שכיחות:
דלקת האוזן התיכונה ונוזלים באוזניים הם בין האבחנות השכיחות ביותר בקרב הילדים עד גיל בית הספר בבואם למרפאות א. א. ג. וגם במרפאתי. התופעה נפוצה בעיקר בחורף, בעונת ההצטננות.
מחקרים מראים ש - 95% מן הילדים עד גיל 3 יחלו במחלה לפחות פעם אחת בחייהם! אלה הם גילאים בהם מבנה האוזן עדיין לא בשל. רוב הדלקות מופיעות בגיל בין חצי שנה לשנתיים. מדאיגה העובדה שהמחלה "ירדה" מבחינת הגיל. אם בעבר מקרה שהילד מתחת לגיל שנה הייה מפתח דלקת אוזניים היה בגדר יוצא דופן, היום זה הפך לרוטינה. מה הסיבה לכך? ייתכן שמדובר בנטייה גנטית לדלקות חוזרות? האם יש כאן השפעה סביבתית? האם זה לא שימוש שגרתי בתכשירים אנטיביוטיים שאחראי על ההיקף וחומרת התחלואה?
מחקרים אחרונים הראו שטיפול אנטיביוטי אינו יעיל בדלקת אוזניים, לא מבחינת אורך המחלה ולא מבחינת מניעת סיבוכיה לטווח ארוך: אבדן שמיעה, בעיות התפתחותיות, כמו בעיות ברכישת השפה. להיפך שימוש שגרתי באנטיביוטיקה גורם לפגיעה במערכת החיסונית. מסקנתו הברורה של אחד המחקרים שאנטיביוטיקה לא מרפאת דלקת אוזניים, פורסם לאחרונה בוואלה ניוז, פברואר 2009
מחקרים נוספים הראו שהומיאופתיה מתמודדת עם טיפול בדלקות האוזניים בצורה הרבה יותר יעילה מהרפואה הקונוונציונלית. לפי תוצאותיו של אחד המחקרים "מעל70% ילדים שסבלו מדלקות אוזניים חוזרות אחרי קבלתם טיפול הומיאופתי לא פיתחו במשך שנה שלאחר הטיפול אפיזודה נוספת של דלקת אוזניים. מעט מאוד הצטרכו אנטיביוטיקה. תוצאות אלה מאמתות את ניסיונם הקליני של הומיאופתים ותומכות במקומה של הומיאופתיה בקו החזית בטיפול במגוון מחלות. "
מה יש להציע להומיאופתיה בדלקות האוזניים:
הטיפול ההומיאופתי בדלקת אוזניים אקוטית הינו עדין ומהיר בצורה בלתי יאומנת. תרופה אקוטית נכונה לעתים קרובות תיתן הקלה מיידית לילד שסובל מכאב חריף. זהו טיפול בסיכון הכי נמוך כי אינו כרוך בסיבוכים ותופעות לוואי (הסיבוכים של הטיפולים הקונוונציונליים - יפורטו בהמשך המאמר).
במקרים בהם ישנה נטייה לדלקות חוזרות והן חלק מהתמונה, התרופה תחזק את מערכת החיסון של הילד ובכך תימנע ממנו להידבק בקלות בגן בכל חשיפה לסביבה נגיפית או חיידקית. התרופה תיבחר על פי מכלול האפיונים, כמו גורמי טראומה האופיניים לילד (חרדת הנטיישה שלעתים קרובות חווה הילד כשאימו יוצאת לעבודה או בכניסה למסגרת), קווי אישיותו, תכונותיו הבולטות, רגישויות של הילד לגורמים סביבתיים שונים, אופי המחלה ואפיוניה המיוחדים ועוד.
תרופה זו לא רק תרפא דלקת נוכחית, היא גם תעצור את עצם נטיית הגוף לדלקות החוזרות והצטברות הנוזלים. יתרה על כך, לתרופה הומאופתית ישנה השפעה עמוקה ורב תחומית והיא תטפל בכל תחום בחיי הילד שלא מאוזן: פחדים, ביטחון עצמי, בעיות התנהגות, בעיות התפתחות ותקשורת, שינה, תיאבון וכו'.
