ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה סכנה ✔אירוטיקה בסכנה? - חלק 1 ✔הרצאת פתיחה במסגרת כנס "איזה מין שיוויון" התנועה לשיוויון ושלום בין המינים... - ידע להצליח התחייבות...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖨אירוטיקה בסכנה? - חלק 1
הרצאת פתיחה במסגרת כנס "איזה מין שיוויון"

התנועה לשיוויון ושלום בין המינים, בשיתוף האגודה לתיכנון המשפחה

18/12/09, סינמטק תל - אביב

ד"ר רבקה נרדי

1.פתיחה:

אירוטיקה, משאת נפש, משאת תשוקתנו, הליבה, התמצית המפעילה אותנו לגבהים ולעמקים.

האם היא בסכנה? האם השיוויון בין נשים וגברים שובר לנו את חוקי החיזור? האם אובדן הדיסטנס המסורתי בין גבר ואשה, היותו של הגבר חשוף, מוכר, שקוף, וככזה כבר לא מעורר הערצה אוטמאטית - משפיע על דינמיקת התשוקה. אותה תשוקה מיסתורית הניזונה מגעגוע, מריחוק, מאי ידיעה.

מה יהיה איתנו? האם חוקי האירוטיקה כבר משנים את פניהם? האם נוכל לחזור ולשחק ולהשתעשע בחדווה זו עם זה - נקיים ממשחקי כוח, זורמים בשמחה זה עם זו בגופנו ובנפשנו. האם נוכל לחזור למקום ההוא שאנו מכנים גן העדן של האהבה?

חלומות. פנטזיות. הראש מלא בניגודים בין היש לבין החלומות. הנה כמה תמונות:

תמונות של ניגודים - בין העולמות

התמונות הללו מתעתעות בי. תמונות שמטלטלות אותי מקצה אחד לשני.

מה יותר מנוגד מסקס בשירותים, מהיר, חפוז, מנוכר מתמונתם של חתן וכלה - היא בשמלתה הצחורה, הוא בחליפתו המהוגנת - נודרים זה לזו שלעולם ועד... וככל שירבה הסקס בשרותים כך תפרחנה הפקות רבות הוד של חתונות מלכותיות.

ומה יותר מנוגד מעולם רווי דיבורים פורנוגראפיים על סקס ללא הכרה, ממועדוני סקס, משרותי מין מסחרי לכל דורש לעומת תופעות של הימנעות, חרדות, חיים נטולי סקס בחדרי שינה רבים, רבים יותר ויותר?

וגם: גברים רוצים סקס - האישה מתחמקת.

וגם: נשים רוצות סקס - הגבר מתחמק.

נשים רוצות אירוטיקה, סקס עם רומנטיקה - הגבר עובד, עובד, עובד ומאונן את עצמו לדעת מול המחשב - אותה מכונה שלא מדברת, לא דורשת, לא רוצה ממנו דבר.

וגם: הם הגברים, מיבאים אותן, את הכלות השותקות מארצות רחוקות, הם מפחדים מנשים חזקות, מיניות, דעתנויות - גם במיניותן.

וגם: עומס, עומס. כולם רודפים אחר רמת חיים, פרנסה, דאגות משפחה. למי יש כוח. למי יש חשק. הבית על כל מטלותיו הוא המקום הכי פחות סקסי. לא כן?

"כבר לא עשינו את "זה" שבועיים", הוא נוזף באשתו.

"אתה מנהל יומן? " היא משיבה לו בציניות. וכך חלפו להם עוד שבועיים.

והנה שאלה נאיבית ששואל אותי נער בן 18:

איך לפתור את הקונפליקט הזה שאוכל אותי - אני אוהב נערה בת 16, לה עבר מיני עשיר. אני אוהב אותה, משתוקק אליה ולא יכול להפסיק לחשוב עליה כ"שרמוטה". מה אעשה?

וגם סודות קטנים נשיים שיוצאים מהארון - "אני אוהבת את בעלי אבל אין בי שום תשוקה אליו". האם כך אמורים להיראות חיי? כן, כן, עבורה הסתיים עידן "חובת האישה לענג את הגבר". היא מפחדת וחמה עכשיו?

ושימו לב לניגוד הנפשי המטלטל נשים רבות. הנה 2 עדויות המבטאות את עומק האמבילנטיות:

מותר לי לומר "לא" כי...

"שוויון בין המינים לא מתבטא רק בדברים שוליים של מי מזמין את מי למסעדה, אלא בנושאים חשובים בהרבה, כמו זכותה של אישה על גופה. התכתיבים החברתיים והנורמות הפושות בחברה, כמו גם היכולת של אישה לומר לא, גם רגע אחרי שהגבר שלה לבש את הקונדום". i

אבל... עדיין מתרגשת מרעיון החתונה

"לפעמים כשאני רואה סצנות קולנוע / טלוויזיה של חתונה, אני מאוד מתרגשת. הצד ההגיוני שלי אומר שזה משהו שחלחל בי מרגע היוולדי, הצד הרגשי נמעך מבפנים מרוב התרגשות. גם בחתונות אמיתיות של קרובי משפחה וחברים אני מוצאת את עצמי בוכה מרוב התרגשות". ii

ספרה של אסתר פרל "אינטליגנציה אירוטית" עוזר לי לעשות סדר מסוים בתחושת הכאוס שמשתלטת עלי בבואי לדבר על מין. מתבהר לי הניגוד הטראגי בין הצורך של כולנו בביטחון, אותה מספקת המסגרת המשפחתית, לבין הצורך של כולנו בריגוש, מסתורין והרפתקנות הצומחים במרחב שונה לגמרי - מרחב האי וודאות. אי וודאות שהיא ניגודה של הביטחון, אי וודאות שמזינה את הארוס המבקש מאיתנו להיות "אנחנו" - אנשים אנוכיים אינדיבידואלים המחוברים לתשוקותיהם. אובדן התשוקה המינית והחיפוש אחריה במחוזות זרים כמו גם בריגושים בעלי אופי פורנוגראפי הם תוצאה, כך טוענת בחום אסתר פרל של מסגרת הנישואים המודרניים.

אז מה עושים עם כל המידע המפחיד הזה? איך נחזיר את הארוטיקה ולא נאבד את הביטחון?

בדברי הבאים אדבר על כמה סוגיות הממחישות את מצבנו:

2.בין מיתוסים המזינים את חדרי הנפש לבין מציאות משתנה: האם אנחנו, נשים וגברים, מייצרים נרטיב חדש?

כוחן של אגדות, מיתוסים, על יחסי גבר אישה ממשיך לצרוב את מוחנו בדימויים נצחיים המקבעים במוחנו תמונות רומנטיות של "הוא" ו"היא" - לעולם בתבנית הישנה. "הוא" המוביל, "היא" המעריצה.

מיתוסים לא נולדו ברגע. הם הלכו והתעצבו בתודעה האנושית במשך אלפי שנים, חצו תרבויות, לבשו צורה ופשטו צורה אך הלכו וגיבשו את הסיפור, הנרטיב בין גבר לאישה.

