* לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא:
ריכוז, הפרעת קשב וריכוז - להתאבד, התאבדות, מחשבות אובדניות - חיים לאחר המוות - אהבה עצמית, לאהוב את עצמך.
אליעד: מה זה אומר?
שאלה: שאין הגדרה לטוב ולרע.
אליעד: כי טוב ורע זה הכל לפי הרצון של האדם
שאלה: האם אתה יודע מה טוב או רע בך, איך?
אליעד: אתה שואל האם בן אדם יודע מה טוב או רע בו, אז אני אסביר את זה בצורה ממש פשוטה, השאלה שאדם שואל מה טוב או רע בי, זו שאלה מורכבת, יש שאלה יותר פשוטה ממנה, קודם מה זה טוב או רע, ואחר מה זה טוב או רע בי. אם אדם לא יודע מה זה טוב או רע, אז הוא לא יודע מה טוב או רע בו, לדוגמה ניקח בן אדם גרמני במלחמת העולם שהוא חושב שלהרוג יהודים זה טוב, אז בסוף היום הוא אומר לעצמו, היום הצלחתי להרוג אלף יהודים, והוא מתמלא אושר מזה, הוא הצליח להרוג יהודים. בא ניקח בן אדם יהודי, הוא חושב שזה טוב להרוג מישהו שמחלל שבת, צריך לסקול אותו באבנים, או שזה טוב לרגום את עיר הנידחת, או שזה טוב למחוק את זכר עמלק, ואז הוא מצליח להרוג עמלקים, אז הוא אומר איזה טוב לי שאני רוצח, אבל מצד שני, אתה יכול להגיד לרצוח זה לא טוב, אם רצחתי זה לא טוב. לכן צריך קודם כל להגדיר מה זה טוב או רע, ואחר כך לראות מה רע בך.
עכשיו אני יכול להגיד לך בפשיטות שכול דבר שאתה אוהב אותו בעצמך, אם תיקח עכשיו דף, ואני אבקש ממך לכתוב מי זה מושה, ותכתוב מושה הוא כזה וכזה וכזה, אז אשאל אותך כשאתה קורא את זה, מה גורם לך להרגיש טוב ומה גורם לך להרגיש רע? אז מה שגורם לך להרגיש טוב אתה חושב שזה טוב ומה שגורם לך להרגיש רע אתה חושב שזה רע.
שאלה: אבל זה לא אובייקטיבי.
אליעד: עכשיו מה זה בכלל טוב ומה זה רע, ואז תבדוק האם זה טוב או רע. בא ניקח דוגמה, למשל אתה אדם בריא, תשאל האם זה טוב או רע? למשל אם היית חולה, אנשים חולים לא אוהבים את עצמם, כל הזמן מתלוננים. עכשיו נשאל להיות בריא זה טוב או רע?
שאלה: זה טוב.
אליעד: איך אתה יודע? אתה כל כך בטוח?
שאלה: כן להיות בריא זה טוב
אליעד: כי אתה רוצה את זה, אתה מרגיש טוב כי אתה בריא, אבל מי אמר שזה טוב? אתה יודע שיש מלא אנשים שרוצים להיות חולים, כי כשהם חולים אוהבים אותם ונותנים להם תשומת לב. השאלה היא מה היא האמת? האם זה טוב או רע? אגיד לך איך מגלים אם זה טוב או רע.
שים לב לתהליך, התחלנו עם הסיפור של החברים, אמרנו שזה בכלל אהבה עצמית, אחר ראינו שאהבה עצמית תלויה בטוב וברע שאתה מרגיש, אחר כך הבנו שכדי להבין מה טוב או רע בך זה בעצם נגזרת של מה זה טוב ומה זה רע, אם נגיד להציל חולים זה טוב, אז אם אציל חולים ארגיש טוב, אם להיכשל בבחינה פיננסית זה רע, אז אם אכשל ארגיש רע
שאלה: יש למעשה הגדרות חברתיות
אליעד: אז השאלה היא איך נדע מהו טוב או מהו רע, למשל אדם שאיבד את כל רכושו זה טוב או רע?
