תקציר⬅ ... תזכור את מה שאתה לומד? כיצד לפתח חשיבה פרקטית ומעשית? עליך להתרגל לעשות יותר ממה שאתה יודע. עליך להיות תמיד במצב שחסר לך ידע ולא במצב שחסרה לך עשייה, כי כל הידע שקיים אצלך חייב להיות מעשי. אתה צריך לקחת את כל הדברים שאתה יודע שאתה צריך לעשות ולעשות ... לא מיישם את רובם. תוודא שאתה עושה תמיד את כל מה שאתה יודע. תוודא שאין פער בין הידע התיאורטי שלך לבין המעשים שלך. הלימוד נועד לצורך היישום שלו, תוודא שאתה מיישם אותו. אם תתרגל ליישם את כל מה שאתה לומד זה יפתח אצלך גם חשיבה מעשית, כי ברגע שאתה תתרגל ליישם את כל מה שאתה לומד, ממילא כל דבר שאתה לומד אתה תלמד אותו בצורה כזו שמשליכה על העשייה שלו. תתרגל לעשות את מה שאתה לומד, ככה תזכור טוב יותר את הלימוד. תהפוך את התיאוריות שאתה לומד למעשים, ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ פרקטיקה - מהי פרקטיקה רעה ומהי פרקטיקה טובה? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על פרקטיקה - מהי פרקטיקה רעה ומהי פרקטיקה טובה?. פרקטיקה - מהי פרקטיקה רעה, ומהי פרקטיקה טובה? הפעם נדבר על פרקטיקה. פרקטיקה היא הצד המעשי. ונראה אנשים מאד פרקטיים, שזה יכול להיות מאד מבורך בהרבה מקרים. ועכשיו נדבר על הצד השלילי של הפרקטיקה, ועל החיסרון של חשיבה פרקטית. אם נראה את ההבדל בין אדם לבין רובוט, בין עבד לבין מלך, כל מה שהעבד או הרובוט צריכים לעשות, זה לבצע, לא ביקשו מהם לחשוב. לעומת זאת המלך צריך לחשוב, הוא לא מתעסק בצד הפרקטי. הוא אפילו לא מתעסק בצד הפרקטי. הוא אומר לפקודים שלו מה צריך לבצע והם דואגים שיבוצע. וחמור, או רובוט, או מכונה, הם עושים ועושים ועושים, הם עובדים ותו לא. והאנשים העוסקים בצד הפרקטי הם חמורים, והאדם הוא לא חמור, ולמה הפרקטיים חמורים כי הם רק שואלים מה לעשות ומה לעשות, הם לא חושבים. גם המשוגעים, הם לא חושבים, הם פשוט עושים דברים ללא חשיבה. הרעיון הוא, ומה שאומר כעת מהי פרקטיקה טובה, והפרקטיקה החיובית, היא פרקטיקה ממוקדת, מה התכלית? מה המטרה? האם המטרה היא לחיות? ומי שישאל את עצמו מה הסיבה שהוא עושה מה שהוא עושה, הוא יגלה שבסה"כ הוא רוצה להיות מאושר. והפרקטיקה הרצויה, היא לבדוק מה אני עושה שקשור לתכלית שתביא אותי לאושר. והאם הדבר הזה והזה יגרום לי באמת להרגיש טוב, יגרום לי להיות מאושר. ויש פרקטיקה שקרית, וי ש פרקטיקה מעשית. השקרי הוא אומרים לך לעשות ואתה עושה כמו רובוט, ופרקטיקה מעשית היא קשורה לתחושה הפנימית של מה שאת העושה. אושר הוא לא פעולה, אושר הוא תחושה פנימית, והוא תוצאה של הבנה פנימית של הבנה שהמציאות מושלמת. ואם לא הבנת שהמציאות היא מושלמת, אז ממש לא משנה כל מה שתעשה. פרקטיקה טובה, היא ממוקדת שבכל דבר ודבר שהאדם עושה, זה ממוקד בתכלית הסופית שלו להרגיש טוב, ולהיות מאושר. ושישאל את עצמו איך הדבר הזה יעזור לי ברמה המעשית להרגיש טוב. וזה לא מה לעשות, ומה לעשות, זה סה"כ הבנה. כמו אדם שהולך לרופא כי לא מרגיש טוב, והרופא אומר לו אתה בריא, ובכל זאת האדם שואל: כן, אבל איזה תרופה עלי לקחת? אבל הרופא אומר לך שאתה בריא ואין צורך, אז מה העקשנות לעשות משהו ולהתאמץ, כמו לקחת תרופה? המשוגע מתעסק כל הזמן בעשייה, עושה עושה ועושה, לא חושב. והחכם חושב קודם, עליו לשאול את עצמו אם אני יעשה את הדבר הזה והזה, האם אני יפסיק כבר לחפש את האושר. ואם לא, אז זה לא פרקטי. וכל רצון ורצון שיש לך, או שמציעים לך לעשות, תבדוק אם זה יביא אותך לתכלית הסופית, בה יפסיק לחפש את האושר, ואז הוא יהיה מאושר ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ פרקטיקה פילוסופית - האם יש תועלת בפילוסופיה? שלום לכולם, הפעם אני רוצה להשיב לשאלה שאני נשאל בנוגע פרקטיקה. מה זאת אומרת? נניח שחקרתי והבנתי שהכל אחד, שימינה ושמאלה זה הכל אחד מה תכלס בשטח, ברמה הפרקטית מה עושים עם זה, אז הכל אחד, ואין נפרדות, ויש נפרדות למרות האחדות, והכל טוב למרות שיש רע, וכו' וכו', מה עושים עם זה ביום יום? ויש להבין, שיש הבדל גדול בין פילוסופיה לבין הבנת המציאות. ויש להבין שלאדם רצונות שונים, אינסוף לרצונות, וכבר נסביר. פילוסופיה, ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... פרקטיות, מיקוד במטרה, מה באמת אתה רוצה? איך לראות את אלוהים? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: תכליתיות, פרקטיות, מיקוד במטרה, מה באמת אתה רוצה? איך לראות את אלוהים?. הפעם אני רוצה להשיב על שאלה שנשאלתי, כיצד ניתן לראות את האלוהים, כיצד להגיע לאמת הפנימית וזה נושא שדנו בו הרבה פעמים, אבל הפעם אני רוצה לתת עצה מאד פרקטית ותכליתית, ולראות את אלוהים זה להרגיש טוב בשלמות שאין שלמות אחריה. והעצה היעוצה למי שרוצה לראות את אלוהים זה להיות תכליתי, להיות ממוקד בנקודה הפנימית של הרצונות שלו הפעולות ביום יום. ומי שיעשה את זה יראה את אלוהים. ואני אסביר למה, אלוהים הוא הרצון הראשון של האדם האחדות היא נמצאת לפני הרצון של האדם, וכאשר האדם מתמקד ברצן הראשון שלו, הוא יגיע לרצון הראשון. ואדם עושה במשך היום פעולות פרקטיות, שפועלים מתוך הרגל, האנשים לא שואלים למה הם עושים את מה שהם עושים. והם לא שואלים, רגע, מה מניע אותי, למה אני עושה מה שאני עושה. והרבה פעמים אנשים ממוקדים במה שהם לא רוצים שיקרה, ואז הם מרחיקים את עצמם מהתכלית. והתכלית הסופית שיהיה מה שאתה רוצה, א למה אתה מתמקד ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 7 פרק 5 כיצד לעזור לילד להתקדם כהורים נדמה לנו לעיתים קרובות שאין לנו מספיק ידע וניסיון כדי לעזור לילדנו להתקדם. במידה מסויימת הנחה זו עשויה להיות נכונה, אך יכולה להכשיל אותנו ... איתם, תנו לילד לשעשע את עצמו ולשחק לבד כאשר אתם יושבים בשקט ועוצמים עיניים. נסו להגיב לילד כמה שפחות וכך הוא יבין שאם הוא קם בלילה עליו לשחק לבד. את קופסת הצעצועים המיוחדת הזו עם הצעצועים המפתים אין להשאיר בשעות היום בחדרו של הילד. אם בחרתם בתכנית התנהגותית (ABA) דברו עם המנחה על תכנית שינה לילד. 5.לילד שאינו מדבר אפשר לרכוש או לקבל (דרך חברות שונות בארץ או דרך עמותת עזר מציון שעושה ללא לאות עבור ילדינו) מכשיר פלט קולי, זהו מכשיר שהילד לומד להפעילו כך שהמכשיר מדבר במקום ... מה מתרחש בתוכו ומה הוא רוצה, בשל כל הליקויים השונים שהילד עלול לסבול מהם. כל אדם שעובד עם ילד אוטיסט צריך לדעת לשים לב לדברים אחרים, אפילו הקטנים ביותר. למשל הילד עשוי להשמיע קולות בכל פעם שהוא רואה דבר מה שמעניין אותו. מכאן כבר אפשר להמשיך, בטיפול התנהגותי למשל, משום שברור לנו שיש משהו שהילד מתעניין בו, כלומר יש לו מוטיבציה פנימית כלשהי שאפשר לרתום אותה לעבודת תכנית טיפולית. לכן התבוננות ושימת לב מרוכזת וחסרת פשרות בילד מצד ההורים, המנחה והמטפלים היא הבסיס לכל. קודם כל ... לו היום ובאילו זמנים. הוא יודע שהוא יכול לספר למבוגר מה הוא רוצה ומה הוא מרגיש. זה כשלעצמו משרה ביטחון ושליטה בעולם. 