... שלו? שיחה בעניין חוויית הזמן. הוסבר שהמוח לא יכול להתבלבל בין עבר הווה לעתיד. אלא לכל תמונה של אירוע, מוצמדת חוויית זמן. ואין משמעות במוח לתמונה של אירוע, בלי חוויה של זמן. ניתן לדוגמה לראות פריים מתוך אירוע של זריחת השמש, בלי הצמדה לזמן. אבל לא ... מה ההבדל בין זיכרון של עבר לדמיון של עתיד? בהמשך השיחה, אליעד ביקש מהאדם לשים לב לכך שכל תמונה שעולה במוח - יש לה תיוג של זמן, אפילו אם לא באופן מודע. לדוגמה, כשאדם מדמיין את זריחת השמש, הוא יכול ... שתהיה זריחה מחר - אך התחושה בכל אחד מהמקרים היא שונה. אלו לא אותן חוויות. כלומר, אותה תמונה של זריחה, כאשר היא מתקיימת בראש, היא כבר משויכת לזמן כלשהו. אליעד שאל שוב ושוב: האם אתה יכול להראות תמונה אחת בראש, שהיא גם עבר וגם עתיד? התשובה הייתה שלא - כי בכל פעם שאתה רואה משהו בדמיון או בזיכרון, הוא ... זה בעבר. אבל גם אז - אין כאן החלפה בין זמנים, אלא תחושת חזרתיות או דמיון. האם ניתן לתייג תמונה בראש בלי זמן? האדם ניסה להעלות רעיון: אולי המוח מייצר קודם רעיון או תמונה בראש, ורק לאחר מכן משייך לה זמן - האם התמונה קיימת ללא זמן? אליעד חלק עליו: כל תמונה שהאדם חושב עליה, היא כבר משויכת אוטומטית לזמן כלשהו. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא הולך לדבר עם מישהו - התמונה הזאת קיימת אצלו כמשהו עתידי. אם הוא נזכר בשיחה שהייתה - זו תמונה עם תיוג של עבר. אין תמונה נייטרלית שאחר כך משייכים לה זמן. לדבריו של אליעד, ברגע שהאדם חווה משהו במחשבה - הוא כבר חווה אותו בהקשר ... אלא פשוט שכחה של העבר ודמיון של העתיד. הוא טען שכדי לדבר על בלבול בזמן, צריך שתהיה אותה תמונה ממש, שהאדם יראה אותה ויחשוב שהיא שייכת לעבר, למרות שהיא עתיד - או להפך. אך זה לא קורה בפועל. האם יש אפשרות להחליף את הזמן של תמונה? המשך הדיון עסק באפשרות שאדם ייקח תמונה אחת (למשל - של עצמו מדבר עם ראובן), וישייך אותה לזמן לא נכון. אליעד הסביר שגם אם זה נראה כך, המוח עדיין יודע לעשות הבחנה בין עבר לעתיד. אם האדם ראה את התמונה הזו בעבר, ואז חושב שזה יקרה בעתיד - זה לא אומר שהוא בלבל את הזמנים, אלא שייתכן שהוא פשוט דמיין שהשיחה ... יותר סביר שאדם יחשוב שראה תרנגול, כשזה היה מלפפון חמוץ - מאשר שיחליף בין עבר לעתיד של תמונה. כי הזמן הוא חלק מהותי מהתפיסה של המציאות. מה המסקנה הסופית לגבי חוויית הזמן? בסוף השיחה, האדם ניסה לנסח את מה שהבין: שהוא לא מצליח לחשוב על תמונה ללא הקשר זמן, ולכן הוא לא באמת יכול להתבלבל בין עבר לעתיד. אליעד חיזק את זה ואמר שאין לאדם אפשרות להלביש את אותה תמונה על שני זמנים בו זמנית. בכל רגע שהתמונה עולה בראש - היא כבר מתויגת. ואם מישהו אומר שהוא מתבלבל - הוא מתבלבל בזיכרון, או מדמיין דברים, אבל לא ... לגבי זמן של אירוע אחד. מה ההבדל בין זיכרון לבין דמיון? מה זה דזה וו? האם אפשר לחשוב על תמונה ללא זמן? האם יש בלבול בין עבר לעתיד? איך פועל המוח בתפיסת זמן? מהי חוויית הזמן? ...

