ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה לטפל במחלות נפש ✔הפרעת אישיות סכיזואידית - מבוא ✔הפרעת אישיות סכיזואידית (Schizoid Personality Disorder) היא קבוצה של הפרעות... - ידע להצליח...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖨הפרעת אישיות סכיזואידית - מבוא
הפרעת אישיות סכיזואידית (Schizoid Personality Disorder) היא קבוצה של הפרעות אישיות אשר מאופיינות בחוסר עניין ביחסים חברתיים (בעיקר ביחסי קרבה אינטימיים), נטייה לסגנון חיים מתבודד וקור רגשי. הפרעה זו היא נדירה למדי לעומת הפרעות אישיות אחרות. אנשים המושפעים מהפרעת אישיות זו מסוגלים להציג ולנהל עולם פנימי עשיר, משוכלל וייחודי. ניתן להסתכל על כך גם כדמיון פורה ופעיל במיוחד אשר התפתח בילדות המוקדמת (ייתכן שכבר מגיל שנה).

הפרעת אישיות סכיזואידית (SPD) איננה סכיזופרניה, למרות שישנן תכונות המשותפות להן, כמו למשל ניתוק והקהיה אמוציונלית. בנוסף, ישנה שכיחות גבוהה יותר של הפרעה זו בקרב משפחות עם סכיזופרניה.

תוכן עניינים:

1 שכיחות

2 היסטוריה 2.1 המסורת התֵיאוּרית

2.2 המסורת הדינמית

3 אבחון 3.1 אבחון על פי dsm 5-TR

3.2 אבחון על פי ICD-10

3.3 אבחון לפי שאלון ההערכה הפסיכיאטרית של צימרמן

3.4 תתי סוגים של ההפרעה על פי מיילון

3.5 אמות מידה דינמיות על פי קליין 3.5.1 "הסכיזואיד החשאי" על פי קליין

3.6 הקריטריונים של גנטריפ

3.7 הפרופיל הפנומנולוגי על פי אקטאר 3.7.1 המאפיינים הקליניים על פי חלוקה לתחומי תפקוד פסיכולוגים על פי אקטאר

4 קשרים ומערכות יחסים עם אחרים

5 מיניות סכיזואידית

6 אבחנה מבדלת

7 טיפול

שכיחות:

הפרעת אישיות סכיזואידית נפוצה מעט יותר בקרב גברים והיא נדירה בהשוואה להפרעות אישיות אחרות. שכיחותה נאמדת בפחות מ - 1% מהאוכלוסייה הכללית.

הפסיכותרפיסט פיליפ מאנפילד (Philip Manfield) טוען כי שכיחות הפרעת אישיות זו גבוהה בהרבה ועמדת על כ - 40% מכלל הפרעות האישיות. סתירה גדולה כזאת נובעת כנראה מהעובדה שטיפול הוא סוג של התחייבות לקשר, ואם הוא סוג של קשר, הרי שבאופן מעגלי, הסכיזואיד יימנע להגיע לטיפול ביחס לסובלים מהפרעות אישיות אחרות. מאנפילד חוזר על הצהרה זו עם מחקר של ווליאנט ודרייק (Valliant & Drake) משנת 1985 שמצאו שיותר מ - 40% מהפרטים בקבוצות מִדְגָם מהערים היו גברים בעלי הפרעה סכיזואידית.

היסטוריה:

המונח סכיזואיד נטבע לראשונה ב - 1908 על ידי דר' אויגן בלוילר כדי לציין את השסע או הפיצול ("Schizo") בנפשו של אדם בין עולם המציאות, החיצוני לו, לבין העולם הפנימי שלו, כלומר, נטייה אנושית המעדיפה את העולם הפנימי על פני העולם החיצון. תפיסה הקשורה להתכנסות פנימה באופן שלא הוצג קודם לכן במושגי הפסיכופתולוגיה. בולר גם סיווג את ההקצנה של נטייה זו כ"אישיות סכיזואידית"..

מאז התפצל מחקר ההפרעה הסכיזואידית לשני ערוצים נפרדים: הערוץ הראשון הובל על ידי מסורת הפסיכיאטריה התיאורית שהתמקדה בסימפטומים התנהגותיים גלויים לעין, ניתנים לצפייה, וניתנים לתיאור, שמוצגים באופן הבהיר והמפורט ביותר ב - dsm 5 revised (מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות). הערוץ השני פותח על ידי מסורת הפסיכיאטריה הדינמית שכללה את המחקר של המניעים והמבנה הסמויים או התת - מודעים שפותחו על ידי הפסיכואנליזה בגישותיה השונות.

ארנסט קרצ'מר

המסורת התֵיאוּרית:

תחילתה של מסורת זו בתיאור של ארנסט קרצ'מר (Ernst Kretschmer) ב - 1925 את ההתנהגויות הניתנות לצפייה של הסכיזואיד. התנהגויות אלה ארגן בתוך שלוש קבוצות של מאפיינים:

1.חוסר חברתיות, שקט, איפוק / ריסון, רצינות ואקסצנטריות (חריגוּת / מוזרוּת).

2.ביישנות, זהירות עם רגשות, רגישות, עצבנות (מתיחוּת), נטייה להתרגשות יתר וחיבה לטבע ולספרים.

3.נוח להשפעה (כפיף / גמיש), חביבות (נחמדות, נעימות, טוּב לב), הגינות (יושר), אדישות, שתקנות, וקור לגבי רגשות.

מאפיינים אלה ניתן לראות כסימן מבשר לחלוקת האופי הסכיזואידי ב - dsm 5 לשלוש הפרעות אישיות מובחנות וברורות. קרצ'מר עצמו לא חשב להפריד התנהגויות אלה למצב של בדידות קיצונית. במקום זאת החשיב אותן כמגוון סימולטני של פוטנציאלים בקרב אינדיבידואלים סכיזואידים. לתפיסתו של קרצ'מר, רוב הסכיזואידים אינם רק בעלי רגישות יתר או קור רגשי, אלא גם בעלי רגישות יתר וגם קרים בעת ובעונה אחת. תכונות אלו מופיעות בפרופורציות יחסיות משתנות, עם נטייה לנוע לכיוון אותם ממדים מהתנהגות אחת לאחרת.

המסורת הדינמית:

תחילתה של מסורת זו בתצפיות של אויגן בלוילר ב - 1924 שהבחין כי האישיות הסכיזואידית והפתולוגיה הסכיזואידית אינם שני דברים נפרדים.

בשנת 1940, רונלד פיירברן הציג את עבודתו המקורית על האישיות הסכיזואידית שהייתה ברובה מה שידוע כיום על התופעה הסכיזואידית. פיירברן שרטט ארבע תמות סכיזואידיות מרכזיות:

1.הצורך לווסת (להסדיר) את המרחק הבינאישי ולהציבו בפוקוס המרכזי.

2.היכולת לגייס הגנות לשימור עצמי וביטחון עצמי.

3.תשומת לב רחבה לפער בין הצורך (הגדוש בחרדה) למגע לבין הצורך ההגנתי במרחק, פער שבהתנהגות הנצפית נראה כאדישות (אי אכפתיות, שוויון נפש).

4.העדפה יתרה לעולם הפנימי על פני העולם החיצון.

בעקבות פיירברן, המסורת הדינמית המשיכה לייצר מחקרים עשירים על האופי הסכיזואידי, רובם מהכותבים הבאים: ננארלו (1953), ליינג (1960), ויניקוט (1965), גאנטריפ (1969), קאהן (1974), אקטר (1987), סיינפלד (1991), מאנפילד (1992) וקליין (1995).

אבחון:

אבחון על פי dsm 5-TR:

על פי dsm 5-TR, המהדורה הרביעית של "המדריך האבחוני והסטטיסטי של מחלות הנפש" משנת 2000 (בהוצאת אגודת הפסיכיאטרים האמריקנית), מוגדרת הפרעת אישיות סכיזואידית (בציר II, אשכול A) בסעיף 301.20, לפי הקריטריונים הבאים:

דפוס נרחב של ניתוק, (היבדלות, חוסר עניין, אדישות) מיחסים חברתיים וטווח מוגבל של הבעת רגשות במסגרת בינאישית שתחילתם בבגרות המוקדמת (גיל 18 או מבוגר יותר), המוצגים בהקשרים מגוונים ב - 4 או יותר מהאינדיקציות הבאות: 1.היעדר תשוקה או הנאה מיחסים קרובים, כולל היות חלק ממשפחה.

2.כמעט תמיד ישנה בחירה לפעילויות ביחידות.

3.ישנו עניין מועט, אם בכלל, בחוויות מיניות עם אדם אחר.

4.מפיק הנאה ממעט מאוד פעילויות, אם בכלל.

5.חסר חברים קרובים או אנשי סוד מעבר לקרובים מדרגה ראשונה.

6.נראה אדיש או שווה נפש לדברי שבח או ביקורת מצד אחרים.

7.מבטא קור רגשי, היבדלות / ניתוק או רגשות שטוחים.

ההגדרה על דרך השלילה: על המאבחן לוודא שאכן מדובר בהפרעת אישיות ולא בהתרחשות המהווה חלק, סימפטום או שלב הקשור להפרעה אחרת. זוהי דרישה של dsm 5 -שכל אבחון של הפרעת אישיות ספציפית יספק גם קריטריונים כלליים המשותפים לכל הפרעות האישיות (כאבחנה מבדלת). לפי דרישה זו, יש לוודא כי לא מדובר בהתרחשות בלעדית לסכיזופרניה, או בהפרעת מצב רוח עם סממנים פסיכוטיים, או כל הפרעה פסיכוטית אחרת, או בהפרעה התפתחותית מפושטת, וכן שלא מדובר בהיבטים רגשיים - פסיכולוגיים הנובעים ממצב רפואי.

אבחון על פי ICD-10:

לפי המדריך האבחוני ICD-10, הפרעת אישיות סכיזואידית מאופיינת על ידי לפחות שלושה מהקריטריונים הבאים:

קור רגשי, ניתוק ורגשנות מועטה.

יכולת מוגבלת לבטא רגשות חיוביים או שליליים כלפי אחרים.

העדפה עקבית לפעילות הנעשית ביחידות.

מעט מאוד (אם בכלל) חברים קרובים או מערכות יחסים וחוסר רצון לכך.

אדישות לשבחים וביקורת.

השתתפות במעט פעילויות מהנות, אם בכלל.

אדישות למוסכמות ונורמות חברתיות.

שקיעה בדמיון ואינטרוספקציה מופרזת.

עניין מועט בהתנסויות מיניות עם אדם אחר.

אבחון לפי שאלון ההערכה הפסיכיאטרית של צימרמן:

מארק צימרמן (Zimmerman) הציע את השאלות הבאות להערכת מטופלים עם הפרעת אישיות סכיזואידית:

1.האם יש לך יחסים קרובים עם חברים או משפחה? אם כן, עם מי? אם לא, האם זה מטריד אותך?

2.האם אתה רוצה יחסים קרובים עם אחרים?

3.ישנם אנשים המעדיפים לבלות לבד, וישנם המעדיפים להיות עם אנשים. כיצד אתה היית מגדיר את עצמך?

4.האם אתה לעתים קרובות בוחר לעשות דברים בעצמך?

5.האם מפריע לך להיות תקופה ארוכה ללא מערכת יחסים מינית? האם חיי המין שלך נראים חשובים, או שאתה יכול להסתדר באותה מידה גם בלעדיהם?

6.מאילו פעילויות אתה נהנה?

7.האם אתה חולק סודות עם מישהו שאינו מקרבה ראשונה?

8.כיצד אתה מגיב אם מישהו מותח עליך ביקורת?

9.כיצד אתה מגיב אם מישהו משבח אותך?

בתהליך ההערכה על המאבחן לצָיין אם אותו אדם יוצר קשר עין, מחייך, או מבטא רגשות באופן לא מילולי.

תתי סוגים של ההפרעה על פי מיילון:

תיאודור מיילון (Millon) זיהה 4 תתי סוגים של סכיזואיד. כל סכיזואיד עשוי להיות מזוהה עם אחד מהם או בכלל לא.

1.הסכיזואיד המלנכולי - הכולל מאפיינים דיכאוניים.

2.הסכיזואיד המרוחק - הכולל מאפיינים הימנעותיים, סכיזוטיפליים.

3.הסכיזואיד ללא זהות אישית - הכולל מאפיינים סכיזוטיפליים.

4.הסכיזואיד חסר הרגש - הכולל מאפיינים כפייתיים.

אמות מידה דינמיות על פי קליין:

בשנת 1995 רלף קליין (Klein) שפך אור חדש על הדעות הרווחות דאז בנוגע לסכיזואיד - דעות שהתמקדו בעיקר במה שנראה לעין - בחוסר העניין של הסכיזואיד במערכות יחסים. בהבהירו את הגורמים והתנאים שתחת רשימת המאפיינים לעיל, קליין תיאר פיצול ביחסי האובייקט של הסכיזואיד. פיצול זה מערב מצד אחד "יחסי עבד / אדון", (slave/master relationship), יחסים המאופיינים בניצול, נטילה לצורך שימוש עצמי ובאי - אנושיות (או שמא מכניות או מלאכותיות), ומצד שני, "העצמי בגלות" (self in exile). זוהי סלידה או רתיעה מיחסים נצלניים כך שהעצמי עובר לגלות. עצמי זה בגלות הוא שהיה האספקט היותר מוכר של הסכיזואיד והוא זה שתואר ב - DSM -האדם המרוחק או שאינו מגיב.

כפי שניסח קליין: ".. הניתוק הגלוי לעין מרגשות לעולם אינו יכול להתקבל כמצב העניינים האמיתי" (עמ' 135). משמעות מיוחדת נודעת לקורלציה בין הפרעת האישיות הנרקיסיסטית לסכיזואיד. למשל, צורך היתר באישור של נרקיסיסט במשפחה עשוי להיגרם כתוצאה מתת - אישור של הסכיזואיד. זו גם הבושה המוכחשת של הנרקסיסט ממנה הוא מוטרד לעתים קרובות, או מושלכת על הסכיזואיד, כך הנתינה עולה לחוויה של פלישה נפשית, והופכת לרגישות לפולשנות. פרדוקסאלית, סכיזואיד יכול לעתים להימשך ליחסי ניצול מתוך כמיהה לחוות משמעות והכרה באמצעות שירות הצרכים של האחר. יחד עם זאת, אותו אדם עשוי להיות ערני (מודע) לכל צורה של שחיתות או של ניצול מעבר ליחסים אלה. על פי גישה זו אבחנה מבוססת על הדינאמיקה של פיצול זה ועל כל השלכותיו כניגוד לאבחנה המתבססת על רשימה של התנהגויות חיצוניות.

"הסכיזואיד החשאי" על פי קליין:

לפי ראלף קליין, בניגוד לביישנות, היעדר הרצון, או הימנעות מהעולם החיצון והיחסים הבינאישיים המודגשים בהגדרות המצויות ב - dsm 5 וב - ICD-10 - ישנם סכיזואידים רבים שלמראית עין מציגים מעורבות וסגנון אישיות אינטראקטיבי. קליין מסווג סכיזואידים אלה כ"סכיזואידים חשאיים" ("secret schizoids"), המציגים עצמם כנגישים חברתית, מעוניינים בחברה, ובעיני הצופה נראים בעלי מיומנויות חברתיות גבוהות ומעורבים חברתית, כאשר בה בעת הם בנפרד, בנסיגה רגשית ומרוחקים במקום בטוח בעולמם הפנימי. כך, בעוד שהנסגנות והניתוק מהעולם החיצוני הנם הסממנים של הפתולוגיה הסכיזואידית, הרי שבפועל, לעתים סממנים אלה סמויים ולעתים גלויים. כאשר זה גלוי, זה מתאים לתיאור הרגיל של האישיות הסכיזואידית המוצעת ב - dsm 5. על פי קליין, הללו, "רק לעתים" סמויים, חבויים במצב הפנימי של המטופל, ומה שפוגשת העין האובייקטיבית אולי אינו מה שנוכח בעולם הסובייקטיבי, הפנימי, של המטופל. לכן, קליין מזהיר שאסור להחמיץ את זיהוי המטופל הסכיזואיד רק משום שלא ניתן לראות את נסגנותו דרך ההגנות, מנגנוני הפיצוי והשתלבותו בעולם החיצון. קליין טוען, כי על מנת להתחקות אחר הסירוב לאינטימיות רגשית, צריך רק לשאול את המטופל מהי חווייתו הסובייקטיבית.

