ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה סכנה ✔אירוטיקה בסכנה? - חלק 2 ✔ראה גם: * אירוטיקה בסכנה? - חלק 1. 8.אולי נעזוב הכל ונתמכר לאירוטיקה וירטואלית... - ידע להצליח התחייבות!...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖨אירוטיקה בסכנה? - חלק 2
ראה גם: * אירוטיקה בסכנה? - חלק 1.

8.אולי נעזוב הכל ונתמכר לאירוטיקה וירטואלית שלעולם לא תאיים עלינו, לא תאכזב אותנו

מה יש בה באהבה וירטואלית שהיא כה ממכרת?

על כוח משיכתה למדתי מאישה כבת ארבעים שעוד בהיותה נשואה לגבר ביקורתי - אבהי חייתה בשני עולמות: בעולם האחד, המציאותי, מילאה בנאמנות את תפקידיה הנשיים, ובעולמה האחר - העולם הווירטואלי, קיימה מערכות יחסים מקבילות עם מספר רב של גברים שכולם, לדבריה, רצו להיות מאהביה, אך היא הסתפקה באהבתם מרחוק, שהייתה עבורה מקור חיזוקים בלתי נגמר לנשיותה. ככל שרצו בה יותר - כך שמרה אותם "על אש קטנה" - שימשיכו לאהוב, לחשוק ולחלום עליה - והיא, בריחוקה - תוכל להמשיך להרעיף עליהם מקסמיה, לשלוט בהם - מבלי לגעת באש. האומנם?

"האש הזרה" נגעה בה, בו, ונישואיה התפרקו. ולקח זמן עד שהבינה כי מעשיה לא היו תמימים כפי שסברה. אך למרות תובנותיה וסבלה המשיכה לחפש וגם ניסתה לממש מִפגשים וירטואליים למשהו אמיתי ונלכדה פעם אחר פעם ברשת התרמית. לימים כשהתאהבה בגבר אותו הכירה באתר הצ'אטים שלה נדהמה לגלות שאין הוא ממהר להיפרד משפע הנשים, "ידידותיו", איתן רצה להמשיך לפלרטט. עכשיו הייתה היא הקורבן לשפע האפשרויות הזה שעבורה הפך להיות עולם של כאוס ומקור לבלבול וכאב.

ועולה השאלה - מהו סוד קסמה של אהבה ברשת?

האינטרנט מאפשר קשרים אינטימיים ארוכי טווח העשויים להתנהל באינטנסיביות רבה לאורך חודשים ואף שנים. עם זאת הקשרים הללו עשויים להיות אנונימיים לחלוטין, וכל אחד מן השותפים להם יכול לנתקם בכל רגע מבלי שניתן יהיה לאתרו. לדפוס כזה של יחסים קרא אהרון בן זאב, פילוסוף העוסק בתחומי הרגשות והאינטרנט... "קרבה מרוחקת" (detached attachment). "

יש קסם ללא מחיר, לכאורה, באהבה אינטרנטית. אין היא מזדהמת ממציאות שיש בה מגבלות. אנחנו יכולים לשמור על ריגוש, תשוקה - בלתי ממומשים. אנחנו שומרים על כל האופציות. אנחנו לא חייבים להתחייב לקשר עם אדם בשר ודם.

9.מיתוס היופי - אויב המיניות הנשית בצורתו המודרנית

"מה בנוגע לפורנוגרפיית יופי לא אלימה? " שואלת נעמי וולף בספרה החשוב "מיתוס היופי". הנה אחת העדויות הממחישות את גודל המחיר:

"'אני מפנטזת', אומרת 'בטי' ב'הגן הסודי שלי', ספרה של ננסי פריידיי על פנטזיות נשיות, 'שהפכתי לאישה יפיפיה וזוהרת (למרות שאני יודעת שבחיים האמיתיים אני אישה די פשוטה)... אני עוצמת את עיני ומתבוננת באישה אחרת, היפה הזו, שהיא אני, אבל מזווית אחרת, מחוץ לעצמי. אני רואה אותה בבהירות כל כך גדולה, שבא לי לעודד אותה בקריאות בנוסח... 'תיהני מזה, מגיע לך'. מה שמצחיק הוא שהאישה האחרת הזו היא בכלל לא אני'. "

ועוד אשה מספרת:

"פתאום כבר לא הייתי אני. גופי... כבר לא היה הדבר המגוחך והשמן הזה, הכל קרה לאותם שני אנשים יפים שבדיתי בדמיוני".

בתוך 20 שנים בלבד הצליח מיתוס היופי לצקת בתודעתן מסך דימויים, החוצץ בינן לבין גופן בשעה שהן מתייחדות עם אהוביהן.

כשהן מדברות על כך, נשים רוכנות קדימה ומנמיכות את הקול. הן מספרות את סודן הנורא. זה החזה שלי, הן אומרות. המותניים שלי. זה הירכיים שלי. אני שונאת את הבטן שלי. לא מדובר בסלידה אסתטית אלא בבושה מינית עמוקה. האיברים עצמם משתנים מסיפור לסיפור. אבל מה שמשותף לכל הנשים שמתארות את התחושה הזאת הוא שכנוע פנימי עמוק, כי מה שהן הכי מתביישות בו הוא מה שפורנוגרפיית היופי עושה לו את הפטישיזציה הכי גדולה. חזה, ירכיים, עכוז, בטן. אלו האיברים המיניים ביותר בגוף הנשי, ש"כיעורם" הופך לאובססיה. אלו גם האיברים שגברים המתעללים בנשים מרבים לפגוע בהם. האיברים שרוצחי מין מרבים להשחית אותם. האיברים שפורנוגרפייה אלימה מרבה לבזות. האיברים שמנתחים פלסטיים מרבים לחתוך בהם. האיברים שבזכותם נשים יכולות להוליד ילדים ולגדל אותם, ושבזכותם הן יכולות להרגיש סקסיות. התרבות המבוססת על שנאת נשים הצליחה להשניא על נשים את מה שהכי שנוא על שונאי נשים".

10.מיניות פורנוגראפית

המיניות הטבעית והתמימה הזו שיכולה הייתה להמשיך ולקסום לנו נשים וגברים בוגרים אבדה אי שם בתעשיית המין הענקית שהגדירה מחדש את מושא תשוקתם של גברים - את מיניותן של נשים.

כאשר אישה אינה יודעת את עצמה המיני היא עלולה בטעות לתרגם התנהגות פמיניסטית מודרנית לסוג של "השתלבות" במין "כחול". וכך היא עלולה לאבד את המפתח לנפשה.

נשים מספרות לי על החשש המתמיד שלהן לא להיענות לגחמותיו של בן זוגן. "גחמות" במובן של התנסויות חדשות הלקוחות הישר מסרטי הפורנו. הוא "מציע לה" ו"מבטיח לה" שכדאי, שזה "יעשה להם טוב". אם תסרב - ירמוז לה שאינה משקיעה מספיק בגיוון, שאינה תורמת מספיק לחיי המין שלהם.

נשים רבות חשות שניסיונן המיני נחות מזה של הגבר שלהן וייתכן שהוא יודע משהו הנסתר מהן... והן נענות.

אישה פמיניסטית שבחיי היומיום שלה מתנהלת בעצמאות ואסרטיביות עלולה למצוא עצמה משחקת את "האישה מהסרט הכחול" תוך שהיא מספרת לעצמה שזה "ממש בסדר", והיא ממש "מעודכנת וזורמת". האומנם?

