הפרעת קשב וריכוז בלי או עם היפראקטיביות

ADD\ADHD

מאת ד"ר יגאל גליקסמן

מכל ההפרעות השכיחות בתחומי הפסיכיאטריה והנוירולוגיה במיוחד של ילדים ומתבגרים, מדורגת כיום הפרעת הקשב והריכוז עם או בלי היפראקטיביות בין המקומות הגבוהים והשכיחים ביותר.

מחקרים הוכיחו כי מדובר ב כ 10% מהילדים ו כ 6% מהמבוגרים. הסטטיסטיקה מצביעה על כך שרוב הסובלים מהפרעה זו הם בנים בנות נמצאות ביחס של 5:1 מהבנים.

ההפרעה גורמת לסובלים ממנה להשלכות ולקשיים רבים בתחומים האישיים, ההתנהגותיים, המשפחתיים, החברתיים, האקדמיים והתעסוקתיים.

מחקרים רבים הוכיחו כי ללוקים בהפרעה זו אין חסך ברמת האינטליגנציה להיפך לרובם יש אינטליגנציה גבוהה המקשה לעיתים מאד על הטיפול בגין רמות התסכול, הכעס, האשמה הגבוהות.

הוכח גם כי מדובר בהפרעה שאינה תוצאה של גורם אחד אלא של אוסף גדול ורחב של גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים ואפילו חברתיים.

ישנה השערה שמדובר בהפרעה עם מרכיב גנטי כלומר יתכן וההפרעה קיימת ונמשכת מדור לדור.

קיימת תמימות דעים בין החוקרים כי הגורם המרכזי להפרעה הוא נוירוביולוגי הווה אומר שינויים במבנה המוח ואופי הפעילות החשמלית שלו.

לא מדובר בפגיעה מוחית.

זו הפרעה דינמית ההולכת ומתפתחת עם הגיל (ילדות רכה, בית הספר היסודי, התיכון, הצבא והבגרות).

קיימת חשיבות רבה ביותר לאיבחון מוקדם של ההפרעה על ידי רופאי ילדים מומחים בתחום ההתפתחות והפסיכולוגיה של הילד. למרות שאין כיום מבחן אחד באמצעותו ניתן לאשר או לשלול את ההפרעה מקובל כי האבחון חייב להתבסס לפחות על 3 מרכיבים: 1 = הערכת רפואית קלינית מלאה 2 = הערכה מובניית באמצעות שאלונים מבוקרים להורים ולצוות החינוכי. ובדיקה אוביקטיבית של יכולת התפקוד כגון: מבחן T.O.V.A

הסימפטומים הנפוצים ביותר של הפרעות קשב וריכוז לפיהם ניתן לחשוב על קיום ההפרעה ולפנות לאבחון מקצועי הם:

* אי שקט ופעילות יתר.

* תגובתיות מהירה לגרויים = פתיל קצר.

* הסחת דעת והפרעות במיקוד תשומת הלב.

* ירידה ביכולת הריכוז בביצוע מטלות.

* קושי בביצוע מטלות ברצף.

* קשיים ביכולת ארגון הזמן וניהולו.

* חוסר סדר וארגון.

* הפרעות בקואורדינציה.

* הפרעות בשינה.

* דיבור מהיר, לא ברור ולא ממוקד בנושא.

* מעברים חדים מנושא לנושא.

* הפרעות בזיכרון ובחשיבה.

* אלימות והתפרצויות זעם.

* חוסר סבלנות.

* קשיים בקריאה, כתיבה, בהבנה ובחשבון.

* דיכאון.

ניתן לומר כי בהפרעות הקשב והריכוז נמצא 3 מרכיבים עיקריים

1.ליקוי בקשב 2.פעילות יתר 3 אימפולסיביות.

תהליך האיבחון:

לאיבחון מדוייק של ההפרעה ישנה חשיבות רבה מאחר ולעיתים לסימפטומים דומים יכולות לגרום סיבות אחרות כגון:

מחלות גנטיות שונות, מחלות פסיכיאטריות, קשיי למידה הנובים מפיגור שכלי קל, תיסמונת טורט.