שאלה: רע
אליעד: אני אגיד לך למה זה טוב לדוגמה, כי אם הוא אבד את כל רכושו, זה סימן שהוא היה מספיק אמיץ כדי לעשות דברים מסוכנים. מתי האדם מאבד את הכסף, כאשר הוא עושה טעויות, למה הוא עושה טעויות? כי הוא עושה הרבה דברים, למשל אדם שלא מאבד את הכסף, הוא לא מספיק אמיץ, אבל ההוא היה כל כך אמיץ ולכן נכשל, הוא לא היה פחדן.
שאלה: אז אתה אומר שבעצם בכל דבר רע יש טוב ובכל רע יש טוב.
אליעד: נכון למשל בן אדם שהוא לא בריא, למה הוא לא בריא? כי הוא לא שומר על הבריאות שלו, למה הוא לא שומר על הבריאות שלו? כי הוא מסור לעבודה, אז זה טוב או רע? אז אפשר להגיד שזה טוב כי הוא מסור לעבודה, אבל אפשר להגיד שזה גם רע כי הוא צריך להקדיש זמן לבריאות. ומה האמת, איך נדע אם זה טוב או רע מבחינה אובייקטיבית? האם זה באמת טוב או באמת רע? אם הייתי שואל את אלוהים מה הוא היה אומר, מה אלוהים חושב? אז בשביל זה צריך לנסות להבין ולהסתכל בפרספקטיבה רחבה יותר. זה מתחיל להיות גדול יותר. אתה חושב האם זה טוב לי או רע לי? אבל אתה צריך לצאת מעצמך, תחשוב שאתה מסתכל על המציאות מבחוץ, עכשיו אתה יוצא מהגוף, יוצא מכל העולם, אתה בקצה האחרון ומסתכל, ועכשיו אתה צריך משם להחליט אם זה טוב או רע, לפי מה אתה מחליט? למשל אתה נמצא עכשיו בקצה של העולם, ואתה רואה את כל העולם כמו סרט, כל מה שקורה אתה רואה, עכשיו אתה רואה קוף, האם זה טוב או רע להיות קוף? אין בזה טוב או רע, יש קוף, יש בן אדם, יש כזה ויש כזה, יש את הכל.
תחשוב, כאשר אתה אומר אני, אתה מתכוון לגוף, נכון? עכשיו כאשר אתה מתפתח מבחינה רוחנית, כאשר אתה אומר אני אתה מתכוון לתודעה, עכשיו תחשוב שכאשר אתה אומר אני אתה מתכוון למציאות, תגיד אני, ותחשוב שאתה זה המציאות כולה, תחשוב שזה הגוף שלך
שאלה: אם הייתי המציאות כולה לא היה טוב ורע?
אליעד: כי יש הכל, בא אחדד לך. בקשר לגוף אתה יכול להגיד שצד שמאל פחות טוב מצד ימין, אבל בקשר למציאות האין סופית זה הכל.
שאלה: זה צד ימין וזה צד שמאל.
אליעד: אבל אני אומר לך יותר מזה, בגוף שלך אתה מוגבל כי יש לך דברים חזקים ודברים חלשים, אבל אם אתה אומר את המילה אני ואתה מתכוון לכל המציאות, יש לך את הכל, הכל, יש לך גם את הכי טוב וגם את הכי רע, את כל הסקלה, יש לך גלקסיות מכאן ועד האין סוף, יש לך הכל, כל מה שאתה רוצה. אתה המפלצות ואתה כל בני האדם, אתה הכל הכל. עכשיו אתה מסתכל על זה ושואל זה טוב או רע? למי זה טוב או רע? מה שייך כאן טוב או רע, יש את זה, ויש את זה, יש את הכל. זאת אומרת שמבחינה אובייקטיבית, מהבחינה הכללית האם זה טוב או רע? אין הגדרה של טוב או רע, אז אם מצד המציאות אין טוב או רע אז איך מצידך יהיה טוב או רע? המציאות הזאת עושה שאתה תגיד שזה טוב, ושאתה תגיד שזה רע, למה אנשים חושבים שזה טוב להיות בריא? כי המציאות רוצה שהם יחשבו שזה טוב להיות בריא, אבל באותה מידה בגלקסיה השלישית שמאלה, המציאות רוצה שאנשים יחשבו שזה טוב להיות חולה. אנשים פה בחיים