כפי שכבר התבאר מספר פעמים, תפקידו העיקרי של האדם הוא לעשות הרבה טוב והרע יתבטל ממילא. כאשר יש לך בעיה כלשהי בחיים, הדחקה פושעת היא להמשיך בשגרה הרגילה בלי לעשות שום שינוי. הדחקה טובה שמעלימה את הבעיה לגמרי ללא מלחמה, היא שינוי של השגרה וביצוע של הרבה דברים חיוביים שלא עשית קודם לכן. כאשר יש בעיה, צריך לטפל בה. והטיפול הטוב ביותר הוא על ידי עשיית הרבה טוב נוסף.
ונשאלת השאלה. ומה אם הבעיה הזאת אמיתית ומצריכה טיפול אמיתי, מה יקרה אם לא נטפל בה? האם יכול להיות שאנחנו מתעלמים מבעיה אמיתית שמצריכה טיפול? והתשובה לשאלה הזאת היא פשוטה. נניח לדוגמא שתחליט להתעלם מהצורך שלך לאכול / לשתות / לישון - האם אתה יכול לעשות זאת? תשובה: כן! אבל רק לכמה שעות עד שהגוף מעצמו יזכיר לך מה הוא צריך...
כפי שכבר התבאר, בחיים ישנם שני סוגי רצונות, רצונות חיצוניים ורצונות פנימיים. רצון פנימי הוא רצון בסיסי, כגון ברמה הפיזית אכילה שתייה וכולי וברמה הנפשית, שמחה אושר שביעות רצון וכולי.
לעומת זאת ישנם גם כל מיני רצונות חיצוניים, שהם בעצם כל שאר הרצונות.
ככל שהאדם פחות צריך באמת את הדבר, כך הוא רצון חיצוני יותר. לשתות זהו רצון פנימי, לשתות מיץ תפוזים זהו רצון חיצוני. לשתות מיץ תפוזים סחוט טרי זה רצון עוד יותר חיצוני.
וזה בעצם אומר שבאפשרותך להתעלם בלי להיות מוטרד מכל הרצונות החיצוניים שלך ולהתמקד אך ורק ברצונות הפנימיים שלך. תהיה בטוח שאם הרצון הוא באמת פנימי, הוא יזכיר לך את עצמו מעצמו.
לפעמים יש לאדם אובססיה כלשהי והתנהגות טורדנית כפייתית או מחשבה טורדנית כלשהי.
הדבר הטוב ביותר לעשות עם דבר כזה, הוא להחליט לא להלחם בו, אלא להתעלם ממנו לגמרי כאילו הוא לא קיים. כי תמיד יש רק אחת מ 2 אפשרויות בלבד. או שאותה התנהגות היא הישרדותית, דהיינו רצון פנימי שנועד לצורך קיום הגוף / הנפש, או שזהו רצון חיצוני שטותי אחר.
כי אובססיה היא בעצם רצון חיצוני של החיצוני, דהיינו רצון שאינו מקרב אותך לתכלית אלא רק מרחיק אותך ממנה. פעולה שאינה מקרבת את האדם להשגת מטרה חשובה, היא מטרה חיצונית. ככל שהפעולה / מחשבה היא יותר חסרת משמעות, כך היא יותר חיצונית. ככל שהיא יותר משמעותית, כך היא יותר פנימית. אובססיה לדוגמא, היא פעולה שלא יוצרת לך שום תועלת אלא רק נזק בלבד.
הרעיון הוא שהדבר הטוב ביותר שאתה יכול לעשות כדי להשתחרר מהתנהגות טורדניות או ממחשבה מטרידה, הוא פשוט לא לנסות להלחם במחשבה הזאת, אלא פשוט להתעלם ממנה לגמרי. להתעלם = לעשות לחשוב על משהו חיובי אחר טוב יותר. אין דרך לחשוב על שני דברים במקביל. אם תעשה משהו אחד, לא תעשה תוך כדי משהו אחר.
