סיפורי מעשיות, רבי נחמן מברסלב, פירוש סיפורי מעשיות, סיפור בתוך סיפור, איך ללמוד סיפורי מעשיות? לימוד סיפורי מעשיות בעיון, שיעור בסיפורי מעשיות, השכל של רבי נחמן מברסלב, תורת ברסלב מה המשמעות של סיפור בתוך סיפור בסיפורי רבי נחמן? הרעיון המרכזי שאליעד מסביר בשיחה הוא המושג של סיפור בתוך סיפור כפי שהוא בא לידי ביטוי בסיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב. אליעד מסביר שלפעמים רבי נחמן היה מספר סיפור, ותוך כדי שהוא סיפר אותו, הוא הכניס סיפור נוסף שנראה שונה לחלוטין מהסיפור המקורי. לדוגמה, בסיפור על שבעת הקבצנים, הסיפור מתחיל במלך שמוסר את המלוכה לבנו בעודו בחיים, ופתאום הסיפור הזה נעצר, ועוברים לסיפור חדש על שני ילדים שהלכו לאיבוד ביער. ברגע הראשון נראה שאין קשר בין הסיפור על המלך לבין הילדים, אך האמת היא שאלו לא שני סיפורים נפרדים, אלא סיפור אחד שמולבש בצורות שונות. מדוע רבי נחמן מספר סיפורים בתוך סיפורים? אליעד כהן מסביר שלרבי נחמן יש מטרה ברורה כשהוא מספר סיפורים בתוך סיפורים. כל סיפור שרבי נחמן מספר, הוא בעצם אותו סיפור פנימי שמולבש בלבושים שונים. כלומר, כל סיפור, בין אם זה הסיפור הראשי או ה

... להיות מוחלטת, אלא תמיד תהיה יחסית. המשמעות שאנו מוצאים בכל סיפור, אירוע או אפילו תחושה היא רעיון בלבד, ולכל רעיון יש רעיון הפוך לו. לדוגמה, אם בת הזוג שלך אומרת ... ואי אפשר להגיע למשמעות מוחלטת בשום דרך. לדוגמה, אם נקרא סיפור ונסיק ממנו מסקנה כמו לא תמיד מה שאני מצפה לו קורה, אפשר באותה מידה לטעון בדיוק את ההיפך: תמיד ... אם אפילו מילה אחת איננו מבינים במאה אחוז, איננו יכולים להבין סיפור שלם באופן מוחלט. כתוצאה מכך, אנו חשים חיסרון פנימי, ומתחילים לחפש משמעות כדי למלא את אותו ... לתהליך של בדיקת כל הנחות היסוד שלנו. למשל, אם אנו מוצאים לסיפור משמעות מסוימת, אנו יכולים להמשיך ולשאול מה המשמעות של אותה משמעות, וכך להמשיך הלאה עד שלא נמצא ... מי אמר שבאמת יש הבדל בין יש לאין? איך למצוא משמעות אישית בכל סיפור? אליעד מציג את הרעיון שכל סיפור שאנו קוראים או חווים בחיינו למעשה מדבר עלינו באופן אישי. למשל, כאשר אנו קוראים על ילדים שמשחקים ... אירוע שנראה אמיתי, כמו תאונה ברחוב, עלינו להתייחס אליו כסיפור ולשאול איפה התאונה הזו בתוכי? זה יאפשר לנו לחקור את התודעה שלנו לעומק ולהבין את עצמנו טוב יותר. ... בדרך כלל אנו מתייחסים למציאות כמוחלטת (למשל, יש כאן קיר), ולסיפורים כדברים אפשריים ולא מוחלטים (פיל מעופף). כדי להגיע לשלמות, עלינו להתחיל לראות את הממשי כאפשרי ... לראות דבר והיפוכו בו זמנית? לפי אליעד, החיפוש אחר משמעות בסיפורים מטרתו לגרום לנו לראות תמיד את שני הצדדים, דבר והיפוכו בו זמנית. אם אנו מצליחים לראות סיפור משתי נקודות מבט מנוגדות בו זמנית, אנחנו מתקרבים להבנת השלמות. למשל, אם הילדה שלך בוכה, מצד אחד ... הגישה שאליעד מציג מובילה לתובנה שהמציאות עצמה היא סוג של סיפור או חלום. כשאנו מתחילים לראות שהסיפורים הם מוחשיים כמו המציאות ושהמציאות היא מופשטת כמו סיפור, אנו מגיעים להבנה עמוקה שאין באמת הבדל בין מציאות לחלום. המציאות היא מה שאנו חושבים שהיא, ... מחויב לאפשרי? האם המציאות היא חלום? איך למצוא משמעות אישית בסיפורים? מה המשמעות של משמעות? איך לראות דבר והיפוכו יחד? איך להבין את עצמי דרך המציאות? מהי משמעות? ... אמיתית או שאני רק ממציא את המשמעות? אליעד: לדוגמא, אתה לוקח סיפור ומוצא לו משמעות, אתה עדיין יכול לשאול, מה המשמעות של המשמעות? המשמעות שאתה נותן גם היא סיפור, ולכן אפשר לשאול, מה המשמעות של המשמעות עצמה? מאחורי כל משמעות, אפשר לשאול, ומה יש מאחוריה? ... לא משנה איזה משמעות ניתן, היא תמיד תהיה יחסית. לדוגמא, קראת סיפור והגעת להבנה, שלא תמיד כל מה שאתה מצפה יקרה. מה ההפך שלו? שתמיד יקרה כל מה שאני מצפה. אני טוען שמהסיפור שקראת אתה יכול להשיג את שני המסקנות. משמעות מוחלטת פירושו, דבר שכאשר אתה מגיע אליו, אתה לא יכול ... - משמעות אמיתית. למה אף פעם לא יכולה להיות משמעות אמיתית לסיפור? כי שום משמעות היא לא אמיתית באופן מוחלט. זה אומר שכול המשמעויות שאתה נותן לדברים, למשל אשתך ... שאומר משהו, ולכל רעיון יש רעיון שנגדי לו. אתה בסך הכל לוקח סיפור שזה גם רעיון ומחבר אליו רעיונות אחרים. למשל אשתך אומרת לך שהילדה בוכה. מה זה אומר? שזה רעיון ... רעיון שאומר מרגיש ויש רעיון שאומר אני מדמיין. כאשר אתה קורא סיפור, מה זה סיפור? זה הרבה רעיונות שמתחברים יחד לרעיון כללי שנקרא סיפור. כי הסיפור מורכב מהרבה מושגים וכל מושג הוא רעיון, אז סיפור זה הרבה רעיונות שהופכים להיות רעיון אחד. למה שאתה בכלל תחפש משמעות? כי התודעה שלך חווה חיסרון, ... אתה נשען על שום דבר, אז אתה לא יכול לחוש שהבנת במאה אחוז את הסיפור. כי אתה אפילו לא יכול להבין דבר אחד מהסיפור במאה אחוז. אם אפילו מילה אחת מהסיפור אתה לא יכול להבין במאה אחוז, אז איך תבין את הסיפור במאה אחוז? ולכן התודעה שלך מחפשת משמעות. ומה זה משמעויות? זה גם רעיונות יחסיים. ותכלס מה עשית? לקחת עוד רעיונות יחסיים והדבקת אותם לסיפור. אבל זה לא אומר שזאת באמת המשמעות. וזה לא אומר שיש בכלל באמת משמעות. לא רק שהמשמעות שאתה מוצא ...

