🖨שאלות אופייניות בראיון עבודה - אימון תעסוקתיראיון עבודה הוא הזדמנות חד פעמית להציג ולשווק את עצמנו, להרשים את המראיין ולשכנעו שאני האדם המתאים לתפקיד. כדי לעשות זו בצורה הטובה ביותר, עלינו להתכונן לראיון. ראשית, ערכו מחקר מקדים על הארגון, מה מטרתו, במה הוא עוסק, מהם תחומי הפעילות שלו, מה החזון שלהם, מי המתחרים שלהם, כמה זמן הם קיימים, מה הם מפתחים או איזה שירותים הם מציעים. בררו על המראיין, מה תפקידו, מה הרקע המקצועי שלו, איזה טיפוס הוא ומה הוא מחפש.
שנית, ערכו ניתוח דרישות תפקיד, אילו תכונות, כישורים ומיומנויות נדרשות על מנת להצליח בתפקיד ומה הניסיון הרלוונטי שמצריך התפקיד. בדקו איזה מיומנויות, תכונות, כישורים וניסיון יש לכם שיכולים לעזור לכם במילוי התפקיד ומהו הדבר המיוחד שאתם יכולים לתרום למילוי התפקיד. מהן התכונות הספציפיות שלכם, שהופכות אתכם למתאמים יותר מאחרים. במהלך הראיון הבליטו את תכונותיכם, כישוריכם וניסיונכם המתאימים לתפקיד המוצע.
שלישית, התכוננו לשאלות שעשויות להישאל בראיון והכינו להן תשובות טובות ומשכנעות. מומלץ לערוך סימולציה לראיון כדי להפחית לחץ בראיון עצמו.
רצוי לענות על השאלות בכתב ולשנן אותם לפני הראיון.
שאלות אופייניות בראיון עבודה
ספר לי על עצמך:
מטרת השאלה היא לבחון האם המועמד איש שיחה, חברותי ויודע לדבר לעניין. חשבו על המסר שאתם רוצים להעביר למראיין, הכינו "נאום המעלית" על עצמכם שמציג את התחנות החשובות בחיים שלכם: בלימודים, בעבודה ובחיים האישיים. הדגישו את יכולתם המקצועית והתמקדו בתכנים שמראים את יכולתם התאמתכם לתפקיד. עליכם להיות מעניינים וממוקדים, הציגו את עצמכם, ספרו על לימודכם והניסיון התעסוקתי שלכם הרלוונטי לתפקיד. הוסיפו משפט למה אתם חושבים שאתם מתאמים לתפקיד. על ההצגה העצמית לתת מענה על שלוש שאלות:
1. מי אתם?
2. באיזה אופן הינכם מתאימים לתפקיד?
3. באיזה אופן הינכם מתחברים לארגון?
לדוגמה:
"נעים מאוד, שמי
אני גר ב
. למדתי ב
לתואר
. וב
השנים האחרונות עבדתי ב
תפקידי כלל
ולפני כן עבדתי ב
. עם הזמן נוכחתי לדעת שיש לי עניין ב
ואני מצליח בתחום זה, ומשום כך פניתי לארגונך. אני מתרשם שהתפקיד המוצע יתאים לי מאוד ואני סבור שאוכל לתרום לארגון ב
תאר את תפקידך האחרון:
מטרת השאלה היא לבחון את התאמת המועמד לתפקיד והיחס למקום העבודה הקודם. לכן התייחסו לתפקידכם האחרון בכבוד, באופן חיובי ומקצועי. התמקדו בתחומים המציגים את יכולתכם, שיכולים לבוא לידי ביטוי גם בתפקיד שעליו אתם מתמודדים. הימנעו מהצגת קשיים בתפקיד או בעיות במקום העבודה הקודם.
תאר את הממונה עליך:
מטרת השאלה היא לבחון את יחס המועמד לממונים עליו ולמסגרת העבודה. תארו את הממונה באופן חיובי ומקצועי, הדגישו את יתרונותיו הניהוליים, את יכולתו המקצועית. זה לא הזמן לכבס את הכביסה המלוכלכת.
מה לא אהבת בעבודתך הקודמת? :
מטרת השאלה היא לבחון את יחס המועמד למקום העבודה הקודם, לכן התייחסו לדברים ספציפיים ומוגדרים שפחות חשובים להצלחה בתפקיד המיועד. לדוגמה "אני לא אוהב שלא עומדים בלוחות זמנים, כאשר זה קורה אני בודק מה הגורם ואיך אני יכול לעזור לקדם את העבודה".
מדוע עזבת את תפקידך הקודם?
מטרת השאלה היא לבחון אם המועמד הוא "בעייתי" או קשה לו להשתלב בעבודה. חפשו שיקולים עניינים לעזיבה כמו תפקיד מעניין יותר, רצון להתקדם בתפקיד, שיפור תנאי שכר, סיום חוזה, רצון לשנות תחום התמחות, שינוי תחום המקצועי, סגירת מקום העבודה הקודם. הימנעו מלאשים את המקום העבודה הקודם או / והממונה.
למה כדאי לי להעסיק אותך?