איבחון נכון ומדוייק יכול למנוע התפתחות של הפרעות פסיכיאטריות עתידיות

במידה והורים ו\או הצוות החינוכי מזהים חלק מהסימפטומים שצויינו לעייל חשוב כדאי ורצוי לפנות לגורמים מקצועיים מוסמכים (רופאי ילדים, פסיכולוגים המומחים להתפתחות הילד) לצורך ביצוע הערכה קלינית, פסיכודידקטית.

ניתן לבצע אבחונים אלו במסגרות טיפוליות ציבוריות או פרטיות.

עלויות האבחון וההערכה הקליניים הן פועל יוצא הגורם המבצע ומורכבות האבחון.

הטיפול בהפרעות קשב וריכוז מורכב למדי ועל מנת להשיג אפקטיביות טיפולית חשוב כי יהיה רב מערכתי, מקצועי שיכלול את ההיבט הביולוגי - רפואי = מרכיב תרופתי מבוקר. ההיבט הפסיכולוגי והחברתי.

הטיפול המוצלח יותר יהיה זה שיותאם לפרופיל הפסיכופיזיולוגי של הילד, לכישוריו האישיים, לצוות החינוכי ולאפשרויות המשפחה.

חשוב ביותר כי ההפניות לטיפולים משלימים חייבות להנתן על ידי הרופא המומחה.

על מנת למנוע סיבוכים ותופעות לוואי חשוב ביותר כי תרופת הריטלין תינתן אך ורק על ידי רופאים מומחים בתחום ההתפתחות והפסיכולוגיה של הילד.

סוגי הטיפול האלטרנטיביים בהפרעות קשב וריכוז רבים ושונים כגון:

דיקור, הומיאופטיה, נטורופטיה, צמחי מרפא, פרחי באך, שיאצו, אלבאום, טומטיס, טיפול באמצעות יצירה והבעה, טיפול באמצעות בעלי חיים, דיאטות שונות, תוכנות מחשב, ביופידבק וניורופידבק וכד'.

מן הראוי לציין כי מחקרים רבים בתחום הפרעות הקשב והריכוז הוכיחו כי שיטת הביופידבק ובמיוחד הנוירופידבק מאחר והיא מבוססת על הרפואה - ביולוגיה, הפסיכולוגיה והטכנולוגיה, למעשה מלמדת יכולת לשלוט בצורה רצונית ולשנות את הליקוי בפעילות המוחית בצורה התנהגותית לצורך פיתוח ושיפור יכולת הריכוז ללא שימוש בתרופה ולכן אין תופעות לוואי.

ברור כי תחום הרפואה המשלימה לא נחקר מספיק מה גם שמקצוע הרפואה עצמו אינו מהווה עדיין מדע מדוייק וחד משמעי.

סוגי הטיפול הרבים גורמים לעיתים קרובות לבלבול אצל אותם הורים נואשים ומודאגים המוכנים להשקיע זמן וכסף בחיפוש ומציאת עזרה ופתרון להפרעת הקשב והריכוז של ילדיהם.

לסיכום:

לעניות דעתי ולאור ניסיוני הקליני הרב חשוב ביותר כי הטיפול בהפרעות קשב וריכוז יתחיל אך ורק לאחר אבחון מקצועי, יהיה מערכתי ויכלול צוות רב מקצועי בפיקוח גורם מרכז מעריך אחד. סוג הטיפול יקבע בהתאם לשיקולי הדעת של הצוות המקצועי.

יש לראות בהורים חלק בלתי נפרד מהתהליך הטיפולי, לתת להם הדרכה, הנחייה והרבה תמיכה.

במידה ואכן התהליך האבחוני והטיפולי יהיו כפי שאני מציע אין לי כל צל של ספק כי הסובלים מהפרעות קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות שיש להם הרבה כישורים ויכולות ייחודיים יצליחו להגשים ציפיותיהם בתחום האישי, המשפחתי, החברתי, האקדמי והתעסוקתי ויהוו תרומה משמעותית ביותר לקהילה.

* www.bestlife.co.il/?categoryId=44009&itemId=90239