שלנו קמים בבוקר ומנסים לשרוד, נכון? מנסים לא למות, אבל לא מצליחים בסוף מתים, אני מגלה לך שיש עולם אחר קצת שמאלה בגלקסיה יש שם כדור אחר ששם האנשים מנסים למות, לא מצליחים למות, איך שהם קמים בבוקר הם מנסים למות, ולא מצליחים, מי שמצליח למות שם, כולם חוגגים את זה, זה הפוך בכלל, למה? כי פה יש מציאות כזאת ושם יש מציאות אחרת, יש אין סוף אפשרויות. המציאות היא אין סופית, וצורת החשיבה שלנו היא רק אפשרות, ההגדרה של הטוב והרע שלנו היא רק אפשרות, זה לא באמת טוב ורע, יש אנשים שחושבים שזה טוב או רע, ויש אנשים בגלקסיה אחרת שחושבים על משהו אחר כטוב או רע. אפילו תיקח בעולם הזה, למשל אדם מחלל שבת, ובאים היהודים ורוגמים אותו באבנים, היהודים חושבים שזה טוב שהרגו אותו, הוא חושב שזה רע שהרגו אותו, זאת אומרת שבאותו הדבר, אחד חושב שזה טוב והשני חושב שזה רע. למשל הרגו את הבן אדם הזה, האם זה טוב או רע? תלוי יש אחד שחשב שזה טוב ויש אחד שחשב שזה רע. גם כשהרגו את היהודים, אחד חשב שזה טוב להרוג אותם ואחד חשב שזה רע להרוג אותם. עכשיו הטוב והרע שלו הוא רק אפשרות, הוא לא מחויב, זה נקרא מחויב המציאות ואפשרי המציאות, מה מחויב? שום דבר, האם יש תפיסת חיים אחת שהיא נכונה?
שאלה: לא
אליעד: לא, יש לך את כל האפשרויות, אז מה מחויב? שום דבר. אתה יודע מה מחויב? השום דבר הוא מחויב, הכלום הוא המחויב, וכל ההגדות שלנו הם רק אפשרות.
עכשיו אם אתה מבין את זה? אתה ממשיך לחיות בעולם רגיל, אבל כאשר אתה כועס על משהו, אתה מבין שזה לא באמת רע, אתה כרגע חווה שזה רע, זה לא באמת רע, כי אולי זה טוב, כך שיש לנו שתי פרספקטיבות, מצד אחד זה הכל אחד וזה לא משנה. דוגמה אם עכשיו אש שורפת אותך, זה רע, נכון? אבל אם כאשר אתה אומר אני, אתה מתכוון לכל המציאות, ואש שורפת את מושה, האם זה טוב או רע? זה לא טוב או רע, זה אפילו טוב, אתה יודע למה זה טוב? כי המציאות רוצה שהאש תשרוף את מושה. שים לב מהצד שלך לשרוף את מושה זה רע, אך מהצד של המציאות זה טוב.
שאלה: זאת אומרת שכדי להרגיש טוב צריך כל הזמן לחוות את המציאות?
אליעד: עכשיו רגע, מי אתה באמת, מושה או המציאות?
שאלה: באמת אני מושה.
אליעד: אתה גם וגם, היד הזאת היא גם יד, וגם אליעד בו זמנית, אתה צריך לחוות את האמת, אמרתי לך בהתחלה שאתה גם ישנו וגם איננו, מה הכוונה? אתה המציאות, אתה הכל ללא הגדרה.
שאלה: ברגע שאתה מגדיר את עצמך כמושה, אתה חווה את הנפרדות, אבל אם אתה מגדיר עצמך גם כמושה וגם מציאות...
אליעד: אתה לא מגדיר אתה צריך להיצמד לאמת, אתה מבין. עכשיו למשל אתה הולך ברחוב, אתה צריך להבין שאתה גם הולך ברחוב וגם המציאות זזה, זה לא אני הולך ברחוב, יש מציאות שמזיזה אותי.
זה לא אני, זאת המציאות שמשתנה כל הזמן.
שאלה: מצד מושה שנשרפת לו היד זה רע, כי כואב לו.
אליעד: כי המציאות רוצה שהוא יחשוב שזה רע, אך מצד המציאות זה טוב. ואז יש לך שלמות.
שאלה: אז איך אתה מתחבר למציאות? איך אתה אומר לעצמך שאתה המציאות?