מטרת השאלה היא לבחון את התאמתכם למשרה. לכן, כדאי להתמקד בניסיונכם בעבר, בכישורכם ובמיומנויות שלכם, שמראים שיש לכם את היכולת לבצע את התפקיד בהצלחה. יש לענות בהחלטיות עם "ברק בעיניים" ולשדר מוטיבציה שאתם הכי מתאים לתפקיד.
מהן תכונותיך הטובות?
מטרת השאלה היא לבחון את הדימוי העצמי שלכם. חשוב להציג תכונות בעלות ערך להצלחה בתפקיד, שמדגישות את הצד המקצועי. רצוי שהתכונות יהיו אקטיביות ויתאימו למהות התפקיד. תכונות אפשריות: אחריות, מסירות, קפדנות, יוזמה, מנהיגות, ארגון, סדר, שיטתיות, סבלנות, יצירתיות, כושר ניתוח, לויאליות, יוזמה, ייצוגיות, כושר שכנוע, סמכותיות, יכולת למידה.
מהן התכונות השליליות שלך? במה הן יכולות להפריע לך בעבודתך?
מטרת השאלה היא לבחון את התמודדות שלכם בנושאים שפחות נוחים לכם ולבחון את רמת הכנות והפתיחות שלכם. חשוב לענות באופן ישיר ובוטח, ולהציג תכונות שליליות שהשפעתן על ההצלחה בתפקיד מזערית או שיכולות להוות יתרון לביצוע התפקיד. ניתן לקחת תכונה שיש לכם, להקצין בצורה שתשרת את התפקיד. לדוגמה: במקום אסרטיבי עקשן. אפשר לציין תכונה שלילית שאתם בתהליך לשנותה.
תכונות שליליות אפשריות: דייקנות מופרזת, חשדנות, עקשנות, ביקורתיות, פרפקציוניזם, תובענות, דרישה בלתי מתפשרת, שתלטנות.
ספר על פרויקט או משימה בה נכשלת. מה היית עושה אחרת?
מטרת שאלה מסוג זה היא לראות את היכולת שלכם להיות ביקורתי כלפי עשייתכם ויכולתכם ללמוד מטעויות שבצעתם. רצוי לחשוב על משימה שאינה בתחום האחריות של התפקיד המוצע, ולספר על כישלון שאינו תלוי בכם או שאינו צפוי, חשוב לסכם במסקנה, מה הייתם עושים אחרת.
מהן ציפיותיך מהתפקיד המוצע?
מטרת השאלה היא להבין כיצד המועמד תופס את התפקיד והאם ציפיותיו מתאימות לתפקיד. תשובות רצויות הם: שהתפקיד מעניין אתכם בגלל האתגר, האפשרות להביא לידי ביטוי את הידע, היכולות והמיומנויות שלכם, האפשרות להתקדם ולהתפתח.
מה ציפיות השכר שלך?
מומלץ לדחות את הדיון בנושא השכר להמשך, כדי ליצור רושם ראשוני חיובי ולא לעורר מחלוקת.
תשובות אפשריות:
"אני מניח שרמת השכר הנהוגה בארגונכם למשרה זו תתאים לי, אשמח לקבל פרטים על הנהוג בארגון"
"איני יודע כרגע, אני צריך להשקיע מחשבה בנושא"
"אני מניח שבנושא השכר נוכל להגיע להסכמה"
אם המראיין מתעקש לקבל תשובה במהלך הראיון, יש להשיב על כך. הכנו שכר שנראה הוגן ע"פ ניסיונכם ועל סמך רמת השתכרותכם בעבר.
האם יש לך שאלות?
מטרת השאלה היא לראות האם הכנתם שאלות בבית והאם התפקיד חשוב לכם. השתדלו לשאול על אופי התפקיד ואפיקי ההתפתחות בו. שאלות אפשריות:
"מהי האחריות הניהולית שלי בתפקיד?"
"מהם התחומים העיקריים שדורשים טיפול וקידום?"
"מהן המטרות קצרות טווח וארוכות טווח בתפקיד?"
"מי יפקח על עבודתי?"
"מהו פוטנציאל ההתפתחות שיש בתפקיד זה ובארגון בכלל?"
"אילו פעולות הכשרה נעשות לעובדים?"
"התפקיד נשמע לי מאוד מעניין. האם תוכל להגיד לי עם מי אתבקש לעבוד רוב הזמן בתפקיד זה."
בהצלחה!!!