אינך צריך לדאוג שמא אותה בעיה תחזור אליך בהפתעה, כי הדבר היחיד שאי אפשר להתעלם ממנו לגמרי, הוא רק רצון פנימי. ככל שהרצון פנימי יותר, ככל שהפעולה הישרדותית גופנית / נפשית יותר, דהיינו שהפעולה משרתת מטרה בסיסית של הישרדות בסיסית, כך לא ניתן להתעלם ממנה אלא היא תחזור ותכריח אותך לבצע אותה. בדיוק כמו שאי אפשר להתעלם מהצורך לאכול כנ"ל.
אך יחד עם זאת, באפשרותך להתעלם מכל בעיה ולהתעסק אך ורק בעשיית טוב. כי עליך להבין שאם הבעיה הזאת אמיתית, היא כבר תזכיר לך את עצמה מעצמה. אתה מהצד שלך - אל תחשוב עליה בכלל, אל תבדוק אם היא מזכירה לך את עצמה. אתה תתעלם ממנה לגמרי! אל תדאג לבעיה, אם היא אמיתית, היא כבר תזכיר לך מעצמה שהיא קיימת. אתה לא חושב החל מהבוקר האם אתה עייף, העייפות מגיעה מעצמה גם אם לא חשבת עליה לגמרי. אם ההתנהגות הטורדנית היא אמיתית ונצרכת לך, היא תזכיר לך את עצמה מעצמה, אתה לא צריך לדאוג לחשוב עליה.
לא לחשוב על התנהגות טורדנית ומחשבה טורדנית, ז"א שאתה לא חושב עליה אא"כ היא מזכירה לך את עצמה מעצמה. אתה לא מנסה לבדוק האם אתה חושב עליה! אתה מתעלם לגמרי. ודבר נוסף, אם במקרה פתאום המחשבה הטורדנית הגיעה, אתה לא נלחץ ולא כועס ולא מוטרד מכך שהיא חזרה. כי אם אתה מוטרד ממנה, הרי שזהו בדיוק הפחד מהפחד שהוא הגרוע מכל.
כאשר אתה נלחץ מבעיה, אתה הופך אותה לממשית.
כאשר אתה מתעלם ממנה, אתה גורם לה להעלם.
וזה אומר, שאם עשית טעות וכבר חשבת את המחשבה שאתה לא רוצה לחשוב עליה, מידית, ממש שניה אחרי שחשבת על המחשבה הזאת, מיד אתה כבר לא חושב עליה. אתה לא מטריד את עצמך מכך שלפני חצי שניה עשית טעות והתנהגת בצורה שטותית. אתה פשוט מתקדם קדימה. העבר איננו, גם אם הוא התרחש לפני חלקיק שניה. הוא איננו. אין לך אלא את הרגע הזה בלבד. להתעלם ממשהו זה אומר גם לא להיות מוטרד מאם הוא הופיע.
להתעלם מהרע יש בכך 2 דברים. 1 - לא לחשוב עליו לפני בשום צורה. לא לחשוב ולחכות לו ולהזמין אותו לפני שהוא קורה. פשוט להתעלם ממנו לגמרי. ו 2 - גם לא לחשוב עליו שניה אחרי שהוא קרה. פשוט להמשיך הלאה בדברים החשובים יותר. התמדה נחושה בשני הדברים האלו, של לא לחשוב לפני ולא לחשוב אחרי, התמדה נחושה בזה תגרום לרע להעלם מעצמו. כי מאחר שהוא לא משרת שום רצון פנימי, הוא כבר יעלם מעצמו.
לסיכום: אתה תעשה רק טוב והרע יתבטל ממילא. אל תתעלם מהרע ותמשיך בשגרה, אלא תעלים אותו על ידי זה שתעשה המון טוב פנימי. באפשרותך להתעלם לגמרי ממחשבות טורדניות / אובססיות / או כל התנהגות / מחשבה אחרת שאינה מועילה לך. אל תהיה מוטרד מכך שאולי ישנה בעיה אמיתית שאינה מטופלת. אם אכן ישנה בעיה אמיתית, היא תזכיר לך את עצמה מעצמה. אתה תעשה טוב והרע יתבטל ממילא. בהצלחה.
