בית הוא העולם הפנימי והפרטי של כל אחד מאתנו. שם נרשה לעצמנו לעשות דברים שלא נעשה
ברבים.
בית הוא המקום ממנו נצא אל העולם הרועש ואליו נשוב בכל פעם שנרצה שקט ורוגע וביטחון.
אם נבקש מילד לצייר לנו בית
סביר שיצייר ריבוע עם משלוש מעל, ובתוך הריבוע יוסיף שני חלונות ודלת.
בהתבוננות נוספת נזהה בציור פנים עם עיניים ופה.
ואכן, בציורי ילדים, רוב הבתים נראים כבני אדם.
וכך בדיוק נתפס "בית" גם בראייה ההוליסטית.
לכל בית יש פנים ועורף
החזית היא הפנים
חזית הבית מייצג את החלק המוחצן בחיינו, את מה שאנו רוצים להראות לעולם, במידה מסוימת זהו גם העתיד או השאיפות שלנו.
ככל שהחזית פתוחה יותר טווח הראייה שלנו גדול יותר מה שמצביע על היכולות שלנו לתכנן ולראות עתיד רחוק יותר. אפשרויות נפרשות בפנינו באין מפריע, רואים אותנו אנחנו "על המפה".
"להיות בחזית" תרתי משמע, זה לראות ולהראות. זה גם האגו שלנו, איך אנחנו רוצים שייראו אותנו.
בית עם חזית פתוחה יעיד על אדם שאפתן ובעל חלומות
כאשר החזית סגורה נרגיש מחנק.
הגב הוא העורף
עורף הבית מייצג את החלק המופנם בחיינו, את הגב שלנו, את מה שאנחנו לא מראים לעולם, את מה שאנחנו מסתירים
הרבה פעמים אנו "זורקים" אחורה את אותן הבעיות אתן קשה לנו להתמודד פנים אל פנים.
לעיתים זה העבר שלנו.
יחד עם זאת גב מייצג משענת וביטחון. כך או אחרת כולנו זקוקים לגב.
בית שאין לו גב יעיד על אדם שנאלץ להתמודד לבד.
חלונות ודלתות
אלו הם הפתחים דרכם "נמהל" החוץ והפנים יחדיו.
חלונות בדרך כלל מייצגים את העיניים.
מה רואים? יופי, כיעור, אור, חושך, ואיך מרגישים? קור, חום
קוצר ראייה או רוחק ראייה תלויים בגודל החלונות (בדומה לחזית הבית). חלונות גדולים יותר מייצגים ראייה טובה יותר.
הדלתות הן הפה והאף (מומלץ שהדלת תהיה בחזית).
מה אנחנו נושמים, מה אוכלים, האם מה שנכנס לפה / לבית הוא מזין, תומך? האם הוא בריא?
השביל המוביל לדלת הכניסה
זו הלשון. שביל ישר כמו סרגל יעיד גם על אדם עם לשון חדה.
המפתן
מפתן הבית מסמל את המעבר האנרגטי בין החוץ לבפנים. חייב להיות משהו מפריד (שטיח) כהבדלה בין רשות רבים לרשות הפרט. "אל תכניס את הרחוב הביתה"
מפתן שאין בו הפרדה, יעיד על אדם שמכניס הביתה את העבודה ואת כל מה שהיה לו בחוץ.
משמעות החדרים והפונקציות
החדרים והפונקציות שלהם מייצגים את אמונותיו המודעות והתת מודעות של האדם.
מיקומם ועיצובם יעידו על העדפות אישיות ודרכי התנהלות בחיים.
החדרים הממוקמים בחזית יהיו פעילים ותוססים יותר (יאנג), הם מייצגים את העולם החיצוני המודע של האדם
החדרים הפנימיים יותר יהיו שקטים ופאסיביים (יין), הם מייצגים את העולם הפנימי ולעיתים התת מודע של האדם.
פגמים במבנה החיצוני ו/או הפנימי יצביעו לעיתים על פגמים אפשריים באברים המקבילים להם בגוף
ובמשמעויות ההוליסטיות.
הסלון
מהיותו החדר הראשון בכניסה ובדרך כלל מיקומו גם בחזית, הסלון נחשב ל"כרטיס הביקור" של האדם.
זהו החדר הראשון שאנו רואים והוא יוצר את התדמית של בני הבית. בגוף הוא מייצג את החזה - האגו מי אני ואיך אני נראה בעיני אחרים. בבתים בהם פינת העבודה בסלון יעיד על אדם המתקשר חברתית דרך העיסוק שלו.
