כל מי שחיפש עבודה נאלץ לעבור בשלב כזה או אחר ראיון עבודה. האם יש דרך נכונה להתראיין? כיצד עוברים לשלב הבא בתהליך? המאמר שלפניכם כולל טיפים להתנהלות מומלצת בראיון עבודה.
כלי המיון הבסיסי בכל תהליך גיוס למשרה בארגון הינו הראיון. בדרך כלל יעבור מועמד לפחות שני ראיונות בחברה, כאשר בארגונים בהם קיימת פונקציית משאבי אנוש - לפחות אחד מהם יהיה ראיון אישיותי. מטרת הראיונות הינה בחינת ההתאמה בין המועמד למשרה ספציפית בארגון ספציפי. הדבר אמנם נשמע טריוויאלי, אולם התאמה זו איננה פשוטה כלל וכלל ומורכבת ממגוון משתנים, ביניהם: התאמת הניסיון המקצועי של המועמד למשרה, היכולת ללמוד מיומנויות חדשות, התאמת המועמד לצוות ולמנהל הרלוונטים, התאמת ציפיות השכר התאמה לרוח החברה ועוד ועוד.
את המשתנים האלה מעוניינים לברר מראיינים שונים, כל אחד מנקודת מבטו ובתחום התמחותו. משמעות הדבר היא שהצלחה בראיונות עבודה תלוייה בראש ובראשונה בשני גורמים: המועמד והמראיין. רבים מאיתנו נוטים לשכוח זאת, וליחס אי הצלחה בראיון עבודה לאחד מהשניים:
לעצמנו כמועמדים - הדבר גורר עימו תחושה לא נעימה ולעיתים אף הפחתה בערך העצמי, שיכולה בתורה, להביא לנבואה שמגשימה את עצמה.
למראיין בלבד - האשמת הצד השני בחוסר מקצועיות מסוג כזה או אחר, או סתם בחוסר כימיה. השלכת אי ההצלחה אך ורק על הצד השני עלול להוביל לאי הפקת לקחים ויכול לגרור כישלונות נוספים.
על דבר אחד יסכימו כולם: היכולת להיות מרואיין טוב הינה (בין השאר) תוצר של מיומנות! מיומנות שדורשת אימון והכנה, ובעיקר - מיומנות שהיא עניין של ניסיון, שמביא לשיפור!
במסגרת עבודתי אני פוגשת מאות מהנדסים וחוקרים מוכשרים - זוטרים ובכירים כאחד, שיודעים כיצד להרחיב ידע ולהתמקצע בתחום שלהם. אנשים אשר מכירים היטב תהליכי גיוס ואולי אפילו ראיינו מועמדים בעצמם, ויחד עם זאת, אינם מצליחים לעבור ראיונות בהצלחה, כפי שהיו יכולים אילו רק היו מבינים עד כמה הם קריטיים להצלחתם, ומתכוננים אליהם כפי שהיו מתכוננים לבחינה מקצועית בתחומם.
האתגר הופך מורכב עוד יותר כאשר מועמדים מגיעים לראיון אצל אשת משאבי אנוש בארגון. אם לראיון מקצועי, מועמד עוד יכול להכין את עצמו, הרי שהתפיסה הרווחת בקרב רוב העובדים, אשר באים מעולמות התוכן הטכנולוגים, היא שאין טעם בהכנה לקראת ראיון אישיותי. הגישה היא פעמים רבות אפילו מזלזלת, בעיקר עקב חוסר הבנה של מטרות הראיון. במקרים כאלה, המועמד אינו יכול להסתפק בחוזקו המקצועי ובניסיונו הטכנולוגי על מנת לקדם את עצמו. אישיותו בהחלט משחקת את התפקיד העיקרי בראיון, אולם אין זה אומר שמספיק להביא את האישיות כפי שהיא לתוך החדר ולסמוך אך ורק עליה. יש הרבה דברים שניתן לעשות כדי להשפיע על מהלך הראיון בדרך לקבלת הצעת עבודה.
המאמר שלפניכם כולל טיפים להתנהלות בראיון עבודה, מקצועי או אישיותי.
בהצלחה!
כניסה ורושם ראשוני
מחקרים רבים מצביעים על כך שרושם ראשוני הינו גורם רב משמעות על המשך ההתקשרות המוצלח או הכושל. הדקות הראשונות של הכניסה לראיון, אפילו טרם הכניסה לחדר בו נערך הראיון, הן דקות רבות משמעות. להתנהלות של המרואיין במהלכן, יש השפעה רצינית למדי.
לחיצת יד - רצוי להושיט יד וללחוץ לחיצת יד איתנה. הדבר משדר ביטחון עצמי ואף נתפס כצעד יוצר קרבה, ובה בעת - רשמי.
כיבוי מכשיר סלולרי - חשוב להשקיט מכשיר סלולרי עם הכניסה לראיון. הדבר משדר שאתם לוקחים ברצינות את הפגישה ומפנים את עצמכם מכל עיסוק אחר עבורה. אם בכל זאת מחכים לשיחה דחופה שאמורה להכנס, רצוי להגיד זאת למראיין בתחילת הראיון ולא כאשר מתקבלת השיחה.
