ביקורת. מהם ההבדלים שבין ביקורת חיובית לביקורת שלילית? כיצד תצליח להעביר על עצמך ביקורת בצורה אובייקטיבית? כיצד זה שתאהב את עצמך זה ישפר את יכולת הביקורת העצמית שלך? למה לאנשים קשה לייעץ לעצמם? למה קל יותר לייעץ לאנשים אחרים? האם אנחנו משחדים את עצמנו? כיצד נוודא שאנחנו לא משוחדים כאשר אנחנו רוצים לייעץ עצה נכונה? כיצד שיקולי נוחות משפיעים על יכולת השיפוט שלנו?
כיצד התת מודע שלנו מתערב בשיפוט שאנחנו עושים במודע שלנו? למה קשה לאדם לייעץ לעצמו בצורה אובייקטיבית ומה הפתרון לכך? למה זה קריטי שנוכל להעביר על עצמנו ביקורת אובייקטיבית? למה זה קריטי שנאהב את עצמנו כדי שנתקדם בחיים? כיצד אמורים להעביר ביקורת? כיצד להעביר ביקורת בונה? מהן ההשלכות של ביקורת בונה ושל ביקורת שלילית? כיצד תצליח לאהוב ולבקר את עצמך במקביל?
אדם קרוב אצל עצמו, אדם משוחד בשביל עצמו. לבני אדם קל יותר לייעץ לאנשים אחרים בצורה טובה בהרבה מאשר לייעץ לעצמם. גם להעביר ביקורת קל הרבה יותר להעביר על אחרים מאשר על עצמנו. על פניו הדבר היה אמור להיות הפוך. הרי האינטרס שלך כאדם הוא קודם כל עבור עצמך, הרי ההצלחה שלך אמורה להיות חשובה לך יותר מהצלחתו של כל אדם אחר, ההתקדמות שלך אמורה להיות חשובה לך יותר מאשר של כל אחד אחר. לכן על פניו המצב היה אמור להיות הפוך, את העצות הטובות ביותר הינו אמורים לתת לעצמנו, וגם את הביקורת הטובה והמדויקת ביותר היינו אמורים להעביר על עצמנו.
בפועל הדברים אינם כאלו. נשאלת השאלה למה זה המצב ומה עלינו לעשות כדי לשנות אותו?
התשובה על כך היא שכאשר אנו באים לייעץ לעצמנו או להעביר ביקורת על עצמנו, אנחנו בעצם משוחדים, בדיוק כמו שופט בבית משפט שמקבל שוחד מאחד מהצדדים, שכנראה שהוא יטה את הכף לטובת נותן השוחד. כאשר אנחנו חושבים להעביר ביקורת על עצמנו ולבדוק במה אנחנו יכולים להשתפר ומה עלינו לעשות, המוח שלנו כבני אדם חושב ממש במהירות על כל ההשלכות של כל אחת מהמסקנות שאליה נגיע, הוא משדר את התוצאות וההשלכות של כל בחירה שלנו לתת מודע שלנו ואז התת מודע שלנו גורם למודע שלנו להיות משוחדים ולבחור בפתרון מסוים שהוא לא בהכרח הטוב ביותר עבורנו, אלא אולי הנוח יותר בטווח הקצר בלבד עבורנו.
כאשר אנחנו באים לייעץ לאדם אחר, כאשר אנחנו מבקרים אדם אחר, אנחנו כבני אדם לא נאלץ להתמודד עם רגשי הנחיתות האפשריים של אותו אדם בעקבות הביקורת שלנו, מצב הרוח שלנו לא יושפע מכך שאותו אדם אחר יבין שהוא טועה, אנחנו לא נכנס לקונפליקטים עם עצמנו על למה אותו אדם אחר לא עושה את שעליו לעשות ואת מה שיותר טוב לו, הביקורת שלנו על אדם אחר היא פשוט אובייקטיבית יותר ולא משוחדת (ככל שאותו אדם קרוב אלינו פחות) לכן גם העצות שלנו טובות יותר כאשר אנו מייעצים לאדם אחר.
