בזמנים שאנו חשים צורך להרגיש חיבור למשהו ואין בקרבתנו משהו או מישהו שאנחנו אוהבים, נרגיש בודדים ומרוחקים מבפנים. וחשוב להבין שהאדם לעולם לא באמת לבדו, אלא לכל הפחות הוא יחד עם עצמו, ולכן הפתרון האידאלי לתחושת הבדידות הוא ללמוד כיצד להתחבר לעצמנו ולמצוא עניין גם כשאנחנו לבד.
חשוב קודם להבחין בין בדידות לבין לבדות. אדם שנמצא לבדו על אי בודד ומרגיש חיבור למקום ושטוב לו שם, לא ירגיש בודד, אף על פי שהוא לבד. אדם שרוצה להיות לבד על אי בודד, זה אומר שהוא מרגיש חיבור למקום וחיבור לעצמו ולכן טוב לו שם לבדו.
לעומת זאת, יכול להיות אדם שנמצא תמיד בחברת אנשים, יש לו משפחה נפלאה ואישה אוהבת, אבל הוא מרגיש בודד מבפנים. הוא מרגיש שאין חיבור בינו לבין האנשים סביבו או שאף אחד לא מבין אותו ולכן מבפנים הוא מרגיש בודד ומרוחק.
למה אנחנו מרגישים בודדים ומה אנחנו בכלל רוצים?
אם אנחנו לא מרגישים חיבור למקום שבו אנחנו נמצאים, נרגיש שמשהו חסר לנו מבפנים. תחושת החיסרון הזו תבוא לידי ביטוי ברצון ללכת למקום אחר, מקום שבו נרגיש חיבור לעצמנו ולסביבה שלנו וימלא את החיסרון הפנימי שלנו. הרגשת החוסר הזו שנובעת מריחוק פנימי וסביבתי, זוהי תחושת הבדידות המוכרת לנו.
לכאורה, זה נראה שהעניין קצת מורכב יותר, כי רב בני האדם מצד אחד רוצים להיות יחד בחברה ורוצים את תחושת השיתוף והחיבור לזולת, ויחד עם זאת, הם גם רוצים פרטיות ואת הזמן להיות לבד עם עצמם. ולכן, רב בני האדם ברב הזמן, מצויים בקונפליקט פנימי שנובע מהניגוד בין הרצונות השונים.
וזהו שורש הבעיה, רצונות מנוגדים שבאים האחד על חשבון השני, מה שמוביל לכך שבזמן שאנחנו יחד עם אנשים? נרגיש שחסר לנו זמן להיות לבד עם עצמנו, וכשאנחנו לבד, אנחנו נרגיש שחסר לנו את תחושת השיתוף והחברה סביבנו.
כדי ליישב את המחלוקת הפנימית עלינו לנהל משא ומתן בין הצדדים לסכסוך שהם הרצונות המנוגדים ולהשלים ביניהם.
כדי לעשות שלום פנימי, ננסה קודם להבין מהן הסיבות לסכסוך, נבחן את עמדתו של כל אחד מהצדדים לסכסוך וננסה להגיע להסדר אשר שני הרצונות המתנגדים יהיו שבעי רצון מה שיוביל להסכמה וסיום הסכסוך. ואנחנו נדע ונרגיש מבפנים שעכשיו יש שלום ועכשיו אפשר להירגע והכל טוב.
נחתור לפתרון הטוב ביותר, כך שנרגיש מבפנים שזה לא משנה לנו אם אנחנו יחד או לחוד, בשני המצבים טוב לנו ואת שניהם אנחנו רוצים בדיוק באותה מידה.
מה עלינו לשאול את עצמנו ומהי מטרת השאלות?
ראשית, נשאל את עצמנו מה חסר לנו כשאנחנו לבד שאין לנו כשאנחנו ביחד עם אנשים אחרים. בדר"כ התשובות הן שאנחנו רוצים לשתף את מה שעובר עלינו, רוצים מישהו שיבין אותנו, לדעת שאכפת לו מאיתנו ולפעמים גם סתם כדי לדבר ולצחוק עם מישהו. בקיצור, אנחנו רוצים חיבור למשהו או למישהו.