חיוך - לפעמים, מרוב לחץ, אנחנו שוכחים לחייך. אל תתביישו לחייך (במידה! לא כל הזמן ולא מחוץ להקשר) ! חיוך יוצר אוירה נעימה בחדר, פותח ערוצי תקשורת ומפשיר את הקרח. גם אם לא ממש מתחשק לכם, עשו זאת. החיוך שתקבלו מהצד השני כבר יוביל אתכם לחייך מכל הלב.
לבוש - עניין הלבוש בראיון הוא עניין תרבותי. בישראל אין טעם להגיע בחליפה לראיון עבודה, אלא אם מדובר בענף שבו זהו הנוהג (שוק ההון, שיווק ומכירות וכיו"ב). עליכם להרגיש נוח במהלך הפגישה ולקחת בחשבון שהמראיין יכול להקפיא לחמם יתר על המידה את החדר. לכן, הכינו בגד שעליו לא יראו סימני זיעה, גם כשחם, או הצטיידו בעליונית למי שסובלת מקור.
שאלות "מכשילות"
תכונות שליליות וחיוביות - כמה פעמים חשבתם על ראיון עבודה ומיד שאלתם את עצמכם: מהן שלושת התכונות החיוביות שלי? מהן השליליות? וכמובן - אילו תכונות שליליות כדאי לי לומר שיראו חיוביות?
שאלת התכונות השליליות והחיוביות זוכה להתייחסות הכי אמביוונלטית ביחסם של מועמדים כלפיה: או שהם נוטים לזלזל בה לגמרי ורואים בה שאלה צפוייה חסרת כל טעם, או שהם מנסים לפענח את "סוד התשובה הנכונה" שתזכה אותם בנקודות זכות אצל המראיין.
אז איפה נמצאת האמת? כרגיל - באמצע. אכן, סוג השאלות מסוג הזה הינו שכיח למדי בקרב המראיינים בתחום משאבי האנוש. בפועל, שאלת התכונות השליליות והחיוביות יכולה להישאל בכל מיני אופנים. היא יכולה להתייחס להישגים משמעותיים או כישלונות בעבודה, יכולה לברר מה יאמר עליך הבוס אם היו שואלים אותו (וכך בעצם בודקים מה מועמד חושב על עצמו), כך שבעצם אולי שווה להתייחס אליה כקטגוריה של שאלות.
אנסה להתייחס לסוג הזה של השאלות בשני מימדים:
ה"מה" וה"איך":
האיך: לפני הכל, העצה החשובה ביותר למתראיין שנשאל מהן התכונות השליליות והחיוביות שלו היא: בשום פנים ואופן לא להפגין בפני המראיין ששאלתו היתה לגמרי צפוייה ולהפגין זלזול. בניגוד למה שנדמה לחשוב, מנהלות משאבי אנוש יודעות למה הן שואלות את השאלות הללו ואת זה יש לכבד. שימו לב ששפת הגוף שלכם תראה שאתם קשובים לשאלה ומתייחסים אליה ברצינות, בלי קשר לתוכן התשובה.
אם התכוננתם ויש לכם תשובה מוכנה, לא חייבים לשלוף אותה מיד. תנו להבין שאתם חושבים על תשובתכם לפני שאתם עונים.
גם אם אין לכם מושג מהי תכונה שלילית שמאפיינת אתכם, חישבו והשיבו. תשובות מסוג: " אין לי מושג, לא חשבתי על זה, אני לא יודע" אינן נתפסות טוב. ראיון עבודה לא אמור להיות קל. התאמצו!
אין תשובה אחת נכונה לסוג הזה של השאלות. יש ששואלים אותן כדי לבדוק את מידת המודעות של המועמד לעצמו. יש הרוצים לבדוק האם הוא ער לבעיה שיש לו ועובד על מנת לשפר אותה. יש הנעזרים בהן כדי ללמוד באמת ובתמים על חולשותיו ועוצמותיו של המועמד, אפשר ללמוד באמצעותן על צניעות, על יוהרה, על בגרות, ילדותיות ובעצם, הרבה על האדם עצמו.
לכן, שווה להקדיש מחשבה ל"מה" (תוכן התשובה) :
לפני הראיון, הקדישו זמן לחשוב על תכונות שכאלו, חיוביות או שליליות, ובחרו כאלו שאתם מתחברים אליהן, לא רק כאלה שנשמעות לכם מתאימות. הכנה טובה תהיה חשיבה על תכונות חיוביות שנתפסות בעיניכם כחשובות לתפקיד אליו אתם מגיעים להתראיין.
כאשר אתם מציגים את חסרונותיכם, אל תשכחו להוסיף בסוף החסרונות שאתם מודעים להם ועובדים כדי לשפר אותם. הרעיון הוא שעם המודעות באה האחריות. לדוגמה: אם מועמד יעיד על עצמו שהוא יודע שיש לו נטייה מסויימת לדעתנות למשל, הוא יכול להוסיף שהעירו לו על כך, הבין ששילם על כך מחיר ומאז הוא מנסה להגיד את דעתו בצורה אחרת. השתדלו להפגין בגרות, אחריות, יכולת לקבל ביקורת, הפקת לקחים מטעויות וכו'.
