הסרט פורסם בשל הטכנולוגיה ותקציבי הענק שהושקעו בו. יש שבאו כדי ליהנות מחוויה קולנועית בתלת - מימד. אחרים רצו לחוות התרגשות מסוג 'פעם ראשונה ש', או לצאת מהשגרה. חלק פסקו "אה, לא משהו.. " והפגינו אדישות או שעמום כלפי הדבר שהלהיב מליונים. הפסקאות הבאות נכתבו עבור אלו שראו את הסרט, העסוקים מפעם לפעם בהתפתחות אישית, בסקרנות ובלמידה ערה את עצמם ואת סביבתם.
עולם אחר
כדי להרים אותנו מהשגרה, מהחוויה היומיומית בה אנו מצויים, בחר ג'יימס קמרון, יוצר הסרט, לאפשר לנו, כניסה לעולם מרהיב, חדש, דמיוני, בשם "פנדורה". שם, באופן שלא עלול לעורר את זעמם של שמרנים מכל סוג, הציג עקרונות מובילים של חברה מתקדמת, בריאה ואידיאלית המוכרת ל 'אנשי הרוח' שבנינו כשאמאנית. כך אפשר ליהנות מהיתרונות בלי דעות קדומות, בלי סטריאוטיפים, ובלי פחד. ככל שמתקדם הסרט, הופך העולם האחר באופן מתוחכם להיות גם זה שבו אני רוצה להישאר. הגבולות מיטשטשים בין 'מציאות' ובין מה שאני רוצה שיהיה המציאות, עד שבסוף, בוחר הגיבור להישאר שם 'באמת'. במה שונה הסרט הזה מ"רוקד עם זאבים"? או סרטים אחרים המציגים את התרבות האחרת מול זו המערבית? גם לזה נציע תשובה.
"כל דאלים גבָר"
סרטים רבים מראים כי השתלטות כוחנית לאו דווקא חכמה, צודקת, או משיגה פתרון איכותי.
אנשים שהסתפקו במסר הזה הצהירו כי מבחינתם הסרט מדבר על המצב בין הישראלים לפלסטינים, אחרים ראו בו נמשל ליחסי ארה"ב ועירק. אך לטעמי, השוואות אלו עקרות, ואין בהם ממש, משום שהסרט לא מציג מפגש בין כוח וחולשה אלא בין כוח פיזי ועליונות רוחנית.
ייחודו של הסרט בכך שהוא מציע איחוד בין שתי הגישות, הטכנולוגית - מדעית וזו הרוחנית, כיעד אפשרי להשגה.
יש דברים שעד שלא נתנסה בהם אין סיכוי שנבין. הסרט הזה, נותן את התחושה שאנו באמת שם, ובאמת מאפשר הבנה. כדי באמת להבין את האחר צריך להיכנס לנעליו, וזה בפועל מה שעושה ג'ייק. גם אנו כצופים בתלת מימד 'נכנסים לנעליו' של ג'ייק ותחושה זו אף מעצימה את החוויה. בעמודים הבאים נרחיב על כמה נושאים משמעותיים בהם עוסק הסרט.
מילון מושגים קצר אך הכרחי:
במונח 'ילידים' או 'שמאנים': אני מתכוונת לתרבויות עתיקות שהתקיימו כאן עד לפני כ 3000 שנה. אין לטעות ולהניח כי הילידים שפגשו האנגלים וכד' במסעותיהם מייצגים את אותן שושלות ידע עתיקות (שכוללת אבוריג'ינים, שמאנים, טולטקים, מאיה, מצרים העתיקה - לפני שושלות פרעה הקשורות ביציאת מצרים המיתולוגית, ועוד).
במונח 'שכל': כוונתי לייצג את החשיבה וההיגיון. מה שאדם רציונאלי יכול להשיג. פעולת האונה שמאלית המאופיינת בחשיבה קונקרטית, איסוף הנתונים הנקלטים בעיקר דרך העין, ויציקת משמעות. תכנון, ניתוח, התייחסות לעתיד או לעבר.
בכל מקום בהמשך בו אשתמש בביטוי "האדם הלבן" בכוונתי להדגיש את המוטיבציה העיקרית המיוצגת במושג זה, של בן תרבות המערב והיא, השגת שליטה במציאות. האדם הלבן הוא אותו חלק בכל אחד מאיתנו, הפועל בהתאם לשכלו, המחזיק בידע המערבי, בן התרבות המערבית.
התנגשות ערכית
הסרט מציג את הקונפליקט הבסיסי שבו אנו נתונים מתקופת.. קין והבל... קונפליקט בין שתי צורות קיום המוצג באופן בהיר ומרשים בספרו של דניאל קווין 'ישמעאל': מחד 'העוזבים', מולם 'הלקחנים'. הלקחנים הם אלו הבוחרים לקחת, לתפוס חזקה, לשלוט.
