צנור המזרים שפע

בספר מגן דוד אות רי"ש מסביר:

האות 'ר' צורתה מעין צינור המוריק שפע. אנשי הקבלה רואים צורה זו כחיבור בין ספירת היסוד לספירת המלכות כל זמן שהמים נובעים ועוברים דרך הצינור, כל העולם ניזון, וישראל יורשים ירושתם ונוחלים חיים בעולם בסוד הכתוב: "עלה רש". ע' - פירוש: עלה למעלה וקבל ירושתך, אך אם חלילה יתייבש הצינור ויחסר בו שפע וברכה בסוד הכתוב: "ולרש אין כל" (שמואל א יב ג) אז תבוא עת הגלות וכל העולמות יהיו שרויים בצער ובדוחק, והכל יהיו רודפים אחרי הפרנסה ואין ידם משגת. השכינה בגלות ורחל מבכה על בניה, מיאנה להינחם על בניה, והצינור מקולקל ויבש מעוונות ישראל ומעקמימות לבם, ואז צורת הצינור עקומה וכפופה בצורת הריש ומעכב המים לעבור דרכו. בשערי גן עדן (יד עב) מוסיף על הרעיון ומדמה את אסתר המלכה כשהיתה שרויה בפחד בדאגה וברוגז, מצבה מקבל ביטוי ע"י האות רי"ש, והיא נשארה גלמודה וראשה חפוי בצורת רי"ש. וגם נכתב שם (קח עא) צורת רי"ש שהוא רומז לעני העומד בפתח ומצפה לחסדו של בעל הבית, שהוא כופף את ראשו ואינו יכול להסתכל בפני בעל הבית, עליו ייאמר: "מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון". (תהלים קיג ז)

'ש' - מה סודך?

דמיונות רבים מעלה האות 'ש' במתבונני - האותיות.

יש הרואים בשלושת קוויה המאונכים, לחבות של אש, או צמחים הצומחים מעל פני האדמה. אות הצומחת מלמטה ושואפת למעלה.

האות 'ש' נבחרה לפתוח את השם 'ש - די' שאמר לעולמו די. וכן היא מוטבעת בצורה בולטת על התפילין, בה בחר החכם מכל אדם לפתוח את שיר השירים, באות 'ש' גדולה, והפסוק "שמע ישראל...". וכן בה פותחות המילים שלום, שלוה, שמחה שקט שאנן ועוד

אות הרומזת לאש, אש של יצירה. אש התמיד, אש של הנר המערבי שלא כבה במשכן ובמקדש.

אש היא אנרגיה כפולה. מצד אחד בלעדיה אין עולם, כמו השמש שבלעדיה קיים עולם של קפאון וחדלון, וכן האש המבשלת ומחממת. מאידך האש יכולה לגרום להרס ח"ו. בה פותחות המילים "שקר" שוא ושנאה.

בעל "ראש מילין" מעיר שהאות 'ש' במשמעותה החיובית רומזת לשיניים, הכלי המכשיר את החיים למפעלם ולהווייתם. הצעד הראשון המביא את כוח החיים אל היצור פנימה, הכוח המביא לידי ביצוע כוחות הקדושה שמצוינים באותיות הקודמות 'ק' ו'ר'. גם אמת וגם הכוח הנגדי לה - השקר, שניהם רמוזים באות 'ש'. "גם את זה לעומת זה עשה הא / לוקים" (קהלת ז יד)

אות האמת

הזוהר מסביר שמציאותה של ה'ש', שהיא אות האמת, ואשר נמצאת במילה 'שקר', בא ללמד, על שיטת דוברי השקר המוסיפים לשקרם קצת אמת כדי שיתקיים וייאמנו דבריהם. כך נהגו המרגלים כאשר חזרו מתור הארץ ו"תיבלו" את שפתם במעט אמת כדי שהשקר שלהם יתקבל.

לפי תורת הסוד, האות 'ש' נקראת "אתוותא דקשוט" פירוש: "אות האמת". מצוטט (בבני יששכר חא דף עה עב)

אות מרכבת השמים

לאות 'ש' שלושה חלקים הרומזים על בסיס איתן ויציב - מרכבת השמים. כפי שנאמר: "על שלושה דברים העולם עומד..."אחד מהם הוא ה"אמת".

