מלנכוליה (באנגלית: Melancholia) היא אחד המאפיינים של דיכאון מז'ורי (major depression). יש המגדירים אותה כהפרעת מצב רוח של דיכאון לא - ספציפי, בפני עצמה. תקופת הדיכאון היא מעל לשנתיים, והתפקוד השוטף של האדם נפגע באופן חמור. בשפה יום - יומית, משתמשים לעתים במילה מלנכוליה כמילה נרדפת לעצבות.
תופעה של מלנכוליה מופיעה אצל החולים הסובלים מדיכאון מז'ורי, אבל לא אצל כל חולה הסובל מדיכאון מז'ורי תופיע מלנכוליה. "נראה לי שהחיים שלי הם רחוקים מעצמי" הוא תיאור מייצג של אדם הסובל ממלנכוליה.
תוכן עניינים:
1 היסטוריה
2 המצב כיום
3 תסמינים
4 טיפול
היסטוריה:
השם מלנכוליה מקורו ביוונית (, melas "שחור",, khol "מרה").
מלנכוליה הוגדרה כמחלה כבר במאה ה - 5 לפנה"ס בכתבי היפוקרטס, ותוארה כ"חוסר תיאבון, דכדוך, נדודי שינה, עצבנות, חוסר מנוחה", ובנוסף נאמר ש"אבל או פחד ממושכים מעוררים מלנכוליה".
תאוריית ארבע הליחות באה להסביר את מקורן של המחלות ומאפייני קווי אישיות. עודף של מרה שחורה נחשב כגורם למצב רוח מלנכולי.
בתקופת הרנסאנס ובתקופת הרומנטיקה, נחשבה מלנכוליה כניסיון המעשיר את הנפש, והמחלה נתפסה כמתנה מבורכת, והיו אף כאלו שייחסו לעצמם את המחלה מבלי לחלות בה.
המצב כיום:
בדיכאון קליני מלנכוליה חשובה להגדרת ואבחנת הפרעות נפשיות, אף על פי כן הגדרת מלנכוליה ב - DSM III ו - DSM III-R שקדמו ל - DSM IV עדיין לא כללו פרמטרים ניורו - אנטומיים, תורשתיים ותגובה לטיפול. כיום המגבלות בשימוש בהגדרת מלנכוליה עדיין ניכרות ועל כן מפריעות לקביעת אבחנה מדויקת.
תסמינים:
מצב רוח דיכאוני, גם ללא סיבה ברורה.
אי - יכולת ליהנות מפעולות יום - יומיות, כמו מאכילה, מקשר חברתי ומקשר מיני.
דיכאון עמוק יותר בשעות הבוקר.
הקדמת היקיצה בשעתיים לפחות, בעקבות דיכאון.
הפרעה פסיכומוטורית המתבטאת בתנועות ותגובות איטיות מאוד, היעדר הבעת פנים וקושי להתרכז. ההפרעה יכולה להתבטא גם באי - שקט.
שינויים בתיאבון, כמו אכילת יתר או חוסר תיאבון.
רגש אשמה.
טיפול:
הטיפול הוא אנטי - דיכאוני. התרופות שייכות לקבוצת עיכוב ניצול מחדש של סרוטונין (SSRI), תרופות ממשפחת הטריציקליות או נזעי חשמל.
במחקרים חדשים הופיעו סימנים של מלנכוליה אצל חלק מהחולים הדיכאוניים שטופלו בתרופות מקבוצת SSRI. כאשר ניתן טיפול בנזעי חשמל או בנורטריפטילין, התגובה הייתה חיובית, דבר המצביע על הצורך להימנע ממתן תרופות מקבוצת SSRI לחולים דיכאוניים עם מלנכוליה.
תופעה של מלנכוליה מופיעה אצל החולים הסובלים מדיכאון מז'ורי, אבל לא אצל כל חולה הסובל מדיכאון מז'ורי תופיע מלנכוליה. "נראה לי שהחיים שלי הם רחוקים מעצמי" הוא תיאור מייצג של אדם הסובל ממלנכוליה.
תוכן עניינים:
1 היסטוריה
2 המצב כיום
3 תסמינים
4 טיפול
היסטוריה:
השם מלנכוליה מקורו ביוונית (, melas "שחור",, khol "מרה").
מלנכוליה הוגדרה כמחלה כבר במאה ה - 5 לפנה"ס בכתבי היפוקרטס, ותוארה כ"חוסר תיאבון, דכדוך, נדודי שינה, עצבנות, חוסר מנוחה", ובנוסף נאמר ש"אבל או פחד ממושכים מעוררים מלנכוליה".
תאוריית ארבע הליחות באה להסביר את מקורן של המחלות ומאפייני קווי אישיות. עודף של מרה שחורה נחשב כגורם למצב רוח מלנכולי.
בתקופת הרנסאנס ובתקופת הרומנטיקה, נחשבה מלנכוליה כניסיון המעשיר את הנפש, והמחלה נתפסה כמתנה מבורכת, והיו אף כאלו שייחסו לעצמם את המחלה מבלי לחלות בה.
המצב כיום:
בדיכאון קליני מלנכוליה חשובה להגדרת ואבחנת הפרעות נפשיות, אף על פי כן הגדרת מלנכוליה ב - DSM III ו - DSM III-R שקדמו ל - DSM IV עדיין לא כללו פרמטרים ניורו - אנטומיים, תורשתיים ותגובה לטיפול. כיום המגבלות בשימוש בהגדרת מלנכוליה עדיין ניכרות ועל כן מפריעות לקביעת אבחנה מדויקת.
תסמינים:
מצב רוח דיכאוני, גם ללא סיבה ברורה.
אי - יכולת ליהנות מפעולות יום - יומיות, כמו מאכילה, מקשר חברתי ומקשר מיני.
דיכאון עמוק יותר בשעות הבוקר.
הקדמת היקיצה בשעתיים לפחות, בעקבות דיכאון.
הפרעה פסיכומוטורית המתבטאת בתנועות ותגובות איטיות מאוד, היעדר הבעת פנים וקושי להתרכז. ההפרעה יכולה להתבטא גם באי - שקט.
שינויים בתיאבון, כמו אכילת יתר או חוסר תיאבון.
רגש אשמה.
טיפול:
הטיפול הוא אנטי - דיכאוני. התרופות שייכות לקבוצת עיכוב ניצול מחדש של סרוטונין (SSRI), תרופות ממשפחת הטריציקליות או נזעי חשמל.
במחקרים חדשים הופיעו סימנים של מלנכוליה אצל חלק מהחולים הדיכאוניים שטופלו בתרופות מקבוצת SSRI. כאשר ניתן טיפול בנזעי חשמל או בנורטריפטילין, התגובה הייתה חיובית, דבר המצביע על הצורך להימנע ממתן תרופות מקבוצת SSRI לחולים דיכאוניים עם מלנכוליה.
050-3331-331