רשימת מושגיםאִידְהִי (iddhi): כוחות על - טבעיים.
אַבְיָיאקַטָאנִי (avykatni): הנקודות שלא - הוכרזו. שאלות פילוסופיות עליהן הבודהה לא השיב באופן ישיר או טען כי לא ניתן להשביה עליהן מסיבות שונות.
אַבְּהִידְהַמַּה (abhidhamma): הלימוד הגבוה.
אַבְּהִינְיָא (abhi): ידיעה גבוהה.
אַטְּהַה (attha): טוב.
אַמַרָא (amar): אלמוות.
אַנָאגָאמִי (angm): לא - חוזר (אנגלית: non-returner). השלב השלישי של ההתעוררות.
אַפּוֹ (po): יסוד המים.
אַקוּסַלַה (akusala): לא מיומן (אנגלית: unskillful). לא טוב או לא מועיל, פעולה שאינה יוצרת תוצאה קרמתית חיובית.
אָסַוָוה (sava): נגעים מנטליים, תחלואים, שחיתויות (אנגלית: mental corruptions).
אוֹטַּפַּה (ottappa): מורא מוסרי. רתיעה מעשיית רע.
אוּפֵּקְּהַה (upekkha): איזון נפשי.
אוּפַּקִילֵסַה (upakilesa): חוסר השלמויות של התובנות.
אוּפּוֹסַטְהַה (Uposatha): אוּפּוֹסַטְהַה. יום הווידוי של הנזירים.
בְּהַגַוַוה (bhagava): המכובד, הנעלה. הכינוי בו מתייחסים לבודהה.
בְּרַהְמַצַ'רִיָיא (brahmacariy): חיים הרוחניים (אנגלית: the holy life). אורח חיים המוקדש לפעילות רוחנית.
בְּרַהְמָא (brahm): בְּרַהְמָא. ישות שמיימית מסדר גבוה.
בּוּדְּהַה (Buddha): בּוּדְּהַה. כינוי למי שהתעורר בשלמות בזכות עצמו, ללא מורה.
גְהִי (ghi): חמאה הודית (אנגלית: curd). גבן: קריש של חלב שהוחמץ.
גִ'יוַום (jva): כוח - החיים או נשמה.
דְהַמַה (Dhamma): דְהַמַה. תורת הבודהה, אך יכול להתייחס גם לכל תורת לימוד שהיא. פירושים נוספים: חוק עולם, האופן בו הדברים פועלים..
דְהַמַּה - צַ'קְהוּ (dhamma-cakkhu): עין - הדהמה. הביטוי ל'כניסה - לזרם'. כניסה למסלול וודאי להתעוררות באופן בלתי ניתן לשינוי.
דְהָאטוּ (dhtu): אלמנט, יסוד.
דִיבַּה - סוֹטַה (dibba-sota): שמיעה על - טבעית. היכולת לשמוע צלילים מעבר ליכולת האנושית.
דִיבַּה - צַ'קְהוּ (dibba-cakkhu): ראייה על - טבעית. היכולת לראות מראות מעבר ליכולת האנושית.
דֵוַוה (deva): ישות שמימית.
דוֹסַה (dosa): סלידה או שנאה.
הִירִי (hiri): בושה מוסרית.
הֵטוּ (hetu): שורש.
וִיטַקַּה (vitakka): יישום ראשוני של התודעה על האובייקט. לחילופין, הופעת מחשבה בתודעה.
וִינְיָיאנַה (via): הכרה (אנגלית: consciousness).
וִינַיַיה (vinaya): משמעת. כללי ההתנהגות של הנזירים.
וִיפּסַנָא - נְיַינַה (vipassan-a): ידיעה תבונית.
וִיצָ'ארַה (vicra): החזקת התודעה על האובייקט. לחילופין, הרהור במחשבה אודות דבר מסויים.
וֵודַנָא (vedan): הרגשה (אנגלית: feeling).
וָאיוֹ (vyo): יסוד התנועה.
טִיפִּיטַקַה (tipiaka): שלושת הסלים. הקנון הבודהיסטי. אוסף השיחות בין הבודהה ותלמידיו לנזירים, בעלי - בית וישויות.
