ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה נפש ✔פילוסופיה של הנפש - מבוא ✔פילוסופיה של הנפש (נקרא גם פילוסופיה של ה - mind או פילוסופיה של הרוח) הוא... - ידע להצליח התחייבות! ל: להצליח...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖶 פילוסופיה של הנפש - מבוא
פילוסופיה של הנפש (נקרא גם פילוסופיה של ה - mind או פילוסופיה של הרוח) הוא תחום בפילוסופיה אשר עוסק במהות הנפש, אירועים נפשיים, פונקציות נפשיות, תכונות נפשיות, תודעה ויחסם לגוף בכלל ולמוח בפרט.

בעיית הגוף - נפש נתפסת לעתים כנושא העיקרי בתחום, אולם ישנם נושאים נוספים אשר אינם קשורים ליחס עם הגוף. דואליזם ומוניזם הן שתי האסכולות העיקריות בבעיית הגוף - נפש.

הדואליזם החל עם אפלטון, אריסטו, סמקיה והפילוסופיה ההודית, אולם נוסח בצורה מדויקת על ידי רנה דקארט במאה ה - 17. הדואליזם טוען שהנפש בלתי תלויה בחומר קיים (דואליזם חומרי) ועל פי גרסה אחרת כי הנפש היא קבוצת תכונות בלתי תלויה אשר נובעת מהמוח אך לא ניתנת לרדוקציה (דואליזם של תכונות).

מוניזם הוא העמדה שהנפש והגוף אינם ישויות נפרדות אונטולוגית. עמדה זו פותחה בפילוסופיה המערבית על ידי פרמנידס במאה ה - 5 לפני הספירה ומאוחר יותר על ידי הרציונליסט ברוך שפינוזה.

על פי האידאליזם הנפש היא כל מה שקיים והעולם החיצוני הוא נפשי או אשליה שנוצרת על ידי הנפש.

על פי המוניזם הנטורליסטי, ישנם חומרים אחרים, מוחיים, שהינם, יחד עם הנפש, תכונות של חומר בלתי ידוע.

הפיזיקליזם טוען שרק ישויות בתאוריה פיזיקלית הן קיימות וכי הנפש תוסבר בסופו של דבר במונחים של ישויות אלה (המוניזם הרווח במאה ה - 20 וה - 21 הוא גרסאות של פיזיקליזם: ביהביוריזם, תורת זהות טיפוס, מוניזם אנומלי ופונקציונליזם).

רוב הפילוסופים המודרניים של הנפש מעדיפים עמדה פיזיקלית רדוקציונית או לא - רדוקציונית, בהתאם להשקפתם על הדרך בה הנפש נקשרת לגוף (פיזיקליזם רדוקציוני טוען שכל המצבים הנפשיים והתכונות יוסברו, בסופו של דבר, על ידי המדע כתהליכים ומצבים פיזיולוגים, לעומתו פיזיקליזם לא - רדוקציוניסטי טוען שלמרות שהמוח הוא כל מה שיש לנפש, התוצרים ואוצר המילים בתיאורים נפשיים והסברים הינם חיוניים, ולא יכולים לעבור רדוקציה לשפה ולהסברים של רמה פיזיקלית נמוכה יותר). גישות אלו מושפעות מסוציוביולוגיה, מדעי המחשב, פסיכולוגיה אבולוציונית ומדעי המוח. פילוסופים אחרים, מעדיפים עמדה לא - פיזיקלית שמבקרת את הרעיון שהמוח הוא מבנה פיזיקלי טהור. ההתקדמות במדעי המוח עוזרת להבהיר חלק מנושאים אלו, למרות זאת, הם רחוקים מלהיפתר. פילוסופים מודרניים של הנפש ממשיכים לשאול כיצד איכויות החומר והאינטנציונליות של מצבים נפשיים ותכונות יכולות להיות מוסברות במונחים נטורליסטים.

mind בעברית

ספרי הפילוסופיה בעברית נפתחים, רובם ככולם, בהתנצלות המתרגם על חוסר היכולת לתרגם לעברית את המילה mind. לא קיימת מקבילה למונח בשפה העברית ועל כן משתמשים חליפות במונחים נפש, רוח, שכל, דעת, נשמה, תבונה ואף מיינד. לעתים, באותו טקסט אפשר למצוא מונחים שונים לפי ההקשר ולפעמים נבחר מונח אחד, תוך התנצלות על חוסר הדיוק. אף אחד מהמונחים לא תופס את מלוא המשמעויות של mind. עד כה האקדמיה ללשון העברית לא הכריעה בסוגיה ולא קבעה מונח תקני. בערך זה נשתמש במילה 'נפש' בלבד על מנת לשמור על אחידות, זאת למרות שאין הכוונה למונח הפסיכולוגי.

בעיית גוף - נפש

בעיית הגוף - נפש עוסקת בהסבר ליחס הקיים בין נפש, תהליכים נפשיים ומצבים או תהליכים פיזיולוגיים. השאלה היא מהי מהות הנפש ומצבים / תהליכים נפשיים ואיך, אם בכלל, הנפש משפיעה, או יכולה להשפיע, על הגוף. חוויות תפיסתיות תלויות בגירויים אשר מגיעים דרך החושים מהעולם החיצון. גירויים אלו גורמים לשינויים במצבים הנפשיים וגורמים לתחושות. לדוגמה, משה רוצה משולש פיצה וזה גורם לו להזיז את הגוף בכיוון מסוים כדי להשיג את מה שהוא רוצה. השאלה היא כיצד אפשר שחוויות מודעות יגיעו מתוך גוש חומר אפור בעלת תכונות אלקטרו - כימיות בלבד? בעיה קרובה היא כיצד האמנות ורציות גורמות לנוירונים של אינדיבידואל לירות ולשריריו לפעול.

דואליזם

דואליזם הוא קבוצת השקפות על היחס בין נפש לחומר או גוף. הטענה היא שחוויות נפשיות הן לא - פיזיקליות. אחד מהניסוחים הקדומים הידועים לכך הם של סמקיה והמורים היוגים בפילוסופיה ההודית (650 לפנה"ס). סמקיה חילק את העולם לפורושה (נפש / רוח) ופרקריטי (חומר) והיוגה סוטרה של פטנג'אלי הציגה גישה אנליטית למהות הנפש. בפילוסופיה המערבית, אפלטון ואריסטו היו הראשונים לעסוק בכך. כל אחד מהם טען, מנימוקיו הוא, ש"חכמה" (כושר של הנפש או הנשמה) לא יכולה להיות מזוהה או מוסברת במונחים של גוף פיזי. הניסוח המודרני לדואליזם הוא של רנה דקארט (1641) שטען שנפש היא חומר לא - פיזיקלי אשר מהווה "דבר חושב" (res-cogitans). דקארט הוא הראשון שזיהה את הנפש עם תודעה והבחין אותה מהמוח (מקום החכמה), זהו האופן בו אנו רואים עד היום את בעיית הגוף - נפש.

טיעונים בעד

הטיעונים הנפוצים בעד דואליזם מתבססים על אינטואיציה של השכל הישר לפיה חוויות מודעות נפרדות מחומר דומם. אדם מן היישוב מזהה את הנפש עם העצמי, אישיות או נשמה, ודוחה את הרעיון שהנפש היא מוח, או להיפך, הוא מוצא את הרעיון של ערך אונטולוגי יחיד כמכניסטי מדיי או לא מובן. פילוסופים מודרניים של הנפש סבורים שאינטואיציות הן מבלבלות ולכן עלינו להשתמש בכישורים ביקורתיים יחד עם עדויות אימפיריות מדעיות כדי לבחון את הנחותינו ולקבוע האם יש להן בסיס אמיתי.

טיעון נוסף הוא שלנפשי ולפיזיקלי יש תכונות שונות אשר בלתי מתיישבות זו עם זו. לאירועים נפשיים יש איכות סובייקטיבית שאין לאירועים פיזיקליים. אפשר למשל לשאול מישהו כיצד מרגישה אצבע חרוכה, כמו מה נראים שמיים כחולים וכיצד נשמעת מוזיקה נחמדה. אולם יהיה זה חסר משמעות, או לפחות מוזר, לשאול מה מרגיש גלוטומט בהיפוקמפוס?

פילוסופים של הנפש מכנים את ההיבט הנפשי של אירועים קווליה (qualia) או "תחושה גולמית". קווליה לוקחת חלק באירועים נפשיים אשר נראים קשים לרדוקציה לפיזיקלי, להרגיש כאב, לראות צל מוכר או לראות כחול.

אם התודעה (הנפש) יכולה להתקיים באופן בלתי תלוי במציאות הפיזיקלית (המוח), צריך להסביר כיצד זיכרונות פיזיקליים נוצרים ביחס לתודעה. דואליזם צריך להסביר כיצד התודעה משפיעה על המציאות הפיזיקלית. אפשרות אחת היא שמדובר בנס. כך למשל טוענים Arnold Geulincx and Nicolas Malebranche כי היחס גוף - נפש דורש מעורבות ישירה של האל.

זומבי אמיתי? - פילוסופיה של הנפש

טיעון הזומבי מבוסס על ניסוי מחשבה של טוד מודי אשר דייוויד צ'אלמרס פיתח בספרו The Conscious Mind. הרעיון הוא שלדמיין גוף של מישהו מאפשר להגות בקיומו ללא מצבי תודעה. צ'למרס טוען שסביר שיצור כזה קיים מכיוון שכל הנדרש הוא שהמדעים הפיזיקליים יצדקו בתיאורם את הזומבים. מדעים אלה לא משתמשים בתודעה או בחוויות נפשיות ולכן המעבר מסבירות לאפשרות יהיה קטן. דנט טוען בתגובה כי המובן של זומבי פילוסופי הוא לא קוהרנטי או שהוא מושג לא סביר. זאת ממכיוון שעל פי הפיזיקליזם ישנן שתי אפשרויות בלבד, או שאפשר להאמין שכולם הם זומבים או שאף אחד לא יכול להיות זומבי. ההרהור בקיום או בחוסר קיום של זומבי היא תוצר העולם הפיזיקלי ולכן אין הבדל במי מהרהר בה. או במילותיו של דנט: "זומבים חושבים שהם מודעים, שיש להם קווליה, שהם סובלים מכאב - אולם הם פשוט טועים (על פי מסורת מצערת זו) בדרך שלא הם או אנחנו נוכל אי פעם לגלות!".

