האביב ופריחתו מסביב
תקופת האביב מסמלת עבורנו את ההתחדשות, ההתנקות וההתנתקות במלוא מובן המילה.
לא בכדי יציאת מצרים אירעה בחודש ניסן שסימלו הוא הטלה אשר פותח את מניין המזלות. המאפיינים של הטלה הם פריצת דרך, נחישות ואומץ.
היציאה מהמצרים הפרטיים של כל אחד ואחד מאיתנו באה להזכיר ולהזמין אותנו לבדוק שוב ושוב היכן אנו נמצאים כיום. אילו כבלים רוחניים, רגשיים, נפשיים וחומריים אוחזים בנו לבלי הרף.
האביב מתפרץ במלוא יפעת ושיפעת צבעיו וגווניו על שלל ריחותיהם וניחוחותיהם של הפרחים והפירות אשר הקיצו מתרדמת החורף שבה היו שרויים.
זוהי עונת מעבר אשר בה מתאפשר לנו לפרוץ מהמסגרת של המוכר והידוע ולפרוש כנפיים למחוזות חדשים ומתחדשים.
קדחת השחת הינה סממן מובהק של האביב, כמו גם פרץ הניקיונות שתוקפים את מרבית העם. לא אחת האלרגיה אשר תוקפת אותנו באה בין היתר גם מחומרי הניקוי בהם אנו משתמשים. האביב מאפיין גם תקופה של שמחה וערנות לעומת הדעיכה שמתקיימת בחורף הקר, החשוך והגשום.
הימים מתארכים לקראת בוא הקיץ. ישנה אופוריה באוויר ובטבע ישנן המלטות רבות באביב היות ואז הגשמים מפשירים את מי הנהר והפירות ושאר הצומח ראויים למאכל ולמחסה עבור הגורים והגוזלים שזה עתה פקחו עיניים.
באם נתבונן במשמעות העמוקה של יציאת מצרים נוכל לראות כי במילה זו טמונות המילים הבאות: מיצרים, יצרים שהולכים עלינו וצרים.
על פי התניא ישנן שתי מדרגות בסיסיות בנפש האדם, הראשונה היא הנפש הבהמית זו אשר מכניעה אותנו לעבר הצרכים הכי בסיסיים שבתוכנו, אלו הדורשים על פי רוב סיפוק מיידי. ואילו המדרגה הנעלה יותר נקראת הנפש השנית, זו אשר רוצה להתאחד עם הבורא והבריאה.
ישנו דיאלוג מתמיד מחויב המציאות בין השתיים כל עוד אנו חיים.
הנפש הבהמית הינה גשמית, בעלת צרכים, רצונות ויצרים של כאן ועכשיו ואילו הנפש השנית (שהיא גם האלוקית) שואפת להתעלות ולהעלות את דרגתה לאינסוף.
לא בכדי נקרא חג הפסח גם חג החרות שפרושו הרוחני הוא לצאת מהמצרים הפרטיים השורים בנו. לפרוץ את המסגרות שעלינו סוגרות ולפרוש כנפיים לעבר המרחבים הרוחניים, אל השפע האינסופי והאחדות.
המילה אב טמונה במילה אביב. על פי חז"ל ה - א' מייצגת את אהבת השם ואת האות הראשונה בסדר הא"ב העברי, האות השנייה היא ב' אשר פותחת את ספר בראשית.
זוהי האות המקושרת לבריאה והרי נולדנו ונועדנו להיות בריאים ובמצב תקין ככל האפשר.
כלומר: אהבת השם היא זו אשר מסייעת לנו להתקדם אל עבר החידושים, יצירת התחלה חדשה, בריאה ומבריאה.
בחודש ניסן שזהו ראש החודשים טמונה המילה נס והרי ניתן לראות בברור את הניסים שנעשו לבני ישראל בעת היציאה מהמצרים. יציאה מהגלות אל עבר ההתגלות.
ובכל גולה באם נוסיף את ה - א' נראה את הגאולה.
מאחלת לכולנו באשר אנו
חג אביב שמח
ומסביב הכל פורח.