כיצד מתפתחת דלקת האוזן התיכונה:
דלקת האוזן התיכונה מופיעה בד"כ כסיבוך של הצטננות, נזלת או שפעת והיא נגרמת ע"י נגיפים או חיידקים. חלל האוזן התיכונה מחובר דרך התעלה בשם "חצוצרת אוסטכיאן" עם הגרון. תעלה זו מאפשרת אוורור האוזן, ניקוז נוזלים וויסות הלחץ. אבל דרך אותה התעלה מתאפשר גם מעבר של חיידקים, וירוסים וליחה מדרכי הנשימה העליונות לאוזן התיכונה. עקב הצרות התעלה ניקוז נוזלים מהאוזן נפגע עד שחלל האוזן התיכונה נסגר ללא אוורור וניקוז, ונוזלים וליחה מצטברים בו. הנוזלים והחמימות הם סביבת גידול נפלאה לנגיפים וחיידקים וכך מתפתחת דלקת האוזן התיכונה ונוזלים באוזניים.
סימפטומים:
המחלה מתבטאת בעליית החום ובכאב חריף יורה באוזן המקרין אל הראש. הכאב מתגבר לרוב בשעות הלילה. יכולים להופיע גם סימנים של מחלה חיידקית קשה: חום גבוה, תשישות ישנוניות ואפתיה, חוסר תיאבון וגם הקאות או שלשולים. לא כל מקרה הוא דלקת חיידקית מוגלתית. אך גם במקרים אלה ישנו למחלה בד"כ מהלך שפיר ובתום יומיים - שלושה המוגלה מתנקזת דרך קרע ספונטני בעור התוף ומופיעה הפרשה מוגלתית מתעלת השמיעה החיצונית שאחריה הכאבים והחום יורדים, הילד מרגיש טוב יותר וכעבור זמן קצר הקרע בעור התוף מתאחה ואין כל פגיעה בשמיעה או עיכוב בהתפתחות הדיבור.
דלקת אוזניים - האם זה מסוכן?
ברוב המקרים הדלקת באוזן התיכונה עוברת מעצמה, הנוזלים חולפים לאחר מספר שבועות ואינם משאירים אחריהם נזק. על פי נתונים סטטיסטיים 80% מהילדים הסובלים מדלקת האוזן התיכונה מבריאים לבד ללא התערבות רפואית כלל. ישנם אבל מקרים חמורים מעטים בהם מוגלה שלא מוצאת פתח יציאה גורמת להתפשטות הדלקת לעצמות הגולגולת (מסטואידיטיס) ולמוח (דלקת קרום המוח, או מנינגיטיס) וזה מצב שמסכן חיים ודורש טיפול מיידי. מסיבה זו דלקות אוזניים חוזרות מחייבות מעקב רציני ע"י הומיאופת מקצועי מוסמך על מנת למנוע סיבוכים אפשריים. כמו כן במקרים בהם תקופת הצטברות הנוזלים באוזניים עולה על מספר חודשים ואובחן ליקוי ניכר בשמיעה ועקב כך עיכוב בהתפתחות הדיבור, על ההורים לשקול טיפול הומיאופתי או התערבות רפואית. חשוב להדגיש, שבתינוקות מתחת לגיל חודשיים דלקת אוזניים כמו כל זיהום עלולה להיות מסוכנת ומחייבת בדיקת רופא מיידית.
מה מציעה הרפואה הקונוונציונלית?
