... כיצד להתמודד עם טקסטים מורכבים כמו אלה שמופיעים בבחינות פסיכומטרי. בהרצאתו הוא מנתח באופן מפורט את התהליך המדויק של ניתוח משפט או פסקה, תוך שימוש בטקסט לדוגמה: השכל של האדם הוא רק חלק מהמציאות ואינו המציאות עצמה. במילא ניתן להבין כי מגבלת השכל האנושי אינה משקפת בהכרח את מהותה האמיתית של המציאות. אליעד מדגיש שלפני שמנסים להבין את משמעות המשפט ... חלק, המציאות עצמה, מגבלת השכל האנושי, אינה משקפת בהכרח, ומהותה האמיתית של המציאות. כל מושג צריך להיות מובן בפני עצמו לפני שמנסים לקשר אותו לאחרים. לדוגמה, השכל של האדם הוא מושג שדורש הבנה של שכל, אדם והקשר ביניהם (השכל של האדם) . אליעד מסביר שבכל פעם שנתקלים במושג המורכב מכמה מילים, יש קודם להבין את משמעות כל מילה בנפרד ואז את המשמעות המשולבת של כולן יחד. מהי הדרך הנכונה לנתח משפט ארוך? אליעד מציין שכדי להבין משפט ארוך, צריך קודם כל לפרק אותו למשפטים קצרים יותר. הוא מראה שיש במשפט הזה שני חלקים עיקריים: השכל של האדם הוא רק חלק מהמציאות ואינו המציאות עצמה. מגבלת השכל האנושי אינה משקפת בהכרח את מהותה האמיתית של המציאות. בכל חלק כזה יש להבין בנפרד את המושגים המרכזיים, ורק אחר כך לחבר ... להתחיל כשניגשים לטקסט מורכב. אליעד מסביר שהדבר החשוב ביותר הוא להתחיל במושג המרכזי, שעליו מדבר כל השאר. בטקסט שהובא, הוא מסביר שהמושג המרכזי במשפט הראשון הוא השכל של האדם, ושיש להבין אותו לעומק לפני שעוברים להבנת המושגים המתארים אותו (חלק מהמציאות, לא המציאות עצמה). הוא מדגים זאת עם השוואה: אם אנחנו אומרים הרכב הוא אדום, קודם כל עלינו להבין ...

... להיאחז בשום הגדרה כלל, וגם אז הוא יחווה את האחדות של המציאות. והשכל של האדם בקצה שלו, הוא נמצא באחדות עם האין וההעדר שכל של האדם. כי השכל מבדיל בין ההפכים ומגדיר הגדרות. ובקצה של השכל, אין שום הגדרה כלל, והשכל והאין שכל ...

... שהאדם מנסה להבין את המציאות, עליו לברר ראשית כל, האם בכלל ההיגיון שלו, הוא אכן אמיתי? או שמא, הוא רק שיגעון שנראה כהיגיון? כי מצד האמת, השכל של האדם הוא שגוי. ולמה שגוי? כי השכל של האדם מקבל את החיות שלו, מהטעות של האמונה. והכוונה היא, כי כל התפישה של השכל, מושתתת על ... לחשוב על כך, שהדבר והיפוכו הם בכלל דבר אחד ממש, ושרק בעיני השכל השגוי, זה נראה כשני דברים שונים ועוד הפוכים. למרות שבאמת, הם דבר אחד ממש. והשכל של האדם, הוא כולו מבוסס על האמונה השקרית. שהאדם מאמין לעצמו ולתפישה שלו, שאומרת שהיש והאין ... להשיג השגה של אמת בשלמות. והוא יכול אולי להאמין בדבר של אמת, אך לא באמת להבין אותו. וכל אמונה, היא פשע, ורק ההבנה יוצרת חוויה. ולכן, בלי שהשכל של האדם יהיה תקין, לא תהיה הבנה, ולא תהיה חוויה. ואם רק האמנת בכך, שהכל מושלם, לא תרגיש את ... יכול להתעקש כרצונו, שהשכל משקף את האמת, אבל זה לא יהפוך את המציאות להיות משוגעת כמוהו. כי המציאות לא כפופה לחוקי הלוגיקה, שנובעים