מהיותו יאנג הוא זהו מקום מוחצן גם את חיי החברה.
סלון מפואר ומרשים במיוחד ישדר לא רק סטאטוס חברתי אלא גם יעיד על העדפות הקשרים החברתיים ומערכות היחסים ועל הצורך להוקרה וכבוד
סלון גדול ומפואר יעיד על אדם מוחצן ולעיתים מערכות היחסים שלו עם חבריו יתבססו על אגו וכדאיות.
סלון פשוט יעיד מן הסתם שלאדם לא ממש איכפת מה יאמרו עליו. זה יהיה אדם שיאמר: אני לא רוצה להתייפות בשביל אף אחד. מי שירצה אותי יקבל אותי כמו שאני.
לעיתים זה משדר זלזול באחר.
בדרך כלל זה יהיה אדם אשר שם דגש למהות ולא לאיכות.
חדר אוכל
בדרך כלל מדובר על פינת אוכל למעט בתים גדולים בהם מוקצה חדר לצורך האוכל.
חדר האוכל מקביל לבטן ולנושא של הזנה פיסית. ומייצג "תקשורת דרך הבטן"
בעבר חדר האוכל היה לב הבית.
כיום הוא ירד לבטן.
אגב בראייה ההוליסטית בטן מייצגת את האנרגיה הנשית את הרגשות ואת "אמא אדמה".
ועובדה היא שבהרבה מצבים רגשיים קשים כמו עצב דיכאון או מתח, אוכל יכול להרגיע.
חדר האוכל אומר: עד כמה אני מוכן ויכול להזין את הסביבה שלי (בעיקר חברים) או כמה אני באמת מקדיש מחשבה לנושא הזה אם בכלל.
צורה או מיקום פינת האוכל ישדר קירבה או ריחוק רגשי. פינות אוכל מרובעות מלכדות ומקרבות יותר מפינות אוכל מלבניות או עגולות.
המטבח
המטבח הוא לב הבית
זה המקום שרוב התנהלות הבית מתנקז בו.
זה המקום בו מתכנסים בני המשפחה, לבשל, לאכול, לדבר ולהתייעץ.
במקום הזה נארח חברים קרובים לשיחות נפש.
בית ללא מטבח דומה לבית מלון.
בית ללא בישול מעיד על ריחוק וקור רגשי
למטבח הקבלות רבות.
הוא מקביל בגוף לבטן קיבה וטחול
מבחינה הוליסטית המטבח מסמל את "אמא אדמה" המזינה פיסית ורגשית.
זאת בעצם האנרגיה הנשית בכל בית והיא מעידה על התקשורת שלי עם ילדי ובן זוגי.
על כן המטבח מייצג בריאות פיסית ורגשית תמיכה אהבה וביטחון.
מטבח מפואר ומושקע ישדר פורמאליות ופחות חום.
הסובלים העיקריים בבית בו המטבח מרשים יותר מהסלון הם הילדים.
בהרבה בתים ישנם כיום שני מטבחים. האחד לראווה ולבניית הדימוי העצמי, השני לפונקציה האמיתית - בישול.
חדרי שינה
אלא החדרים הכי אינטימיים. הם מייצגים את האמת הפנימית, איך אני באמת בלי כל המסכות.
חדרי שינה גדולים מידי יצביעו על אדם שיש לו בעיה עם אינטימיות תרתי משמע.
חדרי שינה עם פינת עבודה בתוכם יעידו על אדם שכולו עסוק בהתנהלות חיצונית ואשר מתקשה להתחבר לאמת שלו.
חדרי עבודה
חדר עבודה הוא מהחדרים הבעייתיים בבית.
בית אמור לשדר אינטימיות, פרטיות חום ביטחון ותמיכה.
עבודה בבית משבשת ומבלבלת בין העולם החיצוני שלי לעולמי הפנימי.
חדר עבודה מצביע על היכולות שלי, כמה אני שווה. זה המקום בו אני מציג את עצמי לעיני העולם.
חדרי אמבטיה
עפ"י עקרונות הפאנג שואי חדרי אמבטיה ושירותים הינם הסקטורים השליליים ביותר בכל בית.
יחד עם זאת הם מייצגים פינוק, היטהרות פיסית ורגשית. חדרי אמבטיה מפוארים מעידים על אהבה עצמית, עיצוב מפואר מידי בסקטורים אלו יעיד על הצורך להסתיר רגשות שליליים, כמו פחדים וחרדות.