1. טיפול באנטיביוטיקה
לרפואה הקונוונציונלית אין פתרון לבעיה, חוץ ממתן אנטיביוטיקות יותר ויותר חזקות (תותחים כבדים כמו אוגמנטין - אנטיביוטיקה רבת עוצמה ממשפחת פניצילין), ולעיתים קרובות אפילו לא מנהל הרופא את מבחן רגישות החיידק לתכשיר שרושם. חלק מאנטיביוטיקות שרופאי ילדים רושמים למטופליהם הקטנים כוללות עשרות תופעות לוואי. אני חוששת כי בשל האמונה הרווחת שאנטיביוטיקה מרפאת הכל, הורים רבים אינם מודעים לטיפול הטוב ביותר לדלקות האוזניים שמציעה הומיאופתיה. בעיה נוספת שמרימה את הראש ואין לה פתרון היא שחיידקים פתוגניים מפתחים עמידות לתכשירים אנטיביוטיים. מסיבה זו רופאים נאלצים לרשום סוגי אנטיביוטיקה חזקים יותר ויותר למחלות שנחשבו בעבר ליחסית פשוטות, כמו דלקת אוזניים. החיידק השכיח בדלקת האוזן התיכונה (פנוימוקוק) פיתח כבר באזורים מסוימים בארץ עמידות בשיעור של 70% לאנטיביוטיקות ממשפחת פניצילין ולסוגים נוספים של אנטיביוטיקה. שימוש שגרתי ומסיבי בתכשירים אנטיביוטיים הביא לתופעה שהיא בהיקף של קטסטרופה סביבתית. חיידק שמפתח מנגנוני התנגדות לאנטיביוטיקה שבאופן שגרתי משתמשים כנגדו משכלל את עצמו בתהליך אבולוציוני. בתהליך זה נוצרים חיידקים חדישים שאין נגדם שום אנטיביוטיקה והחיידקים האלה מתפזרים בסביבה. כל אחד יכול להפוך היום לקורבן של זיהום חיידקי העמיד לאנטיביוטיקה. יצרני תרופות מזמן לא עומדים בקצב התרבות חיידקים חדישים.
בנובמבר 2008 נערך ע"י האגוד האירופאי יום המודעות לאנטיביוטיקה בא נאמר ש"למרות פעולות מרובות הבעיה של התנגדות לאנטיביוטיקה גדלה. היכולת של תעשיית התרופות לייצר אנטיביוטיקות חדשות ולהתמודד עם בעיית ההתנגדות מאותגרת ונתפסת כבעייתית. הזמן הגיע להסמכה האירופאית וסמכויות שירותי בריאות לאומיות לשקול ברצינות אלטרנטיבות כמו הומיאופתיה לטיפול במחלות זיהומיות ממקור נגיפי. "
2. ניתוח הכפתורים
בשלב מסוים לילד הנוטה לדלקות האוזניים חוזרות ונשנות ולהצטברות הנוזלים באופן כרוני יציע הרופא את ניתוח הכפתורים בו עושים חתך בעור התוף ודרכו מחדירים צינוריות על מנת לאפשר ניקוז הנוזלים מחלל האוזן התיכונה, אוורור וייבוש האוזן. טיפול זה נחשב ליעיל יחסית לעומת טיפול בתכשירים אנטיביוטיים. אסור אבל לשכוח שהניתוח נעשה מתחת להרדמה כללית שיש לה תופעות לווי ידועות וכאלה שעדין לא ידועות. מחקר חדש מצא קשר בין הרדמה כללית בילדים קטנים לבין התפתחות ליקויי למידה ובעיות התפתחות והתנהגות בהמשך. ילדים שעברו הרדמה יותר מפעם אחת עד גיל 3 שנים נמצאים בסיכון גבוה פי שניים להתפתחות ליקויי למידה בהמשך. מוחם של ילדים נמצא בתהליך התפתחות אינטנסיבית בשנות חייהם הראשונים ולכן מאד פגיע ורגיש לפגיעות. ניסוי מקדים על בעלי החיים מצא כי חומרים מרדימים פוגעים בהתפתחות המוח. זה מפתיע באיזו קלות ונכונות הורים הולכים לפי המלצת המומחה (שלא תמיד פטורה מאינטרסים) ומחליטים על ביצוע ניתוח לגמרי מיותר לפעמים, כמו ניתוח הכפתורים, כריתת שקדים, כריתת פוליפים ואדנואידים, ניתוח הרניה (בקע). אחד הסיבוכים השכיחים ביותר של הניתוח הוא פגיעה והצטלקות בעור התוף (שמטרתו להגן על חלל האוזן התיכונה מפני חדירת מזיקים מבחוץ). הניתוח אינו מבטיח הצלחה וישנם מקרים רבים בהם עולה צורך לחזור על הניתוח פעם נוספת. שיקול נוסף - ניתוח הכפתורים יגביל את ילדכם בפעילות יומיומית הכרוכה בסיכוי חדירת המים לאוזן, כמו שחייה בבריכה, אמבטיה וכו".
