'ה' - מלכות

האות 'ה' רומזת לספירת המלכות. הספירה האחרונה, הספירה המקבלת, הספירה הנקראת: 'נוקבא'. ספירה זו מייצגת את השכינה או את כנסת ישראל.

נרמזה בשם הוי'ה באות 'ה' האחרונה. היא שואבת את כוחה מהאות 'ה' הראשונה בשם הוי'ה. על זה רמזו ואמרו: "הא בהא תליא" האות 'ה' האחרונה בשם ה' תלויה באות 'ה' הראשונה.

האות 'ה' ודוד המלך

האות 'ה' מורכבת משתי אותיות 'ד' ו'י'. ערכן יחד 14 כערך המילה: 'דוד'. דוד המלך אמנם חי בדור ה - 14 מאז אברהם אבינו. דוד מייצג את מידת המלכות גם בסדר האושפיזין בימי חג הסוכות. אנו אומרים בכל קידוש לבנה, בזמן התחדשותה: "דוד מלך ישראל חי וקיים". הלבנה רומזת גם היא למידת המלכות המצומצמת ומתחדשת. זכורים דבריה של הלבנה בבריאת העולם: "אין שני מלכים משמשים בכתר אחד". (ע"פ חולין ס עב)

רחל מייצגת את מידת המלכות בדומה לירח. רחל קשורה לראש חודש ונרמזה בתחילת תפילת מוסף של ראש חודש: "ראשי חדשים לעמך..."

שלמה המלך, בנו של דוד חי בדור ה - 15- כמו הירח בהילו, שנמצא בשיא עצמתו. הירח השלם (אותיות: 'שלמה') ביום ה - 15- של החודש. לכן גם אנו חוגגים את חגינו בט"ו בחודש.

לאחר יום ה - 15- אנו רואים שהלבנה הולכת ופוחתת עד היעלמותה וחידושה מחדש.

כך קרה בדיוק לאחר תקופת השיא של שלטונו המוחלט של שלמה המלך, היתה ירידה והתפרקות בממלכה פירוד בין יהודה וישראל...

'ה' אות השבירה.

מו"ר הרב יצחק גינצבורג שליט"א, מגלה שהאות 'ה' רומזת לשבירה.

צורת כתיבתה רומז לרעיון זה. היא בנויה משני חלקים נפרדים. כאילו האות 'י' פרשה מעצם האות השלמה כמו שחלק ביבשה ניתק והופך להיות אי באוקינוס.

על פי זה אפשר להסביר את הפועל 'היה' כלשון המבטא 'שבירה', דניאל אמר: "ואני דניאל, נהייתי ונחליתי (חליתי) ימים" (דניאל ח כז) פירוש נהייתי: 'נשברתי'. הקבלה מתייחסת רבות לשבירת הכלים בזמן בריאת העולמות. כמו מורה או רב אשר חייב להגיע לרמת הבנתם של תלמידיו. חייב 'לשבור' את הרמה שלו כדי שיהיה מובן.

כך אפשר להסביר את הפועל הראשון של 'היה', במקום הראשון שנזכר בתורה: "והארץ היתה תוהו ובוהו..."לשון שבירה. "אילולי שנפלתי לא קמתי" (ילקו"ש תהלים ה) "כי שבע יפול צדיק וקם" (משלי כד טז). חכמי הח"ן הסבירו שזו היתה: 'שבירת הכלים'. פעלים אחרים של 'היה': "ויאמר א - להים יהי אור ויהי אור". (בראשית א ג) זו השבירה של החושך שמתוכו יצא האור. "ויהי ערב ויהי בקר - יום אחד" (בראשית א ה)

היצירה היא ע"י שבירה.

'ה' אות הקדושה

האות 'ה' אות קדושה וטהורה. יש לה חשיבות מיוחדת כי היא נמצאת ומשמשת

פעמים רבות בשמות ה', כגון: י - ה, י - ה - ו - ה, א - להים, א - היה, א - הוה ועוד.

