כל אדם יגיע לאותה שאלה בשלב מסוים בחייו - בגיל 15 או בגיל 75 אבל השאלה הזו תמיד תגיע: "מדוע יש חיים? לשם מה אנו קיימים פה כבני אדם? למה אני צריך לסבול ומדוע אלו שלידי הולכים לעולמם ".

הבעיה היא שהתשובה איננה נתפסת בחמשת החושים.

לכן אלו שמסרבים להאמין בקיום הבורא ובייעוד של בני האדם באשר הם ביחד וכל אחד לחוד - אלו יאמינו בעל כורחם רק בזכות חוויה אישית שיעברו שתוכיח להם שיש דברים שאי אפשר להסביר.

שהמוח לא תופס.

ובאותה נשימה אלו שמאמינים שהכל נוצר במקרה בגלל הפיצוץ או כי עבר הרבה זמן שינסו להסביר מתי בפעם האחרונה ראו סופת הוריקן יוצרת בית יציב ועומד?

אבל לא בכך עוסק המאמר - במאמר זה אתם עתידים לגלות איך נברא העולם על פי חוכמת הקבלה ואיך הדבר הגדול הזה קשור ללב ולחיים של כל אחד מאיתנו.

אם כן הבורא תמיד היה! היה הווה ויהיה לעולם ועד.

הבורא תחילה היה לבדו בעולם.

הוא מילא את העולם מתחילתו ועד סופו ולא היה דבר מלבדו.

מוכרח להיות כך כי אם לא היה בורא שברא אותנו לא היינו ברואים כי היינו בעצמנו לפני.

שכן אם היינו כאן לפני לא היה צורך בבריאה - מוכרח להיות מישהו שהוא לא אנחנו שברא אותנו!

כיוון שהבורא מטבעו להיטיב היה עליו להיטיב למישהו מלבדו כדי לתת מטובו.

חשבו על אדם שרוצה להראות את טוב ליבו - הוא הרי חייב שיהיה מישהו אחר לתת לו אחרת הוא לא יוכל לבטא את טוב ליבו? כך בדרך זו יצר הבורא את הנשמות - על מנת להיטיב עימן.

אותן נשמות היו בתחילה רוחניות לחלוטין.

ללא גוף וללא חומר.

הנשמות קיבלו מטובו של הבורא.

אם כך הנשמות בעצם קיבלו בלי שיעשו משהו עבור הטובה שקיבלו.

הנשמות קיבלו מתנה שנקראה בשם: "לחם ביזיון" - מטאפורה לאדם שמקבל לחם שמייצג את צרכי קיומו מבלי לעשות כלום עבור כך.

הרי זוהי השפלה מאין כמוה.

אדם שלא מסוגל להבין שהוא יכול לעשות למען עצמו ובעצם ראוי לקבל תמורה עבור מה שהוא עושה ולא תלוי בטוב ליבו של הנותן אלא בזכות עצמו!

הנשמות החליטו שהן לא רוצות לקבל את "לחם הביזיון" - כרגע הן מקבלות אותו בחסד ולא בזכות.

על כן החליט הבורא לתת לנשמות הזדמנות לקבל את טובו בזכות ולא בחסד.

על כן ברא הבורא לנשמות גופים.

אותו גוף שכרגע אתם נמצאים בתוכו.

אלוהים בחן את הנשמות - אם תוכיחו עצמכן שאתן ראויות לקבל מטובי - אתן לכם כל טוב ואם לא - תקבלו מה שמגיע לכן כדי ללמוד ולהתחנך על מנת להגיע לדרגה בה הייתן בעולם הקודם בו קיבלתם את טוב ליבי מבלי לעשות מאום - ממש כמו שאנחנו מחנכים ילד "לשרוד" בעולם - בתחילה הוא מקבל מטוב ליבנו גם מבלי לבקש - עם הזמן נעמיד לו תנאים כדי שילמד שאם נותנים גם מקבלים כי עליו לקבל בזכות עצמו - בזכות ולא בחסד.

חשבו על אדם עני מרוד שפוגש איש עשיר שנותן לו 2 אפשרויות: לקבל סכום כסף חד פעמי ללא תמורה או לקבל עבודה חודשית קבועה עבור הכסף שהוא יקבל? - הרי ברור שלאורך זמן ולאחר מחשבה ירצה האדם עבודה קבועה בה הוא מצדיק את הכסף שהוא מקבל.

זה מגיע לו! כך בדיוק הנשמות רצו לקבל את טובו של הבורא - בזכות ולא בחסד.

על כן נמצאות הנשמות בגוף - הרי המבחן הטוב ביותר עבור הנשמה שהייתה בעולם שכולו גן עדן רוחני הוא מבחן דווקא חומרי - כל זאת עוד לפני בריאתם של אדם וחווה שנכשלו בניסיון הראשון שהעמיד להם הבורא.

המבחן הטוב ביותר עבור הנשמה הוא לעמוד במבחני החומר - מבחן של כסף, אגו, מעמד, חברה חומרנית וכו'.

אלוהים כלא את הנשמות בגוף חומרי כדי שיוכיחו עצמן שראויות לקבל מטובו.

כל נשמה צריכה להתעלות מעל עצמה ולעמוד במבחנים - ורק כך תקבל בעולם שמעבר את המתנות בהן היא זכתה.

תקבל את מה שמגיעה לה ואת מה שהיא מכירה עוד לפני הגוף שקיבלה.

לכך קשור הייעוד של כל אחד מאיתנו - כל אחד חי את חייו כדי שנשמתו תעמוד במבחן - תעבור את התיקון שלשמו הגיע הגוף לעולם - אחרת אין טעם לחיים - אם לא נעבור משברים, אתגרים, נסיונות, מבחנים - איך נלמד? איך תוכיח הנשמה שהיא מצליחה לעמוד במבחן? הרי לאדם הראשון היו מובטחים חיי נצח וכיוון שלא עמד במבחן נגזר על בני האדם למות! במבחן הראשון שניתן לנשמה שהייתה כלואה בגוף נכשל האדם - כך גם אני ואתם וכל גוף עלי אדמות - אנו כאן כדי לקדש את הנשמה שבתוכנו וזו משמעות החיים.

שנוכיח שאנחנו ראויים לקבל, שגן עדן מגיע לנו כפי היה לפני שהיינו בגוף!

ולסיום קצת מן המדע על התאוריה שכרגע פירטתי על קיום הנשמה: עד לפני כ - 15 שנה חשבו המדענים שהחומר הקטן היותר הוא האטום.

עד שייצרו מיקרוסקופ שמוסגל לראות בחזקת מינוס 17 ממה שראו עד כה.

כאשר חקרו את החומר לעומקו גילו שישנם חלקיקים שנעים ונדים בכל רגע.

הם בעצם נמצאים ונעלמים באותה שנייה - הכיצד? לאחר מחקרים מעמיקים על המוח והחומר הסובב אותנו גילו המדענים שאין חומר בעולם - הכל זו פרשנות של המוח.

מה שאתם רואים הוא מה שהמוח פירש כך - אם אין חומר אז מהו בעצם המוח? הרי הוא חומר בעצמו?! וכך בלשון המדע: אין חומר בעולם כלל.

כל שקיים הוא חלק רוחני שמהווה אותנו והוא אנחנו והוא קרוי בשם "נשמה".

תזכרו את זה טוב לפני שתלכו לישון הלילה - אולי הנשמה תביא לה מהעולם שמעבר בשעת החלום תובנות חדשות.

-

חלומות פז.