אין לנו שום שליטה על מה שעולה ומופיע, אנחנו לא יכולים לשנות דפוסים, מחשבות, רגשות, כלום.

תסתכל אחורה על החיים שלך ותיראה שמעולם לא הצלחת לשנות את עצמך באמת.

כשקרה שינויי, היה זה רק ברגעים בהם פשוט נכנעת וקיבלת הכל כמו שהוא.

אין שום טעם לתרגל טכניקות בשביל להשתנות, להתפתח וכו.

אין שום טעם לנסות לשלוט במחשבות, רגשות ותחושות ולא במציאות בכלל.

אין שום טעם משום שאין לנו שום שליטה על שום דבר שעולה כמציאות.

כל ניסיון לשלוט או לשנות נובע מתוך ניסיון לברוח מכאב, להתנגד לכאב ולהתגונן מכאב.

כל ניסיון לשלוט או לשנות מרגיש כמו כיווץ, וכיווץ הוא סגירת הלב.

אין שום טעם לנסות לא להרגיש כאב, לברוח מכאב, להתגונן מכאב או לתרגל טכניקות שאמורות להעלים את הכאב.

אין שום טעם משום שזה פשוט לא עובד! כדיי לראות שזה לא עובד, כל מה שצריך זה להסתכל על העבר שלך... לא משנה מה עשית, עדיין עולה כאב.

עובדה! לא משנה מה עשית, לא הצלחת בזה.

ופעם אחריי פעם אנחנו ממשיכים לנסות לעשות משהו שהוכיח, פעם אחר פעם, שהוא לא עובד! באופן מאוד מוזר, אנחנו לא מסוגלים לקלוט את העובדה הפשוטה הזאת: כלום לא עובד! אי אפשר לשלוט במציאות, במחשבות, ברגשות, בתחושות או במה שעולה! ברגע שקולטים את זה, מפסיקים מיד להילחם, מפסיקים את כל טכניקות השליטה הפנימיות שלנו, מפסיקים את כל המאבק נגד הכאב ומרפים.

ברגע שמרפים מיד נעלמים.

לא הופכים לצופה ולא הופכים לעד, שום מצב תודעה כזה אלא פשוט אין יותר אני נפרד.

נקודה.

ברגע הכניעה אין יותר אני ואין יותר בעיות.

נקודה.

כניעה מתרחשת כאשר מבינים ששום דבר שננסה לא יעבוד, כאשר רואים סוף סוף את האמת הפשוטה הזאת.

כניעה אינה תוצאה של תירגול או מאמץ, כניעה אינה תוצאה של שום שיטה או טכניקה.

אם אתה נכנע באמת, איזה צורך יש לך בכל אותן טכניקות ומניפולציות? כאשר נכנעים, מפסיקים להתגונן אל מול כאב, ואז, כל דבר שובר לנו את הלב, כל דבר חודר לנו את הלב, כל דבר נוגע בנו עמוקות.

הלב נשבר ונפתח לרווחה כל הזמן, ובכל רגע של שבירת לב שכזה נופלים אל תוך העומקים האינסופיים של האהבה, החמלה והריפוי... אל העומקים האינסופיים של ה"אם האלוהית", האהבה.

מתוך העומקים האינסופיים של הלב עולה אז פעולה אותנטית, פעולה אמיתית, משחררת, פעולה שמשרתת באמת את טובת הכלל.

פעולה בתדר של אהבה וחמלה וריפויי.

כך, כל דבר מרפא אותנו, מאיר אותנו, מעמיק אותנו, מגדיל אותנו, משחרר אותנו ופותח לנו את הלב עוד.

ולנו אין שום שליטה בין כה וכה על מה שעולה... הכל חסד במובן הזה, הכל מלמד אותנו כניעה, הכל כל כך אינטליגנטי וכל כך מלא חמלה.

ואנחנו ממשיכים לנסות ולהתגונן מפניי מה שבא לקרוע לנו את הלב לרווחה וללמד אותנו אהבה, ולמה???

תודה לאל, שום דבר לא עובד...