... מעריצים, למה שונאים דוגמנית שמפרסמת תמונות לא מחמיאות שלה? שנאת מפורסמים לא מושלמים, למה לפעמים מעריצים שונאים את המפורסמים שהם מעריצים? למה שונאים דוגמנית לא מושלמת? למה שונאים דוגמנית שמפרסמת תמונה לא מחמיאה? למה שונאים דוגמנית שמפרסמת תמונות לא מחמיאות שלה? אנשים רבים תוהים מדוע לפעמים מעריצים מתחילים לשנוא דוגמנית שהם אוהבים, רק כי היא מעלה לאינסטגרם או לפייסבוק תמונות שלא מחמיאות לה. הדוגמנית שמייצגת מודל יופי, עם הרבה מאוד מעריצים שמעריכים את המראה שלה, מחליטה יום אחד לחשוף צדדים פחות יפים שלה: אולי תמונה שבה היא נראית עבה, אולי היא השמינה, אולי יש לה פצעים על הפנים או תמונה שלה לפני פוטושופ. לכאורה מדובר בפעולה טבעית ואותנטית, אך רבים מהמגיבים מוצאים עצמם כועסים, מתעבים, מקללים ואפילו ... רואה את הדוגמנית האהובה עליה, היא חשה שהאהבה וההערצה שהדוגמנית מקבלת בעולם, למעשה מופנית אליה עצמה. זה כאילו היא נמצאת במקום הדוגמנית, וחיה דרך ההצלחה שלה. מדוע תמונות לא מושלמות של מפורסמים גורמות לשנאה? כאשר דוגמנית מעלה תמונות לא מחמיאות, היא הורסת את הפנטזיה של המעריצים. במקום לראות את הדמות המושלמת שהם אוהבים ומעריצים, הם רואים תמונה לא מחמיאה, שהורסת להם את הדימוי העצמי המדומה שהם יצרו. אם המפורסמת אינה מושלמת, המשמעות היא שגם הם עצמם לא ... מושלם. למה שונאים דוגמנית לא מושלמת? שנאת מפורסמים שלא נראים טוב למה מעריצים הופכים לשונאים? מדוע אנשים מעריצים מפורסמים? איך הערצה הופכת לשנאה? למה אנשים מגיבים רע לתמונות אותנטיות? למה שונאים דוגמנית לא מספיק יפה? למה שונאים מפורסמים שלא נראים טוב? מה ההיגיון לשנוא מושא הערצה? למה מעריצים מפורסמים? תמונות בפייסבוק, תמונות באינסטגרם, תמונות לא מחמיאות, דוגמנית בלי פוטושופ, למה שונאים אותי? למה המעריצים שלי שונאים אותי? ...

... לדוגמה, כשאדם הולך ברחוב ורואה עמוד, יש סיבה שהוא ראה את העמוד ולא משהו אחר. אליעד נותן דוגמה נוספת של השתקפות של תמונה במראה. האם יש תמונה או אין תמונה? ישנה תמונה וגם אין, משום שזו השתקפות בלבד. כך גם המציאות שלנו - אולי אנחנו רק השתקפות של משהו אחר, שאינו גלוי לנו באופן ישיר. הוא משתמש בדימוי של ... הדברים. הוא מסביר שמציאות סיבתית מלאה בשכל ובחוכמה, ושעלינו להשתמש בהבנה זו. המרצה גם נותן דוגמה לשאלה של האם יש תמונה או אין תמונה, כאשר מתבוננים בהשתקפות במראה. התמונה קיימת ויכולה להיות גם לא קיימת בו - זמנית, כמו השתקפות של תמונה מחוץ למציאות. הוא ממליץ להתבונן בהשתקפות כדי להבין את המשמעות שמסתתרת מאחוריה, ולהבין את השכל שבדברים. איך להתחיל תהליך חיפוש פנימי ... וכיצד כל זה מתחבר יחד. כל אדם צריך לשאול את עצמו לא מה המשמעות שלו, אלא מה המשמעות של העולם בכלל. ברגע שמבינים את התמונה הגדולה, השאלות על משמעות החיים כבר לא נחוצות. האם אנו באמת יכולים להבין את משמעות החיים? שאלה נוספת שעלתה הייתה האם באמת אפשר להבין את ... לא סתם הדבר קרה. כשהלכת ברחוב וראית מולך עמוד, לא סתם ראית את העמוד. למשל תסתכלו לשם, יש שם השתקפות על המראה של תמונה, למה יש שם השתקפות? מה זה אומר? אני במקרה מבין את השכל של מה שזה אומר, תכף נעשה חידון מה זה אומר ההשתקפות של התמונה על המראה. אבל תבינו אם זה סיבתי יש בזה שכל. מה זה אומר? זה אומר שיש תמונה שלא קיימת, יש תמונה או אין תמונה? יש תמונה וגם אין תמונה. אז יכול להיות שאת היא השתקפות של משהו שהוא שם בכלל. את בכלל נמצאת בחוץ, ואת רק משתקפת, כמו שיש כאלה שמצלמים עצמם מחזיקים את השמש, אבל ...

