* מידע אנושי - חלק 3 א.
הבה נאסוף איפוא את כל ההבחנות שעמדנו עליהם:
בדרך להנאה הטבעית...
1. אינטימיות
2. סיפוק
3. התבודדות
4. כנות
5. רצינות
6. מועקה של סיום
את ששת ההבחנות הללו שאיתרנו בתהליך ההנאה הטבעית, ניתן לראותן באופן מרוכז בצרור אחד, דרך הנאה טבעית עיקרית אחת, הטמועה באדם כאינסטינקט, ונקראת גם בשם הזה: אינסטינקט ההנאה מייחסי - מין.
בייחסי - מין, האדם מבקש באופן אינסטינקטיבי להגיע אל (ששת) הנקודות שעמדנו עליהן לעיל:
הוא מבקש לקיים את אקט יחסי - מין באינטימיות. (קיימים לכל הדעות גם סטיות - של קיום יחסי - מין מלאים באולם מלא עד אפס מקום בסוטים ובסוטות... כמו במסיבות האורגיות, אולם אנו בוחנים כאן את התופעה "הטבעית" של האדם, את האינסטינקט הטבעי, את התהליך הטבעי של האדם).
תחושת "הסיפוק" שולטת כל הזמן באווירה, ואינני מדבר דווקא על הסיפוק המיני... הגם והסיפוק "המיני" מהווה חוליה עיקרית במשחק ההנאה, המגיעה אל שיאה עם רגע האורגזמה.
התבודדות, כנות, רצינות, כל אלו - חוליות בלתי נפרדות ממשחק ההנאה הטבעי הראשון שהכיר האדם. המעניין הוא, שאפילו במצבי - סטיה - כמו באונס, האנס, ובד בבד לאקט האונס המיני שלו, הוא יבקש לייצר באופן מלאכותי את המצבים הנלווים הדרושים לאקט שלו, כמו כנות ורצינות... הוא יחבק את הנאנסת "בחום" וירעיף עליה מחמאות אישיות "כנות"... הוא יבקש ממנה שתאמין לכנות רגשותיו כלפיה ברגע האקט, והוא אף יבקשה להחזיר לו באותו מטבע ולהתמסר אליו - לחבקו...
על אחת כמה וכמה אם האקט הוא מרצון... או אז גם עיקרון ההדדיות יפעל, ועל ידו יוכפלו וישולשו כל ההבחנות הנלוות, וההנאה תגיע הלכה למעשה אל שיאה.
כאמור, כל ההבחנות אודות המונח הטבעי "הנאה" - מתקיימות באופן מרוכז בהנאה הטבעית הראשונה שהאדם הכיר, הרושם הוא וכאילו זאת ההנאה הגדולה מכולן והטבעית מכולן ולכן, טבעי הוא שכל ההבחנות הנלוות להנאות הנמצאות ביקום שמנינו לעיל - יתנו את ביטויים באופן מודגש בהנאה הזו. ספרנו לעיל (6) הבחנות, אולם אחת ההבחנות ולמרבה הפליאה לא מתקיימת בתהליך הספציפי הזה - ואני מדבר על ההבחנה האחרונה: מועקה של סיום.
"מועקה של סיום" - כפי שהזכרנו, זוהי התחושה שמאפילה על כל הנאה - טבעית ונוגסת ממנה, כי היא מופיעה מהרגע הראשון של כל תהליך הנאה, ומלווה למעשה את כל התהליך...
כשאני נוכח במעמד חלוקת תעודות הצטיינות בבית הספר ובני הוא אחד המצטיינים, ארגיש מצויין - אך משהו מעיק ילווה את תחושתי ויקלקל אותה... דני עוד יגדל ויעזוב אותי... הוא יתחתן יקים משפחה יצא מהבית - זוהי דרכו של עולם... זהו מסלול חשיבה אחד מתוך הרבה, שיכול להוות סיבה לתחושת המועקה... אולם גם ללא מסלול החשיבה הספציפי הזה - התחושה קיימת... הרי לא כל המחשבות זמינות ברגעים נדירים כאלה, לא כל אחד יכול להתעמק ולשחות בדמיונו עד לחתונת הבן... הריכוז אינו זמין לכולנו ברגעי שמחה כאלה... כלומר, ואת זאת ביקשתי לאמר: גם אם לא נתרכז במסלול חשיבה ספציפי שייזמן לנו את תחושת המועקה הזאת - נרגיש בכל זאת במועקה שקשה להשתחרר ממנה... כך גם בחתונת הבן, הבת, בבר מיצווה, בברית, במשחק כדורגל ראשון שהבן משתתף בו, בקבלת אות - הצטיינות בעצמך, בצפיה עמוקה ונדירה לנוף מקסים... התחושה שהדבר המקסים הזה עוד יסתיים - תופיע מהרגע הראשון ולא תתיר את אחיזתה בך...
זה נכון וקיים ושריר בכל הליך ההנאות הטבעיות האמיתיות הקיימים בעולם, מלבד הליך "ההנאה הטבעית" הראשון שהאדם הכיר: ביחסי - מין - אין את התחושה הזאת. היא נעלמת כליל, ואינה מלווה את הנהנה בשום שלב משלבי קיום יחסי - מין. דווקא בהנאת ההנאות!
בהנאת ההנאות נעדרת התחושה של מועקת "הסיום שעוד יגיע... ", ובמקומה מופיע רגע הסיום האמיתי, שבהנאות אחרות חששת ממנו... ניתן להבין את ההיגיון שבדבר, וכאילו האחראי על התיכנות אומר לעצמו: למה להדביק, במקרה הזה, כבר מההתחלה את מועקת הסיום - אם הסיום בעצמו ובתלת מימדיו עתיד להופיע...