לאחר שמצאנו את סיבותינו האישיות, נשאל את עצמנו האם באמת הדבר חסר לנו? והמטרה היא להוכיח לעצמנו דווקא שאנחנו טועים ושהדבר לא באמת חסר כפי שחשבנו. עלינו להטיל ספק באמונות ובהנחות היסוד שלנו, מבלי לפחד לערער עליהן, בעוז ובתקיפות הדעת, עד שנרגיש וודאות פנימית בפתרון הסכסוך ויישוב המחלוקת.
"ההיפך מבדידות היא לא הביחד, אלא האינטמיות." (ריצ'רד באך)
אם חשבנו שמה שחסר לנו זה חיבור למשהו, תחושת קרבה ואינטימיות, אז למה שהמשהו הזה לא יהיה אנחנו בעצמנו?
כל מה שאנחנו יכולים להשיג כשאנחנו יחד עם אנשים, אנחנו יכולים להשיג גם בעולמנו הפנימי. אנחנו יכולים להציב לעצמנו מטרות ואתגרים כמו פיתוח החשיבה, הדמיון והיצירתיות. אנחנו יכולים להתבונן פנימה ולנסות לברר מאין המחשבות שלנו מגיעות ואיך הן נוצרות. לנסות להכיר את עצמנו טוב יותר, להתחבר לעצמנו. כשאנחנו לבד אנחנו לא תלויים באף אחד, ואנחנו תמיד יכולים להתפתח עוד ועוד וזה כיף שלא נגמר. מי שיבדוק לעומק, יגלה לבסוף תמיד יגלה שלא חסר לו דבר, לא כשהוא לבד ולא כשהוא ביחד.
חופש אמיתי הוא החופש ליהנות בכל מצב, ללא תלות בחברה ואף לא בשום דבר אחר.
כדי להיות חופשי מתלות חיצונית, יש לשים את עיקר הדגש על הרצון. כשאדם יודע לראות את היתרונות בכל דבר ויודע למצוא בו את מה שקודם לכן היה נראה לו חסר, הוא לא מרגיש את חסרון האחד ביחס לאחר ואז אין סיבה לריב עם הרצון להישאר ולרצות ללכת למקום אחר.
ועכשיו כשהוא חופשי, זה כבר לא משנה לו אם הוא יחד או לבד, עבורו שניהם טובים במידה שווה. בשניהם הוא מוצא את החיבור לעצמו ולכן הוא לא מרגיש שמשהו חסר לו, שאז בכל מקום, על כל פנים, תמיד טוב לו.
חשוב קודם להבחין בין בדידות לבין לבדות. אדם שנמצא לבדו על אי בודד ומרגיש חיבור למקום ושטוב לו שם, לא ירגיש בודד, אף על פי שהוא לבד. אדם שרוצה להיות לבד על אי בודד, זה אומר שהוא מרגיש חיבור למקום וחיבור לעצמו ולכן טוב לו שם לבדו.
לעומת זאת, יכול להיות אדם שנמצא תמיד בחברת אנשים, יש לו משפחה נפלאה ואישה אוהבת, אבל הוא מרגיש בודד מבפנים. הוא מרגיש שאין חיבור בינו לבין האנשים סביבו או שאף אחד לא מבין אותו ולכן מבפנים הוא מרגיש בודד ומרוחק.
למה אנחנו מרגישים בודדים ומה אנחנו בכלל רוצים?
אם אנחנו לא מרגישים חיבור למקום שבו אנחנו נמצאים, נרגיש שמשהו חסר לנו מבפנים. תחושת החיסרון הזו תבוא לידי ביטוי ברצון ללכת למקום אחר, מקום שבו נרגיש חיבור לעצמנו ולסביבה שלנו וימלא את החיסרון הפנימי שלנו. הרגשת החוסר הזו שנובעת מריחוק פנימי וסביבתי, זוהי תחושת הבדידות המוכרת לנו.
לכאורה, זה נראה שהעניין קצת מורכב יותר, כי רב בני האדם מצד אחד רוצים להיות יחד בחברה ורוצים את תחושת השיתוף והחיבור לזולת, ויחד עם זאת, הם גם רוצים פרטיות ואת הזמן להיות לבד עם עצמם. ולכן, רב בני האדם ברב הזמן, מצויים בקונפליקט פנימי שנובע מהניגוד בין הרצונות השונים.
