מהי חרדה?

חרדה היא תחושה הדומה לפחד ולא פעם יש לה גם תסמינים גופניים דומים: הלב פועם בקצב מוגבר, יש קושי לנשום, הזעה בידיים או באזורים נוספים בגוף, השרירים מתכווצים וכו'. לעתים בזמן החרדה יש גם תחושה של קהות חושים ואטימות, סוג של תחושת ניתוק הנקראת בשפה המקצועית דיסוציאציה. במצב זה, האדם החש את החרדה חש מנותק מהסביבה ולעתים גם מעצמו, חש שהוא לא הוא.

הסימפטומים הגופניים של החרדה עלולים להיות בעלי עוצמה רבה ואנשים שזו להם הפעם הראשונה לחוות את הדבר נבהלים ביותר ולעתים אף מגיעים לחדר מיון בבית החולים, כיוון שהם משוכנעים שהם עומדים לקבל התקף לב (קיים דמיון בין הסימפטומים). רק לאחר הבירור הרפואי הם נרגעים. אך אז מתחיל מסע אחר מסע פנימי לגילוי מקורות החרדה והטיפול בה.

לא קל להרגיש את החרדה - ההרגשה כמו גם התחושות הגופניות המתלוות אליה כל כך לא נעימות, שאנחנו פשוט מפחדים שזה ישתלט עלינו ומנסים לברוח בדרכים שונות.

שגיאות נפוצות בהתמודדות עם חרדה

באופן כללי, לרובנו קשה להישאר עם הרגשות שלנו בלי לברוח. אנחנו מוצאים אינספור דרכים כדי לברוח - לאוכל, לעבודה, לטלוויזיה, לסמים - כל אחד והדרך שלו להימנע מהתמודדות עם רגשות לא נעימים והחרדה שהם מעלים. לפני זמן רב הגעתי למסקנה שחרדה היא המקור לחלק גדול מהקשיים שכולנו כבני אדם חווים - להתמכרויות, מתחים, ביטחון עצמי ירוד וקשיים רבים נוספים.

אחת השגיאות הנפוצות ביותר בהתמודדות עם החרדה היא הימנעות מאותו דבר שמעורר בנו חרדה. בהימנעות, למשל, אנו נמנעים ממפגשים חברתיים אם יש לנו חרדה חברתית, נמנעים ממעליות אם אנו פוחדים ממעליות, לא נוהגים אם יש לנו פחד מנהיגה וכן הלאה.

מדוע זו שגיאה, תשאלו? כיוון שההימנעות מהחרדה יוצרת למעשה מעגל קסמים, שמנציח ומחזק את החרדה. וכך, אנו מרגישים בטוחים כשאנו עולים במדרגות ולא במעלית, אך זה לא פותר את הבעיה ובכל פעם שנצטרך לעלות במעלית החרדה תופיע.

בעיה נוספת בדרך התמודדות זו היא נטיית החרדה להתגבר ולהתרחב. התוצאה - החרדה מתרחבת והחיים מצטמצמים. כך שאם בתחילה פחדתי רק ממפגשים חברתיים של הרבה אנשים, לאט לאט אני מוצאת את עצמי חוששת גם ממפגשים חברתיים מצומצמים יותר, מתחילה להימנע מלפתוח בשיחה עם אנשים לא מוכרים וכן הלאה.

השגיאה השנייה היא הדחקה. אנחנו פשוט מתעלמים ממה שגורם לנו חרדה ומנסים לדחוק אותו פנימה או הצידה. שוב - גם כאן ההדחקה לא באמת פותרת את הבעיה. החרדה עלולה לעתים להתפרץ אחרי שנים בעקבות אירוע מסוים - שיכול, דרך אגב, גם להיות קטן, אך יוצר בנו תגובת - יתר כתוצאה מהחרדה הלא פתורה שהודחקה.