הפמיניזם שפרץ לתודעתנו רק לא מזמן מנסה בנאיביות לנפץ את הנרטיב הקדום ולהציע אלטרנטיבה, אמת חדשה שתחליף שקרים שסיפרו לנו ושאנו, נשים וגברים כאחד, אוהבים כל כך להאמין להם. אבל הריקוד הישן בין גבר לאישה מהפנט עדיין את דמיוננו. נראה שכה רבות ורבים ממאנים להיפרד מתבניות רומנטיות שבהם אישה וגבר בעיני זולתם הם תמיד "גדולים מהחיים". שקיפותם זה לזו נדמית כאסון נורא שהתרגש עלינו. כמו קיומו של גן העדן נאסר עלינו אפילו בדמיוננו.

3.האם הפמיניזם "הרס לנו? "

לפני יומיים התקשר אלי גבר ישראלי מפינלנד... הוא קבל את ההזמנה לכנס, אין לי משוג איך. הוא צלצל כדי לספר לי איך הניסוי של הפמיניזם נכשל - בפינלנד. שם כידוע הושג השיוויון, לדבריו. הוא הביא בפני נתונים מדעיים לכאורה שנשים פיניות מעדיפות להכיר גבר לא פיני כי הגברים הפיניים הם "לא גברים"... הוא סיכם ואמר שמאחר ומוטיב הכיבוש נעלם הגבר מרגיש מסורס. והנשים מיואשות.

ואכן נשים וגברים רבים מאשימים את הפמיניזם בהרס הרומנטיקה, אבל לא רק בהרס הרומנטיקה אלא גם בהרס המשפחה. זאת ועוד מקובל לחשוב כי כל הרעות החולות ביחסי גברים נשים מקורן במרד הנשים ש"קלקל" את הסדר הטוב שהיה קיים וגם "הוכיח את עצמו" ביחסי המינים לאורך אלפי שנות תרבות פטריארכאלית.

כניעותה, התמסרותה והערצתה של האישה את הגבר היו מאז ומעולם הדלק שלו לגילוי גבריותו וטיפוחה. והוא לה - מגן ומושיע ולו לשעה קלה.

היא למדה להיות יותר "חווה" ופחות "לילית". היא למדה שחווה תביא אותה לשער הנישואים, כך תשרוד.

הוא למד להיות המוציא והמביא - המנהיג, המוביל, הפותח בפניה את שערי המין. הוא היודע. היא הנענית. כך דור אחרי דור.

ואז המהפיכה. עכשיו היא יודעת. היא אומרת "רוצה אני" ולא משפילה את עיניה בבושה. היא חושפת בגאווה את גופה. היא יודעת את גופה. היא יודעת את תשוקתה מתוך עצמה, לא רק בזיקה אליו.

הוא נבוך, מבוהל. עכשיו היא רואה, היא רוצה, היא שופטת אותו. היא משווה אותו למאהביה הרבים. היא בוחנת את ביצועיו ולעתים מחמירה, מזלזלת, לא מסופקת (וגם אומרת לו נחרצות) "כן ככה", "לא ככה"...

הוא נכנס למרוץ, לתחרות, להוכיח שעדיין יכול. הוא חייב לה אורגזמות. הוא חייב לנצח במלחמה הזו.

והוא גם נסוג. לא רוצה. עזבו אותו. הכי טוב לבד מול המחשב או עם אחת שלא מדברת כל כך הרבה...

הם רוצים סקס, מה שיותר, הרי אוי למי שלא עומד בסטנדרטים החדשים - מה שיותר יותר טוב... אבל המתח, המתח - האויב הגדול של הסקס אורב בפתח.

4.הפמיניזם ומוסד הנישואים

מוסד הנישואים ידוע לשמצה כ"קוטל הגדול של התשוקה". למי בכלל יש כוח וחשק "לעשות את זה". כבר אמרנו קודם מה עושה המשפחתיות לסקס, אך זה לא כל הסיפור.

במקרה הטוב הם חברים טובים, אין להם אנרגיה לסקס כי רוב הזמן הם עייפים מרוב מטלות.

במקרה הרע הם רבים המון. הוא רוצה להירגע בעזרת סקס. היא מעדיפה לעשות שופינג...

ביחסים ארוכי טווח התשוקה שלנו מזמינה אותנו לטפל בה באופן אינטליגנטי. האם אנחנו מסוגלים, רוצים להפעיל "אינטליגנציה אירוטית".

וכאן מתחיל הפרדוקס הגדול -

אם אנחנו נאחזים בתפקידים הישנים של "גבר" - "אשה" - זה כבר לא עובד. נשים כועסות על עומס ייתר, על אי שיוויון במטלות המשפחתיות עייפות מידי, חסרות מוטיבציה, לא מוכנות להתמסר לתפקידם הישן כמענגות של הגבר...

אם אנחנו הנשים אסרטיביות במין, אסרטיביות בשמירה על זכויותינו - הגבר שלנו מאוים, נמנע, כועס וגם בורח לכל מיני מקומות - סקס פרוע, לא עם האישה שאיתו - איתה יש לו חשבון...

ונניח הנחה אופטימית ששניהם רוצים שיוויון. באמת רוצים. והם משכילים לבנות איכות חיים טובה יותר לשניהם. הם יגלו עוד מעט, עם לידתו של הילד הראשון שכאשר הם הופכים למשפחה מה ש"יוצא" החוצה זה התנהגויות מותנות אוטומטיות עתיקות יומין של "גבר" - "אישה".

הוא יצפה לארוחה חמה עם שובו מהעבודה, היא תצפה שיביא "יותר כסף הביתה", הוא לא מבין למה היא עושה "עניין כזה גדול" מסקס, היא רוצה שידבר איתה יותר, הוא מגיע הביתה מאוחר כי "מישהו חייב לפרנס פה"... היא מתלוננת שהיא "עושה הכל בבית ושהילדים לא רואים אותו, ואיזה מין אבא הוא"...

ויהיו שיאמרו שדוגמאות אלו הן פרי דמיוני, הרי היום כבר הכל אחרת. כן, העולם אכן השתנה, ויש יותר מודעות ויותר חברות ומעט יותר שוויון אבל... גן העדן עדיין רחוק רחוק.

5.שאלת מיליון הדולר - האם נוכל לממש את השיוויון בקשרים הרומנטיים שלנו? בחוויה המינית?

אני שואלת - כיצד נשים וגברים שמנסים באופן ממשי לממש את השוויון בקשריהן הרומנטיים מתמרנים בין אמונותיהם לבין המציאות שאינה מקיימת את החזון הפמיניסטי על בוריו, בלשון המעטה.

החזון הפמיניסטי לא מתחשב תמיד בתהומות הנפש הגברית והנשית שם התיישבו להם דפוסים עתיקים של גבר - אישה. כמו למשל:

ארוטיקה ומיניות פורחים בין גבר לאישה על בסיס ההתניות הישנות. לכן לעולם נשים תימשכנה לגבר שהוא "יותר"...

"אישה הורסת, אישה בונה" - אישה אחראית להעניק לגבר את האישור על גבריותו. בקבלה את מנהיגותו היא מכתירה אותו בתואר הנכסף - "גבר". בשללה את מנהיגותה ובניסיונה לחיות את השוויון - היא גורמת להסרתו.

גבר רגיש הוא גבר "נשי" שאין לסמוך עליו בשעת צרה. רכותו נתפסת בחוויה החושית כרכרוכיות...