הנה נתון מעניין מספרה של נעמי וולף:

"נראה כי הסיפוק המיני של נשים נתון בפיגור אחרי ההתקדמות לכאורה של המהפכה המינית... ייתכן שהסכנות שמיתוס היופי מציב בפני מיניותן של נשים במערב הן כל כך גדולות, עד שנוצר מצב אבסורדי שבו אפילו נשים נימולות מחלקו המזרחי של כדור הארץ נהנות יותר: קשה להאמין, אבל בניגוד לנתונים שלעיל, במחקר שהקיף 4024 נשים סודניות נימולות (שהדגדגן הוסר להן לפי חוקי הסונה), נמצא כי 88 אחוז מהן חוו אורגזמה באחוזים ניכרים יותר מנשים מערביות".

11.על תופעת הפיצול בין עונג אורגאזמי גופני לבין צורכי הנפש

"זה טוב? זה רע? למה לא? אולי זה 'זה', כלומר 'ככה צריך', 'ככה מקובל, הרי אנחנו מתקדמות, לא כן? ' אבל זה רע לי. רק רגע. אולי זה רע לי כי לי יש בעיה. בעלי כל הזמן טוען שיש לי בעיה ושאני לא מספיק משוחררת... אולי אני פשוט צריכה להשתדל יותר כדי שיהיה לי, כלומר לנו, כלומר לו - הרבה יותר טוב ועסיסי... בשבועוני הנשים דווקא מעודדים אותנו לענג את הגבר בדרכו, מה רע בזה? "

כל אישה, כמעט, מכירה את הספק הקטן (או הגדול) המכרסם בביטחונה העצמי כל אימת שהיא עומדת לקבל החלטה "לא פופולרית". בימים אלה כשהכל פרוץ, כאשר מיניותה של האישה נבחנת באמות מידה "דעתניות", היא נדחפת למחוזות לא לה. השחרור המיני שלה במקרה זה, אינו אלא חיקוי פתטי של מיניות גברית מהסוג המאצ'ואיסטי. האישה זקוקה לתעצומות נפש כדי לומר בפיה "לא! ", כאשר ליבה ונפשה זועקים "לא! "

12.חיזור פמיניסטי?

הנה מה שמספרת לי אשה רווקה בת שלושים:

"הדינמיקה הזוגית לא מכילה את הפמיניזם באופן טבעי. אתן לך דוגמה. גבר שאני יוצאת איתו אומר לי כבדרך אגב, אולי באירוניה כבוחן את תגובתי: 'אני מדמיין אותך יושבת ומחכה לי כאשר אגיע מהעבודה'.

ואני בתשובה (סרקסטית): 'אתה באמת חושב שעשיתי תואר שני כדי לתלות אותו במטבח? '

היא מבולבלת. מצד אחד היא רוצה הדדיות בחיזור ובהשקעה. מצד שני היא נאלצת להיות היוזמת וגם להתמודד עם תגובת הגבר שהוא בלשון המעטה לדבריה "נרתע", "חושש" "מתלבט". המציאות הזו המדגישה את הפער בציפיותיהם, משאירה אותה תוהה - עד מתי תחפש את המיועד לה, החבר האמיתי שעליו חולמת? האם תרצה להתפשר בדרך כי עייפה מלחכות לפירות המיוחלים של פמיניזם באהבה?

צמד המילים "חיזור פמיניסטי" עלול לעורר תהיות. חיזור מעצם טבעו הוא אקט לא סימטרי, כך הותנינו, נשים וגברים לחוות אותו. הגבר מחזר - האישה נענית או לא נענית. זה המשחק הישן.

חיזור פמיניסטי מזמין אותנו להמציא משחק חיזור חדש. חיזור הדדי.

האם זה קורה בפועל? האם מאמציה הבלתי נלאים של אישה פמיניסטית יועילו לה במעשה החיזור החדש? הנה מה שמספרת שרונה. סיפור לא שמח במיוחד.

"אני רואה שיותר נשים לוקחות יוזמה ומאחר שגברים יוזמים פחות (וגם מתקשים להביע רגשות) את נשארת הרבה פעמים בעמדת המתנה - את לא יודעת באמת מה הוא מרגיש כלפיך. העמימות הזו קשה ומתסכלת. אני משאירה לו בהתחלה לנקוט ב'אמצעי חיזור' כדי ללמוד את כוונותיו אבל כאשר זה לא קורה אני פועלת כי ההתמודדות עם אי הידיעה היא מקום רע להימצא בו. מה שנשאר לי לעשות זה לתמרן ולמעשה למלא משימות שבעבר לא היו מוטלות על אישה אבל עדיין מהוות איום על גברים כמו להזמין אותו לפגישה או ליצור קשר טלפוני במקום להמתין. אני מקדמת יצירת קשר ונסוגה כדי לתת לו את ההזדמנות לעשות הצעד בפעם הבאה, וזאת כדי להכניס הדדיות לקשר. לעיתים הגבר מגיב ויוזם אך זמן מה אחר כך את נקלעת שוב ל'לופ' מבלבל שמעורר בך תהיות. לפעמים אני מרגישה שאני מתמודדת עם ילדים במקום גברים בוגרים. לעתים אני חשה שהם 'נוגעים - לא נוגעים' בקשר. אני לפעמים לא יודעת מה הכוונות שלהם. רגע הם כאן ורגע הם נעלמים. ואני מנסה, האמיני לי. אני מנסה, גם כאשר אני מתוסכלת בשל החד - צדדיות של ניסיונותי, כמו למשל להבין אותו שעה שאין הוא עושה מאמץ להבין אותי. האם אין בכך שימור של הדפוס הנשי הישן??? "

13.נקודת המבט הגברית לחיזור פמיניסטי

בהרצאתו של עידו נלמד הרבה יותר על נקודת המבט הגברית. אביא כתזכורת את השורות הבאות שנמסרו לי על ידי גבר רווק בשנות השלושים:

"נשים מודרניות רוצות ליהנות מכל העולמות. מצד אחד הן רוצות את כל הפריבילגיות של שוויון זכויות ומצד שני הן מתרפקות על הקודים הרומנטיים של העבר. אני לא מחפש את האישה הקטנה. אני רואה באישה פרטנרית, שותפה לכל מה שעובר עלי בחיים - בבית ובעבודה, ואני מוכן בהחלט לחלוקת תפקידים פחות חדה".

"אני רוצה שלושה דברים: שתהיה יפה, חכמה ובעלת אופי טוב, אבל כשעוברת לי ההתלהבות הראשונה, אני בוחן אותה במבט ריאלי ומתחיל להשוות את הפערים בין מה שאני רואה בפועל לבין מה שאני רוצה. אני שואל את עצמי - על מה אני מוכן להתפשר וקשה לי. דברים קטנים שבהתחלה נראים לי חמודים מתחילים פתאום לעצבן אותי (בגלל שירדה לי ההתלהבות). ופתאום אני מרגיש שחסר לי... "

אכן, קשה לה להתלהבות להחזיק מעמד בעולם שהכל בו זמין ושקוף ומהיר וחודרני, עולם שסודותיהם הכמוסים של נשים וגברים גלויים ומנותחים. האתגר שביחסים גלויים, האתגר של נשים וגברים לפתח ולטפח חברות ותשוקה בגובה העיניים תחת אורה הבהיר של המציאות החדשה, הוא חלום רחוק ובלתי מובן לרוב. ואולי לכן מסתייג ברק מאישה פמיניסטית הנתפסת על ידו כרבת סתירות, כפי שתיאר לי:

"הן משתמשות בדגל הפמיניסטי כדי לברוח מהתמודדויות. 'אתה לא מבין את הנשיות שלי'", הוא מצטט אותן בסרקאזם וממשיך: "מצד שני הפמיניזם משרת אותן היכן שזה נוח להן. ואף יותר גרוע. חלקן הפכו לגבריות כוחניות. נשים צריכות להיות נשים, לא להידמות לגברים".