ממגבלת השכל של האדם. והאדם לעולם לא יבין את המציאות באמת, בשכל הפגום והמוגבל שלו, וממילא האדם לעולם ... שונות זו מזו. וזהו דבר שהוא נגד השכל, שהמהות של המציאות, היא יש ואין בבת אחת (וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקומות אחרים נוספים). והרעיון הוא, שהשכל של האדם יכול להבין, שבמציאות שלנו, היש והאין מחוברים אחד לשני כישות אחת ממש, כי הם אחד ממש, ... ממש. ואין שום חיות לשום דבר, בלי מהותו של דבר. ולכן אין שום צורה כלל, אלא רק מהות. והמהות היא אחת, ואעפכ הצורות הן רבות. וזהו דבר שאינו נתפש בשכל של האדם, בשום דרך ובשום צורה. וזה בעצם אומר, שביחס לשכל של האדם, המציאות היא משוגעת. כי השכל של האדם, לא מסוגל לתפוש בשום צורה, את השיגעון הזה של מהות המציאות. כי להרבה דברים במציאות ... לתת הסבר, אבל לא לעניין של אחדות ההפכים. כי חוסר ההבנה של האדם את אחדות ההפכים, לא נובעת מכך שחסר לאדם שכל, למצוא הסברים לעניין. אלא משום, שהשכל של האדם, נוגד את האפשרות שהמציאות תהיה כך, ואעפכ היא כך. וכל דבר בעולם, מי שיחקור אותו עד ... לבין אין סיבה. והסיבה וגם האקראיות והעדר הסיבה, הם בכלל דבר אחד ממש. שרק לאדם המוגבל שכלית, אלו נראים כשני דברים שונים. והרעיון הוא, שמבחינת השכל של האדם, המציאות היא משוגעת. אבל האדם לא יכול להיות חכם, יותר מאשר המציאות. משום, שהוא חלק ממנה. ומגבלת השכל של האדם, היא לא מגבילה את האפשרויות של המציאות, שהן אין סופיות ושאין דבר שיגביל אותן. גם אם השכל, לא מסוגל לתפוש את כל האפשרויות כולן, כגון אחדות ההפכים. והשכל של האדם, הוא לא יותר מאשר אפשרות תפישה אחת, מתוך אין סוף אפשרויות תפישה אפשריות, שיש ... ובסיכומו של דבר, המציאות שלנו יש בה דברים שהשכל לא יכול להבין אותם. וזה בעצם אומר, שאו שהאדם הוא מוגבל שכלית, או שהמציאות היא משוגעת. ומצד השכל של האדם, בעיניו המציאות היא משוגעת, ולכן הוא לא מבין אותה, ולכן הוא סובל. אבל מי שהוא חכם, ...

... על מידע אין סופי. והנה, גם לשכל של האדם יש שורש. כי גם השכל של האדם הוא חלק ממשהו אחר. כי יש יכולת תפישה אין ... את התמונה המלאה וכולי. והשכל של האדם ויכולת התפישה של האדם וכל חוקי הלוגיקה של ... חלקים מהדבר האין סופי. וגם השכל של האדם שאיתו האדם משתמש בחיי היום יום, הוא לא ... ושל העולם, הכל תלוי בצמצום השכל של האדם . כי בשכל האין סופי שהוא שורש השכל של האדם, גם שם יש קיום לעולם, אך שם הקיום של העולם ... צורך בהכרח שיהיה קיים גם השכל של האדם, שהוא רק צמצום וחלק של השכל הגדול יותר. ... שהוא התפישה האין סופית. כי השכל של האדם הוא צמצום וחלק של שכל אחר ויכולת תפישה ... כולם. שהוא אחד עם שורש השכל של האדם. כי כדי שהאדם יוכל לתפוש במחשבתו את המהות ... בשכל האין סופי, שהוא שורש השכל של האדם, שם תפישת המציאות היא שונה. וכאשר האדם ... שכל גדול יותר שהוא שורש השכל של האדם. והחכם האמיתי הוא מחובר לשורש השכל שלו, ...

