אין מקום לדאגה

בטח שמעתם כבר כמה פעמים את המילים "מתי תתחילו לדאוג לעצמכם? ", כשהכוונה היתה "מתי תביאו לנו נחת? ". ובכן, הגיע הזמן שתדאגו באמת רק לעצמכם.

למה דאגה לעצמי נתפסת כאגואיזם?

יש סוגים רבים לדאגה: יש דאגת אם לבנה, דאגת מעסיק לשלום עובדיו, דאגת מנהיג לאזרחיו ויש דאגת ה"אני" ל"עצמי". במהלך ההיסטוריה האנושית חונכנו על ברכי הדאגה לזולת ולשלום היקום. רוצה אני להפנות את תשומת לבכם לעובדה שהדאגה ל"אני" לא רק שהוזנחה במהלך השנים אלא אף נתפסת כשקולה להתנהגות אגואיסטית הבאה על חשבון טובת הציבור או על חשבון האחר.

ואילו אני מסייגת ואומרת: היו קשובים ללבכם. הוא יוביל אתכם בדרך הנכונה. הגיעה העת להתנער מהדפוסים שהוטבעו בכם לאורך ההיסטוריה האנושית. כעת הגיעה העת להתחבר מחדש אל מקורות נשמתכם ואל נביעות לבכם, אשר יכולים להובילכם אל המקום אליו אתם שואפים להגיע.

הצעה שאי אפשר לסרב לה

לכל אורך ההיסטוריה היו דמויות רבות, אשר מטרת הגיען אל כדור הארץ הייתה אחת, והיא לקחת את זכות הבחירה החופשית של בני אנוש ולהכתיב להם דרך התנהלות והתנהגות המשרתת את האינטרסים האגוצנטריים שלהם. דמויות אלו לא יכלו לקחת בכוח הזרוע את אשר לא ניתן להם מוויתור עצמי. אותם אנשים אשר "נלקחה" מהם הבחירה החופשית בחרו לוותר על הבחירה שלהם, ולאפשר למישהו אחר לבחור עבורם. עד היום יש רבים כאלה. אנו, ממקומנו, מכבדים את בחירתה של כל נשמה, אך רוצים שבחירה מעין זו תהיה בחירה מודעת ולא בחירה הנובעת מייאוש או חוסר תקווה.

מציעה אני לכם - דאגו לעצמכם. דאגו לעצמכם לא תוך דריסת האחר, שְכּן טוּב אמיתי אינו נובע מפגיעה בזולת, שום טוב אינו נובע ממעשה שלילי. דאגו לעצמכם מתוך הקשבה פנימית. החליטו לחדש את מערכת היחסים שלכם עם נשמתכם ועם פנימיותכם.

הרי כבר במקורות נאמר "ואהבת לרעך כמוך", וזוהי נקודת המוצא. רק אם נאהב את עצמנו נוכל לאהוב את הזולת! אם האדם עסוק בהלקאה עצמית, בהשוואות לא פוסקות לזולת, בהנמכת תועלת חשיבות של נשמתו ליקום, הרי כיצד יכול הוא לצאת החוצה אל העולם ו"לאהוב" את העולם?

שלום עולמי

מהות הדאגה לעצמי הינה התחברות אל הרצון האמיתי שלכם. זוהי הנקודה הנקייה ביותר, נקודה של הארה, בה הבחירה של האדם אינה מוטה מ"מה צריך להיעשות" או מ"מה מצופה ממני".

זהו החופש האמיתי, החירות האמיתית לחשוב מה אני באמת רוצה.

אני מציעה לכם לעצור לרגע ולשנות את מהלך ההיסטוריה האישית בפרט והאנושית בכלל. כל אדם וכל נשמה הריהם מיקרוקוסמוס בפני עצמו. ואם יהיה שלום במיקרוקוסמוס, הרי שמיידית הדבר משפיע על התמונה המאקרו קוסמית, כלומר על העולם כולו!

אני מציעה לכם לערוך התבוננות פנימית מחודשת. שבו במקום נוח לכם, עיצמו את עיניכם, קחו נשימה עמוקה. הביטו במילה "דאגה" מרחפת מעל ראשכם, ואז יורדת אל מול עיניכם.

ראו אותה מתפרקת למילה "דג". ראו דג גדול יפה וצבעוני נכנס לתוך גופכם ונשמתכם, שוחה בתוך גופכם, ואחר יוצא ונעמד אל מול עיניכם כבתחילה.

ותודה על הדגים

הדג הזה יתאר לכם את המתרחש בתוך נשמתכם. הקשיבו לו. הוא יגלה לכם את צפונות לבכם. הוא יראה לכם היכן אתם תקועים במעין לולאה של מחשבות חוזרות, מחשבות שאינן מקדמות אתכם בדרך ההתפתחות הרוחנית בה אתם חפצים. רשמו את תובנות הדג שלכם. הודו לדג.

כעת ראו את האות "א" מרחפת באוויר מולכם. זוהי האות הראשונה של המילה "אני" ושל המילה "אהבה". אני מציעה לכם לערוך חיבור בין שתי המילים וליצור אהבה. אהבה ל"אני" הפנימי שלכם.

ראו את המילה "אני" בצד ימין שלכם, ואת המילה "אהבה" בצד שמאל שלכם, וכעת מזגו את שתי המילים. הניעו את המילה "אני" מימין לשמאל, ואת המילה "אהבה" משמאל לימין עד ששתי המילים תתמזגנה אחת לתוך השנייה. ראו איך שתי המילים משתלבות ללהבה אחת מוארת וחמה, כמעין לפיד.

קחו לפיד זה של אהבה לעצמי, והכניסו אותו אל תוך גופכם, ראו איך הוא מאיר אתכם מבפנים, מהקודקוד ועד כפות הרגליים. כל מקום אליו מגיע הלפיד הופך להיות מואר וקורן מאור. לאחר שסיימתם, הודו ללפיד.

לפיד זה של אהבה לעצמי יהיה זמין עבורכם בכל רגע של פקפוק בעצמי, של מחשבה שהאחר חשוב ממני. הלפיד יוכל לסלק מחשבות מעכבות וחוסמות אלו. בכל רגע של ביטול עצמי, עיצמו עיניים והזמינו את הלפיד של אהבת העצמי. לפיד זה יסייע לכם להסיר מחשבות שליליות ולהתחבר לאהבה הנקייה לעצמי.

היו ברוכים ומוארים.