אז לאן פנינו מועדות?

6.האם אנחנו רוקמים סיפור חדש בין גבר ואשה?

אנו מוצפות במידע "אנתרופולוגי" המספר לנו לכאורה סיפור חדש על יחסי גברים נשים במילניום החדש. ספרים חדשים, תוכניות טלוויזיה, מאות אלפי אתרי אינטרנט העוסקים בסקס, שידוכים ו"צ'אטים" כמו גם מידע ישיר מנשים וגברים צעירים חסרי מנוח - כולם מספרים לנו משהו חדש, מטריד.

מצד אחד חגיגה גדולה של סקס חופשי ומתירנות מרשימה לבחור את סגנון החיים המתאים לנו, וגם אמונות בשוויון וגם תשוקות לחזור למשחק הישן

מצד שני - בלבול, מועקה, חיפוש ותהיה ובדידות. מה קורה?

7.מחיר תופעת הניידות באהבה - השיוויון לכאורה

ניידות, לזוז מהר, רחוק, גבוה - שם המשחק בעולם המודרני. מותר לנו.

נשנה את הקריירה שלנו כמה פעמים במעגל החיים, נפרק את הנישואים אם רע לנו, נחפש בן / בת זוג יותר... יותר...

יש לנו זכות לאושר אישי. אנחנו זכאים לחוות הכל, גם את המיניות שלנו, לבדוק את גבולותיה. חלילה לנו להפסיד חוויות...

מה מחירה של הניידות באהבה?

הנה כמה מילים על המחיר של נשים פנויות:

גם אם את יפה, רזה, לבנה, עשירה ומוקפת גברים שחושקים בך. את עלולה להרגיש זולה וריקה לאחר תקופה בה החלפת מאהבים מדי לילה, השעון הביולוגי שלך מתקתק, את מתאהבת בקלות ומתאכזבת בקלות ומתקשה להישאר או "להחזיק" בקשר מעבר לחודש ימים, את מסתכלת בערגה (ובבושה) בחברותיך שנישאו ושואלת את עצמך (לפעמים, בלחש, בלילה, כשאת לבד) - מה השתבש בחייך? מצד שני את תוהה אם את רוצה להיות "בעבר השני", כלומר במוסד הנישואים הידוע לשמצה (שהרי מי כמוך יודעת כמה "הם" לא נאמנים לנשותיהם. חלקם היו מאהבים שלך)... את אפילו שואלת את עצמך אם את מוכנה להקריב את החופש האישי שלך למען זוגיות ואימהות - שאלות שאמך לא ידעה שהן אפשריות.

וגם המחיר עבור גברים פנויים:

הנה דברים שאמר לי רווק מבוקש בן 37:

"ככל שהשנים עוברות זה נהיה יותר קשה. מצד אחד אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים, אני יודע מה אני רוצה, למעשה הדרישות שלי עולות, מצד שני ההיצע מצטמצם. כשהייתי בן 25 הייתה לי חברה שהשתחררה מהצבא והיו לה המון תוכניות. יכולתי לצייר עליה המון תסריטים, תסריטים שנוחים לי, כי הסיפור שלה היה פתוח. למשל אם היא הייתה טיפוס אומנותי בתחילת הדרך יכולתי לדמיין את עתידה. יכולנו ביחד לדמיין מה יהיה. כיום כשאני פוגש בחורה בראשית שנות השלושים שלה והיא מספרת לי על תוכניותיה ללמוד זה בעייתי בעיניי. בשלב הזה בחיים כולנו נכנסים כבר לתבניות יותר קונבנציונאליות כתוצאה מאילוצי החיים. החזות שלנו", הוא מציין בצער, "כבר הרבה יותר קרובה למציאות מאשר לחזון שטיפחנו על חיינו".

אפשר לומר שהניידות הפכה לנורמה ופלשה ברגל גסה לתחומי הנפש. התוצאה - אי שקט קבוע, וזה לא אותו אי שקט מבורך המאפיין תקופת מעבר והמאתגר אותנו לחיפוש. זה אי שקט שמבקש ריגושים חדשות לבקרים. תופעה זו, שהיא ממש מגיפה בקרב הדור הצעיר, יצרה דפוסי רגש והתנהגות גם בתחום היחסים.

לא טוב? - זורקים! קשה? - הולכים הלאה!

כדי שיהיה טוב - "בואו נזרום, נכניס ריגושים כדי שחס וחלילה לא נשתעמם. הכל הולך: סרטי פורנו, חילופי זוגות, מועדונו "פיקאפ" - העיקר לא להיות לבד. לצאת בחברותות. הרבה אנשים, רעש, ואם כל זה לא מספיק כדאי גם להיכנס לאתרים מעניינים - סקס וירטואלי, צ'אטים בעילום שם (שאולי בכל זאת יולידו משהו). העיקר - עוד ועוד חוויות. אולי בכל זאת... התוצאה עגומה. נעלם והולך הבסיס הרגשי - ערכי שהוא המסד והטפחות לבניית קשר על בסיס של סקרנות, סבלנות, השתהות והשקעה. לזכור שכל איש, כל אישה הם חידה אנושית שיש צורך בכוונה מלאה כדי לדעת אותם, בצניעות, כי לעולם התהליך הזה לא יושלם באמת.