העוזבים לא מחפשים בעלות, לא על רכוש ולא על קרקע. אלא ליהנות מקיומם כפי שהוא. שתי הגישות מייצרות סולם ערכים שונה ותרבות שונה הנגזרת ממנו. אלו המבקשים השתלטות מונעים מפחד ומצורך להפוך עד כמה שניתן את הלא נודע לידוע. הם מובלים ע"י השכל / ההיגיון. העוזבים הולכים בדרך הלב. הם יכולים לשחרר אחיזה בידוע ולאפשר לכוח אחר להובילם. שתי הגישות באו לתת מענה לצורך הקיומי לשרוד מול המציאות. אלא שכל צד תפס את 'המציאות' אחרת.
לשם הצגת הצד הלקחני, נבחרו שניים. פארקר - איש העסקים שמבין דוחות רבעוניים ודרכים מקובלות למימוש אינטרס בעלי המניות ("נתנו להם חינוך, כבישים.. תמצא מה הם רוצים"), וקולנול צבאי שאומר, המציאות היא מה שאני מחליט שהיא: "הם הולכים להפסיד, וגם זאת.. עובדה".. המציאות עבורו היא מה שהוא יודע שהיא.
ג'ייק שמבין באיחור את ה'ראש' הקולוניאלי מנסח זאת כך: "אז ככה זה עובד! כשאנשים יושבים על משהו שאתה רוצה, אתה הופך אותם לאויבים שלך, וזה מקנה לך הצדקה להלחם בהם ולקחת את זה מהם. " בשל החתירה התמידית של 'האדם הלבן' להשגת שליטה במציאות, בלא נודע, הוא מתכנן אסטרטגיות כיבוש, מתכנן את נצחונו ומצפה לשלוט ב'אויביו' ובמשחק הכללי של המציאות.
לייצוג העוזבים, עומדים לרשותנו ה Naabi's (צליל המזכיר את המילה 'נביא'), תרבות הילידים. אך גם ב'אדם הלבן' יש המאפשרים התמסרות, חיי התבוננות ערה, התנסות, שלא כוללת שליטה באחר. אלו התופסים את המציאות כלא נודע. למשל אלו העוסקים בחקירה ובחוויה של גילוי. לייצוגם נבחרה אישה. מדענית המבקשת לחקור ולגלות מהי המציאות. דר' אוגוסטין, מעוניינת להבין מה באמת קיים במציאות, לוקחת דגימות ובונה מודל חדש מתוך העובדות הנאספות. כשהיא מדברת על המציאות זה במונחים של השערה. כיוון שנחקר. היא מודעת לכך שאין בידה ידיעה.
השאלה, מהי המציאות, מוצגת בתחילת הסרט, ועכשיו שוב, כאן בפניך: האם זה אוסף השדרים שאני מקבל מהחושים שלי? אוסף הנתונים שמראים החישנים על צג המחשב? (טמפרטורה, רמת חמצן וכד' נתונים הנמדדים בעזרת מכשירים שנבנו כדי למדוד אותם ורק אותם) או אולי מה שקורה 'שם בחוץ' זה משהו מורכב יותר, שבחלקו מצוי מחוץ לטווח תפיסה החושית האנושית?
מדע וטכנולוגיה
הסרט מביא את ה 'אדם הלבן', להבין דרך חוויה את שלא ניתן לתפוס בשכל. צעד צעד עובר הצופה ביחד עם ג'ייק תהליך הדרגתי שתחילתו נאמנות לידוע, וסופו נאמנות לדבר האחר שאולי גם לא ניתן לדעתו.
האדם המערבי מחשיב את המדע ככלי להתפתחות אנושית, לידיעת העולם. שאלה מרכזית שמעלה הסרט היא, האם אכן המדע מוביל אותנו למפגש עם המציאות כפי שהיא?
ועוד, האם השקעה במדע עדיפה על התפתחות רוחנית לצורך השגת ביטחון בעתיד למשל?
דר' אוגוסטין חוקרת שנים ארוכות קיומה של רשת אנרגטית וללא השגת ידיעה חד משמעית. המדע מתקדם בקצב הזה. לכן, דרושים כל כך הרבה תקציבים, הרבה אנשי צוות, יש לממן מגורים, טיסה, משכורות ציוד יקר ועוד. לעומתה, מגיע ג'ייק, ללא כל ידע מוקדם, ללא שעות התנסות כמפעיל, ובתוך זמן קצר ביותר, מבין את דרכה של הרוח, מתאחד איתה, מכפיף עצמו לרשותה ומכוח כך, גם מעמיד את עוצמתה לרשותו. השוואה בין השניים מאפשרת את ההבנה לגבי עליונותה של הרוח, או אפשר לומר גם עליונות הטכנולוגיה הרוחנית על זו המדעית.
