אנה איננה סופרת. אנה הוא פסבדונים של אישה העוסקת בשירותי מין. זונה. אישה עובדת.
אין מה לחפש בספר כתיבה ספרותית אך ככתיבה "מתוך העבודה" זהו מסמך חסר תקדים. אנה היא במקרה עובדת חופשייה, מבחירתה, ובלי סרסור. לא מהסוג הנמוך ביותר. לא הביאו אותה במרמה לארץ, לא מכרו לא קנו אותה. היא חיפשה את העבודה.
הספר כתוב כיומן המתחיל ב 17 באפריל 2006. יום לפני שאנה חוזרת לעבודה אחרי שהפסיקה כבר לתקופת מה בשל מחלות דלקתיות באברי המין.
היא תעבוד בדירת אירוח ותקבל כ 15 גברים ביום. היא משתדלת כמה שיותר כי הכנסה של 2000 ליום עושה לה הרגשה טובה אם תגיע רק ל 1900 היא מבואסת. היא חוסכת ללימודים
היא מדווחת על הצלחתה. סגרה מינוס בבנק. קנתה לעצמה רהיטים חדשים בשווי 50.00 קנתה מוצרים טכנולוגיים כמו מחשב ניד, מצלמה דיגיטלית טלפון סלולארי, מערכת ניווט. ועוד ועוד ועוד. כעת היא צריכה לחסוך עוד לדמי לימוד לשנתיים באוניברסיטה ולטיול גדול למזרח. שכר דירה לשנה ודמי קיום מכובדים.
כמעט מפתה להגיד גם אני רוצה לא? נשמע כל כך פשוט.
כשעולה לה גל שנאה לעבודה היא צריכה רק להסתכל על רשימת החלומות ולשאוב ממנה כוחות חדשים. כשתחזור ללימודים ולעבודה מקובלת תשתכר מעט מעל שכר מינימום. היא חייבת להמשיך ולקיים את עצמה ברווחה. מלבד זה, היא בטוחה שתתחתן ותלד ואז הוצאות המחיה יעלו.
למחרת היא מתחילה את ליל עבודתה. משש בערב עד חמש בבוקר.
היא עובדת בדירה מוסדרת. ישנה מנהלת הבית, פקידה לקבלת הזמנות וסידור עבודה. בית במרכז העיר.
בבית אצלה, הזונות עובדות בדירות נפרדות. הלקוחות לא שומעים או רואים אחד את השני. היא מחליפה את בגדיה ל" בגדי עבודה" ביריות בדי תחרה, נעליים על עקבים שטוחים כדי למנוע רעש. יש לה קיט עבודה משלה. נרות ריחניים, קונדומים, מגבות לחות, סבון, מי פה, סדין, בעוד כמה דקות יגיע הלקוח הראשון. ומה אם יכאב לה אחרי הדלקות? היא רוצה לקבל לפחות 12 לקוחות.
כל לקוח מתקלח לפני האקט, זה חוק אצלה. גם היא, לפני ואחרי. פעולות המורידות כמה דקות מזמן העבודה. היא יודעת שאחרות בקושי מתנגבות. הגברים חרמנים ממילא. הם לא מתעניינים בריחות הגוף. היא מתקלחת כ 14 פעמים במשמרת וסובלת מעור יבש. קרם גוף כבר לא עוזר לה.
באותו ערב ראשון הגיעו 14 "כניסות" היא הרוויחה 2300 ועוד 100 $ טיפ שבו אינה מתחלקת. יש לה לקוחות קבועים וחלקם נדיבים.
הלקוחות מתחלקים בין קבועים לבחורה, קבועים לדירה בלי קשר לאישה וחדשים המגיעים בעקבות פרסום בעיתוני מין.
הצלחת הבחורה נקבעת על ידי הליברליות המעשית שלה. ככל שהיא עושה יותר "חריגים" היא מרוויחה יותר. סקס אנלי, גמירה בפה, ביזאר קל, הערצת כפות רגליים, וסאדו קל. לכל אחת מפעילויות הללו יש תוספת מחיר. אנה מעידה על עצמה שאיננה עושה חריגים כמעט, לעומת זאת היא משקיעה מה שנראה כרגש, מחמאות ללקוח, מסאז'. היא נחשבת לשמרנית. אך היא מדברת עם הלקוחות באופן שמעצים אותם ולכן אוהבים אותה וחוזרים אליה.