ראה גם: * אירוטיקה בסכנה? - חלק 2.
ילד מעריצות אוייב יצר המין כועס בחורות חזקות יוצאים מאהבה להיות לבד סכנה לעשות סקס מתגברים על אהבה אירוטיקה סכנה
פחד מליצנים, תופעת הליצנים המפחידים, איך לנהוג בשעת סכנה? ניתוח תהליך לדוגמה, תגובת הילחם או ברח, הילחם ברח או קפא, איך להתמודד עם סכנה? לברוח ממחבל, ליצנים מפחידים, לפגוש ליצן מפחיד
פחד מליצנים, תופעת הליצנים המפחידים, איך לנהוג בשעת סכנה? ניתוח תהליך לדוגמה, תגובת הילחם או ברח, הילחם ברח או קפא, איך להתמודד עם סכנה? לברוח ממחבל, ליצנים מפחידים, לפגוש ליצן מפחיד
... מליצנים, תופעת הליצנים המפחידים, איך לנהוג בשעת סכנה? ניתוח תהליך לדוגמה, תגובת הילחם או ברח, הילחם ברח או קפא, איך להתמודד עם סכנה? לברוח ממחבל, ליצנים מפחידים, לפגוש ליצן מפחיד מה גורם לפחד מליצנים, ואיך להתמודד איתו? אנשים רבים מתמודדים ... הליצנים המפחידים. אליעד כהן מסביר כיצד להתמודד עם פחד זה באמצעות ניתוח מעמיק של תהליך ההתמודדות עם סכנה, ובמיוחד כאשר אנו נמצאים במצבי לחץ, כמו פגישה עם ליצן מפחיד בלילה או אדם שמאיים לפגוע בנו. כדי להבין זאת ... את הנושא לכמה שאלות משנה, ומנתח אותן בעזרת דוגמאות מפורטות. מהן שתי ההנחות שעושות אותנו מפוחדים בזמן סכנה? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם נתקל בסכנה, יש לו שתי הנחות בסיסיות: הנחה ראשונה: האדם מניח שהוא אכן נמצא בסכנה אמיתית. הנחה שנייה: הוא מניח שהתגובה הטובה ביותר לסכנה היא לברוח. אליעד מחדד שלא בהכרח נכון לחשוב שבכל פעם שאדם מזהה סכנה הוא צריך לברוח. הוא מביא דוגמה לכך שאם אדם מאיים עליך עם אקדח ואומר לך אל תזוז או שאני יורה בך, הרי שדווקא ... מחבל מתקרב עם סכין או נשק חם, שם המצב דורש דווקא ריצה והימלטות. מהי הדרך הטובה ביותר לפעול כשנמצאים בסכנה? אליעד מדגיש שאין דרך אחת שנכונה תמיד לכל סיטואציה של סכנה. למשל, במקרה של נחש שעובר לידך, אם תברח, יש סיכוי גבוה שהוא יתקוף אותך. אם תישאר קפוא ללא תזוזה, הסיכוי שלך ... בך. מכאן שאליעד מסיק שבמקרים רבים, דווקא קיפאון הוא הפתרון הנכון ולא בריחה. האם ליצן מפחיד הוא באמת סכנה או רק מפחיד אותנו? אליעד כהן מתייחס לתופעת הליצנים המפחידים, ומדגיש שחשוב להבין לעומק את הסיטואציה. כאשר ... כגון לעמוד ולהביט בך או לרוץ לעברך. אך אליעד מפרק את התגובה הטבעית הזאת לשאלות: האם הליצן באמת מהווה סכנה ממשית? האם הוא מסוגל לפגוע בך? והאם הוא מתכוון באמת לפגוע? איך לדעת אם הליצן המפחיד באמת מסוכן או רק משחק? ... אך אליעד מבהיר שצריך גם לבדוק אם לליצן יש אמצעי לפגוע בך פיזית. אם הוא נושא סכין אמיתית, עדיין ישנה סכנה של פגיעה בטעות, לא מתוך כוונה, אלא מתאונה או טעות שלו. כאן צריך לחשוב מה הסיכוי שהוא באמת מתכוון או מסוגל ... צריך ללמוד להעריך את המצב באופן הגיוני ומדויק יותר, ולשאול את עצמו שתי שאלות עיקריות: האם באמת קיימת סכנה פיזית ממשית? האם התגובה של בריחה, קיפאון או מלחמה מתאימה לסיטואציה הנוכחית? רק לאחר שמעריכים נכון את המצב, ... עם ליצן מפחיד? למה אנשים מפחדים מליצנים? מהי תגובת הילחם או ברח? האם כדאי לברוח ממחבל? איך להעריך נכון סכנה? האם נכון לברוח מסכנה?
מחשבה טורדנית מסוכנת, אוהבת להסתכן, דחף להסתכן, אובססיה מסוכנת, מחשבה מסוכנת, לוקחת סיכונים, התגרות במוות, מחשבה טורדנית, מחשבה אובססיבית, ocd, או סי די, מחשבה כפייתית
מחשבה טורדנית מסוכנת, אוהבת להסתכן, דחף להסתכן, אובססיה מסוכנת, מחשבה מסוכנת, לוקחת סיכונים, התגרות במוות, מחשבה טורדנית, מחשבה אובססיבית, ocd, או סי די, מחשבה כפייתית
... שהוא רוצה למות או מפני שהוא חסר פחד, אלא דווקא מתוך הפחד העמוק שלו ממוות. כאשר האדם מבחין בסכנה פוטנציאלית, המוח שלו נכנס למצב של מחשבה טורדנית ואובססיבית: יש פה סכנה בבית, אתה עלול למות מזה. המחשבה הזו חוזרת ומטרידה אותו ללא הפסקה, עד כדי כך שהוא אינו מסוגל להתרכז בדברים אחרים כמו לאכול ארוחת צהריים. מהי הסיבה לכך שאנשים בוחרים לבדוק דווקא סכנות לא ודאיות? אליעד מסביר שאם האדם היה בטוח לחלוטין שאין סכנה בחוט החשמל, הוא כלל לא היה מתעניין בו. מנגד, אם הוא היה בטוח ב - 100% שהסכנה ממשית ושהחוט יהרוג אותו, הוא בוודאות לא היה מתקרב אליו. האדם בוחר לבדוק דווקא את הדברים שבהם קיים ספק אם הם מסוכנים או לא, וזאת כדי להשקיט את ... מהמוות לא באמת מעוניין למות, אלא להפך - הוא כה מפחד מהמוות עד שהוא חייב לבדוק כל הזמן האם הסכנה קיימת או לא. למרבה האירוניה, פעולות הבדיקה החוזרות ונשנות הללו הן בדיוק מה שמסכן אותו בפועל, כיוון שמתישהו אחת הבדיקות עלולה להיות קטלנית באמת. הסכנה היא תוצאה ישירה של הצורך הכפייתי להוכיח שוב ושוב שאין סכנה ממשית - מצב שיוצר לופ אינסופי של בדיקות וסיכונים הולכים וגוברים. מהי הדרך הנכונה לטפל במחשבות טורדניות על סכנה? לדברי אליעד, הטיפול היעיל ביותר לא טמון בניסיון להוכיח לעצמך שוב ושוב שאין סכנה. הדרך הזו רק מנציחה את המעגל הטורדני של בדיקות חוזרות ונשנות. במקום זאת, יש לפנות לפתרון אחר לחלוטין - לא ניסיון להרגיע את הפחד, אלא לוותר עליו. כלומר, על האדם להגיע למצב נפשי שבו הוא אומר לעצמו בכנות: לא אכפת לי שיש סכנה, לא אכפת לי אם אני אמות. ברגע שהאדם מצליח באמת לשחרר את עצמו מהפחד למות, הכוח של המחשבה הטורדנית מתפוגג. הפחד לא ינהל אותו יותר, ולכן הוא לא ירגיש ... לשחרור מהמחשבות הכפייתיות