המאמר מבוסס על הספר: "למלא את הדלי", טום ראת ד"ר דונלנד א. קליפטון

למה בחרתי להביא ספר זה?

אני כמאמנת פוגשת אנשים אשר רוצים לשפר את איכות החיים שלהם.

הספר מציע את הדרך לעשות זאת.

הספר מתחיל בסיפור שהוא הבסיס לתיאוריה. וזה הסיפור בקצרה:

מדובר על חיילים אמריקאיים שהיו שבויים בזמן מלחמת קוריאה. החיילים הוחזקו במחנות שבויים שלא נחשבו אכזריים במיוחד.

למעשה, במחנות השבויים של צפון קוריאה דווחו פחות מקרים של התעללות גופנית מאשר במחנות אחרים.

אך, בכל זאת דווקא במחנות האלה מתו חיילים רבים. הם לא נכלאו מאחורי גדרות תייל. שומרים חמושים לא הקיפו את המחנות. ואף על פי כן אף חייל לא ניסה להימלט. זאת ועוד הם סירבו למלא את הפקודות של המפקדים האמריקאים, יצאו זה כנגד זה, וכאשר השתחררו מעט מהם ניסו ליצור קשר עם משפחותיהם.

לאחר שחזרו הביתה, הם לא שמרו על קשר זה עם זה. הפסיכיאטר שבדק אותם תיאר את החיילים כמי שהיו "בתא בידוד מנטלי... ללא גדרות ברזל או בטון. " הוא גילה מחלה חדשה במחנות השבויים - מחלה של היעדר תקווה מוחלט.

לא נדיר היה לראות חייל הנכנס לבקתתו, מביט ביאוש סביבו, ומחליט שאין טעם לנסות להשקיע מאמצים כלשהם כדי לשרוד. הוא היה מתבודד, יושב שם ומושך את השמיכה מעל ראשו. תוך יומיים החייל היה מת.

תמותת החיילים נבעה פשוט משום שויתרו. הם נכנעו כניעה מוחלטת, מנטלית וגופנית כאחת.

איך זה קרה? התשובה נמצאת בדרכי הלוחמה הפסיכולוגית שהשתמשו בהם השובים הצפון - קוראנים.

הם נקטו 4 דרכי פעולה עיקריים:

1. הלשנה

2. ביקורת עצמית

3. פגיעה בנאמנות למנהיגות ולמדינה

4. מניעת תמיכה רגשית חיובית כלשהיא.

בהשפעת המחקר על העינויים הפסיכולוגיים והחסך הרגשי תהו החוקרים: אם ניתן להרוס אנשים ע" חיזוקים שליליים, האם ניתן לשקם אותם ולשנות את מצבם בעזרת רמות דומות של חיוביות. המחקר הוביל להולדת התיאוריה של המצקת והדלי.

העקרונות של התיאוריה:

1. לכל אדם יש דלי בלתי נראה. אנחנו במיטבנו כאשר הדלי עולה על גדותיו - ובמצבנו הגרוע ביותר כשאר הדלי שלנו ריק.

2. לכל אדם יש גם מצקת בלתי נראית. בכל מפגש עם אנשים אחרים, אנחנו

יכולים להשתמש במצקת שלנו כדי למלא דלייהם, או כדי לשאוב מהם.

3. כאשר אנחנו בוחרים למלא את הדלי של אחרים. אנחנו גם ממלאים את

הדלי שלנו.

הספר מתמקד בדרכים להגברת הרגשות החיוביים. עם זאת, יש לשים לב למספר נקודות חשובות בנושא זה.

1. יותר מידי אירועים חיוביים מאבדים מהאפקטיביות שלהם.

2. היכולת להיות בעל חשיבה חיובית אופטימית או, חשיבה שלילית מושפעת מסביבה ותורשה.

3. אין טעם בשבח ובהכרת תודה מזויפים.

4. שבחים יעילים וזוכים להערכה כאשר הם אישיים, יחודיים ומתאימים לאדם המקבל.

הספר מציע 5 דרכים להגברת הרגשות החיוביים.

1. למנוע שאיבה מדלי. למשל: ע"י זה שלא נלעג למישהו, או שלא נפגע בנקודה רגישה. הספר מציע לרשום ארועים במשך היום ולסמן תחושות לגביהם: + או -. ההצעה של הספר היא להגיע ליחס של 5 + על 1 - ליום.

2. להאיר את הדברים הטובים. למשל: להתמקד ביתרונות של מישהו

ובדברים הטובים שהוא מיטיב לעשות. או כשמקבלים מחמאה לא לדחות את הנתינה.

3. לרכוש חברים טובים. קשרים טובים ע"י אינטראקציה חיובית. דרך טובה ליצור קשרים טובים היא ע"י זה שלומדים את שמות האנשים שאותם פוגשים.

4. הענקת מתנות. המתנה לא חייבת להיות גדולה. הרעיון הוא לתת מתנות

באופן בלתי צפוי. מתנה יכולה להיות: הבעת אמון. או ביטוי "אני סומך

עליך".

5. ואהבת לרעך כמוהו. לתת לאחר שבחים, שבספר קוראים להם טיפות. מילוי הדליים יצליח רק אם נתאים אותו לאדם.

מילוי הדלי חייב להיות ממוקד ואישי.

כדי לדעת למלא את הדלי, הספר מציע לעשות - ראיון ממלא הדלי.