"גיליתי שככל שאני עובד יותר קשה, נוצר רושם שיש לי יותר מזל." תומאס ג'פרסון שאלות הבהרה, איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך למישהו? איך לגרום למישהו לשאול אותך שאלות הבהרה? איך לגרום למישהו לא להתבייש לשאול שאלות? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות? לא הביישן למד, לא הקפדן מלמדשאלות הבהרה, איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך למישהו? איך לגרום למישהו לשאול אותך שאלות הבהרה? איך לגרום למישהו לא להתבייש לשאול שאלות? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות? לא הביישן למד, לא הקפדן מלמדשאלות הבהרה, איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך למישהו? איך לגרום למישהו לשאול אותך שאלות הבהרה? איך לגרום למישהו לא להתבייש לשאול שאלות? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות? לא הביישן למד, לא הקפדן מלמד איך לגרום למישהו להבין אותך ולשאול שאלות הבהרה? כאשר אנו מסבירים משהו למישהו, אנחנו רוצים לוודא שהוא מבין אותנו באופן מלא. לעיתים קרובות, אנשים נמנעים מלשאול שאלות הבהרה מתוך בושה או פחד להיתפס כלא חכמים מספיק. השאלה היא: איך אפשר לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות ולוודא שהוא מבין אותנו כראוי? למה אנשים נמנעים מלשאול שאלות? ישנם שני גורמים עיקריים שבגלל הם נמנעים מלשאול שאלות: בושה: אנשים לעיתים לא רוצים להיראות לא חכמים בעיני אחרים ולכן הם נמנעים מלהביע חוסר הבנה. חשש מתגובה שלילית: ... שהמורה או המנחה יגיבו בזלזול או יקפידו עליהם אם ישאלו שאלה שנראית פשוטה או טריוויאלית. איך לעודד אנשים לשאול שאלות? הדרך היעילה ביותר לעודד אנשים לשאול שאלות היא להסיר מהם את האחריות לחוסר ההבנה ולהעביר אותה אליך. כשלמסביר יש את ההכרה שאם מישהו לא מבין את ... בגלל חוסר יכולתו להבין, אלא בגלל שההסבר עצמו אולי לא היה ברור דיו, אז האדם מרגיש יותר בנוח לשאול שאלות. כדי לעודד את השומע לשאול שאלות, אפשר לומר את הדברים הבאים לפני ההסבר: תקשיב, אני לא מומחה גדול בלהסביר. יכול להיות שאני מסביר בצורה לא ... מרוכז. לכן, אם לא תבין אותי, זה כנראה בגלל שאני לא הסברתי טוב - ולכן אני מבקש ממך לשאול שאלות, כי אני רוצה לוודא שהצלחתי להסביר כמו שצריך. ברגע שאומרים זאת, השומע מבין שהוא לא אשמה אם הוא לא מבין, ומרגיש חופשי יותר לשאול שאלות. איך לוודא שהמסר מועבר בצורה ברורה? כדי לוודא שהשומע מבין את המסר, אפשר להשתמש בשיטות הבאות: שאלות מנחות: שאלות כמו: זה היה ברור?, רוצה שאסביר שוב?, מה הבנת ממה שאמרתי? יכולות לעזור לשמוע את דעתו ולהבין אם המסר עבר בצורה נכונה. דוגמאות מגוונות: תן דוגמאות ממספר זוויות שונות כדי להמחיש את הרעיון. הדגשת חשיבות השאלות: הדגש את החשיבות של שאילת שאלות כך שהשיחה תהיה מועילה לשני הצדדים. מדוע חשוב ליצור אווירה נוחה לשאילת שאלות? כשהשומע מרגיש בנוח לשאול שאלות, התקשורת בין הצדדים משתפרת. זה לא רק עוזר לו להבין יותר, אלא גם יוצר שיחה פתוחה ומועילה. המנחה או המורה הוא זה שצריך להרגיש בנוח עם השאלות, ולא המאזין. כמו שאומרים: לא הביישן למד, ולא הקפדן מלמד. כלומר, מי שמתבייש לשאול, לא ילמד את מה שמוסבר לו, ומי שמקפיד על כל דבר קטן, לא יהיה מורה טוב. לסיכום כדי לגרום למישהו להבין אותנו ולשאול שאלות הבהרה, יש לבצע את הצעדים הבאים: להעביר את האחריות להבנה אלינו ולא אליהם. להודות בכך שיכול להיות שהסברנו לא ברור. ליצור אווירה שמעודדת שאלות ולתת לגיטימציה לשאילת שאלות. להשתמש בדוגמאות ושאלות מנחות כדי לוודא שהמסר הובן. כאשר מיישמים את השיטה הזו, מגדילים את הסיכוי לכך שהמאזין באמת יבין