מהם הארבעה? [ראשית] מזון הגוף של אוכל גס או מעודן; שנית, מזון המגע; שלישית, מזון הרצון [i] ; רביעית, המזון ההכרה. נזירים, אלו ארבעת הסוגים של מזונות להזנת יצורים חיים שכבר נולדו ולהזנת יצורים חיים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - מה אתה "מתרגל"? / מוהו נולקה הרשו לי להתקדם בהרהורי אודות "תרגול למבוגרים". ייקח לי ודאי עוד חודשיים או אולי יותר להשלים את הסדרה הזו, אבל אראה בזה כבוד גדול אם תצטרפו אלי לזמן מה. הפעם הזו ארצה להתחיל בראשית הדברים שמופיעים ב - "מדריך לאנטאיז, י", חוברת שאנו מחלקים למבקרים כאן, שהיא גם חלק מהאתר הזה [האתר של אנטאיז, י המ], : "מדוע אתה בא לכאן? אנטאיז, י הוא מנזר המוקדש לתרגול זן כביטוי טבעי של החיים. זאזן ועבודה אינם מתורגלים רק כחלק מהחיים, על כל 24 השעות של חיי היום - יום שלנו להיות ביטוי של זן. לאנטאיז, י אין תרגולים מיוחדים, תורות מיוחדות, שיטות מדיטציה מיוחדות, תובנות מיוחדות או הדרכה רוחנית להציע לך. אין גם זה המקום להתחבר למסתורין של המזרח, לחוות חוויות מגיות או לטעום מתרבותה של יפן. זהו מקום בו אתה יכול ליצור את חייך כתרגול הבודהיסאטוה. ולמרות שמצופה ממך לחיות בהרמוניה אם המתרגלים האחרים באנטאיז, י, בסופו - של - דבר האחריות לתרגול שלך מוטלת עליך בלבד. אין מי שיחיה את חייך עבורך. אין מי שינגב לך את התחת. הדבר החשוב הוא לא להשתמש בדרך הבודהה למטרותיך שלך, כי אם להניח לרעיונות שלך ולהטיל את עצמך לחלוטין לתרגול הדרך. לשם כך צריכים להיות נהירים לך מקור התרגול שלך והמניעים לבואך לכאן. אם אתה מצפה משהותך למשהו אחר ממה שיש לחיים ברגע זה להציע לך, אתה צפוי להתאכזב. הייה בטוח שאתה יודע מדוע אתה רוצה לבוא לכאן - אל תעבוד על עצמך ועל אחרים. " כתבתי את המילים האלה לפני עשר שנים, כמדריך לזרים ... שהפכתי לנזיר באנטאיז, י תרגמתי אותו ליפנית והוא משמש עד היום מבקרים יפנים וזרים כאחד. מה שכתבתי הוא מעט יומרני בהתחשב בעובדה שאפילו לא הייתי נזיר זן. בגיל 22 שהיתי באנטאיז, י במשך שישה חודשים, אבל הייתי יותר "צופה" בחיי הזן, הבנתי את תרגול הבודהיסאטוה באופן שכלתני, מבלי באמת לדעת מהו המאמץ הנדרש למימוש התרגול באופן יומיומי 365 ימים בשנה לאורך כל החיים. לאחר שהפכתי לנזיר באנטאיזי היה לי המזל לזכות בהזדמנות לגשר על הפער שבין הרעיון למציאות, כשהיה עלי ליישם את מה שקודם רק כתבתי עליו. על - כל - פנים, מה היה זה שגרם לי לכתוב את הציטוט לעיל כסטודנט זר? נראה לי שהסיבה הראשית הייתה שהבנתי שעשר השנים הראשונות של תרגול הזאזן שלי (אליו נחשפתי לראשונה בגיל 16) נעו בכיוון שגוי לחלוטין. חיפשתי אחר איזו חכמה מזרחית, או אולי בעצם חכמה שמתעלה על מזרח ומערב ושמתכחשת להיגיון הרגיל. אנשים קוראים לזה הארה או סטורי או העצמי האמתי או משמעות החיים. מחפשי האמת מחפשים אחריה זה עידנים. גם אני חשבתי שאני מחפש אחריה, אבל ככל שניסיתי לאחוז בה, כך נדמה היה שהיא מתרחקת ממני. היה עלי להתרחק ... חכמה וכו,. הפעם הראשונה בה חשבתי במעורפל שהמאמצים שלי מכוונים בכיוון שגוי הייתה במהלך ששת החודשים בהם שהיתי באנטאיז, י בגיל 22. הרגשתי שמצאתי מקום בו אוכל להיות נזיר, למרות שעדיין חשבתי שעליי לסיים תחילה את האוניברסיטה, לפני שאכנס בדרך הבודהה. באנטאיז, י מצאתי מנזר במיקום כמעט מושלם, עם מורה שאוכל לבטוח בו ומספר נזירים בכירים אותם אוכל לכבד. מצד שני היו נזירים אחרים שגרמו לי לתהות מדוע הם בכלל באו לאנטאיז, י, מה הם "תרגלו" כאן? נראה שהם לא עושים דבר מלבד לישון, לאכול ולהתעמר בזוטרים מהם כשאני חושב על זה כעת, כנראה שלא הייתה זו אלא השלכה של התודעה הלא בשלה שלי. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...