14.סיכום ביניים, או: מהי אינטליגנציה אירוטית ביחסים שיוויוניים

אינטליגנציה אירוטית מזמינה אותנו לחשיבה יצירתית - עצמאית, אמיצה, נטלת דעות קדומות וגם נועזת בכל הקשור להוויתנו המינית. היא מזמינה אותנו להפרד ממיתוסים עתיקי יומין ויחד עם זה היא גמישה דייה כדי לעזור לנו לשמר את טקסי החיזור עתיקי היומין. אינטליגנציה אירוטית עוזרת לנו לקבל את "המוח הקדום" שלנו המשמר בקנאות התניות ישנות המעוררות את תשוקתנו. אך המוח התבוני שלנו המאיץ בנו לטפח יחסי שוויון יודע לעשות את ההבחנה בין המיטה לבין מה שמחוצה לה.

טקסי חיזור כשמם כן הם - טקסים. הם מגודרים לזמן ולמקום.

גבר בדייט ראשון מרגיש צורך להזמין. יופי. אין זה הולך להיות דפוס מוביל ויומיומי ביחסים.

גבר בראשית תהליך החיזור נוהג חש צורך לחזר בסגנון הישן - יופי. זה לא הולך להעיד על ההמשך.

גברים ונשים נעזרים בפנטזיות מיניות בהם הם משחקים את תפקידיהם הישנים, הסטריאוטיפים. יתכן אומרת אסתר פרל שהגבר המודרני שכבר מזמן איבד את תחושת עליונותו - שליטתו לא רק באשה, אלא בחייו, בקריירה שלו עשוי לפנטז סצינות של שליטה בה, והיא שדווקא בחיים מחוץ למיטה מחזיקה הרבה שליטה תביא בדמיונה סצינות של התמסרות - האם זה מזיק? לאו דווקא - אם הוא וגם היא יודעים היטב שזה רק משחק, משחק שנגמר מהר.

מה ההבדל אם כן בין פנטזיות מיניות ביחסים לא שיוויוניים לבין פנטזיות מיניות ביחסים מודעים לשיוויון - ביחסים לא שיווניים המאופינים ביחסי כוח לפנטזיות מיניות של שליטה יש זיקה לחיי היומיום. לעתים הגבר יפרוק את תסכוליו בסקס בוטה נטל רגש. ביחסים מודעים פנטזיות מיניות הן משחק מיני בין שניים שלא לקוחים אותן ברצינות ובודאי לא משקפות את היחסים מחוץ למיטה.

ולבסוף הנה עדותה של אשה פמיניסטית:

היא: "גברים שנוטים לבקר נשים או להתייחס אליהן בעליונות דוחים אותי. המיניות שלי מתבטאת כיום בצורה אחרת. אני לא בהכרח קושרת את זה רק לפמיניזם, אלא להתפתחות האישית שלי כאישה וכיצור מתפתח. כפי שכבר ציינתי, פחות חשוב לי לרצות מבחינה מינית, אני יותר מבקשת התייחסות והתחשבות, יותר מרשה לעצמי לבקש את מה שאני רוצה ובעיקר הרבה יותר מרשה לעצמי להתנזר, מה שנכון לי כבר הרבה זמן (אבל אני מניחה שלא נכון לתמיד ולא היה נכון קודם). אני חושבת שההתנהגות המינית שלי הפכה יותר מופנמת עם השנים. אני לא בטוחה שזה קשור דווקא לפמיניזם, אולי גם, אבל אין לי יותר צורך להחצין את המיניות שלי, נוח לי יותר עם מי שאני ואני פחות מנסה למצוא חן". iii

והנה מה שאומר גבר שמרגיש מבולבל:

"כאשר אשתי באה אלי עם הגילוי שהמשחק המיני הישן לא מתאים לה, נכנסתי למצב של הלם. הרגשתי שהיוזמה הזו שלה משאירה אותי מאוד לא שולט בעניינים. עד אז חווייתי פנטזיה של שליטה, שלפחות ברגעים הללו, אני זה שמושך בחוטים... המבוכה נכנסה לתוך האקט המיני עצמו. עכשיו אני מבין באופן אישי את המונח סירוס. אני מרגיש משותק... ככל שהחסר יותר גדול כך הצורך להיאחז בשליטה ולו במעוז האחרון, מעוז המין, 'במתכונת הישנה והטובה' הוא יותר חזק. ואכן המיניות הפורנוגרפית היא אחד המעוזים הבודדים של השליטה הגברית".

ועוד שואל הגבר בהתרסה:

"איך יפתח הגבר בדיאלוג עם אשתו על מיניות אחרת אם היא עלולה (כך הוא חושש) ללעוג לו שהוא 'חסר אופי, לא סקסי, לא גברי, לא מושך שהרי הוא אמור 'להעיר אותה מינית'. הדרישה הנשית 'הנסיכותית' מהגבר 'שילמד' מיניות אחרת מעוררת הרבה כעס בקרב גברים הרואים בה סוג של שוביניזם נשי, שהרי המיניות היא סיפור של שניים. עד לא מזמן הגבר היה צריך לספק אורגזמה מסוג מסוים, עכשיו מסוג אחר. איפה בדיוק, שואלים הגברים הנבוכים והזועמים (אלו שמודעים לבעיה), הוא אמור ללמוד? ".

16.מה הלאה

אני מחפשת משפטי סיכום ואיני מוצאת. השאלות רבות מן התשובות. לאחר אלפי שנים שבהן ניזונה נפשנו מאגדות ומפנטזיות, קשָה הפרידה מעולם קסום זה. המקום החדש המבטיח לכאורה מיניות משוחררת וחסרת מסתורין איננו מזמין במיוחד. המבוכה רבה. ועם זאת אני מתבוננת סביבי ורואה נשים וגברים שרוצים כל כך בקשר, במגע, בהתערבות הדדית. אולי אם לא נחשוש כל כך זה מזו, אולי אם לא נמהר כל כך לנהוג לפי צווי האופנה ולחקות את מה ש"כולם עושים", נמצא תשובה. אם רק נזכור שמגע אינטימי הוא צורך אנושי טבעי ופשוט, כך מיום לידתנו עד יום מותנו, נחשוש מעט פחות מ"הפוזה" ונזרום ביתר טבעיות עם עצמנו - נפשנו וגופנו.