לעומת זאת כאשר אנחנו באים לייעץ לעצמנו, אם נייעץ את העצה הטובה ביותר יכולות להיות לה השלכות רבות שאינן בטוח נעימות לנו בטווח הקצר. הביקורת הנכונה יכולה להסיק שעלינו להפסיק לעשות דבר מסוים שאנחנו מאוד רוצים להמשיך לעשות אותו. הביקורת יכולה לגרום לנו להרגיש עם עצמנו פחות טוב. הביקורת יכולה לגרום לנו לעמוד מול עצמנו ולהרגיש רע עם עצמנו, עם זה שאנחנו יודעים בצורה אובייקטיבית שאנחנו לא מספיק טובים, עם זה שאנחנו חיים בצורה לא מספיק נכונה, הביקורת האובייקטיבית עלולה לגרום לנו לא לאהוב ולקבל את עצמנו כפי שאנחנו היום.
אם התת מודע שלנו לא בטוח שהוא יכול לעמוד בביקורת ולבצע אותה, הוא משדר למוח שלנו בקשת התנגדות לביקורת. זאת משום שהוא מעדיף להשאיר את המצב כפי שהוא מאשר להתמודד עם הביקורת וזה מאחר שהוא לא מאמין שהוא יוכל לעמוד בה ולבצע אותה. נניח לדוגמה שהמוח שלך כאדם היה יכול לייעץ למישהו אחר בצורה מאוד פשוטה שעליו להפסיק לעשן או להתחיל לשמור על תזונה נכונה.
זה לא ממש מסובך לעשות 1 + 1 ולהגיע למסקנה הנכונה עבור אדם אחר. אבל ברגע שאתה מנסה לייעץ לעצמך אתה לא חושב שאכן תצליח לשנות את ההרגלים שלך, מה שבעצם גורר את זה שאתה מעדיף לומר שמה שאתה עושה זה טוב. וכל זה למה? בגלל ההשלכות של הביקורת שלך על עצמך.
כמובן שזו בעיה רצינית! על מנת שתוכל להתקדם בחיים אתה חייב לדעת להעביר על עצמך ביקורת אובייקטיבית ללא נגיעות אישיות. אם לא תדע לומר לעצמך את האמת, מי יאמר לך אותה? הרי רק אתה מכיר את עצמך הכי טוב. כל שינוי שתעשה בחיים חייב לבוא ממך, חייב להתחיל בהכרה שלך בכך שאתה צריך לעשות שינוי. אתה חייב לדעת לא לשקר לעצמך.
אם תשקר לעצמך חייך ימשיכו להיות פחות טובים כפי שהם היום ואולי אפילו גרועים יותר בגלל עצות גרועות שאתה מרמה את עצמך ומייעץ לעצמך. עליך למצוא דרך שבה תוכל לייעץ לעצמך את העצות הנכונות בלי להיות מושפע מההשלכות שלהן על חייך. שתוכל לראות את כל החסרונות והדרך הנכונה והטובה ביותר לתקן אותם בעצמך כמו שאתה יכול לעשות טוב עבור אדם אחר.
ברמה המעשית זה אומר שכאשר אתה מתלבט במשהו לגבי עצמך עליך להלביש את אותה הדילמה על מישהו אחר. ברגע שאתה נמצא בסיטואציה לא פשוטה בחייך ואתה רוצה לדעת מה הטוב והנכון ביותר לעשות על פי שיקול דעתך, עליך לדמיין מישהו אחר במצב זהה לשלך ולחשוב מה לדעתך הוא אמור לעשות. תנסה לחשוב על הבעיה שלך כעל בעיה של אדם אחר. נסה לחשוב על אדם אחר שיש לו את הרצונות והחלומות שלך, נסה לייעץ בצורה הטובה ביותר לאותו אדם אחר. את התשובה כמובן תיקח לעצמך.
