עונות המעבר מסמנות, עבור רבים, תקופה של מחלות. עם בוא הסתיו, אני מנצלת את ההזדמנות הזו לדון בקשר שבין תזונה ובריאות.
המימרה אומרת ש"אדם הוא מה שהוא אוכל". לפי הגישה הנטורופתית, תזונה ואורח חיים לא נכונים הינם הסיבה לרוב רובן של מחלות האדם. גורמים אלו לא רק מהווים תנאי הכרחי לשמירת הבריאות ומניעת המחלות אלא הינם גורם חשוב מאד בתהליך הריפוי של מחלות קיימות. גם הרמב"ם בהלכות דעה (פרק ד) אומר: "רוב החולאים הבאים על האדם אינם אלא מפני מאכלים רעים, או מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה אפילו ממאכלים טובים".
תזונה לא נכונה ואורח חיים לקוי גורמים לחסכים תזונתיים מצד אחד ולהצטברות פסולת בגוף - מצד שני. תפקיד התזונה בזמן המחלה היא לסלק את הפסולת הזו, להשלים חסכים תזונתיים קיימים, ולהוסיף מרכיבים שיש להם אפקט תרפואידי למחלה הנתונה.
הרופא השוויצרי ד"ר בירכר - בנד (1877-1959) טיפל בהצלחה בעשרות אלפי חולים ע"י התזונה. גם רופא אמריקאי ידוע, רוברט ג'קסון, בעל "חיים ללא מחלות", טיפל בתזונה ובשיטות אלטרנטיביות אחרות. הוא הציל הרבה נפשות בשיטות אלה, ובתוכם גם את חייו שלו עצמו. היום יותר ויותר אנשים מכירים בחשיבות התזונה למניעת ולריפוי מחלות. יש הרבה ספרים בנושא ולמעוניינים אני ממליצה את ספרו של ד"ר הנרי ביילר "המזון הוא התרופה הטובה ביותר".
כשאנחנו מתייחסים לתזונה בזמן המחלה, יש להבדיל בין מחלה אקוטית לכרונית.
מחלה אקוטית. קודם כל, בזמן מחלה אקוטית אין להעמיס אוכל על הגוף. בעלי חיים נמנעים מאוכל כלל עד להבראתם. כך נוהגים גם בכל השבטים "הפרימיטיביים", כלומר כל האנשים שלא איבדו עוד את הקשר עם הטבע. כך גם, באופן אינסטינקטיבי מתנהגים הילדים: כשהם חולים, הם מאבדים את התיאבון (כמובן בתנאי שלא מכהים את הסימפטומים באמצעות תרופות כגון אקמול, נורופן, וכו'). פיטגורס, סקרטס והרקליטס טענו, שצום לא רק עוזר להבריא, אלא גם מגביר את יעילותנו הן הפיזית והן המנטאלית. גם היפוקרטס ואביצנה השתמשו בצורה פעילה בצום כשיטה טיפולית למחלות. Pol Breg פיתח שיטה שלמה לטיפול במחלות שונות על - ידי צומות ממושכים וכן השתמש בצום כדרך לשמור על בריאות טובה. שיטה זאת עד היום משמשת בהצלחה חלק מהרופאים בטיפול בכיב קיבה, כיב תריסריון, מחלות לב ובריאות הנפש.
אינני קוראת לכם להתחיל לצום. הדבר לא מתאים לכל אחד ובכל מידה. לכן, בשום פנים ואופן אין לעשות זאת לבד על דעת עצמו, אלא אך ורק בהמלצה ובהשגחה צמודה של מומחה. עם זאת, אני כן קוראת לכם לא להכריח את החולה לאכול, כשאין לו תאבון. כאשר הסבתות שלנו קבעו: אין לו תאבון - סימן שהוא חולה - הן צדקו. וכאשר הן אמרו: אם הוא יתחיל לאכול - סימן שהוא יבריא - הן צדקו גם!