והסיכון העצמי הנלווה אליהן. לסיכום, כיצד לשחרר מחשבה אובססיבית על סכנה בבית? לסיכום, הדרך היחידה להשתחרר באמת ממחשבות טורדניות וכפייתיות על סכנה בבית היא על ידי שחרור מהפחד עצמו, ולא על ידי בדיקות חוזרות. ככל שהאדם משתחרר מהאובססיה של האם אני אמות מזה או לא, הוא פחות מסתכן בפועל, והמחשבות ... להתמודד עם מחשבה טורדנית? מהי מחשבה כפייתית? איך להפסיק אובססיה מסוכנת? מה הקשר בין OCD לסכנה ממשית? מדוע אנשים מתגרים במוות? איך לטפל במחשבות אובססיביות? מה גורם לאנשים להסתכן ולגעת בחוט חשמל חשוף? כאשר אדם יושב בבית ופתאום מבחין שחוט חשמל חשוף זז ממקומו, הוא עשוי להתקרב אליו ואף לגעת בו בכוונה, אף שהוא מודע היטב לסכנה. לכאורה, נראה שהאדם מתגרה במוות ומנסה לבחון את גבולות הגורל, אך הסיבה האמיתית לכך שונה לחלוטין. המעשה הזה אינו נובע מרצון אמיתי למות או מחוסר פחד, אלא דווקא מהסיבה ההפוכה - הפחד העמוק והאובססיבי שלו ממוות, עד כדי כך שהמחשבה על הסכנה לא מאפשרת לו להתרכז בשום פעולה אחרת, כמו אכילת ארוחת צהריים. מדוע האדם בוחר לגעת דווקא במה שמסכן אותו? כדי להבין לעומק מדוע האדם פועל כך, אליעד מסביר כי אם האדם היה בטוח לגמרי שאין שום סכנה בחוט החשמל החשוף, הוא לא היה מתעניין בכלל בלגעת בו, כיוון שאין בכך כל ריגוש או משמעות. מנגד, אילו היה משוכנע ב - 100% שזה יהרוג אותו, גם אז הוא ... בגלל שהמצב לא ודאי והוא נמצא בספק, נוצרת אצלו מחשבה טורדנית: המוח שלו חוזר ואומר לו, יש פה סכנה, אתה עלול למות מזה. המחשבה הטורדנית הזו לא מאפשרת לו מנוחה, ולכן האדם חייב להוכיח למוחו שאין סכנה ממשית על ידי בדיקה בפועל. לדוגמה, לאחר שהוא נוגע בחוט ולא מתחשמל, המוח עשוי לומר לו זה לא הרג אותך כי לא עמדת על רגל אחת, או לא נגעת בצורה הנכונה, ... מסוכנת, שמתבטאת במחשבה כפייתית ומעשים מסוכנים חוזרים, ומתישהו עלול אף באמת למות עקב כך. הסכנה נובעת דווקא מהניסיון האובססיבי להוכיח שוב ושוב את חוסר הסכנה. מהי הדרך לטיפול במחשבה טורדנית ואובססיבית על סכנת מוות? הטיפול שאליעד מציע לא מתמקד בשכנוע האדם שאין שום סכנה בבית. הדרך הנכונה להתמודד עם המחשבה הטורדנית והאובססיה היא לא בניסיון להוכיח שוב ושוב שהוא לא ימות, אלא להפוך את הפחד לפחות משמעותי. במקום לנסות להרגיע את המוח בכך שאומרים אין סכנה, האדם צריך להגיע למצב שבו הוא אומר, לא אכפת לי אם יש סכנה, לא אכפת לי למות. ברגע שהאדם מפסיק לפחד כל כך מהמוות, המחשבה הטורדנית מאבדת מכוחה, וכך הוא יכול להשתחרר מהאובססיה. כיצד לשמור על האיזון בין חוסר ... שהפתרון יהיה בריא ונכון, ולא יסכן אותו מעבר לנדרש. לסיכום, מהו הפתרון למחשבות טורדניות על סכנה בבית? לפי אליעד, הדרך לשחרור ממחשבות כפייתיות שמובילות לסיכון עצמי היא להגיע למצב של שחרור מהפחד למות, ולא למצב של בדיקות חוזרות ונשנות שמגבירות את הסיכון. השחרור מהפחד, במקום ההוכחה שאין סכנה, הוא המפתח להתמודדות יעילה ונכונה עם מחשבות טורדניות ואובססיות מסוכנות. איך להתמודד עם מחשבה טורדנית? מהי מחשבה כפייתית? איך להפסיק אובססיה מסוכנת? מה הקשר בין OCD לסכנה ממשית? מדוע אנשים מתגרים במוות? איך לטפל במחשבות אובססיביות? אז המעשה שהיה כך היה בן אדם יושב בבית, עד כאן הגיוני? הגיוני ואז נגיד פתאום הוא רואה ... לא זה לא יכול להרוג אותי זה לא יהרוג אותי ואז הוא ממשיך להסתובב בבית והמוח אומר לו לא יש פה סכנה זה יכול להרוג אותך ואז הוא בא לאכול ארוחת צהריים והמוח אומר לו אדוני יש פה סכנה בבית זה יכול להרוג אותךואז הוא לא יכול לאכול ארוחת צהריים אז הוא אומר למוח תקשיב בוא ניגע בזה תראה זה לא יכול להרוג אותי תן לאכול צהריים. ויש ... אבל זה לא הרג אותך כי לא עמדת על רגל אחת עכשיו תשים את הכפכפים השניים ואז תבדוק, יש לך פה סכנה בבית איך אתה יכול לאכול צהריים ואז הוא צריך לבדוק מה קורה אם נגעתי בזה ובזה אם זה יהרוג אותי או לא וזה לופ שלא יוצאים ממנו. זאת אומרת הבן אדם נוגע ... את המוח לא אכפת לי למות מזה. זה הרעיון כי אתה תצליח לקחת את המחשבה שמטרידה אותך תקשיב יש לך סכנה בבית אתה תצליח להיפטר מהמחשבה הזאת או על ידי שתגיד טוב אין לי
להילחם או להיכנע, איך לפעול? מה הכי נכון לעשות? איך לדעת מה לעשות? התמודדות עם מצבי לחץ, לפעול מיד, לפעול בשעת סכנה, להקשיב לתחושת בטן, להילחם במערבולת, לברוח משריפה
להילחם או להיכנע, איך לפעול? מה הכי נכון לעשות? איך לדעת מה לעשות? התמודדות עם מצבי לחץ, לפעול מיד, לפעול בשעת סכנה, להקשיב לתחושת בטן, להילחם במערבולת, לברוח משריפה
... או להיכנע, איך לפעול? מה הכי נכון לעשות? איך לדעת מה לעשות? התמודדות עם מצבי לחץ, לפעול מיד, לפעול בשעת סכנה, להקשיב לתחושת בטן, להילחם במערבולת, לברוח משריפה איך לדעת מתי להילחם ומתי להיכנע? בהרצאה זו אליעד כהן מציג את הדילמה כיצד על האדם להתנהג במצבי לחץ, סכנה או חירום: האם לפעול מיד ולהילחם, או להיכנע, לעצור ולחכות. לאורך ההסבר אליעד משתמש במגוון דוגמאות מוחשיות כדי להמחיש מתי וכיצד ... בכל מצב נתון, תוך שהוא מבהיר שהבחירה תלויה בהבנת הסיטואציה, בהכרת המציאות ובהבנה של מה שהאדם באמת רוצה להשיג. לברוח או לזרום במצבי סכנה - מה ההבדל ביניהם? אליעד מתחיל בשאלה נפוצה: מה עלינו לעשות במצב של סכנה מיידית? הוא מדגים זאת באמצעות שתי סיטואציות מרכזיות - מערבולת בים ושריפה: במצב של מערבולת בים, העצה היא לא להילחם בזרם החזק ... למציאות. מה לעשות כשאין לנו ידע מוקדם במצב חירום? אליעד מסביר שכאשר אין ידע מוקדם, האדם תמיד יפעל לפי הרצון הבסיסי שלו - הרצון לברוח מהסכנה . אבל אם הפעולה לא מצליחה, האדם חייב להשתמש בשכלו כדי לבחון אופציות חדשות. למשל, כשאתה נאבק בגלים ולא מצליח, ייתכן שתיאלץ להפסיק ... והבנה נכונה של מצבים פשוטים מכין את האדם להתמודד טוב יותר עם מצבים מורכבים וקשים בעתיד. איך לדעת מתי להילחם ומתי להיכנע? מה לעשות במצב סכנה? האם לפעול או להמתין במצב לחץ? למה לפעמים צריך להיכנע? מה ההבדל בין פעולה לאי פעולה? איך לשפר החלטות במצבי חירום? מה לעשות ...