... הזמן, שגם זה אינו אפשרי. כי לפני הזמן, פירושו זמן גדול יותר וכיוב. והשכל של האדם לא יכול להבין את הכל. וגם אם האדם ממש יתעקש וממש ירצה להבין בשכל שלו את הכל, הרי שהמלחמה של האדם אבודה מראש. ... של השכל האנושי. כי כל דבר בעולם, הוא חלק מדבר אחר גדול יותר. וגם השכל של האדם ויכולת התפישה של האדם, גם היא, רק חלק משכל אחר גדול יותר. כי יש יכולת תפישה אין סופית ובלתי מוגבלת, שהיא השכל הגדול, שחלק ממנו בא לידי ביטוי בשכל של האדם. ועוד ביארתי, שבשכל הגדול ביותר, שם יש תשובה לשאלה של כל השאלות. כי שם בהחלט ניתן למצוא ולהבין את התשובה גם ... כלל. והעניין הוא, כי יש הבדל מהותי בין השכל האנושי הרגיל, לבין שורש השכל של האדם. ויש משהו מסוים, שהוא זה שמגדיר ומגביל ויוצר את ההבדל בין השכל של האדם , לבין שורש השכל של האדם , שהוא השכל האין סופי, שהוא ללא שום מגבלת תפישה כלשהי. ולכל השאלות הקשות ביותר בעולם, לכולן יש שורש. כי כפי שכבר ... כל השאלות. והשורש והסיבה של הקיום של שאלת כל השאלות, היא כמובן מגבלת השכל של האדם. כי אם לאדם לא הייתה מגבלה שכלית, הרי שממילא היה האדם יכול להבין בשכלו, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, למרות ... סופי. כי יש משהו בצורת המחשבה של האדם, שהוא זה שאחראי לכך שהמחשבה והשכל של האדם מוגבלת. ובין השכל של האדם, לבין שורש השכל של האדם, שהוא השכל האמיתי, יש הבדל כלשהו. שמי שמגלה את ההבדל הזה, על ידי זה הוא מבין גם, מהו השכל שיש מעל השכל, והוא גם ... סופי בגודלו ובעמקותו... ובשכל העל אנושי, ששם אין את הדבר שמגביל את השכל של האדם לתפוס את האין סוף, שם, כל השאלות האלו שנראות לאדם כשאלות קשות ובלתי פתירות בשכל האנושי, שהן אכן באמת לא פתירות ...