... עיצוב, יופי, אסתטיקה, פרחים, הפילוסופיה של האומנות, ציורים, אמנות חזותית, אמנות מושגית, אמנות קונספטואלית מהם הגורמים שגורמים לאדם לבחור תמונה מסוימת ולמה יש אנשים שמעדיפים תמונות עם אסתטיקה שונה? בהרצאה, אליעד מדבר על הבחירות האסתטיות של בני אדם, תוך דגש על ההשפעות הסוציולוגיות והפסיכולוגיות שמובילות אותנו להעדפות שונות. הוא מציין את האסוציאציות החושיות והרגשיות שמעוררות תמונות שונות, וכיצד הצבעים, הצורות, וההקשרים הסוציוטיפיים משפיעים על הרגש של הצופה. הוא מביא דוגמאות שונות כדי ... אחת היא אהבתו של אדם לצבעים אדומים. אם הוא מרגיש שחסרים לו צבעים אדומים בחייו או שהוא נזכר בזיכרון חיובי שקשור לצבע האדום, הוא יעדיף תמונה עם גוונים אדומים. הסיבה לכך היא שמחקרי תודעה וסוציולוגיה מצביעים על כך שמדובר בחיבור רגשי - אסוציאטיבי. אליעד מסביר גם כיצד ניתן להבין את ההעדפות האסתטיות דרך המושג סוציוטיפיות. לדוגמה, כאשר אדם רואה תמונה מסוימת, הוא אינו רק רואה את הצבעים והצורות, אלא הוא מתאר אותם באמצעות חוויותיו האישיות. אם הוא מרגיש שיש משהו מוכר או טוב בתמונה, אז התמונה הופכת בעיניו ליותר יפה. הוא גם מציין כיצד תהליך הבחירה מתרחש בשלב בו האדם מציב את עצמו מול הבחירה ויודע שאין ... אחרת. במקרה כזה, הוא יתפוס את הבחירה כטובה יותר, משום שהוא יודע שהיא התוצאה האפשרית היחידה. איך משפיע הקונטרסט בין צבעים על האסתטיקה של תמונה? אחת השאלות המרכזיות שהועלתה בהרצאה היא איך הקונטרסט בין צבעים משפיע על התחושה שצופה מרגיש כלפי תמונה. אליעד מציין כי הבחירה בתמונה עם קונטרסט גבוה בין צבעים (כגון אדום ושחור) גורמת למוח להרגיש יותר עירני ומעורב. לעומת זאת, תמונה עם צבעים אחידים יותר או קונטרסט נמוך עשויה להיתפס כמעוררת פחות רגשות ועניין. דוגמה לכך היא תמונה בה יש שילוב של צבעים בהירים ומנוגדים, שיכולים לגרום למוח להרגיש תחושת עירנות גבוהה יותר. ההסבר המרכזי כאן הוא שלמוח יש נטייה לשלם יותר על תמונה עם קונטרסטים חזקים, כיוון שהתמונות הללו מציעות יותר מרחב לדמיון ומעוררות יותר רגש. לדוגמה, כאשר יש תמונה עם צבעים של אדום ולבן, ניתן להרגיש שהקונטרסט בין הצבעים מפעיל את החושים בצורה יותר אינטנסיבית, בעוד שבחירה בתמונה עם צבעים פחות מנוגדים תוכל להיתפס כמתונה או פשוטה יותר. מה המשמעות של הסדר בתמונה ואיך הוא משפיע על התחושה של הצופה? אליעד מציין שבחירה בתמונה מסוימת תלויה גם בסדר שלה. כאשר הצופה מתבונן בתמונה מסודרת, הוא לרוב ירגיש שהדברים מתנהלים על פי חוקיות והיגיון. לעומת זאת, בתמונה עם יותר אוסף של צבעים לא מסודרים או אי סדר, הצופה יכול להרגיש תחושת חופש או אי ודאות. תמונה מסודרת נראית יציבה יותר, ומשדרת תחושה של סדר ושליטה. לדוגמה, כאשר הצופה מתבונן בתמונה שבה כל הצבעים ממוקמים בצורה מסודרת ומדויקת, הוא מרגיש תחושת נוחות. מנגד, בתמונה שבה הצבעים נראים מבולגנים או חסרי סדר, הצופה עשוי להרגיש תחושת חופש, אך יחד עם זאת תחושת אי נוחות או קושי להבין