אכן, אין להכריח את החולה לאכול, אם הוא לא רוצה. חוסר תאבון במחלה הינו סימן לכך שגוף החולה חייב להתנקות ואין להפריע לו בכך, אם אנחנו רוצים שהחולה שלנו יבריא! ממילא בזמן מחלה אקוטית המזון לא נספג. אם המחלה מלווה בחום, האכילה מזיקה במיוחד, כי אכילה בעת עלית חום לא מאפשרת לגוף לווסת את חומו. נוכחות המזון במערכת העיכול מעכבת את ספיגת המים, שנדרשת לוויסות החום, לכן הגוף מתקשה להוריד את החום, והחום אף יכול לעלות.
אם החולה אוכל, יש להקפיד על מזון קל לעיכול ובכמויות קטנות. עדיף לתת אוכל 5-7 פעמים ביום במנות קטנות מאד, מאשר לדחוף לחולה ארוחות שלמות 2-3 פעמים ביום. מומלץ לתת לחולה פירות ו/או מיצי פירות או מרק. ומה שחשוב במיוחד וחשוב בהרבה יותר מאוכל - זה שתייה. חולה במחלה אקוטית חייב לשתות כל הזמן והרבה. זה חשוב במיוחד להבראתו. הכי טוב לשתות מים. טוב לשתות גם תה ירוק, תה צמחי מסוגים שונים ומיצים, במיוחד מיץ תפוחי עץ ומיץ רימונים. בשום אופן אין לתת לחולה שתייה המכילה קפאין, כמו קפה וקוקה - קולה.
במחלות אקוטיות חשוב להימנע מחלב ומוצריו, במיוחד כשמדובר במחלות המלוות בנזלת, הצטברות ליחה וכדו' - כי חלב גורם להצטברות נוזלים בגוף.
דרך אגב, מחקרים אקדמיים הוכיחו את "שיטת הסבתא" בטיפול מחלות אקוטיות. אתם זוכרים, איך הסבתות טיפלו בכל מחלה באשר היא? - מרק מרבע עוף. היום מחקרים הוכיחו, שלמרק כזה אכן יש אפקט תרפואידי! וזאת עוד לפני שנזכיר את השפעתן הטיפולית של ידיים אוהבות, שמביאות את אותו המרק... אכן, מחקרים מהשנים האחרונות מוכיחים את מה שאמהות ידעו באופן אינטואיטיבי מאז ומתמיד - חיבוק, נשיקה, מילה טובה מאדם אהוב מחזקים את המערכת החיסונית הן של נותן והן של מקבל החיבה!
מחלה כרונית. על מחלות כרוניות אגיד רק כמה מילים בלבד, כיוון שבמחלות אלו יש צורך בהתאמה מקצועית של תזונה. במחלות כרוניות אנחנו פחות סומכים על הגוף שידע לנצח את המחלה לבד. כאן למזון יש תפקיד חשוב לתמוך ולטפל. עוד היפוקרטס, אבי הרפואה המודרנית, כתב כי בעזרת אורח חיים בריא ותזונה נכונה ניתן להתגבר על המחלות. כך גם הרמב"ם הרבה לדבר על תזונה נכונה כדרך לשמירת הבריאות וריפויו.
במחלות הכרוניות, שלא כמו במחלות אקוטיות, חשוב להזין את החולה, ולדאוג לכך שהוא יקבל את כל המזינים בכמויות מספיקות. חשוב שהחולה יאכל בזמן הנכון ובכמות נכונה. חשוב גם שהוא יימנע מלאכול מזונות שעלולים להחמיר את מצבו. לדוגמה, לחולה Gaut אסור לאכול פטריות בשום צורה ובשום כמות, גם אם הוא אוהב אותם מאד, כיוון שפטריות גורמות להצטברות חומצה אורית המהווה סיבה למחלת ה - Gaut! לחולה סכרת אסור לאכול כל דבר המכיל סוכרים, גם פשוטים (כמו אלה הנמצאים באגסים, למשל) וגם מורכבים (כמו אלה, הנמצאים בבטטה) - וכו'.
