* לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא:

הדרך להיות אלוהים, רצון עצמי שנובע מהרצון של המציאות, להיות שקוף, אין בחירה חופשית, הכל מלמעלה.

שאלה: הבנתי שאני לא רוצה את המציאות, איך אני מתקדמת הלאה.

אליעד: אפילו אם את כן מסתדרת עם המציאות, יש לך רצון שהמציאות לא תשתנה, כך שתמיד יש בעיה, לכן זה אומר, שבמקום לנסות לשנות את המציאות, אתה צריך לנסות לשנות את הרצון שלך. אם אין לך כסף, אתה עובד שיהיה לך כסף, אם יש לך כסף, אתה רוצה שהכסף יישאר אצלך. אם יש לך אתה דואג שזה לא יעלם לך.

אם היה לך טוב בכל מצב, לא הייתה לך דאגה, אז מי אחראי לדאגה? הרצון. רגש זה תוצאה של רצון, והרצון תוצאה של הבנה. אתה בתור בן אדם, תמיד חווה שחסר לך משהו, משהו מניע אותך לפעול, אתה רוצה ולא רוצה, זה שאתה לא רוצה להישרף, זאת סיבה מספיק טובה לסבול.

אתה קיים במציאות, ותמיד חווה חסר, האם זה נכון או לא נכון? נכון. החיסרון הוא 24 שעות. אין מצב שתהיה שקוף, תמיד ירגישו בקיומך. האם יהיה מצב שבו תרצה את המציאות כמו שהיא 24 שעות?

אז מה הפיתרון, על ידי הבנה. אם תבין משהו מסוים, זה יגרום לכך שתמיד יהיה לך טוב במציאות. כבר עכשיו יש לך את ההבנה, אבל אתה לא מודע לזה.

שאלה: איך אני אבין את זה?

אליעד: יש לך הרבה שאלות על התיאוריה שהכל אחד, ואתה לא מבטא אותם, והם מונעות ממך מלהבין. בסוף אתה צריך להבין שהכל אחד, הסיבה שאתה לא יכול להכיל את ההבנה, זה בגלל שהשכל שלך לא יכול לתפוס את זה.

בראש יש לך המון שאלות, למשל, אם הכל אחד איך אני לא מרגיש שאני שולט בכל? אם הכל אחד, איך זה שלפעמים יום ולפעמים לילה? אם הכל אחד, למה לפעמים טוב לי ולפעמים רע לי? למעשה אתה מבין שזה אחד, אבל באחוז מסוים. יש לך הרבה שאלות לכן אתה לא מבין את האחד. כדי להגיע לחוויה מלאה, עליך להגיע להבנה מלאה.

שאלה: מה זה האחד?

אליעד: יש משהו, שכול מה שקרה, קורה ויקרה הוא רוצה ותמיד טוב לו עם זה - זה האחד. השאלה היא איך מביאים אתכם לתודעה שאתם תרצו את כל המצבים.

שאלה: למה צריך להגיע לחוויה הזאת?

אליעד: כי כל מה שאתה רוצה זה להרגיש טוב. ורק כאשר אתה תחווה שאתה רוצה את כל מה שקורה, רק אז יהיה לך טוב. למשל אתה לא יודע מה אתה רוצה ולכן אתה לא מרגיש טוב, אבל אני רוצה ללמד אותך, שאתה תרגיש טוב גם כאשר תדע מה אתה רוצה וגם כאשר לא תדע מה אתה רוצה, כי הטוב לא תלוי באם אתה יודע מה אתה רוצה או לא יודע.

למעשה אנו רוצים להוציא אותך מהנפרדות. כרגע אתה בנפרדות, אתה חושב אם אני יודע מה אני רוצה זה טוב, ואם אני לא יודע מה אני רוצה זה רע. שלא תבדיל בין טוב לרע. אני רוצה לתת לך תעודת ביטוח, שתמיד יהיה לך טוב ולא משנה מה יקרה.