דמוקרטיה, אנרכיה, דיקטטורה, הפגנות הקורונה, הפגנות פוליטיות, שמאלנים אנרכיסטים, הדיקטטורה של הקורונה, הפרדת רשויות בדמוקרטיה, איך דמוקרטיה הופכת לדיקטטורה? אנרכיסט שמאלני, הזכות להפגין, אנרכיזם, סכנה לדמוקרטיה הישראלית
דמוקרטיה, אנרכיה, דיקטטורה, הפגנות הקורונה, הפגנות פוליטיות, שמאלנים אנרכיסטים, הדיקטטורה של הקורונה, הפרדת רשויות בדמוקרטיה, איך דמוקרטיה הופכת לדיקטטורה? אנרכיסט שמאלני, הזכות להפגין, אנרכיזם, סכנה לדמוקרטיה הישראלית
... הזכות להפגין, אנרכיזם, סכנה לדמוקרטיה הישראלית מהי אנרכיה וכיצד היא מאיימת על הדמוקרטיה? אנרכיה, כפי שמוסבר בהרצאה, ... תוך האשמת המתנגדים בסכנה של אנרכיה. לעיתים קרובות, מי שמפיץ את ההאשמות הללו בעצמו פוגע במוסדות הדמוקרטיה. כיצד ... מצד שני, חשוב להכיר את הסכנה שמגיעה מכיוונים שונים, הן מצד האנרכיה והן מצד הריכוז הכוחי של הדיקטטורה. אנרכיה ... גם דיקטטורה נחשבת לסכנה חמורה לדמוקרטיה. אדם בעל שאיפות דיקטטוריות לא מעוניין לקבל ביקורת מכוחות שלטוניים אחרים ... הקורונה, ימנים דיקטטורים, סכנה ממשית לדמוקרטיה, ביבי נתניהו מסוכן לדמוקרטיה, ביבי מסוכן למדינה, משטר דמוקרטי, משטר ...
אינסטינקטים, פחדים וחרדות, מנגנון הפחד, מנגנון החרדה, תגובה אינסטינקטיבית, התנהגות אוטומטית, רפלקסים, אינטואיציה, שינוי הרגלים, דפוסי התנהגות, למה יש פחד? איך נוצר פחד? איך לשנות הרגלים?
אינסטינקטים, פחדים וחרדות, מנגנון הפחד, מנגנון החרדה, תגובה אינסטינקטיבית, התנהגות אוטומטית, רפלקסים, אינטואיציה, שינוי הרגלים, דפוסי התנהגות, למה יש פחד? איך נוצר פחד? איך לשנות הרגלים?
... ולהתמודד עם מצבים שונים. מדובר בתגובות מהירות, שלעתים קרובות איננו שולטים בהן בצורה מודעת. אלה הם מנגנוני הישרדות, שמופעלים כאשר אנו נתקלים באיום או סכנה. עם זאת, אינסטינקטים אינם תמיד מגיבים בצורה פרופורציונלית לסכנה, והם לא תמיד הגיוניים. למשל, פחד ממפגעים קטנים כמו גוקים או נמלים, שמהווים איום מינימלי, יכול להיגרם בעקבות מנגנון הפחד המולד שמגיב ... שמופעלת כאשר אדם תופס איום. מדובר במנגנון הישרדותי בסיסי, שנועד להגן עלינו מפני סכנות. החרדה, לעומת זאת, היא סוג של פחד, אך היא יכולה להופיע גם ללא סכנה ממשית, כאשר אדם חושש מתוצאה אפשרית של אירוע מסוים, אף אם אין לכך הצדקה ריאלית. לדוגמה, פחד מאדם שמסכים לעבור על פניו ברחוב הוא פחד טבעי של הגוף להימנע מסכנה. אך פחד ליציאה מהבית, רק מתוך חשש מפני סכנה אפשרית, מהווה חרדה - פחד בלתי מוצדק או מבוסס על אי - ודאות ולא על סכנה מציאותית. האם אפשר לשנות אינסטינקטים? אינסטינקטים הם תגובות של הגוף והנפש המכוונות להשגת הישרדות ולמניעת סכנות. עם זאת, אינסטינקטים אלו ... נובע מאי - ודאות. כדי להתגבר על הפחד, אדם צריך להטיל ספק במה שהוא חושש ממנו ולשאול את עצמו למה אני באמת פוחד מזה? התשובה לכך לרוב תהיה חוסר ודאות, ולא סכנה ממשית. אם המוח מבין זאת, הוא יכול להפסיק את התגובה האוטומטית של הפחד. מה הקשר בין אינסטינקטים, פחדים והרגלים? אינסטינקטים, פחדים ... שמופעלת כאשר אדם תופס איום. מדובר במנגנון הישרדותי בסיסי, שנועד להגן עלינו מפני סכנות. החרדה, לעומת זאת, היא סוג של פחד, אך היא יכולה להופיע גם ללא סכנה ממשית, כאשר אדם חושש מתוצאה אפשרית של אירוע מסוים, אף אם אין לכך הצדקה ריאלית. למשל, אם מישהו שומע רעש חזק ופתאומי, האינסטינקט הראשוני ... איך ניתן להתגבר על פחדים וחרדות? אליעד מציע שהדרך האפקטיבית ביותר להתגבר על פחדים היא להבין את מקורם. אם נבין שכל פחד נובע מחוסר ודאות, ושאין באמת סכנה אמיתית ברוב המקרים, נוכל בהדרגה לשנות את הדפוס שלנו ולהפחית את הפחדים. התרגול הנכון הוא לשאול את עצמנו: למה אני מפחד מזה? ולנסות לרדת לשורש העניין. לרוב, נגלה שהתשובה היא אני לא באמת יודע, וזה בדיוק הרגע שבו אפשר להבין שהפחדים הם רק תוצאה של הרגלי חשיבה - ולא של סכנה ממשית. מה הקשר בין אינסטינקטים, פחדים והרגלים? אינסטינקטים ופחדים קשורים קשר הדוק להרגלים שלנו. אנחנו רגילים לפחד מדברים מסוימים כי כך ...
קדושת החיים, הוצאה להורג, עונש מוות למחבלים, להרוג מחבל מנוטרל, המלחמה בטרור, להרוג חפים מפשע, עונש מוות בישראל, הבא להורגך השכם להורגו, החייל היורה
קדושת החיים, הוצאה להורג, עונש מוות למחבלים, להרוג מחבל מנוטרל, המלחמה בטרור, להרוג חפים מפשע, עונש מוות בישראל, הבא להורגך השכם להורגו, החייל היורה