דקארט

דואליזם אינטראקציוניסטי (interactionism) אומץ על ידי דקארט בספרו "הגיונות", ונתמך במאה ה - 20 על ידי קרל פופר וג'ון אקלס. על פי השקפה זו מצבים נפשיים, כמו האמנות ורציות, נמצאים באינטראקציה עם מצבים פיזיקליים. לדוגמה, ענבל תופסת באופן בהיר וברור את הנפש שלה כחושבת על דבר מה שאינו מדיד. יש לה גם תפיסה בהירה של הגוף שלה כמשהו מדיד אשר אינו מסוגל לחשוב. מכאן כי הנפש והגוף אינם זהים מכיוון שיש להם תכונות שונות רדיקלית. יחד עם זאת, המצבים הנפשיים של ענבל משפיעים על גופה ולהפך, כך, כאשר ילדה נוגעת בכיריים חמים (אירוע פיזיקלי) היא חשה כאב (אירוע נפשי) הגורם לה לזעוק (אירוע פיזיקלי), זה גורם לתחושה של פחד ולרצון להגן ולטפל (אירוע נפשי).

טיעונו של דקארט תלוי בהנחה שמה שענבל תופסת בנפשה באופן בהיר וברור הוא נכון. פילוסופים עכשוויים חולקים על כך. יוסף אגסי סבור, למשל, שמספר גילויים מדעיים מקעקעים את הרעיון של נגישות לנפש, פרויד הראה שאדם בעל הכשרה פסיכולוגית יכול להבין את המוטיבציות הלא - מודעות של אדם אחר טוב יותר מעצמו. פייר דוהם הראה שפילוסוף של המדע יכול להבין את מתודת הגילוי של מישהו טוב יותר מעצמו, וברוניסלב מלינובסקי הראה דבר דומה לגבי אנתרופולוגיה. מלינובסקי טען שהעובדה שניסויים מודרניים בפסיכולוגיה גורמים לאנשים לראות דברים שלא שם מקעקעת את טיעונו של דקארט מכיוון שמדען יכול לתאר תפיסות של אדם טוב יותר מעצמו. החולשה של טיעונים אלה היא שהם מטילים ספק באינטרוספקציה. אנו יודעים שאנשים טועים לגבי העולם, כולל מצבים פנימיים של אחרים, אולם אין זה כך תמיד. לכן יהיה זה אבסורד להניח שאנשים טועים תמיד ביחס למצביהם הנפשיים ולשיפוטיהם על הנפש עצמה.

בבודהיזם

בבודהיזם הדואליזם הוא לא בין הגוף והנפש, אלא בין הנשמה (פרושה), שהיא נצחית, חלק מהאלוהות שקיים באדם, לבין החומר (פרקריטי), שהוא כל מה שלא נשמה או אלוהים. לפי תפיסה זו, נפש, הבנה, אגו, גוף, חושים תודעה וכדומה, הנם כולם חומר. זאת אומרת שהיחס בין הנפש לגוף הוא מוניסטי. הדואליזם מתקיים בין כל מרכיבי החומר לנשמה, שהיא קבועה ואינה יכולה להשתנות. קיימת היררכיה בחומרים שמרכיבים את האדם. מלמטה למעלה: הגוף והחושים, הנשימה והאברים הפנימיים, הנפש, התבונה, האגו ובפסגת החומר - התודעה. מכיוון שחומרים אלו משתנים ומשפיעים אחד על השני, האינדיבידואל שואף לשפר את איכותם, כדי להגיע לשלווה. תפקיד הנפש הוא לרסן את החושים, לעדן את הגוף ולשרת את התבונה. הנפש ניתנת להזנה בלימוד, השכלה, שינון מנטרות, תפילות ותרגילי ריכוז.

מוניזם

מוניזם, בניגוד לדואליזם, לא מקבל כל חלוקה בסיסית. חוסר נפרדות המציאות הוא רעיון מרכזי בפילוסופיה המזרחית כבר אלפיים שנה, בפילוסופיה ההודית והסינית, מוניזם הוא חלק מהבנת מושג החוויה. כיום, מרבית הצורות המקובלות של מוניזם בפילוסופיה המערבית הן פיזיקליסטיות. על פי הפיזיקליזם המוניסטי החומר הקיים היחידי הוא פיזיקלי ועליו להחקר על ידי המדע. צורה נוספת של מוניזם, אידאליזם גורסת שהחומר הקיים היחידי הוא נפשי. ברקלי האמין בצורה טהורה של אידאליזם. על פי גרסה מתוחכמת יותר, פנפסיכיזם, חוויות ותכונות נפשיות עומדות בבסיס חוויות ותכונות פיזיקליות. גרסה זו על ידי אלפרד ווייטהד ודיוויד גריפין.

על פי הפנומנליזם ייצוגים (או מידע חושים) של אובייקטים חיצוניים הוא כל מה שקיים. ברטרנד ראסל והפוזיטיביזם הלוגי תמכו בגישה זו בתחילת המאה ה - 20. אפשרות נוספת, היא לקבל את קיומו של חומר בסיסי אשר אינו פיזיקלי או נפשי, כך שהנפשי והפיזיקלי יהיו תכונות חומר נייטרלי. ברוך שפינוזה תמך בעמדה זו וארנסט מאך תרם להפצתה. מוניזם נייטרלי מזכיר דואליזם של תכונה.

מוניזם פיזיקלי

ביהביוריזם

ביהביוריזם שלט בפילוסופיה של הנפש במשך רוב המאה ה - 20 ובעיקר במחצית הראשונה. הביהביוריזם פותח בפסיכולוגיה כתגובה לבעייתיות של האינטרוספקציה (התבוננות עצמית). לטענתם, האינטרוספקציה לא יכולה לבחון באופן זהיר ומדויק את החיים הפנימיים של הנפש ולא יכולה לשמש להכללות תחזתיות. בלי הכללה והאפשרות לבחינה של אדם אחר, הפסיכולוגיה לא יכולה להיות מדעית. הפתרון הוא לוותר על הרעיון של חיים נפשיים פנימיים (ומכאן גם על נפש עצמאית אונטולוגית) ולהתמקד במקום זאת בתיאור של התנהגות נצפית.

במקביל להתפתחויות בפסיכולוגיה, התפתח ביהביוריזם פילוסופי (לעתים מכונה ביהביוריזם לוגי). על פי הביהביוריזם הפילוסופי הצהרות אשר אינן מאומתות על חיי הנפש הפנימיים הינם חסרי משמעות. עבורם, מצבים נפשיים אינם מצבים פנימיים שניתנים לאינטרוספקציה אלא תיאור התנהגות או נטייה להתנהג בדרך מסוימות, שנעשית על ידי גורם חיצוני במטרה להסביר ולחזות התנהגות של אחרים.

הביהביוריזם הפילוסופי נזנח בשלהי המאה ה - 20 עם עליית הקוגניטיביזם. הקוגניטיביזם דוחה את הביהביוריזם בשל מספר בעיות בו. למשל, הביהביוריזם מתיימר להיות אנטי - אינטואיטיבי כאשר מישהו מדבר על התנהגות באירוע בו אדם חווה כאב ראש.

בתורת זהות קלאסית תקרית של תבנית נפשית יחידה תואמת לתקרית פיזיקלית של תבנית פיזיקלית יחידה. לעומת זאת, במוניזם אנומלי, ההתאמה בין תקרית לא תלויה בהתאמה בין תבניות. התוצאה היא זהות תקריות. - פילוסופיה של הנפש

תורת זהות

פיזיקליזם תבנית (type physicalism) או תורת זהות - תבנית (type-identity theory) פותח על ידי ג'ון סמרט ואולין פליס בעקבות כישלון הביהביוריזם. לטענתם, אם מצבים נפשיים הם משהו חומרי אך לא התנהגותי, אזי מצבים נפשיים הם זהים כנראה למצבים פנימיים של המוח: מצב נפשי M איננו משהו שונה ממצב מוחי B. המצב הנפשי "משתוקק לכוס קפה" לא יהיה שונה מ"יורה נוירונים מסוימים באזורים מסוימים במוח".

תזת המימושים המרובים (multiple realizability) של הילארי פטנאם מהווה אתגר לטענה זו. אנו יודעים שלא רק בני אדם חווים כאב אלא מינים רבים של בעלי חיים. יחד עם זאת, אין זה נראה סביר שאורגניזמים שונים עם אותה חווית כאב הם בעלי מצב מוחי זהה. אם כך, כאב איננו יכול להיות זהה למצב מוחי מסוים. מכאן גם כי תורת זהות לא תוכל להתבסס אימפירית.

מצד שני, אין זה אומר שכל תורות הזהות צריכות להדחות. לפי תורת זהות - תקרית (token-identity theory), העובדה שמצבים מוחיים מסוימים חייבים להקשר עם מצב נפשי יחיד אין משמעה שחייבת להיות התאמה מוחלטת בין תבניות של מצבים נפשיים ותבניות של מצבים מוחיים (ראו תרשים).

פונקציונליזם

הפונקציונליזם נוסח על ידי הילארי פטנאם וג'רי פודור בעקבות כישלון תורת הזהות. פטנאם ופודור תפסו מצבים נפשיים במונחים של תאוריה חישובית אימפירית. באותה תקופה, דיוויד ארמסטרונג ודיוויד לואיס ניסחו פונקציונליזם התופס מושגים נפשיים של "פסיכולוגיה עממית" במונחים של תפקידים פונקציונלים. כמו כן, תורת המשמעות של ויטגנשטיין הובילה לגרסה של פונקציונליזם כתורת משמעות, ופותחה מאוחר יותר על ידי וילפריד סלרס וגילברט הרמן.

בתורות אלו מופיעה הטענה כי מצבים נפשיים מאופיינים על ידי יחסים עם מצבים נפשיים אחרים, קלטים חושיים ופלטים התנהגותיים. הפונקציונליזם מפשט את הפרטים של יישום פיזיקלי של מצב נפשי באמצעות אפיונו במונחי תכונה פונקציונלית לא נפשית. לדוגמה, כליה מאופיינת על פי הרפואה על ידי התפקיד של סינון הדם ושמירת האיזון הכימי. על פי נקודת מבט זו, אין זה משנה אם היא תהיה עשויה מטישו, צינורות פלסטיק או שבבי סיליקון. מה שמשנה הוא תפקידה ויחסה למרכיבים אחרים.

פיזיקליזם לא - רדוקטיבי

פיזיקליזם לא - רדוקציוניסטי מחזיק בשתי עמדות: 1. פיזיקליזם הוא נכון ומצבים נפשיים חייבים להיות מצבים פיזיקליים. 2. כל ההיגדים הרדוקציוניסטים הם לא מספקים: מצבים נפשיים לא יכולים לעבור רדוקציה להתנהגות, מצבים מוחיים או מצבים פונקציונלים. בשל כך, עולה השאלה האם יכול להתקיים פיזיקליזם לא רדוקציוניסטי. המוניזם האנומלי של דונלד דיווידסון הוא ניסיון לנסח פיזיקליזם מסוג זה.