... ובשכל השלם, האדם גם רואה נפרדות, רק שהיא עבורו מושלמת כאחדות. ונחדד, כי כאן בעצם הבנו כי השכל של האדם , הוא בכלל אמונה. כי רק כאשר האדם משתמש בכל השכל שלו בשלמות, רק זה נקרא שכל. וכל זמן שהאדם לא משתמש רק בשכל שלו בשלמות , הרי שזו אמונה, שיוצרת גם ... של ההפכים. והדבר היחיד שבאמת צריך אליו אמונה, הוא רק לצורך ההכלה של תפישת היש והאין כאחד. שהשכל של האדם, לא מכיל את התפישה הזאת, והאמונה יכולה להכיל את הכל. והאדם סובל רק משום שאין לו מספיק אמונה, או שיש לו אמונת שקר. כי האמונה צריכה להיות רק במקום של ... יש בו גם אפשרות של שכל וגם אפשרות של אמונה. והאדם לא יכול רק להאמין שהכל אחד נגד השכל, כי השכל של האדם, לא נותן לו להכיל את אחדות ההפכים. והאדם חי את חייו, תוך כדי שימוש בשכל של עצמו. והאדם לא יכול לחיות את חייו, רק תוך כדי אמונה שהיא נגד השכל. ולכן ... מברר את האמת, אז הוא רואה את האמת גם בשכל שלו, שהכל מושלם, ואז הוא חי טוב באמת. ונוסיף, כי השכל של האדם, מבין שהכל אחד. אך גם חוסר השכל של האדם, מבין שהכל אחד. כי כאשר אין שום שכל, אין שום הגדרה ושום נפרדות כלל. ולכן, כאשר האדם משתמש בשכל שלו בשלמות, אז גם בשכל שלו הוא רואה שהכל אחד, וגם אם הוא ינסה לברוח לאין שכל שלו, גם אז הוא יהיה בחוויה של אחדות ושלמות. ונוסיף עוד, כי אחרי שהשכל של האדם מבין שהכל מושלם, עכשיו האמונה של השקר היא טובה מאוד. כי האמונה מאפשרת לאדם לחיות בתוך הנפרדות שלנו, ולהגדיל (במרכאות, כי היא מגדילה ולא מגדילה בו ... זמן שהאדם לא מסוגל עדיין להכיל בשכל שלו, איזה דבר שהוא כן יכול להאמין בו נגד השכל שלו, הרי שהשכל של האדם הוא לא שלם, כי הוא עדיין לא מבין שהכל אחד. ורק כאשר אין אצל האדם שום הבדל בין אמונה ובין שכל, דהיינו, שהשכל של האדם מסוגל להכיל בתוכו, גם שכל שנראה כאילו צריך רק אמונה כדי להכיל אותו, שזה השכל של האחדות של היש והאין, רק אז השכל של האדם הוא שלם באמת. ונסכם: כי האדם לא צריך שתהיה לו לא אמונה ולא שכל כלל, אלא אך ורק אמת בלבד. כי הטיפש, רגיל להאמין, והחכם לעומתו, מבין ומברר את האמת. ואם ...

... אופטית. פאטה מורגנה = האדם הולך במדבר צמא למים. החום הרב והצימאון משפיע על השכל של האדם וגורם לו לראות מרחוק מים. הצמא הרב, יוצר את האשליה האופטית וגורם לאדם לחשוב כי הוא רואה מים, למרות שאין מים, ... לציר הזמן שלנו. מהי מהותה של אשליה אופטית? ומה היא מייצגת? אשליה אופטית = השכל של האדם אינו רואה את המציאות כפי מה שהיא באמת. המציאות היא X, אך האדם חושב בטעות כי המציאות שונה ממה שהיא באמת. וכל ... אשליות אופטיות שכליות. מהי אשליה אופטית שכלית? תשובה: אשליה אופטית שכלית = השכל של האדם אינו רואה את המציאות כפי מה שהיא באמת. חוש הראייה = העיניים. השכל = חוש הראייה השכלי והעיניים של האדם. האדם חווה את המציאות באמצעות הרגש שלו, כפי מה שהשכל שלו מבין אותה. המידע שנמצא בתוך השכל של האדם, נקלט גם באמצעות החושים, אך לא רק. לדוגמא: ידיעת האני של האדם היא ידיעה שכלית שהאדם יודע אותה שלא באמצעות החושים. האדם יודע את הרצון מחשבה רגשות שלו, שלא באמצעות החושים. בכל מקרה, כאשר השכל של האדם אינו מפרש את הידיעות שלו בצורה נכונה = אשליה אופטית שכלית. כיצד תתכן אשליה אופטית שכלית? מדוע שתהיה כזו? תשובה: המציאות היא אין סופית והשכל של האדם הוא סופי = השכל האנושי של האדם מוגבל להבין את המציאות האין סופית = השכל משלה את האדם בדברים מסוימים. המציאות ... כדי להבין את המציאות בשלמות ובאמת, יש להבין את המהות של האין סוף באמת. משום שהשכל של האדם מוגבל להכניס לתוך מחשבה רק דבר סופי, ממילא לא ניתן להכניס לתוך המחשבה את מהות האין סוף. ומאחר שכל דבר הוא ... מרגיש וכולי. המהות של כל מה שקיים, היא המהות של המציאות האין סופית. ומשום שהשכל של האדם מוגבל להבין את מהותו של האין סוף, ממילא הוא מוגבל להבין באמת ובשלמות את המהות של דבר כלשהו באשר הוא. דוגמא ...