... מחבל מנוטרל? הדיון מתחיל בהגדרת מחבל מנוטרל. כשמדובר במחבל מנוטרל, הכוונה היא שהאדם אינו מהווה סכנה מיידית, כלומר, הוא כבר לא יכול להמשיך במתקפה או להוות איום ישיר. אחד המשתתפים ... המחבל לפני שיספיק להחלים או להוציא פיגוע נוסף. יש מי שסבור כי למרות שמחבל מנוטרל כבר לא מהווה סכנה מיידית, יתכן שהוא עדיין מחזיק אמצעי לחימה או יכול להוות איום בעתיד. האם הרג מחבל ... החיים וחקירתו בהקשר להריגת מחבלים מנוטרלים. השאלה המרכזית היא האם הרג של מחבל מנוטרל, שאין בו סכנה מיידית, הוא צעד לגיטימי או שמא פוגע בערך קדושת החיים. יש המניחים כי מדינה ... כי יש צורך בהחמרת הענישה כלפי מחבלים, כולל הוצאתם להורג, כדי להרתיע אחרים. אולם, ישנה גם תחושת סכנה בהפעלת עונש המוות על כל מחבל, שכן קיימת סבירות שמהירות ההחמרה תביא להרחבה מיותרת של המונח מחבל, כך שיכולים להיכלל גם אנשים שאינם מעורבים ישירות במעשי טרור. האם קיימת סכנה בהפעלת עונש מוות לכלל המחבלים? הסכנה בהחלת עונש מוות על כל המחבלים היא שעלולה להתרחב ההגדרה של מחבל כך שכוללת אנשים ... עוסק בהגדרה של מחבל מנוטרל. אחד המשתתפים מציין שכשאדם הופך למחבל מנוטרל, הוא בעצם כבר לא מהווה סכנה מיידית, ואם הוא אינו יכול להמשיך לפעול, אז האם יש מקום להורגו? דובר אחר טוען כי ... על החיים גם של מחבל מנוטרל, שהרי הוא כבר לא מהווה איום מיידי. האם יש מקום להרוג אותו גם אם אין סכנה ישירה? יש המניחים שמדינה המרגילה להרוג מחבלים, גם לאחר ניטרולם, מביאה לנפילת ... של חיסול מחבל מנוטרל, וכיצד פעולות כאלה עשויות לשפוך אור על החברה והחוק במדינה. האם קיימת סכנה בהפעלת עונש מוות לכלל המחבלים? יש טענה נוספת, המזהירה מההשלכות של החמרת הענישה ...
פחד זה טוב או רע, פחד ממלחמה, פחד מטילים, האם פחד זה טוב? האם פחד זה רע? למה יש פחד, איך להתייחס לחרדות ופחדים? האם זה רע שיש פחד? 2 סוגים של פחד, 2 סוגים של חרדה, חרדה אמיתית, חרדה שקרית, תפקידו של הפחד, למה אני מפחד? פחד מוצדק, פחד טוב, פחד לא מוצדק, פחד רע, עוצמה של פחד, עוצמה של חרדה, רמות של פחד, רמות של חרדה, עוצמות של פחד, עוצמות של חרדה, פחד ריאלי, פחד לא אמיתי, פחד לא ריאלי, פחד לא פרופורציונאלי, האם הרצון הוא טוב? האם הרצון הוא רע?
... דהיינו, לפעמים נראה שהפחד של האדם מוצדק ומשקף סכנה אמיתית ולפעמים הוא מוגזם ומשקף פרנויה וחרדה דמיונית. לדוגמה בן אדם שיורים עליו באמת בשדה הקרב והוא מפחד למות, ... שבקצה השני של העולם הרגו מישהו, הרי שכאן כנראה הסכנה היא שקרית, ואז הפחד הוא שקרי ואז כנראה שצריכים לטפל בו. במילים אחרות, רוב בני האדם יסכימו, שאם הפחד הוא מוצדק, פחד מוצדק מסכנה אמיתית, הרי שהוא פחד טוב. אבל אם הפחד הוא לא מוצדק, פחד לא מוצדק מסכנה שקרית, הרי שהוא פחד רע שצריכים לטפל בו וכולי. וכמובן שרוב האנשים יסכימו גם, שגם עוצמת הפחד, היא יכולה להיות שקרית או אמיתית. דהיינו, יתכן שהפחד של האדם משקף סכנה אמיתית ולא סכנה דמיונית, אבל האדם מפחד בעוצמה גדולה מידי. לדוגמה בן אדם שמרגיש שהוא עומד להיות חולה, אבל הוא מפחד כאילו הוא ... שפחות אנשים יסכימו, והוא שגם פחד אמיתי שמשקף סכנה אמיתית בעוצמה אמיתית שתואמת את הסכנה האמיתית, גם הוא פחד רע בכל מיני מובנים וצריכים גם להילחם גם בפחד שנחשב לפחד מוצדק, פחד אמיתי, פחד ריאלי, פחד ... הזה, הפחד הוא טוב, כאשר הוא פחד מוצדק שמשקף סכנה אמיתית. שאז הוא מגן על מילוי הרצון של האדם. לעומת אם הוא פחד שקרי, שאז הוא עושה רק רע. אבל מי שמבין שהרצון עצמו ... להיחשב כרע, כאשר הוא פחד מוגזם, כי הוא לא משקף סכנה אמיתית, הרי שגם כאשר הפחד הוא אמיתי וגם כאשר הפחד הוא משקף סכנה אמיתית, הרי שהפחד הוא גם רע, מהצד שהרצון עצמו הוא רע. לדוגמה, בן אדם שמפחד ללכת לקניון כי אולי מחבל יפגע בו. ... אבל רצון זה גם רע. ולכן, פחד, גם כאשר הוא משקף סכנה אמיתית ומוחשית ומיידית, הוא גם רע, כי עצם הרצון עצמו הוא גם רע. ולכן צריכים ללמוד לשלוט ברצון ועל ידי זה האדם ...
איך לא לפחד מטילים? איך לא לפחד להיפגע מטילים? איך לא לפחד מהמצב הבטחוני? איך לא לפחד ממלחמה? איך לא לפחד באזעקה? איך לא לפחד בממד? איך לא להיכנס לפחד מהמוות? חרבות ברזל, איך לא לפחד ממתקפת טילים? לא חייב לפחד, התקפי חרדה קיצונית, לוחמה פסיכולוגית, טרור נפשי, טרור פסיכולוגי, להיכנס לממד בזמן אזעקה, מלחמה בטרור, לוחמה תודעתית, התראה על התקפת טילים, פגיעה מטילים, להתגונן מטילים, להיכנס לפאניקה להיפגע מטילים, לבחור כמה לפחד, פגיעה נפשית, פגיעה פיזית
... בצדק או שלא, שזה כמובן נושא אחר (האם ביבי אשם). בשורה התחתונה, כמו שהאדם מבין שיש מולו סכנה להיפגע מטילים, הוא צריך להבין שיש מולו גם סכנה להיפגע מהפחד מהתקפת טילים. וצריכים להתגונן גם מפני הפחד עצמו. ונכון, שבמובן מסוים, ככל שהאדם פחות מפחד מהטילים, ככה יש יותר ... וכשנשלם הדעת, אזי נשלם כל החסרונות וכיוב בעוד מקומות. לסיכום: בזמן מלחמה, יש 2 סכנות. יש סכנה להיפגע מהטילים, סכנה פיזית, להיפגע פגיעה פיזית, מה שנקרא מלחמה קונבנציונלית. אבל יש גם מלחמה תודעתית, מלחמה לא קונבנציונלית, לוחמה פסיכולוגית, לוחמה בלתי קונבנציונלית, שבה יש איום וסכנה שהאדם יפגע מהפחד להיפגע מטילים. שגם ממנה צריכים להתגונן. ובמובן מסוים, המאמר הזה מגדיל את רמת הסטרס של האדם. כי עכשיו האדם מבין שהוא נתון גם תחת סכנה של הפחד להיפגע, שגם זו סכנה בפני עצמה. אבל זאת האמת. כי המטרה היא שהאדם יבין שיש כאן 2 אויבים. והוא חוטף מכות של פחד, והוא יכול להתמודד גם עם הפחד, גם ... שגם הפחד להיפגע מהטילים, גם הוא עצמו פגיעה נפשית בפני עצמה. ולכן חשוב להבהיר שיש כאן גם סכנה של הפחד להיפגע ולא רק של הפגיעה עצמה. ואיך לפחד פחות להיפגע מטילים? ואיך לא לפחד בכלל להיפגע מטילים? זה עניין אחר בפני עצמו, ...
