כמה פעמים בחיינו קרה שמישהו אמר משהו, או עשה משהו, והתגובה שלנו לא הייתה פרופורציונאלית
כאילו הפעילו אצלנו כפתור שהדליק תגובה.
ברוב המקרים, בדיעבד, כשהתבוננו על מה שקרה לא הבנו על מה או למה הגבנו באופן שהגבנו.
כמה פעמים בחיינו נמנעו מלעשות דברים, להרגיש, לומר, לאפשר, כיוון שפעם עשינו, הרגשנו, אמרנו, אפשרנו אותם, ובתמורה נכשלנו, נפגענו, התאכזבנו, כאבנו ולכן אנחנו נמנעים עכשיו מלחוות את אותו כאב או חוויה.
תגובות רבות שלנו בחיים הינן אוטומטיות, תגובות שלא הקדשנו להם מחשבה, תגובות מתפרצות
או ספונטאניות. שורשיהן של רובן מותנות בעבר.
כאשר משהו, או מישהו בהווה שלנו יוצר טריגר, באופן מודע או לא, זה עלול להחזיר אותנו לחוויות עבר ולגרום לנו פעמים רבות לחיות אותן או חלקים מהם מחדש כאילו הם קורים כאן ועכשיו, להגיב באותה תגובה שמן הסתם התאימה לנו רק בעבר.
אולי בגלל שאז לא היה לנו מספיק ידע, משאבים או הניסיון להגיב עליהם באופן אחר.
האם העבר אחראי ושולט על ההווה והעתיד שלנו?
ואם כן האם נייחל שהוא זה שיגשים, יעניק צורה, מהות, ויהיה אחראי על פיתוח העתיד הרצוי?
כאשר נתבונן על מהלך חיינו עד כה בכנות. נגלה שחלק גדול מהאמונות, המחשבות, המשמעויות, הערכים והמעשים שלנו מושפעים ממה שקרה בעבר.
ולמרות שאנחנו ממהרים במקרים רבים לומר "שזה המזל שלנו בחיים", יש לנו בעצם אפשרות בחירה
כל הזמן. גם בדרך בה אנחנו מספרים את הסיפור, וכמובן גם במשמעות שלו.
הסיפור האישי שלנו בחיים הוא בדיוק מה שהוא, סיפור. זה שאנחנו מספרים ומשחקים באותו רגע.
כמו שאמר וויליאם שייקספיר ב"כטוב בעיניכם": "כל העולם במה, וכל הגברים והנשים לא יותר מאשר שחקנים, יש להם את הכניסות והיציאות שלהם, וכל אחד בזמנו משחק תפקידים רבים".
בחיים אנחנו מסווגים את החוויות לשניים: חוויות חיוביות ומועילות, וחוויות שליליות ומגבילות.
באופן טבעי נבקש לעצמנו יותר מהחוויות החיוביות ונמנע מהשליליות.
הבעיה מתחילה כאשר אנחנו מכלילים את המסקנות מהחוויות השליליות שלנו גם על אזורים אחרים בחיינו
ו"מלבישים" אותם על היכולת שלנו לתפקד כהלכה גם באזורים שלא קשורים לאותן חוויות.
זה בדרך כלל יערם ויגדל עלינו וייפתר רק כאשר נתיר את אותן אמונות מגבילות בחיינו.
אמונות הינן רק אמונות, הם לא יותר אמיתיות מאשר כל מפה מנטאלית של סביבתנו ובמקרים אלה המפה
אף פעם לא תהיה השטח.
בכל זאת אנחנו מקפידים להתנהג כאילו האמונות והחוויות שלנו הן האמת היחידה.
אנחנו מתנהגים כאילו הזיכרונות, חוויות וניסיונות העבר שלנו הם הדבר האמיתי, למרות שלא תמיד יש לנו את כל הנתונים כדי לדעת, למרות שבמקרים רבים הם עברו סינון והתאמה למה שאנחנו זוכרים ולא תמיד למה שבאמת קרה.
לכן האמונות שלנו יכולות לשרת, אך גם להגביל אותנו.
כאשר אנחנו מודעים לכך שהעבר מנהל את ההתנהגות שלנו בהווה, לא מספק את התוצאות שאנחנו מבקשים לעצמנו, יכול להיות שזה הזמן לעשות שינוי.
תהליך "שינוי היסטוריה אישית", הינה טכניקת NLP רבת עוצמה, המאפשרת לאתר ולפתור אירועי עבר, ואמונות מגבילות שעדיין גורמות לקשיים בהווה.
בעבודה עם טכניקת "שינוי היסטוריה אישית", אנחנו בעצם עורכים מחדש את הסיטואציה מהעבר באופן שתאפשר ותספק לנו דרכים נוספות כדי לראות ולהבין שאולי משהו אחר קרה באותו זמן.
במקביל, בתהליך, נחווה ונראה נקודות מבט נוספות של אותו אירוע או אירועים בכל אחד מחושינו המשמעותיים בזמן הווה.