למשל אתה עכשיו צחי, חולם חלום. ובחלום אתה חולם שמישהו גונב ממך כסף. מי גרם לכך שיגנבו לך כסף בחלום? האני שישן. אתה מסכים שיש שני אני? יש אני אחד שהוא בתוך החלום שחושב איך דפקו אותי, ויש את האני הקובע, שאם אני אקרא לו הוא יתעורר מהחלום. אני מספר לך שכול החדר הזה, כל העולם הזה - זה חלום, אנחנו בתוך החלום של הראשון. אז אם אתה רב איתו, זה אתה שגורם לריב, כי אתה זה הראשון, זה מי שאתה באמת. למעשה אתה רוצה את הכל, אתה חולם את המציאות.

למשל האצבע זזה ויש לה תודעה, וכשהיא אומרת אני, היא מתכוונת לגוף שלה. ואז היא שואלת למה אני זזה? ואז מישהו אומר לה, את לא אצבע נפרדת, את חלק מהיד, ואת זה חלק מהגוף. ולכן אני רוצה להגיד לך, כשאתה אומר אני, אתה חלק מגדול יותר.

כשאתה הולך, רוצה, חושב, זה הכל חלק מתהליך יותר גדול. כאשר הבורג זז בגלל הגלגלים, זה לא הבורג שמזיז, כל הגלגלים מניעים את הבורג. המטרה היא להביא אותך לחוויה, כשאתה הולך, זז, ורוצה, או רואה שהשמש זורחת בבוקר, אתה תדע שאתה רוצה שהיא תזרח. כי תהיה מחובר, כמו שהאצבע חווה שהיא לא אצבע נפרדת אלא היא הגוף. שתפסיק להבין שצחי זה ישות מוגבלת אלא תדע שצחי זה הכל. כשתגיד אני, אתה תחווה משהו שיותר גדול ממה שאתה חושב שאתה עכשיו.

למשל מפטרים אותך מהעבודה. אז אתה תחווה, שאתה רוצה שיפטרו אותך. ולא תסבול כי זה לא נגד רצונך. השאלה היא איך מגיעים לחוויה הזאת.

שאלה: למה אלוהים שהוא ישות אחת, החליט לחלק את עצמו?

אליעד: תבין, שכול השאלות שאתה שואל על אלוהים, אתה בעצם שואל על עצמך. ודבר שני, אתה תקבל תשובה לשאלות האלה, רק אחרי שאתה תהיה בחוויה שאלוהים זה אתה. אפילו אם אני אתן לך תשובה, אתה לא תבין. אם אתה רוצה להבין את אלוהים, אתה קודם כל צריך להבין מי אתה?

כשאתה אומר אני, למי אתה מתכוון, למציאות או אליך? אליך לגוף. אז אתה צריך להבין למה אתה עושה דברים, תשאל, למה אני אוכל? למה אני שותה?

אתה צריך להבין למה אתה רוצה את כל הדברים שאתה עושה. להסתכל לתוכך, ולהבין למה אתה רוצה דברים. קודם כל תשאל שאלות, ואז תגיע למצב שאין לך תשובה. כל זמן שאתה משקר את עצמך, שאתה חושב שיש תשובה, אז אתה לא מתקדם לשום מקום.

אבל אם אתה מבין שאין שום תשובה, למה אתה עושה, זה מביא אותך להבנה, שאתה עושה, בגלל כוח מחוץ לך, שגורם לך לפעול. אתה חווה שאתה זה חלק ממנגנון, מי זה אני? אני מופעל מבחוץ, קודם כל תכיר בכך.

כשאני אומר לכם להתבונן ברצונות שלכם, אני רוצה שתבינו שהרצון שלכם לא בשליטתכם. אתם לא מניעים את הרצונות שלכם. למשל, היום למדת כלכלה, מדוע למדת היום כלכלה? התשובה הנכונה היא, שבסוף רצית, אבל למה רצית? כי המציאות גרמה לך לרצות. אתה לא יכול להתקדם, עד שלא תחווה, שהכל אלוהים גורם לך לעשות.