את מה שרצינו לומר ולא יהסס לשאול שאלות שיביאו להבנה עמוקה יותר. איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך בצורה ברורה? איך לגרום למישהו לשאול שאלות הבהרה? איך ליצור אווירה שמעודדת שאלות? איך לגרום לאנשים לא להתבייש לשאול? איך לגרום למישהו להבין אותך ולשאול שאלות הבהרה? כאשר אנו מסבירים משהו למישהו, חשוב לנו שהוא באמת יבין אותנו. לעיתים קרובות, אנשים נמנעים מלשאול שאלות הבהרה מתוך בושה או חשש להיתפס כלא חכמים מספיק. אז איך ניתן לגרום להם להרגיש בנוח לשאול ולוודא שהם מבינים אותנו? למה אנשים נמנעים מלשאול שאלות? אנשים חוששים לשאול שאלות בעיקר משני גורמים: בושה - הם לא רוצים להיראות לא חכמים בעיני אחרים. חשש מתגובה שלילית - הם מפחדים שהאדם שמסביר להם יגיב בזלזול או יקפיד עליהם. איך לעודד אנשים לשאול שאלות? הדרך היעילה ביותר לעודד אנשים לשאול שאלות היא להסיר מהם את האחריות לחוסר ההבנה ולהעביר אותה אליך. איך עושים זאת? בזמן ההסבר, אפשר לומר: תקשיב, אני ... מרוכז. לכן, אם לא תבין אותי, זה כנראה בגלל שאני לא הסברתי טוב - ולכן אני מבקש ממך לשאול שאלות, כי אני רוצה לוודא שהצלחתי להסביר כמו שצריך. ברגע שאומרים זאת, משתילים למאזין את הרעיון שאם הוא לא מבין, ... חוסר היכולת שלו להבין אלא בגלל שההסבר עצמו אולי לא היה מספיק ברור. כך, הוא מרגיש חופשי יותר לשאול שאלות בלי לחשוש. איך לוודא שהמסר מועבר בצורה ברורה? כדי לוודא שהאדם שמולך מבין אותך, אפשר גם לשלב את השיטות הבאות: להשתמש בשאלות מנחות כמו: זה היה ברור?, רוצה שאסביר שוב?, מה הבנת ממה שאמרתי? לתת דוגמאות מגוונות שממחישות את הרעיון מכמה זוויות. להדגיש את החשיבות של שאילת שאלות כדי שהשיחה תהיה מועילה לשני הצדדים. מדוע חשוב ליצור אווירה נוחה לשאילת שאלות? כשהאדם שמולך מרגיש בנוח לשאול, התקשורת ביניכם משתפרת, ההבנה מתחדדת, ונוצר דו - שיח פורה. כמו שנאמר: לא הביישן ... - לא ילמד, ומי שמקפיד על טעויות של אחרים - לא יהיה מורה טוב. לסיכום כדי לעודד אנשים לשאול שאלות ולהבין אותנו טוב יותר, חשוב: להעביר את האחריות להבנה אלינו ולא אליהם. להודות בכך שיכול להיות שהסברנו לא ברור. ...
איך לשאול שאלות? איך לא להשאיר ספק? איך לקבל תשובות לשאלות? איך לשאול שאלות מלאות? איך לא לפחד לשאול שאלות? איך לשאול כמה שיותר שאלות? איך לראיין עובד? איך לראיין בעל מקצוע? איך לא להישאר עם שאלות פתוחות? איך לקבל מידע?איך לשאול שאלות? איך לא להשאיר ספק? איך לקבל תשובות לשאלות? איך לשאול שאלות מלאות? איך לא לפחד לשאול שאלות? איך לשאול כמה שיותר שאלות? איך לראיין עובד? איך לראיין בעל מקצוע? איך לא להישאר עם שאלות פתוחות? איך לקבל מידע?איך לשאול שאלות? איך לא להשאיר ספק? איך לקבל תשובות לשאלות? איך לשאול שאלות מלאות? איך לא לפחד לשאול שאלות? איך לשאול כמה שיותר שאלות? איך לראיין עובד? איך לראיין בעל מקצוע? איך לא להישאר עם שאלות פתוחות? איך לקבל מידע? איך לשאול שאלות בצורה נכונה ולמנוע ספקות? איך לשאול את השאלות הנכונות בזמן אמת? אליעד פותח את ההרצאה בשאלה כיצד להימנע מהמקרה שבו אחרי ששאלתם מישהו שאלות, הוא ענה לכם, אך אתם מוצאים את עצמכם עם ספקות שלא הצלחתם למנוע. אלו ספקות כמו: האם הוא התכוון להגיד את זה או את זה? או מה לגבי הנושא הזה?. אליעד מתאר את הסיטואציה בה אתם שואלים אדם שאלות, ויכול להיות שהוא עונה לכם בתשובות שבעצם לא לגמרי ברור אם הבנתם אותן כראוי. הסיטואציה יכולה לקרות במגוון הקשרים: ראיון עבודה, שיחה עם בעל מקצוע או כל שיחה בה אתם מנסים לקבל תשובות לשאלותכם. אחרי השיחה, אתם עשויים להישאר עם ספקות - למשל, מה לגבי זה? לא ברור לי אם הוא התכוון כך או