טכניקת ה - NLP, "שינוי היסטוריה אישית", משנה את מבני דרך החשיבה שלנו, מעדכנת ויוצרת למידה והבנה חדשה לאותו אירוע.
באופן מסוים זה כאילו נשנה את הצבעים, הקונטרסט והווליום של הטלוויזיה שלנו תוך כדי צפייה בתוכנית.
כך התכנים בעצם אינם משתנים, אך חוויית הצפייה באותה תוכנית משתנה וכך גם התגובה שלנו אליה.
כאשר חוויית הצפייה משתנה, מתרחש שינוי גם בעוצמת התחושות והרגשות שלנו לגבי אותה חוויה.
אז גם מתאפשרת היכולת לצפות בה מנקודות מבט נוספות, והכי חשוב ללמוד את מה שחוויה זו באה ללמד אותנו בסיפור חיינו הכולל.
כאמור: כאשר נוסיף לאותה חוויה משאבים נוספים שיכול להיות שברגע שבו היא קרתה לא היו לנו, או במקרים רבים, לא שמנו לב שיש בנו. יתאפשר לנו לחוות את הרגע הזה ממקום נוסף וכך לשנות את הלמידות, מסקנות שלנו לגבי אותו אירוע.
לסיכום: ריצ'ארד בנדלר, אחד מיוצרי ומפתחי תרפיית ה - NLP, אמר את אחד המשפטים החשובים ביותר בנושא: "זה לעולם לא מאוחר מדי לחוות ילדות מאושרת".
היכולת לאפשר לעצמנו לחוות פעם נוספת חוויות הנראות ומרגישות לנו קשות, תוך כדי שינוי מבנה החוויה, החושים ותתי החושים, הפעלה מחדש של מה שקרה תוך התבוננות מנקודות מבט נוספות, הוספת משאבים חסרים, משמעיות נוספות.
והכי חשוב, הבנה שאילולי חווינו את המצב באופן בו חווינו לא היינו נמצאים היום במקום בו אנחנו נמצאים כחלק מההתפתחות והלמידה האישיים.
וכך, תוך הפנמה ועדכון של כל הלמידות והמשמעויות מחדש, כדי ליישמם באופן הנכון והמתאים לנו ביותר בהווה ובעתיד לבוא, מאפשר תהליך זה להפוך את ה"סיפורים הקשים" ואת "ההיסטוריה האישית" שלנו לשיעורים חשובים בחיים, מהם נמשיך לצמוח, נתבגר ונייצר לעצמנו הווה ועתיד שיתאימו לנו, לחלומות ולשאיפות האישיות והבינאישיות בחיינו.
כאילו הפעילו אצלנו כפתור שהדליק תגובה.
ברוב המקרים, בדיעבד, כשהתבוננו על מה שקרה לא הבנו על מה או למה הגבנו באופן שהגבנו.
כמה פעמים בחיינו נמנעו מלעשות דברים, להרגיש, לומר, לאפשר, כיוון שפעם עשינו, הרגשנו, אמרנו, אפשרנו אותם, ובתמורה נכשלנו, נפגענו, התאכזבנו, כאבנו ולכן אנחנו נמנעים עכשיו מלחוות את אותו כאב או חוויה.
תגובות רבות שלנו בחיים הינן אוטומטיות, תגובות שלא הקדשנו להם מחשבה, תגובות מתפרצות
או ספונטאניות. שורשיהן של רובן מותנות בעבר.
כאשר משהו, או מישהו בהווה שלנו יוצר טריגר, באופן מודע או לא, זה עלול להחזיר אותנו לחוויות עבר ולגרום לנו פעמים רבות לחיות אותן או חלקים מהם מחדש כאילו הם קורים כאן ועכשיו, להגיב באותה תגובה שמן הסתם התאימה לנו רק בעבר.
אולי בגלל שאז לא היה לנו מספיק ידע, משאבים או הניסיון להגיב עליהם באופן אחר.
האם העבר אחראי ושולט על ההווה והעתיד שלנו?
ואם כן האם נייחל שהוא זה שיגשים, יעניק צורה, מהות, ויהיה אחראי על פיתוח העתיד הרצוי?
כאשר נתבונן על מהלך חיינו עד כה בכנות. נגלה שחלק גדול מהאמונות, המחשבות, המשמעויות, הערכים והמעשים שלנו מושפעים ממה שקרה בעבר.
ולמרות שאנחנו ממהרים במקרים רבים לומר "שזה המזל שלנו בחיים", יש לנו בעצם אפשרות בחירה
כל הזמן. גם בדרך בה אנחנו מספרים את הסיפור, וכמובן גם במשמעות שלו.
הסיפור האישי שלנו בחיים הוא בדיוק מה שהוא, סיפור. זה שאנחנו מספרים ומשחקים באותו רגע.
כמו שאמר וויליאם שייקספיר ב"כטוב בעיניכם": "כל העולם במה, וכל הגברים והנשים לא יותר מאשר שחקנים, יש להם את הכניסות והיציאות שלהם, וכל אחד בזמנו משחק תפקידים רבים".