תיאורים של אישיות סכיזואידית כאישיות סודית הנחבאת אחר מראית עין חיצונית של מעורבות רגשית מוכרים זה מזמן, החל בתיאור של פייברין (Fairbairn) מ - 1940 את ה"אֶקְסְהִיבִּיצְיוֹנִיזְם הסכיזואידי" המדגיש כי הסכיזואיד יכול להביע רגשות רבים ולייצר מראית עין מרשימה של קשרים חברתיים כשבפועל אינו נותן כלום ואינו מאבד כלום, מכיוון שהוא רק משחק תפקיד. לפי פייברין, הסכיזואיד "... מכחיש שהוא משחק תפקיד וכך הוא מבקש לשמר את אישיותו העצמית ללא פגע וחסינה מסיכונים". התייחסויות מאוחרות יותר לסכיזואיד הסודי ניתן למצוא אצל מסעוד קהאן (Masud Khan), ג'פרי סיינפלד (Jeffrey Seinfeld) ופיליפ מאנפילד (Philip Manfield) - התייחסויות המעניקות תיאורים מוחשיים של בעלי הפרעת אישיות סכיזואידית שרק "נהנים" מדיבור על מעורבות חברתית, אך חווים קושי גדול ברגעים בהם חברים מהקהל מנסים לערב אותם רגשית. התייחסויות אלה חושפות את הבעיות הקשורות בהסתמכות על התנהגות הניתנת לצפיה בהערכת הפרעת אישיות בקרב אנשים מסוימים.

הקריטריונים של גנטריפ:

ראלף קליין, המנהל הקליני של מכון מסטרסון, שרטט את תשעת המאפיינים הבאים של האישיות הסכיזואידית כפי שתוארו על ידי הארי גאנטריפ (Guntrip) ב - 1969:

נטייה להתכנסות פנימה (introversion) לפי גאנטריפ, הסכיזואיד הוא אינטרוברסיבי במלוא מובן המילה. הוא מתואר כמי שניתק עצמו מעולם המציאות החיצוני במובן הרגשי. כל תשוקותיו הליבידיות וההתאוויותיו מכוונות כלפי עולמו הפנימי ולעבר אובייקטים פנימיים, והוא חי חיים פנימיים אינטנסיביים שפעמים, כאשר הדבר ניתן לצפייה, הם נחשפים כפנטזיות וחיי דמיון מדהימים בעושרם. למרות זאת, את מגוון הפנטזיות הוא בעיקר נושא כסוד שמור החבוי מהעולם החיצון.".. האדם הסכיזואיד ניתק מהעולם החיצון מכיוון שרוב חוויותיו בעולם החיצון מסומנות כסכנה. להפנות עורף למקורות של סכנה ולפנות לעבר מקורות של ביטחון זאת תגובה אנושית טבעית". אם כן, האינדיבידואל הסכיזואידי עסוק קודם כל בהימנעות מסכנות ובהגנה על ביטחונו.

מופנמות / מסוגרות / מכונסות (withdrawnness) צדה השני של האינטרוברסיה היא המופנמות. בעוד שישנם הרבה סכיזואידים המציגים מופנמות מובנת מאליה (ביישנות, אי רצון, או הימנעות מהעולם החיצוני ומיחסים בינאישיים), מופנמות זו מגדירה רק חלק מהם שכן כאמור, על פי קליין, רבים מהם חברותיים ומתקשרים אך למעשה הם סכיזואידים חשאיים.

נרקיסיזם (narcissism) נרקיסיזם הוא מאפיין שעולה החוצה מהחיים הפנימיים שהסכיזואיד חי בהם. אהבתו לאובייקטים כולה בתוכו, יתרה מכך, הוא מזוהה עמם במידה כה רבה עד כי הליבידו הקשור בהם נראה כהוא עצמו. השאלה, מכל מקום, היא האם חייו הפנימיים האינטנסיביים של הסכיזואיד נגרמים עקב תשוקה ורעב להתאחד עם האובייקטים החיצוניים, או האם הם נגרמים עקב נסיגה מהחוץ לעולם פנימי בטוח יותר שהוא מרשה לעצמו. הצורך בקשר הוא מניע רב עוצמה אצל סכיזואיד כפי שהוא אצל כל אדם. למרות זאת, מכיוון שאהבת האובייקטים של הסכיזואיד היא פנימית, הוא או היא מוצאים ביטחון מבלי ליצור קשר וחיבור עם אובייקטים בעולם האמיתי.

דָּיּוּת עצמית (self-sufficiency) גאנטריפ כותב: האינטרוברסיבי הנרקיסיסטי הזה המספיק לעצמו, נעדר יחסים אישיים בעולם החיצון בעוד שכל היחסים הרגשיים שלו נישאים על עולמו הפנימי, זה שומר כנגד חרדה הפורצת החוצה בהתמודדות עם אנשים אמיתיים." ככל שהסכיזואיד יכול להסתמך על עצמו, כך הוא פחות נאלץ להסתמך על אחרים ולהיחשף לסכנות פוטנציאלית וחרדות הקשורות בתלות, או גרוע מכך, בחוסר עצמאות. רובם המכריע של הסכיזואידים מציגים יכולת כבירה של דיות עצמית, יכולת לפעול לבד ולנהל את חייהם באופן עצמאי ואוטונומי.

תחושת עליונות (sense of superiority) גאנטריפ מצהיר: "תחושת עליונות קשורה באופן טבעי לדיות העצמית". מרגע שאין צורך באנשים אחרים הם הופכים בעיניו למיותרים. פעמים רבות הם שרויים בתחושה שהם שונים מאנשים אחרים. "לתחושת העליונות של הסכיזואיד אין קשר עם הגרנדיוזיות העצמית של ההפרעה הנרקיסיסטית. זה לא מוצא ביטוי אצל הסכיזואיד דרך הצורך להפחית ערך או להשמיד אחרים הנתפסים כמתקיפים, מבקרים, מאשימים או משפילים. סוג זה של עליונות תואר על ידי אדם סכיזואידי צעיר כך: "אם אני עליון על אחרים, אם אני מעליהם, אז אני לא צריך אותם. כאשר אני אומר שאני מעל אחרים, זה לא במובן שאני חש טוב מהם, הכוונה היא שאני במרחק מהם, מרחק בטוח". זו תחושה של היות במרחק אופקי ופחות של מרחק אנכי.

חוסר רגש (loss of affect) בהתאם לגאנטריפ, חוסר רגש בסיטואציות חיצוניות הוא חלק בלתי נפרד מהתמונה הכוללת. בגלל הכיתור היוצא מהכלל שהתבצע בעצמי - הצורך להיות עצמי מכיל, עצמי מספק עצמי שניתן לסמוך עליו - ישנה הפרעה בלתי נמנעת בתשוקה וביכולת לחוש בחוויות של אחרים, להיות אמפאתי ורגיש. לעתים קרובות, זה נראה משני, בבחינת מותרות שחייבות להמתין לשם השגת הגנה, מצב בטוח. החוויה הסובייקטיבית היא של חוסר רגש. אצל כמה מהמטופלים חוסר הרגש עשוי להיראות כחוסר רגישות שברמותיו הקיצוניות נראה כמו ציניות, קשיחות (נוקשות) ואפילו אכזריות. המטופל נראה כבלתי מודע לכך שהערותיו או פעולותיו משפיעות ופוגעות באנשים אחרים. לעתים קרובות יותר, חוסר הרגש מתגלה בתוך המטופל כמבוכה אמיתית, כתחושה שמשהו חסר בחיי הרגש שלו.

בדידות (loneliness) בהתאם לגאנטריפ: "בדידות היא התוצאה שאין מנוס ממנה מהאינטרוברסיה הסכיזואידית ומביטול היחסים החיצוניים". זה נחשף בכמיהה העזה לחברות ואהבה הפורצת שוב ושוב. בדידות באמצע המון זו החוויה של הסכיזואיד המתנתק ממערכת יחסים מבינה ואוהדת. "זו חוויה מרכזית של הסכיזואיד שלעתים קרובות נעלמת לצופה. בניגוד לקריקטורה המוכרת של הסכיזואיד הבלתי מודאג מאחרים וקר, רוב הסכיזואידים שהפכו למטופלים הביעו בכמה נקודות בטיפול שלהם את כמיהתם לחברות ואהבה. זהו לא הסכיזואיד כפי שהוא מתואר בDSM ים. כזו כמיהה, בכל מקרה, אינה פורצת את חיי הפנטזיה של הסכיזואיד, ושלמטפל ייתכן שלא תהיה דריסת רגל בה לתקופה ארוכה בטיפול. אם כמיהה היא בהווה המיידי, קרוב לוודאי ש בכל זאת שמדובר בהפרעת אישיות הימנעותית. יש טווח צר מאוד של סכיזואידים - בהגדרה הקלאסית של ה - DSM -שלהם התקווה לחברות היא כה מינימלית עד שהיא כמעט נעלמת. לכן, הכמיהה לקרבה וקשר כמעט בלתי ניתנת להגדרה על ידי הסכיזואיד עצמו. סכיזואידים אלה לא יהפכו למטופלים. הסכיזואיד שמגיע לטיפול עושה כן לעתים קרובות בגלל שני המניעים: בדידות וכמיהה. המטופל הסכיזואידי עדיין מאמין שסוג מסוים של קשר ומגע הם אפשריים ומטופלים אלה מתאימים מאוד לפסיכותרפיה. יחד עם זאת, האירוניה של הDSM ים היא שהם יכולים להוביל את המטפל לגשת אל המטופל הסכיזואידי עם תחושה של פסימיזם תרפויטי, אם לא ניהיליזם, חוסר קריאה של המטופל על ידי האמונה שהזהירות שלו היא אדישות וקרירות.

נתק מהעצמי - דה - פרסונליזציה (depersonalization) גאנטריפ מתאר "דפרסונליזציה" כאבדן תחושה של זהות ואינדיבידואליות. דפרסונליזציה היא הגנה שיוצרת נתק או הפרדה. הסכיזואד מתאר זאת לעתים קרובות ככִּוְנוּן החוצה, או ככיבוי, או כמו חוויה של הפרדה בין המתבונן לבין האגו המשתתף (הנוטל חלק בתהליך). זה נחווה על ידי בעלי הפרעת אישיות סכיזואידית החש שהחרדות עומדות להכריעו או להכניעו. זו צורה קיצונית יותר של תופעת אובדן הרגש (loss of affect) שתוארה קודם לכן. לעומת זאת, אבדן רגש הוא מצב כרוני יותר. דפרסונליזציה היא הגנה חריפה כנגד חוויה מידית יותר של התגברות חרדה או תחושת סכנה.

תְּסוּגָה (regression) גאנטריפ מגדיר תסוגה כייצוג / סימול לעובדה שבשורה התחתונה הסכיזואיד חש מוכרע על ידי העולם החיצון והוא במנוסה אחורנית לקרקע יציבה, מטאפורית, לרֶחֶם. תהליך כזה כולל שני מכניזמים שונים: כלפי פנים וכלפי אחור. רגרסיה כלפי פנים מדברת על גודל או שיעור התלות (הביטחון, האמון), על צורות ראשוניות של פנטסיה של הכלת עצמי, פעמים כאוטואירוטיות או אפילו טבע נטול אובייקטים. רגרסיה כלפי אחור אל הביטחון של הרחם זו תופעה סכיזואידית ייחודית (יוצאת דופן) ומציגה את הצורה העזה ביותר של הגנת הנסיגה במאמץ למצוא ביטחון ולהימנע מהרס על ידי המציאות החיצונית. התיאור של תשעת המאפיינים שהוגדרו לראשונה בבירור על ידי גאנטריפ, אמור לשפוך יותר אור ופוקוס על ההבדלים הגדולים הקיימים בין המסורת התיאורית לבין המסורת הפסיכואנאליטית. כל תשעת המאפיינים עקביים מבפנים. רובם, אם לא כולם, אמורים להיות מוצגים כאשר מבקשים לאבחן הפרעת אישיות סכיזואידית.

הפרופיל הפנומנולוגי על פי אקטאר:

במאמר ב"כתב העת האמריקני לפסיכותרפיה", דר' סלמאן אקטאר (Akhtar) מספק פרופיל פנומנולוגי מקיף של הפרעת האישיות הסכיזואידית. פרופיל זה משלב את ההשקפה הקלאסית והגישות התאוריות העכשוויות עם צְפיות פסיכואנליטיות. פרופיל זה מתומצת בטבלה המכילה רשימת מאפיינים קליניים, המעורבת עם שישה תחומי תפקוד פסיכולוגיים המצוינים במופעים "הגלוי" ו"הסמוי". דר' אקטאר מצהיר שמונחים אלה אינם מרמזים על "מודע" או "תת מודע", אלא מציינים באופן מלאכותי (מזויף / מעושה) היבטים מנוגדים הניתנים לתפיסה פחות או יותר בקלות, שארגונם הסימפטולוגי בסגנון זה מבליט את המרכזיות שבפיצול ואת תסביך הזהות באישיות הסכיזואידית.

המאפיינים הקליניים על פי חלוקה לתחומי תפקוד פסיכולוגים על פי אקטאר:

במישור הגלוי (החיצוני)

במישור הסמוי (הפנימי)

תפיסת העצמי

נכנע, צייתן / הולם, תואם

שלו ומאופק

לא תחרותי

דיות עצמית

תחושות נחיתות ואאוטסיידריות

ציניות

(אי אותנטיות Inauthentic))

מבטל מאפיינים / זהות אישיים

ריקנות, כמו רובוט ומלא בפנטסיות אומניפוטנטיות ונקמניוּת

גרנדיוזיות סמויה

יחסים בינאישיים

נָסְגָנוּת

מְרֻחָק, מְסֻגָּר, מְסֻיָּג, לא ידידותי, עומד מהצד

מעט חברים קרובים

אטימות לרגשות אחרים

מפחד מאינטימיות

רגיש באופן מופלא

סקרנות עמוקה לגבי אחרים

רעב לאהבה

מקנא בספונטניות של אחרים

נזקק בעצמה למעורבות עם אחרים

מסוגל להתרגש מאינטימיות, אך בתנאי שהיא זהירה וסלקטיבית

הסתגלות חברתית

מעדיף פעילויות ביחידות הקשורות לשעשוע או למקצוע.

שולי (גבולי) או לָקְטָנִי (אקלקטי) מבחינת חברותיוּת בקבוצה

רגיש לתנועות חברתיות - פוליטיות אזוטריות המתקשרות לצורך החזק שלו להשתייך

נוטה להיות עצלן ובטלן

חסר בהירות לגבי מטרות או יעדים.

תחושת שייכות אתנית רופפת

בדרך כלל כשיר לעבודה קבועה

לעתים יצירתי למדי ובעל יכולת לתרום באופן מקורי ויוצא דופן.

בעל כושר עמידה ותשוקה בתחומי עניין מסוימים

אהבה ומיניות

א מיני, לעתים נזיר

חופשי מעניין רומנטי

סולד מרכילות ומרמיזות מיניות

מציצנות סמויה

פגיע לארוטומניה

נטייה לאוננות כפייתית וסטיות

אתיקה: סטנדרטים ואידאלים

השקפות מוסר ופוליטיקה ייחודיות

נטייה לרוחניות, מיסטיקה ופרא - פסיכולוגיה

אי אחידות מוסרית לעתים, זלזול במוסכמות חברתיות מסוימות

מדי פעם בולטת אי מוסריות ורגישות לפשעים מוזרים, ולעתים נוטה להקרבה עצמית אלטרואיסטית

סגנון קוגניטיבי

חסר מודעות

שוקע בפנטסיות ובדמיון

דיבור מעורפל רשמי, מנופח, מאולץ, רהבתני

חילופין בין התבטאות רהוטה להתבטאות לא בהירה

חשיבה אוטיסטית

תנודות בין חיבור חד ובהיר למציאות לבין היפר רפלקסיה לגבי העצמי

שימוש אוטיסטי בלשון

מטופל בעל הפרעת אישיות סכיזואידית העיר / ציין / ביקר שהוא חסר יכולת ליהנות באופן מלא מחייו מכיוון שהוא מרגיש שהוא חי בתוך קליפה (כצדפה). יתרה מכך, הוא ציין שחוסר יכולתו זו - מייסרת ומטרידה את אשתו. בהתאם לבק ופרידמן, מטופלים עם הפרעת אישיות סכיזואידית מעדיפים להתייחס לעצמם כאל צופים בעולם מאשר כשותפים בו.