... לאנשים מסוימים? מה קורה כשמבינים שהדמות היא רק סיפור? האם יש יתרון בלרצות להיות כלום? כיצד מבינים את המושג האלוהים שבי? כיצד לגדל ילד עם מודעות כזו? למה אנשים מסוימים נהנים מהמשחק ואחרים סובלים ... חקירה עצמית יסודית, שמטרתה היא להשתחרר מההיאחזות בסיפורים ובדמויות שאנו מספרים לעצמנו על עצמנו. האדם בדרך כלל מזוהה עם הגוף שלו, השם שלו והסיפור שיש לו על עצמו - למשל, אני גבר, קוראים לי משה. אליעד אומר שכל ההזדהות הזו היא סיפור בלבד. אם ניקח אדם ונגדל אותו בסביבה שונה לחלוטין, עם שם אחר וזהות אחרת, הוא יזדהה עם זהות חדשה ושונה לגמרי. לדוגמה, אליעד משתמש בדימוי מתוך ... להרגיש טוב עם עצמו. מה קורה כשמבינים שהדמות היא רק סיפור? כשאדם מבין שהדמות שהוא מנסה להיות היא רק סיפור פנימי, הוא יכול להשתחרר מהתלות שלו בסיפור הזה. הוא יכול להמשיך לשחק בדמות אם הוא רוצה, אך מתוך בחירה חופשית ולא מתוך פחד או תלות. השחרור מהסיפור מאפשר חופש אמיתי, שבו האדם אינו תלוי בדמות מסוימת כדי להרגיש שלם. האם יש יתרון בלרצות להיות כלום? המחשבה לא אכפת לי מי אני מסמלת חופש גבוה, ... בהדרגה לכך שיש גם אפשרויות אחרות, שהזהות שלו היא סיפור ושאפשר להסתכל על המציאות בדרכים שונות. למה אנשים מסוימים נהנים מהמשחק ואחרים סובלים ממנו? לפי אליעד, מקור הסבל הוא תחושת החובה להיות מישהו ... השיחה הדרך הפרקטית להשתחרר מההזדהות היא לחקור את הסיפורים שאנו מספרים לעצמנו: למה אנו מספרים אותם, מה אנו מנסים להשיג דרכם, ומה האמת מאחוריהם. ככל שהחקירה הזו מתקדמת, האדם יכול לבחור להיות מי שהוא ... את התודעה מההיאחזויות - כמו השם שלך, הגוף שלך, הסיפורים שאתה מספר לעצמך. החקירה מתחילה בהבנת העובדה שאתה לא בהכרח מי שאתה חושב שאתה. אתה מזדהה עם הדמות שלך, אבל זאת רק מסכת של סיפור. לדוגמה, אדם יכול לחשוב שהוא משה - יש לו זיכרונות, תחושות, זהות. אבל אליעד אומר שזו פשוט תודעה שמזהה את עצמה עם גוף, שם, תכונות - וכל אלה הם ... עם דמות אחרת לגמרי. זה מדגיש שהאני שלך הוא בעצם סיפור בלבד. מהי משמעות הדימוי של עליסה בארץ הפלאות? אליעד מביא את הדוגמה של הסרט עליסה בארץ הפלאות, שבו עליסה אוכלת או שותה ומשנה את גודל גופה. ... אמצעי להרגיש תחושת ערך. מה קורה כאשר מבינים שזה רק סיפור? כאשר אדם מבין שהדמות שהוא מנסה לבנות - היא סיפור בלבד, אז הוא יכול לבחור להמשיך לשחק את הסיפור , או להשתחרר ממנו. אליעד מציע לא רק לשבור את הדמות, אלא להכיר בכך שהיא חלק מסיפור גדול יותר - ואז לבחור להזדהות איתה או לא, מתוך חופש ולא מתוך פחד. האם יש יתרון בלרצות להיות כלום? האפשרות של לא אכפת לי מי אני - מייצגת חופש ... ההיאחזות. אם אתה תבין שהדמות שאתה מנסה להיות היא רק סיפור שאתה מספר לעצמך - אתה תוכל לבחור האם להמשיך לשחק אותה או לא. בהמשך, אפשר גם לחקור את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, כדי להחליש את התלות ... הזאת? אליעד אומר שאי אפשר ישר לגדל ילד על תפיסת הכל סיפור בלי לתת לו קודם כל זהות בסיסית. ילד צריך קודם כל להזדהות עם משהו, כדי שיהיה לו ממה להשתחרר אחר כך. רק אחרי שנוצרה אצלו זהות כלשהי, אפשר ... מה המסקנה הפרקטית מכל השיחה הזאת? צריך לחקור מה הסיפור שאתה מספר לעצמך על עצמך, למה אתה מספר אותו, מה אתה מנסה להשיג באמצעותו, ומה האמת. ברגע שתתחיל לשאול את השאלות האלו - יתחיל תהליך של שחרור ... פנימי הוא להבין שהאדם לא בהכרח מזוהה עם הגוף או עם הסיפור שהוא מספר לעצמו. יש צורך לשאול את עצמנו את השאלות החשובות, כמו מי אני?, מה אני רוצה?, ולנסות להבין את התודעה מעבר לאחזויות שאנחנו יוצרים ... אדם מזהה את עצמו כבן אדם מסוים, הוא למעשה נמצא בתוך סיפור. למשל, הוא מספר על דימוי שבו אדם יכול לחשוב שהוא מישהו מסויים, אך אם הוא יצא מתוך ההגדרה הזו, הוא יוכל להבין שהוא לא מחויב להיות שום דבר ... האני, אלא גם לשאלה אם האני נוצר כתוצאה מאחזות, כמו הסיפור שלנו על עצמנו. התשובה לפי אליעד היא כן - כל אגו שנבנה סביב תודעה מסוימת הוא תוצאה של האחזויות שמתחזקות עם הזמן. הוא מסביר שבעצם ברגע שבן אדם ... מציין כי כל מה שאנו תופסים כאני הוא למעשה תוצאה של סיפור שאנחנו מספרים לעצמנו. אנו לא באמת יודעים מי אנחנו, ולפעמים אנחנו לא מבינים עד כמה זהותנו היא תוצאה של סיפור שיצרנו, ולא של מציאות אובייקטיבית. ההבנה הזאת היא קריטית לשחרור הפנימי, כי רק כשהאדם מבין שהאחיזה בזהותו אינה האמת המוחלטת, הוא יכול להתחיל ...

