עצמאות ב"ביסים" (צעדים) קטנים

רבים מאיתנו מחפשים את החופש ואת העצמאות בתחומים שונים בחייהם. אני, שהתמקצעתי בחופש פעולה, חופש לעזור לאנשים, חופש לעשות שינויים ולאמן לשינוי, מעצבת לי את העצמאות ומגדירה אותה בכל יום מחדש.

המאמר הבא אמנם מתקשר ליום העצמאות ויותר מכך מתאר דרך ממש טובה ובטוחה להגיע לעצמאות.

נא להכיר: שיטת הקאיזן.

ישבתי עם איריס בבית קפה ותיארתי לה את שיטת עבודתי. דיברנו על שינויים וכמה קשה ליישם שינויים ולהתמיד בשינוי לאורך זמן. דיברנו על שינוי באורח חיים ובחופש ממלחמה מתמדת במשקל ובהרגלים הקלוקלים. היא פתאום חייכה ואמרה לי "את עובדת כמו בשיטת הקאיזן". כדי ללמוד עוד ולבסס את השיטה התחלתי לקרוא בספר המתאר שיטה מוכחת ובדוקה להצלחה.

"צעד קטן לשינוי גדול / ד"ר רוברט מאורר"

איך נגיע לעצמאות מלאה בנושא שדורש שינוי?

בצעדים קטנים, צעד אחר צעד.

ראשית נשאל שאלות. ע"י שאלת שאלות קטנות, המח מרגיש במשחק. שאלות קטנות יוצרות סביבה מנטאלית שמקדמת בברכה יצירתיות ושעשוע. מי שמע פעם אמא ששואלת את ילדה "איך עושה פרה? " והילד נהנה, מסתקרן ומחייך רק מעצם טון השאלה גם אם אינו יודע את התשובה. מי ראה אנשים בחדר המתנה פותרים תשבץ? מה מהנה בתשבץ? סגנון השאלות והתשובות מוצא חן בעיננו ונתפש כמשחק במקום כאיום.

נסו את השאלה הבאה: לו הבריאות הייתה בראש סדר העדיפות שלי מה הייתי עושה בכל יום שונה?

או - איך אני יכול לשלב פעילות גופנית בשגרה היומיומית שלי?

העניין הוא לשאול ולשאול, בלי לחץ, בחופש מוחלט, עד שמתקבלת תשובה.

שאלות בעלות אופי היפותטי מקלות על המח לייצר תשובה יישימה.

בספר ובהרצאות שאני עורכת בנושא אני מסבירה את המנגנון המדויק שמאפשר תשובה ממקום רגוע.

צעד שני - פעולות קטנות. איזו פעולה קטנה אני יכולה לעשות היום לקראת היעד שלי (לרדת במשקל, להיגמל מהצורך הכפייתי בהרבה מתוק, להיות יותר בכושר) ? עשיית צעדים קטנים בידיעה שאנחנו מפיגים את הפחד ומפתחים הרגל חדש, מצריכה אמון ואופטימיות. אמון ואופטימיות מתפתחים ע"י הצלחה בצעד קטן.

כל פעם שמרגישים חומה של התנגדות, כדאי להקטין את הצעד, במקום לוותר עליו. אפרת כל כך רצתה לשפר את הכושר שלה לאחר שהחלימה ממחלה קשה, היא חשבה ש 15 דקות הליכה סביב הישוב הוא צעד קטן וישים עבורה (לעומת שעה שהייתה רגילה בה לפני המחלה), לאט לאט החלה לשים לב שהסיבות והתירוצים להימנעות מההליכה חוזרים על עצמם. החלטנו שאפרת תתחייב בשלב זה על 10 דקות בלבד. ואכן זה עבד.

צעד שלישי - זיהוי ותשומת לב לדברים קטנים. נחזור לסיפור עם אפרת, אפרת שמה לב שכל פעם לפני שעת ההליכה היעודה של 15 הדקות, היא נזכרת שלא עשתה משהו ממש חשוב כמו לא ארגנה בייבי - סיטר לילדה, שתשמור עליה בעת ההליכה. או "במקרה" שכחה את נעלי הספורט באוטו, ובעלה בדיוק נסע... וכן הלאה.

ניואנסים קטנים שאם לא שמים לב אליהם מבעוד מועד, גדלים להיות ממש מפריעים, שרק האנרגיה של תיקון הפגמים מחזירה אותנו אחורה מספר צעדים.

שאלת קאיזן שאשאל את עצמי במצב זה היא: "האם הטעות הקטנה שזיהיתי משקפת בעיה גדולה יותר? האם יש לה פוטנציאל לצבור תנופה? " חזרה על שאלה זו תבטיח לי תשובה מהימנה. האם אהיה מספיג רגישה כדי לשמוע את התשובה?

צעד רביעי - להיות מוכנים ומודעים ל"שטחים מתים". ישנם 3 שטחים מתים. כמו ברכב, מהמקום בו אנו נמצאים אנו לא רואים את התמונה כולה, לפעמים חייבים להיעזר במראה. את תרגיל המראה אני כמעט תמיד עושה. משקפת לאדם היכן הוא נמצא, ומי בסביבה הגיע על מנת להציב בפניו עובדה ששייכת לו אך אינה נעימה לו.

לדוגמה שטח מת אחד: האם פעם קרה שכל כך רציתם את העבודה שלא שמתם לב שיש בה כל מיני דברים שלא ממש מוצאים חן בעיניכם? ואחר כך אמרתם כן... היו סימני אזהרה.

צעד חמישי - תגמולים קטנים לעידוד. מי לא אוהב לקבל מילה טובה, מתנה קטנה וסמלית, כרטיס ברכה, הוקרה פומבית, תעודת הוקרה? כולנו זקוקים להתייחסות מעודדת. כשמתגמלים מישהו יש כללים שתשומת לב אליהם תתאים למטרה שבה אנו מעוניינים.

דוגמה: מי שנמצא בתכנית אורח חיים בריא ותזונה נכונה, יקבל פרס של תכשיר טיפוח הגוף, ולא הזמנה למסעדה.

התגמול צריך להיות מותאם לאדם: יש אנשים שנוח להם עם מחמאה, אחרים תופסים מחמאה כהתנשאות. על מנת לדייק נשאל את האדם, ברוח קאיזן, שאלה קטנה "איך אפשר להביע בפניך את הערכתנו? "

לסיכום: ישנם בספר עוד כלים, עוד טיפים והרבה דוגמאות. יש באימונים ובהרצאות שאני עורכת על שינויים והרגלים תרגילים יישימים, שיעזרו לכם לברר לעצמכם מה ואיך יעבוד עבורכם ויביא אתכם למטרה בלי קושי משתק. בשונה נהשיטות הדרסטיות שבבת אחת רוצות לתקן ולהפוך, זו באמת מצליחה! זו באמת מבטיחה שלא תהיה חזרה אחורה. מי מכיר את הריבית על ירידה מהירה במשקל?

כאן במאמר נתתי על קצה קצהו של המזלג מתוך תורה שלמה וכל כך נכונה.

פתאום שמתי לב שנושא שהיה אינטואיטיבי עבורי ונכון לעבודה עם אנשים מקבל משנה תוקף בשלל של מחקרים.

אני ממליצה מכל הלב לקרוא ולהתוודע לשיטה, לבקש ולקבל עזרה. ולא להישאר לבד עם מה שאתם קוראים לו "הבעיה".

ונסיים בשאלה: מהו הצעד הבא, הכי קטן עבורכם שיקדם אתכם לקראת העצמאות, לא של המדינה ולא של האומה אלא שלכם של נשמתכם וגופכם?