אליעד: זהו, שאתה לא אומר לעצמך, זה לא אמונה, זוהי הבנה, תשאל את עצמך מי אני, מי אני? אני מושה, אבל מי אני? מי התודעה שלי? היד הזאת האם היא אליעד או יד? זה גם וגם, היד היא גם אני, המציאות שמסתכלת עליך, אומרת מי הוא בכלל? מה הוא מבלבל את המוח שהוא מושה, הוא אני. עכשיו כאשר אתה מבין את זה אתה חווה את זה
שאלה: נגיד שקורה משהו רע למושה, ואז אני מסתכל בו זמנית בשתי הפרספקטיבות, ואז לא יכול להיות לי רע
אליעד: יכול להיות לך גם טוב וגם רע בו זמנית, כי מצד אחד אתה לא רוצה את זה ומצד שני אתה רוצה את זה. מה הבנת?
שאלה: מתי שקורה לי משהו רע, ואני מחובר לשתי הפרספקטיבות, הפרספקטיבה של כל המציאות והפרספקטיבה של מושה, אז בעצם אני חווה בו זמנית גם טוב וגם רע, כי אני בעצם מצד אחד רוצה את זה ומצד שני לא רוצה את זה. מצד מושה אני לא רוצה את זה, ומצד כל המציאות, כשאני חווה את כל המציאות, אני רוצה את זה, כי אני המציאות.
אליעד: כי אתה רוצה את זה, אתה רוצה שמושה יישרף. אתה רוצה שמושה יישרף ואתה רוצה שמושה לא ירצה להישרף, אתה רוצה שמושה יישרף, ואתה רוצה שיהיה למושה רע, כשאתה חווה את זה אין לך בעיה של אהבה עצמית. בא נחזור לאהבה עצמית, אם אתה מבין ויש לך שכל בקודקוד, אתה מבין שהמציאות אוהבת אותך, אז למה שאתה לא תאהב את עצמך? אלוהים אוהב אותך, למה שלא תאהב את עצמך, מה עשית? מה רע לך כל כך? אתה יכול להגיד שאתה לא אוהב את עצמך כי עשית טעות, אבל המציאות רצתה שתעשה טעות, מה הבעיה?
שאלה: בעצם כל בני האדם צריכים לאהוב את עצמם מבחינת האמת. כי המציאות אוהבת את כל בני האדם?
אליעד: המציאות רוצה שבני האדם לא יאהבו את עצמם, למה? כי ככה היא רוצה, היא רוצה שהפרות יאהבו את עצמם ושבני האדם לא יאהבו את עצמם, ולפעמים היא רוצה שיהיו בני אדם שיאהבו את עצמם, לדוגמה כמוני, או כמוך אם תבין את זה. אנחנו פה מנהלים אינטרקציה, אך מצד האמת, המציאות עושה את זה, אנחנו כאילו עושים, אבל זה לא אנחנו עושים, המציאות גורמת לי לדבר והמציאות גורמת לך להבין.
שאלה: אין לנו זכות בחירה בכל מקרה?
אליעד: לך כמושה אין זכות בחירה, אבל יש לך זכות בחירה, למה? כי אתה באמת מחליט מה אתה, כי מי שאנחנו באמת הוא זה שמחליט עבורנו. ככה זה באמת. אתה צריך מהצד שלך להיצמד לאמת
שאלה: הדרך היחידה להיצמד לאמת זה לשאול כל הזמן מי אני?
אליעד: כן, איך הגענו לזה, קודם תשאל מה אני
שאלה: וברגע שאתה חווה את האני שהוא כל המציאות, וגם מושה אז אתה חווה גם טוב וגם רע באותו זמן.
אליעד: אם אתה מתאמן בזה עוד יותר, אתה בסוף לא חווה שום דבר. בסוף יש משהו יותר גדול מזה. שאתה מבין שאתה גם לא מושה וגם לא המציאות, אתה מבין שאתה ישות אחת שיש בה שני דברים הפוכים, אתה לא חווה את עצמך, אתה לא חווה כלום. אתה קיים אבל אתה לא יודע שאתה קיים.
שאלה: ואז הצלחת להתאבד
אליעד: למעשה אתה מאבד את הצורה הנפרדת שלך, ומה שקורה אחר כך אתה חוזר לעצמך מעצמו. כי זה גם וגם, יש פה כמה תהליכים. אתה מתוך כלום, נוצר שוב פעם.