דיווידסון משתמש בטיעון הנסמכות (supervenience): מצבים נפשיים נסמכים על מצבים פיזיקליים, אך לא יכולים לעבור רדוקציה אליהם. נסמכות לכן מתארת תלות פונקציונלית: לא יכול להיות שינוי בנפשי בלי שינוים ברדוקציביליות פיזיקלית לא פורמאלית בין נפשי וכן פיזיקלי בלי רדוקציה אונטולוגית.

תאוריות פיזיקליות לא - רדוקציוניסטיות מנסות להחזיק בהבחנה אונטולוגית בין נפש וגוף ומנסות גם להגיע להסבר משביע רצון. הביקורת רואה מוטיבציה זו לעתים כפרדוקס ומצביעה על דומות לאפיפנומנליזם. זאת מכיוון שהמוח נראה כגורם היסודי ולא הנפש.

אפיפנומנליזם רואה מצבים מנטלים כתוצר של מצבים מוחיים פיזיקליים אשר אין להם השפעה על מצבים פיזיקליים. אינטראקציה היא דרך אחת אבל היא משאירה אותנו עם מצבים נפשיים לא רדוקטיבים אשר הם אונטולוגיים ולא רדוקטיבים למצבים פיזיקליים. לדוגמה, כאב יכול להראות על ידי אפיפנומנליסט כנגרם על ידי מצב מוחי אבל כלא בעל השפעה על מצבים מוחיים אחרים, למרות שיכולה להיות לו השפעה על מצבים מנטלים אחרים (כמו גרימת מצוקה).

הפצעתנות חלשה

הפצעתנות חלשה (Weak emergentism) היא צורה של פיזיקליזם לא - רדוקציוניסטי. תכונות אמרג'ניטיות הן תכונות שיש למערכות מורכבות מסוימות ואין אותן למרכיבים פשוטים יותר של אותן מערכות. אלו תכונות חדשות. על פי הדואליזם האמרג'נטי מצביים נפשיים לא נקבעים לוגית או אונטולוגית על ידי תכונות אחרות של המערכות הפיזיקליות. החוקיות הקודמת לא מספיקה מכיוון שנוצרה חוקיות חדשה.

מטריאליזם אלימינטביסטי טוען שהאמונה המודרנית בקיום חוויות מנטליות דומה לאמונה העתיקה בתאוריות מוחלטות כמו המודל הגאוצנטרי של היקום. - פילוסופיה של הנפש

מטריאליזם אלימינטביסטי

פילוסופיה של השפה

פילוסופים של השפה גורסים כי בעיית הגוף - נפש נוצרת כתוצאה מבלבול מושגי. על כן, הם דוחים את הבעיה כאשליה. לטענתם זוהי שגיאה לשאול כיצד מצבים מנטלים ומצבים ביולוגים מתיישבים יחד, במקום זאת עלינו לקבל שהחוויה האנושית יכולה להיות מתוארת במספר דרכים, הן באמצעות אוצר מילים מנטלי והן באמצעות באוצר מילים ביולוגי. אשליה מופיעה כאשר אנו מנסים לתאר אחד באמצעות אוצר המילים של השני או על ידי שימוש באוצר המילים המנטלי בהקשר מוטעה. המוח מהווה הקשר מוטעה לשימוש באוצר המילים המנטלי. החיפוש אחר מצבים מנטלים של המוח מהווה טעות קטגורית. עמדה זו מבוטאת על ידי פרשנים של ויטגנשטיין כמו פיטר האקר והילארי פטנאם.

אקסטרנליזם ואינטרנליזם

היכן ממוקם המיינד? אם המיינד הוא תופעה פיזיקאלית מסוג כלשהו, עליו להיות ממוקם היכן שהוא. ישנן שתי אפשרויות: או שהמיינד הוא פנימי לגוף (אינטרנליזם) או שהוא חיצוני לו (אקסטרנליזם). כלומר, אפשרות אחת היא שהמיינד תלוי באירועים ותכונות בתוך הגוף ואפשרות שנייה היא שהוא תלוי גם בגורמים חיצונים שלו. תומכי האינטרנליזם מחויבים להשקפה שפעילות נוירונית מספיקה ליצירת המיינד, ואילו תומכי האקסטרנליזם סבורים שהעולם החיצוני יוצר אותו.

ישנן מספר גרסאות לאקסטרנליזם: אקסטרנליזם סמנטי, אקסטרנליזם קוגניטיבי ואקסטרנליזם תופעתי. ניתן לאפיין כל אחד מהם גם לפי היחס לתוכן או לאמצעים של המיינד. אקסטרנליזם סמנטי גורס שתכנים סמנטים של המיינד מוגדרים, במלואם או בחלקם, על ידי מצבי עניינים חיצוניים לגוף של הנושא. דוגמה לכך היא ניסוי התאומים של פטנאם. אקסטרנליזם קוגניטיבי מייצג עמדות אשר מציעות סביבה, כלים כלשהם, התפתחות כלשהי או גוף בתפקיד יצירת הקוגניציה. דוגמאות לכן הן: קוגניציה מובנית (embodied cognition), מיינד מורחב (extended mind) ו - enactivism. אקסטנליזם תופעתי מציע שמאפייני תופעות של המינד הם חיצוניים לגוף.

נטורליזם

קווליה

קווליה (בלטינית: qualia, צורת הרבים של quale) מתייחסת לחוויית התודעה הסובייקטיבית כרגש גולמי. פירוש המילה בלטינית הוא "איזה סוג". הפילוסוף דניאל דנט מגדיר קווליה כ"מונח בלתי מוכר אשר מוכר לכולנו: הדרך בה דברים נראים לנו". הגדרה אחרת היא "המאפיין של 'כמו מה זה' למצבים נפשיים. הדרך בה מורגשים מצבים נפשיים כמו כאב, לראות אדום, להריח ורד וכדומה." זהו מרכיב מרכזי בהסברים מטריליסטים של בעיית גוף - נפש. מחלוקות רבות ניצבות סביב קיומם או שלילתם של מאפייני קווליה.

אינטנציונליות

מחקר מדעי

בני אדם הם יצורים גשמיים ועל כן הם נושא לניתוח ותיאור של מדעי הטבע. מאחר שתהליכים מנטלים קשורים, בדרך זו או אחרת, לתהליכים גופניים, לתיאורים שמספקים מדעי הטבע יש תפקיד חשוב בפילוסופיה של הנפש. תחומים מדעיים רבים חוקרים תהליכים הקשורים למנטלי: ביולוגיה, מדעי המחשב, מדעי הקוגניציה, קיברנטיקה, בלשנות, רפואה, פרמקולוגיה ופסיכולוגיה.

נוירוביולוגיה

הבסיס התאורטי של ביולוגיה הוא בעיקרו מטריאליסטי. נושאי המחקר הם בראש ובראשונה תהליכים פיזיקליים אשר אמורים להיות בסיס לפעילות מנטלי ולהתנהגות. ההצלחה הגוברת של הביולוגיה בהסבר תופעות מנטליות מאששת את הנחת היסוד שלה על פיה לא יכול להיות שינוי במצבים מנטלים ללא שינוי בתהליכים מוחיים.

נוירוביולוגיה כוללת ענפים רבים אשר עוסקים ביחס בין המנטלי ובין מצבים ותהליכים פיזיקליים. הנוירופיזיולוגיה חוקרת את היחס בין תהליכי תפיסה וגירויים. מדעי המוח הקוגניטיבים חוקרים את הקשרים בין תהליכים מנטלים ותהליכים מוחיים. נוירופסיכולוגיה מתארת את התלות של כישורים מנטלים באזורים אנטומים מסוימים במוח. ביולוגיה התפתחותית חוקרת את היווצרות והתפתחות מערכת העצבים האנושית ומתארת גם את האונטוגנזיה (תהליך התפתחות העובר) והפילוגנטיקה של התפתחות תופעות מנטליות החל מהשלבים הפרימיטיבים ביותר. ביולוגיה אבולוציונית מטילה מגבלות על תאוריה של הנפש כמנגנון מבוסס גנים של ברירה טבעית. הביולוגיה האבולוציונית לא מתירה קפיצות בתהליך ההתפתחות של מערכות נוירונים אלא רק התקדמות בצעדים קטנים לאורך תקופות ארוכות. החל משנות השמונים של המאה ה - 20, טכנולוגיות של הדמיה מוחית, כמו FMRI, הגדילו בצורה ניכרת את הידע אודות עבודת המוח. השאיפה היא לתאר בצורה מקיפה תהליכים מוחיים ביחס לתהליכים מנטליים.

מדעי המחשב

האם היחס בין תוכנה למחשב דומה ליחס בין נפש למוח? - פילוסופיה של הנפש

מדעי המחשב עוסקים בלימוד הבסיס התאורטי למידע ולחישוביות, והחלתם של אלה על מערכות מחשב. מתכנתת יכולה לפתח תוכנה שתאפשר למחשב לבצע משימה שאורגניזמים צריכים עבורה נפש. דוגמה לכך היא ביצוע פעולת כפל. מחשב לא נזקק לנפש כדי לכפול מספרים אולם האם זו תדרש לצורך ביצוע משימות אחרות? השאלה אם למחשבים תוכל להיות נפש נתונה במחלקת בשל המחקר המתקדם באינטליגנציה מלאכותית.

ג'ון סירל מבחין בין שני סוגים של אינטליגנציה מלאכותית: חלשה וחזקה. מטרת אינטליגנציה מלאכותית חלשה היא לדמות תהליכים מנטלים ללא תודעה או מודעות. לעומת זאת, מטרת אינטליגנציה מלאכותית חזקה היא יצירת מחשב בעל תודעה דומה לזו של אדם. אלן טיורינג סבר שנוכל לומר שמחשב "חושב" כאשר לא נוכל להבחין בינו לבין אדם בתנאי מבחן טיורינג. מודל זה הושפע מהמודל הביהוויוריסטי על פיו הנפש היא מה שהיא עושה. סירל ביקר מודל זה בניסוי המחשבה של החדר הסיני. במילים אחרות, השאלה היא "האם אפשרית קווליה של מחשבים או רובוטים?" חלק סבורים שהתקדמות באינטליגנציה מלאכותית תתרום גם להבנת בעיית גוף - נפש. טיורינג עצמו, סבר שאין להשוואות מסוג זה כל בסיס. מדען המחשב דיאקסטרה (Edsger W. Dijkstra) אמר בנושא כי:

"לשאול אם מחשבים יכולים לחשוב זה כמו לשאול אם צוללות יודעות לשחות".