כן רומזים שלושת חלקיה, לשלושת האבות, בסיס האומה היהודית, שיעקב חותם אותם ומידתו מידת האמת. על פי הנאמר: "תתן אמת ליעקב".

מצאנו במקומות רבים את החלוקה לשלוש, כגון: נפש רוח ונשמה.

או לשלושה עולמות: עולם הזה, עולם ימות המשיח ועולם הבא.

או שלוש השבתות: שבת בראשית, שבת מתן תורה, ושבת של עולם הבא.

וכן באות א' רמזנו "קודשא בריך הוא ישראל ואורייתא חד הוא".

או שלוש המידות הנעלות: תורה עבודה וגמילות חסדים.

יש הרואים את ראשי שלושת ה"ווין" הבונים את האות 'ש', כאילו הן שלוש אותיות 'י' המסמלים את שלושת עמודי העולם - הדין, האמת והשלום.

יש הרואים את שלושת הקוים כשלוש אותיות המתחברות יחד: אותיות: ז, י, ו, יוצרות את המילה 'זיו' שהוא אור רוחני. כאן המעבר מהאש הגשמית אל האור הרוחני אשר מופץ מעולם החומר, בה מתגלה זיו השכינה.

יש הרואים כי האות 'ש' נוצרה ע"י חיבור של שתי אותיות 'י' המאונכות, המורחבות והאות 'ו' אשר יחד יוצרים את הערך של המספר 26 הרומזים לשם הוי'ה ב"ה.

יש הרואים שהאות 'ש' בנויה מהאותיות: 'י' בימין, אות 'ז' בשמאל ואות 'ו' באמצע. אות יו"ד כנגד אברהם שהשיג מעצמו את חכמת התורה והשפיע חסד לעולם. לכן מרומז לאות 'י' ("יו"ד חכמה קדומה") האות 'ז' בשמאל כנגד יצחק אשר תכונתו התגברות ומידת הדין. כביכול לקח כלי "זי"ן" ועמד בגבורה ובכוח עילאי בכבישת היצר. הענף האמצעי שבאות 'ש' בצורת אות 'ו' כנגד יעקב שמידתו מידת האמת.

(זוהר בראשית דף רמ"א)

האות 'שי"ן' ערכה, 360 ובגימ' קטנה '9' (3+6+0=9) וידוע שהמספר '9' רומז ומייצג את האמת. המילה 'אמת' ערכה 441 והגימ' הקטנה (חיבור הספרות) יוצא ג"כ 9. האות 'ט' הנז' לעיל ערכה 9. גם שם בארנו כי האות 'ט' יכולה לרמוז מצד אחד לטוב הקשור למידת האמת ובמקביל בצד השני רומזת ל'טיט' ולחומר לעב והגס שהוא מקור השקר.

גם צורת האות 'ש' נראה כהרחבה של האות 'ט'.

האות 'כ' הנמצאת באות ש: (הנכתבת בכתב הספרדי) המתבונן יוכל להבחין כי האות 'ש' בנויה על בסיס ישר על האות 'כ' כאשר הקוים המאוזנים הפכו לקווים מאונכים ובתוכם האות 'ו'. שוב ערכה 26 כשם הוי'ה ב"ה.

האות 'ש' - 'שיניים'

שי"ן מלשון שיניים. האות 'ש' מבטאת לעיסה בשיניים, שינון של חומר, לימוד חוזר. כל שינון חוזר גורם לעליה והתפתחות, התקדמות והבנה מעמיקים יותר. האדם המשנן את התורה לעצמו ולבניו מפנים את המסרים שבה. מגלה את הפרטים ויורד אל העומק.

שלושת הקוים המאונכים המקבילים של האות 'ש' עולים צומחים מהבסיס בכיוון אל - על. האות נראית כשואפת למעלה, לדרגות רוחניות. הדבר יכול לסמל את האדם השואף לרוחניות ומתאווה להתקרב אל השכינה, אל הדרגות הרוחניות. יש הרואים את האות 'ש' כאדם עומד ושתי ידיו מורמות למעלה, עומד בתפילה והשתוקקות להתעלות, להתחבר אל האמת של העולם להתרומם אל העולם הרוחני.