11.כשאתם נמצאים בסיטואציה בה הילד מסרב להקשיב ומגיב בתוקפנות רצוי להרחיק אותו מכל מה שעשוי לחזק (כל מה שאתם משתמשים בו כמחזק עבור התנהגות טובה כולל חיזוק מילולי שלכם, חיבוקים או חיזוקים אחרים). אפשר להחזיק את הילד כדי שיפסיק להפריע בידו או לקחת אותו למקום אחר ולהפסיק את הפעילות כשאתם שוב מסבירים מדוע אתם צרכים לנהוג כך. 12.ילדים עם סטימולציות (נפנוף ... אפשר לומר לילד: "אנחנו לא אומרים את זה. אני רואה שאתה מאד כועס, זה באמת לא נעים שלא מקבלים ארטיק עכשיו - אוף, חבל!". אפשר גם ללמד את הילד מילה אחרת במקום לקלל, משהו כמו "די! מספיק!" או שוב, "אוף, חבל, אני מאוכזב! / כועס / עצוב". היזהרו שלא לחזק את ההתנהגות הזו של הילד, אל תתנו חיזוק חיובי כמו חיבוק, מילה טובה או ממתקים או כל דבר שהילד אוהב ורוצה לאחר שהוא מקלל. אם בדיוק עמדתם לתת לילד דבר מה שהוא רצה אתם יכולים לאמר "דיברת לא יפה. עכשיו אני לא יכולה לתת לך את X, אתן לך בעוד כמה דקות / מחר / אחרי האוכל". אל תיכנעו לבכי בזמנים כאלה משום שזה מחזק את הילד להמשיך בהתנהגות הלא נאותה שלו. אם קשה לכם רגשית לשנות את ההרגלים שלכם בעניין זה נסו לחשוב באותה סיטואציה על משהו שיחזק אתכם אך בה בעת ייתן לכם את היכולת לעשות את הדברים מתוך אהבה ולא עצבנות. נסו להעלות בדמיונכם תמונה שמרגיעה אתכם גם ... שהילד הבין מה שאתם רוצים, הסבירו שוב. אל תניחו שהילד שמע אתכם, חיזרו על דברכם בדרך אחרת. אל תניחו שמה שהילד ידע אתמול הוא בוודאי יודע היום. עניין ההבנה חשוב מאד משום הילד לא יכול לשתף פעולה אם הוא אינו מבין את המשימה. 48.בכדי לעודד ילדים לעבוד בטיפול התנהגותי אפשר לתת חיזוקים שונים כמו אוכל, ממתקים קטנים וכו'. בד"כ מגיעים מתי שהוא למצב בו "שרפנו" הרבה מאד מהחיזוקים ומבחינת הילד הם כבר לא מעניינים. כאן אפשר להשתמש בלוח שעליו מדביקים מדבקות או ציורים שהילד אוהב בכל פעם שהוא ... מה רצונכם. היו כמה שפחות אבסטרקטיים וכמה שיותר קונקרטיים. אל תדברו באופן כללי, דברו על כל דבר באופן ספציפי ומפורט. אמרו משפטים על דרך החיוב ולא השלילה. אם לא תשתדלו ותשימו לב לדרך בה אתם מדברים אל ילדכם הוא לא יוכל להבין אתכם. 51.היזהרי מאד לא לחזק על התנהגות לא נאותה. לכן עליך להיות מיומנת בלחזק באותה שנייה שהילד מפגין התנהגות נאותה כל שהיא, ולהתעלם מכל התנהגות שאינה נאותה. לא לחזק התנהגות לא נאותה אפילו לא במבט, הבעת פנים, תנועות גוף ובוודאי שלא באמירה מפורשת או מתן חיזוק פיזי. עניין זה חשוב מאד כדי שהילד יבין ויפנים על אילו התנהגויות כדאי לחזור ועל אילו לא. 52.לסיום, אבקש אתכם להבין שמשחקים עם הילד אינם דבר נקי. צרו לכם מקום שאפשר ללכלך אותו והכינו את עצמכם נפשית (במידה ואתם אנשים שאוהבים מאד סדר וניקיון) ללכלוך ואי סדר. סימני אזהרה דרכם ניתן לזהות ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... להורים - זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר שלום וברוכים הבאים לאתר מדריך להורים - זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר. המדריך נמצא כולו כאן באתר וניתן להורדה ללא תשלום. הוא מתמקד בדרכי ההתערבות, השיקום והחינוך שדרכם יוכל הורה לעזור ולקדם את ילדו בעל עיכוב התפתחותי או שאובחן על הקשת האוטיסטית. המדריך אינו מגדיר את האוטיזם או מביא את המחקרים והגישות השונות הגורסות כי מצאו את הגורם לאוטיזם. אנסה לפרוש את דרכי ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 9 פרק 7 מכיוון שראיתי כיצד תכניות ABA ו - VBA מקדמות מאד את הילד ולצערי לא מצאתי, מלבד ספרו הראשון של לובאס, תכנית עבודה מפורטת של גישת ABA החלטתי כי מן הראוי שיהיה ... או ככפפה ליד ספציפית של כל ילד וילד. מטרתי בהצגת תכניות לדוגמא היא שתוכלו כהורים להבין את רוח הדברים, מניין הם באים ולאן הם לוקחים את הילד בטיפול. התנהגות - תכנית רוגע מטרה: הילד יבין מהו מצב של היות רגוע ויוכל להיות רגוע יותר ככל שהטיפול ימשיך 1.תהליך: ספרו לילד סיפור בטון רגוע, סיפור עם מסר של רוגע ושלווה. בכל פעם שהילד יושב וגופו רגוע ונינוח (שימו לב שהגוף ... "תסתכל בעיניים שלי בבקשה". ברגע שהילד מסתכל לעיניך אפילו לשבריר שנייה אמרי "הסתכלת לי בעיניים! כל הכבוד, נעים לי לשחק איתך" ותני לו את הצעצוע בחיוך. התנהגות - תכנית לויתורים מטרה: הילד יוותר על צעצועים, רצון לקום מהשולחן וכו'. תהליך: שחקי עם הילד בצעצוע שאינו אהוב עליו באופן מיוחד, לדוגמא דובון. בקשי מהילד לשחק במשהו אחר, שאהוב עליו מעט יותר. "בוא נשחק ברכבת ... על צעצועים שאינם משאת נפשו ולאט מאד במהלך מספר פגישות בקשי ממנו לוותר על צעצועים שהוא אוהב יותר. תני חיזוק מילולי קונקרטי לכל וויתור ושבחי אותו מאד. התנהגות - תכנית סבלנות מטרה: הילד ימתין בסבלנות לדבר מה שהוא רוצה. תהליך: כשמתחילים בתכנית טיפולית עובדים בקצב של הילד מבחינת יכולת הסבלנות שלו. אם הוא רוצה דבר מה ואינו מסוגל לחכות אפילו רגע בסבלנות, נותנים לו את מה ... אין לתת לילד הרגשה שהוא אינו מצליח. זהו משחק עבור הילד ולכן הוא אמור ליהנות ממנו. במידה ואת נתקלת בקשיים הפסיקי את המשחק ביוזמתך לפני שהילד יכנס להתנהגות לא נאותה או יסתגר בעצמו ושאלי את המנחה כיצד לבצע זאת נכון יותר עבור ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... התנהגותי קוגניטיבי בשילוב ביופידבק בתופעת חוסר יכולת וקשיים בבליעה. Dysphagia מאת ד"ר יגאל גליקסמן אורלי (שם בדוי) בחורה בת 26, אחות מוסמכת במקצועה, הופנתה לטיפולי באמצעות רופא המשפחה שלה. סיבת ההפניה הייתה קשיים בבליעת מזון מוצק. בדיקות רפואיות מקיפות של מומחי אף אוזן וגרון לא הצביעו על כל ממצא ... לאורלי כי הימנעות מאכילה במקומות ציבוריים כמו אכילת מזון בלתי מוצק מחמירה ומגבירה את רמת החרדה שלה ממצבים בהם חששה שהסימפטום של קושי בבליעה עם תחושת החנק יופיע שוב. בפגישה השניה הוסברו לאורלי העקרונות והרציונאל של הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי ויתרונות השילוב של שיטת הביופידבק המאפשרת פיתוח יכול שליטה רצונית על תגובות בלתי רצוניות תוך קבלת משוב מידי, אמין וברור וניתור התהליך הודגש ההיבט הלימודי והתרגול העצמי. נקבעה לה תכנית טיפולית שהתבססה על טכניקות הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי בשילוב שיטת הביופידבק. מטרת התוכנית הטיפולית הייתה חשיפה הדרגתית ומבוקרת לאכילה במקומות ציבוריים. בוצעו סימולציות מתוכננות ומבוקרות בקליניקה תוך הדגשת הצורך ביישום הנלמד לחיי היומיום עם רישום ותיעוד יומיומי של תחושותיה בעת החשיפה למצבים דומים. בתחילה נבחרו מצבים בהם אכלה מזון חצי ... טיפוליים חד שבועיים הייתה רמת מתאם גבוהה בין יכולתה