אומרים לה שהיא לא טיפוסית לעובדות האחרות. שהיא נראית אינטליגנטית. כאילו שאחרות חלמו לעבוד בזנות.
היא לא מפונקת. כשהיא מדברת על רמת חיים סבירה היא לא מתכוונת לקנית בגדי מעצבים אוכלת במסעדות יקרות, שום דבר מהסוג הזה. היא רוצה להגשים כמה שאיפות מתקבלות על הדעת. דעתה.
בעבר עברה קורס בישול בריאות והשתתפה בסדנה להתפתחות אישית. היא הקימה עסק בריאות בעיר מגוריה. אך לא הצליחה ונכמסה לחובות. לכל אחת יש סיפור. היא בחרה לעבוד בזנות ולהרוויח כסף קל. לא כל אחת בוחרת בדרך הזו. אבל הסיפור מספק תרוץ פנימי שאפשר לחיות אתו.
היא התחילה כמעסה עד הרפיה, אך לא השתכרה מספיק. רק 8000 בחודש. בעיתון ראתה מודעה המציעה 30.000 לבחורה ליברלית. הבינה את ההצעה והלכה לעבוד. הבחור שראיין אותה הסביר לה את צורת העבודה ובין השאר הסביר לה שלא כל הלקוחות יהיו לטעמה. שחלקם יהיו מכוערים מאוד. חוץ מזה לא היית רוצה להיות חברה עם חלק גדול מהלקוחות ועדיין את צריכה לתת להם "גוד טיים" התנאי היחיד שלו לקבלת לעבודה שהוא יהיה הראשון לבחון את טיב עבודתה. היא לא מסבירה איך היא עוברת את הניתוק הנפשי הנדרש לעמוד בחוקי המקצוע.
הלקוח הראשון שלה הבהיר לה מיד שהיא צריכה לשחק גם משחק תפקידים. היה חשוב לו שתגיד כמה היא חרמנית ולהתנהג כאילו היא משתוקקת אליו.
להיות זונה הפך להיות אות קין פנימי. יום אחד ראתה ברחוב לקוח קבוע שלה עם נכדתו ולקוח אחר בקניון. היא לא יודעת אם זיהו אותה במקום שמחוץ לדירה, אבל היא איבדה עשתונות בתוכה.
התעורר בה פחד שבכל מקום יזהו אותה כזונה. גם אם תפסיק לעבוד. היא תזוהה כזונה עד סוף ימיה.
חוויית חרדה נוספת היא פשיטה ראשונה של המשטרה והחקירה הראשונה שלה. צלמו אותה, לקחו ממנה טביעת אצבעות כעת תהייה כבר זונה רשומה ומוכרת. מצב מפחיד לכל הדעות.
היא מנסה להפסיק את העבודה. נוסעת לארה"ב ורוצה לעבוד במכירת תמונות. תמונות היא מוכרת פחות טוב. איש לא קונה והיא מבינה שכל יום בארה"ב מגדיל את חובה. היא חוזרת "לארץ זבת חלב ודבש" שלה ולא מוצאת עבודה כשכירה. לפחות לא כזאת שתפרנס אותה היטב.
מהי זונה היא שואלת. האם זנות קשורה לאופי? ועונה "זנות, גבר או אישה, הם מי שלא נאמן לעצמו ועקרונותיו. זונח ובוגד בעצמו למען קבלת תשלום. מרבית הזונות מאמינות שזה יהיה שלב זמני בחייהן. הן יכולות להיות נשים חזקות השולטות בחייהן, מלבד בצד הקרייריסטי"
זונות אינן נימפומניות. הן לא זקוקות ולא נהנות מיחסי המין המקצועיים. אישה הנהנית וצורכת יותר יחסי מין איננה זונה. אישה המרבה לצרוך מין מהווה איום מסוים על נשים אחרות, ולעתים על גברים החרדים שלא הצליחו להביא את האישה לסיפוק. מה שמכונה נימפומנית לא תפנה לעבודה בזנות. זונה איננה מחפשת הנאה וסיפוק בעבודתה.