וזהו שורש הבעיה, רצונות מנוגדים שבאים האחד על חשבון השני, מה שמוביל לכך שבזמן שאנחנו יחד עם אנשים? נרגיש שחסר לנו זמן להיות לבד עם עצמנו, וכשאנחנו לבד, אנחנו נרגיש שחסר לנו את תחושת השיתוף והחברה סביבנו.
כדי ליישב את המחלוקת הפנימית עלינו לנהל משא ומתן בין הצדדים לסכסוך שהם הרצונות המנוגדים ולהשלים ביניהם.
כדי לעשות שלום פנימי, ננסה קודם להבין מהן הסיבות לסכסוך, נבחן את עמדתו של כל אחד מהצדדים לסכסוך וננסה להגיע להסדר אשר שני הרצונות המתנגדים יהיו שבעי רצון מה שיוביל להסכמה וסיום הסכסוך. ואנחנו נדע ונרגיש מבפנים שעכשיו יש שלום ועכשיו אפשר להירגע והכל טוב.
נחתור לפתרון הטוב ביותר, כך שנרגיש מבפנים שזה לא משנה לנו אם אנחנו יחד או לחוד, בשני המצבים טוב לנו ואת שניהם אנחנו רוצים בדיוק באותה מידה.
מה עלינו לשאול את עצמנו ומהי מטרת השאלות?
ראשית, נשאל את עצמנו מה חסר לנו כשאנחנו לבד שאין לנו כשאנחנו ביחד עם אנשים אחרים. בדר"כ התשובות הן שאנחנו רוצים לשתף את מה שעובר עלינו, רוצים מישהו שיבין אותנו, לדעת שאכפת לו מאיתנו ולפעמים גם סתם כדי לדבר ולצחוק עם מישהו. בקיצור, אנחנו רוצים חיבור למשהו או למישהו.
לאחר שמצאנו את סיבותינו האישיות, נשאל את עצמנו האם באמת הדבר חסר לנו? והמטרה היא להוכיח לעצמנו דווקא שאנחנו טועים ושהדבר לא באמת חסר כפי שחשבנו. עלינו להטיל ספק באמונות ובהנחות היסוד שלנו, מבלי לפחד לערער עליהן, בעוז ובתקיפות הדעת, עד שנרגיש וודאות פנימית בפתרון הסכסוך ויישוב המחלוקת.
"ההיפך מבדידות היא לא הביחד, אלא האינטמיות." (ריצ'רד באך)
אם חשבנו שמה שחסר לנו זה חיבור למשהו, תחושת קרבה ואינטימיות, אז למה שהמשהו הזה לא יהיה אנחנו בעצמנו?
כל מה שאנחנו יכולים להשיג כשאנחנו יחד עם אנשים, אנחנו יכולים להשיג גם בעולמנו הפנימי. אנחנו יכולים להציב לעצמנו מטרות ואתגרים כמו פיתוח החשיבה, הדמיון והיצירתיות. אנחנו יכולים להתבונן פנימה ולנסות לברר מאין המחשבות שלנו מגיעות ואיך הן נוצרות. לנסות להכיר את עצמנו טוב יותר, להתחבר לעצמנו. כשאנחנו לבד אנחנו לא תלויים באף אחד, ואנחנו תמיד יכולים להתפתח עוד ועוד וזה כיף שלא נגמר. מי שיבדוק לעומק, יגלה לבסוף תמיד יגלה שלא חסר לו דבר, לא כשהוא לבד ולא כשהוא ביחד.
חופש אמיתי הוא החופש ליהנות בכל מצב, ללא תלות בחברה ואף לא בשום דבר אחר.
כדי להיות חופשי מתלות חיצונית, יש לשים את עיקר הדגש על הרצון. כשאדם יודע לראות את היתרונות בכל דבר ויודע למצוא בו את מה שקודם לכן היה נראה לו חסר, הוא לא מרגיש את חסרון האחד ביחס לאחר ואז אין סיבה לריב עם הרצון להישאר ולרצות ללכת למקום אחר.
ועכשיו כשהוא חופשי, זה כבר לא משנה לו אם הוא יחד או לבד, עבורו שניהם טובים במידה שווה. בשניהם הוא מוצא את החיבור לעצמו ולכן הוא לא מרגיש שמשהו חסר לו, שאז בכל מקום, על כל פנים, תמיד טוב לו.
050-3331-331