ההנאה הטבעית מיחסי - מין, לציין, נגישה היא לכל מאן - דבעי, ובניגוד להנאות אחרות הפרושות בטבע שיש לעמול ולעשות משהו בשביל להגיע אליהן, ההנאה הזו לכאורה ניתנת בחינם, בכל מצב נתון, בכל מקום נתון, ללא עמל, ללא כוונה מראש, ללא תיכנון מוקדם, לכל אדם, עשיר או עני, טיפש או חכם, כנה או ציני, רע או טוב, ולזמן מוקצב ומוגדר ואחיד: יש נקודת התחלה ונקודת סוף, ובשביל להוריד ספקות - נקודת ההתחלה מתחילה מרגע החיכוך המיני, ונקודת הסיום מוכרת לכולנו.
וכהדגשה למעמד "ההנאה" הזו בפני שאר חברותיה - ניתנה להנאה טבעית זו את מתנת הבכורה... ניתנה תמורה חומרית למשתמשים בה, וגם היא מסמלת את תמורת התמורות, מתנת המתנות: כל מי שחווה את ההנאה הזו, מובטח לו בסיומה פרי! תינוק! ילד! או בלשון יותר מדוייקת, מובטחת לו ההמשכיות... המשך קיומו וקיום גזעו, קיום האנושות כולה תלוי ועומד במתנת הבכורה הזו.
מתנת בכורה זו אומנם מפסיקה להינתן במצב ביולוגי מסויים, אך היא ממשיכה להיות זמינה לצד אחד בלבד מהנהנים, לצד הזכרי, הוא הצד הדומיננטי שמגדיר מטבעו את קיצבת ההנאה ע"י מנגנון התיזמון הנתון לו.
כל מי שחווה את ההנאה הזו, מובטח לו איפוא מתנה מהנה שמבטא את ההמשכיות, אולם בתנאי מוגדר: שהשותף השני (הנשי) קביל ביולוגית לזאת.
לעומת זאת, הצד הזכרי אינו מוגבל בשום תנאי: הוא יכול "לקבל" את חלקו במתנת ההמשכיות בכל שלב ביולוגי, בתנאי שימצא לו בת זוג מתאימה ביולוגית.
וכהמשך טבעי לנושא "ההנאה הטבעית", יש לציין עוד תנאי יוצא דופן, שחייב להתקיים ב"הנאת ההנאות":
בכל ההנאות הטבעיות הקיימות בעולם, האינדיבידואל בנוי לקבל או לעבד את ההנאה לבדו, באמצעות מנגנון אישי משלו, ללא שותף הכרחי עימו. אני יכול ליהנות לבד מקריאת ספר, מנוף מקסים, מילד מוצלח, או מאוכל טעים... וכמובן, אני יכול ליהנות גם בחברת עוד אנשים - אולם אין הכרח בכך... לעומת זאת, בהנאה טבעית של יחסי - מין אתה חייב שותף, בלעדיו לא ניתן לקבל את ההנאה, שני השותפים ולמעשה משלימים אחד את השני, על ידי כך שעצם "מהותם" - מסגלת את ההנאה לשותף השני בקבוצה.
נותרה עוד אבחנה בודדת בצרור: לא חייבת להיות התאמה בין שני השותפים בשביל לטעום את טעם ההנאה. יכול להיות שותף אחד מבוגר והשני צעיר, אחד יפה והשני מכוער, אחד אנוס והשני אנס, בכל המקרים המיוחדים האלה - טעם ההנאה מגיע אומנם אל אחד השותפים, ואולי אף אל שניהם - אך רק באופן מוגבל, ולפעמים מוגבל ביותר... הגבלה זו במיוחד - היא אשר תוביל אותנו לגלות את סוד מחוז "ההנאה המושלמת" והתנאי הבודד הנלווה אליה: חייבת להתקיים התאמה סימטרית בין שני השותפים, בכדי להגיע אל ההנאה המושלמת. שותף מבוגר יכול ליהנות עם שותפה צעירה, ואף שותפה צעירה יכולה ליהנות עם שותף מבוגר ממנה, אך ההנאה המושלמת תושלם כאשר שני השותפים הם צעירים או אף מבוגרים... כן, מבוגר עשוי להגיע אל ההנאה המושלמת שלו - דווקא עם מבוגרת בגילו, כי בייחסיו עם צעירה - תעיק עליו תחושת הבדל השנים ולא ישתחרר ממנה, כדוגמת תחושת "מועקת הסיום" בשאר ההנאות שלא ניתן להשתחרר ממנה... אותו ההיגיון ישמש אותנו באיתור הגבלת ההנאה של האנס...
איך אני מגיע איפוא להנאה הטבעית המושלמת, באופן טכני מעשי?
סוטה יענה במלוא הרצינות: אלך לבית זונות. אני קורא לבעל תשובה כזו - סוטה, כי הוא סטה מהמסלול של השאלה, דבר שגרם לו ללכת אל הכיוון המוטעה הלא נכון, ולבלבל את עצמו... ביחסי - מין עם "אישה" אקראית - הוא אכן הגיע לכל מרכיבי ההנאה הטבעית (אינטימיות, סיפוק, התבודדות, כנות, רצינות) - אך לא במידה המושלמת, כי - אם במידה החסרה והרחוקה ביותר ממידת המושלמות: הוא לא יגיע למשל לאינטימיות הדרושה, גם לא לכנות - אם בכלל, הוא לא יגיע להתבודדות, כי בלעדי הכנות - לא יהיה לו מה לבודד, הוא לא ירגיש בשום הפרעה שתדחה את הכנות שלו - שכתוצאה מהדבר יצטרך לכאורה לבודד את האקט הכנה שלו מהסביבה המפריעה... שוב, אין לו מה לבודד כי צינור "הכנות" שלו כמעט יבש, לא זורם בו חומר מספיק שיצדיק בידוד, באותה מידה - יהיה קשה לאתר את הרצינות, הרגשת הסיפוק האישית (לאו דווקא המינית) לא תשרה במלוא שלמותה בחדר - ובלשון המעטה... האדם הזה איפוא לא יגיע אל ההנאה המושלמת.