אחרת. השאלה היא: איך ניתן למנוע מצב כזה שבו אתם לא מבינים את התשובות לשאלות שנשאלו? מה הדרך להימנע משאלות פתוחות אחרי תשובות? התשובה המוצעת כאן היא שכשאתם שואלים שאלות, עליכם לוודא כי אתם שואלים את כל השאלות שאתם באמת רוצים לשאול, מבלי להמתין לאחר השיחה כדי לגלות שהיו עוד שאלות שיכלתם לשאול בזמן אמת. אליעד מדגיש כי אם אתם שואלים שאלה, ובסוף קיבלתם תשובה שלא ברורה לכם, אתם צריכים לשאול את עצמכם - למה לא שאלתי את השאלות בזמן אמת? מה לא עשיתם בזמן השיחה? כדי להימנע מהמצב הזה, אליעד מציע לכם לנצל את השיחה או הראיון לשאול את כל השאלות שיכולות לעלות בראשכם. אם השאלה לא הובנה או התשובה לא הייתה מספקת, אל תחכו עם זה - תשאלו מיד. למה אתם לא שואלים את השאלות בזמן אמת? אליעד מציע שתשאלו את עצמכם למה אתם לא שואלים את השאלות בזמן השיחה או הראיון, על מנת לשפר את עצמכם לפעם הבאה. עליכם לחשוב: האם זה בגלל פחד לשאול שאלה ... מנתחים את הסיבה לכך שלא שאלתם בזמן אמת, אתם יכולים להבין את הדפוסים שלכם ולהימנע מהם בעתיד. איך לשאול שאלות בצורה ברורה ומדויקת? כדי לשאול שאלות נכונות, אתם צריכים להיות ברורים עם עצמכם ועם האדם שאתם מראיינים. תשאלו את השאלות בצורה ברורה, ואם לא הבנתם את התשובה, אל תתביישו לבקש הבהרה. אל תחששו לשאול שוב עד שתקבלו תשובה שמספקת ... תהססו לומר: יש לי ספק לגבי זה, האם תוכל להבהיר? לאחר כל תשובה, שאלו את עצמכם: האם יש לי שאלות נוספות? אם לא שאלתם שאלות נוספות, נסו להבין למה - ומה אפשר לשפר בפעם הבאה. כיצד ניתן ליישם את הכלים לעתיד? הגישה היא פשוטה ... אחרי כל תשובה, חפשו אם יש משהו שאתם עדיין לא מבינים, ואל תהססו לשאול את השאלה. לסיכום כדי להימנע משאלות פתוחות ולמנוע ספקות, אל תתמהמהו בשאלות. שאלו כל שאלה שמציקה לכם בזמן אמת, וכך תמצאו את עצמכם אחרי השיחה עם תשובות מלאות וברורות. אם אתם מוצאים את עצמכם לא שואלים שאלות - בדקו מדוע זה קורה, ונסו ללמוד מזה לפעמים הבאות. איך לשאול שאלות בצורה נכונה? איך לראיין אדם בצורה יעילה? איך לשאול את השאלות החשובות? איך למנוע ספקות אחרי שיחה? איך לחקור אנשים ולקבל תשובות מדויקות? איך להימנע ממצב שבו תשובות אינן ברורות? שלום חברים, איך אפשר להימנע מהמצב שבו אתם שואלים מישהו שאלות, מראיינים אותו, מנסים לקבל ממנו מידע, והוא עונה לכם, אבל אחרי שהוא מסיים, אתם מוצאים את עצמכם אומרים: רגע, ... האם הוא התכוון לאפשרות אחת או לאחרת? ומה לגבי נקודה נוספת? אני מתאר שוב את הסיטואציה: אתם שואלים אדם שאלות - זה יכול להיות עובד שאתם מראיינים, בעל מקצוע, או כל אדם בסיטואציה אחרת. לאחר שסיימתם לשאול, אתם נותרים ... האם הבנתי אותו נכון? השאלה היא, איך ניתן למנוע מצב שבו לאחר שמישהו נותן לכם תשובות, אתם נשארים עם שאלות פתוחות? איך מוודאים שהתשובות שמקבלים אכן ברורות ומועילות? מה הפתרון? אם אתם רוצים להגדיל את הסיכוי לכך שלא יישארו לכם שאלות פתוחות לאחר קבלת תשובות, יש דבר פשוט שעליכם לעשות: לשאול את השאלות שאתם באמת רוצים לשאול, בזמן אמת. חשוב להבין, אם לעיתים קרובות אתם מוצאים את עצמכם עם ספקות לאחר קבלת תשובות, עליכם לשאול את עצמכם: למה לא שאלתי בזמן אמת את השאלות שהיו לי אחר כך? למה לא שאלתם את השאלות הנכונות? קחו את כל הספקות שלכם לגבי התשובות שקיבלתם ושאלו את עצמכם - מדוע לא שאלתי את השאלות האלה ישירות? נניח שאתם מראיינים עובד, הוא עונה לשאלות שלכם, אבל לאחר הראיון יש לכם ספקות. אז למה לא שאלתם את הדברים שגורמים לכם כעת לספק? המטרה היא ללמוד לשאול את השאלות הנכונות מראש. אם אתם רוצים להימנע ממצב שבו אתם נותרים עם ספקות, פשוט תשאלו את השאלות בזמן הראיון או ...