זה לא נכון שהנשים פונות לזנות הן פחות אינטליגנטיות. יש בהן בעלות השכלה ומקצוע. אדריכליות עוסקות בספורט. מזכירות ועובדות ברפואה לא קונוונציונלית. לכל אחת הסיפור שלה והסיבות שלה.
גם אם פסיכולוגים יתנגדו לקביעה, זונות הן נשים נורמאליות. זו יכולה להיות השכנה בדלת ממול. אמא של ילד בגן. רוב העוסקות במקצוע מוסוות היטב.
אחרי איזה זמן בעבודה מתעוררים באנה צרכים אחרים. לישון בכפיות. ללכת יד ביד עם מישהו. לעשות סקס לא מוגבל בזמן ומלא רגש.
הלקוחות הם מייצגים חתך של כל אוכלוסיית ישראל. מבוגרים, מוזנחים, מטופחים. צעירים מעל גיל 18. אנה לא מוכנה לקבל נער שזו הפעם הראשונה שלו. היא רוצה שייגאל מבתוליו באהבה ולא באופן מכני מקצועי. חלק מהגברים מאמינים שהם עוזרים לבנות, ומוצאים בזה הצדקה לעצמם.
אם לא היו צרכנים לא היה היצע. העובדה שיש קניינים לשירותי מין מייצרת היצע.
הספר הולך וממשיך ומתאר את חייה של אנה ושל אחרות. היא מדברת על מחלות ובדיקות, על קבוצות תמיכה שקמו לאחרונה.
כל מי שחושב שהוא רוצה להציץ לרגע ולנסות להבין חלק מהעולם הזה מן הראוי שיקרא את הספר.
לרוב אורכו (הדי קצר) אנה איננה מעמידה קריטריונים ערכיים מוסריים. היא מספרת סיפור שלעתים צץ ממנו משהו שהיא גם מרגישה.
כבר אמרתי שזו איננה ספרות אלא מסמך. אין בו תיאורים פורנוגראפיים. לא זו המטרה.. אני לא בטוח שהיא מודעת למשמעות של כל מה שהיא מספרת. הקורא צריך לקבוע את עמדתו לנושא. קצת פשטני ובכל זאת חשוב ומעניין.
אין מה לחפש בספר כתיבה ספרותית אך ככתיבה "מתוך העבודה" זהו מסמך חסר תקדים. אנה היא במקרה עובדת חופשייה, מבחירתה, ובלי סרסור. לא מהסוג הנמוך ביותר. לא הביאו אותה במרמה לארץ, לא מכרו לא קנו אותה. היא חיפשה את העבודה.
הספר כתוב כיומן המתחיל ב 17 באפריל 2006. יום לפני שאנה חוזרת לעבודה אחרי שהפסיקה כבר לתקופת מה בשל מחלות דלקתיות באברי המין.
היא תעבוד בדירת אירוח ותקבל כ 15 גברים ביום. היא משתדלת כמה שיותר כי הכנסה של 2000 ליום עושה לה הרגשה טובה אם תגיע רק ל 1900 היא מבואסת. היא חוסכת ללימודים
היא מדווחת על הצלחתה. סגרה מינוס בבנק. קנתה לעצמה רהיטים חדשים בשווי 50.00 קנתה מוצרים טכנולוגיים כמו מחשב ניד, מצלמה דיגיטלית טלפון סלולארי, מערכת ניווט. ועוד ועוד ועוד. כעת היא צריכה לחסוך עוד לדמי לימוד לשנתיים באוניברסיטה ולטיול גדול למזרח. שכר דירה לשנה ודמי קיום מכובדים.
כמעט מפתה להגיד גם אני רוצה לא? נשמע כל כך פשוט.
כשעולה לה גל שנאה לעבודה היא צריכה רק להסתכל על רשימת החלומות ולשאוב ממנה כוחות חדשים. כשתחזור ללימודים ולעבודה מקובלת תשתכר מעט מעל שכר מינימום. היא חייבת להמשיך ולקיים את עצמה ברווחה. מלבד זה, היא בטוחה שתתחתן ותלד ואז הוצאות המחיה יעלו.
למחרת היא מתחילה את ליל עבודתה. משש בערב עד חמש בבוקר.
