כשירד הלילה, מצא יקי מכתב על הכרית במיטתו, בזו הלשון:
"אבקשך לסור לחדרי מחר אחרי ארוחת הצהריים. בכבוד רב, אלי".
למחרת נפגשו יקי ואלי בחדרו של אלי, בשעה היעודה, ואלי פתח ואמר:
"בחברה האנושית ישנם שלושה אבות - טיפוס מייצגים, והם: אנשים המאמינים בקיומו של האל, אלה שכופרים בקיומו, ואלה המשלבים בין השניים.
למעשה, נפשו של כל אדם מחולקת כך, לשלושה. במפגש זה ננסה לגשר בין שתי הגישות, ולהצדיק מבחינה לוגית את שתיהן, כדי שיתקבלו על ידי הנפש האנושית ויחוללו מהפך במחשבה. לכן נדרשת הוכחה לוגית לדברים הנאמרים. כולי ביטחון שאתה הוא זה שיצליח לגשר בין שלושת הזרמים, ולשם כך אחלק אותך לשלושה אנשים. כך אוכל לבדוק אם אתה הוא המשיח".
ויחלק אלוהים את יקי לשלושה אנשים, ויאמר: "בראשית נסדר את עולמכם הרגשי".
אלי ניגש אל לוח שהיה בחדר וכתב עליו בגיר לבן כמה רגשות. אחר כך ביקש מתנדב שיציב ליד כל רגש כתוב רגש נוסף הקשור אליו.
מב"ד התנדב לעשות זאת, וכך זה נראה:
הצד של אלי הצד של מב"ד
אהבה שנאה
שמחה עצב
אומץ פחד
תקווה ייאוש
"ובכן, כפי ששיערתי מראש", אמר אלי, "אני ביקשתי רגשות שיש ביניהם קשר, ואתה כותב לי רגשות שאין ביניהם שום קשר ושום מכנה משותף".
"בודאי שיש קשר", נעלב מב"ד, "הרי מדובר בהפכים".
"ומה הקשר בין שני הפכים? " שאל אלי.
"שני הפכים משלימים זה את זה", תמך שאול במב"ד, "כמו ים ויבשה, כמו שמים וארץ, כמו גבר ואישה".
אלי פרץ בצחוק רם.
"למה אתה צוחק? " עכשיו נעלבו שלושת היקים.
"ובכן, השמים אינם ההיפך של הארץ. בשמים יש כוכבים, והארץ היא עוד כוכב בשמים. וההיפך של חול אינם מים, כך שההיפך של יבשה איננו ים".
"אבל ההיפך של יבש הוא רטוב", טען שאול.
"לא נכון. כל אחד הוא מצב בפני עצמו. למעשה, דבר יבש כשאין לו שום קשר למים, כמו שדבר רטוב בהכרח קשור למים. אין שום קשר בין יבש לרטוב, אלה שני מצבים שונים, ואתם מחברים ביניהם ויוצרים ביניהם קשר הופכי. גם גבר ואישה אינם שני הפכים המשלימים זה את זה. שניהם אותו המין, בני אדם בעלי אברי רבייה המתאימים כמו שקע ותקע, כדי שיהיה חיבור ביניהם, אף על פי שכל אחד מהם הוא שלם בפני עצמו.
"יצרתם לכם עולם דמיוני, והגיע הזמן שתתעוררו מהאשליה שבה אתם חיים. אהבה ושנאה אינם רגשות הפוכים. הם שני רגשות ששום קשר אינו קיים ביניהם. אם גבר אוהב אישה, והיא שונאת אותו, שום קשר לא ייתכן ביניהם. הם בכלל לא משדרים על אותו תדר. שניהם צריכים לשדר על אותו תדר, או אהבה, או שנאה. במקרה של אהבה הם יקיימו ביניהם יחסים נעימים, ובמקרה של שנאה הם יצרו ביניהם יחסים בלתי נסבלים. הבנתם? "
"כן", ענו השלושה פה אחד.
