בתור מנטור, אני מאמין שמנטורינג כמו גם אימון, עוסקים בהעלאת המודעות והנוכחות של "השחקן" - שם המשחק הוא מודעות! המון פעמים שאלתי את עצמי, מה הם באמת המפתחות העיקריים להצלחתם המשותפת של מנטור והחניך שלו. מה הם באמת הדברים שעושים את ההבדל, משנים, מאפשרים הישגים יוצאי דופן, מחוללים פריצות דרך ועוד.
אחרי חשיבה ממוקדת ונקייה במשך כעשרים דקות, ראיתי תמונה לנגד עיניי, בתמונה הזו ראיתי אדם מדליק גפרור ואז הכל התבהר לי. הבנתי שיש 2 מפתחות עיקריים להצלחה של חניך בעבודתו עם מנטור:
תשוקה.
מחויבות.
התשוקה היא הגפרור והמחויבות היא הפס שנמצא על קופסת הגפרורים, ברגע שיוצרים את תנועת החיכוך בין שניהם, נוצרת אש!
ברגע שנוצרת האש, המנטורינג מתחיל לעבוד והוא עובד בצורה אפקטיבית, אך כמו בספורט גם בחיים וגם בעסקים, הרבה יותר קל להגיע להצלחה מאשר להישאר מצליח. ולכן, חייבים לשמור על האש הזו. אז שוב אמרתי לעצמי: "יואב, אתה מנטור, תחשוב טוב, מה זה הדבר הזה שבאמת שומר על האש, מה זה הדבר ששומר על האש שלך בסיטואציות שבהן אתה בעצמך החניך או המתאמן? " ואז הגעתי למסקנה הבאה:
החיים מזמנים לנו כל מיני משבי רוח שונים ובלתי צפויים, לעתים זה אף נראה שאלוהים צוחק בזמן שאנחנו מתכננים תוכניות. אבל מה ששומר על הלהבה שנוצרה מלהיכבות על ידי כל משב רוח קטן שבדרך, זו מוטיבציה. כי התמדה זה מה שנדרש בכדי לשמור על הישגים ועל הצלחה, אבל המקור להתמדה זו מוטיבציה!
ובהקשר זה, גדולתו של מנטור היא להביא את הלקוח להתחבר למוטיבציה שלו ולטעון את עצמו מחדש בכל פעם שהוא צריך. הלקוח או החניך יודע בתוך תוכו, מה הם הדברים שגורמים לו למוטיבציה, אבל לעתים נסיבות החיים תופסות אותנו לא מודעים ואז הן יוצרות ערפל כבד סביב מי שאנחנו, סביב מי שאנחנו רוצים להיות, סביב התשוקות והאהבות שלנו, סביב העוצמות והערכים שלנו וגם סביב המוטיבציות שלנו.
מנטור מקפיד ליצור בהירות כמעל בכל רגע בתהליך העבודה מול החניך שלו. חלק גדול מעבודתו מתרכז בפיזור הערפל ובהכנסת אויר צח ונקי למרחב שבו הוא עובד עם החניך שלו. ולא רק אויר, אלא גם אור, האור הזה הוא האור של המודעות.
מנטור מוביל לכך שהחניך יתחבר בצורה חזקה ומבוססת יותר לאותם ערכים, עוצמות ומוטיבציות. כאשר נוצר חיבור חזק, החניך מתעצם וגדל, הוא יודע מתי ואיך הוא צריך למלא את עצמו ולטעון את עצמו על מנת לשמור על האש. זה קצת מזכיר גם טלפון נייד, לעתים זה נדמה כאילו שרבים מאיתנו מצפים לדבר ולדבר במשך ימים שלמים מבלי להטעין את הטלפון מדי פעם. התוצאה ברורה: פשוט נגמרת לכם "הבטרייה".
התוצאה של העבודה עם מנטור היא ההיפך מתלות. תפקידו של מנטור הוא להוציא את החניך גדול ולא את עצמו גדול. מנטור יכול להיות אחד מהדברים שנותנים לחניך השראה ומוטיבציה, אך בהחלט לא רצוי שהוא ייצור תלות של החניך בו.
אני רואה את תהליך עבודתו של מנטור מול חניך כתהליך חיובי וחווייתי שבמסגרתו מתרחשת העצמה עקבית של החניך וככל שהשניים פוסעים קדימה במסע, החניך גדל יותר ויותר.
בהיותי מנטור, אני מתמקד בגדולה ובגדילה של החניכים שלי. דרך אגב, על ידי כך אני מאפשר גם לגדולה שלי להתבטא. ככל שהחניכים שלי יוצאים גדולים יותר, כך אני מרגיש גדול יותר.