היא עובדת בדירה מוסדרת. ישנה מנהלת הבית, פקידה לקבלת הזמנות וסידור עבודה. בית במרכז העיר.
בבית אצלה, הזונות עובדות בדירות נפרדות. הלקוחות לא שומעים או רואים אחד את השני. היא מחליפה את בגדיה ל" בגדי עבודה" ביריות בדי תחרה, נעליים על עקבים שטוחים כדי למנוע רעש. יש לה קיט עבודה משלה. נרות ריחניים, קונדומים, מגבות לחות, סבון, מי פה, סדין, בעוד כמה דקות יגיע הלקוח הראשון. ומה אם יכאב לה אחרי הדלקות? היא רוצה לקבל לפחות 12 לקוחות.
כל לקוח מתקלח לפני האקט, זה חוק אצלה. גם היא, לפני ואחרי. פעולות המורידות כמה דקות מזמן העבודה. היא יודעת שאחרות בקושי מתנגבות. הגברים חרמנים ממילא. הם לא מתעניינים בריחות הגוף. היא מתקלחת כ 14 פעמים במשמרת וסובלת מעור יבש. קרם גוף כבר לא עוזר לה.
באותו ערב ראשון הגיעו 14 "כניסות" היא הרוויחה 2300 ועוד 100 $ טיפ שבו אינה מתחלקת. יש לה לקוחות קבועים וחלקם נדיבים.
הלקוחות מתחלקים בין קבועים לבחורה, קבועים לדירה בלי קשר לאישה וחדשים המגיעים בעקבות פרסום בעיתוני מין.
הצלחת הבחורה נקבעת על ידי הליברליות המעשית שלה. ככל שהיא עושה יותר "חריגים" היא מרוויחה יותר. סקס אנלי, גמירה בפה, ביזאר קל, הערצת כפות רגליים, וסאדו קל. לכל אחת מפעילויות הללו יש תוספת מחיר. אנה מעידה על עצמה שאיננה עושה חריגים כמעט, לעומת זאת היא משקיעה מה שנראה כרגש, מחמאות ללקוח, מסאז'. היא נחשבת לשמרנית. אך היא מדברת עם הלקוחות באופן שמעצים אותם ולכן אוהבים אותה וחוזרים אליה.
אומרים לה שהיא לא טיפוסית לעובדות האחרות. שהיא נראית אינטליגנטית. כאילו שאחרות חלמו לעבוד בזנות.
היא לא מפונקת. כשהיא מדברת על רמת חיים סבירה היא לא מתכוונת לקנית בגדי מעצבים אוכלת במסעדות יקרות, שום דבר מהסוג הזה. היא רוצה להגשים כמה שאיפות מתקבלות על הדעת. דעתה.
בעבר עברה קורס בישול בריאות והשתתפה בסדנה להתפתחות אישית. היא הקימה עסק בריאות בעיר מגוריה. אך לא הצליחה ונכמסה לחובות. לכל אחת יש סיפור. היא בחרה לעבוד בזנות ולהרוויח כסף קל. לא כל אחת בוחרת בדרך הזו. אבל הסיפור מספק תרוץ פנימי שאפשר לחיות אתו.
היא התחילה כמעסה עד הרפיה, אך לא השתכרה מספיק. רק 8000 בחודש. בעיתון ראתה מודעה המציעה 30.000 לבחורה ליברלית. הבינה את ההצעה והלכה לעבוד. הבחור שראיין אותה הסביר לה את צורת העבודה ובין השאר הסביר לה שלא כל הלקוחות יהיו לטעמה. שחלקם יהיו מכוערים מאוד. חוץ מזה לא היית רוצה להיות חברה עם חלק גדול מהלקוחות ועדיין את צריכה לתת להם "גוד טיים" התנאי היחיד שלו לקבלת לעבודה שהוא יהיה הראשון לבחון את טיב עבודתה. היא לא מסבירה איך היא עוברת את הניתוק הנפשי הנדרש לעמוד בחוקי המקצוע.
הלקוח הראשון שלה הבהיר לה מיד שהיא צריכה לשחק גם משחק תפקידים. היה חשוב לו שתגיד כמה היא חרמנית ולהתנהג כאילו היא משתוקקת אליו.