למי שמתקשה למצוא תכונה שלילית, אפשר להתייעץ עם מנהל שלכם מהעבר, או להיזכר בהערכת העובדים האחרונה שהיתה לכם וכך גם לענות: "אני חושב שאתן דוגמה מתוך הערכת העובדים האחרונה שהיתה לי, שם העירו לי על.. ".
אל תתביישו בתכונות טובות (ואף השתדלו להציג אותן קודם) ! שיווק עצמי הוא לגמרי לגיטימי בראיון כל עוד הוא נעשה במידה.
סיבות עזיבה ומשברים בארגון - זה הזמן להפוך לימון ללימונדה. אין צורך לשקר בראיון עבודה ולהסתיר עובדות. אם פוטרת מארגון, עדיף להודות בכך, אם השאלה נשאלה. רצוי לא לספר בהתנדבות על משברים שפקדו את מקום העבודה, על פוליטיקות מכוערות ואינטריגות מורכבות. כדאי לחשוב מראש מה היה הערך המוסף שקיבלתם במקום בו עבדתם (לדוגמה: מקום עבודה שלימד סדר ומתודה בתהליכי הפיתוח, מקום עם אנשים נהדרים וכו'). אם היתה טעות בבחירה, אפשר גם לקחת אחריות עליה, אבל מספר רב של טעויות נראה לא טוב. אין טעם לציין משברים שאודותיהם לא נשאלתם.
יחסים עם המנהל - שאלה שכיחה בראיונות היא על היחסים עם המנהל הישיר. כאשר עונים, כדאי לזכור שהמראיין שלכם הוא הבוס הפוטנציאלי שלכם. ראוי לפרגן למנהל ממקום אמיתי, לפני שמעבירים עליו ביקורת בפני המראיין. מותר להגיד אם היו קונפליקטים, אבל לא לשכוח לקחת אחריות גם על החלק שלכם בקונפליקט.
על האיזון שבין עבודת צוות לעבודה עצמאית - רצוי לשמוע מהמראיין על התפקיד ובהתאם לכך להתאים את התשובות. אם המשרה היא השתלבות בצוות פיתוח, רצוי להדגיש את היחסים הטובים שהיו עם הצוות במקום העבודה הקודם. אם מדובר בתפקיד עצמאי יותר, להדגיש פרויקטים שניהלתם מתחילתם עד סופם. בכל מקרה כדאי לזכור שגם מנהל הוא חלק מצוות הנהלה ויכולת עבודה בצוות, כמו גם כישורים בינאישיים הכרחיים כמעט לכל משרה.
ציפיות שכר - השאלה ממנה חושש כמעט כל מועמד. עניין השכר איננו נורא כל כך כמו שנדמה, אם ניגשים אליו מוכנים. מניסיוני, שקיפות בנושא השכר, עוזרת יותר למועמדים, מאשר טקטיקת שמירת הקלפים צמוד לחזה. לכן, כאשר אתם נשאלים מהן ציפיות השכר שלכם, תשובות כמו: "מה שנהוג בשוק", "הציגו הצעה ואז נדבר", פחות אפקטיביות. תשובה קונקרטית תמיד טובה יותר. אם אינם יודעים מה לענות, כדאי להתייעץ עם קולגות או עם פרסונות מקצועיות, כגון יועץ השמה, בנוגע לשכר המקובל בשוק. שווה להציג טווח מספר ולא מספר אבסולוטי. המחשבה שתקבלו את הסכום הנמוך בטווח הציפיות שהצגתם לא תמיד נכונה. טווח משדר גמישות מחשבתית מסויימת וזה אף פעם לא רע. יחד עם זאת, דאגו לתת טווח שאיתו תחיו בשלום בכל מקרה (גם אם תקבלו את הערך הנמוך שבטווח הזה). כאשר אתם נשאלים לגבי ציפיות שכר, היו קשובים לתגובתו של המראיין שלכם. תמיד טוב לציין ששכר איננו הרכיב היחידי שבהחלטתכם האם לקבל משרה או לא.
טון וסגנון
הקשבה - מועמדים רבים נוטים לדבר בראיון הרבה יותר ממה שהם זקוקים לו באמת. אמנם ראיון הוא מקום שבו על מועמד לשווק את עצמו ככל שניתן, אולם אין הדבר אומר שעליו להרבות במילים. הקשבה פעילה היא קריטית בראיון. ברוב המקרים, מראיין יספר על המשרה, על מה מחפשים במועמדים שמתראיינים אליה, ועל אופי הארגון. התשובות צריכות להיות לעניין, ללא התמקדות בפרטים טפלים. יש גם מראיינים רבים שאוהבים לשמוע את עצמם מדברים. תנו להם! לאגו של שני הצדדים צריך להיות מקום בחדר. הקשבה מפנה מקום והופכת את המועמד למתעניין אמיתי בנעשה בחדר ומאפשרת למראיין לנהל את הראיון, כפי שהסטינג מחייב.