דבר זה נכון כמובן גם כאשר אתה עוזר למישהו אחר. כשאתה דן בבעיה שלו איתו נסה לדון איתו בבעיה שלו בגוף שלישי ולא בגוף שני. לדוגמה במקום לומר לו "בא נחשוב מה כדאי לך לעשות", אמור לו "בא נחשוב מה כדאי למישהו אחר במצבך לעשות". על ידי זה אתה גורם לו להסתכל על עצמו בצורה יותר אובייקטיבית. אם אתה רואה שהוא מתקשה בכך, באפשרותך להשתמש במשפטים כגון "בא נחשוב לרגע מה היה כדאי לאדם אחר שמצבך לעשות" או "בא נדמיין מישהו אחר במצבך, מה לדעתך כדאי לו לעשות" וכל כיו"ב, דהיינו תשתמש במילים שיגרמו לשיפוט את המטופל שלך להתבונן בעצמו מבחוץ ולא כלפי פנים.
נסה לגרום למטופל להתייחס לעצמו בגוף שלישי. נניח ששמו של המטופל הוא X, במקום לומר לו "אתה צריך לקבל החלטה מה אתה רוצה לעשות עם עצמך" אמור לו (בצורה לא מחשידה כמובן) "אתה צריך לקבל החלטה מה אתה רוצה לעשות עם X" כאשר X זהו כמובן שמו של המטופל. על ידי זה אתה גורם לו להסתכל על עצמו בצורה אובייקטיבית יותר ועל ידי זה הוא יוכל להגיע למסקנות טובות יותר לגבי עצמו. וכמובן שכחלק מהטיפול עצמו כדאי שתשריש במטופל את הרעיון הנ"ל שבכל פעם שיש לו בעיה ודילמה, שינסה להשליך את הבעיה על מישהו אחר וינסה למצוא עצה בצורה אובייקטיבית יותר.
אבל דע כי המפתח ליכולת שלך להעביר על עצמך את הביקורת הנכונה ביותר טמון ביכולת שלך לקבל את עצמך איך שאתה לצד היכולת שלך להמשיך להשתפר. אם תדע לקבל את עצמך ולאהוב את עצמך AS IS ואיך שאתה ללא שום שינוי, אם תהיה מסוגל לקבל את עצמך עם כל החסרונות היחסיים שלך, אם תוכל לאהוב את עצמך איך שאתה, רק אז תוכל גם לייעץ לעצמך בצורה אובייקטיבית ולהתקדם יותר בחיים. רק אז תוכל לבקר את עצמך באותה האובייקטיביות שאתה יכול לבקר אדם זר.
נכון, על פניו זה אולי נשמע מוזר קצת, כי מצד אחד אתה מקבל את עצמך איך שאתה, אתה אוהב ומקבל את עצמך בכל מצב בצורה המושלמת והמלאה ביותר, את מקבל את עצמך עם כל החסרונות שלך, אבל מצד שני אתה מעביר על עצמך את הביקורת הנוקבת והאמיתית ביותר. והשאלה היא, אם אתה אוהב את עצמך איך שאתה, איך תתקדם? עליך לדעת שהשאלה הזאת היא אחד מהדברים שגורמים לך להיכשל בחיים, צורת החשיבה הזאת גורמת לכך שאתה תגרום גם לילדים שלך להיכשל ולא להצליח כפי שהם יכולים.
עליך להבין כי ביקורת תמיד חייבת להיות בונה. כל התקדמות ושיפור בחיים אמורים לבוא ממקום חיובי עם אנרגיה חיובית. כל הצלחה בחיים וכל שינוי אמור לבוא ממקום טוב ושל אהבה עצמית, ממקום של רצון לשפר את החיים ולעשות אותם טובים יותר. בשום פנים ואופן ביקורת לא אמורה לבוא ממקום תוקפני, שלילי, ממקום של רוע, ממקום של חסרונות או ממקום שאינו חיובי.