קשרים ומערכות יחסים עם אחרים:

אנשים הסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית נראים מרוחקים, מסוגרים, מסויגים, קרים ואדישים, ולעתים מתקבל אף רושם של התנשאות וזלזול, היבטים הגורמים להם לבעיות חברתיות. יחד עם זאת, אחדים מהם עשויים להצליח מאוד בתחומים כגון מתמטיקה, פיזיקה, פילוסופיה, שחמט וכיוצא בזה, בשל אינטליגנציה גבוהה וחשיבה מרוכזת, תאורטית ומופשטת. לרובם יש קושי לבנות מערכות יחסים אישיות או לבטא את רגשותיהם באופן מלא, והם עשויים לעתים להישאר פאסיביים אל מול סיטואציות עוינות. התקשורת שלהם עם אנשים אחרים לעתים יכולה להיות שוות נפש, תמציתית ותכליתית. בשל בעיות התקשורת הללו הם אינם יכולים לקבל משוב על עצמם ועל איך הם מסתדרים עם אחרים - משוב החשוב להגברת מודעותם לעצמם ולפעולותיהם בסביבה חברתית.

על פי גאנדרסון, סכיזואידים "חשים אבודים" ללא האנשים שבדרך כלל מסביבם מכיוון שהם צריכים תחושה של ביטחון ויציבות. יחד עם זאת, כאשר החלל האישי של הסכיזואיד מחוּלָל הם חשים מחנק ומרגישים בצורך לשחרר עצמם ולהיות עצמאים. הקשרים עם בני זוג הם בדרך כלל שטחיים בגלל הקושי בקרבה, אך אף על פי כן, ישנם המצליחים להתקשר בנישואין. במסגרת נישואין או קשר של קבע ייתכן כי בן / בת הזוג יתלונן על הסתגרות וחוסר מעורבות והתעניינות. ואכן, הסכיזואידים נינוחים יותר כאשר הם במערכת יחסים שבה הפרטנר מציב להם דרישות רגשיות ואינטימיות מועטות (למשל, שגם בן הזוג אינו צורך קרבה נפשית ורגשית יתרה). וחולק עימם בערך אותם רגשות שליליים וחיוביים, אינטימיות רגשית וחשיפה עצמית. פירושו של דבר שסכיזואיד יכול ליצור מערכת יחסים עם אחרים המבוססת על פעילויות אינטלקטואליות, פיזיות, משפחתיות, מקצועיות או בידוריות - כל עוד סגנון זה של יחסים לא ידרוש או יכפה דרישה לאינטימיות רגשית, שאותה הסכיזואיד ידחה. דונלד ויניקוט, סיכם את הצורך הסכיזואידי למערכות יחסים מתאימות עם אחרים עם פרשנות לפיה הסכיזואיד, "מעדיף ליצור יחסים על פי תנאיו שלו ולא על פי תנאיהם ודחפיהם של האחרים", ואם הדבר אינו אפשרי הם יעדיפו בדידות.

מיניות סכיזואידית:

סכיזואידים לעתים אדישים מינית, אך יחד עם זאת, הם אינם סובלים מאי יכולת להגיע לאורגזמה. לסכיזואידים רבים יש דחף מיני נורמלי, אך כמה מהם מעדיפים אוננות על פני התמודדות הכרוכה במציאת פרטנר מיני. לכן, הצורך שלהם במין נראה מועט ביחס לאלו שאינם סכיזואידים. כאשר הסכיזואיד מקיים יחסי מין הוא חש לעתים קרובות שהמרחב האישי שלו מְחוּלָל, ולכן יהיו כאלה שירגישו כי אוננות או הינזרות ממין עדיפים מהקִרבה הרגשית שאותה הם צריכים לסבול כאשר הם מקיימים יחסי מין. תמונה זו מתרחבת בצורה משמעותית וחריגה באופן בולט לגבי סכיזואידים המקיימים יחסי מין אקראיים ואפילו יחסי מין תדירים עם אחרים.

הארי גאנטריפ, מתאר את "הרומן המיני הסודי" שחדר לכמה נישואים סכיזואידים כניסיון להפחית את כמות האינטימיות הרגשית המרוכזת במערכת יחסים אחת. הדהוד סנטימנטלי לכך הובע על ידי קארן הורני לפיה: "יש שמתרחקים מסקס היות שהוא יותר מדי אינטימי ליחסים קבועים, ובמקום זאת הם מספקים את צורכיהם המיניים עם זר". באופן הפוך, ישנם סכיזואידים שפחות או יותר מגבילים את היחסים אך ורק למגעים מיניים ולא חולקים עם הפרטנר המיני שום חוויה אחרת.

לאחרונה, ג'פרי סיינפלד (Jeffrey Seinfeld), פרופסור לעבודה סוציאלית מאוניברסיטת ניו - יורק, פרסם ספר על הפרעת אישיות סכיזואידית בו הוא מפרט דוגמאות על "הרעב הסכיזואידי" המוצג כהפקרות מינית. סיינפלד מספק דוגמה על אישה סכיזואידית שפקדה בהיחבא בארים מגוונים כדי לפגוש גבר במטרה להשיג סיפוק מיני בלתי אישי, פעולה, טוען סיינפלד, המרגיעה את רגשות הרעב והריקנות.

סלמאן אקטאר, מסביר את הדינאמיקה הזאת של פעולה ותגובה הדדית על ידי "מיניות גלויה מול מיניות סמויה. במקום לתאר את המיניות הסכיזואידית באופן צר כמינית או א מינית, אקטאר מציע כי שני הכוחות כאחד נוכחים בסכיזואיד, למרות כיווניהם הסותרים". לכן, מבחינת אקטאר, תמונה קלינית מדויקת יותר של מיניות סכיזואידית חייבת לכלול הן את ההיבטים הגלויים והן את ההיבטים הסמויים. במישור הגלוי הסממנים הם א מיניות לעתים התנזרות, היעדר אינטרסים רומנטיים וסלידה מרכילות מינית ורמיזות מיניות. במישור הסמוי מציצנות ועניין בפורנוגרפיה, רגישות לארוטומניה, נטייה לאוננות כפייתית ולסטיות, אם כי אין הכרח שדבר מכל אלה יחול על כל הסכיזואידים.

אבחנה מבדלת:

אף על פי שהפרעת אישיות סכיזואידית חולקת כמה היבטים משותפים עם מצבים פסיכולוגיים אחרים, יש כמה מאפיינים חשובים המייחדים אותה ממצבים אלה.

דיכאון - בעוד שכמה כמה מהסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית יכולים לסבול בנוסף מדיכאון קליני, זה לבטח לא תמיד המקרה. בשונה לסובלים מדיכאון, הם בדרך כלל אינם מחשיבים עצמם נחותים מאחרים, אף על פי שקרוב לודאי הם מכירים בהיותם שונים מאחרים, לטוב ולרע.

הפרעת אישיות נמנעת - שלא כמו הפרעת אישיות נמנעת, הללו הסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית אינם נמנעים מאינטראקציות חברתיות ישירות בגלל חרדה או תחושות של אי יכולת או אי כשירות, אלא משום שהם באמת ובתמים אדישים או שווי נפש ליחסים חברתיים. בכל מקרה, במחקר מ - 1989 בנושא, "סכיזואידיות והפרעת אישיות נמנעת", נמצאו רמות שוות של חרדה, דיכאון ונטיות פסיכוטיות בהשוואה למטופלים בהשגחה פסיכיאטרית. אדם הסובל מהפרעת אישיות סכיזואידית העיר שידע מוקדם, ציפיות או הנחות / השערות אולי משפיעות בכאלה רמות גבוהות. מטופלים יכולים מנטאלית / שכלית לחקות תסריטים מזיקים בשביל תוצאות שליליות שטוחות שיוכלו לקרות או שמישהו יוכל להעלות בדעתו.

תסמונת אספרגר - תסמונת אספרגר שייכת לספקטרום ההפרעות האוטיסטיות. בשונה לה, הפרעת אישיות סכיזואידית אינה כוללת פגם בתקשורת לא מילולית (למשל חוסר בקשר עין או מצלול שפה חריג) או דפוס מוגבל של עניינים או התנהגות רפטטיבית (היצמדות מוחלטת לרוטינה או ריטואלים, או עניין בעצמה חריגה בתחום אחד). בהשוואה לאספרגר, הפרעת אישיות סכיזואידית מאופיינת כהפרעת התנהגות, כקשיי הסתגלות וחוסר התאמה אצל מבוגרים וסיכון מוגבר במידה מועטה לסכיזופרניה.

מה בין פנטזיה לפסיכוזה - תחת לחץ, חלק מהסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית יכולים לעתים לחוות תגובה פסיכוטית קצרה. כמו כן, כמה מהם נוטים לפתח אמון פתולוגי בפעילות פנטזיונרית בצמוד לנסיגתם מהעולם. סכיזואידים מחוברים לדמיון כמו אינפוזיה. נראה שבאופן כזה, פנטסיה מהווה מרכיב מהותי של "העצמי בגלות" ('self in exile'), למרות זאת, בבחינה קרובה יותר, פינטוז בקרב הסכיזואיד מורכב הרבה יותר מאמצעי סיוע לנסיגה. פנטסיה היא גם מערכת יחסים עם העולם ועם אחרים על ידי נציגים. זוהי מערכת יחסים חלופית, אך אף על פי כן מערכת יחסים, המאופיינת באידאליזציה, בהגנתיות ובמנגנוני פיצוי. זהו ביטוי של העצמי בגלות מכיוון שזה עצמי - מוּכָל וחופשי מסכנות וחרדות הקשורות עם קשר רגשי לאנשים ומצבים אמיתיים. על פי קליין, זהו "ביטוי של העצמי במאבק לקשר עם אובייקטים, אם כי, אובייקטים פנימיים. פנטסיה מאפשרת למטופל הסכיזואידי לחוש בקשר ועדיין להיות חופשי ממאסר במערכת יחסים. בקיצור, בפנטזיה ניתן להיות מחובר, בקשר (לאובייקטים פנימיים) ועדיין להישאר חופשי". היבט זה של הפתולוגיה הסכיזואידית נדון באופן נרחב בעבודותיהם של ליינג (Laing) מ - 1960, ויניקוט (Winnicott ) מ - 1971 וקליין (Klein) מ - 1995.

אלכוהול וסמים - לפי סיינפלד (Seinfeld) ישנם סכיזואידים המתמכרים לסמים ו/או אלכוהול, או התמכרויות אחרות, שמשרתים תחליפים למערכת יחסים אנושית. התחליף הלא אנושי לאובייקט אנושי משרת כהגנה לסכיזואיד. כשהוא מציג דוגמאות לאיך הסכיזואיד יוצר מערכת יחסים אישית עם הסם, סיינפלד מספר איך " מכור אחד כינה הרואין "חיית המחמד הלבנה והמרגיעה שלי". מכור אחר התייחס לקראק שלו כ"אמא הרעה שלו". הכרתי מישהי מכורה שכינתה קראק "החבר שלי". לא כל המכורים מכנים את הסמים שלהם בשמות, אך לעתים זה הסימן לרגש אישי במערכת יחסים. יחסי האובייקט מראים באופן בולט שהשימוש בסמים ואלכוהוליזם מגבירים את הפנטזיה של איחוד עם אובייקטים פנימיים, ובה בעת מאפשרים להישאר אדישים כלפי אובייקטים מהעולם החיצון. לכן ההתמכרות נראית כסכיזואיד עם הגנה סימביוטית (חיים משותפים לתועלת הדדית).

אקלברי (Ekleberry) מציע שמריחואנה היא אולי הסם האגו - סינתטי המתאים ביותר לסכיזואידים מכיוון שהוא מתיר מצבי פנטסיה וניתוק תוך שמירת מרחק מאחרים, מספק חוויה פנימית עשירה יותר בהשוואה לאפשרות השגתה ללא סם, ומפחית תחושות פנימיות של ריקנות וכישלון בגין אי יכולת לטול חלק בחיים. גם אלכוהול, שניתן להשגה בקלות ולבטח זמין, הוא סם המהווה ברירה מובנת מאליה לסכיזואידים. כמה מהם יעדיפו שימוש בשני הסמים, אלכוהול ומריחואנה כאחד. הסכיזואידים יעדיפו להשתמש בסמים ביחידות כדי להשיג את האפקט של התהליכים הפנימיים. התאבדות - לפי קליין, גם התאבדות יכולה להיות תֶמָה המתרוצצת במחשבתם של כמה מהסכיזואידים, אם כי הם לא יתפתו בקלות לממשה. הם אולי יהיו בתחושות דאון ודיכאון כאשר כל אפשרויות הקשר ימוצו, אך כל עוד ישנה מערכת יחסים כלשהי או אפילו תקווה קטנה לכזו, הסיכון להתאבדות יהיה נמוך. הרעיון להתאבד הוא כוח מניע כנגד ההגנות של הסכיזואיד. כפי שקליין אומר: "לכמה מטופלים סכיזואידים ההתאבדות היא כמו רעש רקע עמום, שרק לעתים נדירות יגיע לרמה הפורצת לתוך המודעות. לאחרים, זו נוכחות מבשרת רעות, חרב דמוקלס רגשית. בכל מקרה, זהו פחד הטמון ביסוד חווייתם של כל הסכיזואידים.

טיפול:

טיפול תרופתי - היות שתכונות הסכיזואידים דומות מאוד לסימפטומים השליליים של הסכיזופרניה, כחוסר יכולת לחוות הנאה (אַנְהֶדוֹנְיָה - Anhedonia), פגיעה בחדות הרגש (קהות רגשית) ואנרגיה נמוכה - הרי שתרופות "אנטי פסיכוטיות מהדור השני" [The atypical antipsychotics,AAP. also known as second generation antipsychotics] - עשויות להיות יעילים בשיכוכם והרגעתם. לאלו שמבקשים טיפול ישנה אפשרות לבחור בין תרופות לפסיכותרפיה. הטיפול התרופתי להללו שהם בעלי התסמינים הדומים לתסמינים השליליים של הסכיזופרניה שהוכנס לשימוש הרב ביותר לאחרונה הוא risperidone. לפני כן, לא הייתה תרופה פסיכו טרופית שהשפיעה על התסמינים השליליים. לפי יוסף (Joseph), מינון נמוך של risperidone או olanzapine יכולים להשפיע גם על היחסים החברתיים וגם על הקהות הרגשית, Wellbutrin (bupropion) יכול לסייע לאי היכולת לחוות הנאה. זאת ועוד, שימוש ב - SSRIs, TCAs, MAOIs, מינון נמוך של בנזודיאזפינים וחוסמי בתא - יכולים לסייע לחרדה החברתית של הסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית, אף על פי שחרדה חברתית אינה הדאגה העיקרית שלהם.

פסיכותרפיה תומכת - שימוש בפסיכותרפיה תומכת במסגרת אשפוזית וחוץ אשפוזית הנערכת על ידי אדם מיומן המתמקד בתחומים כגון: מיומנויות התמודדות, שיפור מיומנויות חברתיות ושיפור מיומנויות לאינטראקציות חברתיות, תקשורת והערכה עצמית.

טיפול קבוצתי ואסטרטגיות חינוכיות - לפי בק ופרימן (Beck and Freeman), לאנשים הסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית יש: " ליקוי תפיסה שקשור לסריקת הסביבה הגורם לחוסר אותות (סימנים, רמזים) סביבתיים. ליקוי זה מאופיין בנטייה להחמיץ הבדלים (ניואנסים) ולפזר את מגוון האלמנטים של החוויה". התפיסה של מגוון אירועים רק מגבירה את הפחד מאינטימיות ומגבילה אותם ביחסים הבינאישיים. גם בגלל הריחוק, ההתבדלות, העמידה מהצד, מחסום זה אינו מאפשר להם להשתמש במיומנויות החברתיות והתנהגות העוזרת להם במערכת יחסים. לכן, קבוצת חִבְרוּת (סוציאליזציה) יכולה לעזור לסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית. כפי שנאמר על ידי וויל, אסטרטגיות חינוכיות גם עובדות איתם על ידי כך שהן מאפשרות להם לזהות את רגשותיהם החיוביים ורגשותיהם השליליים. הם משתמשים בזיהוי כדי ללמוד על רגשותיהם שלהם, הרגשות שמשכו מאחרים, ולהרגיש את הרגשות המשותפים עם האנשים הקשורים אליהם. טיפול זה יכול לסייע לסובלים מהפרעה זו ליצור אמפתיה עם העולם החיצון.