כוס מים - ברוב מקומות העבודה יציעו כוס מים. שווה להיענות להצעה גם אם אינכם צמאים. לגימת מים יכולה לאפשר שהות כדי לחשוב על תשובה, עוזרת להרגע אם נקלעים למצב מלחיץ בראיון ולמעשה, לא יכולה להזיק אף פעם.
ווליום - פעמים רבות מועמדים אינם מקדישים תשומת לב לעוצמת הקול שלהם. אסור לשכוח שאתם אורחים במקום עבודה שבו אנשים עובדים. יתכן שאתם מתראיינים למשרה דיסקרטית, יכול להיות שבחדר ליד יושב מישהו שמנסה לעבוד או שמכיר את הבוס שלכם. בקיצור, מעבר לטעמים פרקטיים בשמירה על הווליום, יש להתייחס גם לחוסר הנעימות הברור שיוצר טון דיבור גבוה (אפילו ברמה בלתי מודעת) אצל המראיין היושב בצד השני.
תמיד להתייחס קודם לחיובי - בכל שאלה שאתם נשאלים, קודם הציגו את מה שיש, לפני מה שאין. אם זה קשור לניסיון שלכם, לארגון בו עבדתם, לקולגות שלכם למנהל וכו'. אין הכוונה להציג דברים באור ורוד בלבד, אלא למצוא את האיזון בין השלילי לחיובי בראיון.
לא לשכוח את מקומכם - מראיין מתוחכם ייתן למועמד שלו להרגיש נוח מספיק, כך שחומות ההגנה שלו יתרופפו, הוא יחוש בבית ויתנהג באופן אמיתי. שבירת גבולות יכולה להתרחש גם כאשר המראיין והמועמד קרובים בגילם למשל. בכל מקרה, רצוי לא להיגרר אחרי שפה פשוטה מידי או "סלנג". גם שפת הגוף צריכה לשדר איפוק, הקשבה וצריכה לשמור על הגבולות (אני לא יכולה לספור את מספר המועמדים שהחליטו לסדר לי מחדש את החפצים על השולחן, בלי ששמו לב שהם פולשים למרחב אליו הם לא אמורים להגיע).
מיקוד שליטה פנימי לעומת חיצוני - מטרתן של שאלות רבות הנשאלות במהלך ראיון (בעיקר אישיותי) הינן איבחון האם המועמד הינו בעל מיקוד שליטה פנימי (כלומר, המועמד מאמין כי הוא שולט בעצמו ובחייו) או חיצוני (כלומר, המועמד מאמין כי חייו והחלטותיו נשלטים בידי סביבתו, בידי כוח עליון או בידי אנשים אחרים). כאשר מדברים על כישלונות בעבודה, ראוי לקחת אחריות ולציין גם את הצד שלכם בו, ולא להדגיש רק את האחראים האחרים (הארגון, המנהל, הצוות וכד'). כדאי להדגיש את היכולת שלכם ללמוד, כאשר אתם נתקלים בבעיה, לסמוך על עצמכם בקבלת החלטות (יחד עם קבלת סמכות המנהל כמובן), אם לא קודמתם, נסו לחשוב עם עצמכם מדוע, ואל תאשימו רק את האחר בהחלטה הזו. מועמד שמודע להשלכות ההתנהגות שלו, לטוב או לרע, עושה רושם אחר מזה שעושה מועמד הנשען על כוחות של אחרים.
מוטיבציה, מוטיבציה, מוטיבציה - לעיתים מועמדים מגיעים לראיון עבודה כאשר אינם בטוחים שהיא בכלל מתאימה להם, או שהיו רוצים אותה. אין צורך לתת למראיין בצד השני לדעת זאת. מראיינים רוצים לדעת שאינכם מבזבזים את זמנם. הם יגיבו יותר טוב למועמד שמתלהב מהחברה (אל תשכחו שזה מקום העבודה שלהם!) מהמשרה שהם מציעים לו. גם אם בראש שלכם אתם עושים אודישן, אל תשכחו את המטרה הסופית והיא: להגיע לראיון נוסף. אתם תמיד יכולים להגיד לא. זה עדיף מאשר יסרבו לכם נכון? הפגינו מוטיבציה בעיניים ובדיבור. בניגוד למה שחושבים, זה לא יפגע במשא ומתן שלכם על השכר, אלא רק יעזור.
ולסיום
כאמור, סיכויו של מועמד לעבור ראיון תלויים בסופו של דבר בשלל גורמים. כדי למקסם את הסיכויים להצליח, מומלץ לנסות ולהגיע לכמה שיותר ראיונות (גם אם המשרה אינה בהכרח משאת נפשכם) ולהיות בררנים פחות. חוק המספרים הגדולים אומר שכל שתתראיינו יותר, תגבירו את סיכוייכם למצוא משרה רלוונטית ובעיקר, אין חכם כבעל הניסיון!
עדיין, גם הכנה אמיתית ורצינית לראיון, יכולה שלא להספיק כיון שההתאמה פשוט איננה שם. לכן, חשוב לא להתייאש, ולהתייחס לכל כישלון כאל חוויה בונה ומלמדת.