בהתחלה אתה חווה שאתה צינור שאלוהים עובר דרכו, ואחר אתה נעלם לגמרי. כשתגיד אני, תתכוון לאלוהים. ואז תשאל, למה אני רוצה להזיז את השמש? ואז תקבל את התשובה.

אני רוצה שתהיה בחוויה, שכמו שאתה רעב, אתה הולך לאכול. כך כשאני אשאל אותך, למה אתה הולך לאכול, אתה תהיה בחוויה שאלוהים גורם לך ללכת לאכול.

כשאתה הולך ברחוב, וחושב הנה אימא שלי, למה אתה חושב שהיא אימא שלך לדוגמה? לא בגלל שהיא אימא שלך, אלא בגלל שאלוהים עושה שאתה תראה אותה, ותחשוב שהיא אימא שלך. כל מה שקורה זה מאלוהים.

כשאתה חושב שהיית עם החברה שלך, האם באמת היית איתה? זה זיכרון שאלוהים עכשיו השתיל לך בראש, שתחשוב שהיית עם החברה שלך. 24 שעות אתה צריך להיות בחוויה הזאת.

ומה יקרה אם תהיה בחוויה הזאת כל הזמן, אתה תתחיל להעלם. מה זה אומר להעלם? אתה תישאר פה בגוף, אבל החוויה שלך שאומרת, אני, אני, אני, תתחיל להעלם. ותגיע למצב שתחווה שאתה הזרוע המבצעת של אלוהים. ואחרי שתחווה שאתה הזרוע של אלוהים, אתה תגיע להבנה, שאתה בכלל לא קיים, ואז תגיע להבנה שאתה זה הוא, וכשתגיד אני תתכוון לאלוהים.

אפילו כבר במדע הם מבינים שאנחנו חלק ממקום וזמן, כשהמקום והזמן זזים אז גם אנחנו זזים. זה לא שרק אתה זז, אלא כל המקום זז, ואתה זז בתוכו.

אם אתה רוצה להתקדם אתה תמיד צריך לעשות הפוך ממה שאתה חושב, למה? כי העצות שלך באות מהשכל שלך, אבל השכל שלך עדיין לא קבל שכל, ואם אין לו שכל, אז מה הטעם לעשות מה שהוא אומר? תמיד תאזן את העצות שלך עם הניגוד שלהם.

שאלה: איך הגעת לתובנות האלה?

אליעד: שאלתי את עצמי שאלה בנאלית, איך יהיה לי יותר טוב בחיים. אני קמתי בבוקר והחלטתי שאני רוצה להינות, אני ניסיתי כל מיני דברים, ואז הבנתי שאם אני אצליח לגרום לעצמי, מה שאני רוצה, אז יהיה לי תמיד טוב. ניסיתי כל מיני דברים וזה לא עבד, אז שאלתי את עצמי, למה זה לא עובד? והתחלתי להסתכל פנימה, והבנתי שזה לא אני שמחליט מה אני רוצה, זה מישהו אחר שמחליט לי מה שאני רוצה, ומשם זה התגלגל קדימה, מי אני? מה רוצה? מי רוצה? וכו.

התיאוריה שלי מאוד פשוטה היא אומרת, שאתה חלק מהמציאות, יש מציאות ותדע שאתה חלק מהמציאות. זה כל מה שאני אומר, שתדע שהמציאות קיימת. אם אתה יודע שיש ישות שמקיפה אותך מכל הצדדים, אז זה אומר שאתה לא ישות עצמאית, אלא חלק ממערכת.

ואם אתה רוצה הסבר קטן יותר - אתה והמציאות זה אחד. וכדי להסביר לך שהכל אחד אני מסביר את כל ההסברים. הגלגל מסתובב ואתה בורג קטן בתוך המערכת.

כדי להגיע לחוויה מושלמת, שהיא אתה והמציאות זה אחד, מה שצריך זה הבנה מושלמת. קשה להבין, כי אין מה להבין, זה כל כך פשוט, זה אפילו פשוט מדי, כאן אין מה להבין, אם אתה מבין אתה חווה את זה, אבל בגלל שזה כל כך פשוט אתה לא חווה את זה.