את המסר. איך בחירת האובייקטים בתמונה משפיעה על החוויה האסתטית? בחירת האובייקטים בתמונה משחקת תפקיד משמעותי בהשפעתה על הצופה. אליעד מראה כיצד אפילו פרחים בתמונה יכולים להשרות על הצופה תחושת חום, נעימות או סקרנות, תלוי איך הם מוצגים. לדוגמה, הוא מתאר את ההבדל בין פרחים ... היא שהמוח מחפש תמיד את הדינמיקה שבין פתוח לסגור ויכול למצוא תחושת סקרנות או רצון לגלות יותר במצבים שבהם יש אלמנטים פתוחים או לא ברורים בתמונה. האם העדפות אסתטיות תלויות אישיות בלבד? אליעד מסביר כי הבחירות האסתטיות שלנו אינן תמיד תלויות בטעמים האישיים ... תרבותיות, חוויות עבר, וזיכרונות אסוציאטיביים. ההבנה הזו יכולה להוביל לתובנה יותר מעמיקה אודות אסתטיקה בעיני כל אחד מאיתנו. כאשר אדם בוחר תמונה או אובייקט מסוים, הוא לרוב לא מודע לגמרי לאסוציאציות שמפעילות את הבחירה שלו. הוא עשוי לבחור תמונה מסוימת רק בגלל שהיא משדרת לו תחושת חום או נוחות, מבלי להבין את המנגנונים הפנימיים שמניעים אותו לכך. בנוסף, אליעד מציין שהעדפות אסתטיות אינן תמיד קבועות. כמו שהתמונה הייתה יפה בהתחלה, ייתכן ובשלב מאוחר יותר היא תפסיק להיות מרשימה או אטרקטיבית, משום שהציפיות והצרכים של הצופה ...

... של התמונה המלאה - מה החיסרון שיש גם בתמונה המלאה בעצמה? כפי שכבר ביארתי במספר מקומות, וכפי שנתפש בעיני בני האדם, התמונה המלאה היא הייצוג של השלמות. כי בכל מקום ובכל עניין, מלמדים את האדם לנסות לראות את התמונה המלאה. כי התמונה המלאה היא הייצוג של השלמות. ובאנלוגיה אלינו, לראות את התמונה המלאה, פירושו שהאדם יצליח להבין את המציאות כפי מה שהיא באמת מנקודת מבט אובייקטיבית. וכפי שכבר ביארתי, מבחינה לוגית האדם לא יכול וגם לעולם לא יוכל לראות את התמונה המלאה כפי מה שהיא. כי ברגע שהאדם קיים וצופה בכל דבר שהוא, ממילא לעולם הוא לא יכול לצפות בכל התמונה המלאה, משום שהוא עצמו חלק ממנה. והתודעה לא יכול להסתכל על עצמה מבחוץ. כי ברגע שהיא מסתכלת על עצמה, זה תמיד אך ורק באופן חלקי בלבד. ועל האדם לדמיין עיגול גדול שהוא התמונה המלאה. ובתוכה הוא עצמו קיים. ובתוכה כל העולם כולו קיים. וברגע שהאדם חושב על משהו, הרי שתמיד אפשר להקיף אותו ואת המחשבה שלו בתוך תמונה עוד יותר גדולה. וגם אם האדם יצליח לצאת מהעיגול ולהסתכל על העיגול מבחוץ, תמיד יהיה ניתן ... אותו ואת המחשבה שלו ואת מה שהוא חושב עליו בעיגול עוד יותר גדול. כך שמבחינה לוגית, אין אפשרות לתפוס את כל התמונה המלאה בתוך המחשבה. כי התמונה המלאה תמיד יהיו בתוכה לפחות שלושה גורמים. והם האדם עצמו שחושב את המחשבה. הדבר עצמו שחושבים עליו. והמחשבה שמקשרת את האדם שחושב לבין הדבר שעליו האדם חושב. והתמונה המלאה היא המציאות שמקיפה את התודעה החושבת + את המחשבה עצמה + את כל הדברים שעליהם האדם ... כלשהו, הרי שיש שם הפרדה בין התודעה לבין המחשבה לבין הדבר שנמצא בתוך המחשבה. ולכן אי אפשר לעולם לראות את התמונה המלאה. וכפי שכבר ביארתי, כדי לראות את התמונה המלאה בשלמות, לשם כך