שירותים
השירותים מצביעים על היכולת שלי לשחרר מתוכי רעלים תרתי משמע
האם אני מרבה לאחוז בעברי או שאין לי בעיה לשחרר אחיזה, כל אחיזה. האם אני גאה ביכולת שלי לשלוט על עצמי? מה זה עושה לי?
שירותם מפוארים מצביעים על אדם הנמצא בהכחשה
מרתפים
מרתפים מייצגים את התת מודע, או את העבר.
מגורים במרתף מעיד על אדם מופנם ולעיתים דיכאוני פסימי ו/או מופנם
מרתף מפואר מעיד על אדם הגאה בשורשיו ובעברו.
עליית גג
עליות גג מייצגות את החלומות והשאיפות. את העתיד.
מגורים בעלית גג מצביע על אדם הפועל מתוך השכל ו/או החולם והלא מעשי.
לעיתים מצביע גם על אגו מפותח "להיות מעל כולם". העתיד שלי, על מה אני חולם למה אני שואף
מבנה הבית מייצג את מבנה הגוף הפיסי האנטומי וההוליסטי:
שלד המבנה - העצמות, השלד, עמוד השדרה, עד כמה יש לי את היכולת לשאת בעומסים, האם אני
חזק וגמיש או נוטה להיסדק להישבר.
יסודות המבנה - הרגליים, השורשים שלי, האם אני בא משושלת מסועפת ואיתנה או משורשים
דקים וחלשים.
רצפה - כפות הרגליים, המציאות שלי. האם יש לי את היכולת "לעמוד על הרגליים"
קירות חיצוניים - עור, ריאות ומעיים, עם מי אני בא במגע ועד כמה אני מעכל או לא מעכל קשר
תקרה - ראש, המחשבות שלי, גבוהות, רחוקות ו/או לא קשורות למציאות שלי
חלונות - העיניים, על מה אני משקיף, טווח הראייה שלי
דלת - פה, מה אני מכניס אל חיי, מה אני נושם, האם הדלת שלי פתוחה לעולם
מערכת החשמל - עצבים, האם חיי זורמים או שיש בהם נתק
אינסטלציה סניטרית וביוב - כליות ושלפוחית השתן, עד כמה אני פתוח לשחרר את הפסולת
ממחשבותי, רגשותי, וממה שספגתי מאחרים ו/או מהעבר שלי.
מערכת המים - כלי הדם, איך אני חי? האם יש בי חיוניות או עייפות, האם אני שמח או עצוב.
צבעים צורות מרקמים ומיקומים יעידו על הצרכים המודעים והלא מודעים
עיצוב "מתכתי" בלבן או בגווני השמנת בתוספת ניקלים וזכוכיות ישדר עוצמה, ריחוק, סדר וארגון, לעיתים הדבר מצביע על אדם אשר זקוק למיקוד וכיוון, או על אדם שחייב להיות בשליטה רוב הזמן.
עיצוב שיש בו אלמנטים ומשטחים גדולים באדום משדר חיי חברה בכלל וחיים בפרט. לעיתים מעיד הדבר דווקא על מופנמות ורצון למגע וחום. עיצוב כזה לעיתים ייצור אי שקט להיפראקטיבים או לאנשים אלימים או עצבניים.
עיצוב המתבסס על גווני הכחול והשחור משדר ריחוק אלגנטיות וכבוד. עיצוב כזה יצביע על אדם תוסס מידי הזקוק לרוגע. עודף כחול לאורך זמן עלול לשתק ולהוריד מוטיבציה עד כדי מחשבות אובדניות.
עיצוב ירוק על גווניו ישדר רוגע מחד והתעוררות מאידך שכן הוא מזכיר את האביב. עודף ירוק לאורך זמן ייצור אי שקט.
עיצוב בגווני האדמה משדר יציבות, כבדות, אינטימיות, רוך וביטחון. לעיתים יעיד על אדם מעופף הזקוק ליציבות ותמיכה.
צבעוניות רבה מידי יכולה לשדר שמחה ויחד עם זה גם בלבול.
הבנת הדברים יסייעו לנו לזהות בעיות פיסיולוגיות, נפשיות ורגשיות.
במקרים רבים ניתן לרפא ו/או לעצור ו/או למנוע מחלות פיסיולוגיות ו/או נפשיות על ידי שינוי עיצוב.