לקבלת טיפים נוספים לחץ על - הכנה לראיון עבודה
כלי המיון הבסיסי בכל תהליך גיוס למשרה בארגון הינו הראיון. בדרך כלל יעבור מועמד לפחות שני ראיונות בחברה, כאשר בארגונים בהם קיימת פונקציית משאבי אנוש - לפחות אחד מהם יהיה ראיון אישיותי. מטרת הראיונות הינה בחינת ההתאמה בין המועמד למשרה ספציפית בארגון ספציפי. הדבר אמנם נשמע טריוויאלי, אולם התאמה זו איננה פשוטה כלל וכלל ומורכבת ממגוון משתנים, ביניהם: התאמת הניסיון המקצועי של המועמד למשרה, היכולת ללמוד מיומנויות חדשות, התאמת המועמד לצוות ולמנהל הרלוונטים, התאמת ציפיות השכר התאמה לרוח החברה ועוד ועוד.
את המשתנים האלה מעוניינים לברר מראיינים שונים, כל אחד מנקודת מבטו ובתחום התמחותו. משמעות הדבר היא שהצלחה בראיונות עבודה תלוייה בראש ובראשונה בשני גורמים: המועמד והמראיין. רבים מאיתנו נוטים לשכוח זאת, וליחס אי הצלחה בראיון עבודה לאחד מהשניים:
לעצמנו כמועמדים - הדבר גורר עימו תחושה לא נעימה ולעיתים אף הפחתה בערך העצמי, שיכולה בתורה, להביא לנבואה שמגשימה את עצמה.
למראיין בלבד - האשמת הצד השני בחוסר מקצועיות מסוג כזה או אחר, או סתם בחוסר כימיה. השלכת אי ההצלחה אך ורק על הצד השני עלול להוביל לאי הפקת לקחים ויכול לגרור כישלונות נוספים.
על דבר אחד יסכימו כולם: היכולת להיות מרואיין טוב הינה (בין השאר) תוצר של מיומנות! מיומנות שדורשת אימון והכנה, ובעיקר - מיומנות שהיא עניין של ניסיון, שמביא לשיפור!
במסגרת עבודתי אני פוגשת מאות מהנדסים וחוקרים מוכשרים - זוטרים ובכירים כאחד, שיודעים כיצד להרחיב ידע ולהתמקצע בתחום שלהם. אנשים אשר מכירים היטב תהליכי גיוס ואולי אפילו ראיינו מועמדים בעצמם, ויחד עם זאת, אינם מצליחים לעבור ראיונות בהצלחה, כפי שהיו יכולים אילו רק היו מבינים עד כמה הם קריטיים להצלחתם, ומתכוננים אליהם כפי שהיו מתכוננים לבחינה מקצועית בתחומם.
האתגר הופך מורכב עוד יותר כאשר מועמדים מגיעים לראיון אצל אשת משאבי אנוש בארגון. אם לראיון מקצועי, מועמד עוד יכול להכין את עצמו, הרי שהתפיסה הרווחת בקרב רוב העובדים, אשר באים מעולמות התוכן הטכנולוגים, היא שאין טעם בהכנה לקראת ראיון אישיותי. הגישה היא פעמים רבות אפילו מזלזלת, בעיקר עקב חוסר הבנה של מטרות הראיון. במקרים כאלה, המועמד אינו יכול להסתפק בחוזקו המקצועי ובניסיונו הטכנולוגי על מנת לקדם את עצמו. אישיותו בהחלט משחקת את התפקיד העיקרי בראיון, אולם אין זה אומר שמספיק להביא את האישיות כפי שהיא לתוך החדר ולסמוך אך ורק עליה. יש הרבה דברים שניתן לעשות כדי להשפיע על מהלך הראיון בדרך לקבלת הצעת עבודה.
המאמר שלפניכם כולל טיפים להתנהלות בראיון עבודה, מקצועי או אישיותי.
בהצלחה!
כניסה ורושם ראשוני
מחקרים רבים מצביעים על כך שרושם ראשוני הינו גורם רב משמעות על המשך ההתקשרות המוצלח או הכושל. הדקות הראשונות של הכניסה לראיון, אפילו טרם הכניסה לחדר בו נערך הראיון, הן דקות רבות משמעות. להתנהלות של המרואיין במהלכן, יש השפעה רצינית למדי.
לחיצת יד - רצוי להושיט יד וללחוץ לחיצת יד איתנה. הדבר משדר ביטחון עצמי ואף נתפס כצעד יוצר קרבה, ובה בעת - רשמי.
כיבוי מכשיר סלולרי - חשוב להשקיט מכשיר סלולרי עם הכניסה לראיון. הדבר משדר שאתם לוקחים ברצינות את הפגישה ומפנים את עצמכם מכל עיסוק אחר עבורה. אם בכל זאת מחכים לשיחה דחופה שאמורה להכנס, רצוי להגיד זאת למראיין בתחילת הראיון ולא כאשר מתקבלת השיחה.