על האדם להיות התמונה המלאה בעצמו. דהיינו, שעל האדם להיות גם הוא עצמו וגם המחשבה שלו וגם כל שאר הדברים, וכל זה להיות בו זמנית כישות אחת שהיא התמונה המלאה שמקיפה את הכל. וזה כמובן לא אפשרי. אבל כאן במאמר נבאר, מדוע גם אילו היה יכול האדם לראות ולהיות התמונה המלאה, הרי שגם אז זאת לא הייתה השלמות. והעניין הוא, כי מה שנדמה לאדם שהתמונה המלאה זאת השלמות, גם זאת טעות. משום שלכל תמונה מלאה, תמיד יש תמונה מלאה עוד יותר גדולה ממנה. כי בעיני האדם התמונה המלאה נתפשת כחיבור של כל החלקים של התמונה. כי יש פאזל שיש בו הרבה חלקים. ויש את התמונה המלאה שהיא החיבור של כל החלקים של התמונה המלאה. ויש את שלושת הגורמים הנל, שהם התודעה + המחשבה + כל מה שקיים שהוא לא התודעה מחשבה. והתמונה המלאה היא החיבור של כל הדברים האלו. אך לא כך הוא הדבר, כי התמונה המלאה האמיתית, היא גם התמונה המלאה הנל, דהיינו, החיבור של שלושת הגורמים הנל כישות אחת, אבל בנוסף על כך התמונה המלאה היא בו זמנית גם כל אחד ואחד מהחלקים שלה כישות נפרדת. ולצורך ההמחשה, מי שיתבונן ... האדם מסתכל אך ורק על אחד מהחלקים של הפאזל, וכאשר האדם מסתכל על כל החלקים של הפאזל בבת אחת דהיינו, על התמונה המלאה, הרי שבכל אחד מהמקרים, רמת העמקות שבה האדם מסתכל על כל אחד מהחלקים של הפאזל, רמת ...

... לא מבין את המחיר וכאן אסביר, עוד אפשרות איך להגיב ללקוח שלא מבין את התמחור שלך בצורה קיצונית. לדוגמה אתה הנדימן ולקוח שואל אותך כמה יעלה לו שתגיע אליו לתלות לו תמונה בבית. ונניח שאתה אומר לו שזה יעלה לו 300 שח. ואז הלקוח אומר לך, שזה לא הגיוני שהתמונה עלתה לו 50 שח ולתלות אותה יעלה לו 300 שח, שאין בזה ... אבל במקרה הנל, הלקוח לא אומר לך שאצל המתחרים זה יותר זול, הלקוח גם לא אומר לך שאין לו כסף, הלקוח כן אומר לך, שלהבנתו המחיר שלך ממש לא הגיוני, כי איך יכול להיות שתמונה שעולה 50 שח יעלה לו לתלות אותה 300 שח. אז איך במקרה ... אותו, כמה לדעתו של הלקוח, אמור לעלות המוצר. ואז בהתאם לזה להראות לו את האבסורד ואת חוסר ההיגיון בשיטת התמחור שהלקוח מציע. לדוגמה: הלקוח אומר לך, שזה לא הגיוני שתמונה שעולה 50 שח יעלה לתלות אותה 300 שח. במקרה כזה אתה לדוגמה יכול לומר ללקוח, משהו בסגנון של אני מבין את מה שאתה שואל. אבל כמה לדעתך אמור לעלות שירות של תליית תמונה? כמה לדעתך אמורה לעלות העבודה, ביחס לעלות החומר?. ונניח שהלקוח אומר, שלדעתו העלות לתלות את התמונה אמור להיות 100 שח. אתה מתבונן ביחד עם הלקוח בשיטת החשיבה של הלקוח. ואתה יכול לשאול אותו, כמה לדעתו יעלה לתלות תמונה של 20 שח וכמה יעלה לדעתו לתלות תמונה שעולה 10,000 שח? באותו הקשר, באיקאה לדוגמה, נכון לרגע ... כלשהו בין עלות המוצר לבין עלות ההרכבה. ומפה לשם, אתה בעצם יכול לפתח דיאלוג עם הלקוח, להסביר לו את שיטת התמחור שהוא יבין אותה מעצמו. נניח שהלקוח אומר לך שלתלות את התמונה אמור לעלות 100 שח. אתה שואל אותו, האם לדעתו אמור להיות ... אתה יכול לגלות אמפתיה ללקוח ולנסות