מטפלים מיומנים יודעים לעבוד מול התנגדויות. לקבל, לפרש, לזהות העברות והשלכות, לשקף ולעמת.

איך עוד אפשר לעבוד איתן? איך לזרום איתן, לרקוד איתן, לנוע איתן, להתקרב אליהן, להתחכך בהן? או, בסגנון אמנויות לחימה דוגמת ג'ודו ואייקידו - איך נתאמן להתגבר על הפחד והרתיעה, להתקרב אל מתחת לטווח הסכין המונפת, כך שנימצא מפנים לטווח הפגיעה. מפנים לאיום, לא מחוצה לו...

איך נקבל התנגחות צינית כמו? "כולם יודעים שהילדים של היועצים והפסיכולוגים יוצאים הכי דפוקים".. מספר דרכי תגובה עומדות לרשותנו: נוכל לבקש הרחבה והבהרה, לפתח את הנושא, להתעלם ממנו, נדע וודאי לשקף את התוקפנות, אי האימון, הדחייה, ההתגרות או השאלה שאנו חשים בה בין המילים, נוכל להחזיר בשאלה הומוריסטית, עם חשיפה עצמית מבוקרת. אפשר גם פשוט לצחוק יחד על הבדיחה...

אפשר להסתייע במה שמציעות לבו תורות אחרות, דרכים אחרות. הג'ודו, (דו=דרך), כמו אמנויות לחימה מזרחיות נוספות, מציע ומאמן לנוע אחרת, לחשוב אחרת, להגיב אחרת. ברגע ובמקום בו נוצר איום, ואצלנו נוצרת תגובה אוטומטית, רפלקסיבית, של התרחקות, שמירה, הגנה ובריחה - הוא מציע תנועה הפוכה מן המצופה. התקרבות ויצירת מגע. בריכוז ובערנות, ב mindfullness מוחלט, לשמור על שליטה בעצמנו, והכוונה עדינה של הסיטואציה המאיימת, עד לפירוק האיום והתפוגגות המתח.

כאשר מתבוננים באמנויות לחימה, זה נראה ממש כמו ריקוד זוגי, כאשר האחד שומר על השני. גם במעשה הטיפולי זה כך. אנחנו כמטפלים / יועצים / מסייעים, אחראים על המטופל, הנועץ, המסתייע, הלקוח. אנחנו יכולים לשמור עליו גם מפני תוקפנותו שלו, ולהסתייע בה, ממש כמו שבג'ודו מסתייעים בתנועה ובתנופה של היריב, כדי להגיע למטרותיך שלך - נטרול האיום ו/או הכנעה. בטיפול אנו רוצים להגיע את הרובד העמוק של פחדיו, אל הבנה, תובנה, תחושה, וליצור שינוי מהותי, שינוי שייגע בגוף, נפש ורוח.

זה אפשרי, כאשר אנחנו עצמנו חשים מוגנים. אנו מוגנים, כאשר אנחנו מיומנים, שקטים, גמישים, נעים. מקדמים את תוקפנות הצד השני ברכות, ומוליכים אותה הלאה משם, למקום של תנועה בריאה והחלמה.

מיריה רון

* www.bestlife.co.il/?categoryId=44009&itemId=90994