בהפטרת פרשת עקב, שבת שניה של נחמה משבע שבתות דנחמא, אומר הנביא "מיהרו בניך, מהרסיך ומחריביך ממך יצאו" מסביר רש"י, על פסוק זה, מיהרו בניך לשוב, בעבור זה מהרסייך ומחריביך ממך יצאו.

פרשת השבוע, עקב, פותחת "והיה עקב תשמעון... אזי... ברוך תהיה מכל העמים... והסיר ה' ממך כל חולי...

יצחק, לאחר שברך את יעקב שהביא לו אוכל,. בהגיע עשו עם המטעמים אשר הכין לאביו, התברר לו שאחיו הקדימו וקיבל הברכה, אומר עשו ליצחק "הברכה אחת היא לך"?

תשובתו של יצחק המשתמעת מדבריו, אכן ברכה אחת בלבד לי. הברכה ניתנה ליעקב, גם ברוך יהיה. בעולם ישנה ברכה אחת בלבד, יש ברכה רק לאחד. ברכתו של יצחק, הינה ליעקב, לעשו אין ברכה משל עצמו, ברכתו תלויה תלויה במעשיו של יצחק.

הברכה, מציאות השפע תלויה בעקב תשמעון, והיה עקב תשמעון אזי ברוך תהיה אזי והסיר ה' ממך כל חולי. כדברי הנביא בהפטרת פרשתנו, מיהרו בניך, אומר הנביא כאשר וככל שימהרו בניך לשוב ולהתקרב אל הקב"ה אזי מהרסיך ומחריביך ממך יצאו.

עולמו של הבורא יתברך מלא בשפע, השפע נצרך לכלים להכלתו. שפעו יתברך אינו יכול להתקיים ללא כלי המכילו. ישנם שני כלים, הכלי הראשי, הטוב, יצחק, עם ישראל. כנגדו ישנו הכלי של הרע, עשו, אומות העולם. והיה כאשר תריד... כאשר עם ישראל אינו יוצר כלים להכיל שיפעו יתברך, השפע הולך לאותם כלים פגומים, עשו. עם ישראל אינו יכול להכיל השפע בכלי פגום. הכלים הפגומים הינם ברשות הסטרא אחרא, ברשות עשו.

מציאות העולם, מציאותו של עם ישראל תלויה בעקב תשמעון תלויה במיהרו בניך. זו המציאות אשר תביא ל"והסיר ה' ממך כל חולי", מציאות שתביא לברוך תהיה מכל העמים, תביא למהרסיך ומחריביך ייצאו. (הכוונה הינה שאותם, המכונים ועושים, מהרסיך ומחריביך, ייצאו ממך). ככל שנמהר להיות בחינת "מיהרו בניך", להיות אחים, נמהר לאהבת חינם, לגלות האחד באחר את האור שבתוכו את האור שלנו יחד, כך מהרסייך ומחריביך ממך יצאו.