לשאול אותו איך הוא היה מתמחר. לפתוח איתו בדיאלוג ולנסות לגרום לו להבין מעצמו, ששיטת התמחור שלו לא הגיונית. כי עלות העבודה לתלות תמונה, זהה באופן כמעט מדויק, בלי קשר לעלות החומר של התמונה. כי כאשר אתה אומר ללקוח את ההיגיון של המחיר, הרי ... כמה זה הגיוני, הרי שאתה זה שקובע את זה ללקוח. אבל אם הלקוח יבין את זה מעצמו, זה כמובן עדיף. באותו עניין אני אוסיף, כי צריך לגלות אמפתיה כלפי הלקוח. כי הלקוח רכש תמונה ב 50 שח, כי כנראה הוא ניסה לחסוך כסף ולכן הוא רכש את התמונה הכי זולה. והוא לא העלה בדעתו, שהתמונה הזאת תלויה על הקיר, תעלה לו 350 שח. שאם הוא היה יודע את זה מראש, אולי הוא לא היה רוכש את התמונה. הלקוח חשב שהוא רוכש תמונה לבית בעלות של 50 שח ואולי יעלה לו עוד כמה שקלים לתלות אותה. ופתאום מתברר לו שהתמונה + לתלות אותה יעלה לו 350 שח והלקוח לא לקח את זה בחשבון כשהוא רכש את התמונה. כי מי שרוכש תמונה ב 5000 שח, כנראה שלא תהיה לו בעיה לשלם 300 שח כדי לתלות אותה. אבל מי שרוכש את התמונה הכי זולה, כנראה לא לקח בחשבון כמה יעלה לו לתלות אותה. בכל מקרה נקודה נוספת בהקשר הספציפי הזה, היא שמצד האמת, אם אתה קונה תמונה ב 50 שח אתה גם יכול לתלות אותה לבד, בעלות של פטיש + 1 או 2 מסמרים. זה הכל. אבל אם אתה רוצה שהתליה תהיה מקצועית בדרך כלשהי, אז כן, תליה מקצועית יש לה עלות. במילים אחרות, בתמונה, הלקוח אולי מתפשר על האיכות. אבל בתליית התמונה, הלקוח רוצה שזה יהיה יותר מקצועי. לכן יש כאן עלות. כי ...

... האנושי אינו מתאר בהכרח מציאות אובייקטיבית, אלא רק מציאות סובייקטיבית. הזיכרון הוא תחושה או תמונה המופיעה במוחו של האדם בזמן הווה, והוא מקשר לתמונה זו תחושה של זמן, כאילו היא שייכת לעבר. כיצד הזיכרון ... שיקרה בעוד שבוע או בעוד שנה, ואחר כך להיזכר במשהו שקרה לפני שבוע או לפני שנה. בשני המקרים מדובר בתמונות מנטליות שהאדם חווה כרגע. הוא שואל את השאלה המרכזית: במה שונה תמונה של אירוע שהאדם מדמיין לעתיד לבין אירוע שהאדם זוכר מן העבר? ההבדל היחיד, הוא מסביר, הוא התחושה שהאדם משייך לתמונה. התמונה מהעבר נחוויית כאילו התרחשה, והתמונה מהעתיד אינה נחוויית כמציאות קיימת. אולם בפועל, שתיהן קיימות בתודעה רק ברגע הנוכחי. לפיכך, לדעתו, הזיכרון הוא רק תחושה של תמונה בתודעה, ולא עדות חד - משמעית למה שבאמת התרחש במציאות. ... זה קרה או לא מה זה רלוונטי, אבל זו כבר שאלה אחרת. ושימו לב שאדם מדבר על משהו שקרה, הוא מדבר על תמונה מסוימת עכשיו, הוא מדבר על תמונה מלפני דקה או מלפני 10 שנים, וזו תחושה מסוימת ביחס לתמונה. ואתה מיחס לתמונה הזו תאריך מסוים, אבל עכשיו אתה חש אותו. ונסו לדמיין ... מהתיאור של מה שהיה קודם? ואדם יכול להגיד, כן, את מה שקודם אני מרגיש שזה קרה שאני מספר על זה, והתמונה של העתיד אני לא חווה שהיא קיימת. ואין שום הבדל בים עבר לעתיד, חוץ מהתמונה שיש לו כרגע בראש. לכן אדם אומר שהוא חווה תמונה בזמן זה או אחר. גם ילדים מאבדים מהר את תחושת הזמן, כל ...