הגישור
"ובכן", המשיך אלי, מתעלם מהזעזוע שעברו שלושת חלקי המשיח לעתיד לבוא, "נתחיל לגשר בין הדעות. ונפתח בשאלה, האם יש אלוהים? דוד, מה דעתך בנידון? ". "זה פשוט", ענה דוד, "ממש כפי שכיסא מעיד על קיומו של נגר שבנה אותו, ואיש לא יגיד שכתוצאה מצירופי מקרים נוצר כיסא, כך העולם, על מורכבותו הרבה ופרטיו הרבים הפועלים בהרמוניה, מעידים על קיומו של בורא שיצר אותם. ויש גם הוכחה נוספת לקיומו של אלוהים, מאחר שהחומר נברא יש מאין, ויש לו התחלה וסוף, והוא מוגבל, חייב שיהיה מי שהגביל אותו, ומי שהגביל אותו חייב להיות בלתי מוגבל בעצמו, וחייב שיהיה רק אחד כזה, שכן אם יש שניים בלתי מוגבלים, הם יכולים להגביל זה את זה ולהפוך מוגבלים בעצמם. זאת ההוכחה שיש רק בורא אחד ".
"ועכשיו תורך, שאול, להבהיר את עמדתך", אמר אלי אל שאול.
"טוב, מאחר שלחומר יש התחלה ויש סוף, בשלב מסוים אירעה התפוצצות, וממנה התפתח העולם, כפי שגורסת תיאוריית המפץ הגדול. הנושא הזה ידוע לכולם. אם תטען שצריך בורא לחומר, אני אטען שצריך בורא לאלוהים. כמו כן, אלוהים מוגבל. השאלה שיש לשאול היא, האם אלוהים יכול לברוא אבן שלא יוכל להרימה? אם הוא יכול לברוא אבן כזאת, הרי הוא מוגבל, כי אינו יכול להרימה, ואם אינו יכול לברוא אבן כזאת, גם אז הוא מוגבל".
"יפה, ועכשיו, יקי, האם תוכל לגשר בין שתי הדעות? "
"כן. יש ואין הם למעשה אותו דבר. תורת הקוואנטים מראה שניתן לרכז את כל החומר לכדור טניס, ורוב העולם הוא אין, ורק התנועה של החומר מראה לנו את עצמה כיש. לכן היש והאין יכולים לדור בכפיפה אחת, ואין האחד סותר את השני. אם אני מחזיק כלום בידי, ניתן להגיד שיש לי כלום ביד, וכן ניתן להגיד שאין לי כלום ביד. כך, קיומו של אלוהים אינו סותר את אי קיומו של אלוהים. כמו כן, מוגבלות יכולה להיות רק יחסית. לדוגמה, אם נכה משווה את עצמו לאדם בריא, הוא הופך מוגבל. אך אם אין הוא משווה את עצמו לאדם בריא, הרי הוא פשוט כמו שהוא.
"מן הידועות היא, שהאדם מוגבל במספר שנותיו על פני האדמה, בתוך גופו. אך השכל הישר אומר, שהאדם זמנו מוגבל רק ביחס לאל. כך הוא הדבר גם כשמדובר באל. הוא מוגבל ביכולתו להיות בן תמותה, מאחר והינו נצחי. הוא גם מוגבל ביכולתו להיות גשמי, מאחר שהינו מופשט מגוף.
"ניתן להבין שאלוהים לא מגביל אותנו, אלא מתוקף היותנו בני אדם, אנו כפופים לחוקי הטבע, ממש כשם שאלוהים כפוף לחוקי האמונה שלנו שהוא מופשט מגוף, ונצחי. אלוהים אינו כל יכול, מאחר שאינו יכול להיות אדם. אם אלוהים יכול להיות אדם, הוא לא יכול להיות אלוהים, ואם האדם יכול להיות אלוהים, הוא לא יכול להיות אדם. כשם שאנו מגבילים את יכולתו של אלוהים להיות אדם, כך הוא מגביל את יכולתנו להיות אלוהים. מכאן, מוגבלות היא חופש. במקרה זה, לאלוהים החופש להיות אלוהים, ולנו החופש להיות בני אדם. ככל שמגבילים את חושיהם של בני אדם, יכולותיהם המנטאליות עולות. לדוגמה, עיוור מפתח את יכולת ההקשבה וההפנמה. מוגבלות נפשית מגבירה את הרגישות. נמצא שמוגבלות מוציאה את כוחות הנפש אל הפועל".
"אם כך", אמר אלי, "יוצא שכולם צודקים. הכופרים באלוהים, המאמינים, ואלו שמקבלים את שתי הדעות. אני מחפש את המשיח שיציל את בני ישראל. ואני חושב שמצאתי אותו".
"איפה מצאת? ומי? זה"
"ממש כאן. הייתי רוצה שכולכם תהיו משיחים"
"אבל משיח יש רק אחד, ואנחנו רבים", טענו שלושת היקים.
"זאת לא בעיה", אמר אלוהים, "אם תסכימו, אעשה נס קטן ואחבר את כולכם לגוף אחד".
"אנחנו מסכימים", השיבו שלושת היקים.
