הרזיה, השמנה, דיאטה, דימוי גוף, דימוי עצמי נמוך, דימוי חברתי, שמן או רזה, לרדת במשקל, שמירה על המשקל, לעלות במשקל למה כולם רוצים להיות רזים? אליעד מסביר תחילה, שלמרות התחושה הרווחת שכולם רוצים להיות רזים, לא בהכרח כולם באמת מעדיפים זאת. הוא נותן דוגמה מתרבויות שונות בהן דווקא אנשים שמנים נחשבים ליפים ומושכים יותר. אליעד מתמקד בשאלה המרכזית: למה יש אנשים שמעדיפים להיות רזים ויש כאלה שמעדיפים להיות שמנים, ומה מניע את ההעדפות האלה? מה באמת מניע אנשים לרצות להיות רזים או שמנים? לפי ההסבר של אליעד, אנשים רוצים להרגיש טוב, וכל אדם יבחר את המראה שיספק לו הרגשה טובה יותר. זה תלוי באסוציאציות השונות של האדם לגבי רזון והשמנה. אליעד נותן דוגמאות שונות לסיבות שבגללן אנשים יעדיפו רזון או השמנה: יש אנשים שרוצים להיות רזים כי בעיניהם, אדם רזה נתפס כבריא יותר, מושך יותר, אסתטי יותר, או בעל שליטה עצמית גבוהה יותר. יש אנשים שרוצים להיות שמנים כי השמנה מסמלת עבורם ביטחון, כוח, ועוצמה. אליעד מציין סיפור של רבי נחמן מברסלב שבו מוזכרת קבוצה שמטרתה לתפוס כמה שיותר מקום בעולם ולכן עוסקת באכילה מופרזת. אליעד מסביר ששומן נתפס כמשהו לא מידתי ושההשמנה יכולה להיות סוג של מרד נגד נורמות חברתיות של מידתיות, בריאות או שליטה עצמית. למה אנשים מתמודדים עם עודף משקל למרות ביקורת חברתית? אליעד מתאר את הדילמה הפסיכולוגית של אדם שסובל מעודף משקל. אם הוא מפסיק לאכול כדי לא להיות שמן, זה גורם לו להרגיש חלש או כנוע מול החברה שמבקרת אותו. כך, האדם ממשיך לאכול למרות שהוא סובל מביקורת, כי לפחות הוא מרגיש שהוא עושה מה שבא לו, ומתנגד לתכתיבים חברתיים. הוא נותן דוגמה של אדם שצוחקים עליו שהוא שמן. אותו אדם ימשיך לאכול כי אם הוא יפסיק לאכול בגלל הצחוק, זה יוכיח שהוא לא באמת אוהב את עצמו. הוא מרגיש שהפסקת האכילה רק תתן כוח לאלה שצוחקים עליו, ולכן הוא מעדיף להמשיך בדרך שלו. איך הצורך בשליטה משפיע על הרזיה והשמנה? אליעד מציג את רעיון השליטה כמרכזי: אדם שבוחר להיות רזה עשוי להרגיש שליטה עצמית גבוהה, ותחושה שהוא אלוהים השולט ברצונות שלו. לעומת זאת, אדם שבוחר בהשמנה יכול לחוש תחושת חופש ומלכות - הוא מחליט כמה לאכול ללא גבולות. למעשה, שתי הגישות הללו מובילות את האדם לתחושת מלך בתחום אחד (שליטה או חופש מוחלט), אך ... מציע הוא שהאדם יבין שהסבל והחסרונות הם חלק בלתי נפרד מהקיום, וכאשר יבין את זה לעומק, הוא יפסיק להיות משועבד לתפיסות חברתיות או פנימיות לגבי רזון והשמנה. מדוע אנשים מתקשים לוותר על הרגלי אכילה לא בריאים? אליעד מסביר שאנשים אוכלים מתוך תחושת צמצום או סבל פנימי. האדם משתמש באכילה כדי להרגיש טוב יותר, אך ... אובססיבית סביב האכילה? אליעד מסביר שהאדם עושה את מה שהוא חושב שיגרום לו להרגיש הכי טוב כרגע. למשל, אישה שאוכלת הרבה ומצד שני כל הזמן מנסה לעשות דיאטה ולא מצליחה, בעצם משחקת משחק של עבודה בעיניים. היא מנסה ליהנות משני העולמות: גם להמשיך לאכול וליהנות מהחופש שבאכילה, וגם להרגיע את רגשות האשמה בעזרת הניסיונות החוזרים שלה להיכנס לדיאטה. אליעד מדמה את זה לאנשים שבאים לבית כנסת ביום כיפור לתת קצת כסף לצדקה, במטרה להקל על המצפון, אך בפועל אינם משנים את התנהגותם לאורך זמן. האם באמת אפשר ...