... בגלל שהוא רוצה לראות תמונה גדולה וברורה יותר. ההבדל בין צורה למהות במכירה כאשר מציגים מוצר, יש הבדל ... צפייה מרשימה עם תמונה ענקית וברורה. זהו מעבר ממוקד בתועלות הלקוח ולא בתיאורים טכניים יבשים. איך ... אלא כי הוא רוצה לראות תמונה גדולה וברורה יותר. לכן, על המוכר להתמקד בתועלות ולא בתיאורים טכניים יבשים. ... צפייה מרשימה עם תמונה ענקית וברורה. במקום לומר: - למוצר יש אחריות של 5 שנים. עדיף לומר: - עם ... לכך שכשהוא יראה את התמונה הוא יראה תמונה מאוד ענקית אז תגיד ללקוח תקשיב הטלוויזיה הזאת אתה תראה בה תמונה מאוד ענקית כי היא ורק היא 80 אינץ . כנל לגבי כל תיאור של המוצר קח את ...

... תגובות חיוביות, דיסלייק, אהבה עצמית, ערך עצמי, ביטחון עצמי, דימוי עצמי, מה חושבים עליך? העלאת תמונות לפייסבוק, תגובות בפייסבוק, הערכה עצמית, להאמין בעצמך למה אנשים ... אותו כחכם, מוצלח, או מעניין. עצם המחשבה הזו מייצרת אצל האדם תחושה חיובית. לדוגמה, אם אדם מעלה תמונה שלו צונח ממטוס ומקבל לייקים רבים, הוא מתחיל לחשוב מחשבות חיוביות ... בתשובות שהועלו, נאמר שלייק מחזק את התחושה שמסכימים איתו, או שהוא חכם, או שמשהו שהוא העלה (כמו תמונה או פוסט) נתפס בעיני אחרים כמעניין או ראוי להערכה. כיצד הלייק ממלא ... יותר, כי התחושה הזאת פוגשת את חוסר הביטחון שלו ומקטינה אותו. יש גם הבדל בין מצב שבו מישהו מעלה תמונה שלו צונח ממטוס וזוכה ללייקים, לבין מצב שבו מישהו כותב רעיון או ... לחשוב שהם חכמים או שהם מסכימים איתם, בא נגיד נלך על אני נגיד רציתי לתת דוגמה נגיד שמישהו מעלה תמונה ועושים לו לייק אוקי, עכשיו מה זה אומר נגיד שחושבים שהוא חכם? לא, ... אליעד: את החסרונות? ש: כן את חוסר השלמות של הבן אדם מול עצמו. אליעד: איזה חלקים, בן אדם העלה תמונה לפייסבוק שהוא צונח ממטוס בסדר עשו לו לייק, זה עשה לו מאוד טוב ... מה האמת הוא שואל את עצמו אוקי מה נראה לי מה נדמה לי או מה אני רוצה לחשוב אז בעצם הוא מעלה את התמונה כדי שיעשו לו לייק כי אז הוא מאמין למה שאמרו עליו וכשהוא מאמין למה ...

... הן רק תיאורים שונים ובגדים שונים של המציאות. כל צורה שונה של המציאות מתוארת אצל האדם בשם אחרת הגדרה אחרת. תמונה אחת של המציאות נקראת אהבה, תמונה אחרת של המציאות נקראת שנאה. תמונה אחת נקראת שולחן, אחרת נקראת כדור הארץ וכולי. גם האני של האדם היא תמונה. מהו האני? האני הוא כל הדברים שהאדם מייחס לאני. שאלה: במה שונה האני מהאחר וממה שאינו אני. ...