מטבע הדברים, ומי שיבין את השאלה - הוא אשר יענה עליה, אנו מחפשים את ההנאה המושלמת, והמשיב ילך לכיוון שלה:
הוא יחפש שותפה שניתן יחד עימה לקיים את תנאי ההתאמה הסימטרית הדרושה, וכך יגיע אל ההנאה המושלמת, ואל מתנת הבכורה של המשכיותו.
"תנאי ההתאמה הסימטרית", כפי שהזכרתי לעיל, יביאו בהכרח אל מידת המושלמות של כל מרכיבי ההנאה הטבעית, והם: אינטימיות, סיפוק, התבודדות, כנות, ורצינות. הבאתי לעיל דוגמה אקראית אחת (התאמת גילאי השותפים) שעלתה לי בראש, שיכולה להימנות כאחד ממרכיבי ההתאמה הסימטרית, ולמיותר לציין שאין היא המרכיב היחיד בנמצא... קיימים למעשה אין - סוף מרכיבים שקשה עד בלתי - אפשרי לעמוד על כולם ולמנות אותם. קושי זה נובע מנעלם בעייתי אחד, המצביע על "הצירוף" הנדרש והמדוייק של המרכיבים להתאמה הסימטרית. הבעייתיות שלו היא, שלכל קבוצת שותפים דואלית - יש את הצירוף שלה, ורק שלה. ניתן למצוא צירופים קרובים או דומים, אך לא קיים ולו צירוף אחד השווה בכל ערכיו למשניהו. מקור השוני הזה הוא - האופי השונה של בני האדם.
אם נניח שכל העולם היה בעל אופי אחיד, אזי לא היתה משמעות לתנאי ההתאמה הסימטרית, ויכלנו פשוט לחלק את האנושות לזכרים ונקבות, ושייהנו... הבעיה נוצרה כאשר הופיע השוני הראשון באופיים של האנשים - רק אז צץ המונח הבעייתי של "התאמה סימטרית" ונדרשו לו הזוגות: אני יכול להגיע למידת ההנאה המושלמת שלי רק עם השותפה הזאת, כי רק איתה אני מוצא את הצירוף המדוייק של מרכיבי ההנאה הטבעית. וכך שלומית ואריה, שרה ועזרא, ואלברט ואילנה...
שימש אותי לעיל המונח "צירוף" - להתאמה הסימטרית, אולם הכוונה היא לאין - סוף צירופים שלנוחיותי אני קורא להם "צירוף".
ומה היא מהות הצירופים? הבה ננסה להרכיב "צירוף" אחד לדוגמה, של "שותף" שביקש להגיע אל ההנאה המושלמת, ובשביל זה יש לבחור עבורו "שותפה", שיחד איתה יוכל לקיים את התנאי ההכרחי של "ההתאמה הסימטרית", שבלעדיו לא ניתן להגיע אל מחוז חפצו - ההנאה המושלמת.
לפני שניגש למשרד שידוכים, יש להבהיר "פועל" אחד שהשתמשתי בו לעיל: השתמשתי לעיל בפועל "לבחור" שותפה - לא "להשיג", כי אכן לא היה מקום לפועל "לבחור" - אם לא היה מעסיק אותי "הצירוף" הבעייתי ההוא... כמו בדוגמה ההיפוטטית של עולם מלא באנשים בעלי אופי אחיד... במקרה כזה, אומנם, ניתן היה להגיד: אני הולך "להשיג" לי שותפה.
אם כן בואו נחזור למשימה שלנו. הינה אנחנו מתקרבים לארלוזולוב פינת מוגרבי, שם יש משרד שידוכים ידוע, בעל אוצר נתונים ממוחשב הכי גדול בארץ.
שלום שלום... משרד קבלה מפואר... אתה ממתין על כוס קפה ו/או שתיה חריפה - לבחירתך. מוסיקת רקע מרגיעה, ופקידת קבלה עם משקפיים התלויות על צווארה באמצעות חוט שחור ומשרה אמינות ומקצועייות, ומידי פעם אף שולחת חיוך אמהי. אתה נמצא בידיים טובות...
לאחר המתנה קלה רישום ותשלום, אנו מופנים לחדר מס' 6 שם ממתין לנו בכירי המשדכים של המשרד, בעל שנות הנסיון הגדול ביותר בכל הארץ. כבוד נפל בחלקינו או מזל, או אולי העניבה והחליפה שלי עשו את שלהם, והרושם קובע...
- שלום שלום, מה אפשר לעזור לכם... במי משניכם מדובר...?
- שלום אדוני, הוא לא אני... רק ביקש ממני להתלוות אליו יען יש לי ניסיון - נשוי 16 שנים... ואנחנו חברים מילדות - אתה יודע...
- טוב בואו ניגש לעניין חבר'ה, חבל על הזמן, יש לי עוד 7 פגישות והזמן לוחץ... בן כמה החבר?
- אני עונה במקומו: "26".
- ולו אין פה?
- אני עונה במקומו: "אתה יודע... בן אדם מתרגש בפגישות גורליות כאלה - עדיף שאני אדבר"
הוא מפנה מעכשיו את גבו לשמואל, ופונה רק אלי:
- ומהו טעם שמואל בבנות... מהו בדיוק מחפש?
- מחפש להתחתן ולהקים בית בישראל ול
הוא חותך אותי - מפאת קוצר הזמן: "ואנחנו נעזור לו, שאלתי - איזה בחורה בדיוק הוא מחפש? איזה אופי, איזה מוצא, איך הוא יעדיף שתיראה, גובה, שיער, עיניים, גיל, השכלה, אופקים... "
כאמור הוא פונה בשאלתו העניינית אלי וגבו לשמואל, ואני בתורי עניתי לו בקצרה ועניינית - מפאת קוצר הזמן והלחץ הניכר בו... "לא משנה" - עניתי לו, שתי מילים, ביקשתי לתרום את תרומתי ולחסוך בזמנו, לא מצאתי משפט פחות קצר וענייני.