חיוך - לפעמים, מרוב לחץ, אנחנו שוכחים לחייך. אל תתביישו לחייך (במידה! לא כל הזמן ולא מחוץ להקשר) ! חיוך יוצר אוירה נעימה בחדר, פותח ערוצי תקשורת ומפשיר את הקרח. גם אם לא ממש מתחשק לכם, עשו זאת. החיוך שתקבלו מהצד השני כבר יוביל אתכם לחייך מכל הלב.
לבוש - עניין הלבוש בראיון הוא עניין תרבותי. בישראל אין טעם להגיע בחליפה לראיון עבודה, אלא אם מדובר בענף שבו זהו הנוהג (שוק ההון, שיווק ומכירות וכיו"ב). עליכם להרגיש נוח במהלך הפגישה ולקחת בחשבון שהמראיין יכול להקפיא לחמם יתר על המידה את החדר. לכן, הכינו בגד שעליו לא יראו סימני זיעה, גם כשחם, או הצטיידו בעליונית למי שסובלת מקור.
שאלות "מכשילות"
תכונות שליליות וחיוביות - כמה פעמים חשבתם על ראיון עבודה ומיד שאלתם את עצמכם: מהן שלושת התכונות החיוביות שלי? מהן השליליות? וכמובן - אילו תכונות שליליות כדאי לי לומר שיראו חיוביות?
שאלת התכונות השליליות והחיוביות זוכה להתייחסות הכי אמביוונלטית ביחסם של מועמדים כלפיה: או שהם נוטים לזלזל בה לגמרי ורואים בה שאלה צפוייה חסרת כל טעם, או שהם מנסים לפענח את "סוד התשובה הנכונה" שתזכה אותם בנקודות זכות אצל המראיין.
אז איפה נמצאת האמת? כרגיל - באמצע. אכן, סוג השאלות מסוג הזה הינו שכיח למדי בקרב המראיינים בתחום משאבי האנוש. בפועל, שאלת התכונות השליליות והחיוביות יכולה להישאל בכל מיני אופנים. היא יכולה להתייחס להישגים משמעותיים או כישלונות בעבודה, יכולה לברר מה יאמר עליך הבוס אם היו שואלים אותו (וכך בעצם בודקים מה מועמד חושב על עצמו), כך שבעצם אולי שווה להתייחס אליה כקטגוריה של שאלות.
אנסה להתייחס לסוג הזה של השאלות בשני מימדים:
ה"מה" וה"איך":
האיך: לפני הכל, העצה החשובה ביותר למתראיין שנשאל מהן התכונות השליליות והחיוביות שלו היא: בשום פנים ואופן לא להפגין בפני המראיין ששאלתו היתה לגמרי צפוייה ולהפגין זלזול. בניגוד למה שנדמה לחשוב, מנהלות משאבי אנוש יודעות למה הן שואלות את השאלות הללו ואת זה יש לכבד. שימו לב ששפת הגוף שלכם תראה שאתם קשובים לשאלה ומתייחסים אליה ברצינות, בלי קשר לתוכן התשובה.
אם התכוננתם ויש לכם תשובה מוכנה, לא חייבים לשלוף אותה מיד. תנו להבין שאתם חושבים על תשובתכם לפני שאתם עונים.
גם אם אין לכם מושג מהי תכונה שלילית שמאפיינת אתכם, חישבו והשיבו. תשובות מסוג: " אין לי מושג, לא חשבתי על זה, אני לא יודע" אינן נתפסות טוב. ראיון עבודה לא אמור להיות קל. התאמצו!
אין תשובה אחת נכונה לסוג הזה של השאלות. יש ששואלים אותן כדי לבדוק את מידת המודעות של המועמד לעצמו. יש הרוצים לבדוק האם הוא ער לבעיה שיש לו ועובד על מנת לשפר אותה. יש הנעזרים בהן כדי ללמוד באמת ובתמים על חולשותיו ועוצמותיו של המועמד, אפשר ללמוד באמצעותן על צניעות, על יוהרה, על בגרות, ילדותיות ובעצם, הרבה על האדם עצמו.
לכן, שווה להקדיש מחשבה ל"מה" (תוכן התשובה) :
לפני הראיון, הקדישו זמן לחשוב על תכונות שכאלו, חיוביות או שליליות, ובחרו כאלו שאתם מתחברים אליהן, לא רק כאלה שנשמעות לכם מתאימות. הכנה טובה תהיה חשיבה על תכונות חיוביות שנתפסות בעיניכם כחשובות לתפקיד אליו אתם מגיעים להתראיין.
כאשר אתם מציגים את חסרונותיכם, אל תשכחו להוסיף בסוף החסרונות שאתם מודעים להם ועובדים כדי לשפר אותם. הרעיון הוא שעם המודעות באה האחריות. לדוגמה: אם מועמד יעיד על עצמו שהוא יודע שיש לו נטייה מסויימת לדעתנות למשל, הוא יכול להוסיף שהעירו לו על כך, הבין ששילם על כך מחיר ומאז הוא מנסה להגיד את דעתו בצורה אחרת. השתדלו להפגין בגרות, אחריות, יכולת לקבל ביקורת, הפקת לקחים מטעויות וכו'.