ומאידך:

האות 'ש' תרמוז לצד ההפוך של האמת. המילה 'רשע' לא נוצרה עד אשר הגיעה האות 'ש' והצטרפה לאותיות: 'ר, ע' ומצאה לה "מנוחה" בין שתי האותיות הללו... והופיעה המילה 'רשע'.

המילה 'שקר' לא נוצרה עד אשר הופיעה האות 'ש' והצטרפה לאותיות 'ק, ר' ועמדה בראשן והופיעה המילה 'שקר'.

צא ולמד: אכן ניגוד חריף באות 'ש'. והיא יכולה לשמש כאש הרסנית, לעומת האש המאירה המחממת והיוצרת. האות 'ש' מזהירה באורה ומזהירה (מאיימת) ואומרת: לאדם - שתי דרכים בלבד, או להיות כאן בצד החיובי, ליצור ולבנות, לשאוף לרוחניות או להגיע בקלות אל הצד שכנגד לכל הערכים הנוגדים, שחיתות וחוסר מוסריות המתגלמים ברשע ובשקר.

המהר"ל מפרש שהאותיות 'ק' ו'ר' נשארות צמודות. כביכול מראות שיש סדר כדי ליצור אשליה של אמת, בעוד שהאות 'ש' פתאום קופצת לה בראש ומעוותת את כל הסדר. למהר"ל זהו סמל לכך שבעולם השקר קיימת מציאות מעוותת.

אמת ושקר

המהר"ל בחידושי אגדה על מסכת שבת מעיר: האותיות היוצרות את המילה 'שקר' יוצרות אשליה של שלמות ואחדות של אותיות הקרובות זו לזו. מה שאין כן במילה 'אמת' שאותיותיה מרוחקות. ללמד שהאמת קשה לקבלה כי לבם של האנשים אינו חפץ בה, ולכן רחוקה האמת מהם. בניגוד לאותיות 'שקר' הרי אותיות 'אמת' יציבות ובעלות בסיס, לרמז על יציבותה וקיומה של האמת.

דורשי אותיות מציינים שהאותיות: ק, ר, ש, בסדר האל"ף בי"ת נקראות 'קרש' שבדרך כלל משמש כמשטח מחבר, ובסיס. כאשר סדר זה משתבש נוצר: 'שקר'. לעומת זאת: המילה 'אמת' סדר אותיותיה הוא לפי הסדר של האל"ף בי"ת, התחלה, אמצע וסוף וכוללת את הכל מקצה לקצה ובסדר מופתי! לא כן ה'שקר' האות 'ש' המאוחרת בסדר האל"ף בי"ת מוקדמת ל'ק, ר', ללמד על בניינו המסולף של השקר בניגוד לאמת.

לפי 'אותיות דרבי עקיבא' האות 'ש' רומזת לשיני הרשעים שאותם עתיד הקב"ה לשבר "שיני רשעים שברת" (תהלים ג ח). שלושת ענפי האות 'ש' רומזות לשלושת המידות הרעות: קנאה, תאוה וכבוד, המקבילים לשלוש העבירות החמורות: עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים. אברהם תיקן את כוח התאווה, את החסד דטומאה, והפך אותו לחסד של קדושה. יצחק תיקן את הקנאה המביאה לשפיכות דמים, במסירות הנפש העילאית לה', על גבי המזבח בעקידה. יעקב אבינו - נגד עבודה זרה וכבוד שאמר לכל בני ביתו "הסירו את אלוהי הנכר אשר בתוככם והטהרו... (בראשית לה ב) גם רחל אשתו הקרובה לקחה את התרפים. דרכו של יעקב הייתה ענווה ובזה תיקן את חטא עבודה זרה.

האות 'ש' ערכה 300 כערך שתי האותיות 'ק, ר' שערכן יחד 300, לרמוז לנו כי האותיות הללו מכילות בתוכן את השורש של האות: 'ש' השלילית.

"שינה בשבת תענוג" - האמנם?

