השכל של האדם וכוח המחשבה שלו, הם הכוח החזק ביותר שיש ביקום כולו ובמציאות כולה, כוח המחשבה והשכל הוא הכוח המניע של העולם. כוח המחשבה הוא הכוח הגדול ביותר שיש לאדם. עצם מהותו של האדם, היא המחשבה שלו.

כאשר אדם אומר, "אני" רוצה / מרגיש / חושב, הכוונה כמובן למחשבה של האדם שהיא זו שמניעה את הגלגלים של הגוף, כי הרי הגוף הפיזי של האדם לא הוא זה שחושב / רוצה ומפעיל את עצמו, אלא רק המחשבה היא זו שאחראית להכל...

המהות של כוח המחשבה וכוחה של נפש האדם, היא המהות של אלוהים / הכוח החזק ביותר ביקום שמניע את כולו (ראה במאמר מהי מהות התודעה האנושית). ולכן בגלל הכוח הגדול הזה של המחשבה, לכן לשאול כמה כוח מחשבה צריך כדי לעשות טוב ולהתגבר על הרע, זה מצחיק יותר מאשר לשאול כמה אור צריך כדי לגרש חושך... כי באמת אפילו טיפה אחת קטנה של אור דוחה המון מן החושך כידוע.

לכן כל אדם בכל מצב יכול בשכל שלו ובכוח המחשבה שלו בלבד, להתגבר על כל הדברים שמטרידים אותו ולהיות בשמחה ומאושר. לא משנה באיזה מצב אתה נמצא, לא משנה מה עובר עליך, בכוח המחשבה, אפילו בטיפה קטנה של שכל ומחשבה, אפילו בנקודה הכי קטנה של המחשבה, ניתן להתגבר על כל בלבול שיש לך בחיים ולהיות שמח ושלם עם עצמך.

מאחר שהמציאות של האדם קורת ומתרחשת במחשבה שלו בלבד, ממילא ניתן באמצעות טיפה של מחשבה לשנות את המציאות, כי למחשבה יש את הכוח החזק ביותר ביקום. זכור, טיפה אחת של אור מגרשת המון חושך. טיפת מים אחת לאורך זמן מנצחת בוודאות את הסלע הקשה ביותר. העיקר לא להתייאש, אלא להמשיך לרצות את הטוב ביותר ולהיאחז בכוח המחשבה. בהצלחה.

---

ציטוטים: רבי נחמן מברסלב

כִּי עִקַּר הָאָדָם הוּא הַשֵּׂכֶל, וְעַל כֵּן בְּמָקוֹם שֶׁחוֹשֵׁב הַשֵּׂכֶל, שָׁם כָּל הָאָדָם

וְהַשֵּׂכֶל שֶׁל הָאָדָם יָכוֹל לַעֲמד כְּנֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת... כִּי יֵשׁ לְכָל אֶחָד חָכְמָה בְּכחַ, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹצִיאָם מִכּחַ אֶל הַפּעַל. וּבָזֶה הַשֵּׂכֶל לְבַד שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד בְּכחַ חָכְמָתוֹ דְּהַיְנוּ מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵעֶצֶם בְּרִיאָתוֹ... בְּכחַ חָכְמָתוֹ לְבַד יָכוֹל גַּם כֵּן לַעֲמד כְּנֶגֶד הַתַּאֲווֹת וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁכְּבָר נִמְשַׁךְ אַחַר תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וְעָבַר מַה שֶּׁעָבַר, וְנִפְגַּם שִׂכְלוֹ וְנִתְבַּלְבֵּל וְנִתְמַעֵט, אַף עַל פִּי כֵן בִּמְעַט מְעַט שֵׂכֶל הַנִּשְׁאָר יָכוֹל גַּם כֵּן לַעֲמד. וַאֲפִלּוּ נְקֻדָּה אַחַת מִן הַשֵּׂכֶל יְכוֹלָה לַעֲמד כְּנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם עִם הַתַּאֲווֹת

צָרִיךְ לִשְׁמר אֶת הַמַּחֲשָׁבָה מְאד, כִּי מִמַּחֲשָׁבָה יָכוֹל לִהְיוֹת נַעֲשֶׂה דָּבָר חִיּוּנִי [מציאותי] מַמָּשׁ.

וְדַע שֶׁכָּל בְּחִינָה [תכונה] שֶׁהִיא גָּבוֹהַּ לְמַעְלָה יוֹתֵר אֵצֶל הָאָדָם, הִיא יְכוֹלָה לְהַגִּיעַ וּלְהַשִּׂיג יוֹתֵר. כְּמוֹ לְמָשָׁל, עִם הָרֶגֶל יְכוֹלִין לְהַשְׁלִיךְ אֵיזֶה דָּבָר לְמַעְלָה, אֲבָל עִם הַיָּד יְכוֹלִין לְהַשְׁלִיךְ לְמַעְלָה יוֹתֵר, וּבְהַדִּבּוּר יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג וּלְהַגִּיעַ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי בְּהַדִּבּוּר יְכוֹלִין לְדַבֵּר לְמֵרָחוֹק. וְהַשְּׁמִיעָה הִיא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר וִיכוֹלִין לִשְׁמעַ קוֹל מֵרָחוֹק מְאד כְּגוֹן כְּשֶׁיּוֹרִין בִּקְנֵי שְׂרֵפָה יְכוֹלִין לִשְׁמעַ לְמֵרָחוֹק מְאד. וְהָרְאִיָּה יְכוֹלָה לְהַשִּׂיג וּלְהַגִּיעַ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי בְּהָרְאִיָּה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהַבִּיט עַל הַשָּׁמַיִם. נִמְצָא שֶׁכָּל בְּחִינָה שֶׁהִיא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר לְמַעְלָה, הִיא יְכוֹלָה לְהַשִּׂיג וּלְהַגִּיעַ יוֹתֵר. וְהַמַּחֲשָׁבָה הִיא גָּבוֹהַּ מְאד לְמַעְלָה מִן הַכּל, וִיכוֹלָה לְהַשִּׂיג וּלְהַגִּיעַ לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַל כֵּן צְרִיכִין לְשָׁמְרָהּ מְאד