יש חשיבה מדעית ויש יצירתיות. יצירתיות נחשבת רוחנית, היות והיא מושגת מכוח השראה. אם כמדען אני אמור להמציא תיאוריה מתוך הנתונים שאני אוסף, ואם הנתונים נאספים בכלים שפיתח האדם בכושר שכלו שמייצג את מוגבלות הבנתו.. איך יוכל להמציא דבר שלא מתאים למבנה שכבר קיים במחשבתו? חשיבה מדעית, בד"כ מוגבלת להסקת מסקנות באופן אינדוקציוני, שיטתי, כך שדבר מוביל לדבר.
לעומתה, יצירתיות, נובעת מהשראה. לא מתהליך הקשור בידע קודם.
הדרך בה ה'רוח' עובדת, מוצגת בסרט. דרך זו, מתאפשרת הודות להשראה. לא לידע מדעי. המנהיגים מפרשים אותות, תמונות, חזיונות וסמלים דרכם ה 'רוח' 'מדברת'. הם מייצגים את ה 'כוח העליון' ופועלים בהתמזגות איתו באותו אופן בו הם מתמזגים עם כוח 'עליון' של דרקון. באותו אופן בו נביא פועל. מדובר ביכולת שאינה מדעית, לאפשר לכוח גדול ממני, להוביל אותי. מה שמאפשר זאת, זה פינוי מקום, בתוכי (מקום אותו תופס בד"כ האגו), אליו תוכל להיכנס המהות האחרת. לכן, ההנחיה הראשונה המאפשרת כל תהליך חניכה היא "לשחרר את הראש מכל המחשבות". אולי רעיונות יצירתיים מהם נהנתה האנשות עד כה, מקורם באותו מאגר ידע חובק כל, המוצג בסרט, אשר בהתכוונות מתאימה, ב bond המתאים ניתן להתחבר אליו? אולי גאוניותו של מיכאל אנג'לו, כמו זו של בטהובן באה להם בשל יכולתם להתמסר לחיבור השראתי כזה, לאותו אוקיינוס ידע, שזמין לכולנו?
ככל שהמדע מאפשר טכנולוגיה והישגים שמשפרים את איכות חיינו, הישגים אלו, משרתים בראש ובראשונה, מערכות ערכים: באווטאר, טקטית, ניתן להשתמש לצורכי ריגול. נגד האחר. לא כך מתפתחת הציוויליזציה המערבית? משאבים אדירים מושקעים ע"י הממשלות בפיתוח כלי מלחמה מתוחכמים, שבהמשך מוסבים גם לשימושים אזרחיים. ככל שהאחר מוגדר מסוכן יותר, כאויב, כך יאושרו תקציבים גדולים יותר לפיתוח הנשק שאמור לחסלו. במקרה זה, משמש האווטאר גם כדי ללמד את הילידים לדבר אנגלית. אך אף אחד שם למעלה, לא היה מעוניין באמת לקיים תקשורת עם הילידים. האינטרס שהוביל היה להבין מה הם רוצים כדי שנוכל לקחת ללא הפרעה את המחצב היקר. לאותו 'משא ומתן' תמיד ניתן זמן מוגבל (3 חודשים, שעה)... שקשור בזמן סוף הרבעון, הצגת הדוחות וכד'.
עליונות המדע?
המדע יכול (לאחר השתדלות יתרה) להשיג יכולות רוחניות קיימות: אחרי שנים של התפתחות מדעית, מגיעים לקצה קצהו של ידע מורכב שהיה קיים בתרבויות עתיקות כמו זו של הטולטקים. למשל "גוף החלימה" המתואר במשנתו של דון חואן (סידרה מאת קרלוס קסטנדה), היא יכולת להפעיל במציאות הנחלמת את הגוף הפיזי באופן שיכול ליהנות מחוסר מגבלות ההיגיון האנושי. "גוף החלימה" יכול למשל לעוף. הוא מזכיר במהותו את רעיון ה'אווטאר'. 'טכניקות' מדהימות כאלו ואחרות הופעלו ע"י המכשפים הטולטקים. למעשה אלו הן יכולות אנרגטיות אותן ניתן להשיג לאחר אימון רב הקשור בשחרור תפישות, בפיתוח המודעות ויכולות ה 'ראיה' העל חושית, בהתמודדות עם הפחד ובהדרכה נכונה. שושלות עתיקות במכסיקו, העמידו תלמידים שהעבירו את הידע המאוד מסווג הזה מדור לדור. בשל הצורך להקדיש חיים שלמים לצבירת המיומנות ולשמירה עליה, הלך ופחת הדור, הלכו ופחתו האנשים המעוניינים לעבור מסכת ארוכה של הכשרה בלתי מתפשרת, המערבת סכנת מוות בכל צעד.