בסופו של דבר צריך להבין. ההבנה תקדם אותך. איך תבוא ההבנה? ככול שתשאל יותר שאלות על התיאוריה הזאת.

שאלה: איזה שאלות אפשר לשאול?

אליעד: השאלה הבסיסית היא, אם זה נכון למה אני חושבת שזה לא נכון? או למה אני לא חווה את זה? כשאת יושבת על הכסא, מה מציק לך?

להבין שאתה זה הגוף של אלוהים, לצורך העניין, או שאלוהים עושה דרכך, זה שכל מאוד קטן. אנחנו מתחילים כשאנו שואלים, מה אני רוצה? זה להרגיש טוב. אחר להבין שאלוהים פועל דרכך, זה שכל קטן, למה? כי זה עדיין שניים. בשכל אחר כך, אין אני בכלל, ואחר באה ההבנה שיש רק אחד.

בהתחלה ההבנה היא שאני רוצה, זה בגלל שאלוהים רוצה דרכי. אחר באה ההבנה שאני קיים, זה בגלל שאלוהים רוצה שאני אהיה קיים. כשהאדם אומר שאלוהים עושה דרכו, הוא מבין שהוא קיים ואלוהים פועל דרכו, אבל האדם עדיין קיים, והוא מבין שאלוהים רוצה שהוא ירגיש שהוא קיים. הוא רוצה שאני יחשוב שאני קיים.

אז בהתחלה אלוהים מפעיל אותי דרך הרצון שלי, אחר יש אני, שהאני קיים בגלל שאלוהים רוצה שאני ארגיש שאני קיים. זה מתחיל ברצון אבל אני עדיין משהו, אבל המשהו זה רק צורה, ואם אתה מבין זאת, אז אתה מתחיל להעלם. כשאתה אומר אני, וכמו שאתה אומר כסא, אז תבין שכמו שיש כסא יש אני. אתה למעשה לא עושה כלום.

אתה קיים כי אלוהים רוצה שתהיה קיים, ואתה יודע את השם שלך, כי אלוהים רוצה שעכשיו אתה תדע את השם שלך. ואם אתה רואה אותנו קיימים, זה לא בגלל שאנחנו קיימים, אלא בגלל שאלוהים רוצה שעכשיו תראה אותנו קיימים. כל מה שאתה חושב, מרגיש, רוצה, זה בגלל שאלוהים רוצה שעכשיו תחווה זאת. רק אלוהים הוא הבוחר, כי אין אף אחד מעליו.

הדרך הנכונה היא שתיצמד לאמת שלך. למשל אכלת, למה אכלת? התשובה הנכונה היא שעכשיו נוצרה לך מחשבה שאכלת, החוויה של העבר נוצרה עכשיו. מישהו עכשיו החליט שתחשוב שאכלת קודם.

שאלה: אם זאת לא החוויה שלו, איך הוא יבין זאת?

אליעד: אני יודע שזאת לא החוויה שלו, אני רוצה להראות לו שהוא לא בחוויה. אני רוצה להראות לך שאתה צריך להיצמד לאמת שלך. מה מפריע לך בחיים?

שאלה: שאני לא מבינה.

אליעד: מה אכפת לך שאת לא מבינה? שאם תביני יהיה לך טוב. אבל את רוצה להבין, כי את חושבת שאם תביני יהיה לך יותר טוב. לכן הסיבה שאת רוצה לדעת מה קורה פה, זה בגלל שאת רוצה להפסיק לסבול פה. אז ממה את סובלת? אם הכל היה מושלם בחיים שלך, אז לא היה אכפת לך מה קורה בחיים האלו.

לך יש בעיות X בתחום העולם הממשי שלנו, ואת חושבת שכדי להשתחרר מהבעיות שלך, את תשתחררי אם תהיה לך הבנה, ואת חושבת שכדי להגיע להבנה צריך לסבול, ואז את אומרת, רע לי מזה שאני לא סובלת, כי אם אני אסבול אני אבין, ואז יפתרו הבעיות שלי.