בגלל שכל כך קשה לאדם להשתנות ולהשתפר, בגלל שכל כך קשה לאדם להיות אובייקטיבי עם עצמו, בגלל שכל כך קשה לאדם להבין שהוא עושה טעות, בגלל שהוא עתיד להתמודד עם הרבה דברים עוד בהמשך הדרך גם אחרי שהוא יבין שהוא טועה, בגלל שזה כל כך קשה, אז כדי שזה יצליח זה חייב לבוא ממקום חיובי, ממקום שאומר אני מקבל את עצמי בכל מצב, ממקום שגם אם אכשל וגם אם אטעה בדרך אני אמשיך קדימה, שגם אם במהלך ההתקדמות קדימה אני אגלה עוד הרבה חסרונות, אני לא אתעלם מהם, שאם במהלך הדרך אני אגלה שיש דרך אחרת טובה יותר ושעלי לעשות שינויים נוספים ואחרים, אז אני אקבל את עצמי איך שאני ואמשיך קדימה לטוב יותר.
רק אם תדע לקבל את עצמך איך שאתה ולאהוב את עצמך בכל מחיר ומצב, רק אז תוכל לבוא ממקום חיובי ולהעביר ביקורת בונה על עצמך, רק אז תוכל להיות אובייקטיבי עם עצמך ולייעץ לעצמך כמו שאתה מייעץ לאדם אחר, כי אתה אוהב את עצמך בכל מקרה יהיו ההשלכות אשר יהיו. רק אם תוכל לדעת לומר לעצמך את האמת תהיה אשר תהיה, גם אם תדע שאינך יכול לבצע אותה, רק ככה תוכל להביא למודע שלך את הדרך הנכונה ואולי תצליח גם לבצע אותה מתי שהוא.
בנוסף ברגע שאדם חושב שהוא חייב לעשות משהו, שינוי כל שהוא, אינסטינקטיבית ואוטומטית הוא מפתח רגשות של התנגדות, כי אותו שינוי דורש ממנו להזיע, לשנות את עצמו וכביכול שולל את חירותו. כי אדם לא אוהב לקבל ביקורת, כי אדם אוהב שמפרגנים לו, כי אנשים רוצים לחשוב שהם בסדר, אנשים רוצים אהבה. לכן רק אם תוכל לאהוב את עצמך בכל מקרה, רק אז תוכל לדעת לקבל ביקורת בצורה חיובית, רק אז תוכל בעצם לדעת לבקר את עצמך טוב יותר ולהתקדם מהר יותר למקומות טובים יותר.
כיצד התת מודע שלנו מתערב בשיפוט שאנחנו עושים במודע שלנו? למה קשה לאדם לייעץ לעצמו בצורה אובייקטיבית ומה הפתרון לכך? למה זה קריטי שנוכל להעביר על עצמנו ביקורת אובייקטיבית? למה זה קריטי שנאהב את עצמנו כדי שנתקדם בחיים? כיצד אמורים להעביר ביקורת? כיצד להעביר ביקורת בונה? מהן ההשלכות של ביקורת בונה ושל ביקורת שלילית? כיצד תצליח לאהוב ולבקר את עצמך במקביל?
אדם קרוב אצל עצמו, אדם משוחד בשביל עצמו. לבני אדם קל יותר לייעץ לאנשים אחרים בצורה טובה בהרבה מאשר לייעץ לעצמם. גם להעביר ביקורת קל הרבה יותר להעביר על אחרים מאשר על עצמנו. על פניו הדבר היה אמור להיות הפוך. הרי האינטרס שלך כאדם הוא קודם כל עבור עצמך, הרי ההצלחה שלך אמורה להיות חשובה לך יותר מהצלחתו של כל אדם אחר, ההתקדמות שלך אמורה להיות חשובה לך יותר מאשר של כל אחד אחר. לכן על פניו המצב היה אמור להיות הפוך, את העצות הטובות ביותר הינו אמורים לתת לעצמנו, וגם את הביקורת הטובה והמדויקת ביותר היינו אמורים להעביר על עצמנו.
בפועל הדברים אינם כאלו. נשאלת השאלה למה זה המצב ומה עלינו לעשות כדי לשנות אותו?