מה ניתן לעשות כדי לצאת מהמעגל של דלקות אוזניים חוזרות ולמנוע ניתוח?
רבים המקרים בהם ילד שטרם סיים את הסובב האחרון של אנטיביוטיקה מפתח דלקת אוזניים הבאה.
מה ניתן לעשות כדי לצאת ממעגל זה?
1. ראשית כדאי לקחת בחשבון שתינוקות הניזונים מתחליפי חלב מלאכותיים סובלים בשכיחות גבוהה יותר מזיהומים בדרכי הנשימה ומדלקות האוזניים. מחקרים מצביעים על קשר ישיר מובהק בין דלקות אוזניים חוזרות לבין שימוש בתחליפי מזון מלאכותיים למיניהם. נמצא שלהנקה ממושכת (לפחות עד גיל שנה) ישנו אפקט מגן ארוך טווח על בריאותו של הילד. תינוק יונק "בונה" את מע" החיסון שלו על בסיס הנוגדנים שמקנה לו חלב אימו. הנקה מפחיתה משמעותית את סיכויי הילד לפתח דלקות אוזניים כרוניות, זיהומים שונים ואלרגיות. חלב פרה או סויה שעל בסיסם מכינים תחליפי חלב מגבירים את כמות הלחה בדרכי הנשימה של התינוק, מחד. ומעדך, מע" החיסונית של התינוק הניזון מתרכובות מלאכותיות סובלת מחוסר נוגדנים ואינה מסוגלת להגן עליו בפני זיהומים. לבסוף, הילד שבוי במלכודת של דלקת אוזניים אקוטית - אנטיביוטיקה - דלקת חוזרת - אנטיביוטיקה חזקה יותר - עד שמערכת החיסונית נהיית ירודה ומדוכאת והדלקות יותר תכופות וקשות.
2. אם ילדכם סובל מדלקות אוזניים עיקשות כדאי להוציא מתפריטו היומית מוצרים הידועים כמגבירי לחה: חלב פרה ומוצריו, סוכר וממתקים, קמח חיטה ובוטנים. הימנעות זו תעזור לחלק מהמקרים. כאלטרנטיבה אפשר להשתמש בחלב אורז וגם חלב עזים. במקרים אלה חשוב יהיה לעקוב אחרי רמות הסידן ולהרבות בשתיית מיץ תפוזים.
3. אסור להאכיל תינוק עם נטייה לדלקות אוזניים מהבקבוק בשכיבה, זה הופך את תעלת אוסטכיאן לסביבה מזינה לחיידקים. דאגו שראשו יהיה מורם בעת האכלה.
4. אל תגישו לתינוק אוכל סמיך מדי דרך פתח צר של המוצץ, הדבר יוצר לחץ גדול על תעלת אוסטכיאן ועלול לגרום לדלקת.
5. טיפות שמן זית עם שום נותנות הקלה רבה בחלק מהמקרים. טפטפו 2-3 טיפות וסגרו את האוזן עם כדור צמר גפן. חשוב לזכור: אסור לטפטף שמן או נוזל אחר לילד עם קרע בעור התוף או ילד שעבר את ניתוח הכפתורים.
6. והכי חשוב סיפקו לילדכם במועד הנכון טיפול ומעקב אצל הומיאופת מקצועי מוסמך.