אבל מה באמת מפריע לך? מפריע לך שאת צריכה לנקות את הבית. מפריע לך שאת רוצה גוף יותר בריא. מפריע לך שהעיניים שלך לא טובות.

שאלה: אבל אני לא חושבת על הדברים האלה.

אליעד: את חושבת, אבל את רק מטעה את עצמך. אם המציאות הזאת הייתה מספקת אותך, לא היה אכפת לך למה את חיה.

שאלה: האם בגלל המשקפיים או בגלל הגוף, אני באה לכאן לשאול שאלות?

אליעד: כן, את לא מרוצה משום דבר, את לא מרוצה שיש לך רק שני רגליים, ואז מתחילות אצלך שאלות על האחדות.

שאלה: אני לא מודעת לבעיות.

אליעד: אז תבדקי, מה את כן מודעת. אני טוען שמהבוקר עד עכשיו האם כל הזמן היית מרוצה? לא. תבדקי ממה הייתה לך אי שביעות רצון.

שאלה: אני מקבלת את הכאבים.

אליעד: אם היית מקבלת, זה לא היה מציק לך. אם היית רוצה להבין את המציאות, היית מבינה אותה. זה לא באמת מעסיק אותך. אם את רוצה להבין את המציאות, את צריכה להבין מה באמת מציק לך. למה את לא רוצה שתכאב לך הבטן. כשאת חווה דברים בחיים שלך, תנסי להבין מה קורה לך, למה את לא רוצה את הכאב בטן?

שאלה: אז זה אומר שאם אני אוכלת, אני לא רוצה את הרעב. אז מה אני לא צריכה לפעול?

אליעד: לא אמרתי שאת לא צריכה לפעול, את צריכה להבין, למה את רוצה את השינוי. תשאלי, למה אני לא רוצה את הרעב? אם תהיי נחושה להבין למה את לא רוצה את הרעב, למה את לא רוצה שהאוטובוס יאחר, בסוף את תראי, שיש משהו מחוצה לך שהוא אחראי שאת לא תרצי אותם. תדעי שזה לא את, מי שאת חושבת שאת.

השלב הראשון בהבנה, הוא לא מורכב. בסך הכל אמרנו שהמקום והזמן זזים ואז אתה זז. אבל זה משנה לך את כל תפיסת החיים. אתה לא יכול להגיד למשל, שאם אתה קם בבוקר ואין לך מה לאכול שזה בגלל הבוס שלך. הבוס שלך שנותן לך כסף, משהו מזיז אותו וזה לא בגלל שעבדת או לא עבדת. הכסף שלך זה לא בגלל הפעולות שלך. החוויה היום יומית שלך זה לא כמו ההבנה הזאת. בחיי היום יום אתה אוכל כדי שתהיה שבע. אבל תחושת השובע שלך לא תלויה באוכל שאתה אוכל, אלא המציאות רוצה שאתה תרגיש שבע באם תאכל או לא תאכל.

זאת הסיבה שקשה לאדם לחוות זאת, כי הוא זקן. למה אני שבע? כי אני אכלתי. אכלתי כי הייתי רעב. אבל זה לא נכון. אתה רעב כי רוצים שתהיה רעב. אתה אוכל, כי רוצים שאתה תאכל. אתה אוכל עכשיו 3 פרוסות, כי רוצים שאתה תאכל 3 פרוסות. אתה שבע, כי רוצים שתהיה שבע. אין קשר בין הדברים. הקשר היחיד זה שהמציאות רוצה את הכל.

שאלה: אם זאת לא החוויה שלי.