תקופת האביב מסמלת עבורנו את ההתחדשות, ההתנקות וההתנתקות במלוא מובן המילה.
לא בכדי יציאת מצרים אירעה בחודש ניסן שסימלו הוא הטלה אשר פותח את מניין המזלות. המאפיינים של הטלה הם פריצת דרך, נחישות ואומץ.
היציאה מהמצרים הפרטיים של כל אחד ואחד מאיתנו באה להזכיר ולהזמין אותנו לבדוק שוב ושוב היכן אנו נמצאים כיום. אילו כבלים רוחניים, רגשיים, נפשיים וחומריים אוחזים בנו לבלי הרף.
האביב מתפרץ במלוא יפעת ושיפעת צבעיו וגווניו על שלל ריחותיהם וניחוחותיהם של הפרחים והפירות אשר הקיצו מתרדמת החורף שבה היו שרויים.
זוהי עונת מעבר אשר בה מתאפשר לנו לפרוץ מהמסגרת של המוכר והידוע ולפרוש כנפיים למחוזות חדשים ומתחדשים.
קדחת השחת הינה סממן מובהק של האביב, כמו גם פרץ הניקיונות שתוקפים את מרבית העם. לא אחת האלרגיה אשר תוקפת אותנו באה בין היתר גם מחומרי הניקוי בהם אנו משתמשים. האביב מאפיין גם תקופה של שמחה וערנות לעומת הדעיכה שמתקיימת בחורף הקר, החשוך והגשום.
הימים מתארכים לקראת בוא הקיץ. ישנה אופוריה באוויר ובטבע ישנן המלטות רבות באביב היות ואז הגשמים מפשירים את מי הנהר והפירות ושאר הצומח ראויים למאכל ולמחסה עבור הגורים והגוזלים שזה עתה פקחו עיניים.
באם נתבונן במשמעות העמוקה של יציאת מצרים נוכל לראות כי במילה זו טמונות המילים הבאות: מיצרים, יצרים שהולכים עלינו וצרים.
על פי התניא ישנן שתי מדרגות בסיסיות בנפש האדם, הראשונה היא הנפש הבהמית זו אשר מכניעה אותנו לעבר הצרכים הכי בסיסיים שבתוכנו, אלו הדורשים על פי רוב סיפוק מיידי. ואילו המדרגה הנעלה יותר נקראת הנפש השנית, זו אשר רוצה להתאחד עם הבורא והבריאה.
ישנו דיאלוג מתמיד מחויב המציאות בין השתיים כל עוד אנו חיים.
הנפש הבהמית הינה גשמית, בעלת צרכים, רצונות ויצרים של כאן ועכשיו ואילו הנפש השנית (שהיא גם האלוקית) שואפת להתעלות ולהעלות את דרגתה לאינסוף.
לא בכדי נקרא חג הפסח גם חג החרות שפרושו הרוחני הוא לצאת מהמצרים הפרטיים השורים בנו. לפרוץ את המסגרות שעלינו סוגרות ולפרוש כנפיים לעבר המרחבים הרוחניים, אל השפע האינסופי והאחדות.
המילה אב טמונה במילה אביב. על פי חז"ל ה - א' מייצגת את אהבת השם ואת האות הראשונה בסדר הא"ב העברי, האות השנייה היא ב' אשר פותחת את ספר בראשית.
זוהי האות המקושרת לבריאה והרי נולדנו ונועדנו להיות בריאים ובמצב תקין ככל האפשר.
כלומר: אהבת השם היא זו אשר מסייעת לנו להתקדם אל עבר החידושים, יצירת התחלה חדשה, בריאה ומבריאה.
בחודש ניסן שזהו ראש החודשים טמונה המילה נס והרי ניתן לראות בברור את הניסים שנעשו לבני ישראל בעת היציאה מהמצרים. יציאה מהגלות אל עבר ההתגלות.
ובכל גולה באם נוסיף את ה - א' נראה את הגאולה.
מאחלת לכולנו באשר אנו
חג אביב שמח
ומסביב הכל פורח.
050-3331-331