... אם אנו רוצים לשכנע מישהו בדרכים סמויות, נוכל להשתמש במיומנות שנקראת תורת הסיפור. מהות תורת הסיפור היא לדעת איך לספר סיפור בצורה שמעבירה מסר תת - מודע מבלי שהשומע יבין שאנחנו מנסים לשדר לו מסר כלשהו. לדוגמה, אם אנחנו רוצים לשכנע מישהו במשהו, נוכל לשלב את המסר בתוך סיפור מעניין. כאשר אנחנו מספרים סיפור בצורה חכמה, אנחנו יכולים לשתול בתודעה של האדם את המסר בצורה שהיא לא מודעת לו, ובכך להשפיע עליו מבלי שהוא ישים לב. מהי תורת הסיפור ולמה היא יעילה? תורת הסיפור מתמקדת בהבנה של איך סיפור יכול לשמש ככלי להעברת מסרים. לדוגמה, בפסטיבלים של מספרי סיפורים, יש אנשים שמומחים בסיפור, אך לא תמיד יודעים איך להעביר מסר סמוי דרך הסיפור. זהו כלי חזק מאוד, כי סיפור טוב יכול להפעיל את התת - מודע של השומע ולהעביר לו תחושות מסוימות, בלי שהוא ירגיש שאנחנו מנסים לשכנע אותו. לפי דוגמאות מההיסטוריה, כמו סיפורו של רבי נחמן, שהוא היה מתחיל לדבר על נושא כלשהו, ובשלב מסוים היה עובר לסיפור כדי להעביר מסר חשוב מבלי שאנשים ירגישו שהוא מנסה לשדר להם משהו. כאשר אנחנו מספרים סיפור, אנחנו יכולים לשתול מסרים בצורה חינמית, ככה שבלי שהשומע יהיה מודע לכך, הוא סופג את המסר. איך לשפר את יכולת הסיפור שלך? כדי לשפר את היכולת שלך לספר סיפורים ולהעביר מסרים בצורה חכמה, עליך להבין את מהות הסיפור שאתה רוצה להעביר. כדאי לקרוא הרבה טקסטים, במיוחד בשפות כמו אנגלית, ולהתמקד בהבנת המילים והמשמעויות שלהם. כשאתה לומד לזהות את המשמעויות הנסתרות של המילים, אתה מתחיל להבין איך לבנות סיפור בצורה שמאפשרת להעביר מסרים בצורה חכמה. תהליך הלמידה הזה יכול להקנות לך כלים לשלוט בצורה יותר טובה בסיפור, ולהפוך אותך לסופר שמסוגל להעביר מסרים מבלי שיבחינו בזה. איך להשפיע על מישהו בצורה סמויה? כדי להשפיע על מישהו בצורה סמויה, עליך להבין את המהות של הרצונות שלו. ברגע ... בין רצונותיו לבין מה שאתה רוצה שהוא יתעניין בו או יעשה. הדרך לשם היא דרך סיפור שמתאר את המהות של הרצון, ולשלול אותו עם סיפור שיעביר את המסר בצורה טבעית. איך לגרום למישהו להתעניין? תורת הסיפור השפעה על תת המודע שכנוע סמוי סיפור להעברת מסר כן. ש: אני יכול להגיד? אליעד: כן, אל תדאג אני אתן תשובה בנושא אחר, נו. מה השאלה דבר. ש: הצורך לדבר את הידיעות שלנו עם אנשים שמהשגרה אני אקרא לזה, אני ... שהוא ישים לב ששכנעת אותו, מה המבנה הכללי? המבנה הכללי הוא באמצעות תורת הסיפור, יש מקצוע שנקרא תורת הסיפור, מה זה אומר תורת הסיפור? ש: story telling באנגלית. אליעד: נכון, יש תורת הסיפור, מה זה אומר תורת הסיפור? זה מקצוע שלומדים אותו מי שלומד אותו, כן. ש: פעם ראשונה אני שומע את זה. אליעד: הנה אתה רואה, זה נושא שנקרא תורת הסיפור, מה זה תורת ה

... מפני שהם באמת מאמינים בכך, וגם כי יש להם אינטרס רגשי לחשוב כך. הסיבה לכך שוויכוח עם אדם פרנואידי ברמה הרציונלית בדרך כלל לא עובד היא שאותו אדם ממילא מאמין שהסיפור שלו אמיתי. כאשר שואלים שאלות רציונליות, כמו למה שהם יעשו את זה? או אם מנסים לפגוע בך, למה זה לא קרה עד עכשיו?, האדם הפרנואידי מרגיש צורך להצדיק את ... לא יאשים אותם, הוא יצטרך להתמודד עם זה שהוא האשם, ואז הוא ירגיש רע. לדוגמה, אדם שהעסק שלו נכשל, עלול להרגיש רע מאוד לגבי עצמו, להרגיש כישלון, ואז להמציא לעצמו סיפור שמישהו אחר אשם בזה שהעסק שלו נפל, כדי לא להרגיש שהוא כישלון. כך הוא משחרר את עצמו מהאחריות ומעביר אותה לגורם חיצוני, ובכך משפר את ההרגשה שלו. איך ... כשהוא נתקל בכישלונות, פחדים או תחושת נחיתות, הוא מחפש סיבות חיצוניות כדי להסביר את תחושותיו הקשות. אם אף אחד לא עוצר אותו ומראה לו את האמת, הוא מתחיל להאמין שהסיפורים שהוא המציא הם אמת. ברגע שהוא מזהה אפילו פירור קטן של אמת במציאות שיכול לאשש את הסיפור שלו, הוא מחזק את ההזיות ומפתח אותן. לדוגמה, אדם שחושש כל הזמן שיפרצו לביתו, וכל רעש קטן או אירוע מוזר גורם לו לחשוב שזהו ניסיון פריצה. בגלל הפחד ... וחיזוק הביטחון שלו, נמנע ממנו להידרדר לתוך עולם של הזיות