בחיים אנחנו מסווגים את החוויות לשניים: חוויות חיוביות ומועילות, וחוויות שליליות ומגבילות.
באופן טבעי נבקש לעצמנו יותר מהחוויות החיוביות ונמנע מהשליליות.
הבעיה מתחילה כאשר אנחנו מכלילים את המסקנות מהחוויות השליליות שלנו גם על אזורים אחרים בחיינו
ו"מלבישים" אותם על היכולת שלנו לתפקד כהלכה גם באזורים שלא קשורים לאותן חוויות.
זה בדרך כלל יערם ויגדל עלינו וייפתר רק כאשר נתיר את אותן אמונות מגבילות בחיינו.
אמונות הינן רק אמונות, הם לא יותר אמיתיות מאשר כל מפה מנטאלית של סביבתנו ובמקרים אלה המפה
אף פעם לא תהיה השטח.
בכל זאת אנחנו מקפידים להתנהג כאילו האמונות והחוויות שלנו הן האמת היחידה.
אנחנו מתנהגים כאילו הזיכרונות, חוויות וניסיונות העבר שלנו הם הדבר האמיתי, למרות שלא תמיד יש לנו את כל הנתונים כדי לדעת, למרות שבמקרים רבים הם עברו סינון והתאמה למה שאנחנו זוכרים ולא תמיד למה שבאמת קרה.
לכן האמונות שלנו יכולות לשרת, אך גם להגביל אותנו.
כאשר אנחנו מודעים לכך שהעבר מנהל את ההתנהגות שלנו בהווה, לא מספק את התוצאות שאנחנו מבקשים לעצמנו, יכול להיות שזה הזמן לעשות שינוי.
תהליך "שינוי היסטוריה אישית", הינה טכניקת NLP רבת עוצמה, המאפשרת לאתר ולפתור אירועי עבר, ואמונות מגבילות שעדיין גורמות לקשיים בהווה.
בעבודה עם טכניקת "שינוי היסטוריה אישית", אנחנו בעצם עורכים מחדש את הסיטואציה מהעבר באופן שתאפשר ותספק לנו דרכים נוספות כדי לראות ולהבין שאולי משהו אחר קרה באותו זמן.
במקביל, בתהליך, נחווה ונראה נקודות מבט נוספות של אותו אירוע או אירועים בכל אחד מחושינו המשמעותיים בזמן הווה.
טכניקת ה - NLP, "שינוי היסטוריה אישית", משנה את מבני דרך החשיבה שלנו, מעדכנת ויוצרת למידה והבנה חדשה לאותו אירוע.
באופן מסוים זה כאילו נשנה את הצבעים, הקונטרסט והווליום של הטלוויזיה שלנו תוך כדי צפייה בתוכנית.
כך התכנים בעצם אינם משתנים, אך חוויית הצפייה באותה תוכנית משתנה וכך גם התגובה שלנו אליה.
כאשר חוויית הצפייה משתנה, מתרחש שינוי גם בעוצמת התחושות והרגשות שלנו לגבי אותה חוויה.
אז גם מתאפשרת היכולת לצפות בה מנקודות מבט נוספות, והכי חשוב ללמוד את מה שחוויה זו באה ללמד אותנו בסיפור חיינו הכולל.
כאמור: כאשר נוסיף לאותה חוויה משאבים נוספים שיכול להיות שברגע שבו היא קרתה לא היו לנו, או במקרים רבים, לא שמנו לב שיש בנו. יתאפשר לנו לחוות את הרגע הזה ממקום נוסף וכך לשנות את הלמידות, מסקנות שלנו לגבי אותו אירוע.
לסיכום: ריצ'ארד בנדלר, אחד מיוצרי ומפתחי תרפיית ה - NLP, אמר את אחד המשפטים החשובים ביותר בנושא: "זה לעולם לא מאוחר מדי לחוות ילדות מאושרת".
היכולת לאפשר לעצמנו לחוות פעם נוספת חוויות הנראות ומרגישות לנו קשות, תוך כדי שינוי מבנה החוויה, החושים ותתי החושים, הפעלה מחדש של מה שקרה תוך התבוננות מנקודות מבט נוספות, הוספת משאבים חסרים, משמעיות נוספות.
והכי חשוב, הבנה שאילולי חווינו את המצב באופן בו חווינו לא היינו נמצאים היום במקום בו אנחנו נמצאים כחלק מההתפתחות והלמידה האישיים.
וכך, תוך הפנמה ועדכון של כל הלמידות והמשמעויות מחדש, כדי ליישמם באופן הנכון והמתאים לנו ביותר בהווה ובעתיד לבוא, מאפשר תהליך זה להפוך את ה"סיפורים הקשים" ואת "ההיסטוריה האישית" שלנו לשיעורים חשובים בחיים, מהם נמשיך לצמוח, נתבגר ונייצר לעצמנו הווה ועתיד שיתאימו לנו, לחלומות ולשאיפות האישיות והבינאישיות בחיינו.
050-3331-331