של אורלי להשיג תוצאות טובות במכשור הביופידבק בעת ביצוע סימולציות בקליניקה לבין יכולה לחזור ולאכול מזון מוצק בחברת חברים ללא קשיי בליעה ותחושת החנק. לסיכום על המטפל בטיפול התנהגותי קוגניטיבי בכלל והמשלב ביופידבק בפרט ללמד ולהנחות את המטופל לעקוב אחר התכנית הטיפולית ולבצעה בהתאם. אשמח לקבל תגובותיכם 0546670570 בברכה ד"ר יגאל גליקסמן www.gliksman.co.il ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 1 הקדמה ספר זה מתמקד בדרכי ההתערבות, השיקום והחינוך שדרכם יוכל הורה לעזור ולקדם את ילדו בעל עיכוב התפתחותי או שאובחן על הקשת האוטיסטית. הספר אינו מגדיר את האוטיזם או מביא את המחקרים והגישות השונות הגורסות כי מצאו את הגורם ... שאבתי מתוך שנות ילדותי שלי ועיצבתי אותם כך שיתאימו לאדם. רעיונות רבים קיבלתי לאחר התבוננות עמוקה בבני ומחשבה בלתי פוסקת על השאלה "מה הילד מבקש ממני? מה הוא צריך עכשיו?". החשיבה על שאלות אלה אינה נפסקת וכשנדמה היה לי שמצאתי את מה שהילד זקוק לו כרגע, אז הוא עשה "קפיצה התפתחותית", התקדם, ואז שוב היה צורך להתבונן היטב במקום בו הילד נמצא ולשאול את השאלות הללו ולהתעמק בהן על פי מה שהמציאות של הילד מכתיבה באותו רגע. מצאתי שהחשיבה על השאלות לוקחת זמן רב וריכוז, שהיה לי יכולת להקדיש להן זמן רק בשעות הלילה המאוחרות כשכולם ישנו. לעומת זאת, באופן פרדוכסלי, התשובות לשאלות אלה הן הרבה יותר פשוטות ממה שנדמה. גם אצל המטפלים המקצועיים והמוערכים ביותר ראיתי שהפתרונות הפשוטים עובדים מצוין ושאין לסבך את הילד. אנו ... ולעיתים כמהלומה בלתי צפויה ורמת ההזדהות עמה הייתה גבוהה. בנוסף, קריאת הסיפור האישי הציתה בי תקווה שלא הייתה שם קודם לכן, למרות התקדמותו היפה של בני. הכאב, האומץ, היושר והחשיבה שמאחורי כל צעד שעשתה מוריס עם ילדתה האוטיסטית והתקווה שהדבר הפיח בי כאדם וכאם הנאבקת על התפתחותו התקינה של בנה הביאה למקום בו הסיפור האישי שלי נראה רלוונטי ברמה של היותו מתרחש כאן, בישראל במשפחה די ממוצעת שלא היו בה ילדים אוטיסטים בדורות האחרונים. חשבתי שאם הורים יקראו את ... כך התברר לי, היא תופעה מוזרה. היא לא נראית אצל כולם אותו הדבר. אוטיזם הוא לא כמו פצע באצבע שיראה פחות או יותר דומה אצל כולם. האוטיזם מצוי על קשת רחבה של סימפטומים, התנהגויות ובעיות שונות. אוטיזם הוא על רצף. לאוטיזם יש מספר די גדול של מאפיינים (שתוכלו למצוא את כולם בחיפוש באינטרנט) אך ההופעה שלהם שונה אצל כל ילד וילד. לכל ילד יש דגשים מסויימים, חולשות בתחומי התפתחות מסויימים לעומת חוזקים בתחומי התפתחות אחרים. אוטיזם הוא קצת כמו גבינה שוויצרית. ... ונקבעה לנו פגישה עם מנהלת המרכז, כחודשיים אח"כ בת"א. כאשר הגענו למקום המפגש נכנסנו למשרד. בחדר חיכתה לנו מנהלת המרכז שמהרגע הראשון התייחסה אלינו בזלזול ובעזות מצח. ההתנהגות שלה הייתה כה תמוהה, וכך גם דבריה, שלא יכולתי לחשוב תוך כדי האם יכול להיות שאדם זה אחראי על מרכז המטפל באוטיסטים, האם לא נכנסתי לאיזה מחזה קפקאי ועכשיו אני אחת הדמויות בו. היא נתנה לנו להבין שאין לנו מה לומר שיחדש לה או יהפוך אותנו לראויים בעיניה. היא שאלה שאלות שונות ... של המרכז שלה (במילים אלה!). כאשר ניסיתי להבין למה ומה בדיוק עשינו או היינו שהיא התייחסה אלינו באופן כה מחפיר וסירבה לתת לנו טיפול נעניתי שוב בתשובות מתחמקות ומעליבות. מהתנהגותה ודבריה הבנתי שהיא חושבת שאנו חסרי סיכוי להחלמה ולכן אין טעם כלל לטפל בנו, אנו לא מספיק טובים ומוכנים לשיטתה. בסיום הפגישה חשתי שהגברת ציפתה למצוא זוג שנראה שבור לחלוטין, כמו שני אנשים שנמצאים באבל מתמיד וגם נראים כך. הייתה לי הרגשה שזהו סוג האנשים שהיא מחפשת בכדי ... לעולם להיכנס לתוכו. הייתי מוכנה ללמוד שיטה כזו, לערוך שינויים בעצמי ובארגון המשפחתי שלי. נכנסתי לאתרים רבים באינטרנט ומצאתי שרק באתר אחד, האתר של איבר לובאס (אבי השיטה ההתנהגותית כדרך טיפולית באוטיזם) היו מחקרים שהתפרסמו בכתבי עת מדעיים בזמן האחרון והוכיחו חד משמעית ששיעור היציאה מהטווח האוטיסטי וההחלמה של הילד מגיעים לכמעט 50%. כאשר ניסיתי לספר על כך לקלינאית תקשורת בכירה בקופת חולים כללית או בבית חולים שניידר (כשעוד הלכתי למפגשים שם) נתקלתי ... משנתו. אני ממליצה לכל הורה שחושב להתחיל תכנית ABA או שילדו נמצא בתכנית כזו לקרוא את הספר (ניתן למצוא תרגום של הספר לעברית באינטרנט). בספר זה מפרט לובאס את עקרונות השיטה ההתנהגותית ואת התוכניות הספציפיות בהם הוא השתמש במחקריו ושברובן משתמשים גם היום בתכניות הטיפול (מאז פותחו תוכניות רבות נוספות ומגוונות יותר). הבנתי מדוע הספר מקומם אנשי מקצוע רבים, וגם אותי. במקרים מסויימים ממליץ לובאס לתת מכה לילד, לצבוט אותו וכו' בכדי להעניש. במקרים אחרים ממליץ לובאס על "פסק זמן", נזיפה או אמירת המילה "לא" בקול רם ובאינטונציה קשה. בכל השנים שאנו עובדים בשיטה ההתנהגותית עם אדם לא הגענו למקומות של להעניש עונש פיזי ולא היתה לנו כוונה להגיע. שתי המנחות שעבדו אצלינו (אחת מהן בעלת נסיון של 10 שנים ויותר) גם הן לא השתמשו מעולם בעונשים פיזיים. צריך לקחת בחשבון שהספר נכתב לפני שנים רבות. כיום לא שמעתי על שימוש בעונשים כאלה. מצד שני, אם היה ... אותה משום שהיא זו שתרמה הכי הרבה ליציאה של אדם מהטווח האוטיסטי (אחרי מספר חודשים שעבדה רחלה עם אדם ביקשתי אותה לעבוד פעם בשבוע גם עם אחיו, אייל, וגם בו חלו שינויים בהתנהגות ודרכי החשיבה שלו). התקשרתי אליה בערב, בוודאי קולי נשמע מיואש. היא נשמעה אדם שמח ופעלתן. היא הסבירה לי שהשנה היא לקחה שנת שבתון מטיפולים בילדים אוטיסטים. התחננתי על נפש הילד, הסברתי לה שאני לא מוצאת אף אחת ושאנחנו חייבים להתחיל בטיפולים ושאני מוכנה לעשות הכל, העיקר שתתחיל לעבוד איתו. היא ... היו כמעט כל ההברות, כך הסתבר, ואלעד הכיר ביני לבין טרפיסטית ותיקה שלו בשם אורי חרמוני. אורי היתה הראשונה שעבדה עם אדם בשיטת ABA. ההפקה הקולית היא שיטה שנסמכת על הטיפול ההתנהגותי. אני זוכרת את ארבעת הפגישות הראשונות של אדם ואורי כקשות במיוחד לילד ועבורי. אדם לא רצה לשבת על הכסא ולומר את מה שאורי ביקשה. היא ביקשה ממנו לומר הברות שידענו שהוא יודע להפיק באופן ספונטני, רצינו שהוא ידע גם להפיק את אותן הברות גם כשמבקשים ממנו. אדם בכה, צרח, בעט באורי ובשולחן והשתולל. בכל פעם שהוא ניסה לקום ללא רשות אורי היתה מחזיקה אותו על הכסא. הוא ניסה להפיל את עצמו, לבעוט בה, אך היא התעקשה בקור רוח ולא הראתה חוסר סבלנות או פחד מהתנהגות הילד. הטיפולים נערכו במרכז יעל, במרחב פתוח, כאשר ביני לבין אדם הפריד וילון דק. מידי פעם הרשתה אורי לאדם לצאת להפסקה קטנה ולבוא אלי לניחומים וחיבוקים ואז החזירה אותו לשולחן לשחק ולהפיק שפה. ניסיתי להיות חזקה עבור הילד אך רוב הזמן גם אני בכיתי מעבר לוילון. כאשר שמעתי ... בעלי