שווא ופרנויות. לדבריו של אליעד, אם האדם היה מרגיש שלם עם עצמו מלכתחילה, הוא לא היה צריך להמציא שום סיפור שיצדיק את הכישלונות והחסרונות שלו. איך לטפל במחשבות רדיפה? מה לעשות עם הפרעות פרנואידיות? טיפול בסכיזופרניה ללא תרופות איך לעזור למישהו עם OCD? מהי ... בו החלק של לפגוע בו זה לא קשור לחשוב, אתה הבנת כי הוא יכל להמציא לעצמו דמיון אחר להגיד הם משתחווים לי הם עובדים אצלי לא יודע משהו אחר אם הוא כבר מספר ממציא סיפור תמציא סיפור הפוך. איפה הוא מרגיש יותר חשוב שהוא אומר רוצים לפגוע בי או שרוצים, אתה הבנת מה אני אומר. ש: הוא חש בערך. אליעד: לא אבל על פי פשוטו אם בן אדם חשוב ... אני לא סוס יש לו איזה היגיון בשיגעון שלו, עכשיו ברגע שאנחנו כבני אדם לא מבינים את ההיגיון שלו מה נגיד שהוא משוגע אבל במאה אחוז מהמקרים יהיה איזה משהו הגיוני מהסיפור זה דבר ראשון, זאת אומרת צריכים לדעת שגם בכל שיגעון יש איזה היגיון זה דבר ראשון. עכשיו שימו לב במקרה של מה שאמרתי לצורך העניין מה בעצם מדובר הבן אדם ... אחרי אלה ואלה נגיד הוא אומר לך אתה יודע ראיתי בטלוויזיה ככה וככה והם מדברים עלי אם אנחנו נשים לב אנחנו נראה שזה לא תלוש לגמרי מהמציאות יש איזה פירור של אמת בסיפור. זאת אומרת גם המשוגע זה לא במאה אחוז מהמקרים אבל שימו לב גם המשוגע ברוב המקרים הוא לא אומר יש פה פילים מנסים הנה הוא עכשיו, עומדים מחבלים מנסים ... אם הם מנסים לחסל אותך אז למה הם לא עושים ככה, אז אם זה ככה וככה אז למה ככה וככה ואז עכשיו הוא בגלל הפרנויה שלו שתכף נבין ממה היא נובעת עכשיו הוא צריך להמציא סיפור עוד יותר עכשיו הוא צריך להמציא הוא אומר רגע אז באמת זה לא הגיוני ואז הוא אומר לא זה ככה ועכשיו הוא ממציא פירוש עוד יותר מוזר לחזק לעצמו את הסיפור המקורי. זאת אומרת שכשאתה שאלת אותו אבל זה לא הגיוני תסביר לי למה ככה וככה הרבה פעמים אתה גרמת לו לחזק לעצמו עוד יותר את הסיפור כי הוא עיקם את המוח שלו עוד יותר כדי להמשיך להאמין במה שהוא מאמין. אוקי ולכן להתווכח בקטע הרציונלי בדרך כלל במקרים האלה זה לא עובד אין מה לדבר בכלל ... להגיד הם מנסים לעזור לי למה הוא צריך להגיד מנסים לחסל אותי. אוקי עכשיו יש כל מיני דרכים אפשר להגיד לדוגמא לשאול מתי המחשבות האלה הופיעו מתי הם התחזקו כל מיני סיפורים ואני אתן לכם דוגמא. הדוגמא היא כזאת בן אדם נגיד הקים עסק אוקי ולא הצליח בעסק או העסק נכשל הוא פחד שהעסק יכשל מה שזה לא יהיה ואז הוא התחיל לחשוב ... את עצמו בלי תנאים וכו ואז אין לו אינטרס להגיד שמנסים לחסל אותו לפגוע בו מה שזה לא יהיה, כי שתבינו לפעמים בן אדם כדי לא לחשוב מחשבות רעות על עצמו הוא ימציא סיפור שלא היה ולא נברא רק כדי לברוח מהכתב אישום שלו על עצמו. זאת אומרת בן אדם נגיד ידפוק לעצמו את החיים והוא פשוט לא יכול להסתכל על זה שהוא דופק לעצמו את ... היבט אחד ולכן אם אנחנו נרצה לעזור לו אנחנו צריכים ללכת דרך הדבר הרגשי. עכשיו יש עוד היבט נגיד שמישהו אומר נגיד מנסים לחסל את המשפחה שלי אוקי מה יכול להיות שהסיפור הוא כזה הבן אדם הרגיש שהוא מאוד חלש ושהמשפחה שלו הדבר היחיד שעושה לו טוב בחיים המשפחה שתומכת ויושבת איתו זה הדבר היחיד שעושה לו טוב, עכשיו ברגע שבן ... לא יעזבו אותך נגיד המשפחה שלך לא תעזוב אותך ואז המוח אומר לו לא אבל אתה לא בטוח בזה ואז הוא אומר לעצמו טוב איך אני ארגיש שאני עושה כדי להגן על עצמי בוא נמציא סיפור שמנסים לפגוע במשפחה שלי ואז עכשיו אני יכול להגן עליהם מזה שמנסים לפגוע בהם. זאת אומרת אם הבן אדם לא היה כל כך מפחד, בא נגיד לדוגמא בן אדם לא רוצה ... לפרוץ לי לבית, למה הוא חושב ככה כי מרוב הפחד שהוא לא רוצה שיפרצו לו לבית אז עכשיו הוא לוקח כל מיני דברים ומפרש אותם כאילו זה אומר שהולכים לפרוץ לו לבית זה הסיפור. עכשיו מה שזה אומר לנו שבמקרה הזה אם הבן אדם עוד פעם נגיד איך נעזור לו אז אם הוא יותר יאהב את עצמו וכו ויהיה לו יותר ערך עצמי אז ממילא הוא פחות ... לא יפחד לאבד אותם אז הוא פחות יצטרך להרגיש שהוא מגן עלים ואז אם הוא פחות מרגיש שהוא מגן עליהם