... הוכחה לוגית, על ידי הטענה הבאה: מבחינה לוגית, לא ניתן להוכיח כי הלוגיקה עצמה נכונה. הסבר: אין שום דרך להוכיח כי השכל של האדם וחוקי הלוגיקה שלו נכונים. וממילא לא ניתן להוכיח שום אמת מוחלטת באמצעות השכל לוגיקה כלשהי. כל מנגנון ההוכחות והטיעונים הלוגיים בנוי על מגבלות התפיסה השכלית של האדם. ... אכן, יתכן כי האדם אינו יכול באמצעות שכלו להגיע אל האמת המוחלטת, משום ששכלו מוגבל. נקודה נוספת: הוכחה לכך שהשכל של האדם שגוי, וממילא לא ניתן להוכיח באמצעותו את האמת. 1 - ניתן להוכיח כי השכל של האדם הוא האחראי לסבל של האדם. אם האדם לא היה יודע דבר, הרי שהוא לא היה סובל מדבר. מסקנה: השכל אחראי לסבל. 2 - כמו כן אפשר להניח גם, כי הסבל של האדם מעיד על חוסר הבנת ... דהיינו, השכל הוא טועה ומטעה את האדם, וממילא לא ניתן להוכיח באמצעותו את האמת. נקודה נוספת: ניתן להוכיח כי השכל של האדם משקר אותו בוודאות. במציאות קיימות תופעות רבות שקיומן נוגד את חוקי הלוגיקה (ראה: פרדוקסים) ואת השכל האנושי. מסקנה: השכל של האדם אינו תואם את האמת של המציאות. וממילא לא ניתן לסמוך עליו בשום דבר, כל שכן שלא להוכיח באמצעותו את האמת. וכדי לסבך את העניין נציג גם טיעון נגדי: השכל של האדם הוא האחראי לאושר של האדם. ככל שהאדם מבין טוב יותר את המציאות, כך טוב לו יותר. השכל של האדם אחראי למצוא לו פתרונות שונים. ומכאן ניתן להסיק, כי אם האדם ישתמש בשכלו בשלמות, הרי שהוא יגיע אל האושר. נמצא אם כן, כי אי שימוש האדם בשכלו, או שימוש חלקי של האדם ...