הרבה בריאות
ברבים.
בית הוא המקום ממנו נצא אל העולם הרועש ואליו נשוב בכל פעם שנרצה שקט ורוגע וביטחון.
אם נבקש מילד לצייר לנו בית
סביר שיצייר ריבוע עם משלוש מעל, ובתוך הריבוע יוסיף שני חלונות ודלת.
בהתבוננות נוספת נזהה בציור פנים עם עיניים ופה.
ואכן, בציורי ילדים, רוב הבתים נראים כבני אדם.
וכך בדיוק נתפס "בית" גם בראייה ההוליסטית.
לכל בית יש פנים ועורף
החזית היא הפנים
חזית הבית מייצג את החלק המוחצן בחיינו, את מה שאנו רוצים להראות לעולם, במידה מסוימת זהו גם העתיד או השאיפות שלנו.
ככל שהחזית פתוחה יותר טווח הראייה שלנו גדול יותר מה שמצביע על היכולות שלנו לתכנן ולראות עתיד רחוק יותר. אפשרויות נפרשות בפנינו באין מפריע, רואים אותנו אנחנו "על המפה".
"להיות בחזית" תרתי משמע, זה לראות ולהראות. זה גם האגו שלנו, איך אנחנו רוצים שייראו אותנו.
בית עם חזית פתוחה יעיד על אדם שאפתן ובעל חלומות
כאשר החזית סגורה נרגיש מחנק.
הגב הוא העורף
עורף הבית מייצג את החלק המופנם בחיינו, את הגב שלנו, את מה שאנחנו לא מראים לעולם, את מה שאנחנו מסתירים
הרבה פעמים אנו "זורקים" אחורה את אותן הבעיות אתן קשה לנו להתמודד פנים אל פנים.
לעיתים זה העבר שלנו.
יחד עם זאת גב מייצג משענת וביטחון. כך או אחרת כולנו זקוקים לגב.
בית שאין לו גב יעיד על אדם שנאלץ להתמודד לבד.
חלונות ודלתות
אלו הם הפתחים דרכם "נמהל" החוץ והפנים יחדיו.
חלונות בדרך כלל מייצגים את העיניים.
מה רואים? יופי, כיעור, אור, חושך, ואיך מרגישים? קור, חום
קוצר ראייה או רוחק ראייה תלויים בגודל החלונות (בדומה לחזית הבית). חלונות גדולים יותר מייצגים ראייה טובה יותר.
הדלתות הן הפה והאף (מומלץ שהדלת תהיה בחזית).
מה אנחנו נושמים, מה אוכלים, האם מה שנכנס לפה / לבית הוא מזין, תומך? האם הוא בריא?
השביל המוביל לדלת הכניסה
זו הלשון. שביל ישר כמו סרגל יעיד גם על אדם עם לשון חדה.
המפתן
מפתן הבית מסמל את המעבר האנרגטי בין החוץ לבפנים. חייב להיות משהו מפריד (שטיח) כהבדלה בין רשות רבים לרשות הפרט. "אל תכניס את הרחוב הביתה"
מפתן שאין בו הפרדה, יעיד על אדם שמכניס הביתה את העבודה ואת כל מה שהיה לו בחוץ.
משמעות החדרים והפונקציות
החדרים והפונקציות שלהם מייצגים את אמונותיו המודעות והתת מודעות של האדם.
מיקומם ועיצובם יעידו על העדפות אישיות ודרכי התנהלות בחיים.
החדרים הממוקמים בחזית יהיו פעילים ותוססים יותר (יאנג), הם מייצגים את העולם החיצוני המודע של האדם
החדרים הפנימיים יותר יהיו שקטים ופאסיביים (יין), הם מייצגים את העולם הפנימי ולעיתים התת מודע של האדם.
פגמים במבנה החיצוני ו/או הפנימי יצביעו לעיתים על פגמים אפשריים באברים המקבילים להם בגוף
ובמשמעויות ההוליסטיות.
הסלון
מהיותו החדר הראשון בכניסה ובדרך כלל מיקומו גם בחזית, הסלון נחשב ל"כרטיס הביקור" של האדם.
זהו החדר הראשון שאנו רואים והוא יוצר את התדמית של בני הבית. בגוף הוא מייצג את החזה - האגו מי אני ואיך אני נראה בעיני אחרים. בבתים בהם פינת העבודה בסלון יעיד על אדם המתקשר חברתית דרך העיסוק שלו.