אז הוא לא ימציא את הפרנויות או מה שזה לא יהיה. וכמובן שלפעמים זה סיפור משולב בסיפור והסיפור הזה שמנסים לחסל לו את המשפחה זה כדי למצוא יותר הגיוני למה מנסים לפגוע בו כל מיני סיפורים ועניינים אבל מה שאני מנסה להראות שתמיד יש משהו טוב שיוצא לבן אדם מזה שיש לו איזה סיפור מופרך לחלוטין. עכשיו למה בן אדם נגיד יש לו סיפור שהמציאות לא מספיק טוב למה בן אדם ממציא את הסיפור הזה שהמציאות לא מספיק טובה. ש: הוא מרגיש שהוא לא מוצלח בחיים המציאות לא טובה. אליעד: אז קודם דיברנו לא כל בן אדם עכשיו, לא סתם בן אדם אתה נגיד למה ... לא יודע אני לא מוצלח לא פה לא שם ואף אחד לא אמר לו לא על זה שום דבר ואז הוא אומר טוב מנסים לפגוע בי ואז אף אחד לא הגיב אמרו טוב בסדר זה יעבור לו ואז הוא ראה שהסיפור הזה לא כל כך אמין אז הוא אמר אוקי בוא נחזק את זה בוא נביא הוכחות הסיפור הוא נכון ואז הוא פתח טלוויזיה ראה אמר הנה זאת ההוכחה שמנסים לפגוע בי. עכשיו אם היו עוצרים את זה שם או עוצרים את זה לפני כן הוא לא היה מגיע לשם אבל ... והוא לא מסוגל לדמיין שהעסק שלו יפול כי אם הוא ידמיין שהעסק שלו יפול זה אומר שהוא לא שווה והוא לא מוצלח והוא לא זה והוא לא שם אז הוא עכשיו היה צריך להמציא סיפור בוא נמציא סיפור מי מאיים על העסק שלי כי לא יכול להיות שהעסק שלי לא מוצלח כי אני לא מספיק טוב או כי משהו, לא אין אפשרות אם העסק נופל זה אך ורק בגלל שניסו מאוד לחסל אותי. אז הוא ממציא סיפור ואז מספר סיפור על סיפור ואז אתה אומר לו אבל זה לא נכון ואז עכשיו הוא צריך להמציא עוד

... צמחונות ואלימות, הרוצח הראשון, סיפורי התנך, סיפור קין והבל, אכילת בשר, צער בעלי חיים, התאכזרות לבעלי חיים, רחמנות, אכזריות מהי הצביעות הצמחונית והטבעונית? במהלך ההרצאה, אליעד מתאר את הצביעות הצמחונית ... היא הפוסט שנפיץ ברשתות החברתיות על סיפור קין והבל בתנך. בפוסט, נטען כי קין, שהביא פירות וירקות כקורבן לאלוהים, היה הצמחוני הראשון, ואלוהים העדיף את הבשר של הבל. הבעיה, אליעד מציין, היא שבפרשנות ... תוך התעלמות מהקשר הרחב יותר של הסיפור . מהו סיפור קין והבל בתנך? הסיפור המקורי בתנך מתאר את קין ובל, שני האחים שהקריבו קורבנות לאלוהים. קין, שהיה עובד אדמה, הביא פרי אדמה כקורבן, בעוד הבל, שהיה רועה צאן, הקריב את בכור צאנו. ... הבל, אך דחה את קורבן קין. על פי הסיפור, קין, שנפגע מההחלטה, הרג את הבל, והפך לאדם הראשון בתנך שמתואר כרוצח. במהלך ההרצאה, אליעד מתאר את הדרך בה סיפור זה שונה ומסולף כדי להתאים לרעיון הצמחוני. כיצד נערך שינוי בהבנת הפסוקים? אליעד מסביר כי ציטוט הפסוקים מהתנך, כפי שהם מופיעים בפוסט ברשת, מציג את הסיפור בצורה מעוותת. למשל, נאמר כי קין היה הצמחוני הראשון משום שהוא בחר להקריב פירות וירקות, בעוד שלפי הפסוקים המקוריים, לא מדובר בכלל בבחירה אידיאולוגית של קין ... אינן בהכרח הבחירות הדתיות המובילות בסיפור המקראי, ושהפרשנות המודרנית של המילים במטרה להציג את צמחוניותה של הדמות מציגה עיוות מהותי. האם ניתן להניח שמי שמרחם על בעלי חיים הוא צמחוני? אחת השאלות ... ההרצאה היא האם הצמחונות בהקשר של סיפור קין והבל נובעת מרחמים על בעלי חיים. אליעד טוען כי המניפולציה הזו אינה בהכרח נכונה, משום שאין שום הוכחה לכך שקין היה צמחוני או שהכוונה שלו היתה להימנע מאכילת ... הצמחונות והאכזריות, אך למעשה מדובר בסיפור שמדבר על הבחירות האישיות של הדמויות, ולא על תיאור של עקרונות מוסריים או אורח חיים דתי. האם יש קשר בין סיפור קין והבל לצמחונות? לבסוף, אליעד מסכם את ההרצאה בכך שהסיפור המקראי על קין והבל לא מספק שום ראיה לכך שהתנך מקדם עקרונות של צמחונות או טבעונות. השאלה שמנחה את ההרצאה היא האם ניתן להבין מתוך סיפור זה את עקרונות הרחמים על בעלי חיים, כפי שהצמחונים והטבעונים מציעים לעיתים. אליעד מבקש להדגיש כי הציטוטים המובאים לפעמים, המפרשים את הבחירות של הדמויות ... בהכרח מבוססות על התוכן המקורי של הסיפור. צביעות צמחונית? צמחונות בתנך? האם קין היה צמחוני? אלוהים והקרבת קורבנות תנך וצמחונות ...