טיפול קצר מועד - רעיון הסיכון המוגבל - לפי רלף קליין, המנהל הקליני של מכון מסטרסון, רעיון ה"סיכון המוגבל" ("closer compromise"), פירושו, שהמטופל הסכיזואידי אולי יתעודד לחוות עמדת אמצע בין הקיצוניות של קרבה רגשית לבין המצב של גלות קבע. כפי שהוזכר על ידי לאינג (Laing), ללא העשרה על ידי הזרקת מציאות בינאישית תתרחש התרוששות בתוך הדימוי העצמי של הסכיזואיד והוא יהפוך יותר ויותר ריק ונדיף, הליך שעלול להוביל את הסכיזואיד עצמו לחוש לא אמיתי. לכן, כדי ליצור אינטראקציות עם אחרים שתהיינה סתגלניות יותר ומעשירות "עצמי" יותר ולחוש אמיתי, יש לעודד את המטופל לקחת סיכונים על ידי הפחתת המרחק הבינאישי, הגדלת הקשרים, התקשורת, ועידוד השיתוף ברעיונות, תחושות ופעולות. "סיכון מוגבל" פירושו כי בזמן שהפגיעות / רגישות הסכיזואיד לחרדות אינה מתגברת, היא מתואמת ומנוהלת באופן סתגלני יותר. כאן המטפל מעביר למטופל שוב ושוב את המסר לפיו "החרדה היא בלתי נמנעת, אך עדיין ניתנת לניהול ושליטה", וללא שום אשליה שפגיעות / רגישות הסכיזואיד לכזו חרדה יכולה לעבור לצמיתות. הגורם המגביל הוא הנקודה שבה הסכנות מאינטימיות מתגברות / מכריעות והמטופל מוכרח לסוג ולהימלט שוב.

קליין מציע ש"הסיכון המוגבל" חייב להיות מוצהר כדבר המצוי באחריותו הישירה של המטופל. "נראה לי שעל מנת לממש את יעדיך, יהא זה הכרחי לשים את עצמך במצב של סיכון" או, "נראה לי שנכונותך להגיע לכאן (לטיפול) ולהיאבק עם חרדותיך חייבת להשתקף בנכונותך לאתגר את עצמך מחוץ לטיפול", או "נראה לי שמאמציך ליצור קשר עימי הם רק חצי מאבק, החצי האחר חייב לקרות בזירה מסוכנת יותר של חייך מחוץ למשרד זה". המטפל מעביר תמיד את המסר שאלה הם רשמיו. הוא או היא אינם קוראים את מחשבותיו של המטופל או כופים אג'נדה, אלא פשוט מביעים עמדה. בנוסף, עמדת המטפל היא הרחבה של שאיפתו הטיפולית של המטופל ("יעדיך / מטרותיך", "נכונותך" ו"מאמציך"). לבסוף, המטפל מונחה להעניק תשומת לב מיוחדת לצורך לבצע פעולות אלה מחוץ לסביבה / מסגרת הטיפולית. טיפול ארוך טווח - קליין מציע כי "עבודה שלמה" (working through) היא השכבה השנייה של הטיפול ארוך המועד בעבודה הפסיכותרפית עם סכיזואידים. מטרותיה הן לשנות מהיסוד את הדרכים הישנות של ההרגשה והחשיבה ולשחרר את עצמו מהפגיעות / רגישות לחוויות של אותם רגשות המתקשרים לאותן מחשבות ורגשות ישנים. פעילות תרפויטית חדשה נקראת "היזכרות עם הרגשה" (remembering with feeling). מדובר בתהליך ההיזכרות הרגשית כיצד התהווה העצמי הכוזב בילדות. פירוש הדבר שאדם חייב להיזכר בתנאים ובאִסּוּרים שנכפו על חירותו לחוות את העצמי בחברת אחרים. בסופו של דבר, היזכרות עם הרגשה מובילה את המטופל להבנה שהוא או היא היה נטול אפשרות בחירה בתהליך התפתחות העמדה הסכיזואידית כלפי אחרים. לא הייתה למטופל הזדמנות לבחור מתוך דרכים אפשריות לחוויית העצמי והתקשרות עם אחרים ולא היו לו ממש אופציות. העצמי הכוזב היה בפשטות הדרך הטובה ביותר שהמטופל יכולה היה לקבל הכרה, הסכמה, אישור וקבלה של העצמי (האספקה הרגשית ההכרחית להישרדות הרגשית), בזמן הדיפת / מניעת / הרחקת הרגשות המתקשרים לדיכאון הנטישה.