* www.bestlife.co.il/?categoryId=44009&itemId=95018
עוררות מינית הצלחה ניגודים ליצור יצר מיני אומץ התניה הרגשת עליונות הדדיות יצירתיות אנשים יפים אירוטיקה סכנה
פחד מליצנים, תופעת הליצנים המפחידים, איך לנהוג בשעת סכנה? ניתוח תהליך לדוגמה, תגובת הילחם או ברח, הילחם ברח או קפא, איך להתמודד עם סכנה? לברוח ממחבל, ליצנים מפחידים, לפגוש ליצן מפחיד
פחד מליצנים, תופעת הליצנים המפחידים, איך לנהוג בשעת סכנה? ניתוח תהליך לדוגמה, תגובת הילחם או ברח, הילחם ברח או קפא, איך להתמודד עם סכנה? לברוח ממחבל, ליצנים מפחידים, לפגוש ליצן מפחיד
... מליצנים, תופעת הליצנים המפחידים, איך לנהוג בשעת סכנה? ניתוח תהליך לדוגמה, תגובת הילחם או ברח, הילחם ברח או קפא, איך להתמודד עם סכנה? לברוח ממחבל, ליצנים מפחידים, לפגוש ליצן מפחיד מה גורם לפחד מליצנים, ואיך להתמודד איתו? אנשים רבים מתמודדים ... מסביר כיצד להתמודד עם פחד זה באמצעות ניתוח מעמיק של תהליך ההתמודדות עם סכנה, ובמיוחד כאשר אנו נמצאים במצבי לחץ, כמו פגישה עם ליצן מפחיד בלילה או אדם שמאיים לפגוע בנו. כדי להבין זאת ... אותן בעזרת דוגמאות מפורטות. מהן שתי ההנחות שעושות אותנו מפוחדים בזמן סכנה? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם נתקל בסכנה, יש לו שתי הנחות בסיסיות: הנחה ראשונה: האדם מניח שהוא אכן נמצא בסכנה אמיתית. הנחה שנייה: הוא מניח שהתגובה הטובה ביותר לסכנה היא לברוח. אליעד מחדד שלא בהכרח נכון לחשוב שבכל פעם שאדם מזהה סכנה הוא צריך לברוח. הוא מביא דוגמה לכך שאם אדם מאיים עליך עם אקדח ואומר לך אל תזוז או שאני יורה בך, הרי שדווקא ... שם המצב דורש דווקא ריצה והימלטות. מהי הדרך הטובה ביותר לפעול כשנמצאים בסכנה? אליעד מדגיש שאין דרך אחת שנכונה תמיד לכל סיטואציה של סכנה. למשל, במקרה של נחש שעובר לידך, אם תברח, יש סיכוי גבוה שהוא יתקוף אותך. אם תישאר קפוא ללא תזוזה, הסיכוי שלך ... רבים, דווקא קיפאון הוא הפתרון הנכון ולא בריחה. האם ליצן מפחיד הוא באמת סכנה או רק מפחיד אותנו? אליעד כהן מתייחס לתופעת הליצנים המפחידים, ומדגיש שחשוב להבין לעומק את הסיטואציה. כאשר ... לעברך. אך אליעד מפרק את התגובה הטבעית הזאת לשאלות: האם הליצן באמת מהווה סכנה ממשית? האם הוא מסוגל לפגוע בך? והאם הוא מתכוון באמת לפגוע? איך לדעת אם הליצן המפחיד באמת מסוכן או רק משחק? ... אם לליצן יש אמצעי לפגוע בך פיזית. אם הוא נושא סכין אמיתית, עדיין ישנה סכנה של פגיעה בטעות, לא מתוך כוונה, אלא מתאונה או טעות שלו. כאן צריך לחשוב מה הסיכוי שהוא באמת מתכוון או מסוגל ... הגיוני ומדויק יותר, ולשאול את עצמו שתי שאלות עיקריות: האם באמת קיימת סכנה פיזית ממשית? האם התגובה של בריחה, קיפאון או מלחמה מתאימה לסיטואציה הנוכחית? רק לאחר שמעריכים נכון את המצב, ... מליצנים? מהי תגובת הילחם או ברח? האם כדאי לברוח ממחבל? איך להעריך נכון סכנה? האם נכון לברוח מסכנה?
מחשבה טורדנית מסוכנת, אוהבת להסתכן, דחף להסתכן, אובססיה מסוכנת, מחשבה מסוכנת, לוקחת סיכונים, התגרות במוות, מחשבה טורדנית, מחשבה אובססיבית, ocd, או סי די, מחשבה כפייתית
מחשבה טורדנית מסוכנת, אוהבת להסתכן, דחף להסתכן, אובססיה מסוכנת, מחשבה מסוכנת, לוקחת סיכונים, התגרות במוות, מחשבה טורדנית, מחשבה אובססיבית, ocd, או סי די, מחשבה כפייתית
... זו שונה לחלוטין. הסיבה האמיתית לכך שהאדם מסתכן היא לא בגלל שהוא רוצה למות או מפני שהוא חסר פחד, אלא דווקא מתוך הפחד העמוק שלו ממוות. כאשר האדם מבחין בסכנה פוטנציאלית, המוח שלו נכנס למצב של מחשבה טורדנית ואובססיבית: יש פה סכנה בבית, אתה עלול למות מזה. המחשבה הזו חוזרת ומטרידה אותו ללא הפסקה, עד כדי כך שהוא אינו מסוגל להתרכז בדברים אחרים כמו לאכול ארוחת צהריים. מהי הסיבה לכך שאנשים בוחרים לבדוק דווקא סכנות לא ודאיות? אליעד מסביר שאם האדם היה בטוח לחלוטין שאין סכנה בחוט החשמל, הוא כלל לא היה מתעניין בו. מנגד, אם הוא היה בטוח ב - 100% שהסכנה ממשית ושהחוט יהרוג אותו, הוא בוודאות לא היה מתקרב אליו. האדם בוחר לבדוק דווקא את הדברים שבהם קיים ספק אם הם ... מדגיש נקודה קריטית: האדם שמתמודד עם מחשבה אובססיבית ופחד קיצוני מהמוות לא באמת מעוניין למות, אלא להפך - הוא כה מפחד מהמוות עד שהוא חייב לבדוק כל הזמן האם הסכנה קיימת או לא. למרבה האירוניה, פעולות הבדיקה החוזרות ונשנות הללו הן בדיוק מה שמסכן אותו בפועל, כיוון שמתישהו אחת הבדיקות עלולה להיות קטלנית באמת. הסכנה היא תוצאה ישירה של הצורך הכפייתי להוכיח שוב ושוב שאין סכנה ממשית - מצב שיוצר לופ אינסופי של בדיקות וסיכונים הולכים וגוברים. מהי הדרך הנכונה לטפל במחשבות טורדניות על סכנה? לדברי אליעד, הטיפול היעיל ביותר לא טמון בניסיון להוכיח לעצמך שוב ושוב שאין סכנה. הדרך הזו רק מנציחה את המעגל הטורדני של בדיקות חוזרות ונשנות. במקום זאת, יש לפנות לפתרון אחר לחלוטין - לא ניסיון להרגיע את הפחד, אלא לוותר עליו. כלומר, על האדם להגיע למצב נפשי שבו הוא אומר לעצמו בכנות: לא אכפת לי שיש סכנה, לא אכפת לי אם אני אמות. ברגע שהאדם מצליח באמת לשחרר את עצמו מהפחד למות, הכוח של המחשבה הטורדנית מתפוגג. הפחד ... לא לפחד למות, אך עדיין לרצות לחיות. איזון זה הוא המפתח האמיתי לשחרור מהמחשבות הכפייתיות והסיכון העצמי הנלווה אליהן. לסיכום, כיצד לשחרר מחשבה אובססיבית על סכנה בבית? לסיכום, הדרך היחידה להשתחרר באמת ממחשבות טורדניות וכפייתיות על סכנה בבית היא על ידי שחרור מהפחד עצמו, ולא על ידי בדיקות חוזרות. ככל שהאדם משתחרר מהאובססיה של האם אני אמות מזה או ... חייו של האדם, אלא דווקא יאפשר לו לחיות בביטחון ובשלווה אמיתית. איך