וכך עשה אלוהים.
"אבקשך לסור לחדרי מחר אחרי ארוחת הצהריים. בכבוד רב, אלי".
למחרת נפגשו יקי ואלי בחדרו של אלי, בשעה היעודה, ואלי פתח ואמר:
"בחברה האנושית ישנם שלושה אבות - טיפוס מייצגים, והם: אנשים המאמינים בקיומו של האל, אלה שכופרים בקיומו, ואלה המשלבים בין השניים.
למעשה, נפשו של כל אדם מחולקת כך, לשלושה. במפגש זה ננסה לגשר בין שתי הגישות, ולהצדיק מבחינה לוגית את שתיהן, כדי שיתקבלו על ידי הנפש האנושית ויחוללו מהפך במחשבה. לכן נדרשת הוכחה לוגית לדברים הנאמרים. כולי ביטחון שאתה הוא זה שיצליח לגשר בין שלושת הזרמים, ולשם כך אחלק אותך לשלושה אנשים. כך אוכל לבדוק אם אתה הוא המשיח".
ויחלק אלוהים את יקי לשלושה אנשים, ויאמר: "בראשית נסדר את עולמכם הרגשי".
אלי ניגש אל לוח שהיה בחדר וכתב עליו בגיר לבן כמה רגשות. אחר כך ביקש מתנדב שיציב ליד כל רגש כתוב רגש נוסף הקשור אליו.
מב"ד התנדב לעשות זאת, וכך זה נראה:
הצד של אלי הצד של מב"ד
אהבה שנאה
שמחה עצב
אומץ פחד
תקווה ייאוש
"ובכן, כפי ששיערתי מראש", אמר אלי, "אני ביקשתי רגשות שיש ביניהם קשר, ואתה כותב לי רגשות שאין ביניהם שום קשר ושום מכנה משותף".
"בודאי שיש קשר", נעלב מב"ד, "הרי מדובר בהפכים".
"ומה הקשר בין שני הפכים? " שאל אלי.
"שני הפכים משלימים זה את זה", תמך שאול במב"ד, "כמו ים ויבשה, כמו שמים וארץ, כמו גבר ואישה".
אלי פרץ בצחוק רם.
"למה אתה צוחק? " עכשיו נעלבו שלושת היקים.
"ובכן, השמים אינם ההיפך של הארץ. בשמים יש כוכבים, והארץ היא עוד כוכב בשמים. וההיפך של חול אינם מים, כך שההיפך של יבשה איננו ים".
"אבל ההיפך של יבש הוא רטוב", טען שאול.
"לא נכון. כל אחד הוא מצב בפני עצמו. למעשה, דבר יבש כשאין לו שום קשר למים, כמו שדבר רטוב בהכרח קשור למים. אין שום קשר בין יבש לרטוב, אלה שני מצבים שונים, ואתם מחברים ביניהם ויוצרים ביניהם קשר הופכי. גם גבר ואישה אינם שני הפכים המשלימים זה את זה. שניהם אותו המין, בני אדם בעלי אברי רבייה המתאימים כמו שקע ותקע, כדי שיהיה חיבור ביניהם, אף על פי שכל אחד מהם הוא שלם בפני עצמו.
"יצרתם לכם עולם דמיוני, והגיע הזמן שתתעוררו מהאשליה שבה אתם חיים. אהבה ושנאה אינם רגשות הפוכים. הם שני רגשות ששום קשר אינו קיים ביניהם. אם גבר אוהב אישה, והיא שונאת אותו, שום קשר לא ייתכן ביניהם. הם בכלל לא משדרים על אותו תדר. שניהם צריכים לשדר על אותו תדר, או אהבה, או שנאה. במקרה של אהבה הם יקיימו ביניהם יחסים נעימים, ובמקרה של שנאה הם יצרו ביניהם יחסים בלתי נסבלים. הבנתם? "
"כן", ענו השלושה פה אחד.
הגישור
"ובכן", המשיך אלי, מתעלם מהזעזוע שעברו שלושת חלקי המשיח לעתיד לבוא, "נתחיל לגשר בין הדעות. ונפתח בשאלה, האם יש אלוהים? דוד, מה דעתך בנידון? ". "זה פשוט", ענה דוד, "ממש כפי שכיסא מעיד על קיומו של נגר שבנה אותו, ואיש לא יגיד שכתוצאה מצירופי מקרים נוצר כיסא, כך העולם, על מורכבותו הרבה ופרטיו הרבים הפועלים בהרמוניה, מעידים על קיומו של בורא שיצר אותם. ויש גם הוכחה נוספת לקיומו של אלוהים, מאחר שהחומר נברא יש מאין, ויש לו התחלה וסוף, והוא מוגבל, חייב שיהיה מי שהגביל אותו, ומי שהגביל אותו חייב להיות בלתי מוגבל בעצמו, וחייב שיהיה רק אחד כזה, שכן אם יש שניים בלתי מוגבלים, הם יכולים להגביל זה את זה ולהפוך מוגבלים בעצמם. זאת ההוכחה שיש רק בורא אחד ".