טִירַטַנַה (tiratana): שלושת אבני החן (אנגלית: Triple Gem).
טֵג'וֹ (tejo): יסוד האש.
טַטְהָאגַטַה (Tathgata): טַטְהָאגַטַה. מילולית: 'הוא שכך הלך'. הכינוי בו הבודהה מתייחס לעצמו.
טַפַּם (tapa): עינוי עצמי קיצוני.
טַפַּסִי (tapass): סגפן.
יַקְּהַה (yakkha): שד. ישות מפנתיאון האמונות ההודי הטרום בודהיסטי, יכולה להיות טובה או רעה.
יוֹגַ'נה (yojana): יוֹגַ'נה. מידה השווה למרחק אותו ניתן לעבור עם אֵסֶל אחד של שוורים.
לוֹבְּהַה (lobha): תשוקה.
מֵטָּא (mett): אהבה (אנגלית: loving-kindness). אהבה של רצון טוב, אהבה חסרת גבולות, אהבה לבבית.
מַהָא בְּרַהַמָא (Mah Braham): ברהמא הגדול. הישות השמימית העומדת בראש כל הישויות.
מַהָאקַפַּה (mahkappa): עידן גדול. תקופה של היווצרות והיכחדות היקום.
מַנוֹמַיָא (manomay): עשויים תודעה.
מָארַה (mra): מָארַה. האנשה של המפתה. מכונה 'הרשע', 'השחור', ועוד.
מוּדִיטָא (mudit): שמחה לזולת, אמפטיה (אנגלית: sympathetic joy). שמחה בהצלחת האחר.
נִירַיַיה (niraya): גיהנום.
נִיבַרַנַה (nvaraa): הפרעות (אנגלית: hindrances). תופעות מנטליות מזיקות המונעות הבנה של המציאות.
נָאגַה (nga): נָאגַה. שם לסוג של שד בדמות נחש.
סִילַה (sla): מוסר. קוד ההתנהגות המוסרית.
סַמְפַּגַ'נְיַה (sampajaa): הבנה מלאה (אנגלית: clear comprehansion).
סַמַנַה (samaa): פרוש.
סַמָאדְהִי (samdhi): ריכוז (אנגלית: concentration). מצבי תודעה מובחנים הנוצרים כתוצאה מתרגול אינטנסיבי של ריכוז.
סַמָאסַמְבּוּדְהַסַּה (sammsambuddhassa): בודהה ער בשלמות (אנגלית: fully awakened Buddha).
סַמוּטִי קַטְהָא (sammuti-kath): שפת דיבור שגרתית.
סַנְגְהַה (Sagha): סְנְגְהַה. קהילת הנזירים והתלמידים של הבודהה.
סַנְיָיה (sa): זיהוי, תפיסה או הזכרות (אנגלית: perception, recognition).
סַנְקְהָארָא (sankhr): תגובות מנטליות. מתורגם גם כ'דפוסים מנטליים', 'תצורות מנטליות', 'התניות מנטליות' ועוד.
סָאמַנֵרַה (smaera): נזיר חניך.
סוּטַּה (sutta): שיחה, דרשה.
סוּקְהַה (sukha): הנאה. מתורגם גם כהרגשה טובה או תחושה נעימה. כיוון שהוא הניגוד של דוּקְּהַה (סבל) מתורגם לעיתים גם כ'שמחה' ואף 'אושר'.
פְּהַלַה (phala): פרי. בדרך כלל הכוונה היא לתוצאה או תוצר.
פְּהַלַה - נְיַינַה (phala-a): ידיעת - הפרי.
פְּהַסַה (phassa): מגע. המגע בין בסיס של חוש והמושא שלו.
פִּיטִי (pti): תחושת התעלות (אנגלית: rapture).
פַּטְהַוִי (pahav): יסוד האדמה.
פַּטִימוֹקְהָא (Patimokkh): כללי התנהגות. קוד כללי ההתנהגות של הנזירים אותם הבודהה חיבר.
פַּטִיסַנְדְהִי (paisandhi): הכרה מקשרת. הכרה המופיעה בעת ההתעברות, אשר תלויה בזו הקודמת.