תמיד קל יותר למנוע מאשר לתקן. לכן אני קוראת לכם למנוע מחלות, זאת אומרת: לא לזלזל בפעילות גופנית קבועה, לקבוע עתים לתורה ועתים למנוחה ולאכול בריא: לבשל לבד ולא לצרוך ג'נק פוד, להרבות בפירות וירקות (גם חיים וגם מבושלים), לא להשתמש במיקרוגל, לא לצרוך חלב פרה ומוצריו, קוקה - קולה, קמח לבן, סוכר לבן ואורז מזוקק (לבן) ולהוסיף למזונכם דברים טבעיים המחזקים את הגוף, כמו בצל, שום וכרכום. לאחרונה היו מחקרים שהוכיחו את יעילותו של הכורכום גם בחיזוק מערכת החיסון, בריפוי מחלות שונות ובניקוי הכבד. הוא נמצא יעיל בריפוי מחלות ווירליות והיום אפילו מפתחים תרופות נגד איידס ונגד דלקות כבד וירליות על בסיס הכורכום. אז תוסיפו כורכום בכמויות נדיבות לכל מאכל חורפי - ושיהיה לכם לבריאות.
ולסיום אביא כמה מתכונים בריאים וקלים לעיכול.
מרק עדשים חורפי עשיר בחלבונים
רכיבים:
250 גר' עדשים אדומות או חומות (האדומות מתרככות מהר יותר ויוצרות מרקם דייסתי יותר). ניתן לערבב יותר מסוג אחד של עדשים.
5 כוסות מרק עוף או ציר ירקות (ניתן להחליף במים חמים עם שתי כפות אבקת מרק עוף, אבל ברור שמרק הרבה יותר בריא!).
1 כף שמן.
1 בצל בינוני קצוץ.
2 שיני שום קצוץ.
2 גזרים בינוניים חתוכים לקוביות קטנות.
2 גבעולי סלרי חתוכים לקוביות קטנות.
3 עגבניות קצוצות דק.
2 כפות רסק עגבניות.
כורכום - לפי הטעם.
תבלינים: בזיליקום מיובש, אורגנו מיובש, תימין, פטרוזיליה, פלפל שחור, כמון, עלה דפנה
למרק סמיך יותר - ניתן להוסיף אורז חום חצי מבושל.
אופן הכנה:
1.בסיר עמוק מטגנים את הבצל, מוסיפים את יתר הירקות והשום, כעבור כמה דקות מוסיפים את העדשים, מערבבים היטב ומאדים חמש דקות.
2.מוסיפים את הנוזלים (מרק, ציר או מים), רסק העגבניות והתבלינים ומביאים לרתיחה.
3.מנמיכים את האש ומבשלים במשך שעה או עד שהעדשים רכות.
עוגת דלעת (לחם דלעת שהאמריקאים אוכלים ב"חג ההודיה")
רכיבים לעוגה אחת (או תבנית של 12 מאפינס).
1.5 כוסות מחית דלעת (דלעת מבושלת ומעוכה או שימורים של מחית דלעת).
כוס סוכר חום.
כוס חמאה רכה.
2 ביצים גדולות.
3 כוסות קמח מלא.
2 שקיות אבקת אפייה.
כפית מלח.
תבלינים: קינמון, ג'ינג'ר, אגוז מוסקט טחון.
1 כוס אגוזים קצוצים.
אופן ההכנה:
1.מחממים תנור לחום בינוני ומשמנים את התבנית (רצוי להשתמש בנייר אפייה).
2.מערבבים את הקמח, מלח, תבלינים ואבקת האפייה בקערה.
3.בנפרד מכך, מקציפים קלות את הביצים, הסוכר והחמאה ומערבבים פנימה את הדלעת.
4.מקפלים את תערובות הדלעת אל תוך תערובת החומרים היבשים והאגוזים. התערובת צריכה להיות לחה אבל סמיכה. מוסיפים מים אם התערובת יבשה מידי, או מוסיפים קמח אם התערובת נוזלית מידי.