פסיכולוגיה

הפסיכולוגיה חוקרת תהליכים מנטלים בצורה ישירה. לשם כך היא משתמשת בשיטות אימפיריות כדי לחקור מצבים מנטלים כמו הנאה, פחד או אובססיה. הפסיכולוגיה חוקרת את החוקים שמחברים בין מצבים מנטלים אלו עם אלו או עם קלטים ופלטים של האורגניזם האנושי.

דוגמה לכך היא פסיכולוגיה של התפיסה. מדענים בתחום זה גילו את עקרונות התפיסה של צורות. למשל, גופים שנעים באותו כיוון נתפסים כקשורים זה לזה. חוק זה מתאר יחס בין קלט ויזואלי ומצבי תפיסה מנטלים. יחד עם זאת, הוא אינו כולל דבר בנוגע למהות המצבים התפיסתיים.

מדעי הקוגניציה

מדעי הקוגניציה עוסקים בנפש ותהליכה. הם בוחנים מהי קוגניציה, מה היא עושה וכיצד היא פועלת. הם כוללים מחקר על אינטליגנציה והתנהגות ומתמקדים בכיצד מידע מיוצג, מעובד ומועבר (בכישורים כמו תפיסה, שפה, זיכרון, נימוק ורגש) בתוך מערכות עצבים (של בני אדם או חיות) ומכונות. מדעי הקוגניציה כוללים תחומים רבים כמו פסיכולוגיה, אינטליגנציה מלאכותית, פילוסופיה, מדעי המוח, בלשנות, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה וחינוך. לשם כך נבחנים רמות רבות של ניתוח החל ממנגנוני למידה והחלטה ועד תכנון, ומרמת הנוירון ועד ארגון מודולרי של המוח.
חומריות לחנך ישות הפסיכולוג הרגשה של כאב הפסיכולוגיה תבניות בלשנות התנצלות מספרים להרגיש כאבים הנפש נפש פילוסופיה פילוסופיה של הנפש
מחלות נפש וחולי נפש, חרדה חברתית בגלל מחלת נפש, מפחד שצוחקים עלי שאני חולה נפש, מרגיש רע מכך שחושבים עלי שאני חולה נפש, מהי מחלת נפש? האם אפשר להתרפא מכל מחלת נפש? טיפול במחלות נפש קשות, מניעת התאבדות
מחלות נפש וחולי נפש, חרדה חברתית בגלל מחלת נפש, מפחד שצוחקים עלי שאני חולה נפש, מרגיש רע מכך שחושבים עלי שאני חולה נפש, מהי מחלת נפש? האם אפשר להתרפא מכל מחלת נפש? טיפול במחלות נפש קשות, מניעת התאבדות
... נפש וחולי נפש, חרדה חברתית בגלל מחלת נפש, מפחד שצוחקים עלי שאני חולה נפש , מרגיש רע מכך שחושבים עלי שאני חולה נפש, מהי מחלת נפש? האם אפשר להתרפא מכל מחלת נפש? טיפול במחלות נפש קשות, מניעת התאבדות איך להתמודד עם הפחד שצוחקים עלי בגלל מחלת נפש? אחת הסוגיות המורכבות שאליעד כהן הציג עוסקת בפחד ובחרדה חברתית שנובעים ממחלת נפש, ובמיוחד מהחשש שאחרים צוחקים על האדם או לועגים לו בגלל שהוא מאובחן כחולה נפש, נוטל כדורים פסיכיאטריים או אושפז בעבר בבית חולים פסיכיאטרי. אליעד כהן מסביר שההתמודדות עם פחדים מסוג זה מתבססת על שתי גישות מרכזיות, אותן ... העצמי והדימוי העצמי - להבין שמה שאחרים חושבים עליך לא חייב להשפיע על ההרגשה שלך. מה ההיגיון שעומד מאחורי מחלות נפש? אליעד כהן מסביר שמחלת נפש אינה רק בעיה או הפרעה פסיכיאטרית סתמית, אלא שיש בה היגיון ושכל אמיתי. כל מחלה נפשית משקפת פרספקטיבה אחרת על המציאות, פרספקטיבה שלא מובנת לרוב האנשים ולכן נתפסת כמשוגעת או לא נורמלית. אליעד מסביר זאת באמצעות דוגמאות ... הזאת - אולי באמת מדברים עליך? אולי אתה מפספס משהו? אולי המציאות מורכבת יותר ממה שאתה מאמין? לדבריו, כל הפרעה נפשית מבטאת פרספקטיבה של אמת מסוימת, גם אם היא חריגה ולא מקובלת חברתית. אליעד מסביר כי החכמים ביותר הם אלו שיכולים להבין לעומק את ההיגיון שמאחורי כל שיגעון ולהכיל אותו כחלק מתפיסת המציאות השלמה. האם אפשר להירפא מכל מחלת נפש? אליעד כהן מציין שכל מחלת נפש יכולה להיות מובנת וניתנת לטיפול, בתנאי שמבינים את השורש האמיתי שלה. הטיפול הנכון הוא לא בהכרח לשנות את ההבנה שהאדם חולה נפש, אלא לעזור לו לראות את המצב מפרספקטיבות נוספות. המטרה היא להביא את האדם למצב שבו הוא מחזיק בשתי פרספקטיבות במקביל - מבין את ההיגיון של ... לכאורה משוגעים או חריגים, אבל למעשה הם האנשים החכמים ביותר. איך להתמודד עם חרדה חברתית? האם אפשר להירפא ממחלת נפש? איך לעזור לאדם שרוצה להתאבד? איך לעזור לילד שלא רוצה לעשות שיעורים? מי נחשב חולה נפש? איך לא להיפגע ממה שחושבים עליי? האם משוגע הוא חכם יותר? מה לעשות אם אני חושב שאנשים צוחקים עלי ושאנשים לועגים לי מכך שאני מאובחן כחולה נפש או מכך שאובחנתי כחולה נפש בעבר ואף אושפזתי מכך? מה לעשות אם אנשים לועגים לי על זה שאושפזתי בגלל מחלת נפש בעבר? מה לעשות אם אני מפחד שיגלו שאני חולה נפש או שיגלו שיש לי הפרעה נפשית או הפרעה פסיכיאטרית? מה לעשות אם אני מפחד שיגלו שאני לוקח כדורים פסיכיאטרים או שיגלו שבעבר לקחתי כדורים פסיכיאטרים לטיפול במחלת נפש כלשהי, כגון כדורים פסיכיאטרים לטיפול בדיכאון או בהפרעת נפש אחרת? מה לעשות עם דימוי עצמי נמוך, בגלל מחלת נפש? דימוי עצמי שלילי בגלל מחלת נפש, לא מעריך את עצמי בגלל מחלת נפש איזה שיטות יש לטפל במישהו שמפחד שצוחקים עליו ושהוא מוטרד ממה שחושבים עליו, איך לא להיות מוטרד ממה שחושבים עלי? איך לא להרגיש רע מכך שצוחקים ...
האם יש גיל למחלות נפש? באיזה גיל יכולה להתפרץ מחלת נפש? מהי מחלת נפש? איך מתפרצת מחלת נפש? מהי התפרצות מחלת נפש? באיזה גיל יכולה להופיע מחלת נפש? מהי התפרצות מחלת סכיזופרניה? מחלות נפש אצל ילדים, התפרצות הפרעה נפשית
האם יש גיל למחלות נפש? באיזה גיל יכולה להתפרץ מחלת נפש? מהי מחלת נפש? איך מתפרצת מחלת נפש? מהי התפרצות מחלת נפש? באיזה גיל יכולה להופיע מחלת נפש? מהי התפרצות מחלת סכיזופרניה? מחלות נפש אצל ילדים, התפרצות הפרעה נפשית
... יש גיל למחלות נפש? באיזה גיל יכולה להתפרץ מחלת נפש? מהי מחלת נפש? איך מתפרצת מחלת נפש? מהי התפרצות מחלת נפש? באיזה גיל יכולה להופיע מחלת נפש? מהי התפרצות מחלת סכיזופרניה? מחלות נפש אצל ילדים, התפרצות הפרעה נפשית האם יש גיל למחלות נפש? אליעד כהן מתחיל את הרצאתו בשאלה האם מחלת נפש יכולה להתפרץ בכל גיל. התשובה לכך היא כן, מחלת נפש יכולה להופיע בכל גיל, ואין גיל מסוים שבו היא יכולה להתפרץ או לא. הוא מסביר כי מחלת נפש היא למעשה מצב שבו אדם מתחיל לחשוב בצורה לא הגיונית, בדרך שונה מרוב האנשים ... לו או לסביבה שלו. כלומר, כל אדם, בכל גיל, יכול להגיע למצב שבו הוא מתחיל לחשוב בצורה שונה ממרבית הסובלים, מה שיכול להוביל להיווצרות מחלת נפש. הסיבה לכך היא שכולנו עשויים לפתח מחשבות שגורמות לנו לחשוב בצורה לא הגיונית, ... להיגרם עקב מגוון סיבות כמו טראומות, לחץ או שימוש בסמים. למעשה, כל סיבה שעשויה לגרום לאדם לחשוב בצורה לא רציונלית יכולה להוביל להתפרצות של מחלת נפש. הסיבה לכך היא שהפרעה נפשית היא מצב שבו אדם לא חושב באופן הגיוני, וזה יכול להתרחש בכל גיל. אך כהן מוסיף שככל שאדם מבוגר יותר, יש פחות סיכוי לכך שיתפתח אצלו מחלת נפש. זאת משום שמבוגרים כבר רגילים לחשוב בצורה מסוימת, ויש להם ניסיון חיים רחב ... לחשוב באופן הגיוני ונורמלי. כלומר, כאשר אדם מבוגר רגיל לחשוב בהיגיון לאורך זמן, יש פחות סיכוי שהוא יתחיל לחשוב בצורה לא הגיונית או יפתח מחלת נפש. כמו כן, אליעד מציין שבני נוער וילדים עלולים לחשוב בצורה לא הגיונית מדי פעם, אך אנחנו לא מגדירים זאת תמיד כהפרעה נפשית. למשל, ילד שמדבר עם בובה, אנחנו לא נחשיב אותו לחולה נפש, אך מבוגר שיעשה זאת כן ייתפס ככזה. זאת מכיוון שילדים נמצאים בשלב ההתפתחות ... את ההיגיון וההבנה של העולם סביבם. בנוסף, החברה מקבלת את החשיבה הלא הגיונית של הילד משום שהיא לא מפריעה לאף אחד, ולכן היא לא נחשבת להפרעה נפשית. לסיכום, אליעד מסביר כי מחלת נפש יכולה להופיע בכל גיל, אבל הסיכוי לכך משתנה בהתאם לגיל האדם. אצל ילדים, החשיבה הלא הגיונית לא תמיד נחשבת להפרעה נפשית, ואילו אצל מבוגרים, אם לא מתרחשת טראומה או שינוי קיצוני, יש פחות סיכוי שהתפרצות כזו תתרחש. האם יש גיל למחלות נפש? מהי התפרצות מחלת נפש? כיצד מחלת נפש יכולה להתפרץ? האם ילדים יכולים לחוות מחלת נפש? האם יש סיכוי להתפרצות מחלת נפש בגיל מבוגר? האם יש מחלות נפש אצל קשישים? האם יש מחלות נפש אצל בני נוער? האם יש מחלות נפש אצל תינוקות? האם יש מחלות