- לא באנו לשחק פה חבר, תעשה לי טובה, אני לחוץ בזמן אמרתי לך... אני מבטיח לשבת על כוס קפה כולנו, עם בחירת ליבו המיועדת, ונשוחח ונפרוק מתחים... אבל לא עכשיו, אני מבקש נהיה ענייניים ומרוכזים עכשיו טוב?
- טוב. והתשובה שלי ושלו ובשמו היא "לא משנה".
- אוקה. יענו הוא גמיש ועלא כיפק... הוא רק רוצה להתחתן ויכול להסתדר עם כל אחת. יפה! הרבה זמן לא היה לי בחור נוח כזה, תן לי לברך אותו קודם כל על האופי הנוח והיפה הזה, ובכל זאת תן לי להציע לך את
הפעם אני חתכתי את רצף דיבורו הענייני - "זה נכון שלא משנה ואני חוזר ברשותך ומדגיש את התשובה הקודמת, אבל בכל זאת יש לנו כמה דברים מינימלים... אתה יודע... "
- נו.. נשמע
- אז ככה: אני מחפש בשביל שמואל ידידי את ההנאה המושלמת, את הטוב בשלמותו, ואנא אל תחתוך אותי שוב, תן לי להסביר את כוונתי עד הסוף, כי הזמן קצר ואני יודע עד כמה זמנך לוחץ...
"מר הנדלר ידידי, עשיתי אתמול שיעורים בשביל הפגישה הזאת, וערכתי מחקר מיוחד בשביל ידידי שמואל, איך אפשר להגיע לטוב ביותר עבורו"
- נו..
- מר הנדלר סיכמנו משהו.. בבקשה ממך, או שנקום ונלך! רק תחזירו לנו דמי הרישום ולא קרה כלום.
- אני מצטער אלברט. מבטיח שלא אפריע יותר לשיחה הכנה שלך, אנא המשך
מבסוט מההשג שלי - המשכתי: "ובכן עשיתי אתמול מחקר רחב ומקיף, במיוחד עבור ידידי וחברי שמואל, מהו המצב הטוב ביותר עבורו - בבואו לרגע הגורלי ולהחלטה הגורלית... השאלה שעמדה בפני היתה: איך שמואל יכול להגיע בהמשך חייו אל המצב העדיף ביותר מבחינתו, ועל השאלה הזאת עניתי: אני צריך לבנות מצב יחודי עבור שמואל, בו יכול להגיע להנאה המקסימלית המושלמת, שכל חייו יהיו רק עסל ומתיקה... עכשיו תשאל אותי איך ניתן להגיע למצב כזה"
- זכור! אתה ביקשת שאתערב... איך באמת אפשר להגיע למצב כזה! הנאה מושלמת! אני במקצוע 26 שנה ועוד לא היגעתי לנוסחה הזאת!
- אז אני אגיד לך, שאלת איך ותיענה. לקחתי נשימה והמשכתי: "קיים מושג שנקרא הנאה מושלמת, וניתן לבטח להגיע אליו אם נמצא את מרכיביו והם חמש במספר: אינטימיות, סיפוק, התבודדות, כנות, ורצינות. אתה רואה? זה קל... אנחנו מגיעים לנוסחה"
לקחתי שלוק מהאקספרסו והמשכתי: "הבעיה היחידה שנותרה היא למצוא את ההתאמה הסימטרית למרכיבים האלה, כי הרי לא לכל הזוגות יש את אותו צירוף של המרכיבים האלה... כלומר, לא כל זוג מגיע אל האינטימיות באותו אופן... "
- אני חייב לחתוך אותך, ואפילו שתקח את דמי הרישום בחזרה...
- חופשי מר הנדלר, אל תיקח את זה כאיום... זה צורת הדיבור המצ'וקמקת שלי...
- אתה יודע אלברט מה זה אינטימיות? אתה יודע בשביל להגיע לאינטימיות - כמה דברים צריכים להתאים... עד לפרטים הקטנים ביותר...? לפעמים צבע הקיר של החדר, או רמת האור שבחדר, או אפילו מילה אחת שנזרקה לא במקומה - יכולה לעכב את כל תהליך האינטימיות המיועדת שאתה מבקש לחברך הטוב שמואל, ועוד מבקש אותה באופנה המושלם! וזה רק מרכיב אחד מתוך חמישה...
- מר הנדלר, זה בדיוק מה שאמרתי: אני צריך את הצירוף הנכון של כל מרכיבי האינטימיות, וחייב להיות צירוף כזה! חייבת להימצא השותפה שתאהב כשמואל את אותו צבע קיר, את אותו רמת אור, ואפילו את אותם השטויות והמילים ששמואל זורק בלי חשבון... כך פשוט נגיע לצירוף הראשון של ההתאמה הסימטרית, ונשים וי לידו - זה בעיה?
יש לציין שזוהתה בשלב זה תגובת גוף עצבנית של מר הנדלר, כפצצת זמן המאיימת להתפוצץ בכל רגע... ואני התעלמתי מהתכונה הזאת והמשכתי בשלי - אחרת הייתי קם ומבקש את דמי הרישום בחזרה, מה יש לי לחפש כאן!
- ובכן ידידי מר הנדלר, אני יכול להניח שעלינו על קצה החוט של השגת ההנאה המושלמת עבור חברי שמואל, שמנו איקס בנתיים על האינטימיות, ואני מבקש שתתחיל להפעיל את הצוות שלך לאתר את המתאימה ברת המזל. סוף כל סוף יש לנצל את הזמן היקר, כי ביננו - שמואל קצת חם... אה' ובזמן הנכון מגיע תורו של המרכיב השני, סיפוק. אתה יודע...
מר הנדלר נאנח בשלב זה - וכאילו התמסר למשהו והשלים עימו, אינני יודע להצביע בוודאות על המשהו הזה, אך הדבר לא הפריע לי להמשיך בשטף דיבורי: "ובכן מר הנדלר היגענו בשעה טובה לסיפוק. שמואל שלנו גבר בן גבר! אתה מבין את הכוונה שלי לא...? "
הבה נאסוף איפוא את כל ההבחנות שעמדנו עליהם:
בדרך להנאה הטבעית...