קיים ביטוי בין האנשים שהתקבל כביכול כאילו שהוא נמצא במקורות (לא מצאתי) והוא: "שינה בשבת תענוג". טוב לאנשים לאמץ פתגם עממי זה, ונוח להם מכמה סיבות. ועוד יותר שסמכו זאת בר"ת של המילה: 'שב"ת' הרי שעשו זאת עיקר השבת...? אם כבר אפשר בהחלט ליישם את הביטוי ולכוון בר"ת של המילה: 'שב"ת' ש'ינון ב'שבת ת'ענוג. מסופר על מלך שלא נהג לישון (אך ורק שעות בודדות בלבד) אמר: "כאשר אני ישן אני שוכח ולא מרגיש שאני מלך". חבל לאבד את ההרגשה הזאת וגם לשעות אחדות..."אולי זאת המחשבה שצריכה להיות למי שמתעקש לקיים את ה"חובה" של "שינה בשבת תענוג"...?! ואולי מי שהתחיל לומר את הביטוי הזה התכוון "שֵׁנא - ולא שינה" דהיינו לימוד (בלשון ארמי) בשבת תענוג? צא ולמד... ומי שאינו יכול להתרכז בלימוד תורה וגופו זקוק לשינה כדי שיוכל ללמוד תורה ברעננות, קרוב לודאי שיהיה דומה ליעקב אבינו כאשר התעורר משנתו ואמר: "אכן יש ה' במקום הזה - ואנכי לא ידעתי" (בראשית כוח טז) על פי אחד ההסברים יעקב אבינו לא הבין לפני כן, כי אפשר לעבוד את ה' גם בשינה... כאשר השינה הופכת להיות כלי עזר, כאשר היא מטרה ללימוד תורה מתוך עירנות...

"ארמ"ע"

ארבעת היסודות מהם מורכב העולם הם: אש רוח מים עפר. שר"ת שלהם "ארמ"ע". אלו הם בדיוק מצבי הצבירה של החומר החל "מלמטה למעלה":

מצב צבירה ראשון הוא חומר דומם, המקביל ל'עפר'.

מצב צבירה שני הוא: נוזל המקביל ל'מים'.

מצב הצבירה השלישי הוא גז המקביל ל'רוח'.

ואילו ה'אש' מייצגת את האנרגיה האצורה בחומר, שבלעדיה החומר אינו קיים. יש הרואים במילה 'אש' את האות 'א' כאות הרומזת לאויר, והאות 'ש' הרומזת לשלהבת. והנה האש נוצרת מהאויר והרוח המלבה אותה... ללא חמצן - הנמצא באויר - אין בעירה.

שלום

המילה 'שלום' מחברת את כל היסודות: "אש רוח מים ועפר"

'ש' - רומזת אל ה'אש'.

'ל' - רומזת ל'רוח'. ה'ל' היא האות הגבוהה ביותר מעל כל האותיות כמו לולב.

'ו' - רומזת לעולם החומר הנברא בששה ימים. כל ענין חומרי מיוצג ע"י המספר 6 כמו ששת הצדדים של הקוביה, התופסת מקום בעולם החומר.

'ם' - רומז ל: 'מים'.

הרי לפנינו ההבנה מה הוא שלום? הוי אומר חיבור של כל המציאות כל ההוי'ה הקיימת. כן ידוע לנו כי שמו של הקב"ה הוא 'שלום', ולעתיד לבוא, ובקרוב, יהיה ה' אחד ושמו אחד.

אות ה - 21 "א - היה"

האות 'ש' היא האות מס' 21 ברשימת 22 האותיות. המספר 21 ערכו בגימ' השם הקדוש: "א - היה". האות 'ש' רומזת לשכינה, המתחילה באות 'ש', ואח"כ מצטרפות אליה אותיות כ. י. נ. ה. שערכן 'פה' - הרומזת למלכות. (ראה פתיחת אליהו) הרי כאן קיים חיבור של כתר ומלכות.

מרכבת אש

יש היכולים לראות באות 'ש' מרכבת אש, שלהבות העולות מעלה מעלה מעל העננים, אולי יכולים להיזכר במתן תורה, כפי שנאמר: "מימינו אש דת למו" (דברים לג ב) שעליה נאמר:

תורה משולשת - תורה נביאים וכתובים.

לעם משולש - כהנים לויים וישראלים.

ע"י שלישי - משה, השלישי מבין שלושת האחים.

בחודש השלישי - בסיון השלישי מניסן.

ביום השלישי - ביום השלישי לימי ההגבלה.