הכרת הרע, להודות בטעות, להודות על האמת, שאלות מודחקות, לא לפחד להרגיש רע, לא לפחד לשאול שאלות, הדחקה רגשיתהכרת הרע, להודות בטעות, להודות על האמת, שאלות מודחקות, לא לפחד להרגיש רע, לא לפחד לשאול שאלות, הדחקה רגשיתהכרת הרע, להודות בטעות, להודות על האמת, שאלות מודחקות, לא לפחד להרגיש רע, לא לפחד לשאול שאלות, הדחקה רגשית למה חשוב להודות שיש לך שאלות? אחד הרעיונות המרכזיים שאליעד מציג בהרצאה הוא החשיבות של היכולת להודות בכך שיש לך שאלות. לטענתו, רבים טוענים שאין להם שאלות, אך במציאות אם אדם מצליח להבין משהו בצורה טובה יותר לאחר שהוא שומע הסבר נוסף, זה מעיד בהכרח על כך שהייתה אצלו קודם אי - הבנה, כלומר, הייתה שאלה סמויה. אליעד מסביר שלמעשה תמיד קיימות שאלות, ואם נדמה לך שאין לך שאלות, זה בדרך כלל מעיד על כך שאת מדחיקה אותן או לא מודעת אליהן. האם השאלות שלך מודחקות? אליעד מדגיש שאם אדם אומר שפתאום הבין משהו שלא הבין קודם, הוא למעשה מעיד על כך שעד ... זה מוכיח שלפני כן הייתה אי - הבנה, כלומר, שאלה סמויה שלא באה לידי ביטוי. למה אנשים מפחדים לשאול שאלות? אליעד מפרט שהסיבה שאנשים נמנעים מלשאול שאלות היא מפני שזה יוצר תחושה של פגיעות וחוסר אונים. ברגע שאדם מודה שיש לו שאלה, הוא בעצם מודה שיש לו חיסרון, בעיה או מצוקה, וזה גורם לו להרגיש רע. אליעד מסביר שהיכולת לשאול שאלות תלויה בנכונות של האדם להודות שיש לו חסרונות, שהוא לא יודע משהו או שהוא לא מבין משהו. איך הדחקה רגשית מונעת שאלות? אליעד מסביר שהרבה פעמים הדחקה רגשית מתרחשת כאשר האדם מרגיש שהשאלות שלו בלתי פתירות או כאשר הוא חושש לשאול כי בעבר הוא שאל שאלות ולא קיבל תשובה מספקת, מה שיצר אצלו טראומה. אליעד מתאר מצב בו הילד שואל שאלה שלא מקבלת תשובה, ולכן ... שוב כדי לא לחוות שוב את חוסר האונים או את האכזבה מכך שאין פתרון זמין. איך אפשר להפסיק להדחיק שאלות? הפתרון שאליעד מציע הוא לפתח את היכולת להרגיש בנוח עם מצבים של חוסר ודאות וסבל. ברגע שאדם יכול לשאת את התחושה הרעה שנובעת מכך שאין לו תשובות, הוא יוכל להתחיל לשאול שאלות עמוקות יותר. ככל שאדם יודה יותר בקיום השאלות שלו ויכיר ברגשות השליליים שמתלווים להן, כך הוא יוכל לגלות יותר הבנות ולהתקדם בהבנת המציאות. למה השאלות הכי חשובות הן השאלות שאין להן תשובה? לפי אליעד, השאלה הכי חשובה היא דווקא השאלה שאין לה שום תשובה, מכיוון שזו השאלה שמובילה ... מוחלט, מצב שמשחרר אותו מכל שאלה אחרת. למה חשוב להודות באמת, גם כשהיא לא נעימה? אליעד מציין שהיכולת לשאול שאלות דורשת מהאדם אומץ להכיר במציאות כפי שהיא, גם אם ההכרה הזו גורמת להרגשה רעה. הוא מדגיש שמי שלא מפחד להודות באמת, מי שלא מפחד להודות שיש לו בעיות ושאלות, יוכל להתקדם ולבסוף אף להגיע להבנה שהכל גם טוב וגם רע בו - זמנית, ושאין שום דבר מוגדר לחלוטין. דווקא המוכנות לסבול את חוסר הידיעה ואת התחושה השלילית שמתלווה לשאלות הקשות, מאפשרת לאדם להגיע לאמת עמוקה יותר. למה אנשים נמנעים מהשאלות הקשות ביותר? אנשים נמנעים מהשאלות הקשות ביותר כי הן מאיימות על תפיסת המציאות שלהם ועל תחושת היציבות. לדוגמה, אדם שנאחז באמונה שהמציאות טובה בלבד, ... האפשרות שהוא גם רע, כי אם יכירו בכך, הם ירגישו שהם סובלים סתם. מה יקרה אם תפסיק לפחד לשאול שאלות? אליעד מסביר שאם אדם יפסיק לפחד לשאול שאלות ויודה בכך שיש לו שאלות, הוא יוכל בסופו של דבר להגיע לשאלה העמוקה ביותר שמערערת את עצם קיומו. במצב זה הוא יגיע להבנה של אי - קיום, וכאשר הוא יכיר באמת המוחלטת הזו, ייפסקו כל השאלות האחרות, כי במצב של אי - ידיעה מוחלטת אין כבר מה לשאול. מהי המסקנה המרכזית של ההרצאה? המסקנה המרכזית שאליעד מעביר בהרצאה היא שהאדם חייב להיות כן עם עצמו, להודות בקיומן