5.אופים עד אשר גפרור הננעץ בעוגה יוצא נקי.
חורף בריא לכולם!
המימרה אומרת ש"אדם הוא מה שהוא אוכל". לפי הגישה הנטורופתית, תזונה ואורח חיים לא נכונים הינם הסיבה לרוב רובן של מחלות האדם. גורמים אלו לא רק מהווים תנאי הכרחי לשמירת הבריאות ומניעת המחלות אלא הינם גורם חשוב מאד בתהליך הריפוי של מחלות קיימות. גם הרמב"ם בהלכות דעה (פרק ד) אומר: "רוב החולאים הבאים על האדם אינם אלא מפני מאכלים רעים, או מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה אפילו ממאכלים טובים".
תזונה לא נכונה ואורח חיים לקוי גורמים לחסכים תזונתיים מצד אחד ולהצטברות פסולת בגוף - מצד שני. תפקיד התזונה בזמן המחלה היא לסלק את הפסולת הזו, להשלים חסכים תזונתיים קיימים, ולהוסיף מרכיבים שיש להם אפקט תרפואידי למחלה הנתונה.
הרופא השוויצרי ד"ר בירכר - בנד (1877-1959) טיפל בהצלחה בעשרות אלפי חולים ע"י התזונה. גם רופא אמריקאי ידוע, רוברט ג'קסון, בעל "חיים ללא מחלות", טיפל בתזונה ובשיטות אלטרנטיביות אחרות. הוא הציל הרבה נפשות בשיטות אלה, ובתוכם גם את חייו שלו עצמו. היום יותר ויותר אנשים מכירים בחשיבות התזונה למניעת ולריפוי מחלות. יש הרבה ספרים בנושא ולמעוניינים אני ממליצה את ספרו של ד"ר הנרי ביילר "המזון הוא התרופה הטובה ביותר".
כשאנחנו מתייחסים לתזונה בזמן המחלה, יש להבדיל בין מחלה אקוטית לכרונית.
מחלה אקוטית. קודם כל, בזמן מחלה אקוטית אין להעמיס אוכל על הגוף. בעלי חיים נמנעים מאוכל כלל עד להבראתם. כך נוהגים גם בכל השבטים "הפרימיטיביים", כלומר כל האנשים שלא איבדו עוד את הקשר עם הטבע. כך גם, באופן אינסטינקטיבי מתנהגים הילדים: כשהם חולים, הם מאבדים את התיאבון (כמובן בתנאי שלא מכהים את הסימפטומים באמצעות תרופות כגון אקמול, נורופן, וכו'). פיטגורס, סקרטס והרקליטס טענו, שצום לא רק עוזר להבריא, אלא גם מגביר את יעילותנו הן הפיזית והן המנטאלית. גם היפוקרטס ואביצנה השתמשו בצורה פעילה בצום כשיטה טיפולית למחלות. Pol Breg פיתח שיטה שלמה לטיפול במחלות שונות על - ידי צומות ממושכים וכן השתמש בצום כדרך לשמור על בריאות טובה. שיטה זאת עד היום משמשת בהצלחה חלק מהרופאים בטיפול בכיב קיבה, כיב תריסריון, מחלות לב ובריאות הנפש.
אינני קוראת לכם להתחיל לצום. הדבר לא מתאים לכל אחד ובכל מידה. לכן, בשום פנים ואופן אין לעשות זאת לבד על דעת עצמו, אלא אך ורק בהמלצה ובהשגחה צמודה של מומחה. עם זאת, אני כן קוראת לכם לא להכריח את החולה לאכול, כשאין לו תאבון. כאשר הסבתות שלנו קבעו: אין לו תאבון - סימן שהוא חולה - הן צדקו. וכאשר הן אמרו: אם הוא יתחיל לאכול - סימן שהוא יבריא - הן צדקו גם!