חולה נפש, האם יש לי מחלת נפש? האם אני חולה נפש? האם יש לי הפרעה נפשית? האם יש לי הפרעת אישיות? מהי מחלת נפש? מהי הפרעה נפשית? האם לטפל בהפרעה נפשית? האם לטפל במחלת נפש? איך נוצרת הפרעה נפשית? איך נוצרת מחלת נפש?
חולה נפש, האם יש לי מחלת נפש? האם אני חולה נפש? האם יש לי הפרעה נפשית? האם יש לי הפרעת אישיות? מהי מחלת נפש? מהי הפרעה נפשית? האם לטפל בהפרעה נפשית? האם לטפל במחלת נפש? איך נוצרת הפרעה נפשית? איך נוצרת מחלת נפש?
... נפש, האם יש לי מחלת נפש? האם אני חולה נפש? האם יש לי הפרעה נפשית? האם יש לי הפרעת אישיות? מהי מחלת נפש? מהי הפרעה נפשית? האם לטפל בהפרעה נפשית? האם לטפל במחלת נפש? איך נוצרת הפרעה נפשית? איך נוצרת מחלת נפש? מהי מחלת נפש ואיך מאבחנים אותה? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בנושא של מחלות נפש והאם יש לנו מחלת נפש. הוא פותח את דבריו בכך שחשוב להבין שמחלת נפש היא לא משהו אובייקטיבי שניתן להגדיר אותו בצורה מוחלטת. מדובר בהגדרה שמבוססת על האופן שבו אדם חושב ומתפקד ביחס לסביבה שלו. ההגדרה המרכזית שמסביר אליעד כהן היא שחשיבה לא הגיונית יכולה להוות סימן למחלת נפש. לדוגמה, אם אדם חושב בצורה שונה ממה שחשוב או מקובל בחברה, ואם זה מפריע לו לתפקוד האישי או לסביבה, אז ניתן להחשיב את זה כמחלת נפש. אם אדם רואה את העולם בצורה שונה, מפחד יותר מאחרים או יש לו תחושות חריגות שגורמות לו קושי בתפקוד, אז החשיבה הלא הגיונית שלו יכולה להיות סימן למחלת נפש. אליעד כהן נותן דוגמה לאדם שיש לו חבר דמיוני, והוא מדבר איתו ומפחד ממנו. אם הדבר הזה מפריע לו, ייתכן שזה יכול להיחשב כהפרעה נפשית. אם יש יותר אנשים שמאמינים באותו הדבר, אז לא מדובר בהפרעה נפשית, אלא בדבר מקובל בחברה, כמו האמונה באלוהים. כלומר, אם הרבה אנשים מאמינים במשהו, גם אם זה מפריע לתפקוד, זה לא ייחשב כמחלת נפש, אלא כחלק מהנורמה החברתית. לסיכום, אליעד כהן טוען שמה שחשוב להבין הוא שמחלת נפש היא עניין של הגדרה. כלומר, לא מדובר במשהו אובייקטיבי אלא במשהו שמבוסס על הקשר בין האדם לסביבה שלו. אם אתה מרגיש שמשהו מציק לך או מפריע לך בתפקוד, כדאי לטפל בזה, אך לא בהכרח מדובר במחלת נפש במובן של אובייקטיביות רפואית. איך מאבחנים את עצמך כשיש לך מחשבות מטרידות? אם אתה שואל את עצמך אם יש לך מחלת נפש, זה יכול להעיד על כך שמשהו מפריע לך. כל מחשבה לא הגיונית יכולה להפוך למחלת נפש אם היא משפיעה על התפקוד שלך. אליעד כהן מסביר שכל מחלת נפש יכולה להיעלם מעצמה, ואם יש לך מחשבה שמציקה לך, כדאי לטפל בה לפני שהיא הופכת לבעיה חמורה יותר. לדבריו, מחלת נפש היא לא בהכרח מצב קבוע או אובייקטיבי. כל מחשבה שמפריעה לך יכולה להיות מטופלת, גם אם היא לא מוגדרת כבעיה רפואית. ... להתחיל לטפל בזה. הוא מציע לבדוק את עצמך ולראות אם יש משהו שמציק לך. אם זה מפריע לך, יש מקום לטפל בזה, כי כל מחשבה לא הגיונית יכולה להתפתח למחלת נפש, ואם לא מטפלים בה, זה יכול להחמיר. האם כדאי לטפל בהפרעה נפשית? האם זה חשוב לדעת אם יש לך מחלת נפש? אליעד כהן טוען כי זה לא משנה אם נקרא לזה מחלת נפש או לא, אלא מה שחשוב זה אם זה מפריע לך בתפקוד היומיומי שלך. אם יש לך מחשבה מציקה, גם אם היא לא נחשבת למחלת
מחלות נפש גנטיקה ותורשה, בריאות הנפש והקשר הגנטי, מחלות נפש גנטיות, מחלות נפש תורשתיות, גנטיקה של הפרעות נפשיות, תורשתיות של הפרעות נפשיות, מחלות נפש במשפחה, סכיזופרניה גנטית, חרדה גנטית, דיכאון גנטי, הפרעה נפשית תורשתית
מחלות נפש גנטיקה ותורשה, בריאות הנפש והקשר הגנטי, מחלות נפש גנטיות, מחלות נפש תורשתיות, גנטיקה של הפרעות נפשיות, תורשתיות של הפרעות נפשיות, מחלות נפש במשפחה, סכיזופרניה גנטית, חרדה גנטית, דיכאון גנטי, הפרעה נפשית תורשתית
... נפש גנטיקה ותורשה, בריאות הנפש והקשר הגנטי, מחלות נפש גנטיות, מחלות נפש תורשתיות, גנטיקה של הפרעות נפשיות, תורשתיות של הפרעות נפשיות, מחלות נפש במשפחה, סכיזופרניה גנטית, חרדה גנטית, דיכאון גנטי, הפרעה נפשית תורשתית האם מחלות נפש הן גנטיות או תורשתיות? השאלה האם מחלות נפש הן גנטיות או תורשתיות מעסיקה רבים, והתשובה לכך אינה חד משמעית. יש המאמינים שמחלות נפש נגרמות מגורמים גנטיים, בעוד אחרים ... עם זאת, גם אם יש מרכיב גנטי, חשוב להבין שאין זה אומר שהמצב בלתי הפיך או שאין פתרון. לכל מחלת נפש יש פתרון, והוא לא בהכרח תרופתי. למעשה, אפשר למצוא פתרונות אחרים שמטפלים בשורש הבעיה. מה ההיגיון מאחורי האמונה שמחלות נפש הן גנטיות? האמונה כי מחלות נפש הן גנטיות נובעת מכך שאנשים רבים, ... גורמת לו לאושר, הוא ייחשב לאדם מוצלח. אך אם מחשבותיו פוגעות בו או בסובלים ממנו, הוא יקוטלג כחולה נפש. באופן עקרוני, לכל הפרעה נפשית יש היגיון כלשהו מאחוריה, גם ... תורשתי. זאת כדי להסיר מהם את האחריות ולמנוע מהם לחפש פתרונות מעמיקים. מדוע יש נטייה לקשור מחלות נפש לגנטיקה? הנטייה להאמין שמחלות נפש הן תורשתיות או גנטיות מגיעה פעמים ... כנראה בגורם תורשתי. גם אם לא מוצאים קרוב משפחה מאובחן, יטענו שייתכן שלקרוב מסוים הייתה הפרעה נפשית שלא אובחנה, וכך ימשיכו להחזיק בתיאוריה הגנטית. אולם, האם זה בהכרח נכון? לא בהכרח. העובדה שאנשים עם הפרעות נפשיות נמצאים באותה משפחה אינה בהכרח מעידה על קשר גנטי. השפעת הסביבה על הפרעות נפשיות הסביבה שבה גדל אדם משחקת תפקיד חשוב בהשפעה על בריאותו הנפשית. לדוגמה, ילד שגדל בבית שבו הורה סובל מהפרעה נפשית, עשוי לאמץ את דפוסי החשיבה ... מעצבים את תפיסת עולמו של הילד, ולכן אין זה מפתיע אם הוא יפתח דפוסים דומים שיכולים להוביל להפרעות נפשיות. זה לא בהכרח קשור לגנים, אלא להשפעה סביבתית. האם גנטיקה מחייבת הפרעה נפשית? לא, גנטיקה אינה מחייבת אדם להיות חולה נפש. כל אדם יכול להיות בריא נפשית, גם אם יש לו רקע גנטי שמעיד על נטייה למחלה נפשית. כל אדם יכול להיות בריא נפשית אם יקבל את הכלים המתאימים לחשיבה בריאה. כלומר, גם אם כל בני משפחתו סבלו ממחלות נפש, אין זה אומר שהוא מחויב להן. המסקנה ...
פחד ממחלות נפש, פחד להשתגע, פחד להיות חולה נפש, פחד מהפרעת אישיות, אולי אני סכיזופרן? אולי אני פרנואיד? אולי אני חולה נפש? אולי יש לי הפרעת אישיות? אולי יש לי מחלת נפש? אולי אני משוגע? פחד לאבד שליטה, נטייה גנטית למחלות נפש
פחד ממחלות נפש, פחד להשתגע, פחד להיות חולה נפש, פחד מהפרעת אישיות, אולי אני סכיזופרן? אולי אני פרנואיד? אולי אני חולה נפש? אולי יש לי הפרעת אישיות? אולי יש לי מחלת נפש? אולי אני משוגע? פחד לאבד שליטה, נטייה גנטית למחלות נפש