יש לה סגולה, בצורת הגייתה, אינה מקבלת טומאה. כאשר האדם הוגה אותה בפיו

אינו חש בה לא בשפתיו ולא בלשונו. אינו מוציא בה טיפת רוק מפיו. כמו בשאר

האותיות. ישנן עדות בעם ישראל, לפני קריאת התורה בחג השבועות, קוראים את

הפיוט: "אקדמות". שם נאמר:

"ובלא לאוי שכלילה ובלא תשישותא

ובאתא קלילא דלית בה מששותא"

פירוש: ללא לֵאות, בנה העולם וללא עייפות

ובאות קלה הנהגית בקלות - שאין בה ממש.

'ה' אות הקיום

בה נברא העולם. היא אות הידיעה. בה מצויה המציאות.

אם תסתלק (תעלה) מן העולם, אפילו לחלקיק שניה, הכל יקרוס, יחרב, יתבטל

ויעלם... היא משמשת כאותיות יסוד לשמות הזמנים: היה הווה ויהיה.

על פי הזהר דברים נ"ו היא האות הנמצאת בקביעות בגופו של האדם. בזכות נוכחותה

הוא מתקיים. אם תעזוב אותו, הרי סם המוות יבוא וישרה עליו... גם לאחר שהנפש

עוזבת את הגוף ופורחת לה לעולם העליון, באה האות 'ה' כנגדה לשמרה מכל רע.

בעל הזוהר, המונה את סודות האות 'ה' מסיים: "... עד כאן נרמזה החכמה העליונה של ההא האחרונה של ארבע אותיות של השם. אשרי חלקו של מי שנכנס בסודות הללו ויצא מהם בשלום, והוא יודע אורחותיו של הקב"ה להיכנס בלא בושת פנים לעולם הבא. (זהר חדש, בראשית ב ב)

'ו' - מה סודך?

אות החיבור, והאחדות. האות הרומזת לקשר והמשכיות.

האדם החי, גופו ונשמתו מחוברים וקשורים זה לזה, לכן נחשבת כאות החיים

צורתה כאנקול (וו), התקוע בקיר ועליו אפשר לתלות.. הזוהר בפרשת ויחי רמז ע"ב מדגיש ואומר כי כל מקום שיש בו האות 'ואו' כתוספת, יש לו קיום.

'ו' אות היצירה

האות 'ו' מבטאת יצירה, שלמות פיזית וגופנית.

המהר"ל מסביר כי לכל נברא יש ששה ממדים - מעלה, מטה, ימין שמאל, קדימה ואחור. (בספרו גבורות ה', יב)

העולם נברא בששה ימים. 6 שנות עבודת האדמה במחזור של שמיטה אחת.

ששים רבוא היו עם ישראל ביציאת מצרים. ששים רבוא היינו כאן בארץ ישראל בזמן הקמת מדינת ישראל.

6 - מספר מושלם

אבן עזרא, המהר"ל והשל"ה הקדוש הבחינו כי במספר הזה קיימת נוסחה מיוחדת. הוא בנוי מהמספרים אליהם הוא מתחלק: 1,2,3. סכום מספרים אלו מחזיר אותו לעצמו: 1+2+3=6 כדאי כאן להרהר במשפט: "השלם שווה יותר מסך כל חלקיו". תכונה מיוחדת זו - נמצאת במסגרת המספרים החד ספרתיים במספר 6 בלבד.

תכונה זו מתגלה גם במסגרת המספרים הדו - ספרתיים, במספר: 28 בלבד.

המספר 28 מתחלק ל: 1,2,4,7,14. וסכומן אף הוא: 28. מספר זה מבטא את המילה: 'כח'.

תכונה זו התגלתה גם במסגרת המספרים התלת ספרתיים, במספר 496 בלבד.

מספר זה מבטא את ערך המילה: 'מלכות', (ספירת המלכות). היא הנקודה המיוחדת של העולם הזה. וד"ל.

תכונה זו מבטאת אחדות, עוצמה, שלום ואמת.

אתגר לקורא: מהו הקשר בין שלושת המושגים: טבע (6) כוח (28), ומלכות (496)

אות הדעת - אות החיים

בשם הוי'ה, האותיות מתחלקות לפי החלוקה הבאה:

'י' 'ה' 'ו'

חכמה בינה דעת - שילוב קצוות

פרוש המילה 'דעת' הוא חיבור, כמו שנאמר בפסוק "והאדם ידע את חוה אשתו..." (בראשית ד א). דהיינו - האדם התחבר לאשתו.