אכן, אין להכריח את החולה לאכול, אם הוא לא רוצה. חוסר תאבון במחלה הינו סימן לכך שגוף החולה חייב להתנקות ואין להפריע לו בכך, אם אנחנו רוצים שהחולה שלנו יבריא! ממילא בזמן מחלה אקוטית המזון לא נספג. אם המחלה מלווה בחום, האכילה מזיקה במיוחד, כי אכילה בעת עלית חום לא מאפשרת לגוף לווסת את חומו. נוכחות המזון במערכת העיכול מעכבת את ספיגת המים, שנדרשת לוויסות החום, לכן הגוף מתקשה להוריד את החום, והחום אף יכול לעלות.
אם החולה אוכל, יש להקפיד על מזון קל לעיכול ובכמויות קטנות. עדיף לתת אוכל 5-7 פעמים ביום במנות קטנות מאד, מאשר לדחוף לחולה ארוחות שלמות 2-3 פעמים ביום. מומלץ לתת לחולה פירות ו/או מיצי פירות או מרק. ומה שחשוב במיוחד וחשוב בהרבה יותר מאוכל - זה שתייה. חולה במחלה אקוטית חייב לשתות כל הזמן והרבה. זה חשוב במיוחד להבראתו. הכי טוב לשתות מים. טוב לשתות גם תה ירוק, תה צמחי מסוגים שונים ומיצים, במיוחד מיץ תפוחי עץ ומיץ רימונים. בשום אופן אין לתת לחולה שתייה המכילה קפאין, כמו קפה וקוקה - קולה.
במחלות אקוטיות חשוב להימנע מחלב ומוצריו, במיוחד כשמדובר במחלות המלוות בנזלת, הצטברות ליחה וכדו' - כי חלב גורם להצטברות נוזלים בגוף.
דרך אגב, מחקרים אקדמיים הוכיחו את "שיטת הסבתא" בטיפול מחלות אקוטיות. אתם זוכרים, איך הסבתות טיפלו בכל מחלה באשר היא? - מרק מרבע עוף. היום מחקרים הוכיחו, שלמרק כזה אכן יש אפקט תרפואידי! וזאת עוד לפני שנזכיר את השפעתן הטיפולית של ידיים אוהבות, שמביאות את אותו המרק... אכן, מחקרים מהשנים האחרונות מוכיחים את מה שאמהות ידעו באופן אינטואיטיבי מאז ומתמיד - חיבוק, נשיקה, מילה טובה מאדם אהוב מחזקים את המערכת החיסונית הן של נותן והן של מקבל החיבה!
מחלה כרונית. על מחלות כרוניות אגיד רק כמה מילים בלבד, כיוון שבמחלות אלו יש צורך בהתאמה מקצועית של תזונה. במחלות כרוניות אנחנו פחות סומכים על הגוף שידע לנצח את המחלה לבד. כאן למזון יש תפקיד חשוב לתמוך ולטפל. עוד היפוקרטס, אבי הרפואה המודרנית, כתב כי בעזרת אורח חיים בריא ותזונה נכונה ניתן להתגבר על המחלות. כך גם הרמב"ם הרבה לדבר על תזונה נכונה כדרך לשמירת הבריאות וריפויו.
במחלות הכרוניות, שלא כמו במחלות אקוטיות, חשוב להזין את החולה, ולדאוג לכך שהוא יקבל את כל המזינים בכמויות מספיקות. חשוב שהחולה יאכל בזמן הנכון ובכמות נכונה. חשוב גם שהוא יימנע מלאכול מזונות שעלולים להחמיר את מצבו. לדוגמה, לחולה Gaut אסור לאכול פטריות בשום צורה ובשום כמות, גם אם הוא אוהב אותם מאד, כיוון שפטריות גורמות להצטברות חומצה אורית המהווה סיבה למחלת ה - Gaut! לחולה סכרת אסור לאכול כל דבר המכיל סוכרים, גם פשוטים (כמו אלה הנמצאים באגסים, למשל) וגם מורכבים (כמו אלה, הנמצאים בבטטה) - וכו'.