אם מטרת הטיפול קצר הטווח היא לגרום למטופל להבין שהוא אינו מה שהוא נראה אלא שהוא גם יכול להתנהג באופן שונה, הרי שהטיפול ארוך הטווח נועד לגרום למטופל להבין מי הוא ומה הוא כיצור אנוש / כאדם, מה הוא באמת רוצה ומה הוא באמת מכיל. מטרת ה"עבודה שלמה" (working through) היא לא להשיג על ידי גילוי פתאומי של המטופל את העצמי החבוי שלו, את כישרונותיו במלואם והיצירתיות החיים בתוכו, אלא היא תהליך שחרור עצמי איטי ממאסר דיכאון הנטישה כדי לקבל הזדמנות לחשוף את הפוטנציאל. זהו תהליך של התנסות באלמנטים הספונטניים הבלתי תגובתיים שניתן לחוותם במערכת יחסים עם אחרים. העבודה דרך דיכאון הנטישה היא תהליך מורכב, ממושך וקונפליקטואלי שיכול להיות חוויה מכאיבה מאוד מבחינת מה שהמטופל נזכר בו ומה היה חייב להרגיש. זה מעורב באבל ועצב עמוק על אובדן האשליה שהייתה למטופל תמיכה מספקת לצמיחת העצמי האמיתי. כמו כן, זהו אבל על אובדן זהות, העצמי הכוזב, שהאדם בנה והתמקח עמה רוב חייו. הפריקה מהעצמי הכוזב דורשת ויתור על דרך הקיום היחידה שהמטופל ידע לגבי האינטראקציות עם אחרים, אינטראקציות שהיו טובות יותר מחוויה של עצמי חסר ארגון ובלתי יציב, לא משנה כמה כוזבת, הגנתית והרסנית זהות כזאת יכולה להיות. לפי קליין, הפריקה מהעצמי הכוזב, מאפשרת לעצמי האמיתי המוחלש את ההזדמנות להמיר את הפוטנציאל ואפשרויותיו לממשות. תהליך ה"עבודה שלמה" (working through) מביא עמו תגמולים מיוחדים שהאלמנט החשוב בהם לעצמי המודע החדש הוא צמיחת ההבנה / הגשמה על ידי האדם שיש לו צורך פנימי יסודי להיות קשור / להשתייך שניתן להביעו במגוון דרכים. רק מטופל סכיזואיד, מציע קליין, שעבד על דיכאון הנטישה... לבסוף יאמין שהיכולת להתקשר / להשתייך והכמיהה להתקשר / להשתייך נארגים לתוך מבנה קיומם, שהם באמת חלק ממי שהם ומה שהם מכילים כבני אדם. זהו אותו רגש שלבסוף מאפשר לסכיזואיד להרגיש את התחושה האינטימית ביותר של היות קשור עם האנושות בכלל, ועם אדם אחר בפרט. לסכיזואיד, דרגה כזאת של ביטחון וודאות היא ההתגלות מעוררת נחת הרוח והסיפוק הגדולים ביותר, והופכת ליסוד המארגן באופן חדש ועמוק את חוויית העצמי.
ידידות ידיד חשק מיני נמוך למידה תצפית חיות הרגשה של שייכות בן זוג ריקנות אנושיות קינאה אישיות אישיות סכיזואידית בעיה נפשית בעיות נפשיות הפרעה הפרעה נפשית הפרעה פסיכיאטרית הפרעות הפרעות אישיות הפרעות נפשיות הפרעות פסיכיאטריות הפרעת אישיות הפרעת אישיות סכיזואידית חולה נפש חולי נפש טיפול בבעיה נפשית טיפול בבעיות נפשיות טיפול בהפרעה נפשית טיפול בהפרעה פסיכיאטרית טיפול בהפרעות אישיות טיפול בהפרעות נפשיות טיפול בהפרעות פסיכיאטריות טיפול בהפרעת אישיות טיפול בחולה נפש טיפול בחולי נפש טיפול במחלה נפשית טיפול במחלות נפש טיפול במחלות נפשיות טיפול במחלת נפש טיפול במחלת רוח לטפל בבעיה נפשית לטפל בבעיות נפשיות לטפל בהפרעה נפשית לטפל בהפרעה פסיכיאטרית לטפל בהפרעות אישיות לטפל בהפרעות נפשיות לטפל בהפרעות פסיכיאטריות לטפל בהפרעת אישיות לטפל בחולה נפש לטפל בחולי נפש לטפל במחלה נפשית לטפל במחלות נפש לטפל במחלות נפשיות לטפל במחלת נפש לטפל במחלת רוח מחלה נפשית מחלות נפש מחלות נפשיות מחלת נפש מחלת רוח פסיכיאטר פסיכיאטריה
סכיזופרניה ומחלות נפש, איך להתמודד עם סכיזופרניה? איך לטפל במחלות נפש? איך לעזור לסכיזופרניה? איך לרפא סכיזופרניה? מהי סכיזופרניה? מהי מחלת נפש? מהי הפרעה נפשית? האם אפשר לרפא מחלות נפש? האם אפשרי לרפא הפרעת אישיות גבולית?
סכיזופרניה ומחלות נפש, איך להתמודד עם סכיזופרניה? איך לטפל במחלות נפש? איך לעזור לסכיזופרניה? איך לרפא סכיזופרניה? מהי סכיזופרניה? מהי מחלת נפש? מהי הפרעה נפשית? האם אפשר לרפא מחלות נפש? האם אפשרי לרפא הפרעת אישיות גבולית?
סכיזופרניה ומחלות נפש, איך להתמודד עם סכיזופרניה? איך לטפל במחלות נפש? איך לעזור לסכיזופרניה? איך לרפא סכיזופרניה? מהי סכיזופרניה? מהי מחלת נפש? מהי הפרעה נפשית? האם אפשר לרפא מחלות נפש? האם אפשרי לרפא הפרעת אישיות גבולית? מהי סכיזופרניה ולמה קשה להתמודד איתה? סכיזופרניה היא הפרעה נפשית חמורה, שבה אדם סובל מתפיסת מציאות שאינה תואמת את הנורמה. לאנשים עם סכיזופרניה יש נטייה להאמין ברעיונות שאינם מציאותיים, ... איך שהם נתפסים על ידי אחרים. לדוגמה, אם ילד קטן אומר שיש מפלצת מתחת למיטה, אנחנו לא רואים אותו כחולה נפש. אך אם אדם בוגר אומר זאת, אנו נוטים להגדיר אותו כסכיזופרני. כך, הסיבה העמוקה לכך שאנחנו מתקשים להתמודד עם ... המציאות הבסיסיים בשלב הילדות, הוא עלול לפתח תפיסת עולם מעוותת, שתהפוך אותו בסופו של דבר לאדם שנראה כמי שסובל מהפרעה נפשית. סכיזופרניה יכולה להתפרש כמצב שבו אדם נשאר תינוק מבחינה תפיסתית, אך בגוף של אדם בוגר. אם ילד לא מקבל ... הנכון וההבנה של העולם סביבו, הוא עלול לגדול עם תפיסת מציאות מעוותת שתוביל לאי הבנה מהמציאות ותויג אותו כסובל מהפרעה נפשית. איך לעזור לאדם סכיזופרני? הדרך הטובה ביותר להתמודד עם אדם סכיזופרני היא להסתכל עליו כעל ילד קטן. אם תינוק ... עשוי להוביל לכך שכשהם יגדלו, הם יתקשו להבין את המציאות בצורה שנחשבת לנורמלית, ובמקרים קיצוניים זה עלול להוביל להופעת הפרעות נפשיות כמו סכיזופרניה. מה המסקנה? החשוב ביותר בהבנת סכיזופרניה הוא שאנחנו צריכים להתייחס לאנשים הסובלים ממנה בדיוק כמו לילדים. אם ... לא רכשו את ההבנה הנדרשת בשלב מוקדם יותר בחיים. מהי סכיזופרניה? איך לעזור לאדם עם סכיזופרניה? האם אפשר לרפא מחלות נפש? מה הקשר בין ילדות להפרעות נפשיות? איך לדבר עם אדם סכיזופרני? מהי סכיזופרניה ולמה קשה להתמודד איתה? סכיזופרניה היא הפרעה נפשית המאופיינת בתפיסת מציאות שונה מהנורמה. אנשים שסובלים מהפרעה זו עשויים להאמין ברעיונות לא מציאותיים, לחשוב שמישהו עוקב אחריהם או ... שלנו לגביו? אחת הנקודות המרכזיות היא שהיחס שלנו כלפי אנשים סכיזופרניים נקבע במידה רבה לפי גופם. אם אדם עם הפרעה נפשית היה נראה כילד קטן, אנשים היו מתייחסים אליו אחרת. לדוגמה, אם ילד קטן אומר שיש מפלצת מתחת למיטה, לא מגדירים אותו כחולה נפש, אלא כילד עם דמיון מפותח. אבל אם אדם מבוגר אומר זאת, הוא נתפס כסכיזופרני. כלומר, הבעיה היא לאו דווקא ... שונה. אם הוא יגדל בלי להבין דברים בסיסיים, הוא עלול להתקבע בתפיסה שונה שתגרום לאחרים לראות בו אדם עם הפרעה נפשית. למעשה, סכיזופרניה יכולה להיתפס כמצב שבו אדם נשאר תינוק מבחינה תפיסתית, רק בגוף של מבוגר. איך לעזור לאדם סכיזופרני? ... יגדלו, הם יתקשו להבין את המציאות כמו שאר האנשים. במקרים קיצוניים, זה יכול להוביל למצבים שבהם אנשים מתויגים כסובלים מהפרעות נפשיות. מה המסקנה? כדי להתמודד עם סכיזופרניה או עם מחלות נפש אחרות, יש להבין שהדרך שבה אנו מתקשרים עם אדם כזה משפיעה על מצבו. יש להתייחס אליו כמו אל ילד ... ומגדילה את הסיכוי לסייע לו להתמודד עם עולמו הפנימי. מהי סכיזופרניה? איך לעזור לאדם עם סכיזופרניה? האם אפשר לרפא מחלות נפש? מה הקשר בין ילדות להפרעות נפשיות? איך לדבר עם אדם סכיזופרני?
שיגעון גדלות, תסביך משיח, חושב שהוא המשיח, מגלומניה, מאניה דיפרסיה, מחלת הרדיפה, סכיזופרניה, שומע קולות, הפרעת אישיות, חושב שאני המשיח, שיגעון גדלות, תסביך אלוהים, מגלומניה, שימוש במריחואנה, חלק 1
שיגעון גדלות, תסביך משיח, חושב שהוא המשיח, מגלומניה, מאניה דיפרסיה, מחלת הרדיפה, סכיזופרניה, שומע קולות, הפרעת אישיות, חושב שאני המשיח, שיגעון גדלות, תסביך אלוהים, מגלומניה, שימוש במריחואנה, חלק 1
שיגעון גדלות, תסביך משיח, חושב שהוא המשיח, מגלומניה, מאניה דיפרסיה, מחלת הרדיפה, סכיזופרניה, שומע קולות, הפרעת אישיות, חושב שאני המשיח, שיגעון גדלות, תסביך אלוהים, מגלומניה, שימוש במריחואנה, חלק 1 מה גורם לאדם לחשוב שהוא המשיח? אחת ... מכריח אותו לחשוב בהיגיון, ובסופו של דבר מחליש את האשליה שלו באופן טבעי. מה התועלת הרגשית בתסביך משיח או במחלות נפשיות אחרות? אליעד מסביר שלכל הפרעה נפשית יש תועלת רגשית עבור האדם שסובל ממנה. לדוגמה, אדם שחושב שרודפים אחריו (מחלת רדיפה) עשוי להשתמש במחשבה הזו כדי ... הסבל שלו ולהפוך את ההרגל למשהו בשליטה. האם אדם יכול לחשוב שהוא לא המשיח או לא אלוהים ועדיין לסבול מהפרעה נפשית? אליעד מוסיף שלפעמים דווקא המחשבה אני לא המשיח או אני לא אלוהים היא זו שגורמת לסבל נפשי, כי האדם ... ומאוזנת יותר. איך מטפלים בתסביך משיח? האם שימוש במריחואנה גורם להזיות? מה הסיבות לשיגעון גדלות? כיצד חשיבה לוגית מסייעת להפרעות נפשיות? איך מזהים נקודת אמת בהזיות? עישון סמים והפרעות נפשיות, אדם שחושב שהוא המשיח, סכיזופרניה בעקבות שימוש בסמים, הזיות בגלל מריחואנה, פרנויות בגלל מריחואנה, איך לטפל בפסיכוזה? איך לטפל ... המשיח? דלוזיות מגלומניות, מחשבות שווא של גדלות, מחשבות שווא של השפעה, מחשבות שווא גרנדיוזיות, הפרעה דלוזיונלית, הפרעה סכיזואפקטיבית, טיפול בהפרעות נפשיות, טיפול במחלות נפשיות, מחשבות רדיפה, חושב שרודפים אחרי, מחלות נפש, הפרעות אישיות, שימוש בסמים, שיגעון, טיפול במשוגעים, איך לרפא משוגעים? כדורים פסיכיאטרים, איך לטפל במחלות נפש בעקבות שימוש בסמים? הפרעות נפשיות ולימוד תורה, תורת הסוד, לימודי קבלה, סיפורי התנך, שימוש בסמים ולימודי יהדות, מחלות נפש ולימודי יהדות, הפרעות נפשיות ולימודי יהדות
מחלות נפש, הפרעות נפשיות, האם ניתן לרפא מחלות נפש? איך ניתן לרפא את כל מחלות הנפש? איך ניתן לטפל בכל ההפרעות הנפשיות? אבחון הפרעה נפשית, טיפול באישיות גבולית, טיפול בסכיזופרניה, טיפול בפיצול אישיות, מהן מחלות נפש?
מחלות נפש, הפרעות נפשיות, האם ניתן לרפא מחלות נפש? איך ניתן לרפא את כל מחלות הנפש? איך ניתן לטפל בכל ההפרעות הנפשיות? אבחון הפרעה נפשית, טיפול באישיות גבולית, טיפול בסכיזופרניה, טיפול בפיצול אישיות, מהן מחלות נפש?
מחלות נפש, הפרעות נפשיות, האם ניתן לרפא מחלות נפש? איך ניתן לרפא את כל מחלות הנפש? איך ניתן לטפל בכל ההפרעות הנפשיות? אבחון הפרעה נפשית, טיפול באישיות גבולית, טיפול בסכיזופרניה, טיפול בפיצול אישיות, מהן מחלות נפש? האם ניתן לרפא את כל מחלות הנפש? אליעד מתחיל את ההרצאה בשאלה עקרונית: האם אפשר לרפא כל מחלת נפש באופן מוחלט, ללא שימוש בכדורים ותרופות ובלי ... תשובה זו יוסבר במהלך ההרצאה. אליעד מציין כי לא מדובר בקסם, אך יש תהליך אפשרי שבו כל אדם עם הפרעה נפשית, אפילו בעיות חמורות כמו סכיזופרניה או פיצול אישיות, יכול להשתפר ולחזור לתפקוד רגיל אם יתקבל טיפול נכון. הוא מתחיל ... של ילד קטן שמפחד להישאר לבד בחדר בגלל מפלצת דמיונית. במקרה של ילד קטן, לא היינו מגדירים את פחדו כהפרעה נפשית, אך אם אדם מבוגר היה מצהיר על אותו פחד, הוא היה נחשב לחולה נפש. אליעד טוען כי ההבדל בין ילד קטן לבין מבוגר נובע מהמבחן של התפיסה המפותחת: אנו מצפים שמבוגר יחשוב בצורה ... להבין זאת. הוא שואל: מה היה קורה אם למבוגר היה מוח של ילד? ואז, הוא מסביר, היינו מגדירים אותו כחולה נפש. בהמשך, אליעד מבהיר כי כל ההגדרה של חולי נפש מבוססת על השוואה לתפיסה הנורמלית. אם אדם לא חושב כמו רוב האנשים, אם הוא לא מתפקד כמוהם, אנו מגדירים אותו כחולה נפש. כל הסיווגים שנעשים במערכת הרפואית, כמו אבחנה של סכיזופרניה או אוטיזם, מבוססים על העובדה שמישהו לא מתפקד כמו הנורמלי ... במקרים רבים, אנו לא יודעים איך לגרום לאדם לחזור לתפקוד רגיל, ולכן קל לנו להדביק לו את התווית של חולה נפש. אך, הוא טוען, כל אדם, גם אם הוא סובל מהפרעה נפשית, יכול להתפתח ולהפוך לאדם חכם עם תפיסה בריאה. הוא מזכיר כי גם תינוקות מתחילים ללא שום ידע, אך עם ... אליעד מציין שזהו תהליך ארוך ומורכב. הוא מסביר שהתהליך דורש הבנה עמוקה של המוח, איך לתקשר עם אדם שסובל מהפרעה נפשית, ואיך לעזור לו להתפתח באופן טבעי כפי שתינוק מתפתח. אחת השאלות החשובות שעולות במהלך ההרצאה היא איך ניתן לשוחח ... שונה מהנורמל, אך אין זה אומר שאין פתרון. אם נלמד להכיר את המנגנונים של המחשבה וההיגיון הפנימי של אדם חולה נפש, ניתן לעזור לו לפתח את השכל ולהפוך אותו לאדם מתפקד ומחונך. ריפוי הפרעות נפשיות באופן מלא כיצד לפתח יכולת חשיבה והיגיון התמודדות עם ספקות ומחשבות טורדניות שאלת השימוש בכדורים לעומת טיפול עומק מהי ... כל מחלת נפש באופן מוחלט, ללא שימוש בכדורים ותרופות וללא טיפולים פסיכיאטריים? האם באמת קיים פתרון שלם לכל סוגי ההפרעות הנפשיות, בכל מצב ובכל גיל, ואיך יכול להיות שזה הגיוני? כיצד דוגמת הילד הקטן מגלה לנו את הבעיה? שאלה: מה קורה כשילד קטן פוחד לישון לבד בגלל מפלצת דמיונית? תשובה: אין נטייה לקרוא לו חולה נפש, כי הוא עדיין ילד קטן. אם אותו פחד היה מופיע אצל מבוגר, היו אומרים עליו שהוא חולה נפש. שאלה: מדוע ההבדל הזה חשוב? תשובה: כי הוא ממחיש שאצל ילד אנחנו מסבירים לעצמנו שהתפיסה שלו עדיין לא מפותחת, ולכן אין סיבה להגדיר אותו כחולה נפש. לעומת זאת, אצל מבוגר, אותה התנהגות ממש תוביל לאבחנה של הפרעה נפשית, מפני שיש ציפייה שהשכל שלו יתפקד ברמה מסוימת. מהו הקשר בין שכל של ילד לבין הגדרת חולי נפש? שאלה: מה היה קורה אם היה לאדם מבוגר גוף בוגר אבל שכל של ילד? תשובה: היינו מגדירים אותו כמפגר או כחולה נפש בכל מקרה, כי הוא לא חושב באותה רמה שאנשים בוגרים מצופים לחשוב. למעשה, כל הסיווגים של חולה נפש מבוססים על כך שמישהו לא חושב כמו הרוב הנורמלי, או שהוא תקוע ברמת תפיסה של ילד קטן. למה בכלל אנו מגדירים אדם כחולה נפש? שאלה: האם עצם העובדה שאיננו יודעים כיצד להביא אדם מסוים למצב רגיל, הופכת אותו מיד לחולה נפש? תשובה: כן. לעתים, בגלל חוסר הידע שלנו כיצד לפתח את התפיסה של אותו אדם, אנו נותנים לו הגדרה קלינית של חולי נפש. לדוגמה, בספר ה - DSM יש רשימה ארוכה של אבחנות למגוון הפרעות, כמו הפרעת קשב וריכוז, הפרעה אובססיבית וכדומה. ברגע שאיננו יודעים לפתור את הבעיה, אנו מתייגים אותה כהפרעה. האם ניתן לרפא את כל המחלות הנפשיות? שאלה: האם באמת יש דרך לטפל בכל סוג של הפרעה נפשית ולהפוך את האדם לחכם, מתפקד ובעל יכולת להבין את העולם בצורה רגילה? תשובה: כן, לוגית אפשרי להגיע למצב שבו גם חולה נפש כבד, בין אם זה סכיזופרניה, פרנויה או כל הפרעה אחרת, יכול להתפתח מבחינת השכל ממש כמו שתינוק מצליח להתפתח ... בוגר. ההיגיון אומר: אם תינוק שאין לו שום ידיעה מתפתח עם הזמן עד לרמה גבוהה, אז גם אדם שמוגדר חולה נפש יכול, בתיאוריה, לעבור תהליך מקביל ולחזור לרמת תפקוד תקינה ואפילו להפוך לאדם בעל יכולת שכלית גבוהה במיוחד. האם זה ... עובד, כיצד לתקשר עם אותו אדם, וכיצד להעביר אותו תהליכים התפתחותיים שלא קרו אצלו באופן טבעי. כיצד ההיגיון משתלב בהפרעות נפשיות? שאלה: מה המשמעות של היגיון כאשר אדם משוכנע שרודפים אחריו או שהכוכבים בשמיים הם מצלמות שעוקבות אחריו? תשובה: גם אדם שמוגדר חולה נפש פועל לפי היגיון פנימי כלשהו, רק שההיגיון הזה אינו תואם את ההיגיון של הרוב. הוא לא מוותר על כלל החוקים, כי לדוגמה, גם חולה נפש לרוב לא ינסה לעבור דרך קיר או להכניס יד לאש (אלא אם כן יש לו רעיון אחר). איך ניתן להיכנס לראש של אדם חולה נפש? שאלה: מהי הטכניקה המומלצת כדי לעזור למישהו שחושב למשל שהטלוויזיה משדרת על אודותיו או שהכוכבים הם מצלמות? תשובה: הדרך ... נותרת אפשרות לשנות את תפיסתו של האדם. מה המסקנה הסופית? שאלה: כיצד ניתן לסכם את כל הנושא? תשובה: בכל הפרעה נפשית, האדם חושב אחרת מהרוב - לרוב כי התפיסה שלו לא התפתחה כראוי (כמו ילד קטן שלא גדל בפן המחשבתי). ... ולעתים אף להפוך אותו לאדם חכם במיוחד. אין זה פשוט, אבל לוגית זה אפשרי. שיהיה לכולם בריאות נפשית. ריפוי הפרעות נפשיות באופן מלא כיצד לפתח יכולת חשיבה והיגיון התמודדות עם ספקות ומחשבות טורדניות שאלת השימוש בכדורים לעומת טיפול עומק פסיכיאטריה, ... ספר ה DSM, גורמים למחלות נפש, מחלות נפש בעקבות שימוש בסמים, אשפוז פסיכיאטרי, איך מטפלים במחלת נפש? איך מטפלים בהפרעה נפשית? איך מטפלים בהפרעת אישיות? האם אני חולה נפש? איך לעזור לחולה נפש?
פחד ממחלות נפש, פחד להשתגע, פחד להיות חולה נפש, פחד מהפרעת אישיות, אולי אני סכיזופרן? אולי אני פרנואיד? אולי אני חולה נפש? אולי יש לי הפרעת אישיות? אולי יש לי מחלת נפש? אולי אני משוגע? פחד לאבד שליטה, נטייה גנטית למחלות נפש
פחד ממחלות נפש, פחד להשתגע, פחד להיות חולה נפש, פחד מהפרעת אישיות, אולי אני סכיזופרן? אולי אני פרנואיד? אולי אני חולה נפש? אולי יש לי הפרעת אישיות? אולי יש לי מחלת נפש? אולי אני משוגע? פחד לאבד שליטה, נטייה גנטית למחלות נפש