הבהרה: כמובן שלא מדובר על בעיה אמיתית שאתה יודע מה הבעיה, כגון שיש לך בעיה רפואית אמיתית ואתה מתעלם ממנה. הכוונה היא לכל שאר ה"בעיות" שיש לאדם, שהכל תקין, אבל בכל זאת הוא ממשיך לחשוב על הבעיה / להלחם ברע ולבזבז אנרגיה בחינם!
ונשאלת השאלה. ומה אם הבעיה הזאת אמיתית ומצריכה טיפול אמיתי, מה יקרה אם לא נטפל בה? האם יכול להיות שאנחנו מתעלמים מבעיה אמיתית שמצריכה טיפול? והתשובה לשאלה הזאת היא פשוטה. נניח לדוגמא שתחליט להתעלם מהצורך שלך לאכול / לשתות / לישון - האם אתה יכול לעשות זאת? תשובה: כן! אבל רק לכמה שעות עד שהגוף מעצמו יזכיר לך מה הוא צריך...
כפי שכבר התבאר, בחיים ישנם שני סוגי רצונות, רצונות חיצוניים ורצונות פנימיים. רצון פנימי הוא רצון בסיסי, כגון ברמה הפיזית אכילה שתייה וכולי וברמה הנפשית, שמחה אושר שביעות רצון וכולי.
לעומת זאת ישנם גם כל מיני רצונות חיצוניים, שהם בעצם כל שאר הרצונות.
ככל שהאדם פחות צריך באמת את הדבר, כך הוא רצון חיצוני יותר. לשתות זהו רצון פנימי, לשתות מיץ תפוזים זהו רצון חיצוני. לשתות מיץ תפוזים סחוט טרי זה רצון עוד יותר חיצוני.
וזה בעצם אומר שבאפשרותך להתעלם בלי להיות מוטרד מכל הרצונות החיצוניים שלך ולהתמקד אך ורק ברצונות הפנימיים שלך. תהיה בטוח שאם הרצון הוא באמת פנימי, הוא יזכיר לך את עצמו מעצמו.
לפעמים יש לאדם אובססיה כלשהי והתנהגות טורדנית כפייתית או מחשבה טורדנית כלשהי.
הדבר הטוב ביותר לעשות עם דבר כזה, הוא להחליט לא להלחם בו, אלא להתעלם ממנו לגמרי כאילו הוא לא קיים. כי תמיד יש רק אחת מ 2 אפשרויות בלבד. או שאותה התנהגות היא הישרדותית, דהיינו רצון פנימי שנועד לצורך קיום הגוף / הנפש, או שזהו רצון חיצוני שטותי אחר.
כי אובססיה היא בעצם רצון חיצוני של החיצוני, דהיינו רצון שאינו מקרב אותך לתכלית אלא רק מרחיק אותך ממנה. פעולה שאינה מקרבת את האדם להשגת מטרה חשובה, היא מטרה חיצונית. ככל שהפעולה / מחשבה היא יותר חסרת משמעות, כך היא יותר חיצונית. ככל שהיא יותר משמעותית, כך היא יותר פנימית. אובססיה לדוגמא, היא פעולה שלא יוצרת לך שום תועלת אלא רק נזק בלבד.
הרעיון הוא שהדבר הטוב ביותר שאתה יכול לעשות כדי להשתחרר מהתנהגות טורדניות או ממחשבה מטרידה, הוא פשוט לא לנסות להלחם במחשבה הזאת, אלא פשוט להתעלם ממנה לגמרי. להתעלם = לעשות לחשוב על משהו חיובי אחר טוב יותר. אין דרך לחשוב על שני דברים במקביל. אם תעשה משהו אחד, לא תעשה תוך כדי משהו אחר.
אינך צריך לדאוג שמא אותה בעיה תחזור אליך בהפתעה, כי הדבר היחיד שאי אפשר להתעלם ממנו לגמרי, הוא רק רצון פנימי. ככל שהרצון פנימי יותר, ככל שהפעולה הישרדותית גופנית / נפשית יותר, דהיינו שהפעולה משרתת מטרה בסיסית של הישרדות בסיסית, כך לא ניתן להתעלם ממנה אלא היא תחזור ותכריח אותך לבצע אותה. בדיוק כמו שאי אפשר להתעלם מהצורך לאכול כנ"ל.