חיסרון נוסף הוא שההדחקה דורשת אנרגיה רגשית רבה שמופנית כדי להשאיר את החרדה קבורה עמוק, הרחק מהמודע. ואז אנו עלולים לסבול מעייפות או במשך הזמן לפתח סימפטומים גופניים שונים. לדוגמה, בעיות עיכול, תסמונת המעי הרגיז, אלרגיות וכו'. ואז אנו פונים לרופאים שנותנים תרופות ובעצם לא פותרים את שורש הבעיה

השגיאה השלישית היא שקיעה לתוך החרדה - במצב זה אנו נכנסים לתוך החרדה, מבטאים אותה ללא הרף, דואגים מבוקר עד ליל (ולפעמים גם תוך כדי שינה) וחיים במתח מתמיד שגורם לא פעם לסימפטומים גופניים כגון כאבי ראש, כיב קיבה, כאבי גב וצוואר, קשיי נשימה, סחרחורות ועוד. גם כאן, הדאגה המתמדת מעניקה לעתים תחושת שליטה מדומה, כי אם אנחנו דואגים זה סימן שאנחנו עושים משהו בנדון כדי לעזור לעצמנו, אבל זוהי רק אשליה. הדאגה המתמדת רק מזינה את החרדה ואינה פותרת באמת את הבעיה.

שכנוע עצמי. פעמים רבות אנחנו מנסים לשכנע את עצמנו שאין שום סיבה לפחד, הרי זה בסך הכל כלב / ג'וק / מעלית / אוטובוס / אסיפת הורים / מצגת בעבודה (ועוד ועוד) הבעיה בשכנוע העצמי היא שכשהרגש משתלט עלינו, קשה מאוד לחשוב בהיגיון. כאשר הגוף מגיב לחסימה האנרגטית בהפעלת מנגנוני הישרדות, שיקול הדעת והחשיבה ההגיונית לרוב מתעופפים דרך החלון

כיצד להתגבר - הדרכים הבריאות והיעילות להתמודדות עם חרדה

איתור מקורות החרדה - כמו ארכיאולוג שחופר באדמה במטרה למצוא את התגלית העתיקה, כך רצוי לחפש ולזהות את אותם אירועים מן העבר שגרמו להופעת החרדה. לאחר זיהוי אירועים אלה, יש לנטרל את המטענים הרגשיים שאנו נושאים בתוכנו ביחס לאותם אירועים.

לעתים מדובר באירועים ספציפיים שאנו זוכרים ומודעים להם. לדוגמה, אני מודעת לכך שמאז שעברתי תאונת דרכים בגיל 10, אני פוחדת לנסוע ופוחדת מכל מה שקשור לכבישים ונהיגה.

ברוב הפעמים, מדובר באירועים מתמשכים ולא אירועים נקודתיים. לדוגמה, נניח שגדלתי עם אמא ביקורתית ופרפקציוניסטית, שהעירה לי ללא הרף על כל דבר שעשיתי ומעולם לא הייתה מרוצה ממני. במצב כזה, אני עלולה לפתח פחד מכישלון, דימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון ועוד. אין פה אירוע אחד שגרם לפחד שלי, אלא רצף של אירועים רבים שחזרו על עצמם, שיצרו את התגובה הרגשית שלי והפכו לדפוס בחיי.

במצב כזה, אין צורך לטפל בכל אחד ואחד מהאירועים הטראומטיים (בדוגמה הנ"ל, כל פעם בה אמא העירה לי והעבירה עלי ביקורת), די במספר מסוים של אירועים שיתנקו, כדי ליצור אפקט של הכללה.

אחד הטיפולים המומלצים ביותר, שמנקים את המטענים הרגשיים מן השורש, הוא הטיפול בטכניקת ה - EFT (ראשי תיבות של Emotional Freedom Technique), שמותאמת לטיפול בחרדות בצורה נפלאה.

דרך יעילה מאוד שלא מספיק מקבלת הכרה היא לתת מקום לרגשות. זה אולי נשמע לכם לא הגיוני, אתם חושבים שאין טעם כי אז בטוח שהחרדה תשתלט עליכם, אבל האם ניסיתם זאת אי פעם? לא חייבים מיד להתחיל בחרדה, כיוון שהיא תחושה שקשה לשאת אותה, אולם זה אפשרי לתת לעצמנו לגיטימציה ורשות להרגיש עצב, שמחה, כעס, פחד, אכזבה, התלהבות וכל מה שאנחנו מרגישים. כך נגלה, אט אט, שהשד לא נורא כל כך.

דרך יעילה נוספת היא פשוט לשחרר. באמצעות טכניקות מגוונות, ביניהן טכניקה נפלאה אליה התוודעתי לאחרונה, שנקראת The Release Technique, לומדים לשחרר את כל אותם רגשות לא רצויים, להתנקות מאחיזת העבר ולהתחיל לחיות את החיים כפי שאתם רוצים לחיות אותם!