למי שמתקשה למצוא תכונה שלילית, אפשר להתייעץ עם מנהל שלכם מהעבר, או להיזכר בהערכת העובדים האחרונה שהיתה לכם וכך גם לענות: "אני חושב שאתן דוגמה מתוך הערכת העובדים האחרונה שהיתה לי, שם העירו לי על.. ".
אל תתביישו בתכונות טובות (ואף השתדלו להציג אותן קודם) ! שיווק עצמי הוא לגמרי לגיטימי בראיון כל עוד הוא נעשה במידה.
סיבות עזיבה ומשברים בארגון - זה הזמן להפוך לימון ללימונדה. אין צורך לשקר בראיון עבודה ולהסתיר עובדות. אם פוטרת מארגון, עדיף להודות בכך, אם השאלה נשאלה. רצוי לא לספר בהתנדבות על משברים שפקדו את מקום העבודה, על פוליטיקות מכוערות ואינטריגות מורכבות. כדאי לחשוב מראש מה היה הערך המוסף שקיבלתם במקום בו עבדתם (לדוגמה: מקום עבודה שלימד סדר ומתודה בתהליכי הפיתוח, מקום עם אנשים נהדרים וכו'). אם היתה טעות בבחירה, אפשר גם לקחת אחריות עליה, אבל מספר רב של טעויות נראה לא טוב. אין טעם לציין משברים שאודותיהם לא נשאלתם.
יחסים עם המנהל - שאלה שכיחה בראיונות היא על היחסים עם המנהל הישיר. כאשר עונים, כדאי לזכור שהמראיין שלכם הוא הבוס הפוטנציאלי שלכם. ראוי לפרגן למנהל ממקום אמיתי, לפני שמעבירים עליו ביקורת בפני המראיין. מותר להגיד אם היו קונפליקטים, אבל לא לשכוח לקחת אחריות גם על החלק שלכם בקונפליקט.
על האיזון שבין עבודת צוות לעבודה עצמאית - רצוי לשמוע מהמראיין על התפקיד ובהתאם לכך להתאים את התשובות. אם המשרה היא השתלבות בצוות פיתוח, רצוי להדגיש את היחסים הטובים שהיו עם הצוות במקום העבודה הקודם. אם מדובר בתפקיד עצמאי יותר, להדגיש פרויקטים שניהלתם מתחילתם עד סופם. בכל מקרה כדאי לזכור שגם מנהל הוא חלק מצוות הנהלה ויכולת עבודה בצוות, כמו גם כישורים בינאישיים הכרחיים כמעט לכל משרה.
ציפיות שכר - השאלה ממנה חושש כמעט כל מועמד. עניין השכר איננו נורא כל כך כמו שנדמה, אם ניגשים אליו מוכנים. מניסיוני, שקיפות בנושא השכר, עוזרת יותר למועמדים, מאשר טקטיקת שמירת הקלפים צמוד לחזה. לכן, כאשר אתם נשאלים מהן ציפיות השכר שלכם, תשובות כמו: "מה שנהוג בשוק", "הציגו הצעה ואז נדבר", פחות אפקטיביות. תשובה קונקרטית תמיד טובה יותר. אם אינם יודעים מה לענות, כדאי להתייעץ עם קולגות או עם פרסונות מקצועיות, כגון יועץ השמה, בנוגע לשכר המקובל בשוק. שווה להציג טווח מספר ולא מספר אבסולוטי. המחשבה שתקבלו את הסכום הנמוך בטווח הציפיות שהצגתם לא תמיד נכונה. טווח משדר גמישות מחשבתית מסויימת וזה אף פעם לא רע. יחד עם זאת, דאגו לתת טווח שאיתו תחיו בשלום בכל מקרה (גם אם תקבלו את הערך הנמוך שבטווח הזה). כאשר אתם נשאלים לגבי ציפיות שכר, היו קשובים לתגובתו של המראיין שלכם. תמיד טוב לציין ששכר איננו הרכיב היחידי שבהחלטתכם האם לקבל משרה או לא.
טון וסגנון
הקשבה - מועמדים רבים נוטים לדבר בראיון הרבה יותר ממה שהם זקוקים לו באמת. אמנם ראיון הוא מקום שבו על מועמד לשווק את עצמו ככל שניתן, אולם אין הדבר אומר שעליו להרבות במילים. הקשבה פעילה היא קריטית בראיון. ברוב המקרים, מראיין יספר על המשרה, על מה מחפשים במועמדים שמתראיינים אליה, ועל אופי הארגון. התשובות צריכות להיות לעניין, ללא התמקדות בפרטים טפלים. יש גם מראיינים רבים שאוהבים לשמוע את עצמם מדברים. תנו להם! לאגו של שני הצדדים צריך להיות מקום בחדר. הקשבה מפנה מקום והופכת את המועמד למתעניין אמיתי בנעשה בחדר ומאפשרת למראיין לנהל את הראיון, כפי שהסטינג מחייב.