דלקת האוזן התיכונה ונוזלים באוזניים הם בין האבחנות השכיחות ביותר בקרב הילדים עד גיל בית הספר בבואם למרפאות א. א. ג. וגם במרפאתי. התופעה נפוצה בעיקר בחורף, בעונת ההצטננות.
מחקרים מראים ש - 95% מן הילדים עד גיל 3 יחלו במחלה לפחות פעם אחת בחייהם! אלה הם גילאים בהם מבנה האוזן עדיין לא בשל. רוב הדלקות מופיעות בגיל בין חצי שנה לשנתיים. מדאיגה העובדה שהמחלה "ירדה" מבחינת הגיל. אם בעבר מקרה שהילד מתחת לגיל שנה הייה מפתח דלקת אוזניים היה בגדר יוצא דופן, היום זה הפך לרוטינה. מה הסיבה לכך? ייתכן שמדובר בנטייה גנטית לדלקות חוזרות? האם יש כאן השפעה סביבתית? האם זה לא שימוש שגרתי בתכשירים אנטיביוטיים שאחראי על ההיקף וחומרת התחלואה?
מחקרים אחרונים הראו שטיפול אנטיביוטי אינו יעיל בדלקת אוזניים, לא מבחינת אורך המחלה ולא מבחינת מניעת סיבוכיה לטווח ארוך: אבדן שמיעה, בעיות התפתחותיות, כמו בעיות ברכישת השפה. להיפך שימוש שגרתי באנטיביוטיקה גורם לפגיעה במערכת החיסונית. מסקנתו הברורה של אחד המחקרים שאנטיביוטיקה לא מרפאת דלקת אוזניים, פורסם לאחרונה בוואלה ניוז, פברואר 2009
מחקרים נוספים הראו שהומיאופתיה מתמודדת עם טיפול בדלקות האוזניים בצורה הרבה יותר יעילה מהרפואה הקונוונציונלית. לפי תוצאותיו של אחד המחקרים "מעל70% ילדים שסבלו מדלקות אוזניים חוזרות אחרי קבלתם טיפול הומיאופתי לא פיתחו במשך שנה שלאחר הטיפול אפיזודה נוספת של דלקת אוזניים. מעט מאוד הצטרכו אנטיביוטיקה. תוצאות אלה מאמתות את ניסיונם הקליני של הומיאופתים ותומכות במקומה של הומיאופתיה בקו החזית בטיפול במגוון מחלות. "
מה יש להציע להומיאופתיה בדלקות האוזניים:
הטיפול ההומיאופתי בדלקת אוזניים אקוטית הינו עדין ומהיר בצורה בלתי יאומנת. תרופה אקוטית נכונה לעתים קרובות תיתן הקלה מיידית לילד שסובל מכאב חריף. זהו טיפול בסיכון הכי נמוך כי אינו כרוך בסיבוכים ותופעות לוואי (הסיבוכים של הטיפולים הקונוונציונליים - יפורטו בהמשך המאמר).
במקרים בהם ישנה נטייה לדלקות חוזרות והן חלק מהתמונה, התרופה תחזק את מערכת החיסון של הילד ובכך תימנע ממנו להידבק בקלות בגן בכל חשיפה לסביבה נגיפית או חיידקית. התרופה תיבחר על פי מכלול האפיונים, כמו גורמי טראומה האופיניים לילד (חרדת הנטיישה שלעתים קרובות חווה הילד כשאימו יוצאת לעבודה או בכניסה למסגרת), קווי אישיותו, תכונותיו הבולטות, רגישויות של הילד לגורמים סביבתיים שונים, אופי המחלה ואפיוניה המיוחדים ועוד.
תרופה זו לא רק תרפא דלקת נוכחית, היא גם תעצור את עצם נטיית הגוף לדלקות החוזרות והצטברות הנוזלים. יתרה על כך, לתרופה הומאופתית ישנה השפעה עמוקה ורב תחומית והיא תטפל בכל תחום בחיי הילד שלא מאוזן: פחדים, ביטחון עצמי, בעיות התנהגות, בעיות התפתחות ותקשורת, שינה, תיאבון וכו'.