התשובה על כך היא שכאשר אנו באים לייעץ לעצמנו או להעביר ביקורת על עצמנו, אנחנו בעצם משוחדים, בדיוק כמו שופט בבית משפט שמקבל שוחד מאחד מהצדדים, שכנראה שהוא יטה את הכף לטובת נותן השוחד. כאשר אנחנו חושבים להעביר ביקורת על עצמנו ולבדוק במה אנחנו יכולים להשתפר ומה עלינו לעשות, המוח שלנו כבני אדם חושב ממש במהירות על כל ההשלכות של כל אחת מהמסקנות שאליה נגיע, הוא משדר את התוצאות וההשלכות של כל בחירה שלנו לתת מודע שלנו ואז התת מודע שלנו גורם למודע שלנו להיות משוחדים ולבחור בפתרון מסוים שהוא לא בהכרח הטוב ביותר עבורנו, אלא אולי הנוח יותר בטווח הקצר בלבד עבורנו.
כאשר אנחנו באים לייעץ לאדם אחר, כאשר אנחנו מבקרים אדם אחר, אנחנו כבני אדם לא נאלץ להתמודד עם רגשי הנחיתות האפשריים של אותו אדם בעקבות הביקורת שלנו, מצב הרוח שלנו לא יושפע מכך שאותו אדם אחר יבין שהוא טועה, אנחנו לא נכנס לקונפליקטים עם עצמנו על למה אותו אדם אחר לא עושה את שעליו לעשות ואת מה שיותר טוב לו, הביקורת שלנו על אדם אחר היא פשוט אובייקטיבית יותר ולא משוחדת (ככל שאותו אדם קרוב אלינו פחות) לכן גם העצות שלנו טובות יותר כאשר אנו מייעצים לאדם אחר.
לעומת זאת כאשר אנחנו באים לייעץ לעצמנו, אם נייעץ את העצה הטובה ביותר יכולות להיות לה השלכות רבות שאינן בטוח נעימות לנו בטווח הקצר. הביקורת הנכונה יכולה להסיק שעלינו להפסיק לעשות דבר מסוים שאנחנו מאוד רוצים להמשיך לעשות אותו. הביקורת יכולה לגרום לנו להרגיש עם עצמנו פחות טוב. הביקורת יכולה לגרום לנו לעמוד מול עצמנו ולהרגיש רע עם עצמנו, עם זה שאנחנו יודעים בצורה אובייקטיבית שאנחנו לא מספיק טובים, עם זה שאנחנו חיים בצורה לא מספיק נכונה, הביקורת האובייקטיבית עלולה לגרום לנו לא לאהוב ולקבל את עצמנו כפי שאנחנו היום.
אם התת מודע שלנו לא בטוח שהוא יכול לעמוד בביקורת ולבצע אותה, הוא משדר למוח שלנו בקשת התנגדות לביקורת. זאת משום שהוא מעדיף להשאיר את המצב כפי שהוא מאשר להתמודד עם הביקורת וזה מאחר שהוא לא מאמין שהוא יוכל לעמוד בה ולבצע אותה. נניח לדוגמה שהמוח שלך כאדם היה יכול לייעץ למישהו אחר בצורה מאוד פשוטה שעליו להפסיק לעשן או להתחיל לשמור על תזונה נכונה.
זה לא ממש מסובך לעשות 1 + 1 ולהגיע למסקנה הנכונה עבור אדם אחר. אבל ברגע שאתה מנסה לייעץ לעצמך אתה לא חושב שאכן תצליח לשנות את ההרגלים שלך, מה שבעצם גורר את זה שאתה מעדיף לומר שמה שאתה עושה זה טוב. וכל זה למה? בגלל ההשלכות של הביקורת שלך על עצמך.
כמובן שזו בעיה רצינית! על מנת שתוכל להתקדם בחיים אתה חייב לדעת להעביר על עצמך ביקורת אובייקטיבית ללא נגיעות אישיות. אם לא תדע לומר לעצמך את האמת, מי יאמר לך אותה? הרי רק אתה מכיר את עצמך הכי טוב. כל שינוי שתעשה בחיים חייב לבוא ממך, חייב להתחיל בהכרה שלך בכך שאתה צריך לעשות שינוי. אתה חייב לדעת לא לשקר לעצמך.