ריכוז, הפרעת קשב וריכוז - להתאבד, התאבדות, מחשבות אובדניות - חיים לאחר המוות - אהבה עצמית, לאהוב את עצמך.
אליעד: מה זה אומר?
שאלה: שאין הגדרה לטוב ולרע.
אליעד: כי טוב ורע זה הכל לפי הרצון של האדם
שאלה: האם אתה יודע מה טוב או רע בך, איך?
אליעד: אתה שואל האם בן אדם יודע מה טוב או רע בו, אז אני אסביר את זה בצורה ממש פשוטה, השאלה שאדם שואל מה טוב או רע בי, זו שאלה מורכבת, יש שאלה יותר פשוטה ממנה, קודם מה זה טוב או רע, ואחר מה זה טוב או רע בי. אם אדם לא יודע מה זה טוב או רע, אז הוא לא יודע מה טוב או רע בו, לדוגמה ניקח בן אדם גרמני במלחמת העולם שהוא חושב שלהרוג יהודים זה טוב, אז בסוף היום הוא אומר לעצמו, היום הצלחתי להרוג אלף יהודים, והוא מתמלא אושר מזה, הוא הצליח להרוג יהודים. בא ניקח בן אדם יהודי, הוא חושב שזה טוב להרוג מישהו שמחלל שבת, צריך לסקול אותו באבנים, או שזה טוב לרגום את עיר הנידחת, או שזה טוב למחוק את זכר עמלק, ואז הוא מצליח להרוג עמלקים, אז הוא אומר איזה טוב לי שאני רוצח, אבל מצד שני, אתה יכול להגיד לרצוח זה לא טוב, אם רצחתי זה לא טוב. לכן צריך קודם כל להגדיר מה זה טוב או רע, ואחר כך לראות מה רע בך.
עכשיו אני יכול להגיד לך בפשיטות שכול דבר שאתה אוהב אותו בעצמך, אם תיקח עכשיו דף, ואני אבקש ממך לכתוב מי זה מושה, ותכתוב מושה הוא כזה וכזה וכזה, אז אשאל אותך כשאתה קורא את זה, מה גורם לך להרגיש טוב ומה גורם לך להרגיש רע? אז מה שגורם לך להרגיש טוב אתה חושב שזה טוב ומה שגורם לך להרגיש רע אתה חושב שזה רע.
שאלה: אבל זה לא אובייקטיבי.
אליעד: עכשיו מה זה בכלל טוב ומה זה רע, ואז תבדוק האם זה טוב או רע. בא ניקח דוגמה, למשל אתה אדם בריא, תשאל האם זה טוב או רע? למשל אם היית חולה, אנשים חולים לא אוהבים את עצמם, כל הזמן מתלוננים. עכשיו נשאל להיות בריא זה טוב או רע?
שאלה: זה טוב.
אליעד: איך אתה יודע? אתה כל כך בטוח?
שאלה: כן להיות בריא זה טוב
אליעד: כי אתה רוצה את זה, אתה מרגיש טוב כי אתה בריא, אבל מי אמר שזה טוב? אתה יודע שיש מלא אנשים שרוצים להיות חולים, כי כשהם חולים אוהבים אותם ונותנים להם תשומת לב. השאלה היא מה היא האמת? האם זה טוב או רע? אגיד לך איך מגלים אם זה טוב או רע.
שים לב לתהליך, התחלנו עם הסיפור של החברים, אמרנו שזה בכלל אהבה עצמית, אחר ראינו שאהבה עצמית תלויה בטוב וברע שאתה מרגיש, אחר כך הבנו שכדי להבין מה טוב או רע בך זה בעצם נגזרת של מה זה טוב ומה זה רע, אם נגיד להציל חולים זה טוב, אז אם אציל חולים ארגיש טוב, אם להיכשל בבחינה פיננסית זה רע, אז אם אכשל ארגיש רע
שאלה: יש למעשה הגדרות חברתיות
אליעד: אז השאלה היא איך נדע מהו טוב או מהו רע, למשל אדם שאיבד את כל רכושו זה טוב או רע?