מהיותו יאנג הוא זהו מקום מוחצן גם את חיי החברה.
סלון מפואר ומרשים במיוחד ישדר לא רק סטאטוס חברתי אלא גם יעיד על העדפות הקשרים החברתיים ומערכות היחסים ועל הצורך להוקרה וכבוד
סלון גדול ומפואר יעיד על אדם מוחצן ולעיתים מערכות היחסים שלו עם חבריו יתבססו על אגו וכדאיות.
סלון פשוט יעיד מן הסתם שלאדם לא ממש איכפת מה יאמרו עליו. זה יהיה אדם שיאמר: אני לא רוצה להתייפות בשביל אף אחד. מי שירצה אותי יקבל אותי כמו שאני.
לעיתים זה משדר זלזול באחר.
בדרך כלל זה יהיה אדם אשר שם דגש למהות ולא לאיכות.
חדר אוכל
בדרך כלל מדובר על פינת אוכל למעט בתים גדולים בהם מוקצה חדר לצורך האוכל.
חדר האוכל מקביל לבטן ולנושא של הזנה פיסית. ומייצג "תקשורת דרך הבטן"
בעבר חדר האוכל היה לב הבית.
כיום הוא ירד לבטן.
אגב בראייה ההוליסטית בטן מייצגת את האנרגיה הנשית את הרגשות ואת "אמא אדמה".
ועובדה היא שבהרבה מצבים רגשיים קשים כמו עצב דיכאון או מתח, אוכל יכול להרגיע.
חדר האוכל אומר: עד כמה אני מוכן ויכול להזין את הסביבה שלי (בעיקר חברים) או כמה אני באמת מקדיש מחשבה לנושא הזה אם בכלל.
צורה או מיקום פינת האוכל ישדר קירבה או ריחוק רגשי. פינות אוכל מרובעות מלכדות ומקרבות יותר מפינות אוכל מלבניות או עגולות.
המטבח
המטבח הוא לב הבית
זה המקום שרוב התנהלות הבית מתנקז בו.
זה המקום בו מתכנסים בני המשפחה, לבשל, לאכול, לדבר ולהתייעץ.
במקום הזה נארח חברים קרובים לשיחות נפש.
בית ללא מטבח דומה לבית מלון.
בית ללא בישול מעיד על ריחוק וקור רגשי
למטבח הקבלות רבות.
הוא מקביל בגוף לבטן קיבה וטחול
מבחינה הוליסטית המטבח מסמל את "אמא אדמה" המזינה פיסית ורגשית.
זאת בעצם האנרגיה הנשית בכל בית והיא מעידה על התקשורת שלי עם ילדי ובן זוגי.
על כן המטבח מייצג בריאות פיסית ורגשית תמיכה אהבה וביטחון.
מטבח מפואר ומושקע ישדר פורמאליות ופחות חום.
הסובלים העיקריים בבית בו המטבח מרשים יותר מהסלון הם הילדים.
בהרבה בתים ישנם כיום שני מטבחים. האחד לראווה ולבניית הדימוי העצמי, השני לפונקציה האמיתית - בישול.
חדרי שינה
אלא החדרים הכי אינטימיים. הם מייצגים את האמת הפנימית, איך אני באמת בלי כל המסכות.
חדרי שינה גדולים מידי יצביעו על אדם שיש לו בעיה עם אינטימיות תרתי משמע.
חדרי שינה עם פינת עבודה בתוכם יעידו על אדם שכולו עסוק בהתנהלות חיצונית ואשר מתקשה להתחבר לאמת שלו.
חדרי עבודה
חדר עבודה הוא מהחדרים הבעייתיים בבית.
בית אמור לשדר אינטימיות, פרטיות חום ביטחון ותמיכה.
עבודה בבית משבשת ומבלבלת בין העולם החיצוני שלי לעולמי הפנימי.
חדר עבודה מצביע על היכולות שלי, כמה אני שווה. זה המקום בו אני מציג את עצמי לעיני העולם.
חדרי אמבטיה
עפ"י עקרונות הפאנג שואי חדרי אמבטיה ושירותים הינם הסקטורים השליליים ביותר בכל בית.
יחד עם זאת הם מייצגים פינוק, היטהרות פיסית ורגשית. חדרי אמבטיה מפוארים מעידים על אהבה עצמית, עיצוב מפואר מידי בסקטורים אלו יעיד על הצורך להסתיר רגשות שליליים, כמו פחדים וחרדות.