... יעילים, איך לשאול שאלות נכונות? איך להגיע להסכמה? פירושים של שאלה, הנחות יסוד של שאלה, סיפור של שאלה, ניתוח שאלה, האם לעבור נושא בדיון? מהי השאלה הנכונה? איזו שאלה לשאול? מבנה תקין של תשובה לשאלה, תשובה מלאה איך לנהל דיון יעיל ולשאול שאלות נכונות? כדי לנהל דיונים ... לעומק את מבנה השאלה עצמה, וכן את כל מה שקשור לשאלה כגון הנחות יסוד, פירושים אפשריים, והסיפור מאחורי השאלה. היכולת לנהל דיון עם אנשים אחרים משפרת גם את היכולת של האדם לנהל דיונים פנימיים עם עצמו, כי גם בתוכו של האדם ישנם קולות וחילוקי דעות רבים. האם לכל שאלה יש הנחות יסוד וסיפור מאחוריה? לפי אליעד, מאחורי כל שאלה ישנן תמיד הנחות יסוד. לדוגמה, כשמישהו שואל מה השעה?, הוא מניח שיש מושג של שעה, שניתן לדעת אותה, ושהאדם שמולו יודע אותה. בנוסף, לכל שאלה ישנו גם סיפור מסוים שמסביר מדוע האדם שאל אותה. למשל, האדם יכול לשאול מה השעה? מפני שיש לו פגישה חשובה, או שהוא צריך להספיק לאוטובוס בזמן. אליעד מדגיש שיש הבדל בין הנחות היסוד לסיפור של השאלה. הנחות היסוד הן רעיונות בסיסיים שבלעדיהם אי אפשר היה בכלל לשאול את השאלה, בעוד שהסיפור הוא הרקע או המניעים שמאחורי השאלה, אשר יכולים להשתנות. האם חייבים להסכים על הנחות היסוד לפני שמתחילים לענות על השאלה? אליעד מסביר שאפשר להבין שאלה גם בלי להסכים על ההנחות ... מצליחים להסכים על השאלה עצמה, מומלץ ללכת אחורה ולבדוק מהן הנחות היסוד, פירושי המילים, או הסיפור שמאחוריה. לדוגמה, בשאלה האם אני צריך להתפטר?, אפשר לפרש אותה בכמה דרכים: האם צריך להגיש מכתב התפטרות עכשיו, או האם נכון בכלל לעזוב את העבודה מתישהו בעתיד. יש הבדל גדול ... כיצד להתנסח ולשאול שאלות בצורה ברורה? אליעד ממליץ להתנסח באופן ברור, בלי מילים מיותרות וסיפורים לא נחוצים. אם המטרה היא לקבל תשובה ברורה לשאלה, עדיף לשאול את השאלה בצורה ישירה ככל האפשר, ללא סיפור או רקע מיותר. לדוגמה, כשאדם רוצה לקנות חלב בסופר, עדיף שיילך ישירות לחלב ולא יתעכב בדברים אחרים בדרך, כי אחרת הוא עלול לשכוח מה רצה לעשות במקור. סיכום הכללים לניהול ... או מפריע לדיון. לברר פירושים אפשריים של שאלות כשיש מחלוקת או ספק. להימנע ממילים מיותרות וסיפורים לא נחוצים כששואלים שאלות. כשיש אי - הסכמה, לבדוק קודם כל מה הייתה כוונת השואל ולא למהר להכריע. איך לשאול שאלות נכונות? מהן הנחות יסוד של שאלה? איך לנהל דיונים יעילים? ... האם צריך להסכים על הנחות היסוד של השאלה כדי להסכים על השאלה? האם לכל שאלה יש מאחוריה סיפור או רק הנחות יסוד? הסיפור של השאלה, הנחות היסוד של השאלה, מה זה אומר איך לדעת איך מוצאים תשובה לשאלה? איך לדעת האם אנחנו עוברים נושא או לא? למה חשוב לנתח איך מנתחים שאלות? האם לשאלה יש מספר ...

... לה. לדוגמה, אם אדם אומר לנו הלכתי אתמול לטייל, המילים הלכתי לטייל הן העובדה בלבד, אבל מיד המוח שלנו מייצר סיפור שלם מסביב: איפה הוא טייל, למה טייל, עם מי טייל, ומה הרגיש במהלך הטיול. אליעד מסביר שהדרך המעשית לפתח שיחה היא לזהות בראש את התמונה או הסיפור שהמוח שלנו מוסיף למשפט הפשוט, ולהפוך את אותם פרטים לא ידועים לשאלות. לדוגמה, אם מישהו מספר שהלך לים, אנחנו מיד חושבים: הוא בטח ישב על החוף, לקח שמשייה, אולי שחה או שתה משהו. ... כיצד האסוציאציות במוח מסייעות בניהול שיחה? אליעד מדגים כיצד אפילו מילה פשוטה כמו מיץ תפוזים מייצרת אצלנו סיפור שלם: אנחנו מיד מדמיינים תפוזים נסחטים, כוס קרה, טעם מתוק או חמוץ, ואולי גם זיכרון מסוים. לכל מילה יש משמעות עמוקה יותר מעבר לצליל שלה. המוח יוצר תמונות ואסוציאציות אוטומטיות, ... אליעד כהן מציע נוסחה מעשית ופשוטה לפיתוח שיחה: קח את המשפט שאמרו לך ושים לב לעובדות הברורות שבו. זהה את הסיפורים והאסוציאציות שהמוח שלך מוסיף אוטומטית סביב העובדות. הפוך את הפירושים והאסוציאציות האלו לשאלות ברורות ופשוטות. בכל תשובה שקיבלת, חזור על התהליך כדי להמשיך ולפתח את השיחה. לדוגמה, אם מישהו אומר הייתי בים, מיד אפשר לכתוב סיפור שלם על זה: היה חם היום, בטח לקחת שמשייה, אולי הזמנת משקה או שיחקת מטקות. מתוך זה נולדות השאלות: מה לקחת לים?, עם מי הלכת?, שחית