כיצד מתפתחת דלקת האוזן התיכונה:
דלקת האוזן התיכונה מופיעה בד"כ כסיבוך של הצטננות, נזלת או שפעת והיא נגרמת ע"י נגיפים או חיידקים. חלל האוזן התיכונה מחובר דרך התעלה בשם "חצוצרת אוסטכיאן" עם הגרון. תעלה זו מאפשרת אוורור האוזן, ניקוז נוזלים וויסות הלחץ. אבל דרך אותה התעלה מתאפשר גם מעבר של חיידקים, וירוסים וליחה מדרכי הנשימה העליונות לאוזן התיכונה. עקב הצרות התעלה ניקוז נוזלים מהאוזן נפגע עד שחלל האוזן התיכונה נסגר ללא אוורור וניקוז, ונוזלים וליחה מצטברים בו. הנוזלים והחמימות הם סביבת גידול נפלאה לנגיפים וחיידקים וכך מתפתחת דלקת האוזן התיכונה ונוזלים באוזניים.
סימפטומים:
המחלה מתבטאת בעליית החום ובכאב חריף יורה באוזן המקרין אל הראש. הכאב מתגבר לרוב בשעות הלילה. יכולים להופיע גם סימנים של מחלה חיידקית קשה: חום גבוה, תשישות ישנוניות ואפתיה, חוסר תיאבון וגם הקאות או שלשולים. לא כל מקרה הוא דלקת חיידקית מוגלתית. אך גם במקרים אלה ישנו למחלה בד"כ מהלך שפיר ובתום יומיים - שלושה המוגלה מתנקזת דרך קרע ספונטני בעור התוף ומופיעה הפרשה מוגלתית מתעלת השמיעה החיצונית שאחריה הכאבים והחום יורדים, הילד מרגיש טוב יותר וכעבור זמן קצר הקרע בעור התוף מתאחה ואין כל פגיעה בשמיעה או עיכוב בהתפתחות הדיבור.
דלקת אוזניים - האם זה מסוכן?
ברוב המקרים הדלקת באוזן התיכונה עוברת מעצמה, הנוזלים חולפים לאחר מספר שבועות ואינם משאירים אחריהם נזק. על פי נתונים סטטיסטיים 80% מהילדים הסובלים מדלקת האוזן התיכונה מבריאים לבד ללא התערבות רפואית כלל. ישנם אבל מקרים חמורים מעטים בהם מוגלה שלא מוצאת פתח יציאה גורמת להתפשטות הדלקת לעצמות הגולגולת (מסטואידיטיס) ולמוח (דלקת קרום המוח, או מנינגיטיס) וזה מצב שמסכן חיים ודורש טיפול מיידי. מסיבה זו דלקות אוזניים חוזרות מחייבות מעקב רציני ע"י הומיאופת מקצועי מוסמך על מנת למנוע סיבוכים אפשריים. כמו כן במקרים בהם תקופת הצטברות הנוזלים באוזניים עולה על מספר חודשים ואובחן ליקוי ניכר בשמיעה ועקב כך עיכוב בהתפתחות הדיבור, על ההורים לשקול טיפול הומיאופתי או התערבות רפואית. חשוב להדגיש, שבתינוקות מתחת לגיל חודשיים דלקת אוזניים כמו כל זיהום עלולה להיות מסוכנת ומחייבת בדיקת רופא מיידית.
מה מציעה הרפואה הקונוונציונלית?