... ממחלות נפש, פחד להשתגע, פחד להיות חולה נפש, פחד מהפרעת אישיות, אולי אני סכיזופרן? אולי אני פרנואיד? אולי אני חולה נפש? אולי יש לי הפרעת אישיות? אולי יש לי מחלת נפש? אולי אני משוגע? פחד לאבד שליטה, נטייה גנטית למחלות נפש מהו פחד ממחלות נפש וכיצד הוא מתבטא? פחד ממחלות נפש הוא פחד נפוץ המאופיין במחשבות טורדניות על כך שאדם אולי כבר סובל ממחלת נפש או שהוא עתיד לפתח הפרעה נפשית בעתיד. פחדים מסוג זה יכולים לכלול חששות כמו אולי אני סכיזופרן?, אולי אני פרנואיד?, אולי יש לי הפרעת אישיות?, אולי אני הולך להשתגע ולאבד שליטה על עצמי?. פחד זה מתעורר בעיקר בשל חוסר ידע והבנה לגבי הגורמים והתהליכים שמובילים להפרעות נפשיות. האם הפחד ממחלות נפש מתייחס להווה או לעתיד? קיימים שני סוגים עיקריים של פחד הקשורים למחלות נפש: הסוג הראשון הוא פחד מכך שאתה כבר חולה נפש, למשל החשש אולי אני כבר סכיזופרן או סובל מהפרעת אישיות?. הסוג השני הוא פחד מהעתיד, המתבטא בחששות שאולי בעתיד האדם יתחרפן, יאבד שליטה, יפתח מחלה נפשית כמו סכיזופרניה או הפרעה נפשית קשה אחרת. שני סוגי הפחד האלו נובעים בעיקר מחוסר הבנה של האדם לגבי האופן שבו מתפתחות מחלות נפש ומה הגורמים להיווצרותן. מהם הגורמים למחלת נפש ואיך חוסר הבנה שלהם יוצר פחד? כשאדם רואה מישהו שמתנהג בצורה חריגה, כגון אדם סכיזופרן, הוא עשוי לתהות מה הסיבות ... מכך הוא עלול לחשוש שדבר כזה עלול לקרות גם לו בלי שליטה. חוסר הבנה זו מוביל לתחושה חזקה של פחד וחוסר אונים. לדוגמה, אם במשפחתו של האדם קיים מישהו שסובל ממחלת נפש , האדם עשוי לחשוב שיש לו נטייה גנטית למחלות נפש, והפחד שלו יתגבר. אליעד כהן מסביר כי למרות שיש נטייה גנטית למחלות נפש, אין משמעות הדבר שהמצב בלתי הפיך או בלתי ניתן לשליטה. האם מחלת נפש היא גזירת גורל או שניתן להתמודד עמה? חשוב להבין שמחלות נפש אינן משהו שקורה ללא סיבה, באופן אקראי, או כתוצאה של גורל בלתי נמנע. מחלות נפש הן תוצאה של תהליכים נפשיים מסוימים שיש בהם היגיון וחוקיות ברורה. אליעד כהן מדגיש כי לכל מחלות הנפש יש מנגנון ברור שגורם להן להיווצר, ואם מבינים אותו, ניתן להתמודד איתן בצורה יעילה ואף לרפא אותן. לדוגמה, אם ... דרכים נוספות יעילות לפתרון הבעיה. חשוב להדגיש כי אליעד אינו שולל שימוש בתרופות, אך הוא מדגיש את קיומם של פתרונות נוספים. איך אפשר להתמודד עם הפחד להיות חולה נפש? אם אדם חושש שהוא כבר חולה נפש, מומלץ לו לבדוק מה בדיוק גורם לפחד זה. לדוגמה, אם הוא חש דיכאון או חרדות, אין זה אומר שהוא בהכרח סובל מהפרעה נפשית חמורה. עליו לבדוק את הלחצים שהוא חווה בחייו ולהתמודד איתם באופן ישיר. אליעד כהן מסביר שאפילו אם האדם אכן סובל מבעיה נפשית, קיימים פתרונות יעילים, ולכן אין באמת סיבה ממשית לפחד כה גדול. לדוגמה, אם מישהו חושב אולי אני סכיזופרן, ... במקום לחשוב שמדובר במשהו מפחיד ובלתי נשלט, יש להבין שמדובר במשהו שניתן לטיפול, והרבה יותר בקלות מכפי שאנשים נוטים לחשוב. כיצד להתמודד עם הפחד מהעתיד לפתח מחלת נפש? אם אדם חושש שהוא עלול לפתח מחלת
מחלות נפש מדבקות, האם אוטיזם מדבק? האם אפשר להידבק במחלת נפש? האם אפשר להידבק בהפרעה נפשית? האם מחלת נפש מדבקת? האם הפרעה נפשית מדבקת? האם מחלות נפשיות מדבקות? האם הפרעות נפשיות מדבקות? בני זוג עם מחלות נפש
מחלות נפש מדבקות, האם אוטיזם מדבק? האם אפשר להידבק במחלת נפש? האם אפשר להידבק בהפרעה נפשית? האם מחלת נפש מדבקת? האם הפרעה נפשית מדבקת? האם מחלות נפשיות מדבקות? האם הפרעות נפשיות מדבקות? בני זוג עם מחלות נפש
... נפש מדבקות, האם אוטיזם מדבק? האם אפשר להידבק במחלת נפש? האם אפשר להידבק בהפרעה נפשית? האם מחלת נפש מדבקת? האם הפרעה נפשית מדבקת? האם מחלות נפשיות מדבקות? האם הפרעות נפשיות מדבקות? בני זוג עם מחלות נפש האם מחלת נפש מדבקת? כיצד סביבה משפיעה על אדם? האם אפשר להידבק במחלת נפש? אליעד כהן עוסק בשאלה זו ומסביר כיצד מחלות נפש, או יותר נכון, הפרעות נפשיות, יכולות להיות מדבקות בדרכים שונות. הוא מציין שבני אדם מושפעים מהסביבה שבה הם נמצאים. כשם שילד ילמד את השפה של סביבתו, כך גם ... מה שהוא רואה. זהו תהליך טבעי שבו המוח פועל לפי דפוסי חיקוי. לפי אליעד, אם אדם בריא נמצא בסביבה שבה יש אנשים הסובלים ממחלות נפש כמו סכיזופרניה או הפרעות אישיות גבוליות, הוא עשוי להיפגע מהשפעת ההתנהגות והחשיבה של אותם אנשים. הוא מציין כי זה תלוי גם באורך החשיפה ובחוזק האישיות של האדם. ככול שהאדם יהיה פחות יציב רגשית, כך ייתכן שהוא יושפע יותר מהסביבה. מבחינתו, מחלת נפש היא לא בהכרח מחלה במובן הגנטי, אלא תוצאה של אופן חשיבתו של האדם, שיכול להיות שונה מהאדם הסובב אותו. הוא מוסיף כי אף אדם אינו בריא בהכרח יותר ממי שהוא נחשב לחולה נפש - ההבדל הוא פשוט במחשבות ובאופן ההתמודדות עם העולם. כמו כן, הוא לא ממליץ להימנע ממגע עם אנשים הסובלים מהפרעות נפשיות. לדעתו, כל אדם יכול להחלים ולהשתקם, וההפרעות הנפשיות הן לא תוצאה של גנטיקה אלא של מחשבות שיכולות להיות מתוקנות בטיפול מתאים. אם ניתנים להם הכלים הנכונים, גם אנשים עם הפרעות נפשיות יכולים להפוך לנורמטיביים. מהם הגורמים המשפיעים על הדבקות בהפרעות נפשיות? אליעד כהן מסביר שמחלת נפש יכולה להתפשט או להשפיע על אדם בסביבות שונות. לדוגמה, אם אדם נמצא בסביבה שבה יש אנשים הסובלים מדיכאון, פרנויה, או תסמינים אחרים של הפרעות נפשיות, הוא עשוי גם לפתח את אותם הסימנים או התסמינים, למרות שלא הייתה לו בעיה נפשית קודם. ההשפעה של הסביבה על האדם היא כזו שיכולה לגרום לו לאמץ התנהגויות או מחשבות לא תמיד רציונליות, כיוון שהמוח האנושי מתפקד על ... של הסובלים מהסביבה בה הם נמצאים. הוא מציין שמצב זה עשוי להתרחש גם כאשר אדם בסביבה נורמלית יתחיל לחשוב כמו מי שסובל ממחלת נפש, אם הוא יהיה חשוף לדברים כאלה לאורך זמן. כיצד נוכל להתמודד עם השפעות סביבה ולטפל במחלות נפש? אליעד כהן מציין כי כל אחד יכול להחלים ולהפוך לנורמלי, לאו דווקא בעזרת תרופות, אלא על ידי שינוי מחשבות והתנהגויות. הוא מדגיש כי המפתח הוא טיפול שמבוסס על הבנת הדרך בה המחשבות עוברות מאדם לאדם, ולא בהכרח על גנטיקה או כימיה במוח. הוא מתעקש כי לכל מחלת נפש יש פתרון, ושאפשר למצוא דרכים לרפא את כל המחלות הנפשיות אם רק מבינים את הבעיה לעומק ומטפלים בה נכון. לסיכום, אליעד כהן מציין שברגע שמבינים שמחלת נפש אינה באמת מחלה, אלא אופן מחשבה שונה, ניתן למצוא פתרונות שיביאו לשיפור איכות החיים של כל אדם, גם אם סבל מבעיות נפשיות. הוא חוזר ואומר כי טיפול בהפרעות נפשיות יכול להיעשות מבלי צורך בשימוש בתרופות, ועם הזמן כל אחד יכול למצוא את הדרך להתגבר ולהחלים. האם מחלות נפש מדבקות? ההשפעה של הסביבה על
להתרפא ממחלת נפש בלי טיפול, האם מחלת נפש יכולה לעבור מעצמה? האם אפשר להבריא ממחלת נפש בלי תרופות? האם מחלת נפש יכולה להיעלם? האם אפשר להתרפא מהפרעה נפשית? האם חייבים לטפל במחלת נפש? האם חייבים לטפל בהפרעה נפשית?
להתרפא ממחלת נפש בלי טיפול, האם מחלת נפש יכולה לעבור מעצמה? האם אפשר להבריא ממחלת נפש בלי תרופות? האם מחלת נפש יכולה להיעלם? האם אפשר להתרפא מהפרעה נפשית? האם חייבים לטפל במחלת נפש? האם חייבים לטפל בהפרעה נפשית?
... ממחלת נפש בלי טיפול, האם מחלת נפש יכולה לעבור מעצמה? האם אפשר להבריא ממחלת נפש בלי תרופות? האם מחלת נפש יכולה להיעלם? האם אפשר להתרפא מהפרעה נפשית? האם חייבים לטפל במחלת נפש? האם חייבים לטפל בהפרעה נפשית? האם מחלת נפש יכולה לעבור מעצמה בלי טיפול? האם אפשר להתרפא ממחלת נפש בלי תרופות? האם מחלת נפש יכולה להיעלם באופן עצמאי? אלו שאלות שנוגעות לאפשרות של טיפול עצמי בהפרעות נפשיות. אליעד כהן מסביר בהרצאה כי בהחלט יתכן שמחלת נפש תעבור מעצמה, גם אם מדובר במחלות נפשיות קשות. הוא מדגיש כי אף על פי שאין להמליץ על חכות מחלת נפש שתעבור לבד, מבחינה לוגית ניתן להבין שההפרעה עשויה להיפתר מעצמה. הוא מסביר שמהות מחלת הנפש היא מחשבה לא הגיונית שמפריעה לאדם ולסביבתו. אם מחשבה לא הגיונית כזו לא מפריעה לסביבה, כמו במקרה שבו אדם מדבר עם חבר דמיוני רק במקום פרטי, לא תיחשב כמחלת נפש. אך כאשר אדם מתחיל לשוחח עם חבר דמיוני ברחוב או להפריע לסביבה, עלולה להיווצר הפרעה נפשית כמו סכיזופרניה. ההסבר של אליעד כהן טמון ... מה שיכול להוביל לכך שבן אדם יפסיק לחשוב בצורה לא הגיונית ויחזור למצב רגיל. אליעד כהן מציין כי חולים בהפרעות נפשיות לא צריכים בהכרח לחכות שהבעיה תעבור מעצמה, אך מבחינה לוגית, ההפרעה יכולה להיעלם גם ללא טיפול. הסיבה לכך, לפי אליעד כהן, היא ההבנה העמוקה כיצד הפרעה נפשית נוצרת. אם מישהו מבין איך מחלת נפש נוצרה, הוא יכול להבין גם איך היא עשויה להיעלם מעצמה. הוא גם מציין כי במקרים רבים, ישנם סיבות שגורמות להיווצרות הפרעה נפשית, וישנן סיבות שיכולות לעזור להיעלמותה. בנוסף, אליעד כהן מציין שחשוב להבין שגם אם ניתן להחלים ממחלת נפש מעצמו, ישנם פתרונות לטיפול במחלות נפש, כולל טיפול ללא תרופות או כדורים. הוא מדגיש כי מדובר בהיבטים שונים של טיפול בהפרעות נפשיות, שיש להם פתרונות שונים אשר יכולים להיות יעילים, בהתאם למקרה הספציפי. האם מחלת נפש יכולה לעבור מעצמה? איך נגרמות הפרעות נפשיות? מהם טיפולים בהפרעות נפשיות? האם אפשר להבריא ממחלת נפש בלי תרופות? מהו טיפול בהפרעה נפשית ללא תרופות? האם אפשר להתרפא ממחלת נפש ללא טיפול? ...