להתמודד עם מחשבה טורדנית? מהי מחשבה כפייתית? איך להפסיק אובססיה מסוכנת? מה הקשר בין OCD לסכנה ממשית? מדוע אנשים מתגרים במוות? איך לטפל במחשבות אובססיביות? מה גורם לאנשים להסתכן ולגעת בחוט חשמל חשוף? כאשר אדם יושב בבית ופתאום מבחין שחוט חשמל חשוף זז ממקומו, הוא עשוי להתקרב אליו ואף לגעת בו בכוונה, אף שהוא מודע היטב לסכנה. לכאורה, נראה שהאדם מתגרה במוות ומנסה לבחון את גבולות הגורל, אך הסיבה האמיתית לכך שונה לחלוטין. המעשה הזה אינו נובע מרצון אמיתי למות או מחוסר פחד, אלא דווקא מהסיבה ההפוכה - הפחד העמוק והאובססיבי שלו ממוות, עד כדי כך שהמחשבה על הסכנה לא מאפשרת לו להתרכז בשום פעולה אחרת, כמו אכילת ארוחת צהריים. מדוע האדם בוחר לגעת דווקא במה שמסכן אותו? כדי להבין לעומק מדוע האדם פועל כך, אליעד מסביר כי אם האדם היה בטוח לגמרי שאין שום סכנה בחוט החשמל החשוף, הוא לא היה מתעניין בכלל בלגעת בו, כיוון שאין בכך כל ריגוש או משמעות. מנגד, אילו היה משוכנע ב - 100% שזה יהרוג אותו, גם אז הוא היה נמנע לחלוטין מלגעת. אך בגלל שהמצב לא ודאי והוא נמצא בספק, נוצרת אצלו מחשבה טורדנית: המוח שלו חוזר ואומר לו, יש פה סכנה, אתה עלול למות מזה. המחשבה הטורדנית הזו לא מאפשרת לו מנוחה, ולכן האדם חייב להוכיח למוחו שאין סכנה ממשית על ידי בדיקה בפועל. לדוגמה, לאחר שהוא נוגע בחוט ולא מתחשמל, המוח עשוי לומר לו זה לא הרג אותך כי לא עמדת ... הזמן שהוא לא ימות, ובכך הוא מסתכן שוב ושוב. האדם מתמודד עם אובססיה מסוכנת, שמתבטאת במחשבה כפייתית ומעשים מסוכנים חוזרים, ומתישהו עלול אף באמת למות עקב כך. הסכנה נובעת דווקא מהניסיון האובססיבי להוכיח שוב ושוב את חוסר הסכנה. מהי הדרך לטיפול במחשבה טורדנית ואובססיבית על סכנת מוות? הטיפול שאליעד מציע לא מתמקד בשכנוע האדם שאין שום סכנה בבית. הדרך הנכונה להתמודד עם המחשבה הטורדנית והאובססיה היא לא בניסיון להוכיח שוב ושוב שהוא לא ימות, אלא להפוך את הפחד לפחות משמעותי. במקום לנסות להרגיע את המוח בכך שאומרים אין סכנה, האדם צריך להגיע למצב שבו הוא אומר, לא אכפת לי אם יש סכנה, לא אכפת לי למות. ברגע שהאדם מפסיק לפחד כל כך מהמוות, המחשבה הטורדנית מאבדת מכוחה, וכך הוא יכול להשתחרר ... יש צורך בגישה מאוזנת של לא לפחד למות, אך עדיין לרצות לחיות, כדי שהפתרון יהיה בריא ונכון, ולא יסכן אותו מעבר לנדרש. לסיכום, מהו הפתרון למחשבות טורדניות על סכנה בבית? לפי אליעד, הדרך לשחרור ממחשבות כפייתיות שמובילות לסיכון עצמי היא להגיע למצב של שחרור מהפחד למות, ולא למצב של בדיקות חוזרות ונשנות שמגבירות את הסיכון. השחרור מהפחד, במקום ההוכחה שאין סכנה, הוא המפתח להתמודדות יעילה ונכונה עם מחשבות טורדניות ואובססיות מסוכנות. איך להתמודד עם מחשבה טורדנית? מהי מחשבה כפייתית? איך להפסיק אובססיה מסוכנת? מה הקשר בין OCD לסכנה ממשית? מדוע אנשים מתגרים במוות? איך לטפל במחשבות אובססיביות? אז המעשה שהיה כך היה בן אדם יושב בבית, עד כאן ... שלו אומר לו אתה יודע זה יכול להרוג אותך ואז הוא אומר למוח שלו לא זה לא יכול להרוג אותי זה לא יהרוג אותי ואז הוא ממשיך להסתובב בבית והמוח אומר לו לא יש פה סכנה זה יכול להרוג אותך ואז הוא בא לאכול ארוחת צהריים והמוח אומר לו אדוני יש פה סכנה בבית זה יכול להרוג אותךואז הוא לא יכול לאכול ארוחת צהריים אז הוא אומר למוח תקשיב בוא ניגע בזה תראה זה לא יכול ... ויש מקרים הרבה יותר קשים שהבן אדם נגע בחוט ואז המוח אמר לו כן אבל זה לא הרג אותך כי לא עמדת על רגל אחת עכשיו תשים את הכפכפים השניים ואז תבדוק, יש לך פה סכנה בבית איך אתה יכול לאכול צהריים ואז הוא צריך לבדוק מה קורה אם נגעתי בזה ובזה אם זה יהרוג אותי או לא וזה לופ ... על ידי זה שאתה מוכיח למוח שאתה לא תמות מזה על ידי זה שאתה משכנע את המוח לא אכפת לי למות מזה. זה הרעיון כי אתה תצליח לקחת את המחשבה שמטרידה אותך תקשיב יש לך סכנה בבית אתה תצליח להיפטר מהמחשבה הזאת או על ידי שתגיד טוב אין לי
להילחם או להיכנע, איך לפעול? מה הכי נכון לעשות? איך לדעת מה לעשות? התמודדות עם מצבי לחץ, לפעול מיד, לפעול בשעת סכנה, להקשיב לתחושת בטן, להילחם במערבולת, לברוח משריפה
להילחם או להיכנע, איך לפעול? מה הכי נכון לעשות? איך לדעת מה לעשות? התמודדות עם מצבי לחץ, לפעול מיד, לפעול בשעת סכנה, להקשיב לתחושת בטן, להילחם במערבולת, לברוח משריפה
... או להיכנע, איך לפעול? מה הכי נכון לעשות? איך לדעת מה לעשות? התמודדות עם מצבי לחץ, לפעול מיד, לפעול בשעת סכנה, להקשיב לתחושת בטן, להילחם במערבולת, לברוח משריפה איך לדעת מתי להילחם ומתי להיכנע? בהרצאה זו אליעד כהן מציג את הדילמה כיצד על האדם להתנהג במצבי לחץ, סכנה או חירום: האם לפעול מיד ולהילחם, או להיכנע, לעצור ולחכות. לאורך ההסבר אליעד משתמש במגוון דוגמאות מוחשיות כדי להמחיש מתי וכיצד לבחור בפעולה הנכונה בכל מצב נתון, תוך שהוא מבהיר שהבחירה תלויה בהבנת הסיטואציה, בהכרת המציאות ובהבנה של מה שהאדם באמת רוצה להשיג. לברוח או לזרום במצבי סכנה - מה ההבדל ביניהם? אליעד מתחיל בשאלה נפוצה: מה עלינו לעשות במצב של סכנה מיידית? הוא מדגים זאת באמצעות שתי סיטואציות מרכזיות - מערבולת בים ושריפה: במצב של מערבולת בים, העצה היא לא להילחם בזרם החזק שמושך ... חכם משום שהוא מתאים למציאות. מה לעשות כשאין לנו ידע מוקדם במצב חירום? אליעד מסביר שכאשר אין ידע מוקדם, האדם תמיד יפעל לפי הרצון הבסיסי שלו - הרצון לברוח מהסכנה. אבל אם הפעולה לא מצליחה, האדם חייב להשתמש בשכלו כדי לבחון אופציות חדשות. למשל, כשאתה נאבק בגלים ולא מצליח, ייתכן שתיאלץ להפסיק ... מאוד. האימון בחשיבה והבנה נכונה של מצבים פשוטים מכין את האדם להתמודד טוב יותר עם מצבים מורכבים וקשים בעתיד. איך לדעת מתי להילחם ומתי להיכנע? מה לעשות במצב סכנה? האם לפעול או להמתין במצב לחץ? למה לפעמים צריך להיכנע? מה ההבדל בין פעולה לאי פעולה? איך לשפר החלטות במצבי חירום? מה לעשות במערבולת ...
