winwin
זוג, שלאשה הסדר והנקיון היה צורך מאוד חשוב, שכל דבר יהיה במקום ושהבית יהיה מסודר, דבר שהיה נותן לה הרגשת שליטה ורוגע. וכשהבית היה מבולגן זה היה מלחיץ אותה וגורם לה לחוסר רוגע נפשי.
לעומתה הבעל היה משתגע מהמרדף אחרי הסדר והיה מרגיש שאין לו אף פינה בבית, דבר שהיה גורם לחיכוכים ומריבות מרובות.
במפגשי הייעוץ הם למדו לעשות פשרות כאלו ששניהם יצאו מרוצים ((Winwin - וסכמו על פינה בבית שהבעל יעשה בה כטוב בעיניו.
במפגשי הייעוץ הבעל למד שאם הוא כועס על אשתו עליו לדבר איתה על כך, לא בצורה פוגענית כמובן. האשה גם היא למדה שעליה במקום "לקטר", ללמוד מה חסר לה ולאמר זאת לבעלה בצורה יותר ישירה וברורה.
*
על בעל שטען "אשתי מתעלקת עלי":
זוג בשנות ה30 לחייהם, הבעל עובד בעבודת כפיים, עד השעות המאוחרות של הלילה. האשה עובדת במשרה חלקית.
הבעל טען באחד המפגשים שמה שמפריע לו וגורם לו להסגר ולהתרחק מאשתו הוא שאשתו מתעלקת עליו. לשאלתי מה זה "מתעלקת" ענה הבעל שאשתו מרבה לחלק לו הוראות ופקודות - "תבוא הביתה עד שעה x" "אל תלך למקום y" וכו'.
שאלתי אותו למה לדעתו אשתו "מתעלקת עליו"? למה היא נותנת לו הוראות? ענה לי הבעל - זה באופי שלה - היא רוצה לשלוט.
פניתי לאשה ושאלתי אותה למה היא "מתעלקת על בעלה"? האם יש לה צורך פנימי לשלוט? ענתה לי האשה שאין לה כלל צורך פנימי לשלוט, אלא הפוך היא היתה שמחה שבעלה יוביל. והסבירה עוד שבעלה מגיע בשעות מאוד מאוחרות הביתה, לא מרים טלפון במשך היום לא מתעניין בה ובנעשה בבית, אין להם זמן שמוקדש לזוגיות, ולפי הרגשתה אין להם בכלל זוגיות. חוסר זוגיות זו גורמת לה לתיסכול רב, וזו הסיבה שהיא מתקשרת לבעלה ומעיקה עליו.
במפגש זה הבעל הבין שאם הוא רוצה לחיות בשלוה עם אשתו הוא חייב להקצות זמן לזוגיות להשקיע יותר באשתו.
את האשה הדרכנו, שאם היא רוצה שבעלה לא הסגר והתרחק ממנה, עליה לא לתת לו הוראות. ואם יש משהו שמפריע לה, עליה להביע את הצורך שלה בצורה יותר ישירה ולא מרחיקה.
*
על בעל שטען "אשתי כפויית טובה":
זוג בשנות ה30 לחייהם, הבעל איש עסקים מצליח, והאשה עקרת בית.
באחד ממפגשי הייעוץ, אמר הבעל על אשתו שהיא כפויית טובה. שאלתי אותו - איך הוא הגיע למסקנה הזו, והוא סיפר שהוא חוזר הביתה מאוחר מהעבודה, ואשתו מתלוננת לפניו שקשה לה, אז הוא למרות שהוא עייף, "מפשיל את השרוולים" ועוזר לאשתו - רוחץ את הילדים, משכיב אותם לישון וכו', אך התלונות והקיטורים ממשיכים. במקום שאשתו תודה לו על עזרתו, טוען הבעל בפני, היא ממשיכה להתלונן ולקטר.
שאלתי אותו למה לדעתו אשתו "מקטרת", והוא ענה לי כי היא כפויית טובה.
פניתי לאשתו ושאלתי אותה למה היא מתלוננת? מה היא מצפה לקבל כשהיא מתלוננת? "עידוד חום תשומת לב... " ענתה האשה.
הבעל המופתע מהתשובה, שוחח עם אשתו, ואז היא אמרה לו תדע לך שזה שאתה עוזר לי כשאתה חוזר מהעבודה, לא רק שזה לא עוזר לי, אלא זה אפילו פוגע בי. ולמה? אלא שאני עקרת בית, וכשאתה חוזר מהעבודה ומתחיל לסדר ולארגן, זה משדר לי שאני לא מספיק טובה, ושאני לא מסתדרת לבד.