אם תשקר לעצמך חייך ימשיכו להיות פחות טובים כפי שהם היום ואולי אפילו גרועים יותר בגלל עצות גרועות שאתה מרמה את עצמך ומייעץ לעצמך. עליך למצוא דרך שבה תוכל לייעץ לעצמך את העצות הנכונות בלי להיות מושפע מההשלכות שלהן על חייך. שתוכל לראות את כל החסרונות והדרך הנכונה והטובה ביותר לתקן אותם בעצמך כמו שאתה יכול לעשות טוב עבור אדם אחר.
ברמה המעשית זה אומר שכאשר אתה מתלבט במשהו לגבי עצמך עליך להלביש את אותה הדילמה על מישהו אחר. ברגע שאתה נמצא בסיטואציה לא פשוטה בחייך ואתה רוצה לדעת מה הטוב והנכון ביותר לעשות על פי שיקול דעתך, עליך לדמיין מישהו אחר במצב זהה לשלך ולחשוב מה לדעתך הוא אמור לעשות. תנסה לחשוב על הבעיה שלך כעל בעיה של אדם אחר. נסה לחשוב על אדם אחר שיש לו את הרצונות והחלומות שלך, נסה לייעץ בצורה הטובה ביותר לאותו אדם אחר. את התשובה כמובן תיקח לעצמך.
דבר זה נכון כמובן גם כאשר אתה עוזר למישהו אחר. כשאתה דן בבעיה שלו איתו נסה לדון איתו בבעיה שלו בגוף שלישי ולא בגוף שני. לדוגמה במקום לומר לו "בא נחשוב מה כדאי לך לעשות", אמור לו "בא נחשוב מה כדאי למישהו אחר במצבך לעשות". על ידי זה אתה גורם לו להסתכל על עצמו בצורה יותר אובייקטיבית. אם אתה רואה שהוא מתקשה בכך, באפשרותך להשתמש במשפטים כגון "בא נחשוב לרגע מה היה כדאי לאדם אחר שמצבך לעשות" או "בא נדמיין מישהו אחר במצבך, מה לדעתך כדאי לו לעשות" וכל כיו"ב, דהיינו תשתמש במילים שיגרמו לשיפוט את המטופל שלך להתבונן בעצמו מבחוץ ולא כלפי פנים.
נסה לגרום למטופל להתייחס לעצמו בגוף שלישי. נניח ששמו של המטופל הוא X, במקום לומר לו "אתה צריך לקבל החלטה מה אתה רוצה לעשות עם עצמך" אמור לו (בצורה לא מחשידה כמובן) "אתה צריך לקבל החלטה מה אתה רוצה לעשות עם X" כאשר X זהו כמובן שמו של המטופל. על ידי זה אתה גורם לו להסתכל על עצמו בצורה אובייקטיבית יותר ועל ידי זה הוא יוכל להגיע למסקנות טובות יותר לגבי עצמו. וכמובן שכחלק מהטיפול עצמו כדאי שתשריש במטופל את הרעיון הנ"ל שבכל פעם שיש לו בעיה ודילמה, שינסה להשליך את הבעיה על מישהו אחר וינסה למצוא עצה בצורה אובייקטיבית יותר.
אבל דע כי המפתח ליכולת שלך להעביר על עצמך את הביקורת הנכונה ביותר טמון ביכולת שלך לקבל את עצמך איך שאתה לצד היכולת שלך להמשיך להשתפר. אם תדע לקבל את עצמך ולאהוב את עצמך AS IS ואיך שאתה ללא שום שינוי, אם תהיה מסוגל לקבל את עצמך עם כל החסרונות היחסיים שלך, אם תוכל לאהוב את עצמך איך שאתה, רק אז תוכל גם לייעץ לעצמך בצורה אובייקטיבית ולהתקדם יותר בחיים. רק אז תוכל לבקר את עצמך באותה האובייקטיביות שאתה יכול לבקר אדם זר.