מחלות נפש והפרעות נפשיות, מי המומחה מספר אחד בעולם לטיפול במחלות נפש ולטיפול בהפרעות נפשיות? מי יכול לרפא כל מחלה נפשית? מי יכול לפתור כל הפרעה נפשית? איך ניתן לרפא כל מחלה נפשית? איך ניתן לפתור כל הפרעה נפשית? פסיכיאטריה
מחלות נפש והפרעות נפשיות, מי המומחה מספר אחד בעולם לטיפול במחלות נפש ולטיפול בהפרעות נפשיות? מי יכול לרפא כל מחלה נפשית? מי יכול לפתור כל הפרעה נפשית? איך ניתן לרפא כל מחלה נפשית? איך ניתן לפתור כל הפרעה נפשית? פסיכיאטריה
... נפש והפרעות נפשיות, מי המומחה מספר אחד בעולם לטיפול במחלות נפש ולטיפול בהפרעות נפשיות? מי יכול לרפא כל מחלה נפשית? מי יכול לפתור כל הפרעה נפשית? איך ניתן לרפא כל מחלה נפשית? איך ניתן לפתור כל הפרעה נפשית? פסיכיאטריה מהו האתגר האמיתי בטיפול בהפרעות נפשיות קשות? ההרצאה מתארת את הדרך בה ניתן להעריך את המומחיות של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש , כמו פסיכיאטרים ופסיכולוגים, ואת הדרך בה ניתן להתמודד עם הפרעות נפשיות קשות ביותר. אליעד כהן מציע מבחן אמיתי לבחון אם אדם אכן מומחה בתחום - אתגר הטיפול באנשים עם הפרעות נפשיות קשות, כמו סכיזופרניה, פרנויה, פסיכופתיה והפרעות אישיות קשות. המבחן האמיתי עבור מומחה בנפש האדם, טוען אליעד, הוא היכולת לטפל במטופל שסובל ממחשבות והזיות שלא ניתנות להבנה או להסבר הגיוני. איך ניתן לבדוק אם אדם אכן המומחה בתחום בריאות הנפש? אליעד מציע כי על מנת לבדוק אם אדם אכן מבין בנפש האדם לעומק, יש להציג לו את האתגר הגדול ביותר - טיפול באדם הסובל מההפרעה הנפשית הקשה ביותר. אם אדם טוען שהוא המומחה ביותר בתחום, הוא צריך להתמודד עם אנשים שמחשבותיהם והזיותיהם אינן הגיוניות בעיניי הציבור. לדוגמה, מטופל שחשב שהוא ... נורמלי, זהו מבחן למומחיותו האמיתית. למה טיפול במצבים קשים כל כך חשוב? הסיבה לכך שטיפול בהפרעות נפשיות קשות נחשב לאתגר הכי קשה בתחום בריאות הנפש היא שבני אדם אלו אינם משתמשים בהיגיון רגיל. כאשר אדם אומר שהוא רואה זאבים או שצפרדע קופצת מעינו, הוא לא מתאר מציאות נראית לעין אלא עיוות מוחלט של המציאות. ... המחשבות או ההזיות שהוא עובר, הוא אתגר עצום שמצריך מומחיות אמיתית. האם באמת ניתן לטפל בהפרעות נפשיות קשות? אליעד טוען כי כן, יש דרך לעזור גם לאנשים שנמצאים במצב קשה מאוד מבחינה נפשית. מדובר לא בקסם של אוקוס פוקוס, אלא בתהליך ממושך שבו המומחה מבין את מערכת המחשבה וההיגיון של המטופל ברמה עמוקה יותר ממה שהוא מבין את עצמו. באמצעות שינוי ... המחשבות של המטופל ולכן לא מצליחים להעניק לו את העזרה שהוא זקוק לה. האם באמת יש פתרון לכל הפרעה נפשית? לסיום, אליעד מציין כי כל הפרעה נפשית ניתנת לטיפול, אם כי לא מדובר בפתרון קסם. עם זאת, אם יש למטפל הבנה עמוקה של כל שורשי המחשבה וההפרעות הנפשיות, יש סיכוי אמיתי לשנות את מצבו של המטופל ולחזור איתו למצב נורמלי. איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות? טיפול לפסיכיאטרים הפרעות נפשיות והבנתן לעומק שיטות טיפול בחולי נפש קשים איך אפשר לבדוק אם מישהו באמת הכי חכם בתחומו? שאלה: מה עושים כאשר מישהו מצהיר אני הכי חכם בעולם במשהו, למשל בפיזיקה או בכדורסל? תשובה: לפי ההסבר המפורט, ... הוא התמודדות מוצלחת עם האתגר הכי קשה והכי מורכב בתחום. איך בודקים מי הכי חכם בתחום בריאות הנפש? שאלה: יש המון אנשי מקצוע, יועצים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, גורואים למיניהם שמתיימרים להבין בנפש האדם. איך אפשר לקבוע מי מהם באמת הכי חכם או הכי מומחה בתחום? תשובה: ההצעה היא לבחון אותם מול האתגר הקשה ביותר בנפש האדם, שהוא לטפל באנשים המשוגעים ביותר, או באלה עם ההפרעות ה
מסירות נפש, מהי מסירות נפש אמיתית? האם אתה מוסר את נפשך? לעשות משהו במסירות נפש, להיות מוכן לתת את הכל, השגת מטרות ויעדים, לרצות משהו במסירות נפש, מוטיבציה למסירות נפש
מסירות נפש, מהי מסירות נפש אמיתית? האם אתה מוסר את נפשך? לעשות משהו במסירות נפש, להיות מוכן לתת את הכל, השגת מטרות ויעדים, לרצות משהו במסירות נפש, מוטיבציה למסירות נפש
... נפש, מהי מסירות נפש אמיתית? האם אתה מוסר את נפשך? לעשות משהו במסירות נפש, להיות מוכן לתת את הכל, השגת מטרות ויעדים, לרצות משהו במסירות נפש, מוטיבציה למסירות נפש מה המשמעות של מסירות נפש אמיתית? הנושא שבו עוסק אליעד כהן הוא מסירות נפש, מושג נפוץ בעל משמעויות עמוקות ורבות. בתחילת דבריו מסביר אליעד כי מסירות נפש מתפרשת בדרך כלל כנכונות של האדם להקריב את חייו או את הדבר החשוב לו ביותר למען מטרה מסוימת. נפש, על פי אליעד, אינה רק הנשמה או התודעה במובן הדתי והמסורתי אלא בעיקר הרצון הבסיסי והעמוק ביותר של האדם. מסירת הנפש היא למעשה היכולת של האדם לוותר על רצונו הגדול ביותר, מה שמהווה הקרבה אולטימטיבית מבחינתו. האם באמת אפשר לדעת אם אתה מוסר את נפשך? אליעד מדגיש כי אדם שמצהיר שהוא מוכן למסור את נפשו עשוי לעשות זאת מתוך שני מצבים עיקריים: האדם אומר שהוא מוכן למות אך אינו באמת מתכוון לכך, וכאשר מגיע רגע האמת הוא נסוג. האדם אכן מוכן למות ממש, וזו נקודת המבחן האמיתית של מסירות הנפש. אליעד נותן דוגמה פרקטית כדי להמחיש את העניין: אם אדם אומר אני מוכן שירקו עלי כדי להבין את המציאות, יש לבדוק האם הוא באמת מסוגל לעמוד בכך כשהסיטואציה מגיעה. אם האדם באמת יעמוד בכך, הוא אכן מסר את נפשו במובן של נכונות מוחלטת לוותר על הכבוד שלו, על תחושותיו ועל הרצון שלא להיפגע. מה המשמעות של להיות מוכן לתת הכל? אליעד מרחיב את הרעיון של מסירות נפש, ומסביר שלעתים לא מספיק לומר אני מוכן למות, אלא צריך לראות את זה גם באופן מעשי. הוא מתאר את המקרה של רבי נחמן מברסלב, שנסע לארץ ישראל ובמהלך הדרך נאלץ להשתתף במשיכת חבלים ... המחיש רבי נחמן את ההבדל בין לומר שאתה מוסר את נפשך לבין למסור אותה בפועל. מסירות נפש אמיתית דורשת פעולה אותנטית וכנה, לא רק אמירה או הצגה כלפי חוץ. מדוע מסירות נפש אמיתית קשורה לויתור על הרצונות שלך? המסר המרכזי שאליעד מעביר הוא שמסירות נפש היא בעצם ויתור מוחלט על הרצון העמוק ביותר של האדם - הרצון להרגיש טוב או להימנע מלהרגיש רע. כאשר האדם מגיע למצב שבו הוא מוכן לוותר באופן מוחלט על הרצון שלו להרגיש טוב, הוא למעשה נמצא במצב של מסירות נפש אמיתית. אליעד מבהיר זאת בצורה חדה כשהוא אומר שההקרבה האמיתית אינה למות אלא לוותר על מה שיקר וחשוב לך ביותר - הרצונות העמוקים ביותר שלך. לדברי אליעד, האדם תמיד רוצה דבר אחד ... הכל - להרגיש טוב או לא להרגיש רע. לכן, מסירות נפש אמיתית היא להגיע למצב שבו אתה באמת מוכן לוותר על הצורך הבסיסי הזה. מי שבאמת מוכן לוותר על כך מגיע לנקודה שבה הוא משוחרר לגמרי מהצורך, וזה, לדעתו, מהווה את השיא האמיתי של מסירות הנפש. האם מסירות נפש מבטיחה שתשיג את המטרות שלך? אליעד מעלה נקודה חשובה נוספת: האם מסירות נפש מוחלטת מבטיחה השגת מטרה מסוימת? הוא טוען כי גם אדם שבאמת מוכן למסור את נפשו לא תמיד יצליח להשיג את מה שהוא רוצה. מסירות נפש אינה בהכרח ערובה להצלחה, אך ללא ספק מדובר בתנאי הכרחי ליכולת להתמודד עם כל מכשול או אתגר. מי שמוכן באמת ובתמים לוותר על הכל, ממילא הגיע לשלווה פנימית, כי הוא כבר שחרר את ... ספק בכל דבר, עד הסוף וללא פחד. כלומר, מסירות נפש אמיתית מתבטאת גם בנכונות לבדוק את האמונות והדעות שלך לעומקן, עד הסוף, גם אם זה כואב וקשה הרבה יותר מאשר למות פיזית. איך להגיע למצב של מסירות נפש אמיתית בחייך? לבסוף, אליעד מבהיר שהמטרה האמיתית בחיים היא להגיע למצב שבו אתה מסוגל להיות מוכן למסור את הנפש, כלומר, לוותר באמת על כל רצונותיך האישיים. עצם ההגעה לנקודה הזאת מביאה את האדם למצב של שחרור מוחלט. לכן, הדרך האולטימטיבית לחיים שלווים היא בעצם לאחוז בעמדה