ואני היינו המומים מההתקדמות הזו. לאחר חמישה חודשים ידע אדם להפיק 60 מילים ואח"כ הפסקתי לספור. עד היום אני שומרת את הדף ובו 60 המילים הראשונות שלו. ראיתי את השיטה ההתנהגותית פועלת והייתי מלאת השתאות מול היכולות והסבלנות של אורי אל אדם. מה שיותר הפעים אותי הייתה העבודה שהילד הקטן הזה היה מוכן להשקיע, ברצון רב, (אחרי ארבעת הטיפולים הראשונים אדם רצה ואהב את הטיפולים שלו). אדם גילה את יכולותיו, הוא פיסל עצמו מתוך מגבלות האוטיזם בעזרת המטפלים ... זה ללא הרף גם לאחר שהוקם. הצרה העיקרית הייתה שהמנחה שבחרתי והומלצה לי לא הייתה מוכשרת מספיק, אך בכל זאת ה - ABA נתן לאדם מסגרת טיפולית חזקה ומובנית מאד שעזרה לו בבעיות ההתנהגות שלו ועזרה לי להבין כיצד לשנות אני את ההתנהגות שלי בכדי להקל על אדם ולתת לו מה שהוא זקוק כדי להתקדם. אחזקת צוות ABA דורש זמן רב, סבלנות ומימון גדול וצריך להיות מוכנים לכך. יש צורך להכשיר מטפלות, שהן בד"כ סטודנטיות והכי חשוב למצוא מנחה שידריך את הצוות, ההורים ובסופו של דבר גם את הסייעת והצוות בגן. במהלך הזמן למדתי שיש עוד גישות ב"שוק הטיפולים לאוטיסטים" (שוק רחב ובעייתי מאד שאין עליו פיקוח משום גורם). מנסיוני, הטיפול ההתנהגותי הוא המסגרת של הילד והמקום ממנו מתחילה כל ההתקדמות. יכולתי להסיק זאת לא רק דרך עבודת הצוות של ה - ABA אלא גם דרך אורי ורחלה שעבודתן התבססה על הגישה ההתנהגותית. כל טיפול נוסף הוא בונוס ולא תמיד הכרח. אדם קיבל במהלך הזמן טיפולים רבים נוספים כמו גרינספן (בעיקר בחופש הגדול לפני שנכנס לגן, קיבל טיפולים זוגיים עם עוד ילד בכדי שילמד התנהגות חברתית ותקשורת שתעזור לו בהשתלבות בגן), רכיבה טיפולית, שחיה טיפולית, טיפול במוסיקה, שיטת ורדי, קלינאית תקשורת וטיפול באמנות אמנות ועוד. שינינו את הטיפולים הנוספים מידי כמה חודשים, על פי ההתקדמות של אדם בתחומי התפתחות שונים והצרכים שהוא הציב בפנינו. מעולם לא עזבנו את הטיפול ההתנהגותי משום שכאשר ניסיתי לעשות זאת (במהלך חופשת פסח פחתה תדירות הטיפולים משום שרוב המטפלות יצאו לחופשה ואחת מהן הייתה חולה) התנהגותו של אדם הפכה שוב לכזו שאינה מאפשרת את השתתפותו בטיפולים אחרים או בשום מסגרת אחרת (כמו גן וחוגים). ה - ABA מעצב את התנהגותו של הילד, מכחיד התנהגויות לא רצויות ומוסיף התנהגויות רצויות, מלמד כיצד להירגע ולשבת, מלמד חוקים על רגשות וחברתיים, מלמד כיצד ללמוד (טרום למידה) מלמד עניינים דידקטיים, מלמד כיצד לדבר ועוד ועוד. ABA היא גישה שניתן ליישם אותה בדרכים רבות ובסיטואציות שונות. את השיפור וההתקדמות אצל הילד ניתן לראות כבר אחרי חודשיים או שלושה של ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... התנהגות - מבוא הפרעת התנהגות (באנגלית: Conduct disorder) היא הפרעה נפשית המתבטאת בדפוס חוזר ונשנה של פגיעה בזכויות אחרים והפרת נורמות חברתיות. לפי המדריך האבחוני DSM-IV-TR, הפרעה זו מאובחנת כאשר היא נמשכת לפחות שנה, וכוללת לפחות שלושה מהקריטריונים הבאים: התנהגות אלימה כלפי אנשים או בעלי חיים - בריונות, איומים, קטטות, שימוש בכלי נשק מסוכנים, אכזריות פיזית, גניבה תוך התעמתות עם הקורבן (על ידי שוד או סחיטה), או כפיית מגע מיני. הרס רכוש - על ידי הצתה מכוונת או באמצעים אחרים. ... שוטטות לילית ללא אישור ההורים לפני גיל 13, בריחה מהבית למהלך הלילה לפחות פעמיים או לפחות פעם אחת לאורך זמן, והיעדרות מבית הספר לעתים קרובות לפני גיל 13. האבחנה ניתנת בתנאי שההתנהגות פוגעת משמעותית בתפקוד הלימודי, החברתי או התעסוקתי. בנוסף, אם האדם הוא מעל לגיל 18, יש לוודא שהוא לא עונה גם על הקריטריונים של הפרעת אישיות אנטי סוציאלית. במחקרים נמצא קשר בין הפרעת התנהגות לבין חוסר אמפתיה. כן נמצא כי קיים קשר הדוק בינה לבין הפרעת ילדות מוקדמת יחסית - הפרעת התרסה התנגדות: רוב הלוקים בהפרעת התנהגות אובחנו בילדותם גם כבעלי הפרעת התרסה התנגדות, ובנוסף מתוך הלוקים בהפרעה המוקדמת, כרבע מפתחים בהמשך הפרעת התנהגות. בבגרות, עלולים חלק מהלוקים בהפרעת התנהגות לפתח הפרעה חמורה יותר - הפרעת אישיות אנטי סוציאלית, או להגיע להתנהגות עבריינית חמורה. ההפרעה נחשבת נפוצה יחסית בקרב ילדים מתחת לגיל 18 - 6% - 16% מהבנים ו - 2% - 6% מהבנות לוקים בה, במיוחד אם קיימים גורמי סיכון סביבתיים כגון עימותים משפחתיים, קיפוח חברתי - כלכלי, והתנהגות אנטי - חברתית של ההורים או אלכוהוליזם של אחד מהם. טיפול בהפרעת התנהגות הוא משמעותי ביותר, ועשוי לעזור מאוד לאדם הלוקה בה, שעלול להידרדר להפרעות נפשיות חמורות יותר. לטיפול זה קיימת חשיבות גם עבור החברה, שעלולה להמשיך ולהיפגע מהתנהגותו האלימה של הלוקה בהפרעה, אם לא יטופל. טיפולים יעילים כוללים שילוב של טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי או שילוב שלהם לפרט, יחד עם התערבות ושינוי בסביבה בה הוא חי, למשל הדרכת הורים אינטנסיבית או טיפול משפחתי. לעתים ... לטווח הארוך, אם לא מתקיים טיפול אינטנסיבי מקביל. לעתים גם קיימת נטייה של החברה לנקוט גישה מענישה כלפי הפרט התוקפני בשל הנזק שהוא גורם לסביבתו, אך גישה זו לרוב רק מחריפה את ההתנהגות, אם לא מתקיים טיפול ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... התנהגות אצל ילדים - למה ילדים סובלים מבעיות התנהגות? לנו בתור מבוגרים, יש שלוש גישות להסתכל על הילדים שלנו, או שהילדים שלנו הם מלאכים קטנים לא יכולים לעשות רע לאף אחד, או שאם הם עושים משהו רע אז זה מעשה קונדס של ילדים, או וזה המקרה הקיצוני, כנראה שיש להם בעיה התנהגותית, וצריך לטפל בה. מן הסתם, לא כל הילדים מלאכים ולא כל הילדים סובלים מבעיות התנהגות. אך כן חשוב שנדע להבחין מתי יש בעיות התנהגות אצל ילדים וכיצד מטפלים בהן. לשם כך חשוב להבין ממה נובעות בעיות התנהגות. לפני שנציג כמה הסברים לכך, חשוב להבין, לא תמיד טיפול בילדים עם בעיות התנהגות דורש התערבות חיצונית של מטפל, יועץ או פסיכולוג. אך כן חשוב להתייעץ עם איש מקצוע בשביל שתוכלו לדעת כיצד לגשת לעניין בצורה חכמה. למה ילדים סובלים מבעיות התנהגות? כבר בהתחלה נציין לא תמיד ילדים עם הפרעות קשב וריכוז הם ילדים שיש להם בעיית התנהגות ולא כל ילד שיש לו בעיה כזו, סובל מהפרעות קשב וריכוז. הרבה פעמים מדובר על סיבות אחרות, למשל, מאפייני אישיות כמו עצבות ופחד, מזג מולד, נטייה טבעית לווכחנות. סיבה נוספת לבעיות התנהגות אצל ילדים היא משברים. הדוגמא הקלאסית היא משבר בין ההורים שגורמת לילדים להרגיש שהוא עשה משהו לא בסדר או שהמערכת ששומרת עליו מתערערת ולכן הוא מפתח בעיות התנהגות. משברים נוספים הם משברים חברתיים, לימודיים, וכן שכול ואבל. עוד סיבה אפשרית לבעיות התנהגות אצל ילדים הם שינויים. הדוגמאות הבולטות הן גירושין ומעבר דירה. ילדים שעוברים לפנימייה או מוצאים מהמשפחה שלהם למשפחה אומנה