למעשה, ג'ייק בסרט, עובר סוג כזה של הכשרה, שאמנם ארכה רק 3 חודשים, אך ניתן למצוא בה זהות רבה בטכניקה ובגישה. למשל, הקפיצה אל התהום. דרך הרוח, כך הסרט מראה, מאפשרת הישגים שאף עולים על הישגי המדע (למשל מיזוג ג'ייק עם גוף האווטאר בסוף). האם זה מעורר אותך לחשוב על כוחה של המודעות? כוחה של כוונה? כוח אנרגטי המצוי באדם וממתין להתגלות? האם כל זה נראה בדיוני? מעוף, קפיצה בגבהים, כפונקציה של אפקטים? או שזו יכולה להיות מיומנות נרכשת ואמיתית גם במציאות?
(יתכן בהקשר זה, כי סוגי הספורט האתגרי המשלבים קפיצה / ריחוף כזה או אחר מכשירים את הקרקע התפיסתית לכך, ובהמשך תהיה האפשרות נגישה לכלל).
אומנות הלחימה
ג'ייק מזהה את עצמו כלוחם. מה הופך אדם ללוחם? הכשרה של קומנדו? מארינס? סיירת? יש בסרט חיילי מארינס אחרים. במה שונה הוא מהם?
ג'ייק עבר גם הכשרה רוחנית נפשית בעקבות הפציעה ברגליו. הוא סרב לקבל את מה שהרופאים אמרו לו שאינו יכול לעשות, הוא לחם בתפיסות המקובלות. הוא לחם בפחד. לוחמה זו נבעה מרצונו הפנימי ולא מפקודה חיצונית של איש צבא. תהליכים אלו הבשילו בו חשיבה עצמאית, חיבור פנימי, חוסן ואמונה בעצמו. מבטו מתבונן ושקט, ואין בו אותה ארשת אטומה של מבצעי פקודות אחרים סביבו.
עם כניסתו לתפקיד, ההנחיה הראשונה שיישם - "למחוק את כל המחשבות מהראש" מתגלה כמהותית. מסר זה חוזר על עצמו בכל סרט שמציג חניכה של בן תרבות המערב שהופך להיות 'לוחם'. למשל ב "כוחו של הרגע הזה" או בשמו המקורי "peaceful worrier".
בגישתו הוא בא כ'כלי ריק' ולכן יכול היה באמת ללמוד ולהפנים ערכים / רעיונות חדשים. המחשבות שמקורן בשכל, ממלאות את המודעות ומחבלות בתהליך ההתפתחות הרוחני. כלי ריק לא אומר, ללא כל ידע קודם. 'כלי ריק' מצביע על מצב תודעתי של קליטה פאסיבית. של התמסרות לדבר אחר. בשונה מ'האדם הלבן' שבד"כ מתקיים במצב תודעתי נמוך יותר, בו הוא משחק את 'היודע' "חמור קופץ בראש". זה שמובל ע"י האגו וחזותו המשוכנעת.
הלוחם שהפך להיות, מעבר לביטוי המושלם ליכולות הפיזיות, מבטא את היכולות המהותיות של 'לוחם' שהן רוחניות. הדרך היחידה לרכב על דרקון היא בעזרת חיבור טלפאתי רוחני, פנימי.. בעלות שמושגת מתוך כוונה לשיתוף פעולה לצורך השגת מטרות משותפות נעלות ולא להכנעה ולשליטה גרידא, משימה כזו מחייבת שינוי פנימי מהותי באדם (הלבן). כשאתה מוכן, יהיה זה השלב האחרון בתהליך ההכשרה. מבחן הקבלה שלך. היכולות הפיזיות הגבוהות רק יאפשרו לך להגיע למקום מושבם של הדרקונים. אך מכאן והלאה, תכריע הכוונה. הצלחה לעוף עם דרקון או לרכב על הסוס המקומי, תושג בזכות היכולת לשים את עצמך (את האגו) בצד לרגע ולהתמזג. לסמוך, לפעול כגוף אחד, עם חיה / מפלצת, בשילוב בו אתה חש את נשימת החיה, ומעביר לה את רצונך בכוח המחשבה, מבפנים.