של שאלות, לא לפחד לשאול אותן ולא לפחד מהתחושה הרעה שהן מעוררות. רק בדרך הזו הוא יכול להגיע להבנות חדשות ולבסוף לאמת המוחלטת. המטרה היא לעודד את האדם להודות באמת גם כשהיא כואבת, כי זו הדרך היחידה להשתחרר מהשאלות ולמצוא שקט פנימי. למה אנשים מדחיקים שאלות? איך לשאול שאלות קשות? מה עושים עם חוסר ודאות? איך להתמודד עם תחושת פגיעות? מהי השאלה שאין לה תשובה? איך להפסיק להדחיק רגשות? האם להודות באמת זה כואב? אליעד: את אומרת שאין לך שאלות, אך בפועל ברמה המעשית, אם אני עכשיו מדבר עם מישהו אחר, את אומרת שהבנת משהו יותר טוב. אם את ... שם שאלה. כי אם לא הייתה שאלה, אז איך את מבינה יותר טוב? לכן זה אומר שברמה העובדתית קיימות שאלות. שאלה: הם לא עולות אצלי. אליעד: מה שאת יודעת זה שאת לא שואלת שאלות, אבל זה לא אומר שהם לא עולות. אולי הם עולות ואת מדחיקה אותם. אז השאלה המענינת היא, איך למצוא שאלות? כדי לקבל עוד הבנה צריך לשאול שאלה. תנסי לבדוק מה גורם לכך שלא יהיו לך שאלות. עובדתית יש לך אי הבנה בחיים, והשאלה היא, אם הייתה לך אי הבנה מקודם מדוע לא ביטאת אותה? מדוע לא היית מודעת לחוסר שהיה לך? בואי נבדוק מדוע אין לך שאלות, לאיפה הולכות השאלות לאיבוד בתוכך שאת לא מוצאת אותן? איך יכול להיות שיש לך שאלה, ואת לא חווה שיש לך שאלה? שאלה: אני לא יודעת. אליעד: בעיקרון, כל דבר הוא צמצום וגם חופש, אם למשל יש לך שאלות, את מרגישה הרבה יותר כיף, כי יש לך לאן להתקדם, אך מצד שני את מרגישה גם צמצום - את ... מרגישה חוסר אונים. מה שאני רוצה להגיד הוא שהאדם מפחד להיות בחוויה שהוא לא יודע. בפרט שאולי כשהיית קטנה ושאלת שאלה ולא ענו לך ואולי סיפרו לך סיפור, אך השאלה ששאלת, עד היום לא קבלת תשובה, רק הדחיקו לך את ...
אין שכל אין דאגות, להשתיק את השכל, להפסיק להשתמש בשכל, לא להשתמש בשכל, לא לשאול שאלות, הרמוניה, לשתוק, שתיקה מוחלטת, לשאול עד הסוף, להשתמש בשכלאין שכל אין דאגות, להשתיק את השכל, להפסיק להשתמש בשכל, לא להשתמש בשכל, לא לשאול שאלות, הרמוניה, לשתוק, שתיקה מוחלטת, לשאול עד הסוף, להשתמש בשכלאין שכל אין דאגות, להשתיק את השכל, להפסיק להשתמש בשכל, לא להשתמש בשכל, לא לשאול שאלות, הרמוניה, לשתוק, שתיקה מוחלטת, לשאול עד הסוף, להשתמש בשכל למה עדיף לא לשאול שאלות בכלל? אחת הגישות שאליעד כהן מציג בהרצאה היא הגישה שבה האדם מפסיק לחלוטין לשאול שאלות ולנסות להבין כל דבר. לפי גישה זו, השכל והחיפוש התמידי אחרי היגיון וסיבות יוצר חוסר הרמוניה וסבל. האדם השואל שאלות נמצא תמיד במתח פנימי, כי הוא לא באמת מצליח להגיע לתשובות מוחלטות. אליעד נותן דוגמה לכך שכאשר בן אדם ... מסתדרים?, הוא למעשה יוצר מתח וחרדה. למשל, כשמישהו חולה והרופאים אומרים שנותרו לו רק חודשים ספורים לחיות, האדם מתחיל לשאול שאלות כמו: למה דווקא לי?, מה עשיתי שזה מגיע לי?, איך ייתכן שזה קורה לי?. אליעד מסביר שהשאלות האלה רק מוסיפות סבל, משום שאין להן תשובה ברורה. אליעד מדגים מצב זה באמירה: אם אני שומע שעוד שלושה ... אני לא אשאל למה, אני פשוט אקבל את המצב. במצב זה, האדם אינו מוטרד ולא סובל, משום שהוא מפסיק לשאול שאלות על המצב. מה היתרונות של חיים בלי שאלות בכלל? היתרון המרכזי בגישה זו הוא השקט הפנימי וההרמוניה. האדם שחי ללא שאלות לא מוטרד, לא עצוב, לא חרד ולא מתווכח עם המציאות. המציאות מתרחשת כפי שהיא, והאדם פשוט חי בתוכה ללא התנגדות. אליעד מדגים זאת בכך שהוא משווה את האדם לקיר או לאוויר, שאינם שואלים שאלות ולכן לא סובלים. האדם פשוט נמצא בהרמוניה מלאה עם כל מה שקורה לו, ללא רצונות, בקשות, ספקות או תלונות. לדוגמה, אם פיטרו אדם מהעבודה והוא לא שואל שאלות, הוא פשוט מקבל זאת וממשיך הלאה. אם יש לו כסף או אין לו כסף, אם טוב לו או רע