סובלים בתחילת הדרך מבעיות התנהגות. סיבה נוספת היא ההורים, הקושי או חוסר רצון של ההורים להציב גבולות לילדים או להיפך, להציב גבולות מאוד קשים לילדים, גורמים להם לא פעם לפתח בעיות התנהגות שונות. אם אתם מרגישים שהילד שלכם סובל מבעיות התנהגות, באופן תכוף, כלומר לא עניין של פעם - פעמיים אלא באופן יומיומי או שבועי, ואתם מרגישים שאתם לא יכול להגיע אליו, אנחנו ממליצים בחום לפנות לאיש מקצוע, אל תנסו להתמודד עם זה לבד, כי ייתכן ותחמירו את המצב ותהפכו חסרי אונים מול הסיטואציה מרכז ציפיות גבוהות של ציפי קדוש עומד לרשותכם בכל עת, אם הינכם מעוניינים לקבל מידע על בעיות התנהגות אצל ילדים וכיצד להתמודד איתן, להתייעץ אם אנשי מקצוע, להביא את הילד למפגש עם יועצים ועוד. אתם מוזמנים ליצור קשר עם צוות המרכז ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... - סיגלווודה - קוד ההתנהגות לבעל הבית קוד ההתנהגות לבעל בית Sigalovada Sutta Digha Nikya, 31 כך שמעתי. בפעם אחת הבודהה שהה בחורשת הבמבוק, שמורת הסנאים ליד ראג'גאהא. באותה עת, הצעיר סיגאלה, בן בעל - בית, לאחר שקם בבוקר ויצא מראג'אגהא, בשיער ובגדים רטובים, הצמיד את כפות ידיו בברכה לעבר הכיוונים ... את ששת הכיוונים על פי תורת האצליים? יהיה טוב אם הבודהה ילמד אותי את התורה, ויראה כיצד יש לסגוד את ששת הכיוונים על פי תורת האציליים. " אם כן, בן בעל - בית, הקשב היטב בזמן שאני אדבר. "טוב מאוד, אדוני, " השיב סיגאלה הצעיר. והבודהה אמר: בן בעל - בית, כל עוד שהתלמיד האצילי הפסיק את ארבעת ההתנהגויות המגונות, כל עוד הוא אינו מבצע פעולות רעות בארבע דרכים, כל עוד שהוא אינו רודף אחר ששת הנתיבים להפסד רכוש, כך הוא נמנע מארבע עשרה מעשים רעים אלו, מכסה את ששת הכיוונים, ונכנס לשביל המוביל לניצחון בשני העולמות: הוא אהוד בעולם הזה ובעולם הבא. בהיכחדות הגוף, לאחר מותו, הוא נולד מחדש בעולם שמימי של אושר. מהן ארבע ההתנהגויות המגונות שהוא הפסיק? בן בעל - בית, השמדת חיים היא פשע, גניבה היא פשע, ניאוף הוא פשע ואמירת שקר היא פשע. אלו הם ארבע ההתנהגויות המגונות שהופסקו. כך אמר הבודהה, ולאחר שאמר זאת הוסיף: הרג, גניבה, שקר וניאוף, החכם לעולם לא משבח את ארבעת המעשים הרעים האלו. באילו ארבע דרכים אדם לא עושה כל רע? מונחה על ידי תאווה אדם עושה רע. מונחה על ידי כעס אדם עושה רע. מונחה על ידי בורות אדם ... בעל - בית, בחמש דרכים אלו על התלמיד לשרת את מוריו כדרום: לקום ממקומו לאות כבוד, לדאוג להם, להביע רצון ללמוד, לשרת אותם באופן אישי, להקשיב להם בתשומת לב בעת קבלת ההנחיות. בן בעל - בית, בחמש דרכים אלו המורים המטופלים על ידי תלמידיהם כדרום, מראים להם את חיבתם וחמלתם: הם מאמנים אותם בדרך ההתנהגות הטובה ביותר, הם דואגים להבנת הנלמד, הם מלמדים אותם היטב את כל האומנויות, הם מכירים אותם לחבריהם וידידיהם, הם דואגים לשלומם בכל דבר. בן בעל - בית, אלו הם חמש הדרכים בהן תלמידים משרתים את מוריהם כדרום והמורים מראים להם את חיבתם וחמלתם. ובכן, בזכותם ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 6 פרק 4 הטיפולים המוצעים בשוק גרינספן השיטה פותחה ע"י סטנלי גרינספן ועמיתיו. שיטת גרינספן מנסה להתבונן מעבר לתוויות שניתנו לילד. הטיפול בילד מתחיל בתצפית שמתוכה נבנית תכנית עבודה אישית. ילדים מגיעים עם אבחון מפסיכולוג, נוירולוג או אנשי מקצוע אחרים ומאבחן גרינשפן מומחה ... כמובן שבתחילת הדרך יש לעזור לילד ע"י מתן דוגמא אישית לרעיונות. כך הילד לומד שיש דבר מה שהוא מעבר למילים, שאנשים חושבים ומחשבות אינן ניתנות לצפייה פיזית, זו עבודה שנכנסת לתחום של תיאורית המיינד. ו. חשיבה רגשית - רגשות הילד אינן מכונסות והן נמצאות בו ללא סדר. לרוב הוא אינו יודע להביע את רגשותיו, ואם כן הוא מביא אותן לידי ביטוי באופן כללי כמו כעס, שמחה או עצב. לעיתים קרובות גם רגשות פשוטים אלה אינם מקודדים עדיין ע"י הילד. כאן הילד מתחיל לבנות את הדרכים שבין רגשותיו ולהבין מה הם הרגשות האלה, לקרוא להם בשם ולשייך אותם ... שיטת גרינספן היא עמוקה ורחבה. הבאתי כאן רק קצה קצהו של הדרך הטיפולית. מספר ילדים שהכרתי ועבדו על פי שיטה זו יצאו ממנה נשכרים וניתן היה לראות את הדרך שבה הם עולים ומטפסים במדרגות שלבי ההתפתחות. ABA שיטה התנהגותית. פותחה ע"י איבר לובאס. במקור הייתה השיטה מבוססת על שימוש שיטתי בגמול (חיזוקים) ועונש. בשלושים שנה האחרונות שונתה השיטה ועודנה וכעת היא הרבה יותר רכה מכפי שהציג אותה לובאס לראשונה בספרו (תרגום חופשי של הספר ניתן למצוא באינטרנט). השיטה ההתנהגותית מפרקת את המשימות הטיפוליות ליחידות קטנות הנשענות זו על זו מבחינת התפתחות הילד. אם בוחרים משימה טיפולית כמו מיומנות יום - יום אז מפרקים אותה לחלקים. למשל, פירוק של לימוד כיצד ללבוש מכנסיים. המטרה היא שהילד ילמד כיצד ללבוש את מכנסיו לבדו. דוגמא להבנית תכנית טיפולית שתעזור לילד להשיג את המטרה: התלבשות מטרה: ... ללמד אותו. הוא לומד לדעת שהוא יכול להצליח. הוא לומד ללמוד ולהתרכז. הילד לומד שהמבוגר הוא המדריך שלו ושנעים וכדאי להקשיב ולהיענות למבוגר (הענות למבוגרים היא קושי שרבים מהילדים האוטיסטים חווים). הגישה ההתנהגותית נחקרה רבות, בניגוד לגישות אחרות המבקשות לעזור לילד האוטיסט ואין עליהן מחקרים או שהמחקרים העלו תוצאות שאינן חד משמעיות. המחקרים כולם, ללא יוצא מן הכלל, מצביעים על כך שכשמתחילים את התכנית ההתנהגותית בגיל צעיר מספיק (עדיף מתחת לגיל שלוש, אך אפשר גם אח"כ), באינטנסיביות גבוהה מספיק (כ - 40 שעות בשבוע אך אפשר גם מינימום של 25) ובהכנה מוקדמת של המנחה, ההורים ושאר בעלי המקצוע המעורבים בטיפול בילד, התכנית מצליחה לקדם את הילד באופן יוצא מן הכלל. ההתקדמות תלויה בהכנת תכנית עבודה רצינית ובעלת מטרות לטווח קצר ... אז הילד יכול להתקדם מאד מנקודת המוצא שלו. כדאי להיכנס לאינטרנט ולקרוא מחקרים המראים על אילו אחוזי הצלחה מדובר. באתר של לובאס עצמו נכתב כי שיעור הילדים היוצאים מתוך הסקאלה / הקשת האוטיסטית בעקבות טיפול התנהגותי טוב הוא כחמישים אחוזים (!). ילדים שעוברים את הסף של האוטיזם לכיוון מה שנחשב נוירו - טיפיקאלי (מח רגיל) יוכלו להשתלב במערכת החינוך הרגילה, רבים מהילדים הללו יגיעו לאקדמיה או ללימוד מקצועות הקשורים בתחומי ההתעניינות האינטנסיביים שלהם (מה שאנו קוראים בגיל צעיר קיבעונות או אובססיות) ויחיו חיים מלאי משמעות. סביר להניח שקווים אוטיסטים מסוימים יישארו גם אצל האוטיסט המבוגר שנמצא בהחלמה. אחת המטרות החשובות ביותר בכל טיפול לילד האוטיסט היא לעזור לילד לשלוט או לשנות את התנהגותו כדי שיוכל להיכנס לעולם ולתפקד בו באופן סביר לפחות. בעיות התנהגות נובעות מהשוני הנוירולוגי במח שממנו נובע הליקוי התקשורתי, חוסר הבנה של תהליכים במציאות וכן - חשוב לא פחות - מבעיות