המציאות זה מושג רחב ויש לו הרבה רבדים מן ההכל כולל הכל ועד למציאות של הפרט הבודד והלא קיים

כלומר המושג מציאות הוא מושג שלא מתאר דבר אחד בודד

אני אוהב לתאר את המציאות דרך האות ב של בראשית הרעיון הוא שבתוך כל הריבוי יש לנו בסופו של דבר מציאות אחת מאחדת והיא הרמוניה של כל המציאות ההרמוניה היא למעשה התודעה

כלומר כל מה שנכלל בתוך המציאות הוא חייב להיות חלק מהרמוניה אבל מה זה הרמוניה בשפה מוסברת הרמוניה זה למעשה יחס בין דברים כאשר אותו היחס חוזר על עצמו אנו אומרים שיש לנו הרמוניה התודעה כולה היא מערכת הרמונית מורכבת שזה אומר שלתודעה יש כמה פרצופים

כלומר לאדם יש כמה וכמה תודעות שמחוברות יחד בנקודה גבוהה בתודעה לכל מציאות תודעתית אחת שגם כאן יש דרגות יש באדם עצמו כמה דרגות של הנקודה הזאת ויש את החלק הזה שהוא משותף לכמה בני אדם עד לרמת התודעה של הכל כולל הכל ברמה הזאת התודעה היא בלתי ניתנת לתיאור מרוב שהיא דבר מופשט מכל מחשבה ושכל

כלומר השכל שהוא הכלי למחשבות לא מסוגל להכיל בתוכו תודעה של ההכל כולל הכל הכלי ישבר והשכל לא ירגיש בתודעה ובמחשבה חוץ מדברים חיצוניים לאותה התודעה עוצמתית

כלומר השלמות היא בכללות ולא בפרטים ומכיוון שאין לנו אפשרות לתאר את ההכל כולל הכל אין לנו אפשרות להבין את אותו השלמות.

המציאות היא מושג שאומר שיש לדבר קיום מסוים בתוך אותו דבר שאנו מכנים מציאות הלא קיים מתקיים בתוך המציאות שמקיימת אותו וזה המציאות ברמה הכי ריקנית שיש ולמעשה כל דבר שישנו מורכב בעיקר מהמציאות של השום דבר ומעט שבמעט מהישנו.

כלומר רוב המציאות היא למעשה דבר שלא קיים עד כמה שהדבר מוזר הוא מסביר לנו אתה הרעיון של חופש הבחירה ברמה טובה שאומר שהעתיד עדין לא נמצא לכן העתיד לא יכול להיות מוכתב באופן ישיר ולמעשה התודעה שמהווה את המציאות שהיא נמצאת בהווה שזה ההוויה המרכזית של התודעה בגוף היא מה שמכתיב את ההויה של העתיד

כלומר ניקח את הכאוס כמסביר הרעיון ונומר שאת העתיד הקרוב אפשר לחזות בדיוק רב יחסית אבל ככל שאנו מודדים את העתיד הרחוק הכאוס משנה לנו את התמונה ברמה כזאת שלא מאפשרת לנו לעשות חיזוי מדויק של העתיד.

בכל מקרה הדבר מרמז שיש הבדל במציאות ארוכת תווך וקצרת תווך והמודל שלנו צריך לקחת את צורת המציאות שאנו מודדים בחשבון.

המושג מציאות למעשה מדבר על התודעה בלי להזכיר אותה בכלל שאני אומר המציאות של הכיסא אני למעשה אומר שיש לדבר מקום ביקום שלי והוא לא יכול להיות מחוסר אנרגיה

כלומר אפס מוחלט שאני אומר המציאות של הלא קיים אני כבר יוצר מציאות בלא קיים ובכך הלא קיים הופך לדבר כלשהו שהוא למעשה האנרגיה שמקיימת את הלא קיים בכללותו ומכיוון שאת ההכל אין אפשרות לתאר גם את הלא קיים שהוא מוצפן בתוך מציאות ההכל לא ניתן לתאר.

האין סוף זה מציאות שמצד אחד יש את הנעלם שהוא האין שהוא דרך משל האדון והסוף הוא כביכול הכלי שמקבל את השפע שהוא למעשה העולם

כלומר בשביל שהבשר שהוא העולם יוכל להרגיש את מציאות האין שזהו הצד המופשט ביותר של האור שהוא תודעה טהורה שרק גוף טהור מסוגל לקבל

כלומר רק גוף קדוש מסוגל לקבל רמה טהורה כל כך של תודעה.

הארי הקדוש אמר האדם עולם קטן העולם אדם גדול וזה באמת הרעיון שכאשר נתאר את הגוף שלנו אנו נוכל להיות עולם וכאשר אנו עולם נוכל לקבל אין שזה האור הכי טהור שיש במציאות.

התודעה זה המפתח של השכל להתבוננות נכונה על המציאות שבסופו של דבר נותנת לנו את היכולת להבין מציאות שבשר ודם לא יכול להתמודד איתה

כלומר אנו עושים דבר שהוא מנוגד לטבע של בשר ודם וזה להבין את המציאות שהיא מקור המציאות.

סופו של דבר שכל אחד יצא מגופו לאור שסובבת אותו מכל כוון ובאותו הסוף רק העולם שהאדם בנה באמת יחזיק את מציאות האור וייתן לו את חיי הנצח שלו באור שמוגדר אצל חלק כעדן אני יכנה אותו האין שזהו היכולת לגלות מה יש בתוך האינו קיים שזהו בסופו של דבר האנרגיה של כל המציאות.