שירותים
השירותים מצביעים על היכולת שלי לשחרר מתוכי רעלים תרתי משמע
האם אני מרבה לאחוז בעברי או שאין לי בעיה לשחרר אחיזה, כל אחיזה. האם אני גאה ביכולת שלי לשלוט על עצמי? מה זה עושה לי?
שירותם מפוארים מצביעים על אדם הנמצא בהכחשה
מרתפים
מרתפים מייצגים את התת מודע, או את העבר.
מגורים במרתף מעיד על אדם מופנם ולעיתים דיכאוני פסימי ו/או מופנם
מרתף מפואר מעיד על אדם הגאה בשורשיו ובעברו.
עליית גג
עליות גג מייצגות את החלומות והשאיפות. את העתיד.
מגורים בעלית גג מצביע על אדם הפועל מתוך השכל ו/או החולם והלא מעשי.
לעיתים מצביע גם על אגו מפותח "להיות מעל כולם". העתיד שלי, על מה אני חולם למה אני שואף
מבנה הבית מייצג את מבנה הגוף הפיסי האנטומי וההוליסטי:
שלד המבנה - העצמות, השלד, עמוד השדרה, עד כמה יש לי את היכולת לשאת בעומסים, האם אני
חזק וגמיש או נוטה להיסדק להישבר.
יסודות המבנה - הרגליים, השורשים שלי, האם אני בא משושלת מסועפת ואיתנה או משורשים
דקים וחלשים.
רצפה - כפות הרגליים, המציאות שלי. האם יש לי את היכולת "לעמוד על הרגליים"
קירות חיצוניים - עור, ריאות ומעיים, עם מי אני בא במגע ועד כמה אני מעכל או לא מעכל קשר
תקרה - ראש, המחשבות שלי, גבוהות, רחוקות ו/או לא קשורות למציאות שלי
חלונות - העיניים, על מה אני משקיף, טווח הראייה שלי
דלת - פה, מה אני מכניס אל חיי, מה אני נושם, האם הדלת שלי פתוחה לעולם
מערכת החשמל - עצבים, האם חיי זורמים או שיש בהם נתק
אינסטלציה סניטרית וביוב - כליות ושלפוחית השתן, עד כמה אני פתוח לשחרר את הפסולת
ממחשבותי, רגשותי, וממה שספגתי מאחרים ו/או מהעבר שלי.
מערכת המים - כלי הדם, איך אני חי? האם יש בי חיוניות או עייפות, האם אני שמח או עצוב.
צבעים צורות מרקמים ומיקומים יעידו על הצרכים המודעים והלא מודעים
עיצוב "מתכתי" בלבן או בגווני השמנת בתוספת ניקלים וזכוכיות ישדר עוצמה, ריחוק, סדר וארגון, לעיתים הדבר מצביע על אדם אשר זקוק למיקוד וכיוון, או על אדם שחייב להיות בשליטה רוב הזמן.
עיצוב שיש בו אלמנטים ומשטחים גדולים באדום משדר חיי חברה בכלל וחיים בפרט. לעיתים מעיד הדבר דווקא על מופנמות ורצון למגע וחום. עיצוב כזה לעיתים ייצור אי שקט להיפראקטיבים או לאנשים אלימים או עצבניים.
עיצוב המתבסס על גווני הכחול והשחור משדר ריחוק אלגנטיות וכבוד. עיצוב כזה יצביע על אדם תוסס מידי הזקוק לרוגע. עודף כחול לאורך זמן עלול לשתק ולהוריד מוטיבציה עד כדי מחשבות אובדניות.
עיצוב ירוק על גווניו ישדר רוגע מחד והתעוררות מאידך שכן הוא מזכיר את האביב. עודף ירוק לאורך זמן ייצור אי שקט.
עיצוב בגווני האדמה משדר יציבות, כבדות, אינטימיות, רוך וביטחון. לעיתים יעיד על אדם מעופף הזקוק ליציבות ותמיכה.
צבעוניות רבה מידי יכולה לשדר שמחה ויחד עם זה גם בלבול.
הבנת הדברים יסייעו לנו לזהות בעיות פיסיולוגיות, נפשיות ורגשיות.
במקרים רבים ניתן לרפא ו/או לעצור ו/או למנוע מחלות פיסיולוגיות ו/או נפשיות על ידי שינוי עיצוב.
הרבה בריאות
050-3331-331