פַּטִיצַ'ה - סַמוּפָּאדַה (paticca-samuppda): התהוות מותנית.
פַּנְיַיה (paa): חוכמה.
פַּנְיָיא - צַ'קְהוּ (pa-cakkhu): עין - החוכמה. מייצגת את חוכמת הארהנט.
פַּרִינִיבָּאנַה (parinibba): ניבאנה סופית. מוות סופי ללא לידה מחודשת.
פַּרַמַטְּהַה קַטְהַא (paramattha-kath): שפת דיבור כאמת מוחלטת.
פָּאלִי (Pli): פָּאלִי. שפת הכתבים הבודהיסטים המוקדמים.
פּוּטְהוּגַּ'נַה (puthujjana): אדם מן השורה. הכינוי לכל יצור חי שעדיין לא השתחרר משלושת הכבלים.
פּוּנְּיַיה (pua): סגולה, זכות, חסד (אנגלית: merit). מעשים טובים, פעולה קרמתית טובה המובילה ליעדים מועדפים.
צִ'יטַּה (citta): תודעה (אנגלית: mind).
קְהַטִּיַיה (khattiya): שם מעמד בני - הלוחמים והשליטים.
קִילֵסַה (kilesa): מזהמים (אנגלית: defilements). זיהומים מנטליים.
קַמַּה (kamma): פעולה. פעולה מכוונת או פעולה רצונית.
קַסִינַה (kasia): קַסִינַה, סימן. אמצעי עזר המשמש למדיטציית ריכוז בדמות דיסקים צבועים וכדומה.
קַפַּה (kappa): עידן. תקופת קיום של התפרשות והתכוווצות היקום.
קָאמַלוֹקַה (kmaloka): עולם - החושים.
רִישִי (rishi): חוזים. מחברי מנטרות הוודות.
רוּפַּלוֹקַה (rpaloka): עולם החומר.
תְהֵרַווָאדַה (Theravda): תְהֵרַווָאדַה. מילולית: 'תורת הבכירים' או 'תורת הזקנים'. המסורת הבודהיסטית העתיקה ביותר ששרדה מזמנו של הבודהה.
אַבְיָיאקַטָאנִי (avykatni): הנקודות שלא - הוכרזו. שאלות פילוסופיות עליהן הבודהה לא השיב באופן ישיר או טען כי לא ניתן להשביה עליהן מסיבות שונות.
אַבְּהִידְהַמַּה (abhidhamma): הלימוד הגבוה.
אַבְּהִינְיָא (abhi): ידיעה גבוהה.
אַטְּהַה (attha): טוב.
אַמַרָא (amar): אלמוות.
אַנָאגָאמִי (angm): לא - חוזר (אנגלית: non-returner). השלב השלישי של ההתעוררות.
אַפּוֹ (po): יסוד המים.
אַקוּסַלַה (akusala): לא מיומן (אנגלית: unskillful). לא טוב או לא מועיל, פעולה שאינה יוצרת תוצאה קרמתית חיובית.
אָסַוָוה (sava): נגעים מנטליים, תחלואים, שחיתויות (אנגלית: mental corruptions).
אוֹטַּפַּה (ottappa): מורא מוסרי. רתיעה מעשיית רע.
אוּפֵּקְּהַה (upekkha): איזון נפשי.
אוּפַּקִילֵסַה (upakilesa): חוסר השלמויות של התובנות.
אוּפּוֹסַטְהַה (Uposatha): אוּפּוֹסַטְהַה. יום הווידוי של הנזירים.
בְּהַגַוַוה (bhagava): המכובד, הנעלה. הכינוי בו מתייחסים לבודהה.
בְּרַהְמַצַ'רִיָיא (brahmacariy): חיים הרוחניים (אנגלית: the holy life). אורח חיים המוקדש לפעילות רוחנית.
בְּרַהְמָא (brahm): בְּרַהְמָא. ישות שמיימית מסדר גבוה.
בּוּדְּהַה (Buddha): בּוּדְּהַה. כינוי למי שהתעורר בשלמות בזכות עצמו, ללא מורה.
גְהִי (ghi): חמאה הודית (אנגלית: curd). גבן: קריש של חלב שהוחמץ.