כאשר חכמתו ובינתו של האדם מתחברים יחד הוא מגיע לדרגת ה'דעת', שהיא אות החיים. אות המביעה המשכיות. חיים שיש להם המשכיות הם חיים נצחיים. אלו הם חיי הרוח לעומת חיי הגוף והחומר שיש להם סוף.

הזהר הקדוש (ויחי רמ"ז ע"ב) מדגיש ואומר: "כל מקום בו נמצאת האות וא'ו - י ש לו קיום.

התורה והאות 'ו'

התורה ניתנה ב 'ו' בסיון. הפעם הראשונה בה מוזכר המספר שש, כרומז לאות 'ו' נמצא בפסוק "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי" (בראשית א לא) דורשי רשומות שמו לב כי קיים שינוי בפסוק זה מכל הפסוקים הקודמים. היה צריך להיכתב "ויהי ערב ויהי בקר יום ששי". ומדוע נכתב בהא הידיעה - "יום הששי"?

חכמים גילו לנו כי יש כאן רמז ליום המיוחס, יום קבלת התורה שניתנה בשישי בסיון... הקב"ה ברא את העולם וקיים אותו על תנאי: אם ישראל יקבלו את התורה - מוטב, ואם לאו - יחזור העולם לתוהו ובוהו. כביכול, עמד העולם בהמתנה תלוי על וו. (תרתי משמע)

בכל ספר תורה ישנם כ - 250- עמודים. האות 'ו' נמצאת בהקפדה בראש כל עמוד. חוץ מששה ('ו' = 6) מקומות שונים בספר התורה, שבראש העמוד שלהם נמצאות אותיות אחרות וסימנן: "בי"ה שמ"ו"

ב - "בראשית ברא א - להים..." (בראשית א א)

י - "יהודה אתה יודוך אחיך" (בראשית מט ח)

ה - "הבאים אחריהם בים..." (שמות יד כח)

ש - "שמור"... או - "שני השעירים גורלות" (ויקרא טז ח)

מ - "מה טובו אוהליך יעקב..." (במדבר כד ה)

ו - "ואעידה בם את השמים ואת הארץ" (דברים לא לב)

'ביה שמו' בגימ': 'חי השם', 'משה חי' או 'המשיח'.

ביטויים נוספים בערך שש האותיות הנזכרות (363): 'שמי - אחד', 'אוצר - גנוז', 'עברי - אנכי'

'עזר - א - להים', 'רזי - עולם', 'לדוד ולזרעו', 'הגאולה קרובה'.

התורה קשורה למושג 'דעת' כפי שנאמר: "טוב טעם ודעת למדני כי במצוותיך האמנתי". (תהילים קיט ס"ו)

התורה קשורה לאות 'ו', לאות החיים, ולכן התורה נקראת 'חיים' כנאמר: "וחיי עולם נטע בתוכנו". (ברכות מט יא) "ואתם הדבקים בה' א - להיכם חיים כולכם היום" (דברים ד ד) "השמע עם קול א - להים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי" (דברים ד לג).

סוד החיים זו התורה. התורה מידתה מידת הנצח שניתנה לנו ע"י משה רבינו, שהוא סמל ורמז למידת הנצח. על פי המסורה, האות 'ו' היא מרכז ולבה של התורה. האות הזאת נמצאת בפסוק "כל הולך על גחון..." (יקרא יא מב) היא האות הנמצאת במרכז התורה. מימינה ומשמאלה נמצאת כל התורה. ועל כך ניתן לומר: "אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד". (משלי ג טז)

האות 'ו' בלב המילה 'יהודי'

"וחיי עולם נטע בתוכנו". (ברכות מט יא) האות 'ו' נטועה בתוככי המילה 'יהודי'. לאות 'ו' יש שלוש אפשרות של כתיבה: (מלוי האות)

וו = 12 -רומזת ל - 12 השבטים

ואו = 13 -רומזת לקב"ה, שהוא אחד, ושמו אחד. אחד = 13

ויו = 22 -רומזת ל - 22 אותיות התורה

הרי לפנינו "נוסחה" הידועה: "קודשא בריך הוא ישראל ואורייתא חד הוא". כולם רמוזים באות 'ו' הנמצאת בלב המילה 'יהודי'. (עיין בהרחבה אודות הביטוי הנז' בחקירת האות 'א').