"ועכשיו תורך, שאול, להבהיר את עמדתך", אמר אלי אל שאול.
"טוב, מאחר שלחומר יש התחלה ויש סוף, בשלב מסוים אירעה התפוצצות, וממנה התפתח העולם, כפי שגורסת תיאוריית המפץ הגדול. הנושא הזה ידוע לכולם. אם תטען שצריך בורא לחומר, אני אטען שצריך בורא לאלוהים. כמו כן, אלוהים מוגבל. השאלה שיש לשאול היא, האם אלוהים יכול לברוא אבן שלא יוכל להרימה? אם הוא יכול לברוא אבן כזאת, הרי הוא מוגבל, כי אינו יכול להרימה, ואם אינו יכול לברוא אבן כזאת, גם אז הוא מוגבל".
"יפה, ועכשיו, יקי, האם תוכל לגשר בין שתי הדעות? "
"כן. יש ואין הם למעשה אותו דבר. תורת הקוואנטים מראה שניתן לרכז את כל החומר לכדור טניס, ורוב העולם הוא אין, ורק התנועה של החומר מראה לנו את עצמה כיש. לכן היש והאין יכולים לדור בכפיפה אחת, ואין האחד סותר את השני. אם אני מחזיק כלום בידי, ניתן להגיד שיש לי כלום ביד, וכן ניתן להגיד שאין לי כלום ביד. כך, קיומו של אלוהים אינו סותר את אי קיומו של אלוהים. כמו כן, מוגבלות יכולה להיות רק יחסית. לדוגמה, אם נכה משווה את עצמו לאדם בריא, הוא הופך מוגבל. אך אם אין הוא משווה את עצמו לאדם בריא, הרי הוא פשוט כמו שהוא.
"מן הידועות היא, שהאדם מוגבל במספר שנותיו על פני האדמה, בתוך גופו. אך השכל הישר אומר, שהאדם זמנו מוגבל רק ביחס לאל. כך הוא הדבר גם כשמדובר באל. הוא מוגבל ביכולתו להיות בן תמותה, מאחר והינו נצחי. הוא גם מוגבל ביכולתו להיות גשמי, מאחר שהינו מופשט מגוף.
"ניתן להבין שאלוהים לא מגביל אותנו, אלא מתוקף היותנו בני אדם, אנו כפופים לחוקי הטבע, ממש כשם שאלוהים כפוף לחוקי האמונה שלנו שהוא מופשט מגוף, ונצחי. אלוהים אינו כל יכול, מאחר שאינו יכול להיות אדם. אם אלוהים יכול להיות אדם, הוא לא יכול להיות אלוהים, ואם האדם יכול להיות אלוהים, הוא לא יכול להיות אדם. כשם שאנו מגבילים את יכולתו של אלוהים להיות אדם, כך הוא מגביל את יכולתנו להיות אלוהים. מכאן, מוגבלות היא חופש. במקרה זה, לאלוהים החופש להיות אלוהים, ולנו החופש להיות בני אדם. ככל שמגבילים את חושיהם של בני אדם, יכולותיהם המנטאליות עולות. לדוגמה, עיוור מפתח את יכולת ההקשבה וההפנמה. מוגבלות נפשית מגבירה את הרגישות. נמצא שמוגבלות מוציאה את כוחות הנפש אל הפועל".
"אם כך", אמר אלי, "יוצא שכולם צודקים. הכופרים באלוהים, המאמינים, ואלו שמקבלים את שתי הדעות. אני מחפש את המשיח שיציל את בני ישראל. ואני חושב שמצאתי אותו".
"איפה מצאת? ומי? זה"
"ממש כאן. הייתי רוצה שכולכם תהיו משיחים"
"אבל משיח יש רק אחד, ואנחנו רבים", טענו שלושת היקים.
"זאת לא בעיה", אמר אלוהים, "אם תסכימו, אעשה נס קטן ואחבר את כולכם לגוף אחד".
"אנחנו מסכימים", השיבו שלושת היקים.
וכך עשה אלוהים.