פחד ממחלות נפש, פחד להשתגע, פחד להיות חולה נפש, פחד מהפרעת אישיות, אולי אני סכיזופרן? אולי אני פרנואיד? אולי אני חולה נפש? אולי יש לי הפרעת אישיות? אולי יש לי מחלת נפש? אולי אני משוגע? פחד לאבד שליטה, נטייה גנטית למחלות נפש מהו פחד ממחלות נפש וכיצד הוא מתבטא? פחד ממחלות נפש הוא פחד נפוץ המאופיין במחשבות טורדניות על כך שאדם אולי כבר סובל ממחלת נפש או שהוא עתיד לפתח הפרעה נפשית בעתיד. פחדים מסוג זה יכולים לכלול חששות כמו אולי אני סכיזופרן?, אולי אני פרנואיד?, אולי יש לי הפרעת אישיות?, אולי אני הולך להשתגע ולאבד שליטה על עצמי?. פחד זה מתעורר בעיקר בשל חוסר ידע והבנה לגבי הגורמים והתהליכים שמובילים להפרעות נפשיות. האם הפחד ממחלות נפש מתייחס להווה או לעתיד? קיימים שני סוגים עיקריים של פחד הקשורים למחלות נפש: הסוג הראשון הוא פחד מכך שאתה כבר חולה נפש, למשל החשש אולי אני כבר סכיזופרן או סובל מהפרעת אישיות?. הסוג השני הוא פחד מהעתיד, המתבטא בחששות שאולי בעתיד האדם יתחרפן, יאבד שליטה, יפתח מחלה נפשית כמו סכיזופרניה או הפרעה נפשית קשה אחרת. שני סוגי הפחד האלו נובעים בעיקר מחוסר הבנה של האדם לגבי האופן שבו מתפתחות מחלות נפש ומה ... נמנע. מחלות נפש הן תוצאה של תהליכים נפשיים מסוימים שיש בהם היגיון וחוקיות ברורה. אליעד כהן מדגיש כי לכל מחלות הנפש יש מנגנון ברור שגורם להן להיווצר, ואם מבינים אותו, ניתן להתמודד איתן בצורה יעילה ואף לרפא אותן. לדוגמה, אם ... אליעד אינו שולל שימוש בתרופות, אך הוא מדגיש את קיומם של פתרונות נוספים. איך אפשר להתמודד עם הפחד להיות חולה נפש? אם אדם חושש שהוא כבר חולה נפש, מומלץ לו לבדוק מה בדיוק גורם לפחד זה. לדוגמה, אם הוא חש דיכאון או חרדות, אין זה אומר שהוא בהכרח סובל מהפרעה נפשית חמורה. עליו לבדוק את הלחצים שהוא חווה בחייו ולהתמודד איתם באופן ישיר. אליעד כהן מסביר שאפילו אם האדם אכן סובל מבעיה נפשית, קיימים פתרונות יעילים, ולכן אין באמת סיבה ממשית לפחד כה גדול. לדוגמה, אם מישהו חושב אולי אני סכיזופרן, אליעד ... עלול לפתח מחלת נפש בעתיד, עליו לנסות להבין את הגורמים לפחדים אלו ולבדוק מה הלחצים בחייו, שעלולים להוביל להיווצרות הפרעה נפשית. על ידי התמודדות מוקדמת עם גורמי הלחץ, אפשר למנוע התפרצות של הפרעות נפשיות. המפתח הוא להבין את ההיגיון והחוקיות של היווצרותן של הפרעות נפשיות, וכך להקטין משמעותית את הפחד. האם נטייה גנטית למחלות נפש משמעותה שאהיה חולה? אליעד כהן מדגיש שנטייה גנטית למחלות נפש אינה אומרת בהכרח שהאדם יהיה חולה נפש בפועל. גם אם יש נטייה כזו, אין זו גזירת גורל. אליעד מביא דוגמה לכך שכל בני האדם נולדו ללא ... עם פחדים הנוגעים למחלות נפש, מומלץ ללמוד יותר על הנושא. אליעד כהן מציע לחפש מידע מעמיק על מחלות נפש, הפרעות נפשיות, הפרעות אישיות ועל דרכי הטיפול האפשריות, כולל טיפול ללא תרופות. על ידי הבנת מנגנוני ההיווצרות של הפרעות נפשיות, הפחד יתפוגג, ותהיה לך תחושת ביטחון ושליטה טובה יותר על חייך. מחלות נפש הפרעות נפשיות הפרעת אישיות טיפול במחלות נפש פחד לאבד שליטה אולי אני סכיזופרן? פחד להשתגע מה זה פחד ממחלות נפש ואיך להתמודד איתו? פחד ממחלות נפש הוא פחד נפוץ שיכול לכלול חששות כמו האם יש לאדם מחלת נפש, האם הוא יסבול מהפרעה נפשית או האם יפתח הפרעת אישיות. יש אנשים שמתמודדים עם פחדים כמו: אולי אני סכיזופרן?, אולי אני פרנואיד?, אולי אני חולה נפש?, או אולי יש לי מחלת נפש?. כיצד אפשר להתמודד עם פחדים אלו? האם הפחד ממחלת נפש קשור לעתיד או להווה? יש שני סוגים עיקריים של פחדים כאשר מדובר במחלות נפש: 1. פחד מכך שאתה כבר חולה נפש. 2. פחד מכך שתהפוך לחולה נפש בעתיד (כמו פחד מלקבל סכיזופרניה או מחלת נפש אחרת). הבעיה המרכזית היא חוסר הבנת המנגנונים שמובילים להיווצרות מחלות נפש. ... יכול להחמיר. למשל, אם יש לאדם במשפחה אדם שסובל ממחלת נפש, הוא עלול לחשוב שיש לו נטייה גנטית להתפתח למחלה נפשית, ולכן הפחד יכול להתגבר. אך, מה שחשוב לדעת הוא שלמחלות נפש יש חוקיות מסוימת, ואם מבינים את המנגנון שמוביל ... מבינים את המנגנון שמוביל למצב זה, הם יכולים להתמודד עם זה בצורה יעילה. מה לעשות אם אני פוחד להיות חולה נפש? אם אתה חושש שאתה כבר חולה נפש, כדאי להבין את הסיבות לפחד. למשל, אם אתה מרגיש שאתה נמצא במצב של דיכאון או אם יש לך פחדים קשים, זה לא אומר בהכרח שאתה סובל ממחלה נפשית חמורה. חשוב לבדוק את הלחצים שיש בחיים שלך ולחפש דרכים לטפל בהם. ברוב המקרים, אם יש לך נטייה למצב ... פחדים הנוגעים למחלת נפש או לאובדן שליטה, אפשר להיכנס לאתרים שמספקים מידע על הנושא וללמוד יותר על מחלות נפש והפרעות נפשיות. על ידי לימוד על מנגנוני המחלה, תוכל להתמודד טוב יותר עם הפחדים שלך ולהבין שלא מדובר במשהו שאין לו פתרון. מחלות נפש הפרעות נפשיות הפרעת אישיות טיפול במחלות נפש פחד לאבד שליטה
הפרעות נפשיות איך הן נוצרות, איך נוצרות מחלות נפש? מה יוצר הפרעה נפשית? איך נוצרת הפרעת אישיות גבולית? איך נוצרות הזיות שווא? איך נוצרות מחשבות שווא? איך נוצרות פרנויות? איך לטפל בסכיזופרניה פרנואידית? ממה נובעת מחלת נפש קשה?
הפרעות נפשיות איך הן נוצרות, איך נוצרות מחלות נפש? מה יוצר הפרעה נפשית? איך נוצרת הפרעת אישיות גבולית? איך נוצרות הזיות שווא? איך נוצרות מחשבות שווא? איך נוצרות פרנויות? איך לטפל בסכיזופרניה פרנואידית? ממה נובעת מחלת נפש קשה?
הפרעות נפשיות איך הן נוצרות, איך נוצרות מחלות נפש? מה יוצר הפרעה נפשית? איך נוצרת הפרעת אישיות גבולית? איך נוצרות הזיות שווא? איך נוצרות מחשבות שווא? איך נוצרות פרנויות? איך לטפל בסכיזופרניה פרנואידית? ממה נובעת מחלת נפש קשה? איך נוצרות הפרעות נפשיות ומה עומד מאחוריהן? הפרעות נפשיות נובעות לרוב מכך שאדם חושב שמשהו מסוים קורה בפועל, אף שהוא איננו קורה כלל. הדוגמאות לכך רבות ומגוונות. למשל, ... למעשה במצבים בהם האדם מדמיין שמשהו קיים או מתרחש למרות שאין לזה אחיזה אמיתית במציאות. זה הבסיס שעליו בנויה הפרעה נפשית, הזיות שווא או מחשבות שווא. מה המנגנון שגורם לאדם לפתח הזיות ומחשבות שווא? אליעד כהן מסביר שהמנגנון המרכזי שעומד ... סכיזופרניה פרנואידית, שבה האדם משוכנע שרוצים לפגוע בו או עוקבים אחריו ללא הפסקה. איך פחד קיצוני ורצון חזק יוצרים מחלת נפש קשה? הבסיס של כל מחלת נפש קשה הוא אינטרס פנימי חזק של האדם. כשאדם מפחד בצורה קיצונית שמשהו לא יקרה לו, הוא עלול להפעיל מנגנון ... אותו להאמין ולהצהיר בפומבי את ההפך הגמור ממה שהוא מפחד ממנו, וכך נוצרת ההזיה שהוא המשיח. מה הדרך לטפל במחלות נפש ובהפרעות נפשיות? אליעד כהן מסביר שהטיפול בהפרעות נפשיות צריך להיות מכוון בדיוק לאותו אינטרס או פחד פנימי שיוצר את ההזיה או את ההפרעה הנפשית. כלומר, אם רוצים לעזור לאדם שחושב שעוקבים אחריו, הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להפחית את הפחד שלו מכך ... איננו המשיח. הטיפול צריך להתמקד בחשיפת ההיגיון הפנימי של ההפרעה והחלשת האינטרס או הפחד שמזין אותה. אליעד מדגיש שאין מחלת נפש בעולם שאין לה פתרון, ושתמיד אפשר למצוא את ההיגיון שמסתתר מאחוריה, כדי לעזור לאדם להיחלץ ממנה. איך נוצרות הזיות שווא? טיפול בסכיזופרניה פרנואידית מחשבות שווא - למה זה קורה? איך נוצרת הפרעת אישיות גבולית? ממה נובעת מחלת נפש קשה?
מחלות נפש והפרעות נפשיות, מי המומחה מספר אחד בעולם לטיפול במחלות נפש ולטיפול בהפרעות נפשיות? מי יכול לרפא כל מחלה נפשית? מי יכול לפתור כל הפרעה נפשית? איך ניתן לרפא כל מחלה נפשית? איך ניתן לפתור כל הפרעה נפשית? פסיכיאטריה
מחלות נפש והפרעות נפשיות, מי המומחה מספר אחד בעולם לטיפול במחלות נפש ולטיפול בהפרעות נפשיות? מי יכול לרפא כל מחלה נפשית? מי יכול לפתור כל הפרעה נפשית? איך ניתן לרפא כל מחלה נפשית? איך ניתן לפתור כל הפרעה נפשית? פסיכיאטריה
מחלות נפש והפרעות נפשיות, מי המומחה מספר אחד בעולם לטיפול במחלות נפש ולטיפול בהפרעות נפשיות? מי יכול לרפא כל מחלה נפשית? מי יכול לפתור כל הפרעה נפשית? איך ניתן לרפא כל מחלה נפשית? איך ניתן לפתור כל הפרעה נפשית? פסיכיאטריה מהו האתגר האמיתי בטיפול בהפרעות נפשיות קשות? ההרצאה מתארת את הדרך בה ניתן להעריך את המומחיות של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, כמו פסיכיאטרים ופסיכולוגים, ואת הדרך בה ניתן להתמודד עם הפרעות נפשיות קשות ביותר. אליעד כהן מציע מבחן אמיתי לבחון אם אדם אכן מומחה בתחום - אתגר הטיפול באנשים עם הפרעות נפשיות קשות, כמו סכיזופרניה, פרנויה, פסיכופתיה והפרעות אישיות קשות. המבחן האמיתי עבור מומחה בנפש האדם, טוען אליעד, הוא היכולת לטפל במטופל שסובל ממחשבות והזיות שלא ניתנות להבנה ... לבדוק אם אדם אכן מבין בנפש האדם לעומק, יש להציג לו את האתגר הגדול ביותר - טיפול באדם הסובל מההפרעה הנפשית הקשה ביותר. אם אדם טוען שהוא המומחה ביותר בתחום, הוא צריך להתמודד עם אנשים שמחשבותיהם והזיותיהם אינן הגיוניות בעיניי ... כזה ולהחזיר אותו למצב נורמלי, זהו מבחן למומחיותו האמיתית. למה טיפול במצבים קשים כל כך חשוב? הסיבה לכך שטיפול בהפרעות נפשיות קשות נחשב לאתגר הכי קשה בתחום בריאות הנפש היא שבני אדם אלו אינם משתמשים בהיגיון רגיל. כאשר אדם אומר ... המשוגע, מבלי להיסחף לתוך המחשבות או ההזיות שהוא עובר, הוא אתגר עצום שמצריך מומחיות אמיתית. האם באמת ניתן לטפל בהפרעות נפשיות קשות? אליעד טוען כי כן, יש דרך לעזור גם לאנשים שנמצאים במצב קשה מאוד מבחינה נפשית. מדובר לא בקסם ... את המחשבות של המטופל ולכן לא מצליחים להעניק לו את העזרה שהוא זקוק לה. האם באמת יש פתרון לכל הפרעה נפשית? לסיום, אליעד מציין כי כל הפרעה נפשית ניתנת לטיפול, אם כי לא מדובר בפתרון קסם. עם זאת, אם יש למטפל הבנה עמוקה של כל שורשי המחשבה וההפרעות הנפשיות, יש סיכוי אמיתי לשנות את מצבו של המטופל ולחזור איתו למצב נורמלי. איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות? טיפול לפסיכיאטרים הפרעות נפשיות והבנתן לעומק שיטות טיפול בחולי נפש קשים איך אפשר לבדוק אם מישהו באמת הכי חכם בתחומו? שאלה: מה עושים ... תשובה: ההצעה היא לבחון אותם מול האתגר הקשה ביותר בנפש האדם, שהוא לטפל באנשים המשוגעים ביותר, או באלה עם ההפרעות הנפשיות הכי קשות: סכיזופרניה, פרנויה, פסיכופתיה, הפרעת אישיות גבולית, פרנואידית, שמיעת קולות ועוד. אם אותו מומחה מסוגל להתמודד עם הבן ... שהוא תרנגול? תשובה: ההסבר אומר שאדם שמחפש את האמת עד הסוף מוכרח לחקור את כל האפשרויות המחשבתיות, כולל כל הפרעות הנפש המוכרות והלא מוכרות. עליו לומר לעצמו: אולי באמת אני תרנגול, אולי באמת רודפים אחריי, אולי יש זאבים שאינני רואה, ... לגמרי? תשובה: לפי הטקסט, התשובה היא כן, בתנאי שיש למטפל הבנה עמוקה ואמיתית של כל שורשי המחשבה ושל כל הפרעות הנפש. לא מדובר בפתרון מהיר וקסום. מדובר בדרך שדורשת הבנה מקיפה והיצמדות לאמת. נטען שזו דרך אפשרית וניתן להגיע לתוצאות ... לגבי שיפור בריאות הנפש וההתמודדות עם הפרעות? שאלה: אם כן, מה המסר הסופי למי שרוצה להבין איך להתמודד עם הפרעות נפש, שיגעונות, דיכאון, חרדות ועוד? תשובה: המסר הוא שכל הפרעה נפשית ניתנת לטיפול, גם אם נחשבת החמורה ביותר. אבל כדי לעשות זאת באמת, יש צורך בהבנה עמוקה והיצמדות לאמת. אין ... ידע תיאורטי, אלא תהליך שבו החכם עצמו עבר והתמודד עם כל הרעיונות, ככה הוא מבין ומחוסן מפני אותם שיגעונות. הפרעות נפשיות והבנתן לעומק שיטות טיפול בחולי נפש קשים הסיפור על ההינדיק ורבי נחמן משמעות של חיפוש האמת עד הקצה איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות? מחלת הרדיפה, רודפים אחרי, חושב שאני המשיח, ריבוי אישיות, דה פרסונליזציה, יחסי מטופל מטפל, יחסי מטפל מטופל, השפעת המטופל ... מטופלים של אליעד כהן, טיפול אצל אליעד כהן, מהי שיטת הטיפול של אליעד כהן? אבחון פסיכיאטרי, אבחון פסיכולוגי, אבחון הפרעות נפשיות, מה ההגדרה של חולה נפש? מה ההגדרה של משוגע? מה הופך משוגע למשוגע? חיפוש האמת ושיגעון, להשתגע בחיפוש האמת, ... פסיכולוג מומלץ, הדרך לחוכמה עוברת דרך השיגעון, בן מלך שחשב שהוא תרנגול, בן מלך שהשתגע, תרופה למחלות נפש, תרופה להפרעות נפשיות, מי המומחה מספר אחד בעולם לטיפול בכל מחלות הנפש ולטיפול בכל ההפרעות הנפשיות? מי יכול לפתור כל מחלה נפשית? מי יכול לרפא כל הפרעה נפשית? איך אליעד כהן כל כך חכם? מאיפה השכל של אליעד כהן? פסיכולוגיה, מי הכי מומחה בעולם? מומחה עולמי לבריאות הנפש, מומחה עולמי לנפש האדם, מחלות נפש קשות, הפרעות נפשיות קשות, פיצול אישיות, שיגעון גדלות, תרופות למחלות נפש, תרופות להפרעות נפשיות, הפרעה נפשית גבולית, הפרעות נפשיות אצל ילדים, הפרעה נפשית אצל מבוגרים, התפתחות הפרעה נפשית, הזיות, פרנויות, סכיזופרניה, הפרעה נפשית פסיכוטית, הפרעה נפשית קלה, הפרעה נפשית קשה, הפרעות נפשיות נפוצות, הפרעות נפשיות מוזרות, הפרעות נפשיות אישיות, גורמים להפרעות נפשיות, הפרעות נפשיות וגאונות, הפרעה נפשית דו קוטבית, הפרעה נפשית דרכי טיפול, הפרעה נפשית מאניה דיפרסיה, הפרעות נפשיות והתנהגותיות, הפרעות נפשיות ומיניות, הפרעות נפשיות והתנהגותיות כתוצאה משימוש בחומרים פסיכואקטיביים, איזה הפרעות נפשיות יש? הפרעה נפשית כפייתית, הפרעות נפשיות נדירות, הפרעות נפשיות פסיכוטיות, הפרעה נפשית פרנואידית, מחלת נפש גבולית, מחלות נפש אצל ילדים, מחלת נפש אצל מבוגרים, התפתחות מחלת נפש, מחלת נפש פסיכוטית, מחלת ...
איך לרפא כל מחלה נפשית? איך לרפא כל הפרעה נפשית? 100 אחוז פתרון לכל ההפרעות הנפשיות, 100 אחוז טיפול בכל מחלת נפש, 100 אחוז טיפול בסכיזופרניה, 100 אחוז פתרון להפרעת אישיות, איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות?
איך לרפא כל מחלה נפשית? איך לרפא כל הפרעה נפשית? 100 אחוז פתרון לכל ההפרעות הנפשיות, 100 אחוז טיפול בכל מחלת נפש, 100 אחוז טיפול בסכיזופרניה, 100 אחוז פתרון להפרעת אישיות, איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות?
איך לרפא כל מחלה נפשית? איך לרפא כל הפרעה נפשית? 100 אחוז פתרון לכל ההפרעות הנפשיות, 100 אחוז טיפול בכל מחלת נפש, 100 אחוז טיפול בסכיזופרניה, 100 אחוז פתרון להפרעת אישיות, איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות? איך ניתן לרפא כל מחלה נפשית? אליעד כהן מציע שיטה שבה ניתן לרפא כל מחלה נפשית, ללא יוצא מן הכלל, תוך כדי שיפור חשיבתו ההגיונית של האדם הסובל מההפרעה. גישתו מבוססת על ההנחה שההפרעה הנפשית נובעת מחוסר בהיגיון או מהשגת תובנות לא נכונות שגורמות לאדם לחוות מציאות distorted. הדרך לרפא את המחלות הנפשיות היא ... בין אם מדובר בסכיזופרניה, דיכאון או חרדה, הוא חוסר בהיגיון או חשיבה לא מסודרת. אליעד מציין, כי אדם עם הפרעה נפשית יכול לחוות רעיונות לא הגיוניים, כמו פחד מחוצנים או מחשבות שווא אחרות, אך בסופו של דבר מדובר במצבים של ... מהמקרים על פי אליעד, השיטה הזו תצליח ב - 100% מהמקרים ולא ב - 99% בלבד. כל אדם הסובל מהפרעה נפשית לא יכול לחשוב בהיגיון מלא ולכן הוא סובל מההפרעה. הדרך להחזיר לו את היכולת לחשוב בהיגיון היא פשוטה - ... את מצבו הנפשי. החשיבה ההגיונית ותהליך הריפוי כדי להגיע להחלמה מלאה, האלמנט החשוב ביותר הוא תהליך שבו האדם הסובל מההפרעה נפשית ישתמש בהיגיון בשיחה רגועה. אליעד מציין שחשוב לדבר עם האדם על נושאים נייטרליים, כמו ספורט או משימות יומיומיות, כאלה ... שבאמצעות שיחה נוחה והדרגתית, המטופל יכול לחזור למצב של איזון נפשי תוך זמן קצר. ההיגיון שבבסיס השיטה המטופל הסובל מההפרעה הנפשית פועל על פי היגיון אחר. לדוגמה, אדם הסובל מהפרנויה וחש שחוצנים רודפים אחריו יכול לשאול את עצמו אם זה ... חכם ומאוזן נפשית לסיום, אליעד מדגיש כי כל אחד יכול ללמוד לחשוב בהיגיון ולסייע לאנשים אחרים לרפא את עצמם מהפרעות נפשיות. השיטה שלו מבוססת על העובדה שההיגיון הוא המפתח לכל ריפוי, ואם אדם יפתח את יכולות ההיגיון שלו ויתמקד בהם, הוא יוכל לעזור גם לאחרים להתמודד עם ההפרעות הנפשיות שלהם ולהגיע לאיזון נפשי אמיתי. איך לרפא סכיזופרניה? מומחה לבריאות הנפש איך לפתח חשיבה לוגית? שיטות לריפוי עצמי בכל תחום נפשי הקשר בין חיפוש אמת לבין פיתוח חוסן נפשי השאלה המרכזית: כיצד להפוך כל אדם הסובל מכל הפרעה נפשית לאדם חכם לפחות כמו אדם נורמלי, ואולי אף יותר? האם באמת קיימת דרך פשוטה וישירה שיכולה להפוך כל אדם, ... כדי לסייע לו, צריך קודם כל לחזק בתוכו את יכולת החשיבה ההגיונית. מדוע דווקא ההיגיון הוא התרופה האמיתית לכל הפרעה נפשית? ישנה שאלה מתבקשת: מדוע לא לנסות, במקום לדבר על היגיון, לדבר ישירות על השיגעון? למשל, אדם בטוח שרודפים אחריו ... נטען שזה עובד ב - 100 אחוז מהמקרים ולא ב - 99 אחוזים. כלומר, כל אדם בעולם שיש לו הפרעה נפשית, הסיבה להפרעה נעוצה באיזשהו היעדר של חשיבה הגיונית, וכאשר מחזקים את החשיבה ההגיונית הזו, ההפרעה תיעלם. מדוע נטען שזה ... שום רעיון דמיוני, זה אומר שיש לו יכולת חשיבה הגיונית גבוהה במיוחד. אדם כזה יכול להתחבר לכל מי שחווה הפרעה נפשית (כי הוא כבר מכיר את הכיוונים האלה), מבלי להיסחף אל השיגעון. הבעיה של מטפלים רבים: חוסר יכולת אמיתית להכיל ... המעשי: לשפוך שכל לראשו של המטופל דרך נושאים נטולי קונפליקט כל הסיכום חוזר לנקודת המוצא: כדי לרפא אדם הסובל מהפרעה נפשית, מדיכאון, מחרדה או משיגעון, לא חייבים לרוץ ולהתפלמס על המחשבה הדמיונית שעליה הוא נשען. עדיף להתחיל באמצעות שיח הגיוני ... נפשי איך לרפא סכיזופרניה? מומחה לבריאות הנפש, מומחה לנפש האדם, מי המומחה מספר אחד בעולם לטיפול במחלות נפש ולטיפול בהפרעות נפשיות? מי יכול לרפא כל מחלה נפשית? מי יכול לפתור כל הפרעה נפשית? איך ניתן לרפא כל מחלה נפשית? איך ניתן לפתור כל הפרעה נפשית, תרופה לכל הפרעה נפשית, אבחון עצמי של הפרעות נפשיות, טיפול בפוביות, טיפול במחשבות שווא של רדיפה, מומחה לטיפול בהפרעות אישיות, 100 הצלחה, טיפול בפאניקה, טיפול במחלות נפש אצל ילדים, תרופות נפשיות, טיפול בהפרעה בי פולארית, אבחון הפרעות נפשיות, להיכנס לשכל של חולה נפש, טיפול בחרדה מוכללת, תרופות להפרעה נפשית, לחפש את האמת ולהשתגע, מדינה של עשירות, האם אני באמת חכם? מומחה לטיפול בהפרעות התנהגות, טיפול בהפרעת דחק פוסט ... ההיגיון של השיגעון, השפעת המטופל על המטפל, גנטיקה נפשית, טיפול במחלות נפש מיניות, לחשוב כמו סכיזופרן, טיפול בפרנויה, מומחה להפרעה נפשית, טיפול בשיגעון גדלות, תרופות למחלה נפשית, טיפול במחלות נפש מוזרות, טיפול בדיכאון, שיטות לטיפול בהפרעת אישיות, תרופות להפרעת אישיות, ... אישיות? איך לטפל בהפרעות נפשיות? החכם הכי גדול בעולם, טיפול בהזיות שמיעה, איך נוצרת סכיזופרניה? מאה אחוז שכל, תרופות להפרעות אישיות, מסוכן לטפל באחרים, תרופות פסיכיאטריות, על מה לדבר עם משוגע? מה זה מאה אחוז שכל? מחלת נפש גנטיקה, להיכנס לנעליים, איך לטפל בהפרעה נפשית? טיפול במחלת הרדיפה, מומחה לטיפול במחלה נפשית, איך נוצרות הפרעות אישיות? מאיפה השכל של אליעד כהן? טיפול בהפרעה דו קוטבית, איך לרפא