נכון, על פניו זה אולי נשמע מוזר קצת, כי מצד אחד אתה מקבל את עצמך איך שאתה, אתה אוהב ומקבל את עצמך בכל מצב בצורה המושלמת והמלאה ביותר, את מקבל את עצמך עם כל החסרונות שלך, אבל מצד שני אתה מעביר על עצמך את הביקורת הנוקבת והאמיתית ביותר. והשאלה היא, אם אתה אוהב את עצמך איך שאתה, איך תתקדם? עליך לדעת שהשאלה הזאת היא אחד מהדברים שגורמים לך להיכשל בחיים, צורת החשיבה הזאת גורמת לכך שאתה תגרום גם לילדים שלך להיכשל ולא להצליח כפי שהם יכולים.
עליך להבין כי ביקורת תמיד חייבת להיות בונה. כל התקדמות ושיפור בחיים אמורים לבוא ממקום חיובי עם אנרגיה חיובית. כל הצלחה בחיים וכל שינוי אמור לבוא ממקום טוב ושל אהבה עצמית, ממקום של רצון לשפר את החיים ולעשות אותם טובים יותר. בשום פנים ואופן ביקורת לא אמורה לבוא ממקום תוקפני, שלילי, ממקום של רוע, ממקום של חסרונות או ממקום שאינו חיובי.
בגלל שכל כך קשה לאדם להשתנות ולהשתפר, בגלל שכל כך קשה לאדם להיות אובייקטיבי עם עצמו, בגלל שכל כך קשה לאדם להבין שהוא עושה טעות, בגלל שהוא עתיד להתמודד עם הרבה דברים עוד בהמשך הדרך גם אחרי שהוא יבין שהוא טועה, בגלל שזה כל כך קשה, אז כדי שזה יצליח זה חייב לבוא ממקום חיובי, ממקום שאומר אני מקבל את עצמי בכל מצב, ממקום שגם אם אכשל וגם אם אטעה בדרך אני אמשיך קדימה, שגם אם במהלך ההתקדמות קדימה אני אגלה עוד הרבה חסרונות, אני לא אתעלם מהם, שאם במהלך הדרך אני אגלה שיש דרך אחרת טובה יותר ושעלי לעשות שינויים נוספים ואחרים, אז אני אקבל את עצמי איך שאני ואמשיך קדימה לטוב יותר.
רק אם תדע לקבל את עצמך איך שאתה ולאהוב את עצמך בכל מחיר ומצב, רק אז תוכל לבוא ממקום חיובי ולהעביר ביקורת בונה על עצמך, רק אז תוכל להיות אובייקטיבי עם עצמך ולייעץ לעצמך כמו שאתה מייעץ לאדם אחר, כי אתה אוהב את עצמך בכל מקרה יהיו ההשלכות אשר יהיו. רק אם תוכל לדעת לומר לעצמך את האמת תהיה אשר תהיה, גם אם תדע שאינך יכול לבצע אותה, רק ככה תוכל להביא למודע שלך את הדרך הנכונה ואולי תצליח גם לבצע אותה מתי שהוא.
בנוסף ברגע שאדם חושב שהוא חייב לעשות משהו, שינוי כל שהוא, אינסטינקטיבית ואוטומטית הוא מפתח רגשות של התנגדות, כי אותו שינוי דורש ממנו להזיע, לשנות את עצמו וכביכול שולל את חירותו. כי אדם לא אוהב לקבל ביקורת, כי אדם אוהב שמפרגנים לו, כי אנשים רוצים לחשוב שהם בסדר, אנשים רוצים אהבה. לכן רק אם תוכל לאהוב את עצמך בכל מקרה, רק אז תוכל לדעת לקבל ביקורת בצורה חיובית, רק אז תוכל בעצם לדעת לבקר את עצמך טוב יותר ולהתקדם מהר יותר למקומות טובים יותר.
050-3331-331