ג'ייק, למד את 'חוקי הג'ונגל' כמו שהאדם הלבן מבין אותם (החזק שורד). אך הוא אינו דורסני. יכולתו לוותר על כל המוכר, לטובת עולם לא נודע, משייכת אותו ל 'עוזבים'.
* אווטאר - מה מציע האווטאר של ג'יימס קאמרון? - חלק 2.
עולם אחר
כדי להרים אותנו מהשגרה, מהחוויה היומיומית בה אנו מצויים, בחר ג'יימס קמרון, יוצר הסרט, לאפשר לנו, כניסה לעולם מרהיב, חדש, דמיוני, בשם "פנדורה". שם, באופן שלא עלול לעורר את זעמם של שמרנים מכל סוג, הציג עקרונות מובילים של חברה מתקדמת, בריאה ואידיאלית המוכרת ל 'אנשי הרוח' שבנינו כשאמאנית. כך אפשר ליהנות מהיתרונות בלי דעות קדומות, בלי סטריאוטיפים, ובלי פחד. ככל שמתקדם הסרט, הופך העולם האחר באופן מתוחכם להיות גם זה שבו אני רוצה להישאר. הגבולות מיטשטשים בין 'מציאות' ובין מה שאני רוצה שיהיה המציאות, עד שבסוף, בוחר הגיבור להישאר שם 'באמת'. במה שונה הסרט הזה מ"רוקד עם זאבים"? או סרטים אחרים המציגים את התרבות האחרת מול זו המערבית? גם לזה נציע תשובה.
"כל דאלים גבָר"
סרטים רבים מראים כי השתלטות כוחנית לאו דווקא חכמה, צודקת, או משיגה פתרון איכותי.
אנשים שהסתפקו במסר הזה הצהירו כי מבחינתם הסרט מדבר על המצב בין הישראלים לפלסטינים, אחרים ראו בו נמשל ליחסי ארה"ב ועירק. אך לטעמי, השוואות אלו עקרות, ואין בהם ממש, משום שהסרט לא מציג מפגש בין כוח וחולשה אלא בין כוח פיזי ועליונות רוחנית.
ייחודו של הסרט בכך שהוא מציע איחוד בין שתי הגישות, הטכנולוגית - מדעית וזו הרוחנית, כיעד אפשרי להשגה.
יש דברים שעד שלא נתנסה בהם אין סיכוי שנבין. הסרט הזה, נותן את התחושה שאנו באמת שם, ובאמת מאפשר הבנה. כדי באמת להבין את האחר צריך להיכנס לנעליו, וזה בפועל מה שעושה ג'ייק. גם אנו כצופים בתלת מימד 'נכנסים לנעליו' של ג'ייק ותחושה זו אף מעצימה את החוויה. בעמודים הבאים נרחיב על כמה נושאים משמעותיים בהם עוסק הסרט.
מילון מושגים קצר אך הכרחי:
במונח 'ילידים' או 'שמאנים': אני מתכוונת לתרבויות עתיקות שהתקיימו כאן עד לפני כ 3000 שנה. אין לטעות ולהניח כי הילידים שפגשו האנגלים וכד' במסעותיהם מייצגים את אותן שושלות ידע עתיקות (שכוללת אבוריג'ינים, שמאנים, טולטקים, מאיה, מצרים העתיקה - לפני שושלות פרעה הקשורות ביציאת מצרים המיתולוגית, ועוד).
במונח 'שכל': כוונתי לייצג את החשיבה וההיגיון. מה שאדם רציונאלי יכול להשיג. פעולת האונה שמאלית המאופיינת בחשיבה קונקרטית, איסוף הנתונים הנקלטים בעיקר דרך העין, ויציקת משמעות. תכנון, ניתוח, התייחסות לעתיד או לעבר.
בכל מקום בהמשך בו אשתמש בביטוי "האדם הלבן" בכוונתי להדגיש את המוטיבציה העיקרית המיוצגת במושג זה, של בן תרבות המערב והיא, השגת שליטה במציאות. האדם הלבן הוא אותו חלק בכל אחד מאיתנו, הפועל בהתאם לשכלו, המחזיק בידע המערבי, בן התרבות המערבית.
התנגשות ערכית
הסרט מציג את הקונפליקט הבסיסי שבו אנו נתונים מתקופת.. קין והבל... קונפליקט בין שתי צורות קיום המוצג באופן בהיר ומרשים בספרו של דניאל קווין 'ישמעאל': מחד 'העוזבים', מולם 'הלקחנים'. הלקחנים הם אלו הבוחרים לקחת, לתפוס חזקה, לשלוט.