הפרעת אישיות? איך לרפא הפרעות התנהגות? חכם יותר ממשוגעים, טיפול בהפרעות הדיכאוניות, תרופה להפרעה נפשית, טיפול פסיכולוגי, האם אני חושב חיובי? איך לטפל בהפרעות התנהגות? טיפול בהפרעה נפשית, לדבר עם בעל הפרעת אישיות, מחלות נפש גנטיקה, מבוא לטיפול במחלות נפש, המשוגע הכי גדול בעולם, טיפול בפסיכוזות, לדבר עם משוגע בהיגיון, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול ב PTSD, תרופה להפרעות אישיות, להיות חולה נפש, טיפול בהפרעת זהות דיסוציאטיבית, טיפול בהיפוכונדריה, תרופה למחלה נפשית, טיפול בהפרעות חרדה, טיפול בנוירוזות, מומחה להפרעות אישיות, איך חושב משוגע? להשתגע ולחפש את האמת, טיפול בהפרעת אישיות, איך לטפל במחלה נפשית? טיפול בהפרעות הקשורות למצב רוח, טיפול בהפרעות אישיות, טיפול בהפרעות התנהגות, כמה אתה חכם? טיפול פסיכיאטרי, לחשוב כמו משוגע, טיפול במחלת נפש דו קוטבית, טיפול במחשבות שווא, ... במחשבות שווא פארנואידיות, שיטות לטיפול בהפרעות נפשיות, טיפול בפיצול אישיות, מבוא לטיפול בהפרעת אישיות, טיפול בדיכאון קליני, מומחה לטיפול בהפרעה נפשית, פסיכולוגיה, טיפול בהפרעה סכיזו אפקטיבית, אומץ לטפל במשוגעים, טיפול בהפרעה דלוזיונית, איך נוצרות מחלות נפש? איך נוצרת הפרעה נפשית? סכנה לטפל באחרים, איך לטפל במחלות נפש? איך לרפא הפרעה נפשית? תרופות להפרעת התנהגות, טיפול בהפרעה דיסוציאטיבית, שיטות לטיפול בהפרעות התנהגות, השפעת המטפל על המטופל, מבוא לטיפול בהפרעות התנהגות, מה זה חכם אמיתי? איך לטפל בהפרעת התנהגות? איך לטפל בהפרעות אישיות? טיפול במחלה נפשית, טיפול במאניה דיפרסיה, טיפול בדיסתימיה, טיפול בהתאבדות, להיות סכיזופרן, מומחה לטיפול בהפרעת התנהגות, פסיכיאטריה, טיפול בהפרעת ... של מורה רוחני, מחלות נפש בחיפוש האמת, טיפול בהפרעות הסתגלות, שיטות לטיפול בהפרעת התנהגות, טיפול בהפרעות תפקוד, שיטות לטיפול בהפרעות אישיות, האיש הכי חכם בעולם, מי הכי חכם בעולם? איך נוצרות הפרעות התנהגות? טיפול בחרדה חברתית, יחסי מטופל מטפל, טיפול ... כהן הכי חכם בעולם, תרופות להפרעות נפשיות, מומחה להפרעות נפשיות, כמה שכל יש לי? טיפול בפסיכוזות פרנואידיות, מבוא לטיפול בהפרעות אישיות, טיפול במחלות נפש קשות, טיפול בהתקפי זעם, מומחה להפרעת התנהגות, טיפול במחלות נפש גנטיות, אולי מחלת הנפש היא האמת? איך לרפא הפרעות אישיות? מבוא לטיפול בהפרעה נפשית, לדבר עם סכיזופרן, שיטות לטיפול במחלות נפש, איך נוצרת מחלה נפשית? איך חושב סכיזופרן? טיפול בהפרעות בספקטרום הסכיזופרני, מבוא ... טיפול במחלות נפש נפוצות, מעשה משבעת הקבצנים, מומחה לטיפול בהפרעות נפשיות, טיפול בהתמכרות לסמים, טיפול בדה פרסונליזציה, שיטות לטיפול בהפרעה נפשית, תרופות למחלות נפש, איך לטפל במחלת נפש?
שיגעון גדלות, תסביך משיח, חושב שהוא המשיח, מגלומניה, מאניה דיפרסיה, מחלת הרדיפה, סכיזופרניה, שומע קולות, הפרעת אישיות, חושב שאני המשיח, שיגעון גדלות, תסביך אלוהים, מגלומניה, שימוש במריחואנה, חלק 2
שיגעון גדלות, תסביך משיח, חושב שהוא המשיח, מגלומניה, מאניה דיפרסיה, מחלת הרדיפה, סכיזופרניה, שומע קולות, הפרעת אישיות, חושב שאני המשיח, שיגעון גדלות, תסביך אלוהים, מגלומניה, שימוש במריחואנה, חלק 2 איך להתמודד עם אדם שחושב שהוא המשיח בעקבות שימוש במריחואנה? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו על מקרים שבהם אנשים סובלים מהפרעות נפשיות כמו שיגעון גדלות, תסביך משיח, סכיזופרניה או דלוזיות, בעקבות שימוש במריחואנה וסמים אחרים. הוא נותן דגש מיוחד לדוגמה של ... האמונה שלו. איך לטפל באדם שחושב שהוא המשיח? האם שימוש במריחואנה יכול לגרום לסכיזופרניה? מה הקשר בין לימודי קבלה להפרעות נפשיות? איך להתמודד עם דלוזיות מגלומניות? איך לטפל בסכיזופרניה שנגרמה בעקבות שימוש בסמים? עישון סמים והפרעות נפשיות, אדם שחושב שהוא המשיח, סכיזופרניה בעקבות שימוש בסמים, הזיות בגלל מריחואנה, פרנויות בגלל מריחואנה, איך לטפל בפסיכוזה? איך לטפל ... המשיח? דלוזיות מגלומניות, מחשבות שווא של גדלות, מחשבות שווא של השפעה, מחשבות שווא גרנדיוזיות, הפרעה דלוזיונלית, הפרעה סכיזואפקטיבית, טיפול בהפרעות נפשיות, טיפול במחלות נפשיות, מחשבות רדיפה, חושב שרודפים אחרי, מחלות נפש, הפרעות אישיות, שימוש בסמים, שיגעון, טיפול במשוגעים, איך לרפא משוגעים? כדורים פסיכיאטרים, איך לטפל במחלות נפש בעקבות שימוש בסמים? הפרעות נפשיות ולימוד תורה, תורת הסוד, לימודי קבלה, סיפורי התנך, שימוש בסמים ולימודי יהדות, מחלות נפש ולימודי יהדות, הפרעות נפשיות ולימודי יהדות
מחלות נפש גנטיקה ותורשה, בריאות הנפש והקשר הגנטי, מחלות נפש גנטיות, מחלות נפש תורשתיות, גנטיקה של הפרעות נפשיות, תורשתיות של הפרעות נפשיות, מחלות נפש במשפחה, סכיזופרניה גנטית, חרדה גנטית, דיכאון גנטי, הפרעה נפשית תורשתית
מחלות נפש גנטיקה ותורשה, בריאות הנפש והקשר הגנטי, מחלות נפש גנטיות, מחלות נפש תורשתיות, גנטיקה של הפרעות נפשיות, תורשתיות של הפרעות נפשיות, מחלות נפש במשפחה, סכיזופרניה גנטית, חרדה גנטית, דיכאון גנטי, הפרעה נפשית תורשתית
מחלות נפש גנטיקה ותורשה, בריאות הנפש והקשר הגנטי, מחלות נפש גנטיות, מחלות נפש תורשתיות, גנטיקה של הפרעות נפשיות, תורשתיות של הפרעות נפשיות, מחלות נפש במשפחה, סכיזופרניה גנטית, חרדה גנטית, דיכאון גנטי, הפרעה נפשית תורשתית האם מחלות נפש הן גנטיות או תורשתיות? השאלה האם מחלות נפש הן גנטיות או תורשתיות מעסיקה רבים, והתשובה ... חשיבה ייחודית גורמת לו לאושר, הוא ייחשב לאדם מוצלח. אך אם מחשבותיו פוגעות בו או בסובלים ממנו, הוא יקוטלג כחולה נפש. באופן עקרוני, לכל הפרעה נפשית יש היגיון כלשהו מאחוריה, גם אם היא נתפסת כבלתי רציונלית. הבעיה היא שכאשר אנשי מקצוע מתקשים להסביר ולפתור בעיות ... הוא, יטען כי מדובר כנראה בגורם תורשתי. גם אם לא מוצאים קרוב משפחה מאובחן, יטענו שייתכן שלקרוב מסוים הייתה הפרעה נפשית שלא אובחנה, וכך ימשיכו להחזיק בתיאוריה הגנטית. אולם, האם זה בהכרח נכון? לא בהכרח. העובדה שאנשים עם הפרעות נפשיות נמצאים באותה משפחה אינה בהכרח מעידה על קשר גנטי. השפעת הסביבה על הפרעות נפשיות הסביבה שבה גדל אדם משחקת תפקיד חשוב בהשפעה על בריאותו הנפשית. לדוגמה, ילד שגדל בבית שבו הורה סובל מהפרעה נפשית, עשוי לאמץ את דפוסי החשיבה של אותו הורה. הסביבה המשפחתית, ההתנהגויות, דפוסי הדיבור והאמונות הביתיות מעצבים את תפיסת עולמו של הילד, ולכן אין זה מפתיע אם הוא יפתח דפוסים דומים שיכולים להוביל להפרעות נפשיות. זה לא בהכרח קשור לגנים, אלא להשפעה סביבתית. האם גנטיקה מחייבת הפרעה נפשית? לא, גנטיקה אינה מחייבת אדם להיות חולה נפש. כל אדם יכול להיות בריא נפשית, גם אם יש לו רקע גנטי שמעיד על נטייה למחלה נפשית. כל אדם ... מחויבות להישאר אצל אף אדם. אין שום מרכיב תורשתי שמחייב דיכאון, חרדות, סכיזופרניה או כל מחלת נפש אחרת. לכל הפרעה נפשית יש פתרון, ולכל אדם יש אפשרות להבריא לחלוטין אם יקבל את ההכוונה הנכונה. גנטיקה אינה גזירת גורל, וכל אחד יכול לשנות את מצבו הנפשי באמצעות הבנה מעמיקה של עצמו ושל דרך החשיבה שלו. הורים חולי נפש גנטיקה ומחלות נפש תורשה ומחלות נפש מחלות נפש במשפחה סכיזופרניה גנטית הפרעה נפשית תורשתית האם מחלות נפש הן גנטיות או תורשתיות? השאלה האם מחלות נפש הן תורשתיות או גנטיות מעסיקה רבים, והתשובה ... החשיבה הייחודית גורמת לו לאושר, הוא ייחשב לאדם מוצלח. אך אם מחשבותיו פוגעות בו או בסובבים אותו, הוא יקוטלג כחולה נפש. באופן עקרוני, לכל הפרעה נפשית יש היגיון כלשהו מאחוריה, גם אם היא נתפסת כבלתי רציונלית. אך אנשי המקצוע מתקשים להסביר ולפתור בעיות כאלה בצורה ... ולכן גם אינם מסוגלים להבין במלואם את הלך הרוח של אדם אחר. מאחר שהם אינם מסוגלים להציע פתרון אמיתי לבעיות נפשיות, רבים מהם נוקטים בגישה שאומרת זה גנטי או זה תורשתי - מה שלמעשה מסיר מהם אחריות ומונע מהם לחפש ... כך, המסקנה תהיה שכנראה מדובר בגורם תורשתי. גם אם לא מוצאים קרוב משפחה מאובחן, יטענו שייתכן שלקרוב מסוים הייתה הפרעה נפשית שלא אובחנה, וכך ימשיכו להחזיק בתיאוריה הגנטית. אך האם זה באמת נכון? לא בהכרח. העובדה שאנשים עם הפרעות נפשיות נמצאים באותה משפחה אינה בהכרח מעידה על קשר גנטי. מחלות נפש לא נובעות מגנים, אלא מצורת חשיבה לא בריאה. ... אם גדל בבית שבו היו דפוסי חשיבה לא בריאים, סביר להניח שגם אצלו יתפתחו דפוסים דומים. השפעת הסביבה על הפרעות נפשיות אם ילד גדל בבית שבו יש הורה עם הפרעה נפשית, הוא עשוי להסתגל לאופן החשיבה של אותו הורה. ההתנהגויות, דפוסי הדיבור והאמונות בבית מעצבים את תפיסת עולמו, ולכן אין זה מפתיע אם יפנים דפוסי חשיבה שמובילים להתפתחות של בעיות נפשיות. זה לא קשור לגנים, אלא להשפעה סביבתית. ניתן לראות זאת גם בכיוון ההפוך: אם ניקח ילד ללא כל רקע משפחתי של מחלות נפש, אך נגדל אותו בתוך סביבה שאינה בריאה נפשית, יש סיכוי גבוה שהוא יפתח בעיות נפשיות. לעומת זאת, גם אם אדם נולד למשפחה עם היסטוריה של מחלות נפש, אך גדל בסביבה תומכת וחיובית, הוא יכול להימנע מכך לחלוטין. האם גנטיקה מחייבת הפרעה נפשית? אין שום גנטיקה שמחייבת אדם להיות חולה נפש. לא משנה מה הרקע הגנטי, כל אדם יכול להיות בריא לחלוטין מבחינה נפשית אם יקבל את הכלים המתאימים לחשיבה ... מחויבות להישאר אצל אף אדם. אין שום מרכיב תורשתי שמחייב דיכאון, חרדות, סכיזופרניה או כל מחלת נפש אחרת. לכל הפרעה נפשית יש פתרון, ולכל אדם יש אפשרות להבריא לחלוטין אם יקבל את ההכוונה הנכונה. גנטיקה אינה גזירת גורל, וכל אחד ... את מצבו הנפשי באמצעות הבנה מעמיקה של עצמו ושל דרך החשיבה שלו. האם מחלות נפש הן גנטיות? איך נוצרת הפרעה נפשית? מהם הגורמים למחלות נפש? כיצד ניתן לרפא הפרעות נפשיות? האם אפשר לטפל בבעיות נפשיות ללא תרופות? איך משפיעה הסביבה על בריאות נפשית? הורים חולי נפש, גנטיקה ומחלות נפש, תורשה ומחלות נפש, מחלת נפש במשפחה, ילדים להורים חולי נפש, הורה חולה נפש, סיבות להתפתחות סכיזופרניה, סכיזופרניה תורשה, סכיזופרניה וגנטיקה, מחלות נפש משפחתיות, מחלת נפש ומשפחה, בריאות הנפש וגנטיקה, בריאות הנפש ותורשה, ... האם מחלת נפש היא גנטית? האם חרדה היא תורשתית? האם סכיזופרניה היא גנטית? האם מאניה דיפרסיה היא תורשתית? האם הפרעה נפשית היא גנטית? מחוננות, האם דיכאון הוא גנטי? האם סכיזופרניה גנטית? האם דיכאון זה גנטי? האם חרדות זה גנטי? סכיזופרניה ... תורשתי? האם מחוננות זה תורשתי? האם מאניה דיפרסיה זה תורשתי? האם מחלות נפש תורשתיות? האם מחלות נפש גנטיות? האם הפרעות נפשיות תורשתיות? האם הפרעות נפשיות גנטיות? האם מחלות נפש עוברות בתורשה? האם מחלות נפשיות עוברות בתורשה? מחלת נפש גנטיקה, מחלת נפש תורשה, מחלת נפש ... נפש תורשה, מחלות נפש תורשתיות, מחלות נפש גנטיות, האם מחלות נפש הן תורשתיות? פסיכיאטריה וגנטיקה, פסיכיאטריה ותורשה, האם למחלות ולהפרעות נפשיות יש השפעה גנטית? האם למחלות ולהפרעות נפשיות יש השפעה תורשתית? גנטיקה ובריאות הנפש, האם זה גנטי? האם זה תורשתי? האם זה עובר בתורשה? האם זה עובר בגנטיקה? האם הפרעות נפשיות עוברות בגנטיקה? הפרעות נפשיות וגנטיקה, הפרעות נפשיות ותורשה, תורשה ובריאות הנפש, מחלות גנטיות, מחלות תורשתיות, מחלות נפש בדיקה גנטית, גנים של מחלות נפש, האם הפרעות נפשיות עוברות בתורשה? האם יש מחלת נפש תורשתית?
חולה נפש, האם יש לי מחלת נפש? האם אני חולה נפש? האם יש לי הפרעה נפשית? האם יש לי הפרעת אישיות? מהי מחלת נפש? מהי הפרעה נפשית? האם לטפל בהפרעה נפשית? האם לטפל במחלת נפש? איך נוצרת הפרעה נפשית? איך נוצרת מחלת נפש?
חולה נפש, האם יש לי מחלת נפש? האם אני חולה נפש? האם יש לי הפרעה נפשית? האם יש לי הפרעת אישיות? מהי מחלת נפש? מהי הפרעה נפשית? האם לטפל בהפרעה נפשית? האם לטפל במחלת נפש? איך נוצרת הפרעה נפשית? איך נוצרת מחלת נפש?
חולה נפש, האם יש לי מחלת נפש? האם אני חולה נפש? האם יש לי הפרעה נפשית? האם יש לי הפרעת אישיות? מהי מחלת נפש? מהי הפרעה נפשית? האם לטפל בהפרעה נפשית? האם לטפל במחלת נפש? איך נוצרת הפרעה נפשית? איך נוצרת מחלת נפש? מהי מחלת נפש ואיך מאבחנים אותה? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בנושא של מחלות נפש והאם יש לנו מחלת נפש. הוא פותח את דבריו בכך שחשוב להבין שמחלת נפש היא לא משהו אובייקטיבי שניתן להגדיר אותו בצורה מוחלטת. מדובר בהגדרה שמבוססת על האופן שבו אדם חושב ומתפקד ביחס לסביבה שלו. ההגדרה המרכזית שמסביר אליעד כהן היא שחשיבה לא הגיונית יכולה להוות סימן למחלת נפש. לדוגמה, אם אדם חושב בצורה שונה ממה שחשוב או מקובל בחברה, ואם זה מפריע לו לתפקוד האישי או לסביבה, אז ניתן להחשיב את זה כמחלת נפש. אם אדם רואה את העולם בצורה שונה, מפחד יותר מאחרים או יש לו תחושות חריגות שגורמות לו קושי בתפקוד, אז החשיבה הלא הגיונית שלו יכולה להיות סימן למחלת נפש. אליעד כהן נותן דוגמה לאדם שיש לו חבר דמיוני, והוא מדבר איתו ומפחד ממנו. אם הדבר הזה מפריע לו, ייתכן שזה יכול להיחשב כהפרעה נפשית. אם יש יותר אנשים שמאמינים באותו הדבר, אז לא מדובר בהפרעה נפשית, אלא בדבר מקובל בחברה, כמו האמונה באלוהים. כלומר, אם הרבה אנשים מאמינים במשהו, גם אם זה מפריע לתפקוד, זה לא ייחשב כמחלת נפש, אלא כחלק מהנורמה החברתית. לסיכום, אליעד כהן טוען שמה שחשוב להבין הוא שמחלת נפש היא עניין של הגדרה. כלומר, לא מדובר במשהו אובייקטיבי אלא במשהו שמבוסס על הקשר בין האדם לסביבה שלו. אם אתה מרגיש שמשהו מציק לך או מפריע לך בתפקוד, כדאי לטפל בזה, אך לא בהכרח מדובר במחלת נפש במובן של אובייקטיביות רפואית. איך מאבחנים את עצמך כשיש לך מחשבות מטרידות? אם אתה שואל את עצמך אם יש לך מחלת נפש, זה יכול להעיד על כך שמשהו מפריע לך. כל מחשבה לא הגיונית יכולה להפוך למחלת נפש אם היא משפיעה על התפקוד שלך. אליעד כהן מסביר שכל מחלת נפש יכולה להיעלם מעצמה, ואם יש לך מחשבה שמציקה לך, כדאי לטפל בה לפני שהיא הופכת לבעיה חמורה יותר. לדבריו, מחלת נפש היא לא בהכרח מצב קבוע או אובייקטיבי. כל מחשבה שמפריעה לך יכולה להיות מטופלת, גם אם היא לא מוגדרת ... יש משהו שמציק לך. אם זה מפריע לך, יש מקום לטפל בזה, כי כל מחשבה לא הגיונית יכולה להתפתח למחלת נפש, ואם לא מטפלים בה, זה יכול להחמיר. האם כדאי לטפל בהפרעה נפשית? האם זה חשוב לדעת אם יש לך מחלת נפש? אליעד כהן טוען כי זה לא משנה אם נקרא לזה מחלת נפש או לא, אלא מה שחשוב זה אם זה מפריע לך בתפקוד היומיומי שלך. אם יש לך מחשבה מציקה, גם אם היא לא נחשבת למחלת נפש, כדאי לטפל בה. לעיתים, המחשבות האלו עלולות להחמיר ולהפוך לבעיה יותר גדולה, אבל עם טיפול נכון ניתן להחזיר את המצב לנורמלי. אליעד כהן מדגיש שלא חייבים להיתפס למונחים כמו מחלת נפש, אלא אם משהו מציק לך ומפריע לך בתפקוד, אז כדאי להתמקד בטיפול בו, לא משנה איך יקראו לו. טיפול במחשבות או בהתנהגות שמציקה לך יכול לעזור לך להרגיש טוב יותר ולהחזיר את עצמך למצב תקין. מהי מחלת נפש? איך לאבחן מחלת נפש? האם כל מחשבה לא הגיונית היא מחלת נפש? איך לטפל בהפרעה נפשית? האם מחלת נפש יכולה להיעלם מעצמה? האם יש קשר בין מחשבות לא הגיוניות למחלת נפש? אבחון עצמי מחלת נפש, האם אני סכיזופרן? האם יש לי סכיזופרניה? אבחון עצמי הפרעה נפשית, אולי אני סכיזופרן? אבחון עצמי סכיזופרניה, איך מזהים סכיזופרניה? מבחן סכיזופרניה, איך מזהים מחלת נפש? איך מזהים הפרעה נפשית? איך לאבחן את עצמי?
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על לטפל במחלות נפש
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: לטפל במחלות נפש, איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם לחץ? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם עצבות? כעס ועצבים? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? דיכאון? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: לטפל במחלות נפש, איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להעריך את עצמך? איך להתמודד עם גירושין? איך להצליח בזוגיות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להעביר ביקורת בונה? איך לשתול מחשבות? איך לחנך ילדים? איך להצליח בראיון עבודה? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לפרש חלומות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לנהל את הזמן? איך לשנות תכונות אופי? איך לפתח יכולות חשיבה? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לעשות יותר כסף? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור אהבה? איך לא להישחק בעבודה? איך להאמין בעצמך? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להיות מאושר ושמח? איך למצוא זוגיות? איך לשפר את הזיכרון? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לקבל החלטות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש בחירה חופשית? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מה המשמעות של החיים? האם באמת הכל לטובה? האם יש משמעות לחיים? האם אפשר לדעת הכל? למה לא להתאבד? איך להנות בחיים? איך להיות הכי חכם בעולם? האם לדומם יש תודעה? למה יש רע בעולם? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש או אין אלוהים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? בשביל מה לחיות? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך להיות מאושר? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? מי ברא את אלוהים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם הכל אפשרי? אולי אנחנו במטריקס? איך נוצר העולם? למה יש רע וסבל בעולם? למה העולם קיים? האם יש אמת מוחלטת ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