... טיפולי, מנגנון הדחקה רגשית, למה לא אוהבים אותי? למה שמישהו ירצה להיות שמן? רוצה להיות שמן, מנגנון הכחשה עצמית, מודעות עצמית, ירידה במשקל, דימוי עצמי, הערכה עצמית, דיאטה, ביטחון עצמי למה אנשים מספרים לעצמם תירוצים ולא מתמודדים ... לא מודע, ומשמש כסוג של מנגנון הגנה פסיכולוגי שנועד להגן על האדם מפני האמת הכואבת יותר. למה שמישהו ירצה להיות שמן למרות שזה מפריע לו? אליעד כהן מביא דוגמה לאדם שמספר לעצמו שהוא לא אוהב את עצמו בגלל שהוא שמן. כאשר חוקרים את האדם לעומק, מתברר שהסיבה האמיתית לכך שהוא לא אוהב את עצמו אינה המשקל, אלא משהו אחר לגמרי. הוא משתמש במשקל כסיפור כיסוי כדי לא להתמודד עם דחייה פנימית עמוקה יותר. לדוגמה, כשנשאל אם מפריע לו שבחורה תדחה אותו כי הוא שמן, הוא עונה שלא. כלומר, הוא יודע שעצם היותו שמן הוא לא מה שבאמת מפריע לו, אבל הוא עדיין מתעקש להשתמש בזה כתירוץ. הסיבה שבכל זאת ירצה להישאר שמן היא שכך הוא יכול להאמין שדוחים אותו בגלל המשקל ולא מסיבה פנימית קשה יותר להכרה, כמו תחושה של חוסר ערך פנימי או מחשבה שהוא לא מספיק חכם או לא מספיק טוב. כשהוא יורד במשקל, מתגלה לו שאין לו עוד את התירוץ של לא אוהבים אותי כי אני שמן, והבעיה האמיתית עולה על פני השטח, מה שמביא לו יותר סבל וכאב. לכן, הוא חוזר להיות שמן כדי לחזור ולהחזיק בתירוץ שהבעיה שלו היא חיצונית (משקל) ולא פנימית. מה ההיגיון מאחורי מנגנון ההדחקה הרגשית? ... עבורו, שאין לו דרך לשנות אותה או שהוא מרגיש שהוא לא יכול להתמודד איתה ישירות. לכן הוא יוצר סיפור כיסוי כמו עודף משקל, עוני, או תכונה חיצונית אחרת, ומייחס אליה את הסיבה לדחייה שהוא מרגיש מאנשים. כך הוא מרגיש שיש לו שליטה מסוימת על הכאב שלו (אני יכול להיות רזה, ואז יאהבו אותי) או שהוא לפחות מבין למה הוא נדחה, במקום ... ומספר לעצמו סיפור כיסוי כדי להסתיר את האמת האמיתית שמאחורי מצוקתו. הסיפור מתחיל מאדם שלא אוהב את עצמו כי הוא שמן. כשחוקרים אותו יותר לעומק, מתגלה שלא באמת מפריע לו להיות שמן, אלא שזה רק תירוץ שהוא מספר לעצמו. השאלה שמובילה לגילוי הזה היא: אם מישהי אומרת לך שהיא לא רוצה אותך כי אתה שמן - זה מפריע לך? והוא עונה שלא, כלומר, עצם העובדה שהוא שמן לא באמת מפריעה לו. אבל אם כך, מדוע הוא בכל זאת מספר לעצמו שזה מה שמפריע לו? מדוע הוא מתעקש להאמין שזה העניין? התשובה היא שבאופן לא מודע הוא משתמש במשקל שלו כסיפור כיסוי לתחושת דחייה עמוקה יותר שהוא מנסה להדחיק. הוא בעצם רוצה להאמין שדוחים אותו בגלל משהו חיצוני, כמו משקל, ולא בגלל משהו מהותי יותר, פנימי יותר, שאותו קשה לו יותר ... אדם שחושב שאנשים לא אוהבים אותו כי הוא לא חכם מספיק. זה מכאיב לו מאוד, ולכן הוא מחפש דרך לברוח מהכאב הזה. הוא משמין, כך שאם אנשים לא יאהבו אותו, הוא יוכל לספר לעצמו שזה בגלל המשקל שלו ולא בגלל חוסר החוכמה שהוא חושב שקיימת בו. כך הוא חוסך מעצמו את ההתמודדות עם הכאב האמיתי שלו. הדבר נחשף במיוחד כשבודקים את ההיסטוריה האישית שלו: כשהוא היה שמן, הוא היה בסדר עם עצמו, אבל כשירד במשקל, הוא התחיל להרגיש רע. כלומר, להיות רזה לא שיפר את מצבו הרגשי אלא דווקא החמיר אותו, משום שעכשיו לא הייתה לו יותר את האופציה לומר לא אוהבים אותי כי אני שמן. כשהתברר לו שהבעיה עמוקה יותר, זה היה קשה מדי עבורו ...