אליעד: לשאול, האם זאת האמת, כן או לא? לשאול, למה אני לא חווה את זה? אתה אוכל, כי אלוהים רוצה שתאכל. אתה שבע, כי אלוהים רוצה שתהיה שבע. תוך כדי שאתה רעב, אלוהים מכניס לך מחשבה, שאם תאכל תהיה שבע. תוך כדי שאתה אוכל, אלוהים מכניס לך מחשבה, שמקודם היית רעב, ושעוד מעט תהיה שבע. ותוך כדי שאתה שבע, אלוהים מכניס לך מחשבה שמקודם אכלת, כי היית רעב, ועכשיו אתה שבע. זה מה שקורה בפועל.

אלוהים בצ'יק יכול לגרום לך לחשוב שאתה מושה רבנו.

איך האדם יכול להגיע לחוויה, שכשהוא רעב, כשהוא אוכל, וכשהוא שבע - זה כל רגע מציאות בפני עצמה? על ידי זה שכשהוא אוכל הוא שואל, למה אני אוכל? כי אני רעב. ואז הוא שואל, אז מה אם אני רעב? אני לא רוצה להיות רעב ולכן אני אוכל. אבל למה אני לא רוצה להיות רעב? כי יש משהו בתוכי שגורם לי לא לרצות להיות רעב.

אז מה זה אומר, למה אני אוכל? כי יש משהו בתוכי שגורם לי לא לרצות להיות רעב ולאכול. אבל זה משהו שעכשיו גורם לי.

בא ניקח לדוגמה, למה אני שבע? כי אכלתי, האם זה שאני זוכר שאכלתי, האם זה מחייב את זה שעכשיו אני אהיה שבע? לא. אם אלוהים רוצה אתה תמשיך להיות רעב. רעב זה רק תחושה. ואם המציאות רוצה, היא דופקת לך את תחושת השובע, ואתה כל הזמן רעב. ואז אתה אוכל לפי השכל.

רואה כאן כוס, עכשיו היא זזה לפה, עכשיו יש פה כוס. אם תשאל, למה יש פה כוס? אם אתה טיפש תגיד, כי הוא הזיז אותה לפה, מתי הזזתי את הכוס? קודם. מתי הכוס נמצאת פה? עכשיו. האם זה שהזזתי אותה קודם, האם זה מכריח את זה שהיא תהיה פה עכשיו? לא. אם אלוהים רוצה, אלוהים עכשיו יכול להעלים את החדר וגם את הכוס.

ברגע שאדם לוקח דבר אחד, למה עכשיו יש פה חושך? כי קודם היה. אז מה אם קודם היה? אם תחשוב על זה, בסוף תבין שזה ככה. זה ישנה לך את כל תפיסת החיים שלך. שום דבר כבר לא יהיה בטוח. אין גם אורך זמן, בכל רגע מחדש הכל נוצר. אתה חי לשנייה, ואתה נעלם, ושוב אתה חוזר לשנייה. למעשה הכל כבר קיים, יש אותך של היום, אתמול ומחר, ואתה זז בין המצבים. כל האפשרויות שיכולות להיות, כבר קיימות. רק שזה שקוף ואתה לא רואה. ואתה בכל רגע עובר בין אפשרות לאפשרות.

אתה יודע מה הכי מורכב, שתבין למה אתה אוכל סנדוויץ. קודם תבין את הבסיס.

רבי נחמן אומר, שאנשים חושבים שהצדיק מגיע להבנה גבוהה שגלל שיש לו נשמה גבוהה, או שכל מיוחד, אבל זה לא נכון, כל אחד ואחד, אם יעשה את כמות המאמץ שאני עשיתי וישב ויחקור שוב ושוב, בסוף יגלה את האמת. אם היית מצליחן בחיי היום יום, אז היית מצליח גם בדברים האלה.

מה שאני בא לומר, שיש כאן שני היבטים, האחד שזה לא תלוי בך. והשני שזה תלוי בך. אבל האדם חושב שיש לו בחירה. אז מהצד של הבחירה, אם האדם יחליט שהוא רוצה להצליח, אז הוא יתאמץ עד שיגיע. אני מבטיח לך, שאם תחקור, למה אני רוצה לאכול? אתה תבין את הכל.

שאלה: תסביר שוב על התודעות.