1. אינטימיות
2. סיפוק
3. התבודדות
4. כנות
5. רצינות
6. מועקה של סיום
את ששת ההבחנות הללו שאיתרנו בתהליך ההנאה הטבעית, ניתן לראותן באופן מרוכז בצרור אחד, דרך הנאה טבעית עיקרית אחת, הטמועה באדם כאינסטינקט, ונקראת גם בשם הזה: אינסטינקט ההנאה מייחסי - מין.
בייחסי - מין, האדם מבקש באופן אינסטינקטיבי להגיע אל (ששת) הנקודות שעמדנו עליהן לעיל:
הוא מבקש לקיים את אקט יחסי - מין באינטימיות. (קיימים לכל הדעות גם סטיות - של קיום יחסי - מין מלאים באולם מלא עד אפס מקום בסוטים ובסוטות... כמו במסיבות האורגיות, אולם אנו בוחנים כאן את התופעה "הטבעית" של האדם, את האינסטינקט הטבעי, את התהליך הטבעי של האדם).
תחושת "הסיפוק" שולטת כל הזמן באווירה, ואינני מדבר דווקא על הסיפוק המיני... הגם והסיפוק "המיני" מהווה חוליה עיקרית במשחק ההנאה, המגיעה אל שיאה עם רגע האורגזמה.
התבודדות, כנות, רצינות, כל אלו - חוליות בלתי נפרדות ממשחק ההנאה הטבעי הראשון שהכיר האדם. המעניין הוא, שאפילו במצבי - סטיה - כמו באונס, האנס, ובד בבד לאקט האונס המיני שלו, הוא יבקש לייצר באופן מלאכותי את המצבים הנלווים הדרושים לאקט שלו, כמו כנות ורצינות... הוא יחבק את הנאנסת "בחום" וירעיף עליה מחמאות אישיות "כנות"... הוא יבקש ממנה שתאמין לכנות רגשותיו כלפיה ברגע האקט, והוא אף יבקשה להחזיר לו באותו מטבע ולהתמסר אליו - לחבקו...
על אחת כמה וכמה אם האקט הוא מרצון... או אז גם עיקרון ההדדיות יפעל, ועל ידו יוכפלו וישולשו כל ההבחנות הנלוות, וההנאה תגיע הלכה למעשה אל שיאה.
כאמור, כל ההבחנות אודות המונח הטבעי "הנאה" - מתקיימות באופן מרוכז בהנאה הטבעית הראשונה שהאדם הכיר, הרושם הוא וכאילו זאת ההנאה הגדולה מכולן והטבעית מכולן ולכן, טבעי הוא שכל ההבחנות הנלוות להנאות הנמצאות ביקום שמנינו לעיל - יתנו את ביטויים באופן מודגש בהנאה הזו. ספרנו לעיל (6) הבחנות, אולם אחת ההבחנות ולמרבה הפליאה לא מתקיימת בתהליך הספציפי הזה - ואני מדבר על ההבחנה האחרונה: מועקה של סיום.
"מועקה של סיום" - כפי שהזכרנו, זוהי התחושה שמאפילה על כל הנאה - טבעית ונוגסת ממנה, כי היא מופיעה מהרגע הראשון של כל תהליך הנאה, ומלווה למעשה את כל התהליך...
כשאני נוכח במעמד חלוקת תעודות הצטיינות בבית הספר ובני הוא אחד המצטיינים, ארגיש מצויין - אך משהו מעיק ילווה את תחושתי ויקלקל אותה... דני עוד יגדל ויעזוב אותי... הוא יתחתן יקים משפחה יצא מהבית - זוהי דרכו של עולם... זהו מסלול חשיבה אחד מתוך הרבה, שיכול להוות סיבה לתחושת המועקה... אולם גם ללא מסלול החשיבה הספציפי הזה - התחושה קיימת... הרי לא כל המחשבות זמינות ברגעים נדירים כאלה, לא כל אחד יכול להתעמק ולשחות בדמיונו עד לחתונת הבן... הריכוז אינו זמין לכולנו ברגעי שמחה כאלה... כלומר, ואת זאת ביקשתי לאמר: גם אם לא נתרכז במסלול חשיבה ספציפי שייזמן לנו את תחושת המועקה הזאת - נרגיש בכל זאת במועקה שקשה להשתחרר ממנה... כך גם בחתונת הבן, הבת, בבר מיצווה, בברית, במשחק כדורגל ראשון שהבן משתתף בו, בקבלת אות - הצטיינות בעצמך, בצפיה עמוקה ונדירה לנוף מקסים... התחושה שהדבר המקסים הזה עוד יסתיים - תופיע מהרגע הראשון ולא תתיר את אחיזתה בך...
זה נכון וקיים ושריר בכל הליך ההנאות הטבעיות האמיתיות הקיימים בעולם, מלבד הליך "ההנאה הטבעית" הראשון שהאדם הכיר: ביחסי - מין - אין את התחושה הזאת. היא נעלמת כליל, ואינה מלווה את הנהנה בשום שלב משלבי קיום יחסי - מין. דווקא בהנאת ההנאות!
בהנאת ההנאות נעדרת התחושה של מועקת "הסיום שעוד יגיע... ", ובמקומה מופיע רגע הסיום האמיתי, שבהנאות אחרות חששת ממנו... ניתן להבין את ההיגיון שבדבר, וכאילו האחראי על התיכנות אומר לעצמו: למה להדביק, במקרה הזה, כבר מההתחלה את מועקת הסיום - אם הסיום בעצמו ובתלת מימדיו עתיד להופיע...