העוזבים לא מחפשים בעלות, לא על רכוש ולא על קרקע. אלא ליהנות מקיומם כפי שהוא. שתי הגישות מייצרות סולם ערכים שונה ותרבות שונה הנגזרת ממנו. אלו המבקשים השתלטות מונעים מפחד ומצורך להפוך עד כמה שניתן את הלא נודע לידוע. הם מובלים ע"י השכל / ההיגיון. העוזבים הולכים בדרך הלב. הם יכולים לשחרר אחיזה בידוע ולאפשר לכוח אחר להובילם. שתי הגישות באו לתת מענה לצורך הקיומי לשרוד מול המציאות. אלא שכל צד תפס את 'המציאות' אחרת.
לשם הצגת הצד הלקחני, נבחרו שניים. פארקר - איש העסקים שמבין דוחות רבעוניים ודרכים מקובלות למימוש אינטרס בעלי המניות ("נתנו להם חינוך, כבישים.. תמצא מה הם רוצים"), וקולנול צבאי שאומר, המציאות היא מה שאני מחליט שהיא: "הם הולכים להפסיד, וגם זאת.. עובדה".. המציאות עבורו היא מה שהוא יודע שהיא.
ג'ייק שמבין באיחור את ה'ראש' הקולוניאלי מנסח זאת כך: "אז ככה זה עובד! כשאנשים יושבים על משהו שאתה רוצה, אתה הופך אותם לאויבים שלך, וזה מקנה לך הצדקה להלחם בהם ולקחת את זה מהם. " בשל החתירה התמידית של 'האדם הלבן' להשגת שליטה במציאות, בלא נודע, הוא מתכנן אסטרטגיות כיבוש, מתכנן את נצחונו ומצפה לשלוט ב'אויביו' ובמשחק הכללי של המציאות.
לייצוג העוזבים, עומדים לרשותנו ה Naabi's (צליל המזכיר את המילה 'נביא'), תרבות הילידים. אך גם ב'אדם הלבן' יש המאפשרים התמסרות, חיי התבוננות ערה, התנסות, שלא כוללת שליטה באחר. אלו התופסים את המציאות כלא נודע. למשל אלו העוסקים בחקירה ובחוויה של גילוי. לייצוגם נבחרה אישה. מדענית המבקשת לחקור ולגלות מהי המציאות. דר' אוגוסטין, מעוניינת להבין מה באמת קיים במציאות, לוקחת דגימות ובונה מודל חדש מתוך העובדות הנאספות. כשהיא מדברת על המציאות זה במונחים של השערה. כיוון שנחקר. היא מודעת לכך שאין בידה ידיעה.
השאלה, מהי המציאות, מוצגת בתחילת הסרט, ועכשיו שוב, כאן בפניך: האם זה אוסף השדרים שאני מקבל מהחושים שלי? אוסף הנתונים שמראים החישנים על צג המחשב? (טמפרטורה, רמת חמצן וכד' נתונים הנמדדים בעזרת מכשירים שנבנו כדי למדוד אותם ורק אותם) או אולי מה שקורה 'שם בחוץ' זה משהו מורכב יותר, שבחלקו מצוי מחוץ לטווח תפיסה החושית האנושית?
מדע וטכנולוגיה
הסרט מביא את ה 'אדם הלבן', להבין דרך חוויה את שלא ניתן לתפוס בשכל. צעד צעד עובר הצופה ביחד עם ג'ייק תהליך הדרגתי שתחילתו נאמנות לידוע, וסופו נאמנות לדבר האחר שאולי גם לא ניתן לדעתו.
האדם המערבי מחשיב את המדע ככלי להתפתחות אנושית, לידיעת העולם. שאלה מרכזית שמעלה הסרט היא, האם אכן המדע מוביל אותנו למפגש עם המציאות כפי שהיא?
ועוד, האם השקעה במדע עדיפה על התפתחות רוחנית לצורך השגת ביטחון בעתיד למשל?
דר' אוגוסטין חוקרת שנים ארוכות קיומה של רשת אנרגטית וללא השגת ידיעה חד משמעית. המדע מתקדם בקצב הזה. לכן, דרושים כל כך הרבה תקציבים, הרבה אנשי צוות, יש לממן מגורים, טיסה, משכורות ציוד יקר ועוד. לעומתה, מגיע ג'ייק, ללא כל ידע מוקדם, ללא שעות התנסות כמפעיל, ובתוך זמן קצר ביותר, מבין את דרכה של הרוח, מתאחד איתה, מכפיף עצמו לרשותה ומכוח כך, גם מעמיד את עוצמתה לרשותו. השוואה בין השניים מאפשרת את ההבנה לגבי עליונותה של הרוח, או אפשר לומר גם עליונות הטכנולוגיה הרוחנית על זו המדעית.