תמיד קל יותר למנוע מאשר לתקן. לכן אני קוראת לכם למנוע מחלות, זאת אומרת: לא לזלזל בפעילות גופנית קבועה, לקבוע עתים לתורה ועתים למנוחה ולאכול בריא: לבשל לבד ולא לצרוך ג'נק פוד, להרבות בפירות וירקות (גם חיים וגם מבושלים), לא להשתמש במיקרוגל, לא לצרוך חלב פרה ומוצריו, קוקה - קולה, קמח לבן, סוכר לבן ואורז מזוקק (לבן) ולהוסיף למזונכם דברים טבעיים המחזקים את הגוף, כמו בצל, שום וכרכום. לאחרונה היו מחקרים שהוכיחו את יעילותו של הכורכום גם בחיזוק מערכת החיסון, בריפוי מחלות שונות ובניקוי הכבד. הוא נמצא יעיל בריפוי מחלות ווירליות והיום אפילו מפתחים תרופות נגד איידס ונגד דלקות כבד וירליות על בסיס הכורכום. אז תוסיפו כורכום בכמויות נדיבות לכל מאכל חורפי - ושיהיה לכם לבריאות.
ולסיום אביא כמה מתכונים בריאים וקלים לעיכול.
מרק עדשים חורפי עשיר בחלבונים
רכיבים:
250 גר' עדשים אדומות או חומות (האדומות מתרככות מהר יותר ויוצרות מרקם דייסתי יותר). ניתן לערבב יותר מסוג אחד של עדשים.
5 כוסות מרק עוף או ציר ירקות (ניתן להחליף במים חמים עם שתי כפות אבקת מרק עוף, אבל ברור שמרק הרבה יותר בריא!).
1 כף שמן.
1 בצל בינוני קצוץ.
2 שיני שום קצוץ.
2 גזרים בינוניים חתוכים לקוביות קטנות.
2 גבעולי סלרי חתוכים לקוביות קטנות.
3 עגבניות קצוצות דק.
2 כפות רסק עגבניות.
כורכום - לפי הטעם.
תבלינים: בזיליקום מיובש, אורגנו מיובש, תימין, פטרוזיליה, פלפל שחור, כמון, עלה דפנה
למרק סמיך יותר - ניתן להוסיף אורז חום חצי מבושל.
אופן הכנה:
1.בסיר עמוק מטגנים את הבצל, מוסיפים את יתר הירקות והשום, כעבור כמה דקות מוסיפים את העדשים, מערבבים היטב ומאדים חמש דקות.
2.מוסיפים את הנוזלים (מרק, ציר או מים), רסק העגבניות והתבלינים ומביאים לרתיחה.
3.מנמיכים את האש ומבשלים במשך שעה או עד שהעדשים רכות.
עוגת דלעת (לחם דלעת שהאמריקאים אוכלים ב"חג ההודיה")
רכיבים לעוגה אחת (או תבנית של 12 מאפינס).
1.5 כוסות מחית דלעת (דלעת מבושלת ומעוכה או שימורים של מחית דלעת).
כוס סוכר חום.
כוס חמאה רכה.
2 ביצים גדולות.
3 כוסות קמח מלא.
2 שקיות אבקת אפייה.
כפית מלח.
תבלינים: קינמון, ג'ינג'ר, אגוז מוסקט טחון.
1 כוס אגוזים קצוצים.
אופן ההכנה:
1.מחממים תנור לחום בינוני ומשמנים את התבנית (רצוי להשתמש בנייר אפייה).
2.מערבבים את הקמח, מלח, תבלינים ואבקת האפייה בקערה.
3.בנפרד מכך, מקציפים קלות את הביצים, הסוכר והחמאה ומערבבים פנימה את הדלעת.
4.מקפלים את תערובות הדלעת אל תוך תערובת החומרים היבשים והאגוזים. התערובת צריכה להיות לחה אבל סמיכה. מוסיפים מים אם התערובת יבשה מידי, או מוסיפים קמח אם התערובת נוזלית מידי.
5.אופים עד אשר גפרור הננעץ בעוגה יוצא נקי.
חורף בריא לכולם!
050-3331-331