ההנאה הטבעית מיחסי - מין, לציין, נגישה היא לכל מאן - דבעי, ובניגוד להנאות אחרות הפרושות בטבע שיש לעמול ולעשות משהו בשביל להגיע אליהן, ההנאה הזו לכאורה ניתנת בחינם, בכל מצב נתון, בכל מקום נתון, ללא עמל, ללא כוונה מראש, ללא תיכנון מוקדם, לכל אדם, עשיר או עני, טיפש או חכם, כנה או ציני, רע או טוב, ולזמן מוקצב ומוגדר ואחיד: יש נקודת התחלה ונקודת סוף, ובשביל להוריד ספקות - נקודת ההתחלה מתחילה מרגע החיכוך המיני, ונקודת הסיום מוכרת לכולנו.
וכהדגשה למעמד "ההנאה" הזו בפני שאר חברותיה - ניתנה להנאה טבעית זו את מתנת הבכורה... ניתנה תמורה חומרית למשתמשים בה, וגם היא מסמלת את תמורת התמורות, מתנת המתנות: כל מי שחווה את ההנאה הזו, מובטח לו בסיומה פרי! תינוק! ילד! או בלשון יותר מדוייקת, מובטחת לו ההמשכיות... המשך קיומו וקיום גזעו, קיום האנושות כולה תלוי ועומד במתנת הבכורה הזו.
מתנת בכורה זו אומנם מפסיקה להינתן במצב ביולוגי מסויים, אך היא ממשיכה להיות זמינה לצד אחד בלבד מהנהנים, לצד הזכרי, הוא הצד הדומיננטי שמגדיר מטבעו את קיצבת ההנאה ע"י מנגנון התיזמון הנתון לו.
כל מי שחווה את ההנאה הזו, מובטח לו איפוא מתנה מהנה שמבטא את ההמשכיות, אולם בתנאי מוגדר: שהשותף השני (הנשי) קביל ביולוגית לזאת.
לעומת זאת, הצד הזכרי אינו מוגבל בשום תנאי: הוא יכול "לקבל" את חלקו במתנת ההמשכיות בכל שלב ביולוגי, בתנאי שימצא לו בת זוג מתאימה ביולוגית.
וכהמשך טבעי לנושא "ההנאה הטבעית", יש לציין עוד תנאי יוצא דופן, שחייב להתקיים ב"הנאת ההנאות":
בכל ההנאות הטבעיות הקיימות בעולם, האינדיבידואל בנוי לקבל או לעבד את ההנאה לבדו, באמצעות מנגנון אישי משלו, ללא שותף הכרחי עימו. אני יכול ליהנות לבד מקריאת ספר, מנוף מקסים, מילד מוצלח, או מאוכל טעים... וכמובן, אני יכול ליהנות גם בחברת עוד אנשים - אולם אין הכרח בכך... לעומת זאת, בהנאה טבעית של יחסי - מין אתה חייב שותף, בלעדיו לא ניתן לקבל את ההנאה, שני השותפים ולמעשה משלימים אחד את השני, על ידי כך שעצם "מהותם" - מסגלת את ההנאה לשותף השני בקבוצה.
נותרה עוד אבחנה בודדת בצרור: לא חייבת להיות התאמה בין שני השותפים בשביל לטעום את טעם ההנאה. יכול להיות שותף אחד מבוגר והשני צעיר, אחד יפה והשני מכוער, אחד אנוס והשני אנס, בכל המקרים המיוחדים האלה - טעם ההנאה מגיע אומנם אל אחד השותפים, ואולי אף אל שניהם - אך רק באופן מוגבל, ולפעמים מוגבל ביותר... הגבלה זו במיוחד - היא אשר תוביל אותנו לגלות את סוד מחוז "ההנאה המושלמת" והתנאי הבודד הנלווה אליה: חייבת להתקיים התאמה סימטרית בין שני השותפים, בכדי להגיע אל ההנאה המושלמת. שותף מבוגר יכול ליהנות עם שותפה צעירה, ואף שותפה צעירה יכולה ליהנות עם שותף מבוגר ממנה, אך ההנאה המושלמת תושלם כאשר שני השותפים הם צעירים או אף מבוגרים... כן, מבוגר עשוי להגיע אל ההנאה המושלמת שלו - דווקא עם מבוגרת בגילו, כי בייחסיו עם צעירה - תעיק עליו תחושת הבדל השנים ולא ישתחרר ממנה, כדוגמת תחושת "מועקת הסיום" בשאר ההנאות שלא ניתן להשתחרר ממנה... אותו ההיגיון ישמש אותנו באיתור הגבלת ההנאה של האנס...
איך אני מגיע איפוא להנאה הטבעית המושלמת, באופן טכני מעשי?
סוטה יענה במלוא הרצינות: אלך לבית זונות. אני קורא לבעל תשובה כזו - סוטה, כי הוא סטה מהמסלול של השאלה, דבר שגרם לו ללכת אל הכיוון המוטעה הלא נכון, ולבלבל את עצמו... ביחסי - מין עם "אישה" אקראית - הוא אכן הגיע לכל מרכיבי ההנאה הטבעית (אינטימיות, סיפוק, התבודדות, כנות, רצינות) - אך לא במידה המושלמת, כי - אם במידה החסרה והרחוקה ביותר ממידת המושלמות: הוא לא יגיע למשל לאינטימיות הדרושה, גם לא לכנות - אם בכלל, הוא לא יגיע להתבודדות, כי בלעדי הכנות - לא יהיה לו מה לבודד, הוא לא ירגיש בשום הפרעה שתדחה את הכנות שלו - שכתוצאה מהדבר יצטרך לכאורה לבודד את האקט הכנה שלו מהסביבה המפריעה... שוב, אין לו מה לבודד כי צינור "הכנות" שלו כמעט יבש, לא זורם בו חומר מספיק שיצדיק בידוד, באותה מידה - יהיה קשה לאתר את הרצינות, הרגשת הסיפוק האישית (לאו דווקא המינית) לא תשרה במלוא שלמותה בחדר - ובלשון המעטה... האדם הזה איפוא לא יגיע אל ההנאה המושלמת.