דמוקרטיה, אנרכיה, דיקטטורה, הפגנות הקורונה, הפגנות פוליטיות, שמאלנים אנרכיסטים, הדיקטטורה של הקורונה, הפרדת רשויות בדמוקרטיה, איך דמוקרטיה הופכת לדיקטטורה? אנרכיסט שמאלני, הזכות להפגין, אנרכיזם, סכנה לדמוקרטיה הישראלית
דמוקרטיה, אנרכיה, דיקטטורה, הפגנות הקורונה, הפגנות פוליטיות, שמאלנים אנרכיסטים, הדיקטטורה של הקורונה, הפרדת רשויות בדמוקרטיה, איך דמוקרטיה הופכת לדיקטטורה? אנרכיסט שמאלני, הזכות להפגין, אנרכיזם, סכנה לדמוקרטיה הישראלית
... הפרדת רשויות בדמוקרטיה, איך דמוקרטיה הופכת לדיקטטורה? אנרכיסט שמאלני, הזכות להפגין, אנרכיזם, סכנה לדמוקרטיה הישראלית מהי אנרכיה וכיצד היא מאיימת על הדמוקרטיה? אנרכיה, כפי שמוסבר בהרצאה, היא מצב שבו אין שלטון חוק ומוסדות ... את המפגינים כאנרכיסטים. הדבר מאפשר להם להציג את עצמם כמגיני הדמוקרטיה, תוך האשמת המתנגדים בסכנה של אנרכיה. לעיתים קרובות, מי שמפיץ את ההאשמות הללו בעצמו פוגע במוסדות הדמוקרטיה. כיצד מתקשר הרצון להיות אלוהים לתפיסת ... אך חשוב להבין שהפגנה נגד השלטון לא בהכרח מעידה על רצון לאנרכיה. מצד שני, חשוב להכיר את הסכנה שמגיעה מכיוונים שונים, הן מצד האנרכיה והן מצד הריכוז הכוחי של הדיקטטורה. אנרכיה והשלכותיה כיצד מתפתחת דיקטטורה? הפגנות ... את הסדר ולהחליפו באי - סדר מוחלט. מהי דיקטטורה וכיצד היא פוגעת בדמוקרטיה? גם דיקטטורה נחשבת לסכנה חמורה לדמוקרטיה. אדם בעל שאיפות דיקטטוריות לא מעוניין לקבל ביקורת מכוחות שלטוניים אחרים (כמו בתי משפט ומשטרה), ולכן הוא ... פוליטיות, חופש ההפגנה, חוק ההסמכה, הפגנות קורונה, הפגנות בזמן הקורונה, ימנים דיקטטורים, סכנה ממשית לדמוקרטיה, ביבי נתניהו מסוכן לדמוקרטיה, ביבי מסוכן למדינה, משטר דמוקרטי, משטר דיקטטורי, פוליטיקה, למה רק לא ביבי? ...
אינסטינקטים, פחדים וחרדות, מנגנון הפחד, מנגנון החרדה, תגובה אינסטינקטיבית, התנהגות אוטומטית, רפלקסים, אינטואיציה, שינוי הרגלים, דפוסי התנהגות, למה יש פחד? איך נוצר פחד? איך לשנות הרגלים?
אינסטינקטים, פחדים וחרדות, מנגנון הפחד, מנגנון החרדה, תגובה אינסטינקטיבית, התנהגות אוטומטית, רפלקסים, אינטואיציה, שינוי הרגלים, דפוסי התנהגות, למה יש פחד? איך נוצר פחד? איך לשנות הרגלים?
... מהירות, שלעתים קרובות איננו שולטים בהן בצורה מודעת. אלה הם מנגנוני הישרדות, שמופעלים כאשר אנו נתקלים באיום או סכנה. עם זאת, אינסטינקטים אינם תמיד מגיבים בצורה פרופורציונלית לסכנה, והם לא תמיד הגיוניים. למשל, פחד ממפגעים קטנים כמו גוקים או נמלים, שמהווים איום מינימלי, יכול להיגרם בעקבות מנגנון הפחד המולד שמגיב לאיומים בצורה כללית, ולא בהכרח ... במנגנון הישרדותי בסיסי, שנועד להגן עלינו מפני סכנות. החרדה, לעומת זאת, היא סוג של פחד, אך היא יכולה להופיע גם ללא סכנה ממשית, כאשר אדם חושש מתוצאה אפשרית של אירוע מסוים, אף אם אין לכך הצדקה ריאלית. לדוגמה, פחד מאדם שמסכים לעבור על פניו ברחוב הוא פחד טבעי של הגוף להימנע מסכנה. אך פחד ליציאה מהבית, רק מתוך חשש מפני סכנה אפשרית, מהווה חרדה - פחד בלתי מוצדק או מבוסס על אי - ודאות ולא על סכנה מציאותית. האם אפשר לשנות אינסטינקטים? אינסטינקטים הם תגובות של הגוף והנפש המכוונות להשגת הישרדות ולמניעת סכנות. עם זאת, אינסטינקטים אלו אינם נחרצים - ניתן ללמוד ... אדם צריך להטיל ספק במה שהוא חושש ממנו ולשאול את עצמו למה אני באמת פוחד מזה? התשובה לכך לרוב תהיה חוסר ודאות, ולא סכנה ממשית. אם המוח מבין זאת, הוא יכול להפסיק את התגובה האוטומטית של הפחד. מה הקשר בין אינסטינקטים, פחדים והרגלים? אינסטינקטים, פחדים והרגלים קשורים זה בזה. אנחנו ... במנגנון הישרדותי בסיסי, שנועד להגן עלינו מפני סכנות. החרדה, לעומת זאת, היא סוג של פחד, אך היא יכולה להופיע גם ללא סכנה ממשית, כאשר אדם חושש מתוצאה אפשרית של אירוע מסוים, אף אם אין לכך הצדקה ריאלית. למשל, אם מישהו שומע רעש חזק ופתאומי, האינסטינקט הראשוני שלו הוא לקפוץ או לברוח - ... אליעד מציע שהדרך האפקטיבית ביותר להתגבר על פחדים היא להבין את מקורם. אם נבין שכל פחד נובע מחוסר ודאות, ושאין באמת סכנה אמיתית ברוב המקרים, נוכל בהדרגה לשנות את הדפוס שלנו ולהפחית את הפחדים. התרגול הנכון הוא לשאול את עצמנו: למה אני מפחד מזה? ולנסות לרדת לשורש העניין. לרוב, נגלה שהתשובה היא אני לא באמת יודע, וזה בדיוק הרגע שבו אפשר להבין שהפחדים הם רק תוצאה של הרגלי חשיבה - ולא של סכנה ממשית. מה הקשר בין אינסטינקטים, פחדים והרגלים? אינסטינקטים ופחדים קשורים קשר הדוק להרגלים שלנו. אנחנו רגילים לפחד מדברים מסוימים כי כך למדנו מהסביבה שלנו. למשל, ...
קדושת החיים, הוצאה להורג, עונש מוות למחבלים, להרוג מחבל מנוטרל, המלחמה בטרור, להרוג חפים מפשע, עונש מוות בישראל, הבא להורגך השכם להורגו, החייל היורה
קדושת החיים, הוצאה להורג, עונש מוות למחבלים, להרוג מחבל מנוטרל, המלחמה בטרור, להרוג חפים מפשע, עונש מוות בישראל, הבא להורגך השכם להורגו, החייל היורה