יש חשיבה מדעית ויש יצירתיות. יצירתיות נחשבת רוחנית, היות והיא מושגת מכוח השראה. אם כמדען אני אמור להמציא תיאוריה מתוך הנתונים שאני אוסף, ואם הנתונים נאספים בכלים שפיתח האדם בכושר שכלו שמייצג את מוגבלות הבנתו.. איך יוכל להמציא דבר שלא מתאים למבנה שכבר קיים במחשבתו? חשיבה מדעית, בד"כ מוגבלת להסקת מסקנות באופן אינדוקציוני, שיטתי, כך שדבר מוביל לדבר.
לעומתה, יצירתיות, נובעת מהשראה. לא מתהליך הקשור בידע קודם.
הדרך בה ה'רוח' עובדת, מוצגת בסרט. דרך זו, מתאפשרת הודות להשראה. לא לידע מדעי. המנהיגים מפרשים אותות, תמונות, חזיונות וסמלים דרכם ה 'רוח' 'מדברת'. הם מייצגים את ה 'כוח העליון' ופועלים בהתמזגות איתו באותו אופן בו הם מתמזגים עם כוח 'עליון' של דרקון. באותו אופן בו נביא פועל. מדובר ביכולת שאינה מדעית, לאפשר לכוח גדול ממני, להוביל אותי. מה שמאפשר זאת, זה פינוי מקום, בתוכי (מקום אותו תופס בד"כ האגו), אליו תוכל להיכנס המהות האחרת. לכן, ההנחיה הראשונה המאפשרת כל תהליך חניכה היא "לשחרר את הראש מכל המחשבות". אולי רעיונות יצירתיים מהם נהנתה האנשות עד כה, מקורם באותו מאגר ידע חובק כל, המוצג בסרט, אשר בהתכוונות מתאימה, ב bond המתאים ניתן להתחבר אליו? אולי גאוניותו של מיכאל אנג'לו, כמו זו של בטהובן באה להם בשל יכולתם להתמסר לחיבור השראתי כזה, לאותו אוקיינוס ידע, שזמין לכולנו?
ככל שהמדע מאפשר טכנולוגיה והישגים שמשפרים את איכות חיינו, הישגים אלו, משרתים בראש ובראשונה, מערכות ערכים: באווטאר, טקטית, ניתן להשתמש לצורכי ריגול. נגד האחר. לא כך מתפתחת הציוויליזציה המערבית? משאבים אדירים מושקעים ע"י הממשלות בפיתוח כלי מלחמה מתוחכמים, שבהמשך מוסבים גם לשימושים אזרחיים. ככל שהאחר מוגדר מסוכן יותר, כאויב, כך יאושרו תקציבים גדולים יותר לפיתוח הנשק שאמור לחסלו. במקרה זה, משמש האווטאר גם כדי ללמד את הילידים לדבר אנגלית. אך אף אחד שם למעלה, לא היה מעוניין באמת לקיים תקשורת עם הילידים. האינטרס שהוביל היה להבין מה הם רוצים כדי שנוכל לקחת ללא הפרעה את המחצב היקר. לאותו 'משא ומתן' תמיד ניתן זמן מוגבל (3 חודשים, שעה)... שקשור בזמן סוף הרבעון, הצגת הדוחות וכד'.
עליונות המדע?
המדע יכול (לאחר השתדלות יתרה) להשיג יכולות רוחניות קיימות: אחרי שנים של התפתחות מדעית, מגיעים לקצה קצהו של ידע מורכב שהיה קיים בתרבויות עתיקות כמו זו של הטולטקים. למשל "גוף החלימה" המתואר במשנתו של דון חואן (סידרה מאת קרלוס קסטנדה), היא יכולת להפעיל במציאות הנחלמת את הגוף הפיזי באופן שיכול ליהנות מחוסר מגבלות ההיגיון האנושי. "גוף החלימה" יכול למשל לעוף. הוא מזכיר במהותו את רעיון ה'אווטאר'. 'טכניקות' מדהימות כאלו ואחרות הופעלו ע"י המכשפים הטולטקים. למעשה אלו הן יכולות אנרגטיות אותן ניתן להשיג לאחר אימון רב הקשור בשחרור תפישות, בפיתוח המודעות ויכולות ה 'ראיה' העל חושית, בהתמודדות עם הפחד ובהדרכה נכונה. שושלות עתיקות במכסיקו, העמידו תלמידים שהעבירו את הידע המאוד מסווג הזה מדור לדור. בשל הצורך להקדיש חיים שלמים לצבירת המיומנות ולשמירה עליה, הלך ופחת הדור, הלכו ופחתו האנשים המעוניינים לעבור מסכת ארוכה של הכשרה בלתי מתפשרת, המערבת סכנת מוות בכל צעד.