נושאים נוספים לעיונך...
פערים בין נשים לגברים למה איבדתי משמעות? חיפוש אהבה יש לה מישהו לפתור בעיות רגשיות פילוסופיה של הנפש תרופה לחרדה איך להתמודד עם פוביות ופחדים? שנאה עצמית היא אהבה עצמית איך להעריך את עצמך? לגרום לידיד להתאהב שונא לאוהב סימן שאתה מאושר מותר להיות עצוב פירושים שיש לאדם בנוגע לסקס למה סקס עושה טוב? קבלת החלטות במצבי לחץ טעויות בקבלת החלטות התמודדות עם מחלה קשה איך מתמודדים עם געגוע חזק? יצירת מוטיבציה להתמיד למה לא חייבים להצליח בחיים? טקסט טיעוני שכנועי להשקיע בלקוחות ילד תלותי הורים לילדים אלימים שעבוד רוחני חומרנות להפסיק לקחת כדורים מחלות נפש פסיכוטיות הדרכה להחזרת אקסים איך להתקדם אחרי האקסית? כאבי גב עליון איך לשמור על עמוד השדרה? נוסחה איך להיות אלוהים ישות אלוהית מי הגיע להארה? הארה של מורים רוחניים להיות אלוהים האם יכול להיות אלוהים? כסף עובד לעשות כסף מכסף מטרת החיים של מטרת החיים האם מטרת החיים היא גן עדן? הרגשה חיובית אין פרסום שלילי לאלוהים יש בחירה בחירה אישית קדמות העולם ברגע הבריאה עוד נושאים ...
האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי לקשב וריכוז, יועץ טיפולי, מטפל הוליסטי בנושא לטפל במחלות נפש - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.5000 שניות - עכשיו 06_10_2025 השעה 22:35:57 - wesi4