אליעד: מה שאני בא לומר לך, שעכשיו בו זמנית אתה נמצא באין סוף מקומות, במקביל אתה יושב פה, ושם, ושם, ושם. אתה לא יכול לשאול, למה אלוהים שם אותי פה? כי אתה כבר בכל המקומות. אתה שואל, לפי מה אלוהים מחליט שאני אבין את זה, ואחר את הדבר השני? הוא לא מחליט, אתה כבר כרגע, מבין את זה, ומבין את כל האופציות.

אתם חושבים שאני מדבר על מדע בדיוני, אבל לי נראה שאתם חיים במדע בדיוני, שאינכם מבינים אפילו מדוע אתם אוכלים. כל האפשרויות קיימות ואתה אחת מהאפשרויות.

שאלה: למה אני חווה רק את האופציה הזאת?

אליעד: את לא חווה רק אותה, יש מישהי כמוך שחווה אופציה אחרת. הכל קיים בו זמנית. את משוכפלת עכשיו לאין סוף אפשרויות, וכל אחת ממך מודעת לאפשרות אחת. יש כאלה שמודעים לעוד מצבים. אני למשל מודע שיש עוד מצבים. ויש כמוני שלא מודעים שיש עוד מצבים. הכל ישנו כל הזמן. כל רגע יש את כל המחשבות. אתה אופציה שכול הזמן משתנה.

בפועל כל מה שאנחנו מדברים זה קשקוש. כי בסוף הכל זה אחד. מעל כל האפשרויות שקיימות כל הזמן, יש את האחד.

כדי להבין את כל המציאות, קודם עליך להבין מדוע אתה אוכל.

שאלה: תסביר לי את העניין של האפשרויות.

אליעד: מה שאני מסביר לך, זה לא משהו שאני קראתי בספר, זה חלק מדבר אחר, שאם תבין אותו תבין גם את השאר. יש משהו אחר, אם תחקור למשל, למה אני עכשיו לומד כלכלה? בסוף תבין את כל המציאות כולה. אני מציע לך דרך, איך להיות הראשון, ואז תראה את הכל. אני יכול להביא אותך למקום שבו תראה את כל האמת.

שאלה: אני רוצה לדעת אם זה תלוי בי?

אליעד: מצד האמת, יש כרגע עוד אליעד אחר שלא מודע. מצד האמת, אין שום שאלה. אתה שואל, מה גרם לו להבין, המציאות או המאמץ שלו? הבחירה שלו או אי הבחירה שלו? ולמעשה אתה שואל, האם כדי להגיע להבנה שלי, צריך מאמץ מצדך או שזה לא תלוי בך?

מצד האמת, כל המצבים ישנם בו זמנית, ויש גם עופר שנמצא במצב שלי. הכל קיים, קיים עופר המוצלח וגם קיים עופר הנכשל. כרגע אתה קיים בכל המצבים. אבל אתה עושה הפרדה בין יש לאין. מה זה אומר, אתה אומר יש אותי פה ואין אותי בחלל. למה? התשובה היא, שאין הבדל בין יש לאין, אתה כרגע גם פה וגם שם, אתה בכל מקום. כרגע אתה נמצא בכל המקומות, בכל התודעות, בכל התפיסות ובכל הזמנים.

שאלה: למה כל המצבים קיימים?

אליעד: הם גם קיימים וגם לא קיימים. אם אתה היית חווה שאתה למשל במזרח הרחוק, אז לא היית חווה שאתה כאן. כדי שתוכל לחוות שאתה כאן, אלוהים עשה שתחווה רק את המצב הנוכחי ולא עוד מצבים אחרים. אבל למעשה אתה בעוד הרבה מקומות, רק צמצמו אותך שתראה רק מצב אחד.

שאלה: למה צמצמו אותי?

אליעד: יש שתי תשובות. מצד אחד אין תשובה, ומצד שני אין שאלה. מצד הנפרדות אין תשובה, אבל אם תחקור את זה מספיק, אתה תחווה שאין בכלל שאלה.

