הנשמה אינה ב"אני" אלא בין ה"אני" ל"אתה".
היא נמשלת לא לדם שזורם בך אלא לאוויר שאתה נושם (מרטין בובר מתוך "אני ואתה")
הקשר בין נשימה ונשמה אינו מילולי בלבד.
אויר הוא הדלק העיקרי שלנו.
בלי אוכל אפשר לשרוד ימים רבים.
בלי שתייה ניתן לשרוד ימים בודדים אבל בלי אויר אי אפשר לשרוד חמש דקות.
אם אין נשימה, יוצאת הנשמה.
נשימה היא הגשר בין גוף לנפש, הקשר בין מודע לתת מודע, התזוזה של הנפש בחומר.
נשימה היא המפתח לבריאות, פעילות שאנו יכולים ללמוד לווסת ולפתח על מנת לשפר את מצבנו הפיזי, הנפשי והרוחני.
מתי פעם האחרונה עצרתם וברכתם את עצמכם מעצם העובדה שהגוף שלכם נושם?
הנשימה שלנו, כמו כל תהליך אחר בגוף, פועלת 24 שעות ללא הפסקה.
לנו זה מובן מאליו! רק כשמשהו משתבש, הגוף מאותת לנו בכאב.
רק אם אנו מודעים, אנו קשובים לגופנו, עוצרים את המרוץ ומודים שלא שמנו לב שיש לנו גוף שדורש התייחסות.
אם איננו מודעים, הגוף שולח איתותים חזקים יותר כדי לתפוס את תשומת ליבנו.
ברובד הרגשי, לנשימה קיימת "אינטליגנציה".
נשימה מודעת, תוביל אותנו לחוות את התהליך באופן הנכון לנו ביותר בכל מפגש מודע.
כלומר, בעת ביצוע תהליך נשימה עם התבוננות פנימית.
לעיתים הנשימה תעלה אמוציות ותהווה למעשה שחרור רגשי ברמה גבוהה.
לעיתים המפגש עם הנשימה יהיה יותר פיזי.
במקרה זה, הנושם יחווה את החסימות ברמה של הגוף כלומר, יופיע סימפטומים בצורת כאבים ומחלות.
ישנם פעמים בהם הנשימה תוביל את הנושם למדיטציה שקטה ועדינה, ולעיתים הנשימה תהיה אקטיבית יותר ואף ווקאלית.
במקרים מסוימים, הנושם יחווה את כל הדברים האלה ביחד.
סוגים שונים של תרגילי נשימה מועילים בהורדת המתח, חרדה וכאב.
כמו כן הם מעודדים נשימה מלאה יותר ביומיום, נשימה המציידת את הגוף עם יותר חמצן, ויכולת גבוהה יותר לריפוי.
חמצן גבוה יותר בגוף מייעל את יכולת הריפוי העצמי של הגוף ואת מערכת החיסון.
מכיוון שאנחנו נושמים כאלף נשימות כל שעה, כל נשימה היא הזדמנות לתרום לתהליך הריפוי.
אנשים מגיעים אלי עם כאבים פיזיים מאוד חזקים המלווים בהתכווצויות שרירים.
כשהכל מכווץ החמצן לא מגיע לתאים וכך הכאב יותר חד, פשוט מרוב כאב אנשים שוכחים לנשום! הדבר הראשון שאני מלמדת אותם הוא להחזיר לעצמם את הנשימה.
על ידי נשימה נכונה והרפיה לפחות 50% מהריפוי מובטח.
אני מצרפת תרגול הרפיה שכל אחד יכול לעשות לבד ולחוות את הדבר הקסום והמרגיע:
הנשימה המודעת:
נשב או נשכב בתנוחה נוחה, נרפה בגדים, נשחרר נעליים וכל דבר שעשוי להפריע.
נעצום עיניים וננשום עמוקות שלוש פעמים.
לאחר מכן נשוב לנשום בקצב הרגיל.
נתחיל להתרכז בנשימה עצמה מבלי לנסות לשנות את הקצב, פשוט לתת לנשימה לקרות מעצמה בעוד שאנחנו רק מאזינים לה, ערים למה שהיא עושה לנו.
מנסים להיות ערים לכל התהליך הזה אשר קורה מעצמו מיום לידתנו והוא משמש רקע לפעילותנו.
הנשימות מתחלקות לשאיפה ונשיפה, אנו ערים לעלייתו של בית החזה עם כל שאיפה וירידתו עם כל נשיפה.
אנו מתחברים לעליות והירידות האלו של בית החזה.
בהמשך, אנו מדמיינים כל נשימה כאילו היא גל באוקיינוס.
בכל עליה של בית החזה, הגל מתרומם מעל פני הים.
כל ירידה של בית החזה, הגל יורד ונמוג בתוך הים.
עם הדימוי הזה אנו ממשיכים הלאה עד שאנו הגל עצמו, ואנו עולים ויורדים לפי קצב הנשימה, בכל עליה וירידה של בית החזה.
עליה וירידת הגל הופכת לנדנוד נעים כמו בתוך ערסל, או כמו תינוק אשר מעורסל בידי אימו, הים הוא האם אשר מנדנדת את התינוק בזרועותיה ואנחנו התינוק, מעורסלים, וחווים נדנוד קבוע שהוא הנשימה שלנו.
אפשר להישאר שם בים ולהירגע עוד ועוד ואפשר להחליק אל תוך השינה.
לאחר כמה דקות אפשר לשוב לכאן ולעכשיו, כלומר להשיב את המודעות שלנו אל החדר ואל התנוחה בה אנו נמצאים.
בימים טרופים אלו, קחו נשימה, מלאו את הנשמה וכך כל אחד ואחד יצליח ולו במעט ליצור מרחב של אור ושקט שיעזור לו להתגבר על הלחץ.