... הצלחה לכישלון גדל, האדם עלול להרגיש רע יותר בתחומים שבהם הוא אינו מצליח. עוד דוגמה לכך היא אדם שסובל מעודף משקל ומסרב לרדת במשקל. לכאורה, זה לא הגיוני, אבל האדם מסביר שאם ירזה ולא תהיה לו בת זוג, ירגיש רע הרבה יותר, כי כבר לא יוכל להשתמש בתירוץ של עודף משקל. כלומר, לפעמים אדם מעדיף להישאר במצב של חולשה יחסית, כדי להימנע מכאב גדול יותר ...

... מייחס את הדחייה לתכונה שהוא עצמו לא אוהב בעצמו, כמו משקל עודף , חוסר ביטחון או מצב כלכלי. ... הוא עשוי לחשוב שזה בגלל שהוא לא מספיק מוצלח או כי הוא שמן, אך יתכן שהסיבה היא בכלל אחרת - אולי ... הדחייה לאותן נקודות שהוא בעצמו אינו אוהב בעצמו (למשל, עודף משקל, חוסר ביטחון, מחסור בכסף וכדומה). כלומר, אם אדם שמן ולא אוהב את זה, הוא יניח שהיא דחתה אותו כי הוא שמן. מי שחושב שאין לו כסף, יניח שהסיבה ...

... אם אתם משוחחים עם אדם בעל עודף משקל ואומרים לו: תראה את השמן המגעיל הזה, ומתייחסים לצד שלישי ... עלול לחשוב מיד: רגע, אני עצמי שמן , ולכן אולי זה מה שהדובר חושב גם עליי. אף על פי שבכוונתכם היה ... משוחחים עם מישהו שהוא בעצמו שמן , ובמהלך השיחה אתם מתייחסים לאדם אחר ואומרים: תראה את השמן ...

... בעקבות תחושת החסר של הגוף, היא זו שיוזמת את פעולת האכילה. אכילה מעבר לנצרך = השמנה עלייה במשקל. אכילה מעבר לנצרך נובעת בתחושה של חסר רגשי של התודעה, גם כאשר הגוף עצמו אינו חסר את האוכל. בשורה התחתונה, תחושת החסר קיימת בתוך התודעה של האדם בלבד. כל הפעולות אותן עושה האדם ...

... את המטרה ההפוכה של רצונו, נובעים מחוסר אחדות בין הרצונות השונים של האדם. לדוגמה: אדם רוצה לעשות דיאטה ולרדת במשקל. במקביל הוא גם רוצה ליהנות מאוכל. התנגשות של הרצונות השונים ...

אכילה רגשית - איך צורת האכילה משפיעה על הרגשות של האדם? אחת ... של האכילה שלו, על ידי זה נוצרת התמכרות לאכילה עצמה, מה שתמיד גורר אחריו בעיות בריאותיות, כגון השמנה , בעיות תזונה וכיוב. כאשר האדם זוכר את התכלית שלשמה הוא אוכל, על ידי ... לשום דבר ומקבל את האדם כפי שהוא. התמכרות לאכילה מתוקה שאינה בריאה, נובעת מהתמכרות לאהבה ולקבלה עצמית. ...

... טובה היא משרתת. ההתנהגות האובססיבית תפקידה למלא חסר כלשהו שהאדם מתכחש אליו. התנהגות אובססיבית כגון אכילה אובססיבית עבודה אובססיבית עישון אובססיבי וכיוב, לכל הדברים האלו יש שורש וסיבה מדוע האדם עושה אותם. כאשר האדם מבין ממה נובעת האובססיה, על ידי זה הוא ...

... חיסרון. והוא שעם כל הכבוד לאיזון, הוא לא באמת נותן מענה מושלם לכל אחד ואחד מהכוחות השונים שיש באדם. לדוגמה: אדם שרוצה מאוד לאכול אוכל מתוק ומשמין ומהצד השני רוצה גם לא להשמין. אצל אדם כזה לחיות באיזון פירושו, לאכול באופן הגיוני בלי להשמין. לכאורה זה טוב. כי לרעוב זה לא פתרון, ולהשמין זה לא פתרון, אז אוכלים בצורה מאוזנת. אלא שבמקרה כזה לדוגמה, האדם לא באמת נותן מענה לרצון שלו לאכול יותר. כי הוא מאזן אותו ולא ...