גִ'יוַום (jva): כוח - החיים או נשמה.
דְהַמַה (Dhamma): דְהַמַה. תורת הבודהה, אך יכול להתייחס גם לכל תורת לימוד שהיא. פירושים נוספים: חוק עולם, האופן בו הדברים פועלים..
דְהַמַּה - צַ'קְהוּ (dhamma-cakkhu): עין - הדהמה. הביטוי ל'כניסה - לזרם'. כניסה למסלול וודאי להתעוררות באופן בלתי ניתן לשינוי.
דְהָאטוּ (dhtu): אלמנט, יסוד.
דִיבַּה - סוֹטַה (dibba-sota): שמיעה על - טבעית. היכולת לשמוע צלילים מעבר ליכולת האנושית.
דִיבַּה - צַ'קְהוּ (dibba-cakkhu): ראייה על - טבעית. היכולת לראות מראות מעבר ליכולת האנושית.
דֵוַוה (deva): ישות שמימית.
דוֹסַה (dosa): סלידה או שנאה.
הִירִי (hiri): בושה מוסרית.
הֵטוּ (hetu): שורש.
וִיטַקַּה (vitakka): יישום ראשוני של התודעה על האובייקט. לחילופין, הופעת מחשבה בתודעה.
וִינְיָיאנַה (via): הכרה (אנגלית: consciousness).
וִינַיַיה (vinaya): משמעת. כללי ההתנהגות של הנזירים.
וִיפּסַנָא - נְיַינַה (vipassan-a): ידיעה תבונית.
וִיצָ'ארַה (vicra): החזקת התודעה על האובייקט. לחילופין, הרהור במחשבה אודות דבר מסויים.
וֵודַנָא (vedan): הרגשה (אנגלית: feeling).
וָאיוֹ (vyo): יסוד התנועה.
טִיפִּיטַקַה (tipiaka): שלושת הסלים. הקנון הבודהיסטי. אוסף השיחות בין הבודהה ותלמידיו לנזירים, בעלי - בית וישויות.
טִירַטַנַה (tiratana): שלושת אבני החן (אנגלית: Triple Gem).
טֵג'וֹ (tejo): יסוד האש.
טַטְהָאגַטַה (Tathgata): טַטְהָאגַטַה. מילולית: 'הוא שכך הלך'. הכינוי בו הבודהה מתייחס לעצמו.
טַפַּם (tapa): עינוי עצמי קיצוני.
טַפַּסִי (tapass): סגפן.
יַקְּהַה (yakkha): שד. ישות מפנתיאון האמונות ההודי הטרום בודהיסטי, יכולה להיות טובה או רעה.
יוֹגַ'נה (yojana): יוֹגַ'נה. מידה השווה למרחק אותו ניתן לעבור עם אֵסֶל אחד של שוורים.
לוֹבְּהַה (lobha): תשוקה.
מֵטָּא (mett): אהבה (אנגלית: loving-kindness). אהבה של רצון טוב, אהבה חסרת גבולות, אהבה לבבית.
מַהָא בְּרַהַמָא (Mah Braham): ברהמא הגדול. הישות השמימית העומדת בראש כל הישויות.
מַהָאקַפַּה (mahkappa): עידן גדול. תקופה של היווצרות והיכחדות היקום.
מַנוֹמַיָא (manomay): עשויים תודעה.
מָארַה (mra): מָארַה. האנשה של המפתה. מכונה 'הרשע', 'השחור', ועוד.
מוּדִיטָא (mudit): שמחה לזולת, אמפטיה (אנגלית: sympathetic joy). שמחה בהצלחת האחר.
נִירַיַיה (niraya): גיהנום.
נִיבַרַנַה (nvaraa): הפרעות (אנגלית: hindrances). תופעות מנטליות מזיקות המונעות הבנה של המציאות.
נָאגַה (nga): נָאגַה. שם לסוג של שד בדמות נחש.
סִילַה (sla): מוסר. קוד ההתנהגות המוסרית.
סַמְפַּגַ'נְיַה (sampajaa): הבנה מלאה (אנגלית: clear comprehansion).
סַמַנַה (samaa): פרוש.