היא נמשלת לא לדם שזורם בך אלא לאוויר שאתה נושם (מרטין בובר מתוך "אני ואתה")
הקשר בין נשימה ונשמה אינו מילולי בלבד.
אויר הוא הדלק העיקרי שלנו.
בלי אוכל אפשר לשרוד ימים רבים.
בלי שתייה ניתן לשרוד ימים בודדים אבל בלי אויר אי אפשר לשרוד חמש דקות.
אם אין נשימה, יוצאת הנשמה.
נשימה היא הגשר בין גוף לנפש, הקשר בין מודע לתת מודע, התזוזה של הנפש בחומר.
נשימה היא המפתח לבריאות, פעילות שאנו יכולים ללמוד לווסת ולפתח על מנת לשפר את מצבנו הפיזי, הנפשי והרוחני.
מתי פעם האחרונה עצרתם וברכתם את עצמכם מעצם העובדה שהגוף שלכם נושם?
הנשימה שלנו, כמו כל תהליך אחר בגוף, פועלת 24 שעות ללא הפסקה.
לנו זה מובן מאליו! רק כשמשהו משתבש, הגוף מאותת לנו בכאב.
רק אם אנו מודעים, אנו קשובים לגופנו, עוצרים את המרוץ ומודים שלא שמנו לב שיש לנו גוף שדורש התייחסות.
אם איננו מודעים, הגוף שולח איתותים חזקים יותר כדי לתפוס את תשומת ליבנו.
ברובד הרגשי, לנשימה קיימת "אינטליגנציה".
נשימה מודעת, תוביל אותנו לחוות את התהליך באופן הנכון לנו ביותר בכל מפגש מודע.
כלומר, בעת ביצוע תהליך נשימה עם התבוננות פנימית.
לעיתים הנשימה תעלה אמוציות ותהווה למעשה שחרור רגשי ברמה גבוהה.
לעיתים המפגש עם הנשימה יהיה יותר פיזי.
במקרה זה, הנושם יחווה את החסימות ברמה של הגוף כלומר, יופיע סימפטומים בצורת כאבים ומחלות.
ישנם פעמים בהם הנשימה תוביל את הנושם למדיטציה שקטה ועדינה, ולעיתים הנשימה תהיה אקטיבית יותר ואף ווקאלית.
במקרים מסוימים, הנושם יחווה את כל הדברים האלה ביחד.
סוגים שונים של תרגילי נשימה מועילים בהורדת המתח, חרדה וכאב.
כמו כן הם מעודדים נשימה מלאה יותר ביומיום, נשימה המציידת את הגוף עם יותר חמצן, ויכולת גבוהה יותר לריפוי.
חמצן גבוה יותר בגוף מייעל את יכולת הריפוי העצמי של הגוף ואת מערכת החיסון.
מכיוון שאנחנו נושמים כאלף נשימות כל שעה, כל נשימה היא הזדמנות לתרום לתהליך הריפוי.
אנשים מגיעים אלי עם כאבים פיזיים מאוד חזקים המלווים בהתכווצויות שרירים.
כשהכל מכווץ החמצן לא מגיע לתאים וכך הכאב יותר חד, פשוט מרוב כאב אנשים שוכחים לנשום! הדבר הראשון שאני מלמדת אותם הוא להחזיר לעצמם את הנשימה.
על ידי נשימה נכונה והרפיה לפחות 50% מהריפוי מובטח.
אני מצרפת תרגול הרפיה שכל אחד יכול לעשות לבד ולחוות את הדבר הקסום והמרגיע:
הנשימה המודעת:
נשב או נשכב בתנוחה נוחה, נרפה בגדים, נשחרר נעליים וכל דבר שעשוי להפריע.
נעצום עיניים וננשום עמוקות שלוש פעמים.
לאחר מכן נשוב לנשום בקצב הרגיל.
נתחיל להתרכז בנשימה עצמה מבלי לנסות לשנות את הקצב, פשוט לתת לנשימה לקרות מעצמה בעוד שאנחנו רק מאזינים לה, ערים למה שהיא עושה לנו.
מנסים להיות ערים לכל התהליך הזה אשר קורה מעצמו מיום לידתנו והוא משמש רקע לפעילותנו.
הנשימות מתחלקות לשאיפה ונשיפה, אנו ערים לעלייתו של בית החזה עם כל שאיפה וירידתו עם כל נשיפה.
אנו מתחברים לעליות והירידות האלו של בית החזה.
בהמשך, אנו מדמיינים כל נשימה כאילו היא גל באוקיינוס.
בכל עליה של בית החזה, הגל מתרומם מעל פני הים.
כל ירידה של בית החזה, הגל יורד ונמוג בתוך הים.
עם הדימוי הזה אנו ממשיכים הלאה עד שאנו הגל עצמו, ואנו עולים ויורדים לפי קצב הנשימה, בכל עליה וירידה של בית החזה.
עליה וירידת הגל הופכת לנדנוד נעים כמו בתוך ערסל, או כמו תינוק אשר מעורסל בידי אימו, הים הוא האם אשר מנדנדת את התינוק בזרועותיה ואנחנו התינוק, מעורסלים, וחווים נדנוד קבוע שהוא הנשימה שלנו.
אפשר להישאר שם בים ולהירגע עוד ועוד ואפשר להחליק אל תוך השינה.
לאחר כמה דקות אפשר לשוב לכאן ולעכשיו, כלומר להשיב את המודעות שלנו אל החדר ואל התנוחה בה אנו נמצאים.
בימים טרופים אלו, קחו נשימה, מלאו את הנשמה וכך כל אחד ואחד יצליח ולו במעט ליצור מרחב של אור ושקט שיעזור לו להתגבר על הלחץ.
050-3331-331