או סתם ישבת?. היכולת הזו מאפשרת לכל אדם, גם אם ... בין - אישית טובה וזורמת בקלות יחסית. איך לנהל תקשורת בין - אישית בצורה טובה? מדוע המוח שלנו נוטה להשלים סיפורים? כיצד להתגבר על חשש מיצירת שיחה? היצמדות לאמת ואופן השימוש בה בחיי היומיום איך לפתח שיחה מוצלחת? כיצד ניתן ללמד אדם לפתח שיחה? השיחה מתחילה בשאלה כיצד מלמדים מישהו לפתח ... אומר מייצרת לנו במוח תמונה גדולה יותר. אם אומרים הלכתי לים, אנחנו לא מסתפקים רק במילים הללו, אלא בונים בראש סיפור: מה השעה, מה המזג אוויר, מה נעשה בפועל, האם שחינו או השתזפנו, וכולי. כך גם אם מישהו אומר מיץ תפוזים - המוח לא נעצר בשתי המילים הללו, אלא חושב על תפוזים נסחטים, צבע הכתום, ... שיחה עם אדם, אפשר לקחת את מה שהוא אומר ולהוסיף עליו חיבור של כמה משפטים, כאילו כותבים על זה חיבור שלם או סיפור: הלכת בים בשתיים בצהריים?, היה חם?, לקחת שמשייה?, שחית או רק ישבת?, וכן הלאה. כל תוספת כזו היא בעצם שאלה שנולדת מההבדל בין מה שאנחנו כבר מדמיינים לבין מה שאיננו יודעים באמת. ... מילה מילה (כמו ים, הייתי, היום) ולשאול את כל מה שעולה, אך הדרך האינטואיטיבית היא לזהות שהמוח שלנו כבר ממציא סיפור הרבה מעבר למשפט הבסיסי שנאמר. כיצד ההיצמדות לאמת עוזרת לפתח שיחה? אליעד מוסיף שרעיון ההיצמדות לאמת - כלומר, לבדוק מה באמת נאמר לעומת מה שאנחנו מפרשים - קשור ישירות ליכולת ... כך צצות שאלות חדשות. אליעד מסכם שהנוסחה הפשוטה היא: קבל את מה שאמרו לך (העובדה), בדוק מה אתה מפרש מזה (הסיפור הנלווה שיצר לך בראש), והפוך את אותו פירוש לשאלות. כך אפשר ללמד אדם לפתח שיחה, גם אם אינו מורגל בכך. איך לנהל תקשורת בין - אישית בצורה טובה מדוע המוח שלנו נוטה להשלים סיפורים כיצד להתגבר על חשש מיצירת שיחה היצמדות לאמת ואופן השימוש בה בחיי היומיום עכשיו דיברנו על זה כמה פעמים נדבר עוד פעם נגיד שרוצים ללמד מישהו לפתח שיחה, אתה יודע לפתח שיחה? ש: ... לטייל עכשיו תפרש מה נראה לך שהוא אמר, מה לדעתך הוא אמר שהוא אמר הלכתי לטייל מה לדעתך מה הוא סיפר תוסיף על הסיפור תוסיף. ש: יכול להיות שהיה לו קצת רע והוא אולי הלך לטייל כדי להרגיש טוב. אליעד: שנייה ואז אתה מוסיף איזה סיפור אתה מוסיף סיפור אוקי יכול להיות שהיה לו רע הוא הלך לטייל כדי להרגיש טוב, מה עוד יכול להיות שהוא התכוון? ש: יכול להיות שבאופן סיסטמתי הוא הולך לטייל. אליעד: מה עוד יכול להיות, אוקי מה עוד ... מה צייר לי אוקי בא נעשה את זה אחרת הוא אמר לך הייתי בים עכשיו אני אומר לך קח דף ונייר ותצייר תכתוב על זה סיפור עבודה או חיבור בזה תכתוב סיפור, מה אתה יכול לספר לי על מה שהוא אמר קח איזה משפט שהוא אמר ותהפוך את זה לסיפור מה הסיפור שאתה יכול נגיד לספר על זה? ש: נקרא לזה לדוגמא ספציפית לזה. אליעד: בשתיים בצהריים. ש: בשתיים בצהריים לקח כיסא. אליעד: לא שתיים בצהריים החליט שהוא היה בבית היה מאוד חם החליט ... כן החליט שהוא נוסע לים נסע לים התלבט מה לקחת לים לקח לים שמשייה ישב בים לקח כיסא הזמין קפה, ראה את השמש שחה סיפור. עכשיו הוא אמר שהוא היה בים ויש לך סיפור מסביב, עכשיו אוטומטית כשהוא אומר לך באתי מהים נגיד הוא אומר לך הייתי היום בים במוח שלך היה על זה סיפור שהוא מעבר לשלוש מילים של הייתי בים. כשהוא אומר לך הייתי בים בראש שלך בטוח היה איזה סיפור, נגיד שהוא אומר לך את המילה שולחן יש בראש איזה סיפור על המילה שולחן. ש: למה זה בטוח? אליעד: כי המשמעות של המילה שולחן היא נגזרת מהסיפור שאתה מספר על המילה שולחן, אוקי עכשיו מה אני חותר. ש: לא, בסדר זה נשמע טוב ומעניין מה שאתה אומר אבל כאילו. אליעד: אתה הבנת את התיאוריה לפני שזה נשמע טוב ומעניינת. ש: אוקי בא ... בן אדם שרגיל להיצמד לאמת אוטומטית הוא גם יודע לפתח שיחה, למה כי מה זה להיצמד לאמת להיצמד לאמת זה מישהו מספר סיפור אתה שואל את עצמך האם אני בטוח שהפירוש שאני מפרש האם אני בטוח שהוא נכון ואת זה אתה הופך לשיחה. אם מישהו מספר לך סיפור הילדה שלך אומרת לך אני בבית ואז בראש שלך קופץ כנראה שעכשיו היא עושה משהו מסוים עכשיו אם אתה בראש שלך כבן אדם רגיל, לדעת לבודד את העובדה והפירוש ואתה יודע לשאול את עצמך רגע מי ...