למעשה, ג'ייק בסרט, עובר סוג כזה של הכשרה, שאמנם ארכה רק 3 חודשים, אך ניתן למצוא בה זהות רבה בטכניקה ובגישה. למשל, הקפיצה אל התהום. דרך הרוח, כך הסרט מראה, מאפשרת הישגים שאף עולים על הישגי המדע (למשל מיזוג ג'ייק עם גוף האווטאר בסוף). האם זה מעורר אותך לחשוב על כוחה של המודעות? כוחה של כוונה? כוח אנרגטי המצוי באדם וממתין להתגלות? האם כל זה נראה בדיוני? מעוף, קפיצה בגבהים, כפונקציה של אפקטים? או שזו יכולה להיות מיומנות נרכשת ואמיתית גם במציאות?
(יתכן בהקשר זה, כי סוגי הספורט האתגרי המשלבים קפיצה / ריחוף כזה או אחר מכשירים את הקרקע התפיסתית לכך, ובהמשך תהיה האפשרות נגישה לכלל).
אומנות הלחימה
ג'ייק מזהה את עצמו כלוחם. מה הופך אדם ללוחם? הכשרה של קומנדו? מארינס? סיירת? יש בסרט חיילי מארינס אחרים. במה שונה הוא מהם?
ג'ייק עבר גם הכשרה רוחנית נפשית בעקבות הפציעה ברגליו. הוא סרב לקבל את מה שהרופאים אמרו לו שאינו יכול לעשות, הוא לחם בתפיסות המקובלות. הוא לחם בפחד. לוחמה זו נבעה מרצונו הפנימי ולא מפקודה חיצונית של איש צבא. תהליכים אלו הבשילו בו חשיבה עצמאית, חיבור פנימי, חוסן ואמונה בעצמו. מבטו מתבונן ושקט, ואין בו אותה ארשת אטומה של מבצעי פקודות אחרים סביבו.
עם כניסתו לתפקיד, ההנחיה הראשונה שיישם - "למחוק את כל המחשבות מהראש" מתגלה כמהותית. מסר זה חוזר על עצמו בכל סרט שמציג חניכה של בן תרבות המערב שהופך להיות 'לוחם'. למשל ב "כוחו של הרגע הזה" או בשמו המקורי "peaceful worrier".
בגישתו הוא בא כ'כלי ריק' ולכן יכול היה באמת ללמוד ולהפנים ערכים / רעיונות חדשים. המחשבות שמקורן בשכל, ממלאות את המודעות ומחבלות בתהליך ההתפתחות הרוחני. כלי ריק לא אומר, ללא כל ידע קודם. 'כלי ריק' מצביע על מצב תודעתי של קליטה פאסיבית. של התמסרות לדבר אחר. בשונה מ'האדם הלבן' שבד"כ מתקיים במצב תודעתי נמוך יותר, בו הוא משחק את 'היודע' "חמור קופץ בראש". זה שמובל ע"י האגו וחזותו המשוכנעת.
הלוחם שהפך להיות, מעבר לביטוי המושלם ליכולות הפיזיות, מבטא את היכולות המהותיות של 'לוחם' שהן רוחניות. הדרך היחידה לרכב על דרקון היא בעזרת חיבור טלפאתי רוחני, פנימי.. בעלות שמושגת מתוך כוונה לשיתוף פעולה לצורך השגת מטרות משותפות נעלות ולא להכנעה ולשליטה גרידא, משימה כזו מחייבת שינוי פנימי מהותי באדם (הלבן). כשאתה מוכן, יהיה זה השלב האחרון בתהליך ההכשרה. מבחן הקבלה שלך. היכולות הפיזיות הגבוהות רק יאפשרו לך להגיע למקום מושבם של הדרקונים. אך מכאן והלאה, תכריע הכוונה. הצלחה לעוף עם דרקון או לרכב על הסוס המקומי, תושג בזכות היכולת לשים את עצמך (את האגו) בצד לרגע ולהתמזג. לסמוך, לפעול כגוף אחד, עם חיה / מפלצת, בשילוב בו אתה חש את נשימת החיה, ומעביר לה את רצונך בכוח המחשבה, מבפנים.
ג'ייק, למד את 'חוקי הג'ונגל' כמו שהאדם הלבן מבין אותם (החזק שורד). אך הוא אינו דורסני. יכולתו לוותר על כל המוכר, לטובת עולם לא נודע, משייכת אותו ל 'עוזבים'.
* אווטאר - מה מציע האווטאר של ג'יימס קאמרון? - חלק 2.
050-3331-331