מחלות נפש, הפרעות נפשיות, האם ניתן לרפא מחלות נפש? איך ניתן לרפא את כל מחלות הנפש? איך ניתן לטפל בכל ההפרעות הנפשיות? אבחון הפרעה נפשית, טיפול באישיות גבולית, טיפול בסכיזופרניה, טיפול בפיצול אישיות, מהן מחלות נפש?
מחלות נפש, הפרעות נפשיות, האם ניתן לרפא מחלות נפש? איך ניתן לרפא את כל מחלות הנפש? איך ניתן לטפל בכל ההפרעות הנפשיות? אבחון הפרעה נפשית, טיפול באישיות גבולית, טיפול בסכיזופרניה, טיפול בפיצול אישיות, מהן מחלות נפש?
... נפש, הפרעות נפשיות, האם ניתן לרפא מחלות נפש? איך ניתן לרפא את כל מחלות הנפש? איך ניתן לטפל בכל ההפרעות הנפשיות? אבחון הפרעה נפשית, טיפול באישיות גבולית, טיפול בסכיזופרניה, טיפול בפיצול אישיות, מהן מחלות נפש? האם ניתן לרפא את כל מחלות הנפש? אליעד מתחיל את ההרצאה בשאלה עקרונית: האם אפשר לרפא כל מחלת נפש באופן מוחלט, ללא שימוש בכדורים ותרופות ובלי טיפולים פסיכיאטריים? הוא טוען שהתשובה היא כן, וההיגיון שמאחורי תשובה זו יוסבר במהלך ההרצאה. אליעד מציין כי לא מדובר בקסם, אך יש תהליך אפשרי שבו כל אדם עם הפרעה נפשית, אפילו בעיות חמורות כמו סכיזופרניה או פיצול אישיות, יכול להשתפר ולחזור לתפקוד רגיל אם יתקבל טיפול נכון. הוא מתחיל להסביר את הרעיון ... קטן שמפחד להישאר לבד בחדר בגלל מפלצת דמיונית. במקרה של ילד קטן, לא היינו מגדירים את פחדו כהפרעה נפשית, אך אם אדם מבוגר היה מצהיר על אותו פחד, הוא היה נחשב לחולה נפש . אליעד טוען כי ההבדל בין ילד קטן לבין מבוגר נובע מהמבחן של התפיסה המפותחת: אנו מצפים שמבוגר יחשוב בצורה רציונלית, בעוד שילד לא יכול להבין זאת. הוא שואל: מה היה קורה אם למבוגר היה מוח של ילד? ואז, הוא מסביר, היינו מגדירים אותו כחולה נפש. בהמשך, אליעד מבהיר כי כל ההגדרה של חולי נפש מבוססת על השוואה לתפיסה הנורמלית. אם אדם לא חושב כמו רוב האנשים, אם הוא לא מתפקד כמוהם, אנו מגדירים אותו כחולה נפש. כל הסיווגים שנעשים במערכת הרפואית, כמו אבחנה של סכיזופרניה או אוטיזם, מבוססים על העובדה שמישהו לא מתפקד כמו הנורמלי של החברה. הוא מסביר כי ... רבים, אנו לא יודעים איך לגרום לאדם לחזור לתפקוד רגיל, ולכן קל לנו להדביק לו את התווית של חולה נפש. אך, הוא טוען, כל אדם, גם אם הוא סובל מהפרעה נפשית, יכול להתפתח ולהפוך לאדם חכם עם תפיסה בריאה. הוא מזכיר כי גם תינוקות מתחילים ללא שום ידע, אך עם הזמן הם מתפתחים, ולמעשה, כל אדם יכול ... תהליך ארוך ומורכב. הוא מסביר שהתהליך דורש הבנה עמוקה של המוח, איך לתקשר עם אדם שסובל מהפרעה נפשית, ואיך לעזור לו להתפתח באופן טבעי כפי שתינוק מתפתח. אחת השאלות החשובות שעולות במהלך ההרצאה היא איך ניתן לשוחח עם אדם שמציב לעצמו היגיון ... תמיד פותר את הבעיה הבסיסית, שהיא חוסר ההתפתחות השכלית של אותו אדם. לסיום, אליעד מסכם כי כל מחלת נפש נובעת מכך שהאדם חושב בצורה שונה מהנורמל, אך אין זה אומר שאין פתרון. אם נלמד להכיר את המנגנונים של המחשבה וההיגיון הפנימי של אדם חולה נפש, ניתן לעזור לו לפתח את השכל ולהפוך אותו לאדם מתפקד ומחונך. ריפוי הפרעות נפשיות באופן מלא כיצד לפתח יכולת חשיבה והיגיון התמודדות עם ספקות ומחשבות טורדניות שאלת השימוש בכדורים לעומת טיפול עומק מהי השאלה המרכזית? השאלה שמטרידה את כולם היא: האם אפשר לרפא כל מחלת נפש באופן מוחלט, ללא שימוש בכדורים ותרופות וללא טיפולים פסיכיאטריים? האם באמת קיים פתרון שלם לכל סוגי ההפרעות הנפשיות, בכל מצב ובכל גיל, ואיך יכול להיות שזה הגיוני? כיצד דוגמת הילד הקטן מגלה לנו את הבעיה? שאלה: מה קורה כשילד קטן פוחד לישון לבד בגלל מפלצת דמיונית? תשובה: אין נטייה לקרוא לו חולה נפש, כי הוא עדיין ילד קטן. אם אותו פחד היה מופיע אצל מבוגר, היו אומרים עליו שהוא חולה נפש. שאלה: מדוע ההבדל הזה חשוב? תשובה: כי הוא ממחיש שאצל ילד אנחנו מסבירים לעצמנו שהתפיסה שלו עדיין לא מפותחת, ולכן אין סיבה להגדיר אותו כחולה נפש. לעומת זאת, אצל מבוגר, אותה התנהגות ממש תוביל לאבחנה של הפרעה נפשית, מפני שיש ציפייה שהשכל שלו יתפקד ברמה מסוימת. מהו הקשר בין שכל של ילד לבין הגדרת חולי נפש? שאלה: מה היה קורה אם היה לאדם מבוגר גוף בוגר אבל שכל של ילד? תשובה: היינו מגדירים אותו כמפגר או כחולה נפש בכל מקרה, כי הוא לא חושב באותה רמה שאנשים בוגרים מצופים לחשוב. למעשה, כל הסיווגים של חולה נפש מבוססים על כך שמישהו לא חושב כמו הרוב הנורמלי, או שהוא תקוע ברמת תפיסה של ילד קטן. למה בכלל אנו מגדירים אדם כחולה
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על נפש
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: נפש, איך להשיג איזון נפשי? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? כעס ועצבים? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? דיכאון? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם לחץ ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: נפש, איך לשפר את הזיכרון? איך לחנך ילדים? איך לשנות תכונות אופי? איך לפרש חלומות? איך לעשות יותר כסף? איך לנהל את הזמן? איך להיגמל מהימורים? איך להעריך את עצמך? איך למצוא זוגיות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להאמין בעצמך? איך להעביר ביקורת בונה? איך לשתול מחשבות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לא להישחק בעבודה? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להצליח בראיון עבודה? איך לקבל החלטות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בזוגיות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך ליצור אהבה? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להתמודד עם גירושין? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך למכור מוצר ללקוחות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם המציאות היא טובה או רעה? איך להיות הכי חכם בעולם? האם באמת הכל לטובה? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם הכל אפשרי? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם יש או אין אלוהים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם לדומם יש תודעה? למה יש רע וסבל בעולם? איך נוצר העולם? איך להיות מאושר? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? למה יש רע בעולם? מה המשמעות של החיים? מי ברא את אלוהים? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה העולם קיים? בשביל מה לחיות? איך להנות בחיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם אפשר לדעת הכל? האם יש אמת מוחלטת? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מהי תכלית ומשמעות החיים? אולי אנחנו במטריקס? האם יש בחירה חופשית? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש משמעות לחיים? למה לא להתאבד ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי להרזייה, קואצ'ינג אישי, ייעוץ אישי בתחום נפש - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 23_05_2025 השעה 16:37:51 - wesi4