כוס מים - ברוב מקומות העבודה יציעו כוס מים. שווה להיענות להצעה גם אם אינכם צמאים. לגימת מים יכולה לאפשר שהות כדי לחשוב על תשובה, עוזרת להרגע אם נקלעים למצב מלחיץ בראיון ולמעשה, לא יכולה להזיק אף פעם.
ווליום - פעמים רבות מועמדים אינם מקדישים תשומת לב לעוצמת הקול שלהם. אסור לשכוח שאתם אורחים במקום עבודה שבו אנשים עובדים. יתכן שאתם מתראיינים למשרה דיסקרטית, יכול להיות שבחדר ליד יושב מישהו שמנסה לעבוד או שמכיר את הבוס שלכם. בקיצור, מעבר לטעמים פרקטיים בשמירה על הווליום, יש להתייחס גם לחוסר הנעימות הברור שיוצר טון דיבור גבוה (אפילו ברמה בלתי מודעת) אצל המראיין היושב בצד השני.
תמיד להתייחס קודם לחיובי - בכל שאלה שאתם נשאלים, קודם הציגו את מה שיש, לפני מה שאין. אם זה קשור לניסיון שלכם, לארגון בו עבדתם, לקולגות שלכם למנהל וכו'. אין הכוונה להציג דברים באור ורוד בלבד, אלא למצוא את האיזון בין השלילי לחיובי בראיון.
לא לשכוח את מקומכם - מראיין מתוחכם ייתן למועמד שלו להרגיש נוח מספיק, כך שחומות ההגנה שלו יתרופפו, הוא יחוש בבית ויתנהג באופן אמיתי. שבירת גבולות יכולה להתרחש גם כאשר המראיין והמועמד קרובים בגילם למשל. בכל מקרה, רצוי לא להיגרר אחרי שפה פשוטה מידי או "סלנג". גם שפת הגוף צריכה לשדר איפוק, הקשבה וצריכה לשמור על הגבולות (אני לא יכולה לספור את מספר המועמדים שהחליטו לסדר לי מחדש את החפצים על השולחן, בלי ששמו לב שהם פולשים למרחב אליו הם לא אמורים להגיע).
מיקוד שליטה פנימי לעומת חיצוני - מטרתן של שאלות רבות הנשאלות במהלך ראיון (בעיקר אישיותי) הינן איבחון האם המועמד הינו בעל מיקוד שליטה פנימי (כלומר, המועמד מאמין כי הוא שולט בעצמו ובחייו) או חיצוני (כלומר, המועמד מאמין כי חייו והחלטותיו נשלטים בידי סביבתו, בידי כוח עליון או בידי אנשים אחרים). כאשר מדברים על כישלונות בעבודה, ראוי לקחת אחריות ולציין גם את הצד שלכם בו, ולא להדגיש רק את האחראים האחרים (הארגון, המנהל, הצוות וכד'). כדאי להדגיש את היכולת שלכם ללמוד, כאשר אתם נתקלים בבעיה, לסמוך על עצמכם בקבלת החלטות (יחד עם קבלת סמכות המנהל כמובן), אם לא קודמתם, נסו לחשוב עם עצמכם מדוע, ואל תאשימו רק את האחר בהחלטה הזו. מועמד שמודע להשלכות ההתנהגות שלו, לטוב או לרע, עושה רושם אחר מזה שעושה מועמד הנשען על כוחות של אחרים.
מוטיבציה, מוטיבציה, מוטיבציה - לעיתים מועמדים מגיעים לראיון עבודה כאשר אינם בטוחים שהיא בכלל מתאימה להם, או שהיו רוצים אותה. אין צורך לתת למראיין בצד השני לדעת זאת. מראיינים רוצים לדעת שאינכם מבזבזים את זמנם. הם יגיבו יותר טוב למועמד שמתלהב מהחברה (אל תשכחו שזה מקום העבודה שלהם!) מהמשרה שהם מציעים לו. גם אם בראש שלכם אתם עושים אודישן, אל תשכחו את המטרה הסופית והיא: להגיע לראיון נוסף. אתם תמיד יכולים להגיד לא. זה עדיף מאשר יסרבו לכם נכון? הפגינו מוטיבציה בעיניים ובדיבור. בניגוד למה שחושבים, זה לא יפגע במשא ומתן שלכם על השכר, אלא רק יעזור.
ולסיום
כאמור, סיכויו של מועמד לעבור ראיון תלויים בסופו של דבר בשלל גורמים. כדי למקסם את הסיכויים להצליח, מומלץ לנסות ולהגיע לכמה שיותר ראיונות (גם אם המשרה אינה בהכרח משאת נפשכם) ולהיות בררנים פחות. חוק המספרים הגדולים אומר שכל שתתראיינו יותר, תגבירו את סיכוייכם למצוא משרה רלוונטית ובעיקר, אין חכם כבעל הניסיון!
עדיין, גם הכנה אמיתית ורצינית לראיון, יכולה שלא להספיק כיון שההתאמה פשוט איננה שם. לכן, חשוב לא להתייאש, ולהתייחס לכל כישלון כאל חוויה בונה ומלמדת.
לקבלת טיפים נוספים לחץ על - הכנה לראיון עבודה
050-3331-331