אם תיכנס ליער חשוך שלא רואים בו שום דבר ותראה מולך שני מחנות אוהלים מוארים נפרדים... מערכת החישה שלך תספר לך שיש שני מקומות שיש בהם אור וכל השאר חושך.
כי עשית את החישוב הפשוט:
מחנה מואר 1 + מחנה מואר 1 = 2 מחנות מוארים.
אבל מצד האמת אין שני מחנות מוארים.
מצד האמת מערכת החישה הסובייקטיבית שלך לא מכילה את האור שנמצא וקיים בין שני המחנות ולכן נוצרת אשליית נפרדות ביניהם.
אשליית הנפרדות הזאת גורמת לך לחשב שיש מולך שני מחנות מוארים כי חישבת לפי תרגיל מתמטי לוגי: 1+1.= 2.
כשמצד האמת אין שני מחנות מוארים, מצד האמת כל היער מואר.
רק שמערכת החישה שלך לא מסוגלת להכיל כמות קטנה של אור עבורה, ולכן נוצרת האשליה שיש חושך בין שני המחנות.
כאשר קולטני הצבע שלך לא מכילים מספיק אור, הם מייצרים את הצבע השחור.
לצבע השחור הזה אתה קורא "חושך".
ואז מה שקורה בעצם, זה שאתה רואה:
מחנה מואר עם צבעים - שחור - מחנה מואר עם צבעים.
הצבע השחור בין שני המחנות, גורם לך לאשליית הנפרדות.
אשליית הנפרדות הזאת קיימת בכל דבר!
גם בין קור לחום, בין טוב לרע, בין אמת לשקר... וממשיך למחוזות עמוקים יותר, בינך לבין הזולת, בינך לבין המציאות ובעצם בין כל האובייקטים ביקום \ מציאות.
נפרדות היא בעצם הסתרה.
כאשר קיימת הסתרה, כל האובייקטים הלא מוסתרים יוצרים אשליה שכאילו שהם קיימים בפני עצמם.
כנסו לחדר חשוך, קחו פנס ומסננת, הדליקו את הפנס וכוונו לתקרה כאשר המסננת על הפנס.
מה שתראו על הקיר זה נקודות אור נפרדות זו מזו וכל נקודה מתקיימת בזכות עצמה ואינה באה במגע אם אף נקודה אחרת.
כאשר מצד האמת המסננת מקטינה את כמות האור בין הנקודות עד לרמה שהעין האנושית לא מכילה אותו ולכן צובעת אותו בשחור.
ואז יוצא שמצד האמת, כל השחור שבין הנקודות שעל התקרה לא באמת נמצא על התקרה ומפריד בין הנקודות המוארות... השחור שמפריד בין הנקודות המוארות שעל התקרה קיים רק בראש שלך!
מצד האמת כל החדר כולו מואר. ההסתרה של האור קיימת אצלך ורק אצלך. והיא זאת שיוצר נפרדות בין הנקודות שעל התקרה.
מצד האמת אין דבר כזה "אין"
מצד האמת יש אחד ויחיד. "הכל" אחד.
ההסתרה שנמצאת אצלנו בראש הופכת את 'היש האחד' למליארדי "יש" נפרדים זה מזה.
ההסתרה היא שיוצרת אשליית "אין" במוחנו.
ממש כמו נקודות האור על התקרה.
במציאות, מערכת החישה הסובייקטיבית שלנו, היא המסננת שעל הפנס.
כי עשית את החישוב הפשוט:
מחנה מואר 1 + מחנה מואר 1 = 2 מחנות מוארים.
אבל מצד האמת אין שני מחנות מוארים.
מצד האמת מערכת החישה הסובייקטיבית שלך לא מכילה את האור שנמצא וקיים בין שני המחנות ולכן נוצרת אשליית נפרדות ביניהם.
אשליית הנפרדות הזאת גורמת לך לחשב שיש מולך שני מחנות מוארים כי חישבת לפי תרגיל מתמטי לוגי: 1+1.= 2.
כשמצד האמת אין שני מחנות מוארים, מצד האמת כל היער מואר.
רק שמערכת החישה שלך לא מסוגלת להכיל כמות קטנה של אור עבורה, ולכן נוצרת האשליה שיש חושך בין שני המחנות.
כאשר קולטני הצבע שלך לא מכילים מספיק אור, הם מייצרים את הצבע השחור.
לצבע השחור הזה אתה קורא "חושך".
ואז מה שקורה בעצם, זה שאתה רואה:
מחנה מואר עם צבעים - שחור - מחנה מואר עם צבעים.
הצבע השחור בין שני המחנות, גורם לך לאשליית הנפרדות.
אשליית הנפרדות הזאת קיימת בכל דבר!
גם בין קור לחום, בין טוב לרע, בין אמת לשקר... וממשיך למחוזות עמוקים יותר, בינך לבין הזולת, בינך לבין המציאות ובעצם בין כל האובייקטים ביקום \ מציאות.
נפרדות היא בעצם הסתרה.
כאשר קיימת הסתרה, כל האובייקטים הלא מוסתרים יוצרים אשליה שכאילו שהם קיימים בפני עצמם.
כנסו לחדר חשוך, קחו פנס ומסננת, הדליקו את הפנס וכוונו לתקרה כאשר המסננת על הפנס.
מה שתראו על הקיר זה נקודות אור נפרדות זו מזו וכל נקודה מתקיימת בזכות עצמה ואינה באה במגע אם אף נקודה אחרת.
כאשר מצד האמת המסננת מקטינה את כמות האור בין הנקודות עד לרמה שהעין האנושית לא מכילה אותו ולכן צובעת אותו בשחור.
ואז יוצא שמצד האמת, כל השחור שבין הנקודות שעל התקרה לא באמת נמצא על התקרה ומפריד בין הנקודות המוארות... השחור שמפריד בין הנקודות המוארות שעל התקרה קיים רק בראש שלך!
מצד האמת כל החדר כולו מואר. ההסתרה של האור קיימת אצלך ורק אצלך. והיא זאת שיוצר נפרדות בין הנקודות שעל התקרה.
מצד האמת אין דבר כזה "אין"
מצד האמת יש אחד ויחיד. "הכל" אחד.
ההסתרה שנמצאת אצלנו בראש הופכת את 'היש האחד' למליארדי "יש" נפרדים זה מזה.
ההסתרה היא שיוצרת אשליית "אין" במוחנו.
ממש כמו נקודות האור על התקרה.
במציאות, מערכת החישה הסובייקטיבית שלנו, היא המסננת שעל הפנס.
050-3331-331