... אליעד כהן פותח את ההרצאה בשני סיפורים מרכזיים הקשורים במושג יציאה מהארון. בסיפור הראשון, מוזכר אדם שיש לו בית ובבית יש ארון. סיפור זה מובא במסגרת סיפורי פוגי, ואליעד מציין שהסיפור קיים שם, אף שלא ברור אם הוא אמיתי או מטאפורי. הסיפור השני עוסק באדם שחי בארון במובן של הסתתרות של זהות מינית, כלומר, הומוסקסואל שמנהל חיים כפולים ומסתיר את נטייתו המינית. הוא נמצא במצוקה קשה ומגיע עד לרצון להתאבד, כיוון ... וחשיבה לא מקובעת איך מתחיל הסיפור על האיש והארון בסיפורי פוגי? ש: מהו בעצם הסיפור שמוזכר בתחילת הדברים? ת: בתחילת הדברים מסופר על איש שיש לו בית, ובבית יש ארון. זה חלק מסיפור מסוים שמסופר בתוך סיפורי פוגי. נשאלת השאלה אם אכן קיים סיפור כזה בסיפורי פוגי או לא, אבל לכאורה מדובר בסיפור על ארון שנמצא בתוך בית של איש, וזהו כנראה סיפור אחד מני רבים שנכלל במסגרת שנקראת סיפורי פוגי. יש אפשרות שאולי הסיפור באמת קיים, ואולי הוא רק דימוי כלשהו, אך לטענת המספר, הסיפור על הארון מופיע בסיפורי פוגי. האם באמת קיים סיפור כזה על הארון בסיפורי פוגי? ש: האם הסיפור הזה על הארון באמת נמצא בסיפורי פוגי? ת: נטען שהסיפור הזה אכן קיים בסיפורי פוגי ושיש באמת סיפור על ארון מסוים. יחד עם זאת, לא ברור עד כמה הוא קיים במציאות או שמדובר בסיפור דמיוני. כך או כך, הסיפור מוזכר כסיפור הארון הראשון, שבו מדברים כביכול על ארון שנמצא בבית של איש. בין אם הוא אמיתי ובין אם הוא מטפורי, זהו הרקע לסיפור הראשון שהוזכר. מהו

... בו מחייב אותך לחשוב בדרך מסוימת, או שאולי אפשר להגיע ממנו למסקנות שונות. כיצד לזהות מסרים סמויים ולחשוב בצורה ביקורתית? כאשר אדם שומע סיפור כלשהו, בין אם זה בעיתון, בטלוויזיה או ממישהו אחר, כדאי לשאול כיצד הסיפור הזה משפיע על מחשבותיו ועל עמדותיו. לפעמים סיפור פשוט הוא הקדמה או מסר סמוי שנועד להשפיע על דעותיו של האדם לגבי נושא אחר. למשל, סיפור על כלב שנשך אדם יכול להיות הקדמה למסר רחב יותר, והאדם יכול לבדוק כיצד סיפור זה משפיע על דעתו לגבי נושא מסוים. כמו כן, כשמישהו מספר סיפור, כדאי לחשוב למה הוא סיפר אותו, מה המסר הסמוי שנמצא מאחורי הסיפור, והאם בכלל הסיפור מחייב להסיק מסקנה כלשהי. כך, אדם יכול להגן על עצמו מפני שכנוע עקיף או מניפולציה, ולפתח מודעות ... הזאת שהיא תגרום לו לעשות את הפעולה הזאת וכן הלאה עושים שכנוע עקיף לשכנוע עקיף, מרחיקים את המסרים כאילו מהדבר המרכזי. לדוגמא נגיד בסיפור של הדירות ואז נגיד לבן אדם תראה איך האנשים חיים מאוד טוב בדירות, נגיד אנשים מאוד עשירים ואז ... הדבר הזה, לחשוב את הדבר הזה. אוקי זה דבר ראשון זאת אומרת לנסות להיכנס לראש של הבן אדם השני. ועכשיו הדבר העוד יותר חשוב שהוא המפתח לכל הסיפור הזה הוא כדלקמן, בן אדם שרוצה לשפר את יכולת השכנוע שלו ולהגדיל את הסיכוי שלו לשכנע בשכנוע עקיף כל ... האלה ונוביל אותו למסקנה הזאת והזאת. אוקי כל מה שדיברתי עד עכשיו רלוונטי גם מהיבט נוסף, מה זאת אומרת מהיבט נוסף נגיד שבן אדם שומע איזה סיפור, מישהו מספר לך איזה סיפור סתם סיפור מספר סיפור, בן אדם יכול לשאול את עצמו איך הסיפור הזה משפיע על הדעות שלי בנושא אחר?, לבדוק האם הסיפור הזה והזה משפיע על הדעות שלי בנושא אחר?. נגיד לקחת איזה נושא להגיד אוקי על כל סיפור הזה ועל כל תסביכיו, איך הסיפור הזה שעכשיו שאני שומע משפיע על הדעה שלי בנושא X, איך זה משפיע ואז הבן אדם פתאום יכול מעוד היבט לראות אני בעצם רואה שהסיפור הזה והזה הוא בעצם הקדמה הוא בעצם מבוא, הוא בעצם הנחת יסוד חלקית אפילו שמעודדת אותי לחשוב ככה וככה וזה מזה אני מסיק ככה וככה ואז אני עושה ככה וככה. זאת אומרת עוד פעם לקחת סיפור, בן אדם סתם שמע סיפור קרא כתבה, ראה משהו בעיתון ראה משהו בחדשות ושואל את עצמו איך הסיפור הזה עכשיו, סתם סיפור כלב נשך בן אדם, איך הסיפור הזה משפיע על דעתי לגבי X, איך זה משפיע? בא נבדוק בוא נמצא קשר כלשהו אפילו נמציא קשר. אוקי והדברים האלה מתחילים לחשוף לבן אדם איך המוח שלו עובד. ויש עוד היבט בסיפור הזה ברגע שמישהו בא למכור לך מוצר והוא מספר לך סיפורים סתם סיפורים לפי תומו הבן אדם יכול לשאול את עצמו למה הוא מספר לי את הסיפור הזה, מה הוא מנסה להגיד בסיפור הזה האם בסיפור הזה יש פה עכשיו איזה מסר סמוי, אולי ב