ככל שהאדם ערני יותר לדברים כפי שהם, כך הוא יותר מצליח וכך יותר מיומן וגם יותר קולט את הדברים. עירנות של האדם חוסכת לו סבל מיותר בכל מיני טעויות שיכולות להימנע ע"י הסתכלות נכונה על הדברים כפי שהם, ולכן אדם עירני יותר=אובייקטיבי יותר. הוא גם מרוויח מהדברים יותר, ויודע לנצל אותם עד הסוף.
הגדרות הם בערך, הערך הוא בערך, כל מה שבערך אין לו ערך אמיתי, ולכן, כאשר האדם רוצה להצליח בחיים, הוא צריך לדעת שההגדרות של הדברים מגיעות עד לגבול מסויים ויש מעל להגדרות. וכאשר מגיעים לשלב שרוצים להצליח ההגדרות בשלב כלשהו מסתיימות ומשם ממשיכים דרך האמת שהיא מעל ההגדרות.
ונכון שהמתמטיקה היא טובה מאוד ומדוייקת מבחינה מסויימת אבל היא רחוקה להיות מושלמת, גם הלוגיקה של האדם, רחוקה להיות מושלמת, אפשר להגיע איתה להבנה מסויימת אבל בשלב מסויים גם היא נעצרת, אבל האמת לעולם עומדת ונשארת. ולכן, כפי שאמרתי לבערך אין ערך, יש השערות, וכל מיני דברים כאלה, אבל המציאות קובעת. וגם להיות כללי מידי זה לא המציאות, זה לא נקרא עצות, זוהי בריחה מהמציאות.
עירנות של האדם בחיים, חוסכת ממנו נפילות קשות וקלות, כאשר האדם ער לאפשרויות שלו הוא לוקח את האפשרויות הטובות ביותר לוקח את האפשרויות לתשומת לבו, ומשתמש באפשרויות אלה בתבונה. הוא עושה את הטוב ביותר, הוא מבין שמתוך ההבנה שלו הדברים נעשים ולא יכל להיות טוב יותר, ואפשר לחפש טוב יותר ע"י הגברת ההבנה של המציאות, וככל שמבינים יותר את דברים, מבינים איך לשפר את הדברים דרך ההבנה, ומבינים שהשיפור הוא דרך ההבנה, ורק דרך ההבנה רוכשים מיומנות.
וההבנה חשובה מאוד למציאת האלטרנטיבות הטובות ביותר עבורו, כי כאשר האדם חופר וחופר הוא בסופו של דבר מוצא אוצר גדול, בהבנה כל הזמן מוצאים אוצרות גדולים יותר ויותר. ההבנה מקלה את החיים, נותנת לאדם מנוחה מלחץ נפשי ומקלה את העומס על החיים. וההבנה באה ע"י חיפוש האמת ובדיקה של הדברים ככל שהיד משגת.
זה כמו במתמטיקה, כאשר מגלים פונקציה לא משאירים אותה סתומה, חוקרים אותה עד הסוף, כך אדם יכול לחקור את האלטרנטיבות שלו שכל אלטרנטיבה היא פונקציה שהיא קווים אינסופיים ואילוצים בו זמנית. והאדם יכול לקרוא את המצב נכון אם הוא יהיה מספיק עירני וידע לנצל כל רגע בחייו, הוא יבין שהוא יכול לממש את הרצון הפנימי שלו בכל רגע נתון.
הגדרות הם בערך, הערך הוא בערך, כל מה שבערך אין לו ערך אמיתי, ולכן, כאשר האדם רוצה להצליח בחיים, הוא צריך לדעת שההגדרות של הדברים מגיעות עד לגבול מסויים ויש מעל להגדרות. וכאשר מגיעים לשלב שרוצים להצליח ההגדרות בשלב כלשהו מסתיימות ומשם ממשיכים דרך האמת שהיא מעל ההגדרות.
ונכון שהמתמטיקה היא טובה מאוד ומדוייקת מבחינה מסויימת אבל היא רחוקה להיות מושלמת, גם הלוגיקה של האדם, רחוקה להיות מושלמת, אפשר להגיע איתה להבנה מסויימת אבל בשלב מסויים גם היא נעצרת, אבל האמת לעולם עומדת ונשארת. ולכן, כפי שאמרתי לבערך אין ערך, יש השערות, וכל מיני דברים כאלה, אבל המציאות קובעת. וגם להיות כללי מידי זה לא המציאות, זה לא נקרא עצות, זוהי בריחה מהמציאות.
עירנות של האדם בחיים, חוסכת ממנו נפילות קשות וקלות, כאשר האדם ער לאפשרויות שלו הוא לוקח את האפשרויות הטובות ביותר לוקח את האפשרויות לתשומת לבו, ומשתמש באפשרויות אלה בתבונה. הוא עושה את הטוב ביותר, הוא מבין שמתוך ההבנה שלו הדברים נעשים ולא יכל להיות טוב יותר, ואפשר לחפש טוב יותר ע"י הגברת ההבנה של המציאות, וככל שמבינים יותר את דברים, מבינים איך לשפר את הדברים דרך ההבנה, ומבינים שהשיפור הוא דרך ההבנה, ורק דרך ההבנה רוכשים מיומנות.
וההבנה חשובה מאוד למציאת האלטרנטיבות הטובות ביותר עבורו, כי כאשר האדם חופר וחופר הוא בסופו של דבר מוצא אוצר גדול, בהבנה כל הזמן מוצאים אוצרות גדולים יותר ויותר. ההבנה מקלה את החיים, נותנת לאדם מנוחה מלחץ נפשי ומקלה את העומס על החיים. וההבנה באה ע"י חיפוש האמת ובדיקה של הדברים ככל שהיד משגת.
זה כמו במתמטיקה, כאשר מגלים פונקציה לא משאירים אותה סתומה, חוקרים אותה עד הסוף, כך אדם יכול לחקור את האלטרנטיבות שלו שכל אלטרנטיבה היא פונקציה שהיא קווים אינסופיים ואילוצים בו זמנית. והאדם יכול לקרוא את המצב נכון אם הוא יהיה מספיק עירני וידע לנצל כל רגע בחייו, הוא יבין שהוא יכול לממש את הרצון הפנימי שלו בכל רגע נתון.
050-3331-331