שאלה: רע
אליעד: אני אגיד לך למה זה טוב לדוגמה, כי אם הוא אבד את כל רכושו, זה סימן שהוא היה מספיק אמיץ כדי לעשות דברים מסוכנים. מתי האדם מאבד את הכסף, כאשר הוא עושה טעויות, למה הוא עושה טעויות? כי הוא עושה הרבה דברים, למשל אדם שלא מאבד את הכסף, הוא לא מספיק אמיץ, אבל ההוא היה כל כך אמיץ ולכן נכשל, הוא לא היה פחדן.
שאלה: אז אתה אומר שבעצם בכל דבר רע יש טוב ובכל רע יש טוב.
אליעד: נכון למשל בן אדם שהוא לא בריא, למה הוא לא בריא? כי הוא לא שומר על הבריאות שלו, למה הוא לא שומר על הבריאות שלו? כי הוא מסור לעבודה, אז זה טוב או רע? אז אפשר להגיד שזה טוב כי הוא מסור לעבודה, אבל אפשר להגיד שזה גם רע כי הוא צריך להקדיש זמן לבריאות. ומה האמת, איך נדע אם זה טוב או רע מבחינה אובייקטיבית? האם זה באמת טוב או באמת רע? אם הייתי שואל את אלוהים מה הוא היה אומר, מה אלוהים חושב? אז בשביל זה צריך לנסות להבין ולהסתכל בפרספקטיבה רחבה יותר. זה מתחיל להיות גדול יותר. אתה חושב האם זה טוב לי או רע לי? אבל אתה צריך לצאת מעצמך, תחשוב שאתה מסתכל על המציאות מבחוץ, עכשיו אתה יוצא מהגוף, יוצא מכל העולם, אתה בקצה האחרון ומסתכל, ועכשיו אתה צריך משם להחליט אם זה טוב או רע, לפי מה אתה מחליט? למשל אתה נמצא עכשיו בקצה של העולם, ואתה רואה את כל העולם כמו סרט, כל מה שקורה אתה רואה, עכשיו אתה רואה קוף, האם זה טוב או רע להיות קוף? אין בזה טוב או רע, יש קוף, יש בן אדם, יש כזה ויש כזה, יש את הכל.
תחשוב, כאשר אתה אומר אני, אתה מתכוון לגוף, נכון? עכשיו כאשר אתה מתפתח מבחינה רוחנית, כאשר אתה אומר אני אתה מתכוון לתודעה, עכשיו תחשוב שכאשר אתה אומר אני אתה מתכוון למציאות, תגיד אני, ותחשוב שאתה זה המציאות כולה, תחשוב שזה הגוף שלך
שאלה: אם הייתי המציאות כולה לא היה טוב ורע?
אליעד: כי יש הכל, בא אחדד לך. בקשר לגוף אתה יכול להגיד שצד שמאל פחות טוב מצד ימין, אבל בקשר למציאות האין סופית זה הכל.
שאלה: זה צד ימין וזה צד שמאל.
אליעד: אבל אני אומר לך יותר מזה, בגוף שלך אתה מוגבל כי יש לך דברים חזקים ודברים חלשים, אבל אם אתה אומר את המילה אני ואתה מתכוון לכל המציאות, יש לך את הכל, הכל, יש לך גם את הכי טוב וגם את הכי רע, את כל הסקלה, יש לך גלקסיות מכאן ועד האין סוף, יש לך הכל, כל מה שאתה רוצה. אתה המפלצות ואתה כל בני האדם, אתה הכל הכל. עכשיו אתה מסתכל על זה ושואל זה טוב או רע? למי זה טוב או רע? מה שייך כאן טוב או רע, יש את זה, ויש את זה, יש את הכל. זאת אומרת שמבחינה אובייקטיבית, מהבחינה הכללית האם זה טוב או רע? אין הגדרה של טוב או רע, אז אם מצד המציאות אין טוב או רע אז איך מצידך יהיה טוב או רע? המציאות הזאת עושה שאתה תגיד שזה טוב, ושאתה תגיד שזה רע, למה אנשים חושבים שזה טוב להיות בריא? כי המציאות רוצה שהם יחשבו שזה טוב להיות בריא, אבל באותה מידה בגלקסיה השלישית שמאלה, המציאות רוצה שאנשים יחשבו שזה טוב להיות חולה. אנשים פה בחיים