מכירים את זה שאתם מנסים להדליק גפרור כשיש רוחות מסביבכם ואז אתם מבקשים ממישהו שיציב את ידיו בתנועה שתגן על הגפרור ותאפשר לאש להידלק ולהישמר. על זה בדיוק אני מדבר: תשוקה ומחויבות יוצרות אש, מוטיבציה שומרת על האש ואף מגדילה את הלהבה עד לאן שהיא רוצה לגדול!
אחרי חשיבה ממוקדת ונקייה במשך כעשרים דקות, ראיתי תמונה לנגד עיניי, בתמונה הזו ראיתי אדם מדליק גפרור ואז הכל התבהר לי. הבנתי שיש 2 מפתחות עיקריים להצלחה של חניך בעבודתו עם מנטור:
תשוקה.
מחויבות.
התשוקה היא הגפרור והמחויבות היא הפס שנמצא על קופסת הגפרורים, ברגע שיוצרים את תנועת החיכוך בין שניהם, נוצרת אש!
ברגע שנוצרת האש, המנטורינג מתחיל לעבוד והוא עובד בצורה אפקטיבית, אך כמו בספורט גם בחיים וגם בעסקים, הרבה יותר קל להגיע להצלחה מאשר להישאר מצליח. ולכן, חייבים לשמור על האש הזו. אז שוב אמרתי לעצמי: "יואב, אתה מנטור, תחשוב טוב, מה זה הדבר הזה שבאמת שומר על האש, מה זה הדבר ששומר על האש שלך בסיטואציות שבהן אתה בעצמך החניך או המתאמן? " ואז הגעתי למסקנה הבאה:
החיים מזמנים לנו כל מיני משבי רוח שונים ובלתי צפויים, לעתים זה אף נראה שאלוהים צוחק בזמן שאנחנו מתכננים תוכניות. אבל מה ששומר על הלהבה שנוצרה מלהיכבות על ידי כל משב רוח קטן שבדרך, זו מוטיבציה. כי התמדה זה מה שנדרש בכדי לשמור על הישגים ועל הצלחה, אבל המקור להתמדה זו מוטיבציה!
ובהקשר זה, גדולתו של מנטור היא להביא את הלקוח להתחבר למוטיבציה שלו ולטעון את עצמו מחדש בכל פעם שהוא צריך. הלקוח או החניך יודע בתוך תוכו, מה הם הדברים שגורמים לו למוטיבציה, אבל לעתים נסיבות החיים תופסות אותנו לא מודעים ואז הן יוצרות ערפל כבד סביב מי שאנחנו, סביב מי שאנחנו רוצים להיות, סביב התשוקות והאהבות שלנו, סביב העוצמות והערכים שלנו וגם סביב המוטיבציות שלנו.
מנטור מקפיד ליצור בהירות כמעל בכל רגע בתהליך העבודה מול החניך שלו. חלק גדול מעבודתו מתרכז בפיזור הערפל ובהכנסת אויר צח ונקי למרחב שבו הוא עובד עם החניך שלו. ולא רק אויר, אלא גם אור, האור הזה הוא האור של המודעות.
מנטור מוביל לכך שהחניך יתחבר בצורה חזקה ומבוססת יותר לאותם ערכים, עוצמות ומוטיבציות. כאשר נוצר חיבור חזק, החניך מתעצם וגדל, הוא יודע מתי ואיך הוא צריך למלא את עצמו ולטעון את עצמו על מנת לשמור על האש. זה קצת מזכיר גם טלפון נייד, לעתים זה נדמה כאילו שרבים מאיתנו מצפים לדבר ולדבר במשך ימים שלמים מבלי להטעין את הטלפון מדי פעם. התוצאה ברורה: פשוט נגמרת לכם "הבטרייה".
התוצאה של העבודה עם מנטור היא ההיפך מתלות. תפקידו של מנטור הוא להוציא את החניך גדול ולא את עצמו גדול. מנטור יכול להיות אחד מהדברים שנותנים לחניך השראה ומוטיבציה, אך בהחלט לא רצוי שהוא ייצור תלות של החניך בו.
אני רואה את תהליך עבודתו של מנטור מול חניך כתהליך חיובי וחווייתי שבמסגרתו מתרחשת העצמה עקבית של החניך וככל שהשניים פוסעים קדימה במסע, החניך גדל יותר ויותר.
בהיותי מנטור, אני מתמקד בגדולה ובגדילה של החניכים שלי. דרך אגב, על ידי כך אני מאפשר גם לגדולה שלי להתבטא. ככל שהחניכים שלי יוצאים גדולים יותר, כך אני מרגיש גדול יותר.
מכירים את זה שאתם מנסים להדליק גפרור כשיש רוחות מסביבכם ואז אתם מבקשים ממישהו שיציב את ידיו בתנועה שתגן על הגפרור ותאפשר לאש להידלק ולהישמר. על זה בדיוק אני מדבר: תשוקה ומחויבות יוצרות אש, מוטיבציה שומרת על האש ואף מגדילה את הלהבה עד לאן שהיא רוצה לגדול!
050-3331-331