דווקא כיף להיסחף בטורנדו של הזוגיות.. נחמד, אבל לא מדובר פה בהיסחפות מהסוג הזה... בזוגיות כמו בכל תחום אחר בחיים, יש עליות וירידות, רק ביתר אינטנסיביות.

כאשר הכל רגוע, החיים טובים והזוגיות מהנה. אבל כאשר בני הזוג מנוגדים בעמדתם ויוצרים ויכוח שגורם למריבה - אז עלולה "הסופה" להגיע. הזוג שולף ציפורניים ומחדד לשון, האשמות מרקיעות שחקים, כועסים, צועקים, נעלבים, פוגעים ונפגעים.

לא פלא שבאותם רגעים מציפות מחשבות "בשביל מה אני איתה/ו בכלל?"

זה הזמן לקחת נשימה עמוקה, לצלול עמוק ולהיזכר בעוגן. אז מהו העוגן? זהו אחד הדברים החשובים ביותר שבגללו אנחנו נמצאים בקשר זוגי. זהו עיקרון, אמונה, ערך עליון, שיהיה מספיק חזק ויציב לאורך שנים.

יש אנשים שהעוגן שלהם זה "להיראות טוב בעיני אחרים" ומה שמחזיק אותם בקשר זאת האמונה שגירושים זה סוג של כישלון והם לא ירשו לעצם כישלון כזה. יש שהעוגן שלהם זה נאמנות, יש כאלו שמה שמעגן אותם זאת חוויה קשה שעברו יחד ומאז הם מרגישים מחויבים.

זו זכות הבחירה הנתונה בידינו. אין עוגן אחד שהוא "נכון" ועוגן אחר שהוא "לא נכון".

כדאי לשאול את עצמך מהו העוגן שלך? כלומר, מה הדבר הכי חשוב לך בזוגיות? האם יש עוגנים הקשורים לרמת מודעות עצמית נמוכה? ועוגנים אחרים הקשורים לרמת מודעות עצמית גבוהה?

חשוב לבחור: מהו הערך הכי חשוב לך? סביר להניח שהעוגן כבר קיים בתוכך ורק צריך לעלותו מתת - מודע למודע.

לכן, כששני בני הזוג ביחד מפתחים את המודעות הזוגית שלהם, את התודעה המשותפת שלהם. לומדים להגדיר את האינדיבידואל שלהם בתוך הזוגיות, מזהים את הכישורים, העוצמות והתפקיד שלהם בתוך הקשר ואת אלו של בן/ת הזוג והופכים להיות שניים שהם אחד. שניים נפרדים עם הגדרת נפרדות ברורה הפועלים כיחידה אחת. כך נוכל להימנע מסופות מיותרות וליהנות משלוות הים.