שלנו קמים בבוקר ומנסים לשרוד, נכון? מנסים לא למות, אבל לא מצליחים בסוף מתים, אני מגלה לך שיש עולם אחר קצת שמאלה בגלקסיה יש שם כדור אחר ששם האנשים מנסים למות, לא מצליחים למות, איך שהם קמים בבוקר הם מנסים למות, ולא מצליחים, מי שמצליח למות שם, כולם חוגגים את זה, זה הפוך בכלל, למה? כי פה יש מציאות כזאת ושם יש מציאות אחרת, יש אין סוף אפשרויות. המציאות היא אין סופית, וצורת החשיבה שלנו היא רק אפשרות, ההגדרה של הטוב והרע שלנו היא רק אפשרות, זה לא באמת טוב ורע, יש אנשים שחושבים שזה טוב או רע, ויש אנשים בגלקסיה אחרת שחושבים על משהו אחר כטוב או רע. אפילו תיקח בעולם הזה, למשל אדם מחלל שבת, ובאים היהודים ורוגמים אותו באבנים, היהודים חושבים שזה טוב שהרגו אותו, הוא חושב שזה רע שהרגו אותו, זאת אומרת שבאותו הדבר, אחד חושב שזה טוב והשני חושב שזה רע. למשל הרגו את הבן אדם הזה, האם זה טוב או רע? תלוי יש אחד שחשב שזה טוב ויש אחד שחשב שזה רע. גם כשהרגו את היהודים, אחד חשב שזה טוב להרוג אותם ואחד חשב שזה רע להרוג אותם. עכשיו הטוב והרע שלו הוא רק אפשרות, הוא לא מחויב, זה נקרא מחויב המציאות ואפשרי המציאות, מה מחויב? שום דבר, האם יש תפיסת חיים אחת שהיא נכונה?
שאלה: לא
אליעד: לא, יש לך את כל האפשרויות, אז מה מחויב? שום דבר. אתה יודע מה מחויב? השום דבר הוא מחויב, הכלום הוא המחויב, וכל ההגדות שלנו הם רק אפשרות.
עכשיו אם אתה מבין את זה? אתה ממשיך לחיות בעולם רגיל, אבל כאשר אתה כועס על משהו, אתה מבין שזה לא באמת רע, אתה כרגע חווה שזה רע, זה לא באמת רע, כי אולי זה טוב, כך שיש לנו שתי פרספקטיבות, מצד אחד זה הכל אחד וזה לא משנה. דוגמה אם עכשיו אש שורפת אותך, זה רע, נכון? אבל אם כאשר אתה אומר אני, אתה מתכוון לכל המציאות, ואש שורפת את מושה, האם זה טוב או רע? זה לא טוב או רע, זה אפילו טוב, אתה יודע למה זה טוב? כי המציאות רוצה שהאש תשרוף את מושה. שים לב מהצד שלך לשרוף את מושה זה רע, אך מהצד של המציאות זה טוב.
שאלה: זאת אומרת שכדי להרגיש טוב צריך כל הזמן לחוות את המציאות?
אליעד: עכשיו רגע, מי אתה באמת, מושה או המציאות?
שאלה: באמת אני מושה.
אליעד: אתה גם וגם, היד הזאת היא גם יד, וגם אליעד בו זמנית, אתה צריך לחוות את האמת, אמרתי לך בהתחלה שאתה גם ישנו וגם איננו, מה הכוונה? אתה המציאות, אתה הכל ללא הגדרה.
שאלה: ברגע שאתה מגדיר את עצמך כמושה, אתה חווה את הנפרדות, אבל אם אתה מגדיר עצמך גם כמושה וגם מציאות...
אליעד: אתה לא מגדיר אתה צריך להיצמד לאמת, אתה מבין. עכשיו למשל אתה הולך ברחוב, אתה צריך להבין שאתה גם הולך ברחוב וגם המציאות זזה, זה לא אני הולך ברחוב, יש מציאות שמזיזה אותי.
זה לא אני, זאת המציאות שמשתנה כל הזמן.
שאלה: מצד מושה שנשרפת לו היד זה רע, כי כואב לו.
אליעד: כי המציאות רוצה שהוא יחשוב שזה רע, אך מצד המציאות זה טוב. ואז יש לך שלמות.
שאלה: אז איך אתה מתחבר למציאות? איך אתה אומר לעצמך שאתה המציאות?
