על האדם לזכור שהוא במלחמה עם יצרו המרחיקו משלמותו. ואתה תמים לו, אך הוא אינו תמים לך, ואתה נמשך בסיבתו, אך הוא אינו סיבתך ומטוב לבך בוחר אתה להאמין שהוא פועל לטובתך.

ודע אחי, כי ראוי לך לדעת פעולות היצר, להכיר וללמוד תכסיסי מלחמה.

ועיקר תחבולות היצר הן ארבעה:

1. ריחוק מאחד: היצר מטעה את האדם וגורם לו לחשוב שהשלמות והטוב הם רחוקים עד למאוד ועליו לעמול קשה וליגע עצמו ביגיעות רבות.

ודע כי הגבול המפריד את האדם משלמותו הוא כחוט השערה ואין האדם צריך לייסר את נפשו כלל וכלל לא.

2. הכל רע: "שא אישה ותצטער על כך, אל תישא אישה וגם על כך תצטער. שא אישה או אל תישא אישה, אתה תצטער על שניהם. או שאתה מתחתן או שאינך מתחתן, תצטער על שניהם". (קירקגור)

היצר אורב לך בכל בחירה ופעולה וגורם לך להרגיש רע, בלי סיבה.

3. אל תחקור: רמאים מפחדים משאלות, מהסיבה הפשוטה, שאלות עלולות לחשוף את השקרים שלהם.

היצר מתחפש לחבר המעודד את האדם לשאול ולחקור, אבל דוחה אותו בטענות קש בקשר לעניינים מסוימים באומרו שלא ניתן להבינם בשכל אנושי רגיל, אך דע כי מצד האמת, אין דבר במציאות שלא

ניתן להבין.

4. פיזור דעת: עיקר המלחמה באויב היא ללמוד ולהכיר אותו לעומק וכאשר האדם מעמיק בהבנת יצרו ועוסק בזה באופן תדיר, והנה יצרו נחלש ומתבטל מאליו.

תחבולת היצר היא להסיח דעתך במרמה ולמנוע ממך להתבונן לעומק עצמך, רצונך. וגורם לך לשכוח שאתה במלחמה תמידית.

האדם צריך לחכמה שתשיא לו עצות רבות, אך לא די בחכמה לבדה, כי מחמת ריבוי חכמתו, יכול לשכוח תכסיסי מלחמה.