מטבע הדברים, ומי שיבין את השאלה - הוא אשר יענה עליה, אנו מחפשים את ההנאה המושלמת, והמשיב ילך לכיוון שלה:
הוא יחפש שותפה שניתן יחד עימה לקיים את תנאי ההתאמה הסימטרית הדרושה, וכך יגיע אל ההנאה המושלמת, ואל מתנת הבכורה של המשכיותו.
"תנאי ההתאמה הסימטרית", כפי שהזכרתי לעיל, יביאו בהכרח אל מידת המושלמות של כל מרכיבי ההנאה הטבעית, והם: אינטימיות, סיפוק, התבודדות, כנות, ורצינות. הבאתי לעיל דוגמה אקראית אחת (התאמת גילאי השותפים) שעלתה לי בראש, שיכולה להימנות כאחד ממרכיבי ההתאמה הסימטרית, ולמיותר לציין שאין היא המרכיב היחיד בנמצא... קיימים למעשה אין - סוף מרכיבים שקשה עד בלתי - אפשרי לעמוד על כולם ולמנות אותם. קושי זה נובע מנעלם בעייתי אחד, המצביע על "הצירוף" הנדרש והמדוייק של המרכיבים להתאמה הסימטרית. הבעייתיות שלו היא, שלכל קבוצת שותפים דואלית - יש את הצירוף שלה, ורק שלה. ניתן למצוא צירופים קרובים או דומים, אך לא קיים ולו צירוף אחד השווה בכל ערכיו למשניהו. מקור השוני הזה הוא - האופי השונה של בני האדם.
אם נניח שכל העולם היה בעל אופי אחיד, אזי לא היתה משמעות לתנאי ההתאמה הסימטרית, ויכלנו פשוט לחלק את האנושות לזכרים ונקבות, ושייהנו... הבעיה נוצרה כאשר הופיע השוני הראשון באופיים של האנשים - רק אז צץ המונח הבעייתי של "התאמה סימטרית" ונדרשו לו הזוגות: אני יכול להגיע למידת ההנאה המושלמת שלי רק עם השותפה הזאת, כי רק איתה אני מוצא את הצירוף המדוייק של מרכיבי ההנאה הטבעית. וכך שלומית ואריה, שרה ועזרא, ואלברט ואילנה...
שימש אותי לעיל המונח "צירוף" - להתאמה הסימטרית, אולם הכוונה היא לאין - סוף צירופים שלנוחיותי אני קורא להם "צירוף".
ומה היא מהות הצירופים? הבה ננסה להרכיב "צירוף" אחד לדוגמה, של "שותף" שביקש להגיע אל ההנאה המושלמת, ובשביל זה יש לבחור עבורו "שותפה", שיחד איתה יוכל לקיים את התנאי ההכרחי של "ההתאמה הסימטרית", שבלעדיו לא ניתן להגיע אל מחוז חפצו - ההנאה המושלמת.
לפני שניגש למשרד שידוכים, יש להבהיר "פועל" אחד שהשתמשתי בו לעיל: השתמשתי לעיל בפועל "לבחור" שותפה - לא "להשיג", כי אכן לא היה מקום לפועל "לבחור" - אם לא היה מעסיק אותי "הצירוף" הבעייתי ההוא... כמו בדוגמה ההיפוטטית של עולם מלא באנשים בעלי אופי אחיד... במקרה כזה, אומנם, ניתן היה להגיד: אני הולך "להשיג" לי שותפה.
אם כן בואו נחזור למשימה שלנו. הינה אנחנו מתקרבים לארלוזולוב פינת מוגרבי, שם יש משרד שידוכים ידוע, בעל אוצר נתונים ממוחשב הכי גדול בארץ.
שלום שלום... משרד קבלה מפואר... אתה ממתין על כוס קפה ו/או שתיה חריפה - לבחירתך. מוסיקת רקע מרגיעה, ופקידת קבלה עם משקפיים התלויות על צווארה באמצעות חוט שחור ומשרה אמינות ומקצועייות, ומידי פעם אף שולחת חיוך אמהי. אתה נמצא בידיים טובות...
לאחר המתנה קלה רישום ותשלום, אנו מופנים לחדר מס' 6 שם ממתין לנו בכירי המשדכים של המשרד, בעל שנות הנסיון הגדול ביותר בכל הארץ. כבוד נפל בחלקינו או מזל, או אולי העניבה והחליפה שלי עשו את שלהם, והרושם קובע...
- שלום שלום, מה אפשר לעזור לכם... במי משניכם מדובר...?
- שלום אדוני, הוא לא אני... רק ביקש ממני להתלוות אליו יען יש לי ניסיון - נשוי 16 שנים... ואנחנו חברים מילדות - אתה יודע...
- טוב בואו ניגש לעניין חבר'ה, חבל על הזמן, יש לי עוד 7 פגישות והזמן לוחץ... בן כמה החבר?
- אני עונה במקומו: "26".
- ולו אין פה?
- אני עונה במקומו: "אתה יודע... בן אדם מתרגש בפגישות גורליות כאלה - עדיף שאני אדבר"
הוא מפנה מעכשיו את גבו לשמואל, ופונה רק אלי:
- ומהו טעם שמואל בבנות... מהו בדיוק מחפש?
- מחפש להתחתן ולהקים בית בישראל ול
הוא חותך אותי - מפאת קוצר הזמן: "ואנחנו נעזור לו, שאלתי - איזה בחורה בדיוק הוא מחפש? איזה אופי, איזה מוצא, איך הוא יעדיף שתיראה, גובה, שיער, עיניים, גיל, השכלה, אופקים... "
כאמור הוא פונה בשאלתו העניינית אלי וגבו לשמואל, ואני בתורי עניתי לו בקצרה ועניינית - מפאת קוצר הזמן והלחץ הניכר בו... "לא משנה" - עניתי לו, שתי מילים, ביקשתי לתרום את תרומתי ולחסוך בזמנו, לא מצאתי משפט פחות קצר וענייני.