יש הרואים באות הזאת את מרכבת הנקם של הקב"ה בעוברי רצונו, כי הנה ה' באש יבוא וכסופה מרכבותיו..."להשיב לכל מי שזרע רשעות בעולם או השתמש במידת השקר לנצל את חפותו ותמותו... כך שיקבל את גמולו...

שי"ן של שלוש ושי"ן של ארבע

כל ילד מכיר את צורת כתיבת ה'ש' עם 3 ראשים ובהגיעו לגיל בר - מצוה מגלה הוא בתפילין של ראש בצד שמאל, את ה'ש' בעלת 4 ראשים. ה'ש' הזאת מיסטית והעניין בה הוא גדול. יש לה הסברים רבים. לנער הבר - מצוה אנו מסבירים כי שתי האותיות 'ש' עם 3 ועם - 4 ראשים רומזות לשלושת האבות ו - 4 האמהות שאתה מתחבר אליהם כיהודי, שהם שרשי העם היהודי, מהם אנו יונקים ואכן האות 'ש' צורתה כשרשים רוחניים הבאים מלמעלה כפי הידוע ששרשים גשמיים צומחים מלמטה למעלה ושורשים רוחניים יורדים מלמעלה למטה...

יש המסבירים כי האות 'ש' רומזת לשלושת הרגלים, והאות 'ש' של 4 ראשים רומזת לשלושת הרגלים בתוספת היום המיוחד והוא הרגל הרביעי - הלוא הוא שמיני עצרת יום שמחת תורה. נמצאנו למדים כי המטרה הנכספת היא שמחת תורה כדי לקיים את כל מצוות ה' בשמחה ובטוב לבב זו היא עבודת ה' האמיתית!

לכשיגדל הנער יסבירו לו כי האות 'ש' בעלת 3 ראשים, היא אות המסמלת גשמיות והאות 'ש' בעלת 4 ראשים מסמלת רוחניות. נאמר לבחור: שא עיניך וראה אות 'ש' של 3 ראשים לבנה בתוך האות 'ש' של 4 ראשים. כביכול אות 'ש' לבנה באה מלמעלה למטה ומשתלבת בתוך האות בעלת 4 קוים. הדבר מזכיר לראות את האות 'ב' הלבנה בתוך האות 'פ', וכן לראות את האות 'פ' הלבנה מסביב לאות 'ב' (מומלץ להתעמק באות הגדולה 'ב' של 'בראשית')

אנשי הסוד יסבירו: האות 'ש' של 4 ראשים, היא המרכבה המושלמת אשר לה 4 דמויות, המקבילות לשלושת האבות, ודוד המלך "הרגל הרביעית". אבוי, רגל זו חסרה, ומצפים לביאת משיח בן - דוד.

סעודת דוד המלך במוצאי - שבת נחשבת כהשלמה לשלוש סעודות, היא הסעודה הרביעית, והמקיימה זוכה להינצל מחבלי משיח. וחיזוק עצם הלוז (הנקראת ניסכוי), תהיה הבסיס לתחיית המתים.

שלהבת הקשורה בגחלת

שם 'א / להים' שמידתו מידת הדין נכלל במידת הרחמים בשם הוי'ה ב"ה. דרך המספר 300 שהוא ש', אנו מפרטים ופורשׂים את שם א / להים לשמות אותיותיו שהן: אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם ערכן יחד 300: (300 =111+74+15+20+80). כן נמצא את שם הוי'ה המיוצג ע"י אותיות א"ת ב"ש שיהפך לשם "מ - צ - פ - ץ" וערכו גם כן בדיוק 300:

(300 = 40+90+80+90) סוד ייחוד הוי'ה בשם 'א / להים'.

השלהבת שהיא שם הוי'ה קשור בגחלת שהוא שם א / להים. דומה לאור המופק מהאש החמה, היוצאת מהפתיל של הנר. יש לראות אור זה כנובע מהאות 'ש' בעלת 4 ראשים שה"חללים" הנמצאים בין הקווים היוצרים את האות, היא אות 'ש' לבנה ומאירה, יש בה את הכוח הנושא את ההפכים. (עוצמה!)

רוח א / להים

'רוח א / להים' בגימ' 300 כמו האות 'ש', וכן נאמר "ורוח א / להים מרחפת על פני המים" הוסף את האות 'ש' המייצגת את 'רוח א / להים' אל ה" וראית את השמים. וד"ל