אך יחד עם זאת, באפשרותך להתעלם מכל בעיה ולהתעסק אך ורק בעשיית טוב. כי עליך להבין שאם הבעיה הזאת אמיתית, היא כבר תזכיר לך את עצמה מעצמה. אתה מהצד שלך - אל תחשוב עליה בכלל, אל תבדוק אם היא מזכירה לך את עצמה. אתה תתעלם ממנה לגמרי! אל תדאג לבעיה, אם היא אמיתית, היא כבר תזכיר לך מעצמה שהיא קיימת. אתה לא חושב החל מהבוקר האם אתה עייף, העייפות מגיעה מעצמה גם אם לא חשבת עליה לגמרי. אם ההתנהגות הטורדנית היא אמיתית ונצרכת לך, היא תזכיר לך את עצמה מעצמה, אתה לא צריך לדאוג לחשוב עליה.
לא לחשוב על התנהגות טורדנית ומחשבה טורדנית, ז"א שאתה לא חושב עליה אא"כ היא מזכירה לך את עצמה מעצמה. אתה לא מנסה לבדוק האם אתה חושב עליה! אתה מתעלם לגמרי. ודבר נוסף, אם במקרה פתאום המחשבה הטורדנית הגיעה, אתה לא נלחץ ולא כועס ולא מוטרד מכך שהיא חזרה. כי אם אתה מוטרד ממנה, הרי שזהו בדיוק הפחד מהפחד שהוא הגרוע מכל.
כאשר אתה נלחץ מבעיה, אתה הופך אותה לממשית.
כאשר אתה מתעלם ממנה, אתה גורם לה להעלם.
וזה אומר, שאם עשית טעות וכבר חשבת את המחשבה שאתה לא רוצה לחשוב עליה, מידית, ממש שניה אחרי שחשבת על המחשבה הזאת, מיד אתה כבר לא חושב עליה. אתה לא מטריד את עצמך מכך שלפני חצי שניה עשית טעות והתנהגת בצורה שטותית. אתה פשוט מתקדם קדימה. העבר איננו, גם אם הוא התרחש לפני חלקיק שניה. הוא איננו. אין לך אלא את הרגע הזה בלבד. להתעלם ממשהו זה אומר גם לא להיות מוטרד מאם הוא הופיע.
להתעלם מהרע יש בכך 2 דברים. 1 - לא לחשוב עליו לפני בשום צורה. לא לחשוב ולחכות לו ולהזמין אותו לפני שהוא קורה. פשוט להתעלם ממנו לגמרי. ו 2 - גם לא לחשוב עליו שניה אחרי שהוא קרה. פשוט להמשיך הלאה בדברים החשובים יותר. התמדה נחושה בשני הדברים האלו, של לא לחשוב לפני ולא לחשוב אחרי, התמדה נחושה בזה תגרום לרע להעלם מעצמו. כי מאחר שהוא לא משרת שום רצון פנימי, הוא כבר יעלם מעצמו.
לסיכום: אתה תעשה רק טוב והרע יתבטל ממילא. אל תתעלם מהרע ותמשיך בשגרה, אלא תעלים אותו על ידי זה שתעשה המון טוב פנימי. באפשרותך להתעלם לגמרי ממחשבות טורדניות / אובססיות / או כל התנהגות / מחשבה אחרת שאינה מועילה לך. אל תהיה מוטרד מכך שאולי ישנה בעיה אמיתית שאינה מטופלת. אם אכן ישנה בעיה אמיתית, היא תזכיר לך את עצמה מעצמה. אתה תעשה טוב והרע יתבטל ממילא. בהצלחה.
הבהרה: כמובן שלא מדובר על בעיה אמיתית שאתה יודע מה הבעיה, כגון שיש לך בעיה רפואית אמיתית ואתה מתעלם ממנה. הכוונה היא לכל שאר ה"בעיות" שיש לאדם, שהכל תקין, אבל בכל זאת הוא ממשיך לחשוב על הבעיה / להלחם ברע ולבזבז אנרגיה בחינם!
050-3331-331