סנסוריות שרבים מהילדים חווים. עלינו כהורים לזכור תמיד, להזכיר לכל מי שנמצא בסביבת הילד, שהתנהגותו אינה תוצאה של חוסר חינוך, רשעות או עשיית "דווקא". הגישה ההתנהגותית מתייחסת לליקוי התקשורתי ולחוסר ההבנה של הילד. במקרים רבים ראיתי שאין יחס מספיק של הגישה התנהגותית לבעיות הסנסוריות. לכן כדאי לפנות למרפאת בעיסוק מוסמכת שמתמחה בבעיות סנסוריות. גם שיטת ורדי וחדרי סנזולן מטפלים בבעיות סנסוריות וצריך לראות לאיזו גישה הילד מגיב טוב ואיזו מטפלת מצליחה לחדור לעולמו של הילד ולצעוד איתו הלאה. לגבי חששם של הורים מתכנית התנהגותית. בארץ לא פגשתי מנחות של תכניות ABA שהמליצו על עונש פיזי לילד. התכניות עובדות על בסיס תגמול. במידה והילד מבצע מה שאנו מבקשים ללמד אותו נעניק לו חיזוק - תגמול. אם הילד אינו מבצע לא נעניק לו תגמול. התגמול יכול להיות גם חיוך וחיבוק שלנו או של המטפל. המטרה היא להפוך את ביקור המטפל והמשחק עימו לתגמול. לעיתים ... חינוכיות יכולות להיות נפלאות או מרתיעות על הנייר. מה שחשוב הוא כיצד מורידים אותן לרמת השטח ומי מטפל בילד ביום יום ואיפה הוא שם את הגבול למנחה ולמטפלים. צריך להיזהר מלהתנגד באופן כללי ונחרץ לתכנית התנהגותית או כל תכנית אחרת מתוך חוסר ידע, ניסיון דל, שמועות או אידיאולוגיות ואמונות בתכניות אחרות. מצחיק ומעציב אותי כאחד כשאני שומעת הורה אומר שהוא "מאמין" בתכנית מסוימת ולכן לא ינסה תכנית שונה. אני חושבת שאת האמונה כדאי להשאיר בבקשה למערכת היחסים שלכם עם אלוהים. אין קשר בין אמונה לבין תכנית טיפולית. הפרמטר היחיד ... היום הופכת ברורה יותר. כהורה מצאתי שעל הילד שלי להיות עסוק כל שעות היום. במידה והילד אינו עסוק הוא חוזר להתעסק בתחומי העניין האוטיסטיים שלו (קבעון סביב רכבות, תמרורים, שערים, פחי זבל וחרקים) או מביא התנהגויות לא רצויות. ברגע שהילד עסוק בטיפולים ובמטלות שנקבעו מראש רוב שעות היום (מטלה יכולה להיות גם לנוח או לצפות בטלוויזיה זמן מוגבל) הזמן המשפחתי יחד הופך להיות נעים יותר ואפקטיבי מבחינת המקום שאנו מובילים את הילד אליו. בתוך הטיפולים עצמם, וכן בחלק מהזמן שהילד נמצא במסגרת המשפחתית ובגן, כדאי שיהיו כללים וחוקים דומים מאד, משום שהילד האוטיסט זקוק לגבולות ושיטתיות המעניקים לו בטחון יחסי בעולם. המלצות לקריאה - בכדי ללמוד יותר לעומק מהי תכנית התנהגותית מומלץ לקרוא את הפרק "יישום עקרונות הגישה ההתנהגותית בתכנית החינוכית" בספר אוטיזם וליקויי תקשורת מאת עדנה מישורי (הוצאת אלו"ט). בכדי להכיר את סיפור הצלחתה של ילדה שטופלה בגישה ההתנהגותית כדאי מאד לקרוא את הספר "השמיעי קולך" מאת קת'רין מוריס (הוצאת ספרית פועלים). 3. DIR -שיטה שנכתבה ע"י סטיבן גוטסטיין. השיטה מפרקת מיומנויות שונות, בעיקר תקשורתיות וחברתיות ומצריכה התמסרות של הורה והכשרה של מטפל או שניים. על ההורה ללמוד את השיטה היטב ואז לנסות ולהכשיר מטפלים. השיטה עדיין אינה מפותחת בארץ. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 10 משחק סימבולי מטרה: הילד ילמד לשחק במשחק דמיוני ולהמציא סצנות. התהליך: בתחילת הדרך של המשחק הסימבולי כדאי להשתמש בצעצועים שהילד אוהב, כך המוטיבציה שלו למשחק סימבולי גבוהה. הרעיון הוא להמחיז סצנות פשוטות ואח"כ להפוך אותן ליותר מורכבות, בהתאם ליכולת הילד. נאמר שבחרת לשחק בשתי מכוניות שנוסעות ומתנגשות. שבו על השטיח או ליד שולחן, טוב יותר על השטיח, אם הילד מאפשר זאת ואינו בורח או מציג התנהגות אחרת שאינה הולמת ומפריעה לטיפול. הציגי לילד את הסצנה שאת רוצה שישתתף בה. הסיעי את שתי המכוניות. המכוניות ידברו אחת עם השניה ("חסר לי דלק, יש לי פנצ'ר בגלגל, אני רוצה לנסוע מהר, איך קוראים לך, תראי - אני בצבע אדום" וכו'). אם הילד אינו מביט בך או אינו שם לב התקרבי אליו ואמרי "תראה מה אני ... והדבר נכון לגבי כל תכנית טיפולית שהיא. כדאי לספר סיפור שבחרתם לפחות כשבוע (אפשר לא בכל יום, אבל כדי לפחות 3 פעמים בשבוע). ילדים מאד אוהבים חזרתיות, ובעיקר ילדים אוטיסטים. זה משרה ביטחון ומעניק לילד את האפשרות להבין ולהפנים את הסיפור טוב יותר. אל תשכחי לחזק את הילד כל הזמן על התנהגות נאותה, ישיבה, רוגע, הקשבה והשתתפות נאותה בסיפור. 3.חפשי קלטת עם שירים המתאימים לילד, אם הילד נוטה להיות רגוע ומוסיקה רועשת מרתיעה אותו חפשי משהו מתאים, ולהפך. השמיעי את הקלטת לילד ושירי בקול רם. נסי להביא את הילד לרקוד איתך ע"י הכנסה של צעיפים צבעוניים ואביזרים אחרים שאפשר להשתמש בהם ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... - סוגי דיכאון - המרכיב הקוגניטיבי בדיכאון - המרכיב ההתנהגותי בדיכאון הדיכאון, כך סוברים, יהפוך להיות הסיבה המובילה לנכות, ככל שתעלה תוחלת החיים. אחד מכל חמישה אנשים בישראל חווים כיום רמה מסויימת של דיכאון בשלב כלשהו בחייהם. שכיחות תופעת הדיכאון מזמינה הבנה טובה יותר ... במחשבות מנטרל תלות בתרופה / בויטמינים שמתייחסים להיבט פזיולוגי מסויים המאפיין פעילות עצבית במצב דיכאון. תהליך כימי שמשיג איזון טבעי ע"י הגוף ככל שמתמתנים דפוסי החשיבה השלילית המאפיינים דיכאון) המרכיב הקוגניטיבי בדיכאון רעיון הביטול העצמי, הקיים בדיכאון לא תמיד קיים באופן מודע. התחושה המודעת הנובעת ממנו, היא התחושה שהקיום אינו ממשי מספיק, אינו חי מספיק. במקרים מסוימים אפשר לחוש ... לדיכאון, כולל 20 שנות התעללות, וגם אם נטישה רגשית בלבד, עדיין, המחשבה השלילית עצמה, שמתקיימת בהכרה ברגע נתון, היא האחראית על כל תחושת הדיכאון בהווה. המרכיב ההתנהגותי בדיכאון כשאמונה עצמית שלילית קיימת בתודעה של אדם הוא למעשה מפעיל בהתנהגותו אלמנטים המוכיחים אותה. למעשה הוא מציית בבחירות שלו, לרעיון שקיומו מיותר לאחרים, שדיעותיו חסרות משקל, שעדיף שלא יקח על עצמו אחריות כי וודאי יפשל וכד'. כאן משתלב המרכיב ההתנהגותי הקשור בדיכאון. אדם לא רק מאמין שהוא חסר ערך, הוא גם מרבה להוכיח זאת לעצמו ולסביבתו. להתנצל על קיומו, לשלול מעצמו הנאות הצלחות ורווחים, 'לשים לעצמו מקל בגלגלים', כך שבכל מקרה של דיכוי פנימי, נמצא כי רעיון ה 'דיכאון' מייצר עם הזמן התנהגויות שתומכות בו. במקרים מסוימים אדם המשוכנע שאיש לא מקשיב לו, יתעקש בפני זה שמקשיב לו שאף אדם לא מקשיב לו, למרות הסתירה לכאורה שקיימת במציאות. אדם כזה יהיה משוכנע למשל כי קרוביו עסוקים ויצדיק את הריחוק שלו מהם - בכך ... יש להתייחס לאדם עם מאפייני דיכאון ברצינות יתרה: כדי לשנות בטווח הארוך את ההרגל המחשבתי השלילי, לא מספיקה תושמת לב חד פעמית מחבר / ה, אלא נדרש שינוי קוגניטיבי והתנהגותי משמעותי פנימי ועמוק. כלומר, טיפול. דיכאון ויחס הסביבה הקרובה (משפחה, בן/ת - זוג, חבר / ה) תפקידם של אנשים בסביבתו הקרובה של החש דיכאון משמעותי בעיקר בהפניה לגורם טיפולי בזמן. בד"כ אנשים קרובים נוכחים ברגעים ... דיכאון