זוג, שלאשה הסדר והנקיון היה צורך מאוד חשוב, שכל דבר יהיה במקום ושהבית יהיה מסודר, דבר שהיה נותן לה הרגשת שליטה ורוגע. וכשהבית היה מבולגן זה היה מלחיץ אותה וגורם לה לחוסר רוגע נפשי.
לעומתה הבעל היה משתגע מהמרדף אחרי הסדר והיה מרגיש שאין לו אף פינה בבית, דבר שהיה גורם לחיכוכים ומריבות מרובות.
במפגשי הייעוץ הם למדו לעשות פשרות כאלו ששניהם יצאו מרוצים ((Winwin - וסכמו על פינה בבית שהבעל יעשה בה כטוב בעיניו.
במפגשי הייעוץ הבעל למד שאם הוא כועס על אשתו עליו לדבר איתה על כך, לא בצורה פוגענית כמובן. האשה גם היא למדה שעליה במקום "לקטר", ללמוד מה חסר לה ולאמר זאת לבעלה בצורה יותר ישירה וברורה.
*
על בעל שטען "אשתי מתעלקת עלי":
זוג בשנות ה30 לחייהם, הבעל עובד בעבודת כפיים, עד השעות המאוחרות של הלילה. האשה עובדת במשרה חלקית.
הבעל טען באחד המפגשים שמה שמפריע לו וגורם לו להסגר ולהתרחק מאשתו הוא שאשתו מתעלקת עליו. לשאלתי מה זה "מתעלקת" ענה הבעל שאשתו מרבה לחלק לו הוראות ופקודות - "תבוא הביתה עד שעה x" "אל תלך למקום y" וכו'.
שאלתי אותו למה לדעתו אשתו "מתעלקת עליו"? למה היא נותנת לו הוראות? ענה לי הבעל - זה באופי שלה - היא רוצה לשלוט.
פניתי לאשה ושאלתי אותה למה היא "מתעלקת על בעלה"? האם יש לה צורך פנימי לשלוט? ענתה לי האשה שאין לה כלל צורך פנימי לשלוט, אלא הפוך היא היתה שמחה שבעלה יוביל. והסבירה עוד שבעלה מגיע בשעות מאוד מאוחרות הביתה, לא מרים טלפון במשך היום לא מתעניין בה ובנעשה בבית, אין להם זמן שמוקדש לזוגיות, ולפי הרגשתה אין להם בכלל זוגיות. חוסר זוגיות זו גורמת לה לתיסכול רב, וזו הסיבה שהיא מתקשרת לבעלה ומעיקה עליו.
במפגש זה הבעל הבין שאם הוא רוצה לחיות בשלוה עם אשתו הוא חייב להקצות זמן לזוגיות להשקיע יותר באשתו.
את האשה הדרכנו, שאם היא רוצה שבעלה לא הסגר והתרחק ממנה, עליה לא לתת לו הוראות. ואם יש משהו שמפריע לה, עליה להביע את הצורך שלה בצורה יותר ישירה ולא מרחיקה.
*
על בעל שטען "אשתי כפויית טובה":
זוג בשנות ה30 לחייהם, הבעל איש עסקים מצליח, והאשה עקרת בית.
באחד ממפגשי הייעוץ, אמר הבעל על אשתו שהיא כפויית טובה. שאלתי אותו - איך הוא הגיע למסקנה הזו, והוא סיפר שהוא חוזר הביתה מאוחר מהעבודה, ואשתו מתלוננת לפניו שקשה לה, אז הוא למרות שהוא עייף, "מפשיל את השרוולים" ועוזר לאשתו - רוחץ את הילדים, משכיב אותם לישון וכו', אך התלונות והקיטורים ממשיכים. במקום שאשתו תודה לו על עזרתו, טוען הבעל בפני, היא ממשיכה להתלונן ולקטר.
שאלתי אותו למה לדעתו אשתו "מקטרת", והוא ענה לי כי היא כפויית טובה.
פניתי לאשתו ושאלתי אותה למה היא מתלוננת? מה היא מצפה לקבל כשהיא מתלוננת? "עידוד חום תשומת לב... " ענתה האשה.
הבעל המופתע מהתשובה, שוחח עם אשתו, ואז היא אמרה לו תדע לך שזה שאתה עוזר לי כשאתה חוזר מהעבודה, לא רק שזה לא עוזר לי, אלא זה אפילו פוגע בי. ולמה? אלא שאני עקרת בית, וכשאתה חוזר מהעבודה ומתחיל לסדר ולארגן, זה משדר לי שאני לא מספיק טובה, ושאני לא מסתדרת לבד.
עליזה שני
050-3331-331