תוכנית הגרעין האיראנית מול מדינת ישראל - מה לעשות? ומהי המשמעות הרוחנית? חלק 1
... סיוע של ארהב וכיוב, גם בלי הסכמה רחבה. אבל, בכל אחת מהאפשרויות שלא תהיה, אם יגיע הרגע שבו מדינת ישראל תרגיש סכנה מיידית מהנשק הגרעיני של אירן, או בכלל אם מדינת ישראל תרגיש שהיא נמצאת בסכנה מיידית של ממש בצורה כלשהי ממדינה כלשהי, הרי שבמקרה כזה, בין אם תהיה ... הרי שמדינת ישראל בוודאי תפעל כדי להגן על עצמה. ויהיה המחיר של המלחמה אשר יהיה, אם מדינת ישראל תהיה תחת סכנה מיידית וודאית של ממש מצד מדינה אחרת, הרי שבמקרה כזה לא תהיה למדינת ... וגם אם מדינת ישראל תהיה מבודדת ברמה העולמית לחלוטין, וגם אם המצב העולמי הפוליטי יהיה כולו נגד ישראל, במצב סכנה של ממש, שבו אם ישראל לא תגיב, היא פשוט תושמד, הרי שבמקרה כזה ישראל תגיב ... להגן על עצמה, הרי שעדיין לא בטוח שמדינת ישראל תצליח להגן על עצמה. ואף על פי כן, אם לא תהיה ברירה, ואם תהיה סכנה מיידית של ממש. דהיינו, מצב שבו מדינת ישראל תבין שאם היא לא עושה פעולות ... מלבד מדינת ישראל, בפרט מדינות אויב עם אינטרסים מנוגדים לגמרי לאינטרס של מדינת ישראל, במקרה כזה תמיד יש סכנה כלשהי לקיומה של מדינת ישראל. כי אם מדינת ישראל תהיה חלשה מספיק, אז פשוט ... יכול לאיים על האושר של האדם ועל תחושת הטוב שלו. אבל מאחר שבעולם שבו האדם חי, יש גם טוב וגם רע, הרי שתמיד יש סכנה כלשהי שהרע שיש בעולם הפנימי של האדם, ינצח את הטוב שיש בעולם הפנימי של ...
פחד מנפצים, פחד מרעשים חזקים, פחד מכלבים, טיפול בהלם קרב, טיפול בטראומה, נפגעי הלם קרב, התמודדות עם טראומה, להתמודד עם טראומה, פוסט טראומה, הפרעת דחק פוסט טראומטית, הפרעת חרדה
פחד מנפצים, פחד מרעשים חזקים, פחד מכלבים, טיפול בהלם קרב, טיפול בטראומה, נפגעי הלם קרב, התמודדות עם טראומה, להתמודד עם טראומה, פוסט טראומה, הפרעת דחק פוסט טראומטית, הפרעת חרדה
... גם למקרים של טראומה. האם יש סיבה שהפיצוצים מפחידים יותר? אליעד מסביר שהפיצוץ נתפס כסכנה משום שהוא מייצג את הפוטנציאל לאסון. לפעמים הפחד נובע לא מהעובדה שהפיצוץ מסוכן, אלא מהאסוציאציות שהוא מעורר. ... אסון, ייתכן כי תחושת החוסר אונים שגורמת לפחד עשויה להימנע כאשר אדם מפסיק לדמיין את הסכנה ומקבל את המצב כפי שהוא. איך אפשר להתמודד עם פחדים בתנאים קשים כמו הלם קרב? במצב של טראומה, כמו הלם קרב, אליעד ... סתם צליל. ש1: אולי יש לה מחשבה שזה מסוכן. ש2: זה משהו שקשור אצלי ל... אליעד: בום נתפס כסכנה. ש: כן. אליעד: למה מה קשור בום לסכנה, אוקי את רוצה תקשיבי, בבוקר תקומי תגידי בום זה לא סכנה, תגידי את זה מאה פעמים ולא תפחדי. האם את חושבת שאת סתם חושבת שבום זה סכנה או שיש משהו אחר מאחורה, אם זה סתם אז מה הבעיה? אני אומר לך, אגלה לך סוד בום זה לא סכנה. ש: כן ברור שזה משהו מעבר למרות שהייתי רוצה לחשוב שזה סתם אז הייתי יכולה לפתור את זה. אליעד: יפה כי אם זה היה ... נתקדם קדימה. יפה אז בואי ננסה להבין מה יכול להיות שהבום הזה, למה בום נותן לך תחושה של סכנה? ש: זה מן תחושה של חוסר אונים אולי. אליעד: לא, בגלל שזה מזכיר לך סכנה לכן זה נותן לך חוסר אונים. ש: כן. אליעד: אבל למה שזה יהיה סכנה וחוסר אונים, איפה שמעת רעשים דומים לרעש הזה בחייך? ש: בטלוויזיה. אליעד: הנה נתן לך דוגמה נגיד. ש: גם כן בחגים ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על סכנה
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: סכנה, אולי אנחנו במטריקס? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם לדומם יש תודעה? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם המציאות היא טובה או רעה? למה לא להתאבד? בשביל מה לחיות? מה המשמעות של החיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? למה העולם קיים? איך להנות בחיים? איך להיות הכי חכם בעולם? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש משמעות לחיים? האם יש או אין אלוהים? האם באמת הכל לטובה? איך להיות מאושר? מי ברא את אלוהים? למה יש רע בעולם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש אמת מוחלטת? האם יש בחירה חופשית? איך נוצר העולם? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: סכנה, איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם לחץ? כעס ועצבים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? דיכאון? מועקות נפשיות וייאוש ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך לחנך ילדים? איך לפרש חלומות? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לשנות תכונות אופי? איך לקבל החלטות? איך לשפר את הזיכרון? איך להצליח בראיון עבודה? איך להיות מאושר ושמח? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להאמין בעצמך? איך להעביר ביקורת בונה? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להצליח בזוגיות? איך להעריך את עצמך? איך להתמודד עם גירושין? איך לשתול מחשבות? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לעשות יותר כסף? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך ליצור אהבה? איך למצוא זוגיות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא קואצ'ר לילדים, מורה רוחני, מטפל רוחני בתחום סכנה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 21_08_2025 השעה 23:40:01 - wesi4