1. טיפול באנטיביוטיקה
לרפואה הקונוונציונלית אין פתרון לבעיה, חוץ ממתן אנטיביוטיקות יותר ויותר חזקות (תותחים כבדים כמו אוגמנטין - אנטיביוטיקה רבת עוצמה ממשפחת פניצילין), ולעיתים קרובות אפילו לא מנהל הרופא את מבחן רגישות החיידק לתכשיר שרושם. חלק מאנטיביוטיקות שרופאי ילדים רושמים למטופליהם הקטנים כוללות עשרות תופעות לוואי. אני חוששת כי בשל האמונה הרווחת שאנטיביוטיקה מרפאת הכל, הורים רבים אינם מודעים לטיפול הטוב ביותר לדלקות האוזניים שמציעה הומיאופתיה. בעיה נוספת שמרימה את הראש ואין לה פתרון היא שחיידקים פתוגניים מפתחים עמידות לתכשירים אנטיביוטיים. מסיבה זו רופאים נאלצים לרשום סוגי אנטיביוטיקה חזקים יותר ויותר למחלות שנחשבו בעבר ליחסית פשוטות, כמו דלקת אוזניים. החיידק השכיח בדלקת האוזן התיכונה (פנוימוקוק) פיתח כבר באזורים מסוימים בארץ עמידות בשיעור של 70% לאנטיביוטיקות ממשפחת פניצילין ולסוגים נוספים של אנטיביוטיקה. שימוש שגרתי ומסיבי בתכשירים אנטיביוטיים הביא לתופעה שהיא בהיקף של קטסטרופה סביבתית. חיידק שמפתח מנגנוני התנגדות לאנטיביוטיקה שבאופן שגרתי משתמשים כנגדו משכלל את עצמו בתהליך אבולוציוני. בתהליך זה נוצרים חיידקים חדישים שאין נגדם שום אנטיביוטיקה והחיידקים האלה מתפזרים בסביבה. כל אחד יכול להפוך היום לקורבן של זיהום חיידקי העמיד לאנטיביוטיקה. יצרני תרופות מזמן לא עומדים בקצב התרבות חיידקים חדישים.
בנובמבר 2008 נערך ע"י האגוד האירופאי יום המודעות לאנטיביוטיקה בא נאמר ש"למרות פעולות מרובות הבעיה של התנגדות לאנטיביוטיקה גדלה. היכולת של תעשיית התרופות לייצר אנטיביוטיקות חדשות ולהתמודד עם בעיית ההתנגדות מאותגרת ונתפסת כבעייתית. הזמן הגיע להסמכה האירופאית וסמכויות שירותי בריאות לאומיות לשקול ברצינות אלטרנטיבות כמו הומיאופתיה לטיפול במחלות זיהומיות ממקור נגיפי. "
2. ניתוח הכפתורים
בשלב מסוים לילד הנוטה לדלקות האוזניים חוזרות ונשנות ולהצטברות הנוזלים באופן כרוני יציע הרופא את ניתוח הכפתורים בו עושים חתך בעור התוף ודרכו מחדירים צינוריות על מנת לאפשר ניקוז הנוזלים מחלל האוזן התיכונה, אוורור וייבוש האוזן. טיפול זה נחשב ליעיל יחסית לעומת טיפול בתכשירים אנטיביוטיים. אסור אבל לשכוח שהניתוח נעשה מתחת להרדמה כללית שיש לה תופעות לווי ידועות וכאלה שעדין לא ידועות. מחקר חדש מצא קשר בין הרדמה כללית בילדים קטנים לבין התפתחות ליקויי למידה ובעיות התפתחות והתנהגות בהמשך. ילדים שעברו הרדמה יותר מפעם אחת עד גיל 3 שנים נמצאים בסיכון גבוה פי שניים להתפתחות ליקויי למידה בהמשך. מוחם של ילדים נמצא בתהליך התפתחות אינטנסיבית בשנות חייהם הראשונים ולכן מאד פגיע ורגיש לפגיעות. ניסוי מקדים על בעלי החיים מצא כי חומרים מרדימים פוגעים בהתפתחות המוח. זה מפתיע באיזו קלות ונכונות הורים הולכים לפי המלצת המומחה (שלא תמיד פטורה מאינטרסים) ומחליטים על ביצוע ניתוח לגמרי מיותר לפעמים, כמו ניתוח הכפתורים, כריתת שקדים, כריתת פוליפים ואדנואידים, ניתוח הרניה (בקע). אחד הסיבוכים השכיחים ביותר של הניתוח הוא פגיעה והצטלקות בעור התוף (שמטרתו להגן על חלל האוזן התיכונה מפני חדירת מזיקים מבחוץ). הניתוח אינו מבטיח הצלחה וישנם מקרים רבים בהם עולה צורך לחזור על הניתוח פעם נוספת. שיקול נוסף - ניתוח הכפתורים יגביל את ילדכם בפעילות יומיומית הכרוכה בסיכוי חדירת המים לאוזן, כמו שחייה בבריכה, אמבטיה וכו".