סַמָאדְהִי (samdhi): ריכוז (אנגלית: concentration). מצבי תודעה מובחנים הנוצרים כתוצאה מתרגול אינטנסיבי של ריכוז.
סַמָאסַמְבּוּדְהַסַּה (sammsambuddhassa): בודהה ער בשלמות (אנגלית: fully awakened Buddha).
סַמוּטִי קַטְהָא (sammuti-kath): שפת דיבור שגרתית.
סַנְגְהַה (Sagha): סְנְגְהַה. קהילת הנזירים והתלמידים של הבודהה.
סַנְיָיה (sa): זיהוי, תפיסה או הזכרות (אנגלית: perception, recognition).
סַנְקְהָארָא (sankhr): תגובות מנטליות. מתורגם גם כ'דפוסים מנטליים', 'תצורות מנטליות', 'התניות מנטליות' ועוד.
סָאמַנֵרַה (smaera): נזיר חניך.
סוּטַּה (sutta): שיחה, דרשה.
סוּקְהַה (sukha): הנאה. מתורגם גם כהרגשה טובה או תחושה נעימה. כיוון שהוא הניגוד של דוּקְּהַה (סבל) מתורגם לעיתים גם כ'שמחה' ואף 'אושר'.
פְּהַלַה (phala): פרי. בדרך כלל הכוונה היא לתוצאה או תוצר.
פְּהַלַה - נְיַינַה (phala-a): ידיעת - הפרי.
פְּהַסַה (phassa): מגע. המגע בין בסיס של חוש והמושא שלו.
פִּיטִי (pti): תחושת התעלות (אנגלית: rapture).
פַּטְהַוִי (pahav): יסוד האדמה.
פַּטִימוֹקְהָא (Patimokkh): כללי התנהגות. קוד כללי ההתנהגות של הנזירים אותם הבודהה חיבר.
פַּטִיסַנְדְהִי (paisandhi): הכרה מקשרת. הכרה המופיעה בעת ההתעברות, אשר תלויה בזו הקודמת.
פַּטִיצַ'ה - סַמוּפָּאדַה (paticca-samuppda): התהוות מותנית.
פַּנְיַיה (paa): חוכמה.
פַּנְיָיא - צַ'קְהוּ (pa-cakkhu): עין - החוכמה. מייצגת את חוכמת הארהנט.
פַּרִינִיבָּאנַה (parinibba): ניבאנה סופית. מוות סופי ללא לידה מחודשת.
פַּרַמַטְּהַה קַטְהַא (paramattha-kath): שפת דיבור כאמת מוחלטת.
פָּאלִי (Pli): פָּאלִי. שפת הכתבים הבודהיסטים המוקדמים.
פּוּטְהוּגַּ'נַה (puthujjana): אדם מן השורה. הכינוי לכל יצור חי שעדיין לא השתחרר משלושת הכבלים.
פּוּנְּיַיה (pua): סגולה, זכות, חסד (אנגלית: merit). מעשים טובים, פעולה קרמתית טובה המובילה ליעדים מועדפים.
צִ'יטַּה (citta): תודעה (אנגלית: mind).
קְהַטִּיַיה (khattiya): שם מעמד בני - הלוחמים והשליטים.
קִילֵסַה (kilesa): מזהמים (אנגלית: defilements). זיהומים מנטליים.
קַמַּה (kamma): פעולה. פעולה מכוונת או פעולה רצונית.
קַסִינַה (kasia): קַסִינַה, סימן. אמצעי עזר המשמש למדיטציית ריכוז בדמות דיסקים צבועים וכדומה.
קַפַּה (kappa): עידן. תקופת קיום של התפרשות והתכוווצות היקום.
קָאמַלוֹקַה (kmaloka): עולם - החושים.
רִישִי (rishi): חוזים. מחברי מנטרות הוודות.
רוּפַּלוֹקַה (rpaloka): עולם החומר.
תְהֵרַווָאדַה (Theravda): תְהֵרַווָאדַה. מילולית: 'תורת הבכירים' או 'תורת הזקנים'. המסורת הבודהיסטית העתיקה ביותר ששרדה מזמנו של הבודהה.