... הדיון מתחיל בהגדרת מחבל מנוטרל. כשמדובר במחבל מנוטרל, הכוונה היא שהאדם אינו מהווה סכנה מיידית, כלומר, הוא כבר לא יכול להמשיך במתקפה או ... שיספיק להחלים או להוציא פיגוע נוסף. יש מי שסבור כי למרות שמחבל מנוטרל כבר לא מהווה סכנה מיידית, יתכן שהוא עדיין מחזיק אמצעי לחימה או ... בהקשר להריגת מחבלים מנוטרלים. השאלה המרכזית היא האם הרג של מחבל מנוטרל, שאין בו סכנה מיידית, הוא צעד לגיטימי או שמא פוגע בערך קדושת ... בהחמרת הענישה כלפי מחבלים, כולל הוצאתם להורג, כדי להרתיע אחרים. אולם, ישנה גם תחושת סכנה בהפעלת עונש המוות על כל מחבל, שכן קיימת סבירות ... של המונח מחבל, כך שיכולים להיכלל גם אנשים שאינם מעורבים ישירות במעשי טרור. האם קיימת סכנה בהפעלת עונש מוות לכלל המחבלים? הסכנה בהחלת עונש מוות על כל המחבלים היא שעלולה להתרחב ... של מחבל מנוטרל. אחד המשתתפים מציין שכשאדם הופך למחבל מנוטרל, הוא בעצם כבר לא מהווה סכנה מיידית, ואם הוא אינו יכול להמשיך לפעול, אז האם ... גם של מחבל מנוטרל, שהרי הוא כבר לא מהווה איום מיידי. האם יש מקום להרוג אותו גם אם אין סכנה ישירה? יש המניחים שמדינה המרגילה להרוג מחבלים, ... חיסול מחבל מנוטרל, וכיצד פעולות כאלה עשויות לשפוך אור על החברה והחוק במדינה. האם קיימת סכנה בהפעלת עונש מוות לכלל המחבלים? יש טענה נוספת, ...
פחד זה טוב או רע, פחד ממלחמה, פחד מטילים, האם פחד זה טוב? האם פחד זה רע? למה יש פחד, איך להתייחס לחרדות ופחדים? האם זה רע שיש פחד? 2 סוגים של פחד, 2 סוגים של חרדה, חרדה אמיתית, חרדה שקרית, תפקידו של הפחד, למה אני מפחד? פחד מוצדק, פחד טוב, פחד לא מוצדק, פחד רע, עוצמה של פחד, עוצמה של חרדה, רמות של פחד, רמות של חרדה, עוצמות של פחד, עוצמות של חרדה, פחד ריאלי, פחד לא אמיתי, פחד לא ריאלי, פחד לא פרופורציונאלי, האם הרצון הוא טוב? האם הרצון הוא רע?
... יש פחד אמיתי ויש פחד שקרי. דהיינו, לפעמים נראה שהפחד של האדם מוצדק ומשקף סכנה אמיתית ולפעמים הוא מוגזם ומשקף פרנויה וחרדה דמיונית. לדוגמה בן אדם ... אותו, כאשר הוא שומע שבקצה השני של העולם הרגו מישהו, הרי שכאן כנראה הסכנה היא שקרית, ואז הפחד הוא שקרי ואז כנראה שצריכים לטפל בו. במילים אחרות, רוב בני האדם יסכימו, שאם הפחד הוא מוצדק, פחד מוצדק מסכנה אמיתית, הרי שהוא פחד טוב. אבל אם הפחד הוא לא מוצדק, פחד לא מוצדק מסכנה שקרית, הרי שהוא פחד רע שצריכים לטפל בו וכולי. וכמובן שרוב האנשים ... הפחד, היא יכולה להיות שקרית או אמיתית. דהיינו, יתכן שהפחד של האדם משקף סכנה אמיתית ולא סכנה דמיונית, אבל האדם מפחד בעוצמה גדולה מידי. לדוגמה בן אדם שמרגיש שהוא ... עוד עיקרון שעליו כנראה שפחות אנשים יסכימו, והוא שגם פחד אמיתי שמשקף סכנה אמיתית בעוצמה אמיתית שתואמת את הסכנה האמיתית, גם הוא פחד רע בכל מיני מובנים וצריכים גם להילחם גם בפחד שנחשב ... היה חולה ולא בריא. ובמובן הזה, הפחד הוא טוב, כאשר הוא פחד מוצדק שמשקף סכנה אמיתית. שאז הוא מגן על מילוי הרצון של האדם. לעומת אם הוא פחד שקרי, שאז ... זה שמלבד זה שהפחד עשוי להיחשב כרע, כאשר הוא פחד מוגזם, כי הוא לא משקף סכנה אמיתית, הרי שגם כאשר הפחד הוא אמיתי וגם כאשר הפחד הוא משקף סכנה אמיתית, הרי שהפחד הוא גם רע, מהצד שהרצון עצמו הוא רע. לדוגמה, בן אדם ... שמצד אחד רצון זה טוב, אבל רצון זה גם רע. ולכן, פחד, גם כאשר הוא משקף סכנה אמיתית ומוחשית ומיידית, הוא גם רע, כי עצם הרצון עצמו הוא גם רע. ולכן ...
איך לא לפחד מטילים? איך לא לפחד להיפגע מטילים? איך לא לפחד מהמצב הבטחוני? איך לא לפחד ממלחמה? איך לא לפחד באזעקה? איך לא לפחד בממד? איך לא להיכנס לפחד מהמוות? חרבות ברזל, איך לא לפחד ממתקפת טילים? לא חייב לפחד, התקפי חרדה קיצונית, לוחמה פסיכולוגית, טרור נפשי, טרור פסיכולוגי, להיכנס לממד בזמן אזעקה, מלחמה בטרור, לוחמה תודעתית, התראה על התקפת טילים, פגיעה מטילים, להתגונן מטילים, להיכנס לפאניקה להיפגע מטילים, לבחור כמה לפחד, פגיעה נפשית, פגיעה פיזית
... אשם). בשורה התחתונה, כמו שהאדם מבין שיש מולו סכנה להיפגע מטילים, הוא צריך להבין שיש מולו גם סכנה להיפגע מהפחד מהתקפת טילים. וצריכים להתגונן גם מפני הפחד עצמו. ונכון, שבמובן מסוים, ככל שהאדם פחות מפחד מהטילים, ככה יש יותר סיכוי שהוא יפגע ... בעוד מקומות. לסיכום: בזמן מלחמה, יש 2 סכנות. יש סכנה להיפגע מהטילים, סכנה פיזית, להיפגע פגיעה פיזית, מה שנקרא מלחמה קונבנציונלית. אבל יש גם מלחמה תודעתית, מלחמה לא קונבנציונלית, לוחמה פסיכולוגית, לוחמה בלתי קונבנציונלית, שבה יש איום וסכנה שהאדם יפגע מהפחד להיפגע מטילים. שגם ממנה צריכים להתגונן. ובמובן מסוים, המאמר הזה מגדיל את רמת הסטרס של האדם. כי עכשיו האדם מבין שהוא נתון גם תחת סכנה של הפחד להיפגע, שגם זו סכנה בפני עצמה. אבל זאת האמת. כי המטרה היא שהאדם יבין שיש כאן 2 אויבים. והוא חוטף מכות של פחד, והוא יכול להתמודד גם עם הפחד, גם תוך כדי זה שהוא ... נפשית בפני עצמה. ולכן חשוב להבהיר שיש כאן גם סכנה של הפחד להיפגע ולא רק של הפגיעה עצמה. ואיך לפחד פחות להיפגע מטילים? ואיך לא לפחד בכלל להיפגע מטילים? זה עניין אחר בפני עצמו, איך להתמודד עם ...
תוכנית הגרעין האיראנית מול מדינת ישראל - מה לעשות? ומהי המשמעות הרוחנית? חלק 1