מטפל, חיצוני לסביבתו הרגילה של האדם החש דיכאון, ולכן נתפס אחרת. מתוך כך יכול יותר להתערב בעמדותיו. בטיפול בדיכאון נעשים מודעים לכל ההבטים הקוגניטיביים וההתנהגותיים התומכים ברעיון שלילת העצמי. בתהליך גם מבוצעת החלפת הרעיונות המרעילים והמחלישים, ברעיונות מאוזנים, אופטימיים ומעודדים. ככל שהאמונה הטוטאלית ברעיונות המאפשרים דיכאון חזקה כך החלשתה מתמשכת. אך עם הזמן חלה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 4 יעדי התכנית הטיפולית התכנית היא אישית ונבנית לילד ספציפי. על ההורה לשאול את המנחה בכל שלב ושלב מדוע תכנית זו מתאימה כרגע לדעתו לילד. יש לשנות את התכניות לעיתים כל שבוע, אך לעיתים ישנן תכניות שהולכות עם הילד זמן ... להושיב ילד כזה על כסא ליד שולחן זמן רב ולנסות להחזיק אותו שם בשעה שברור שהוא אינו מסוגל לכך. ישנן דרכים שונות להביא את הילד לשולחן. צריך להכיר את הילד היטב לשם כך ולפני שקופצים לתוך התכנית הטיפולית להקדיש זמן לא מבוטל לחשיבה כיצד לעשות זאת. לדוגמא, כמה וכמה ילדים שהכרתי לא התחילו בישיבה ליד שולחן אלא במשחק פיזי עמוק, כמו קפיצה על פוף, התגלגלות בשמיכה, עבודת גיזום ושתילה בגינה. או סוג אחר של גרייה כמו התרחצות בבריכה קטנה או גיגית ומריחה של בוץ, צבעי ידיים או קצף גילוח על הגוף. לאחר ... שכל העניין מתרחש לטובת הילד. יש הורים שיסכימו להחזקת ילדם בכוח על הכסא מול השולחן. לדוגמא, ילד שבמפגשים הראשונים בכה, צעק ובעט, המנחה (שהיו לה הרבה שנות ניסיון (ABA הצליחה אחרי 3 מפגשים לתת לו מספיק חיזוקים חיוביים על התנהגות שכן הייתה הולמת (ישיבה רגוע על הכסא לכמה שניות, שיתוף פעולה וכו') כך שהוא הבין את הדרך הנכונה להתנהגות בזמן טיפול. לאחר שהילד הבין זאת הוא המשיך להגיע לטיפולים ברצון רב והתקדם יפה. הכוונה בטיפול אינה בשום אופן לשבור את רוחו של הילד ולשנות את מי שהוא במהותו, אלא לתת לו להבין שיש כאן עוד אדם ושהמילה האחרונה, כמבוגר, היא שלו. כך מבין הילד שהוא מתלמד ואילו המבוגר ... דבר מה שונה לחלוטין שפורץ את המסגרת שהמטפל מנסה להבנות, על המטפל להגיב בריסון עצמי ולא להגיב בכעס על הילד (הילד לומד מכך גם לרסן את עצמו! מניסיוני ילדים לומדים רק מדוגמא אישית של מבוגר ולא משיחות מוטיבציה). אם הילד מביא התנהגויות לא מקובלות אפשר לומר "זה לא נעים לי שאתה צועק כל כך" או "אתה באמת כועס, אני מבין, זה לא קל". יש לחזור ולומר "עכשיו אתה יכול לבחור בין הפאזל לקוביות, מה אתה בוחר?" אפשר לחזור על כך בוואריאציות שונות עד שהילד מבין ומתרצה. אפשר להוסיף "בהפסקה נוכל לשחק במה שאתה ... על דף נייר. במקביל יש לדרוש מהמנחה שגם הוא יכתוב את המטרות הללו ויפרט כיצד נגיע אליהם. כמו למשל - מטרת העל שלנו היא שהילד ילך לגן רגיל עם סייעת, בסופו של דבר, בעוד שנתיים. המטרות בדרך להגיע למטרת על זו הן ללמד את הילד מהן ההתנהגויות הנאותות בגן, למזער בעיות התנהגות ועוד. מתחת לשלב זה ישנן המטרות המעשיות שיש להשיג בדרך כדי להגיע למטרה הראשית (המטרה כאן היא הגעה לגן רגיל עם סייעת). זו היא בעצם העבודה בשטח ברמה שבה הילד מצוי כעת - כדי שהילד יגיע בסופו של דבר לגן רגיל הוא צריך ללמוד ליצור קשר עין (עד כמה שניתן), ללמוד ... ליד שולחן ולאכול. 8.לעשות צרכים בשירותים. 9.לבקש עזרה כשהוא זקוק לה. על כל אחד מהסעיפים הנ"ל צריך המנחה ליצור תכנית טיפולית מפורטת של שלבים שדרכם הילד יעבור וילמד בטיפולים עד שיגיע לרמה הנדרשת. דוגמא לתכניות טיפוליות התנהגותיות ראו בפרק ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 11 פרק 8 הכללה עידוד התפתחות חברתית והפנמת חוקים חברתיים לילדים אוטיסטים, גם אם הם מגיעים להישגים אקדמיים ודידקטיים טובים, קשה מאד להבין חוקים חברתיים כתובים ו"לא כתובים". זה לא מובן מאליו שהם יבינו ויפנימו את הדרך הנכונה לתקשר בחברת אדם נוסף או קבוצה. השיטה ... ואילו התמונה לידה היא הסיטואציה הלא רצויה / נכונה. אדם החל להתעניין בספר זה בגיל 3, גם אייל המשיך להשתמש בו עד גיל 12. הספר מומלץ לילדים עד גיל ההתבגרות. כדאי לקרוא אותו ביחד כסוג של סיפור ולא כעוד מטלה טיפולית ולהסביר לילד מה נכון ומה לא, לשאול אותו למה לדעתו ההתנהגות של הילדים נכונה או לא וכך הילד "מתאמן" על סיטואציות חברתיות. השאירו את הספר במקום גלוי לעין עבור הילד ומידי פעם תנו לו לבחור האם הוא רוצה לשמוע את הסיפור הזה או סיפור אחר, הילדים שלי אהבו מאד להביט בתמונות המפורטות ולשמוע את הסיפור החברתי - אולי בגלל שהספר פתח עבורם עולם חדש שלא הבינו והכירו לפני כן, ... מגיל ההתבגרות והלאה אפשר למצוא באתר: http://www.autismandcomputing.org.uk/marc2.en.html. האתר נכתב ע"י אוטיסט בוגר, הוא בשפה האנגלית. ללא ספק כדאי להציע למתבגרים ומבוגרים על הספקטרום להביט בו בכדי להבין כיצד הנוירו טיפיקלים מנהלים את עולמם וכיצד לפענח את קודי ההתנהגות שלהם. סיום היום, כשנתיים וחצי לאחר שהתחלנו את מסע האבחונים והטיפולים של אדם הוא הולך ללא סייעת לגן רגיל, מתקשר היטב עם הסובבים אותו ורמת התפתחותו תואמת את רמת גילו. לאדם עדיין קשיים מסוימים בהבנת חוקים חברתיים וכנראה שיהיה זקוק לתמיכה בתחום זה גם במהלך השנים הבאות. אנו ממשיכים עדיין בתכנית ABA ביתית ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... התנהגותי דרך הגוף מאת: דר מרגלית ספלטר כל דבר שאנו עושים, חושבים או מתכוונים מתרחש בגוף ולפיכך ניתן לשנותו ע"י עבודה דרך הגוף במגע ובתנועה. אפילו החשיבה היא תנועה של גלי המוח ולכן דורשת מאמץ גם בתנוחה שאני רגיל להיות בה יש תנועתיות כלשהי בגוף. גם אם איני זז ממקומי, אני יושב בצורה מסוימת - אם רגל על רגל, או מנענע את כף רגלי, או יד תומכת במצח וכל הגוף מכווץ, או רכינה מול המחשב ומצמוץ בעיניים - כל זה נעשה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... שלבים להתנהגות טובה - אימון אישי / הפרעת קשב וריכוז / adhd גידול ילדים וחינוכם הם פעולות מאתגרות ביותר עבור ההורים ובעיקר כאשר הילדים הם בעלי הפרעת קשב וריכוז. הפרעת קשב, משפיעה לרעה על יכולתו של הילד להתמקד ולשלוט בהתנהגותו, לדחות סיפוקים ולעמוד בכללים שההורים קובעים. ד"ר ראסל א' ברקלי, מציע בספרו, "לשלוט ב - ADHD", שמונה שלבים להתנהגות טובה יותר אצל ילדים. ד"ר ראסל א' ברקלי, מציע, שמונה שלבים להתנהגות טובה יותר אצל ילדים בספרו, "לשלוט ב - ADHD". בעזרת דבקות בעקרונות אלו תוכלו להגיע להישגים הבאים: 1.לחזק את יחסי הורים - ילדים בעזרת כבוד הדדי, שיתוף פעולה והערכה, להפוך יחסים אלו לאוהבים יותר וידידותיים יותר. 2.להפחית את העימותים היומיומיים, את המריבות, את הוויכוחים ואפילו את התפרצויות הזעם - הן שלכם והן של הילד. 3.