אליעד: זהו, שאתה לא אומר לעצמך, זה לא אמונה, זוהי הבנה, תשאל את עצמך מי אני, מי אני? אני מושה, אבל מי אני? מי התודעה שלי? היד הזאת האם היא אליעד או יד? זה גם וגם, היד היא גם אני, המציאות שמסתכלת עליך, אומרת מי הוא בכלל? מה הוא מבלבל את המוח שהוא מושה, הוא אני. עכשיו כאשר אתה מבין את זה אתה חווה את זה
שאלה: נגיד שקורה משהו רע למושה, ואז אני מסתכל בו זמנית בשתי הפרספקטיבות, ואז לא יכול להיות לי רע
אליעד: יכול להיות לך גם טוב וגם רע בו זמנית, כי מצד אחד אתה לא רוצה את זה ומצד שני אתה רוצה את זה. מה הבנת?
שאלה: מתי שקורה לי משהו רע, ואני מחובר לשתי הפרספקטיבות, הפרספקטיבה של כל המציאות והפרספקטיבה של מושה, אז בעצם אני חווה בו זמנית גם טוב וגם רע, כי אני בעצם מצד אחד רוצה את זה ומצד שני לא רוצה את זה. מצד מושה אני לא רוצה את זה, ומצד כל המציאות, כשאני חווה את כל המציאות, אני רוצה את זה, כי אני המציאות.
אליעד: כי אתה רוצה את זה, אתה רוצה שמושה יישרף. אתה רוצה שמושה יישרף ואתה רוצה שמושה לא ירצה להישרף, אתה רוצה שמושה יישרף, ואתה רוצה שיהיה למושה רע, כשאתה חווה את זה אין לך בעיה של אהבה עצמית. בא נחזור לאהבה עצמית, אם אתה מבין ויש לך שכל בקודקוד, אתה מבין שהמציאות אוהבת אותך, אז למה שאתה לא תאהב את עצמך? אלוהים אוהב אותך, למה שלא תאהב את עצמך, מה עשית? מה רע לך כל כך? אתה יכול להגיד שאתה לא אוהב את עצמך כי עשית טעות, אבל המציאות רצתה שתעשה טעות, מה הבעיה?
שאלה: בעצם כל בני האדם צריכים לאהוב את עצמם מבחינת האמת. כי המציאות אוהבת את כל בני האדם?
אליעד: המציאות רוצה שבני האדם לא יאהבו את עצמם, למה? כי ככה היא רוצה, היא רוצה שהפרות יאהבו את עצמם ושבני האדם לא יאהבו את עצמם, ולפעמים היא רוצה שיהיו בני אדם שיאהבו את עצמם, לדוגמה כמוני, או כמוך אם תבין את זה. אנחנו פה מנהלים אינטרקציה, אך מצד האמת, המציאות עושה את זה, אנחנו כאילו עושים, אבל זה לא אנחנו עושים, המציאות גורמת לי לדבר והמציאות גורמת לך להבין.
שאלה: אין לנו זכות בחירה בכל מקרה?
אליעד: לך כמושה אין זכות בחירה, אבל יש לך זכות בחירה, למה? כי אתה באמת מחליט מה אתה, כי מי שאנחנו באמת הוא זה שמחליט עבורנו. ככה זה באמת. אתה צריך מהצד שלך להיצמד לאמת
שאלה: הדרך היחידה להיצמד לאמת זה לשאול כל הזמן מי אני?
אליעד: כן, איך הגענו לזה, קודם תשאל מה אני
שאלה: וברגע שאתה חווה את האני שהוא כל המציאות, וגם מושה אז אתה חווה גם טוב וגם רע באותו זמן.
אליעד: אם אתה מתאמן בזה עוד יותר, אתה בסוף לא חווה שום דבר. בסוף יש משהו יותר גדול מזה. שאתה מבין שאתה גם לא מושה וגם לא המציאות, אתה מבין שאתה ישות אחת שיש בה שני דברים הפוכים, אתה לא חווה את עצמך, אתה לא חווה כלום. אתה קיים אבל אתה לא יודע שאתה קיים.
שאלה: ואז הצלחת להתאבד
אליעד: למעשה אתה מאבד את הצורה הנפרדת שלך, ומה שקורה אחר כך אתה חוזר לעצמך מעצמו. כי זה גם וגם, יש פה כמה תהליכים. אתה מתוך כלום, נוצר שוב פעם.
050-3331-331