להיות זונה הפך להיות אות קין פנימי. יום אחד ראתה ברחוב לקוח קבוע שלה עם נכדתו ולקוח אחר בקניון. היא לא יודעת אם זיהו אותה במקום שמחוץ לדירה, אבל היא איבדה עשתונות בתוכה.
התעורר בה פחד שבכל מקום יזהו אותה כזונה. גם אם תפסיק לעבוד. היא תזוהה כזונה עד סוף ימיה.
חוויית חרדה נוספת היא פשיטה ראשונה של המשטרה והחקירה הראשונה שלה. צלמו אותה, לקחו ממנה טביעת אצבעות כעת תהייה כבר זונה רשומה ומוכרת. מצב מפחיד לכל הדעות.
היא מנסה להפסיק את העבודה. נוסעת לארה"ב ורוצה לעבוד במכירת תמונות. תמונות היא מוכרת פחות טוב. איש לא קונה והיא מבינה שכל יום בארה"ב מגדיל את חובה. היא חוזרת "לארץ זבת חלב ודבש" שלה ולא מוצאת עבודה כשכירה. לפחות לא כזאת שתפרנס אותה היטב.
מהי זונה היא שואלת. האם זנות קשורה לאופי? ועונה "זנות, גבר או אישה, הם מי שלא נאמן לעצמו ועקרונותיו. זונח ובוגד בעצמו למען קבלת תשלום. מרבית הזונות מאמינות שזה יהיה שלב זמני בחייהן. הן יכולות להיות נשים חזקות השולטות בחייהן, מלבד בצד הקרייריסטי"
זונות אינן נימפומניות. הן לא זקוקות ולא נהנות מיחסי המין המקצועיים. אישה הנהנית וצורכת יותר יחסי מין איננה זונה. אישה המרבה לצרוך מין מהווה איום מסוים על נשים אחרות, ולעתים על גברים החרדים שלא הצליחו להביא את האישה לסיפוק. מה שמכונה נימפומנית לא תפנה לעבודה בזנות. זונה איננה מחפשת הנאה וסיפוק בעבודתה.
זה לא נכון שהנשים פונות לזנות הן פחות אינטליגנטיות. יש בהן בעלות השכלה ומקצוע. אדריכליות עוסקות בספורט. מזכירות ועובדות ברפואה לא קונוונציונלית. לכל אחת הסיפור שלה והסיבות שלה.
גם אם פסיכולוגים יתנגדו לקביעה, זונות הן נשים נורמאליות. זו יכולה להיות השכנה בדלת ממול. אמא של ילד בגן. רוב העוסקות במקצוע מוסוות היטב.
אחרי איזה זמן בעבודה מתעוררים באנה צרכים אחרים. לישון בכפיות. ללכת יד ביד עם מישהו. לעשות סקס לא מוגבל בזמן ומלא רגש.
הלקוחות הם מייצגים חתך של כל אוכלוסיית ישראל. מבוגרים, מוזנחים, מטופחים. צעירים מעל גיל 18. אנה לא מוכנה לקבל נער שזו הפעם הראשונה שלו. היא רוצה שייגאל מבתוליו באהבה ולא באופן מכני מקצועי. חלק מהגברים מאמינים שהם עוזרים לבנות, ומוצאים בזה הצדקה לעצמם.
אם לא היו צרכנים לא היה היצע. העובדה שיש קניינים לשירותי מין מייצרת היצע.
הספר הולך וממשיך ומתאר את חייה של אנה ושל אחרות. היא מדברת על מחלות ובדיקות, על קבוצות תמיכה שקמו לאחרונה.
כל מי שחושב שהוא רוצה להציץ לרגע ולנסות להבין חלק מהעולם הזה מן הראוי שיקרא את הספר.
לרוב אורכו (הדי קצר) אנה איננה מעמידה קריטריונים ערכיים מוסריים. היא מספרת סיפור שלעתים צץ ממנו משהו שהיא גם מרגישה.
כבר אמרתי שזו איננה ספרות אלא מסמך. אין בו תיאורים פורנוגראפיים. לא זו המטרה.. אני לא בטוח שהיא מודעת למשמעות של כל מה שהיא מספרת. הקורא צריך לקבוע את עמדתו לנושא. קצת פשטני ובכל זאת חשוב ומעניין.
050-3331-331