את בטוחה שאת עושה, והולכת ומבצעת דברים, אבל למעשה הכל כבר קיים ואת חווה רק אחת מהאפשרויות. השכל של זה, זה לשנות את החוויה. זה לא יעזור אם תאמינו בזה.

כאשר תתבונני ותראה שיש משהו שעושה הכל, זה יגרום לישות הנפרדת שלך להעלם. מי זה האני? הכל זה האני, והאני זז יחד איתו. קודם תבין שאתה בורג במכונה הגדולה. יש מציאות גדולה שמפעילה את הכל, ואתה חלק מהמערכת. הבנה זו תוביל אותך להבנה שהישות שלך היא חלק ממשהו אחר. והבנה זו היא דלת להבנה נוספת שאתה זה המציאות. והבנה זו היא דלת, להבנה שהכל אחד. ואז אין לך אף שאלה.

שאלה: האם כשאגיע לסוף, אמשיך להיות עצבנית?

אליעד: כן, את תמשיכי להיות עצבנית. מצד אחד תפסיקי להתעצבן ברובד פנימי שלך, אבל ברובד החיצוני, את תמשיכי להתעצבן. כרגע יש בתוכך עמוק, מישהו שהוא לא סובל. כרגע האני שלך מזדהה עם החיצוני, אבל אני גורם לך להיכנס פנימה לתוכך, שתתחילי לשים לב גם לתוכך. בתוכך יש עוד פרספקטיבה פנימית שרוצה את מה שקורה, שמבינה מה קורה, אם תסתכלי פנימה, תראי שיש עוד פרספקטיבה.

שאלה: אם אני מבינה שהרצון לא בשליטתי, האם אני יכולה להמשיך לשאול שאלות אחרות.

אליעד: אם תהיי באמת בחוויה שהרצון לא בשליטתך, לא יהיו לך שאלות.

שאלה: אז איך אני אמשיך לשאול שאלות?

אליעד: לא תשאלי, הכל יעשה מעצמו. תגיעי לחוויה שהכל קורה מעצמו. את תהיי בחוויה שכאשר תקומי בבוקר, את תראי שהמציאות היא זאת שמניעה אותך. את כמו רובוט. אם אני מתעצבן, זה בגלל שהמציאות רוצה שאני כרגע יתעצבן. אני כרגע עצבני, כי אם לא הייתי עצבני, לא הייתי נותן לך תשובה. אני נותן לך תשובה, כי אני עצבני, ולכן נותן לך תשובה, אבל התודעה שלי מחוברת למצב אחר פנימי, שיודע ששום דבר לא משנה, שהכל בסדר.

האדם יכול להגיד עד מחר, זה לא תלוי בי, אבל החלקים שבך שחושבים שזה תלוי בך, ממשיכים לפעול וגורמים לך סבל.

שאלה: האם לא היית הולך לחפש את הארנק, אם היה אובד לך?

אליעד: הייתי הולך, אבל לי אין בעיה לסבול. אני לא קשור לכלום. לחפש את הארנק, או להסביר לך זה אותו הדבר. אבל החוויה שלי היא אחרת. את למשל הולכת לחפש ממקום של פחד, מחוויה של נפרדות, את פועלת מהחוויה הזאת. אבל אם תפעלי מהחוויה של האמת, תמשיכי לחוות את כל הרגשות שלך, אבל זאת תהיה חוויה אחרת.

אם אתה שואל, למה אלוהים דופק אותי, הרי אין לי בחירה? נכון, מהצד שאין לך בחירה, הוא לא דופק אותך, אבל מהצד שאתה חושב שיש לך בחירה, ואומר שאין לך, מהצד הזה אתה סובל. ולמה לאדם קשה לחשוב שאין לו בחירה, כי מצד האמת יש לו בחירה, אתה הרי אלוהים ולכן יש לך בחירה. מהצד של אלוהים יש לך בחירה על הכל, מהצד שלך אין לך בחירה, ומהצד של האחד אין בכלל שאלה אם יש בחירה או אין בחירה.