לשפר את התנהגות ילדכם בטווח של דפוסים חברתיים מקובלים. להכין את ילדכם לקראת חיי חברה. התוכנית מתאימה לגילאים 2-10. שלב 1: למדו להעניק תשומת לב חיובית לילדכם - תשומת הלב שאתם מעניקים לילד משמשת עבורו גמול או תוצאה חזקים ביותר. בהעדר תשומת לב חיובית הילד יסתפק גם בתשומת לב שלילית - גערות, ביקורת צעקות, משום ... להראות סימן של "אגודלים למעלה" לקרוץ תגובות חיוביות מילוליות אני אוהב את זה כשאתה... זה נחמד כשאתה... אתה ממש ילד גדול כש... זה היה נפלא כש.. עבודה טובה! כל הכבוד! נפלא! גדול! פנטסטי! בחיי, אתה ממש מתנהג כמו גדול כש... חכה שאספר לאמא / אבא כמה יפה אתה עושה... עשית את זה לגמרי בעצמך - כל הכבוד! מפני שהתנהגת כל - כך יפה, אתה ואני נעשה... אני גאה בך מאוד שאתה... אני תמיד נהנה כשאנחנו בצורה כזאת. עצות תמיד הפגינו מיד את שביעות הרצון שלכם, אל תחכו! תמיד בטאו את רצונכם במדויק. לעולם אל תתנו מחמאה בחצי פה. שלב 2: היעזרו בתשומת הלב רבת - עוצמה שלכם כדי לזכות בצייתנות במתן הוראות, תנו לילדכם היזון חוזר מיידי ... מיד עם השלמת הביצוע. על שני ההורים להשתמש בשיטת האסימונים כדי לקבל יעילות מרבית. כאשר אתם נותנים אסימונים / נקודות, חייכו ואמרו לילד מה המעשה שהוא עשה ושמצא חן בעינכם. שלב 6: למדו להעניש בצורה בונה על התנהגות בלתי הולמת לעולם אל תתנו הוראה שאינכם מתכוונים לגבות אותה בתוצאות שיבטיחו את ביצועה. ההוראה הראשונה בקול תקיף אך נייטרלי או נעים. אחרי שתתנו את ההוראה ספרו עד 5, עדיף בלי קול. אם הילד לא התחיל לציית תוך 5 השניות האלו, צרו איתו קשר עין, הרימו אתך קולכם, ואמרו "אם לא תעשה מה שאני אומר, אתה..." על ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... קוגניטיבי התנהגותי - מבוא טיפול קוגניטיבי - התנהגותי (באנגלית: Cognitive Behavioral Therapy, CBT) הוא טיפול פסיכולוגי המבוסס על שילוב של רעיונות מהטיפול ההתנהגותי והטיפול הקוגניטיבי. השיטה משלבת את הרעיון לפיו על מנת ליצור שינוי אצל המטופל יש צורך בשינוי בתפישת המציאות, כפי שנעשה בטיפול הקוגניטיבי, עם הרעיון לפיו יש צורך ליצור שינוי בהתנהגות המטופל ולכן יש צורך גם בלמידה ותרגול של התנהגויות חדשות, כפי שמקובל בטיפול ההתנהגותי. הגישה ההתנהגותית מבוססת בין השאר על מודל ההתניה הסמויה, לפיו גם תהליכים קוגניטיביים, כגון מחשבות אוטומטיות, נרכשים בתהליכי למידה הדומים ללמידה ההתנהגותית. הגישה הקוגניטיבית (הכרנית) מבוססת על ההנחה שכל אחד מגיב אחרת כלפי המציאות בהתאם לפירוש שהוא נותן לה. הטיפול המשולב הוכח כיעיל בטיפול בהפרעות חרדה שונות, בדיכאון ובהפרעות אכילה. תוכן עניינים: 1 טיפול התנהגותי וטיפול קוגניטיבי 1.1 טיפול התנהגותי 1.2 טיפול קוגניטיבי 1.3 עקרונות משותפים לשתי השיטות 2 שיטות טיפול 2.1 הקהיה שיטתית 2.2 אימון בחיסון נגד לחץ טיפול התנהגותי וטיפול קוגניטיבי: טיפול התנהגותי: טיפול התנהגותי (ביהייביוריסטי, מאנגלית: behavioral) הוא טיפול פסיכולוגי המתבסס על תאוריית הלמידה הביהייביוריסטית. הטיפול מניח שהפרעות נפשיות הן דפוסי התנהגות, או הרגלים, לא יעילים שנלמדו במהלך החיים. מטרת הטיפול היא שינוי דפוסי ההתנהגות של המטופל תוך שימוש בעקרונות ביהייביוריסטים כמו התניה קלאסית והתניה אופרנטית. הטיפול ההתנהגותי מתבסס על תאוריית הלמידה הבהייביוריסטית של פבלוב (1927), תורנדייק (1931) וסקינר (1953), חוקרים ידועים שעסקו במודלים של למידה בקרב בעלי חיים ובהשלכותיהם על הפסיכופתולוגיה. הביהייביוריזם כשיטת טיפול החל ב - 1924 עם העבודה של מרי קובר ג'ונס (Mary Cover Jones) על הכחדה של חרדות אצל ילדים. אולם ההתפתחות המשמעותית של התחום החלה רק ... טיפול ברוח התאוריה הביהייביוריסטית. באנגליה היה זה ג'וזף וולף שיישם את הממצאים מניסויים על בעלי חיים כדי לפתח את טכניקת ההקהיה השיטתית. טיפול קוגניטיבי: טיפול קוגניטיבי הוא שיטת טיפול המבוססת על ההנחה שדפוסי חשיבה משפיעים על ההתנהגות, ושמקורן של הפרעות רגשיות הוא בדפוסי חשיבה מעוותים. אבות השיטה נחשבים הפסיכיאטר אהרון בק והפסיכולוג אלברט אליס. אליס החל לפתח את שיטת "הטיפול הרציונלי - אמוטיבי" באמצע שנות ה - 50 של המאה ה - 20, בין השאר כתגובת נגד לפסיכואנליזה - שיטת הטיפול הפופולאלרית באותה תקופה. בק החל לפתח את "הטיפול הקוגניטיבי" בשנות ה - 60. הטיפול הפך מהר מאוד לתחום מחקר מועדף על חוקרים, כאשר בהתחלה היה נהוג להשוות את יעילותו מול הטיפול ההתנהגותי, אך בשנות ה - 80 ושנות ה - 90 מוזגו שתי השיטות לטיפול הקוגניטיבי - התנהגותי. הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בזיהוי דפוסי החשיבה הלקויים והקניית דפוסים סתגלניים במקומם. הטיפול מתבסס הן על עקרונות מתחום הלמידה, והן על ניתוח לוגי ושכנוע מילולי - שכלתני. הטיפול הקוגניטיבי שונה מהטיפול ההתנהגותי בדגש שהוא שם על התהליכים הפנימיים של המטופל, ולא על ההתנהגות בלבד. בין מפתחי השיטה: אלברט אליס, אהרון בק, דונלד מיקנבאום ואלברט בנדורה. עקרונות משותפים לשתי השיטות: בין העקרונות הבסיסיים המשותפים לטיפולים קוגניטיביים - התנהגותיים: אין צורך לעמוד על הסיבות שהביאו את האדם למצבו הנוכחי כדי לשנות אותו. התנסות מוצלחת בהתמודדות עם גירוי מאיים, מכניסה את המטופל למעגל חיובי שבו הצלחה מביאה לעלייה בתפיסת היעילות העצמית, ועלייה ביעילות העצמית מביאה להצלחה. לכן הטיפולים כוללים בדרך - כלל התנסות מעשית. שיטות טיפול: ישנן מספר שיטות שבהם המטפל יכול להשתמש על מנת לשנות התנהגויות; חלקן קוגניטיביות, חלקן התנהגותיות וחלקן משלבות מרכיבים משתי הגישות. השיטות הנפוצות הן חשיפה הדרגתית של המטופל לגורם המאיים, הצפה, חיזוקים חיוביים ושליליים, ענישה, טכניקות הרפיה, דחיית תגובה, שיטות של שליטה עצמית אקטיבית ופסיבית, הקהיה שיטתית, כלכלת אסימונים, טיפול בעיוותי חשיבה, והבנייה קוגניטיבית מחודשת (תיקון המחשבות הלקויות למחשבות בריאות ונכונות שיעניקו למטופל ביטחון וישפיעו על התנהגותו). בחלק מהמקרים ניתן לבצע שילוב בין השיטות. דוגמה לכך היא הקהיה שיטתית משולבת בהרפיה על ידי היפנוזה וחשיפה הדרגתית לגורם המאיים (השיטה פותחה על ידי ג'וזף וולף בעיקר עבור בעיות חרדה). הקהיה שיטתית: הקהיה שיטתית (נקראת גם הפחתה שיטתית של רגישות) היא שיטה לטיפול בפוביות, המשלבת את עקרונות ההתניה הקלאסית עם חוקים קוגניטיביים. ... לחץ, אוספים מידע על מחשבותיו, אמונותיו ודימויו לגבי עצמו ומלמדים אותו להיות קשוב למחשבותיו ולרגשותיו. בשלב השני, שלב רכישת המיומנות ותרגולה, משתמשים בשיטות שונות כדי לעזור לאדם להתמודד עם לחץ ולשנות את דרכי החשיבה שלו. מלמדים את האדם להירגע, לראות את הבעיות כפתירות, ומציגים לו שיטות לפתרונן. בשלב השלישי, שלב היישום והבדיקה, המטופל לומד ליישם את מה שלמד בשלב הקודם במצבי אמת, תחילה בדמיון ובמשחקי תפקיד, ואחר כך במצבים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...