- לא באנו לשחק פה חבר, תעשה לי טובה, אני לחוץ בזמן אמרתי לך... אני מבטיח לשבת על כוס קפה כולנו, עם בחירת ליבו המיועדת, ונשוחח ונפרוק מתחים... אבל לא עכשיו, אני מבקש נהיה ענייניים ומרוכזים עכשיו טוב?
- טוב. והתשובה שלי ושלו ובשמו היא "לא משנה".
- אוקה. יענו הוא גמיש ועלא כיפק... הוא רק רוצה להתחתן ויכול להסתדר עם כל אחת. יפה! הרבה זמן לא היה לי בחור נוח כזה, תן לי לברך אותו קודם כל על האופי הנוח והיפה הזה, ובכל זאת תן לי להציע לך את
הפעם אני חתכתי את רצף דיבורו הענייני - "זה נכון שלא משנה ואני חוזר ברשותך ומדגיש את התשובה הקודמת, אבל בכל זאת יש לנו כמה דברים מינימלים... אתה יודע... "
- נו.. נשמע
- אז ככה: אני מחפש בשביל שמואל ידידי את ההנאה המושלמת, את הטוב בשלמותו, ואנא אל תחתוך אותי שוב, תן לי להסביר את כוונתי עד הסוף, כי הזמן קצר ואני יודע עד כמה זמנך לוחץ...
"מר הנדלר ידידי, עשיתי אתמול שיעורים בשביל הפגישה הזאת, וערכתי מחקר מיוחד בשביל ידידי שמואל, איך אפשר להגיע לטוב ביותר עבורו"
- נו..
- מר הנדלר סיכמנו משהו.. בבקשה ממך, או שנקום ונלך! רק תחזירו לנו דמי הרישום ולא קרה כלום.
- אני מצטער אלברט. מבטיח שלא אפריע יותר לשיחה הכנה שלך, אנא המשך
מבסוט מההשג שלי - המשכתי: "ובכן עשיתי אתמול מחקר רחב ומקיף, במיוחד עבור ידידי וחברי שמואל, מהו המצב הטוב ביותר עבורו - בבואו לרגע הגורלי ולהחלטה הגורלית... השאלה שעמדה בפני היתה: איך שמואל יכול להגיע בהמשך חייו אל המצב העדיף ביותר מבחינתו, ועל השאלה הזאת עניתי: אני צריך לבנות מצב יחודי עבור שמואל, בו יכול להגיע להנאה המקסימלית המושלמת, שכל חייו יהיו רק עסל ומתיקה... עכשיו תשאל אותי איך ניתן להגיע למצב כזה"
- זכור! אתה ביקשת שאתערב... איך באמת אפשר להגיע למצב כזה! הנאה מושלמת! אני במקצוע 26 שנה ועוד לא היגעתי לנוסחה הזאת!
- אז אני אגיד לך, שאלת איך ותיענה. לקחתי נשימה והמשכתי: "קיים מושג שנקרא הנאה מושלמת, וניתן לבטח להגיע אליו אם נמצא את מרכיביו והם חמש במספר: אינטימיות, סיפוק, התבודדות, כנות, ורצינות. אתה רואה? זה קל... אנחנו מגיעים לנוסחה"
לקחתי שלוק מהאקספרסו והמשכתי: "הבעיה היחידה שנותרה היא למצוא את ההתאמה הסימטרית למרכיבים האלה, כי הרי לא לכל הזוגות יש את אותו צירוף של המרכיבים האלה... כלומר, לא כל זוג מגיע אל האינטימיות באותו אופן... "
- אני חייב לחתוך אותך, ואפילו שתקח את דמי הרישום בחזרה...
- חופשי מר הנדלר, אל תיקח את זה כאיום... זה צורת הדיבור המצ'וקמקת שלי...
- אתה יודע אלברט מה זה אינטימיות? אתה יודע בשביל להגיע לאינטימיות - כמה דברים צריכים להתאים... עד לפרטים הקטנים ביותר...? לפעמים צבע הקיר של החדר, או רמת האור שבחדר, או אפילו מילה אחת שנזרקה לא במקומה - יכולה לעכב את כל תהליך האינטימיות המיועדת שאתה מבקש לחברך הטוב שמואל, ועוד מבקש אותה באופנה המושלם! וזה רק מרכיב אחד מתוך חמישה...
- מר הנדלר, זה בדיוק מה שאמרתי: אני צריך את הצירוף הנכון של כל מרכיבי האינטימיות, וחייב להיות צירוף כזה! חייבת להימצא השותפה שתאהב כשמואל את אותו צבע קיר, את אותו רמת אור, ואפילו את אותם השטויות והמילים ששמואל זורק בלי חשבון... כך פשוט נגיע לצירוף הראשון של ההתאמה הסימטרית, ונשים וי לידו - זה בעיה?
יש לציין שזוהתה בשלב זה תגובת גוף עצבנית של מר הנדלר, כפצצת זמן המאיימת להתפוצץ בכל רגע... ואני התעלמתי מהתכונה הזאת והמשכתי בשלי - אחרת הייתי קם ומבקש את דמי הרישום בחזרה, מה יש לי לחפש כאן!
- ובכן ידידי מר הנדלר, אני יכול להניח שעלינו על קצה החוט של השגת ההנאה המושלמת עבור חברי שמואל, שמנו איקס בנתיים על האינטימיות, ואני מבקש שתתחיל להפעיל את הצוות שלך לאתר את המתאימה ברת המזל. סוף כל סוף יש לנצל את הזמן היקר, כי ביננו - שמואל קצת חם... אה' ובזמן הנכון מגיע תורו של המרכיב השני, סיפוק. אתה יודע...
מר הנדלר נאנח בשלב זה - וכאילו התמסר למשהו והשלים עימו, אינני יודע להצביע בוודאות על המשהו הזה, אך הדבר לא הפריע לי להמשיך בשטף דיבורי: "ובכן מר הנדלר היגענו בשעה טובה לסיפוק. שמואל שלנו גבר בן גבר! אתה מבין את הכוונה שלי לא...? "
050-3331-331