בחלק הקודם של מאמר זה, התחלתי לתאר את הגורם האחרון במערכת התקשורת עם התבונה האינסופית, שעלינו לדעת להכיר ולהפעיל. הגורם הזה נקרא שכנוע עצמי והוא זה שבאמצעותו ניתן להשפיע על תת ההכרה, שהוצגה בחלקים הקודמים כתחנת השידור של מסרים אל התבונה האינסופית. כאמור, על מנת להשפיע על תת ההכרה, עלינו לדבר בשפה שלה, שפת הרגש. מה שאומר שעלינו לערבב רטט רגשי בתוך המחשבה או השאיפה שאותה אנחנו רוצים לנטוע בתת ההכרה. אותו רטט רגשי מיוחס באופן בלתי נמנע לאמונה. אמונה היא החזקה ביותר והיצירתית ביותר מבין הרגשות. יתרה מכך, היא עשויה להיות הרגש היחידי שהיסוד הרוחני כבר טבוע בו. מחשבות שלא מעורבבות באמונה, לא יתקבלו על ידי תת ההכרה.

השכנוע העצמי כולל את כל התמריצים המגיעים אל המוח המודע באמצעות חמשת החושים ומסופקים באופן עצמי. השכנוע העצמי משמש מתווך בין המוח המודע לתת ההכרה שלנו ועלינו להשתמש בו בתבונה בכדי להחדיר מחשבות מרצון אל תוך תת ההכרה.

בחלק א' של מאמר זה, ציינתי כי מטרתי היא להציע לכם 3 צעדים בסיסיים וראשוניים בדרך לתקשורת עם התבונה האינסופית. כעת, לאחר שהכרנו את חמשת "הנפשות הפועלות" בתוך מערכת התקשורת עם התבונה האינסופית (הצעד הראשון), הגיע הזמן לעבור לצעד השני בדרך לתקשורת עם התבונה האינסופית.

צעד 2- שליחת מסרים אל התבונה האינסופית

על מנת לשלוח מסרים אל התבונה האינסופית, עליך לשלוט במיומנויות הדרושות בשביל להעביר תקשורת מהמוח המודע אל תת ההכרה. איך עושים זאת? הגורם הראשון בו יש לעשות שימוש הוא כוח הרצון. עליך להשתמש בכוח הרצון שלך כדי לייצר את המחשבה שאותה אתה רוצה לחשוב מבלי קשר למה שאתה רואה מסביבך בעיניים מבחינה פיזית. עליך לחשוב את המחשבה המקורית הזו ולהחזיק בה כמחשבה הדומיננטית שלך.

בעזרת השכנוע העצמי, תוכל לפתח אמונה במחשבה שלך ולהוסיף לה את הרטט הרגשי הדרוש בשביל שתת ההכרה תכיר בה, תקלוט את המסר ותתחיל לפעול בהעברתו אל התבונה האינסופית. אתה הולך לשכנע את עצמך שמה שאתה רוצה הוא אפשרי, שאתה ראוי לו, שהוא מגיע לך. על מנת לשכנע עת עצמך בצורה הטובה ביותר, עליך להשתמש בכושר השכנוע שלך, בדיוק כפי שמרצה טוב, איש מכירות או עורך דין עושים שימוש במיומנות זו.

שים לב: לא סתם בחרתי את שלוש הדוגמאות האלו, לכל אנשי המקצוע האלה יש משהו מן המשותף שמאפשר להם להיות טובים בשכנוע - הם יודעים איך לגעת ברגש בעצמם ובאחרים. כל חמשת החושים שלך עומדים לרשותך בעת עבודת השכנוע העצמי: הראייה, השמיעה, המישוש, הטעם והריח. ככל שתרבה להשתמש בהם בנפרד וביחד, כך תשפר את סיכויי ההצלחה בהעברת המסר אל תת ההכרה.

בשלב זה עלי להדגיש בפניך דבר חשוב: לא תצליח להפעיל את השכנוע העצמי בעזרת שינון אמירות חסרות כל רגש, אשר לא עושות שימוש בחמשת החושים. אמירות שכאלו, טובות ככל שיהיו מבחינת הניסוח שלהן, לא יעשו דרכן אל תת ההכרה אלא יישארו אך ורק במוח המודע. התוצאה תהיה שאתה במקרה הטוב, תפתח את האמונה הרצויה ברמת המוח המודע שלך, אך תאמין משהו אחר לגמרי ברמה של תת ההכרה שלך. כמובן שמה שקובע לצורך התקשורת עם התבונה האינסופית, הוא אך ורק האמונה שנמצאת בתת ההכרה.

על מנת להשתמש בעקרון השכנוע העצמי ביעילות כדי להשפיע על תת ההכרה, עליך להפעיל את חמשת החושים, עליך להשתמש בכל הגוף שלך, עליך להפעיל את כל מערכת העצבים שלך, עליך להרגיש פיזית את אותו רגש שהיית מרגיש אם הדבר אותו אתה רוצה היה כבר שלך. אתה חייב לעשות שימוש בכל הפיזיולוגיה שלך (הגוף ותנועותיו), בקול שלך, בטון הדיבור שלך, בנשימות שלך, בשפה שלך וביכולת שלך לדמיין את מה שאתה רוצה עד לפרטים הקטנים ביותר.

שים לב: אני חוזר לדוגמה ממקודם, על מנת להשפיע על הקהל, מרצה טוב יודע איך לפנות אל קהלו בכמה דרכים בו זמנית: ויזואלית, שמיעתית ותחושתית. מרצה טוב או בכלל, כל מקצוען של אמנויות הבמה, יודע איך לרגש קהל. בדוגמה הזו, הקהל הוא תת ההכרה שלך והדרך לפנות אליו היא בדיוק אותה הדרך עושה המרצה, הזמר או איש המכירות אל הקהל שלו - אתה חייב לרגש אותו - זה שכנוע עצמי במיטבו.

לפני שנעבור לצעד השלישי בדרך לתקשורת עם התבונה האינסופית, אני רוצה לתת לך רמז קטן. רמז שיכול לשנות באופן משמעותי את מהלך החיים שלך, אם תעשה בו שימוש נבון. להלן הרמז:

מבחינתה של תת ההכרה, אתה מושך את מה שאתה כבר.