לו, הוא אינו מטריד את עצמו בשאלות למה המצב הוא כפי שהוא. אליעד מסביר שכאשר האדם מפסיק לשאול שאלות הוא למעשה נמצא במצב של זרימה טבעית עם המציאות, בלי שום התנגדות. למה מסוכן להיות באמצע הדרך? אליעד מדגיש שהמצב הכי בעייתי הוא כאשר האדם נמצא באמצע הדרך - כלומר, הוא גם לא לגמרי מפסיק לשאול שאלות, אבל גם לא הולך עם השאלות עד הסוף. אליעד נותן דוגמה לאישה שלא שאלה מספיק שאלות בנוגע לעבודה שלה או לזוגיות שלה. למשל, היא לא שאלה מראש אם העבודה תספק לה מספיק כסף, ואז כשהתברר שאין מספיק כסף, היא התחילה לשאול שאלות ולהיות מתוסכלת. אליעד מציין שבמקרה כזה, היה עליה או להחליט מראש שהיא לא שואלת בכלל ופשוט מקבלת את מה שיהיה, או לחלופין לשאול מראש את כל השאלות הרלוונטיות ולוודא שהדברים ברורים לה. אליעד נותן דוגמה נוספת מתחום הזוגיות: אם אדם לא בטוח שהוא רוצה להיות עם מישהו, הוא צריך להחליט מראש - או שהוא מפסיק לגמרי לשאול שאלות ופשוט נשאר במערכת היחסים, או שהוא שואל את עצמו את כל השאלות עד הסוף כדי להיות בטוח לחלוטין בהחלטה שלו. אם הוא רק חצי שואל, כלומר, לא מברר עד הסוף, הוא עלול להישאר מתוסכל ומבולבל. למה כדאי ללכת עד הסוף עם השאלות? אליעד מסביר שגישה אחרת, שהיא בדיוק הפוכה לראשונה, אומרת שהאדם חייב לשאול שאלות ולחקור כל דבר עד הסוף. המטרה של חקירה זו היא להגיע להבנה מוחלטת של המציאות, ממש כפי שאלוהים מבין ... לכוח המשיכה לעבוד בכלל. כאשר האדם חוקר עד הסוף, הוא מגיע לתובנה המלאה של המציאות, ובמצב כזה אין לו שאלות או ספקות כי הוא מבין הכל. איך האדם יכול להגיע להרמוניה מלאה? ההרצאה מסבירה כי יש שתי דרכים אפשריות להגיע להרמוניה: להפסיק לחלוטין לשאול שאלות, פשוט לקבל את המציאות כפי שהיא, בלי רצון להבין או לשנות. לשאול כל שאלה עד הסוף, עד שמגיעים להבנה מוחלטת של כל מה שקורה. במקרה זה, אין יותר ספקות ואין שאלות. אליעד מדגיש שאם האדם נמצא באמצע - הוא תמיד יסבול. הוא או שיחיה בזרימה ללא התנגדות כלל או שיחקור ... נקודה מרכזית: על האדם להחליט האם המציאות היא אקראית או סיבתית. אם היא אקראית, אז באמת אין טעם לשאול שאלות כי אין היגיון במה שקורה. אבל אם המציאות היא סיבתית ויש בה היגיון, על האדם לחקור ולשאול עד שהוא ... עליו לברר אותה עד הסוף, ואז או שהוא יצליח לשנות את המצב, או שיבין שהמצב מחויב ולא ישאל יותר שאלות. ההרצאה מסתיימת במסר חד - משמעי: האדם חייב להחליט על אחת משתי הגישות באופן מוחלט - או שיפסיק לשאול שאלות לגמרי ויזרום עם מה שיש, או שישאל עד הסוף ויגיע לתשובות מוחלטות. כל מצב אחר רק יוביל לסבל ותסכול. למה עדיף לא לשאול שאלות? איך להשתיק את השכל? האם המציאות היא אקראית או סיבתית? איך להגיע להרמוניה מלאה? למה האדם סובל משאלות? מה יקרה אם לא אשאל שאלות? מהי הבנה מוחלטת של המציאות?
מאת:
אורלי אטיאס - מאמנת אישית התמחויות בקשב וריכוז ואימון תעסוקתי.
נושאים אלו קרובים ללבי, שכן גם אני וגם חלק מילדיי בעלי לקויות למידה מסוימות. במשך השנים פיתחתי שיטות שעזרו לי ולילדיי להתגבר על הלקויות, לשאוף ולהגיע להצלחות.
תחום התעסוקה הוא מרתק בעיני. העיסוק שלנו מהווה ערוץ להגשמה עצמית, שבעזרתה אנו מחפשים משמעות נוספת לחיינו ומהווה חלק מהמהות ומהדימוי העצמי שלנו.
ישנו קשר בין תחום התעסוקה להפרעת קשב וריכוז. לעיתים, אנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז מתקשים להגשים את עצמם בתחום התעסוקתי, בשל מאפייני הפרעת קשב. האימון מאפשר לנו לנהל את חיינו בצורה טובה יותר.
טלפון: 050-5797672 | אתר:
orlycoaching.co.il.
לחץ כאן לעוד
מאמרים של אורלי אטיאס - מאמנת אישית התמחויות בקשב וריכוז ואימון תעסוקתי.
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
נושאים נוספים לעיונך...