... של ארהב וכיוב, גם בלי הסכמה רחבה. אבל, בכל אחת מהאפשרויות שלא תהיה, אם יגיע הרגע שבו מדינת ישראל תרגיש סכנה מיידית מהנשק הגרעיני של אירן, או בכלל אם מדינת ישראל תרגיש שהיא נמצאת בסכנה מיידית של ממש בצורה כלשהי ממדינה כלשהי, הרי שבמקרה כזה, בין אם תהיה הסכמה עולמית רחבה, ובין אם תהיה התנגדות עולמית רחבה, הרי שמדינת ישראל בוודאי תפעל כדי להגן על עצמה. ויהיה המחיר של המלחמה אשר יהיה, אם מדינת ישראל תהיה תחת סכנה מיידית וודאית של ממש מצד מדינה אחרת, הרי שבמקרה כזה לא תהיה למדינת ישראל ברירה, והיא תאלץ להגן על עצמה. וגם אם מדינת ישראל תהיה מבודדת ברמה העולמית לחלוטין, וגם אם המצב העולמי הפוליטי יהיה כולו נגד ישראל, במצב סכנה של ממש, שבו אם ישראל לא תגיב, היא פשוט תושמד, הרי שבמקרה כזה ישראל תגיב בכל מקרה. וגם אם מדינת ישראל תדע, שהתגובה שלה תעלה לה ביוקר, הרי שאם אין ברירה אחרת, אז אין ברירה אחרת. ... על עצמה, הרי שעדיין לא בטוח שמדינת ישראל תצליח להגן על עצמה. ואף על פי כן, אם לא תהיה ברירה, ואם תהיה סכנה מיידית של ממש. דהיינו, מצב שבו מדינת ישראל תבין שאם היא לא עושה פעולות כלשהן, היא פשוט תושמד, הרי שבמקרה כזה מדינת ישראל תהיה חייבת לעשות את המיטב ואת המירב כדי להגן על עצמה, ... מלבד מדינת ישראל, בפרט מדינות אויב עם אינטרסים מנוגדים לגמרי לאינטרס של מדינת ישראל, במקרה כזה תמיד יש סכנה כלשהי לקיומה של מדינת ישראל. כי אם מדינת ישראל תהיה חלשה מספיק, אז פשוט יבואו שאר המדינות, גם מדינות שנחשבות לידידות של מדינת ישראל, והן פשוט יכבשו את מדינת ישראל. אלא שכרגע ... לאיים על האושר של האדם ועל תחושת הטוב שלו. אבל מאחר שבעולם שבו האדם חי, יש גם טוב וגם רע, הרי שתמיד יש סכנה כלשהי שהרע שיש בעולם הפנימי של האדם, ינצח את הטוב שיש בעולם הפנימי של האדם. ואם הטוב שיש בתוך האדם היה מספיק חלש, והרע היה חושב שהוא יכול בקלות להתגבר על האדם ולהביא אותו ...
פחד מנפצים, פחד מרעשים חזקים, פחד מכלבים, טיפול בהלם קרב, טיפול בטראומה, נפגעי הלם קרב, התמודדות עם טראומה, להתמודד עם טראומה, פוסט טראומה, הפרעת דחק פוסט טראומטית, הפרעת חרדה
פחד מנפצים, פחד מרעשים חזקים, פחד מכלבים, טיפול בהלם קרב, טיפול בטראומה, נפגעי הלם קרב, התמודדות עם טראומה, להתמודד עם טראומה, פוסט טראומה, הפרעת דחק פוסט טראומטית, הפרעת חרדה
... כי היא מקשרת את הפיצוצים גם למקרים של טראומה. האם יש סיבה שהפיצוצים מפחידים יותר? אליעד מסביר שהפיצוץ נתפס כסכנה משום שהוא מייצג את הפוטנציאל לאסון. לפעמים הפחד נובע לא מהעובדה שהפיצוץ מסוכן, אלא מהאסוציאציות שהוא מעורר. הגורם לפחד הוא ... אם אותו רעש הוא באמת אסון, ייתכן כי תחושת החוסר אונים שגורמת לפחד עשויה להימנע כאשר אדם מפסיק לדמיין את הסכנה ומקבל את המצב כפי שהוא. איך אפשר להתמודד עם פחדים בתנאים קשים כמו הלם קרב? במצב של טראומה, כמו הלם קרב, אליעד מציע שאדם ... למה שזה יהיה מסוכן זה סתם צליל. ש1: אולי יש לה מחשבה שזה מסוכן. ש2: זה משהו שקשור אצלי ל... אליעד: בום נתפס כסכנה. ש: כן. אליעד: למה מה קשור בום לסכנה, אוקי את רוצה תקשיבי, בבוקר תקומי תגידי בום זה לא סכנה, תגידי את זה מאה פעמים ולא תפחדי. האם את חושבת שאת סתם חושבת שבום זה סכנה או שיש משהו אחר מאחורה, אם זה סתם אז מה הבעיה? אני אומר לך, אגלה לך סוד בום זה לא סכנה. ש: כן ברור שזה משהו מעבר למרות שהייתי רוצה לחשוב שזה סתם אז הייתי יכולה לפתור את זה. אליעד: יפה כי אם זה היה סתם היית ... זה לא אומר כלום, יאללה נתקדם קדימה. יפה אז בואי ננסה להבין מה יכול להיות שהבום הזה, למה בום נותן לך תחושה של סכנה? ש: זה מן תחושה של חוסר אונים אולי. אליעד: לא, בגלל שזה מזכיר לך סכנה לכן זה נותן לך חוסר אונים. ש: כן. אליעד: אבל למה שזה יהיה סכנה וחוסר אונים, איפה שמעת רעשים דומים לרעש הזה בחייך? ש: בטלוויזיה. אליעד: הנה נתן לך דוגמה נגיד. ש: גם כן בחגים בסרטים. ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על סכנה
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: סכנה, איך לקבל החלטות? איך לחנך ילדים? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לשתול מחשבות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להעריך את עצמך? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לשנות תכונות אופי? איך להעביר ביקורת בונה? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לעשות יותר כסף? איך להצליח בראיון עבודה? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להאמין בעצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך למצוא זוגיות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להתמודד עם גירושין? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לשפר את הזיכרון? איך לפרש חלומות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך ליצור אהבה? איך להיות מאושר ושמח? איך להצליח בזוגיות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: סכנה, איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? דיכאון? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? מועקות נפשיות וייאוש? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? כעס ועצבים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? אולי אנחנו במטריקס? האם לדומם יש תודעה? איך להיות הכי חכם בעולם? האם אפשר לדעת הכל? איך נוצר העולם? איך להנות בחיים? מה המשמעות של החיים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? למה יש רע בעולם? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש בחירה חופשית? האם יש או אין אלוהים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? למה יש רע וסבל בעולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם הכל אפשרי? איך נוצר העולם? האם יש אמת מוחלטת? האם יש משמעות לחיים? למה לא להתאבד? מי ברא את אלוהים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם המציאות היא טובה או רעה? האם באמת הכל לטובה? איך להיות מאושר? בשביל מה לחיות? למה העולם קיים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא הכוונה אישית, קואצינג מומלץ, אימון אישי לתזונה נכונה בתחום סכנה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 07_07_2025 השעה 23:39:48 - wesi4