מה ניתן לעשות כדי לצאת מהמעגל של דלקות אוזניים חוזרות ולמנוע ניתוח?
רבים המקרים בהם ילד שטרם סיים את הסובב האחרון של אנטיביוטיקה מפתח דלקת אוזניים הבאה.
מה ניתן לעשות כדי לצאת ממעגל זה?
1. ראשית כדאי לקחת בחשבון שתינוקות הניזונים מתחליפי חלב מלאכותיים סובלים בשכיחות גבוהה יותר מזיהומים בדרכי הנשימה ומדלקות האוזניים. מחקרים מצביעים על קשר ישיר מובהק בין דלקות אוזניים חוזרות לבין שימוש בתחליפי מזון מלאכותיים למיניהם. נמצא שלהנקה ממושכת (לפחות עד גיל שנה) ישנו אפקט מגן ארוך טווח על בריאותו של הילד. תינוק יונק "בונה" את מע" החיסון שלו על בסיס הנוגדנים שמקנה לו חלב אימו. הנקה מפחיתה משמעותית את סיכויי הילד לפתח דלקות אוזניים כרוניות, זיהומים שונים ואלרגיות. חלב פרה או סויה שעל בסיסם מכינים תחליפי חלב מגבירים את כמות הלחה בדרכי הנשימה של התינוק, מחד. ומעדך, מע" החיסונית של התינוק הניזון מתרכובות מלאכותיות סובלת מחוסר נוגדנים ואינה מסוגלת להגן עליו בפני זיהומים. לבסוף, הילד שבוי במלכודת של דלקת אוזניים אקוטית - אנטיביוטיקה - דלקת חוזרת - אנטיביוטיקה חזקה יותר - עד שמערכת החיסונית נהיית ירודה ומדוכאת והדלקות יותר תכופות וקשות.
2. אם ילדכם סובל מדלקות אוזניים עיקשות כדאי להוציא מתפריטו היומית מוצרים הידועים כמגבירי לחה: חלב פרה ומוצריו, סוכר וממתקים, קמח חיטה ובוטנים. הימנעות זו תעזור לחלק מהמקרים. כאלטרנטיבה אפשר להשתמש בחלב אורז וגם חלב עזים. במקרים אלה חשוב יהיה לעקוב אחרי רמות הסידן ולהרבות בשתיית מיץ תפוזים.
3. אסור להאכיל תינוק עם נטייה לדלקות אוזניים מהבקבוק בשכיבה, זה הופך את תעלת אוסטכיאן לסביבה מזינה לחיידקים. דאגו שראשו יהיה מורם בעת האכלה.
4. אל תגישו לתינוק אוכל סמיך מדי דרך פתח צר של המוצץ, הדבר יוצר לחץ גדול על תעלת אוסטכיאן ועלול לגרום לדלקת.
5. טיפות שמן זית עם שום נותנות הקלה רבה בחלק מהמקרים. טפטפו 2-3 טיפות וסגרו את האוזן עם כדור צמר גפן. חשוב לזכור: אסור לטפטף שמן או נוזל אחר לילד עם קרע בעור התוף או ילד שעבר את ניתוח הכפתורים.
6. והכי חשוב סיפקו לילדכם במועד הנכון טיפול ומעקב אצל הומיאופת מקצועי מוסמך.
050-3331-331