... לא קיים, הרי שהוא לדוגמא לא היה אוכל ארוחת בוקר, והוא לא היה מרגיש אם האש הייתה שורפת אותו וכיוב. וכל הידיעות של האדם גם של המשוגע, כולן מבוססות על השכל של האדם שיודע שהוא עצמו ושהמציאות קיימים. כך שכל אחד בעולם גם המשוגע הכי גדול, כולם משתמשים בשכל של עצמם. וההבדל ... אין סופי. כי שם אין סוף וגבול בין הרע לבין הטוב. ובאחד לא שייך רע. כי הרע הוא סופי. ובאחד הכל מתהפך לטובה (וכפי שכבר ביארתי במקום אחר). והרעיון הוא, שהשכל של האדם יש לו כוח של חיים ושל מוות כוח של טוב ושל רע. והעניין הוא, שכאשר האדם מקשר את השכל שלו לשורש השכל שלו, ... השכל הוא כלי קיבול לאושר. ומי שלא מקשר את השכל האנושי שלו, לשכל שיש מעל השכל, אצלו השכל שלו הוא כלי קיבול לסבל. ורמת הסבל של האדם, היא תלויה במרחק שבין השכל של האדם לבין השכל שמעל לשכל. כי ככל שהאדם קרוב יותר לשכל שמעל השכל, כך טוב לו יותר. וככל שהאדם רחוק יותר מהשכל ... ואת הסיבה שבגללה הוא חושב כפי מה שהוא חושב. כי כל דבר בעולם מבוסס על משהו אחר. ויש הנחות יסוד שאותן האדם מניח, ושעליהן האדם בונה את כל החיים שלו. וכל השכל של האדם , מבוסס על הנחות יסוד כלשהן. ומי שרוצה לגלות את השכל שיש מעל השכל, עליו פשוט לנסות לגלות את הנחות היסוד ... הנכון? אולי דווקא מה שנראה לי לטעות גדולה, אולי דווקא הוא הכי נכון? וכאשר האדם חוקר את המחשבות שלו ומחפש את האמת, הוא מגלה את הנחות היסוד שעליהן מבוסס השכל של האדם. עד שלבסוף האדם מגיע אל שורש השכל, שהוא לא מבוסס על שום דבר. מאחר שהוא האמת. והאמת לא מבוססת על שום דבר, כי היא לא תלויה בשום דבר. כי השקר מבוסס על השכל ועל הוכחות שכליות וכיוב, אך האמת היא אמת גם בלי הוכחות שכליות וכיוב. והשכל של האדם עוזר לו לראות את האמת, אך האמת עצמה לא מבוססת על שום דבר. כי בנקודת האמת, אין שום הנחות יסוד. כי האמת ... שמעל לשכל. כי כפי שאמרנו, השכל האנושי, הוא רק ביטוי של שכל אחר גדול יותר. וכל זמן שהאדם לא מבין מהו הדבר הפנימי, שבא לידי ביטוי בשכל האנושי, על ידי זה השכל של האדם יוצר אצל האדם ערבוב של טוב ורע. דהיינו, שפעם אחת טוב לאדם ופעם אחרת רע לאדם. אבל כאשר האדם מבין מהו שורש ...

... הזאת, על ידי זה גרם הגנב הרמאי הזה, לאותם השוטרים להאמין לו, והם לא חיפשו באותו מקום מרוחק, ששם כמובן הייתה הגניבה. ועל האדם לדעת, שהשכל שלו הוא אותו הגנב הנאמן. כי השכל של האדם גונב לו את האושר שלו, על ידי זה שהוא יוצר אצלו הפרדה ... שאחראית לכך שהאדם תמיד ירגיש שחסר לו משהו. והאדם מחפש ומנסה להבין, מי גנב לו את האושר שלו. והאדם משתמש בשכל שלו שהוא הרמאי הגדול ביותר, כדי למצוא את האושר שלו. והשכל של האדם , עוזר לו בחיפושים אחרי האושר שלו. והשכל של האדם מלמד את האדם, כל מיני שיטות ורעיונות של שקר, איך להיות מאושר. וכל שאלה שהאדם רוצה לשאול אותה, השכל מעודד את האדם לברר את האמת ולשאול את השאלה שלו. ובכך השכל של האדם, יוצר מצג שווא, של אמינות ושל רצינות בבירור האמת. אבל, ... בעצם זה שמרחיק אותו מהאושר. ובכל פעם שהאדם משתמש בשכל שלו, שחווה את הנפרדות של היש והאין, הרי שבכך בעצם האדם מתרחק מהאושר שלו, שהוא חווית האחדות והשלמות של המציאות. והשכל של האדם מוכן ומעודד את האדם לבדוק הרבה דברים, מלבד דבר אחד שאותו השכל של האדם אוסר עליו לבדוק, והוא את מהות השכל עצמו. כי השכל עצמו ...